אמיר אוחנה (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
Yonatan Sindel/Flash90

אוחנה העניק לעצמו סמכויות מפוקפקות, ומשפט נתניהו יידחה

הלילה, באחת אחר חצות, הודיע אוחנה כי הוא מקפיא את כל הדיונים הלא-דחופים בבתי המשפט ● המשמעות היא כי פתיחת משפטו של נתניהו נדחתה ● רק בשבוע שעבר הרחיב שר המשפטים את סמכויותיו לפי תקנות בתי המשפט במצב חירום ● אך משפטנים בכירים טוענים כי המדובר בסמכויות לא חוקתיות ● וזה לפני שמדברים על ניגוד העניינים החריף שאוחנה מצוי בו ● פרשנות

האם שר המשפטים אמיר אוחנה רוכב על משבר הקורונה וההחלטות על מעבר למציאות של חירום על מנת לעכב את תחילת משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הצפוי ביום שלישי?

הלילה, באחת אחר חצות, הודיע אוחנה כי הוא הקפיא היום (ראשון) את כל הדיונים בבתי המשפט ובלשכות ההוצאה לפועל "בשל מצב חירום מיוחד". בהודעת משרד המשפטים נטען כי "ההחלטה התקבלה לאור המלצת הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות ובתיאום עם הנהלת בתי המשפט והיועץ המשפטי לממשלה".

גורמים במערכת המשפטית העריכו כי ההחלטה, התקפה בשלב זה להיום בלבד, תוארך בהמשך – ולפיכך פתיחת משפטו של נתניהו תידחה למועד לא ידוע (ואחרי פרסום מאמר זה, אכן נדחה משפטו של נתניהו לסוף מאי).

הודעתו של אמיר אוחנה
הודעתו של אמיר אוחנה

אוחנה חתם בשבוע שעבר על שינוי המרחיב את סמכויותיו לפי תקנות בתי המשפט (מצב חירום מיוחד). עד לשינוי, היה רשאי השר להקפיא הלכה למעשה את רוב עבודת בתי המשפט נוכח מצב חירום הנובע ממצב ביטחוני, וכעת, בעקבות התיקון, רשאי לעשות זאת גם נוכח "מצב שבו נשתבשו סדרי החיים התקינים במדינה או בחלק ממנה מחמת חשש ממשי לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או מחמת פגע טבע".

התקנות הללו הותקנו לראשונה בשנת 1991, על ידי שר המשפטים דאז, דן מרידור. בהתקיים מצב חירום מיוחד, נקבע בהן, תצומצם עד למינימום עבודת בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל.

כך, יתקיימו בבתי המשפט ובלשכות ההוצאה לפועל רק דיונים דחופים, ובהם מעצר ושחרור בערובה; מעצר לפי חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים); עתירות דחופות לבג"ץ; עבירות לפי חיקוקים הנוגעים למצב החירום המיוחד; סעדים זמניים דחופים בעניינים אזרחיים; ועניינים דחופים בהוצאה לפועל. ואילו כל יתר התיקים וההליכים המתנהלים בבתי המשפט – יוקפאו עד הודעה חדשה.

עם זאת, התקנות מאפשרות לנשיא בית משפט לקבוע כי הליכים מסוימים שהדיון בהם אמור להתקיים – לא יידונו; וכן כי הליך מסוים שאמור להיות מוקפא – יתקיים בכל זאת.

אמש, במוצאי שבת, ולפני שאוחנה מימש את סמכויותיו החדשות, כבר החלה הבעת תרעומת על מהלכו של אוחנה מכיוונם של כמה משפטנים העוסקים בעניינים חוקתיים.

עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, פנה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בדרישה שינחה את השר אוחנה להימנע מלהכריז על מצב חירום מיוחד בהתאם לתקנות.

לדברי יקיר, הכרזה כזו מהווה הלכה למעשה שיתוק של הרשות השופטת, תוך פגיעה בזכות היסוד של גישה לערכאות שיפוטיות. "מתן סמכות כה קיצונית בידיו של שר המשפטים פוגעת בהפרדת הרשויות ובעצמאות הרשות השופטת", כתב יקיר.

הכרזה כזו מהווה הלכה למעשה שיתוק של הרשות השופטת, תוך פגיעה בזכות היסוד של גישה לערכאות שיפוטיות. "מתן סמכות כה קיצונית בידיו של שר המשפטים פוגעת בהפרדת הרשויות ובעצמאות הרשות השופטת", כתב עו״ד דן יקיר

באגודה לזכויות האזרח הוסיפו ובדקו מכוח אילו סעיפים בחוק בתי המשפט שאבו שרי המשפטים ב-30 השנים האחרונות את הסמכות להתקין תקנות המאיימות לפגוע באופן כה אנוש בפעילות הרשות השופטת.

המסקנה היא שאותם סעיפים שלכאורה מכוחם ראו עצמם גם מרידור וגם אוחנה כבעלי סמכות כזו – מעניקים להם כוח להסדיר בתקנות היבטים מאוד ספציפיים, כמו סדרי הדין בערעור על החלטות רשמי בתי המשפט, סדרי דין לעניין תשלום אגרות והארכות מועד, אך לא סמכות לפגוע בזכות יסוד כמו זכות הגישה לערכאות.

"מן הראוי להסדיר בחקיקה ראשית את הסמכות להורות על מצב חירום מיוחד שיחול בבתי המשפט", כתב יקיר למנדלבליט, "והסדר זה חייב לכלול מערכת של בלמים ואיזונים שתבטיח את עצמאות הרשות השופטת". היועץ המשפטי התבקש להנחות את אוחנה להימנע משימוש בסמכות שנקבעה בתקנות.

עו"ד דן יקיר: "מן הראוי להסדיר בחקיקה ראשית את הסמכות להורות על מצב חירום מיוחד שיחול בבתי המשפט, והסדר זה חייב לכלול מערכת של בלמים ואיזונים שתבטיח את עצמאות הרשות השופטת"

עו"ד גלעד ברנע הלך צעד אחד קדימה, בפנייתו אמש ליועץ מנדלבליט ולשר אוחנה. לטענתו, לא רק התיקון שעשה אוחנה לתקנות כעת, אלא גם התקנות המקוריות משנת 1991 – הותקנו בחוסר סמכות והן חסרות תוקף, מאחר שלא ניתן להתנות בחקיקת משנה על זכויות יסוד המעוגנות בחוק או בחוק יסוד.

"גם העובדה שתקנות 1991 הותקנו בשעתו מבלי שהעניין הועמד ונבחן משפטית, לא יכולה להקנות להן ולכל תיקון להן חסינות כלשהי או להכשירן, נוכח הפגיעה האנושה במרקם החוקתי היסודי ובמעמד הרשות השופטת", כתב ברנע.

לדברי ברנע, מתעוררת גם סוגיית המוטיבציה האמיתית של השר אוחנה ביחס להקפאת עבודת בתי המשפט. "מתגנב החשש הכבד", הוא כתב למנדלבליט, "כי ייעשה שימוש בסמכות האמורה ששר המשפטים התיימר ליטול לעצמו, לשם נקיטת צעדים שונים שעשויים להשפיע על מהלכים פוליטיים, פרלמנטריים וציבוריים, כמו למשל להביא לדחיית פתיחת משפטו של ראש הממשלה, הנאשם, ב-17 במרץ".

עו"ד גלעד ברנע: "מתגנב החשש הכבד כי ייעשה שימוש בסמכות האמורה ששר המשפטים התיימר ליטול לעצמו, לשם נקיטת צעדים שונים, כמו למשל להביא לדחיית פתיחת משפטו של ראש הממשלה"

ברנע טען עוד כי כל החלטה על הקפאת עבודת בתי המשפט תהיה בלתי מידתית, נוכח האפשרות לקבוע הסדרים פוגעניים פחות, דוגמת סדרי דין חלופיים לשעת חירום "רפואית", כגון דיונים בועידת-וידיאו, צמצום מספר הנוכחים באולם המשפט, ריווח שעות הדיונים ועוד.

ההכרזה על מצב חירום מיוחד בבתי המשפט ועיכוב בפתיחת משפטו של נתניהו, מציבה את אוחנה בניגוד עניינים מוסדי ואישי. זאת, לא רק מאחר שלא ראוי שהדרג הפוליטי יבצע פעולות כלשהן שיש בהן כדי לעכב קידומם של הליכים משפטיים המתנהלים בעניינם של נבחרי ציבור; אלא גם מפני שאוחנה מונה לתפקיד שר המשפטים בעת כהונתה של ממשלת מעבר, ביוזמתו של נתניהו עצמו.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מנהיג אמיתי, כזה שגם עומד במלה שלו אחרי שהבטיח לא לחמוק מאימת הדין, היה מודיע שלמרות החלטת שר המשפטים הרי שהוא ישמש דוגמא אישית ויעמוד לדין כמתוכנן, באולם בו ישהו פחות מעשרה אנשים, ויוכ... המשך קריאה

מנהיג אמיתי, כזה שגם עומד במלה שלו אחרי שהבטיח לא לחמוק מאימת הדין, היה מודיע שלמרות החלטת שר המשפטים הרי שהוא ישמש דוגמא אישית ויעמוד לדין כמתוכנן, באולם בו ישהו פחות מעשרה אנשים, ויוכיח את חפותו. מנהיג אמיתי מפגין אומץ. גבורה. לא בורח מאחריות למעשיו.

עוד 798 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 3 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

"גם אם נוכל לעזור לאישה אחת בלבד, זה שווה את המאמץ"

כל אישה שמגיעה לבית מרקחת בספרד ואומרת את מילות הקוד "מסכה 19", מאותתת בכך על מצוקה ● בתגובה, הרוקח ממלא טופס מיוחד ומעביר אותו בדיסקרטיות לרשויות ● היוזמה הספרדית כבר אומצה בצרפת ובהולנד, ונתונים ראשוניים מעידים על תרומתה למאבק באלימות במשפחה ● למה בישראל היוזמה הזו נדחתה, ומדוע רשויות הרווחה מסתייגות מקמפיינים ברוח דומה ברשתות החברתיות?

עוד 1,977 מילים

קולי נגנב

בקר טוב בני. הצבעתי לך ואני מניח שאתה מקבל מיילים וסמסים כאלה יומיום, ובכל זאת אני מתקשה לעכל את העובדה שקיבלת את קולי מתוך אמון במה שהבטחת בפומבי, ולקחת אותו לתמיכה בכל מה שאני מתנגד לו. בכל מה שאתה מתנגד לו. בכל מה שכל אזרח שוחר חוק וצדק וערכים מתנגד לו.

קשה לי להאמין שאתה ישן טוב בלילה. מי שהיה שנים מפקד שחיילים הלכו אחריו מתוך אמון בלבד שיוביל אותם לקרב או למען מטרה צודקת, יודע מהו ערך האמון. לכן אני בטוח שאתה קרוע. ובכל זאת שכנעת את עצמך שאתה עושה משהו לטובתי לטובתנו.

אני מתקשה לעכל את העובדה שקיבלת את קולי מתוך אמון במה שהבטחת בפומבי, ולקחת אותו לתמיכה בכל מה שאני מתנגד לו. בכל מה שאתה מתנגד לו. בכל מה שכל אזרח שוחר חוק וצדק וערכים מתנגד לו

מוכרח לומר לך – אתה משקר לעצמך. גם אם היית נשאר באופוזיציה זה היה שירות יותר טוב, יותר ערכי, למען כולנו. אופוזיציה היא אלטרנטיבה. תקווה. בלי תקווה אין לאדם חיים.

ומה הותרת כעת? אחרי הבגידה? אחרי המעילה באמון? בוחריך שנבגדו איבדו כל אמון בך ובמערכת הפוליטית. פגעת גם באמון הכללי שבין בוחרים לנבחרים. העובדה הקשה שלקחת את הפתק שלי ועשית בו ההיפך ממה שהאמנתי בו ההיפך ממה שהובטח לי על ידך אישית, ריסקה את היכולת לבחור באופן דמוקרטי, אמין, נציג ציבור לכנסת.

פגעת בשוויון. פגעת בדמוקרטיה. פגעת בשלטון החוק. אתה תומך בנאשם בשוחד ומכהן בממשלה מנופחת ובזבזנית שאין לה כל הצדקה. גם לא בעקבות מגפת הקורונה. ברור לכל בר דעת שמדובר בקוניוקטורה פוליטית. בדיל. בהסכם שקרי מעוות אנטי דמוקרטי.

התירוץ של מניעת בחירות רביעיות אינו סיבה למהלך הזה. במדינה דמוקרטית הכרעות מתקבלות בבחירות, לא בשקרים. לא בקומבינות פוליטיות המעוותות את רצון הבוחר. הבוחרים שבחרו בך ואני ביניהם, לא בחרו בממשלה כזו ולא בהסכם הקואליציוני שחתמת ולא בשום צעד שאתה מבצע כיום.

שום מילים יפות לא יכסו על כך. שום הבטחה שלך אינה אמינה יותר. שום התחייבות שלך או של חבריך לכחול לבן לא מקובלת ולא תתקבל עוד. אתם את הקריירה הפוליטית סיימתם באסון. סיימתם. אין לכם שום תמיכה בדרך שאליה אתם מובילים, כיוון שמדובר בדרך הפוכה. בכיוון הפוך.

מוכרח לומר לך – אתה משקר לעצמך. גם אם היית נשאר באופוזיציה זה היה שירות יותר טוב, יותר ערכי, למען כולנו. אופוזיציה היא אלטרנטיבה. תקווה. בלי תקווה אין לאדם חיים

לא הצבעתי בעדך כדי שתספח שני מיליון פלשתינים לישראל. תחסל את הסכם השלום עם ירדן ותגרור אותנו למלחמה חדשה.

אני בטוח שאתה לא ישן טוב בלילה.

ואם אתה ישן טוב זה סימן המעיד על רמתך המוסרית אליה התדרדרת.
אני משתדל להימנע ממילים קשות יותר כדי שתקרא את הדברים עד הסוף.
אתה יודע מה גורלו של חייל המגלה מורך לב מול פני אויב במלחמה. לצערי זה מה שגילית במאבק הדמוקרטי על פני החברה הישראלית.

#קולינגנב

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 429 מילים

לא סביר שארה"ב תאפשר את הסיפוח כבר ב-1 ביולי

ארבעה שבועות לפני המועד שקבע נתניהו להחלת הריבונות, נראה כי ראש הממשלה ייאלץ לחכות עוד זמן מה ● עבודת ההכנה של צוות המיפוי המשותף לישראל ולארה"ב ספגה עיכוב של שבועות ואולי אף חודשים בגלל משבר הקורונה, אומר מקור בכיר לזמן ישראל ● בנוסף, אומר המקור, ביקור של קושנר בירושלים לפני סיום התהליך נתפס כהכרחי

מאד לא סביר שהממשל האמריקאי יאשר מהלך חד-צדדי של ישראל לסיפוח חלקים בגדה המערבית ב-1 ביולי, כפי שתכנן ראש הממשלה בנימין נתניהו. כך אמר הלילה מקור בכיר המעורב בנושא לזמן ישראל.

למעשה, יעברו שבועות ואף חודשים עד שהצוות הישראלי-אמריקאי האמון על הכנת המפות יסיים את עבודתו – תנאי שהבית הלבן הציב לפני שיתמוך בהחלת ריבונות, אמר המקור.

צוות המיפוי אמור לשרטט את הגבולות המדויקים של האזורים עליהם ישראל מבקשת להחיל ריבונות – משימה קשה הדורשת עבודת שטח מדויקת, על פי המקור. אלא שחבר משמעותי בצוות מהצד האמריקאי – הממונה על העניינים הישראליים-פלסטיניים במועצה לביטחון לאומי, סקוט ליית' – נבצר מלהגיע לאזור מאז התפרצות מגפת הקורונה.

צוות המיפוי המשך לפעול באופן חלקי במהלך התפרצות המגפה, אך גורמים רשמיים המעורבים בתהליך אישרו כי נוכחותו של ליית' נחוצה על מנת להשלים את עבודת הצוות. לא ברור מתי ליית' יוכל להגיע לישראל, וגם אם יגיע בקרוב, ספק אם הצוות יוכל לסיים את עבודתו לפני ה-1 ביולי.

גורמים רשמיים המעורבים בתהליך אישרו כי נוכחותו של ליית' נחוצה על מנת להשלים את עבודת הצוות. לא ברור מתי ליית' יוכל להגיע לישראל, וגם אם יגיע בקרוב, ספק אם הצוות יוכל לסיים את עבודתו לפני ה-1 ביולי

סיבוך נוסף במאמץ הישראלי לסיים את עבודת המיפוי במהרה היא העובדה שבכירים בבית הלבן, האחראים על נושא הסיפוח – יועץ הנשיא ג'ארד קושנר והשליח המיוחד לתהליך השלום אבי ברקוביץ' – לא ביקרו בישראל מאז שדונלד טראמפ חשף את תוכנית המאה בינואר.

מקורות המעורים בנעשה אמרו לזמן ישראל כי לא סביר שהבית הלבן יתמוך בסיפוח ישראל לפני שהשניים יגיעו לירושלים לשיחות בנושאים שנותרו פתוחים.

נתניהו אמר לחברי סיעת הליכוד בשבוע שעבר כי הוא מתכנן לפתוח בתהליך החלת הריבונות ב-1 ביולי – התאריך שנקבע בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול-לבן, הסכם המאפשר לראש הממשלה שיקול דעת אבסולוטי בנושא.

אך על פי ההסכם, ישראל תוכל לקדם את תוכניתו של נתניהו להחיל ריבונות בבקעת הירדן ועל כל היישובים בגדה המערבית רק עם שיתוף פעולה מלא של הבית הלבן.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן, ושר התיירות, יריב לוין, במהלך פגישה לדיון במיפוי הרחבת הריבונות הישראלית לשטחים בגדה המערבית, שהתקיימה באריאל ב-24 בפברואר 2020 (צילום: David Azagury/US Embassy Jerusalem)
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן, ושר התיירות, יריב לוין, במהלך פגישה לדיון במיפוי הרחבת הריבונות הישראלית לשטחים בגדה המערבית, שהתקיימה באריאל ב-24 בפברואר 2020 (צילום: David Azagury/US Embassy Jerusalem)

ממשל טראמפ התחייב להכיר בריבונות שתוחל כל עוד ההנהגה בישראל תפעל על פי המתווה שהוצג בוושינגטון בתחילת השנה. מאז, כמה שרי ליכוד העריכו כי יישום תוכנית הריבונות תיאלץ להידחות.

זאב אלקין, למשל, אמר בראשון כי אין כל ביטחון שעבודת צוות המיפוי תסתיים עד ה-1 ביולי, וכי החלת הריבונות תצטרך להידחות מעט.

"אני יודע שעובדים על המפה ויכול להיות שהתהליך הזה ייקח עוד קצת זמן", אלקין אמר בראיון לגלי צה"ל. "ה-1 ביולי הוא התאריך הראשון שבו אפשר להביא את זה לדיון בממשלה ובכנסת. ייתכן שזה ייקח עוד כמה ימים או כמה שבועות".

אלקין: "אני יודע שעובדים על המפה ויכול להיות שהתהליך הזה ייקח עוד קצת זמן. ה-1 ביולי הוא התאריך הראשון שבו אפשר להביא את זה לדיון בממשלה ובכנסת. ייתכן שזה ייקח עוד כמה ימים או כמה שבועות

ביום שני, נתניהו קיים שיחת ועידה בנושא עסקת המאה – ובכלל זה תוכנית ישראל לספח כ-30% מהגדה המערבית – עם קושנר וברקוביץ'. שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן ושגריר ישראל בארה"ב רון דרמר השתתפו בשיחה גם כן.

לא ישראל ולא ארה"ב פרסמו את תוכנה של השיחה, אולם ערוץ 13 ציטט מקורות אמריקאים כאומרים שבכירים בממשל שם בוחנים מתי ואיך בדיוק ישראל מתכוונת להתקדם עם סיפוח חד-צדדי – וכי לא הצליחו לקבל תשובה חד-משמעית בשיחת הוועידה הזו.

הדיווח בערוץ 13 אף ציטט מקור ישראלי בכיר שאמר כי "הרושם הוא שבבית הלבן מצננים את ההתלהבות בעניין הסיפוח ורוצים להאט את התהליך", מאחר שהממשל האמריקאי עסוק כרגע במחאות ברחבי ארצות הברית ובמשבר הקורונה – הבריאותי והכלכלי.

אתמול (שלישי), נתניהו נפגש במשרד ראש הממשלה עם נציגי מועצת יו"ש, המתנגדים לתוכנית טראמפ משום שהיא תומכת, לפחות בתיאוריה, בהקמת מדינה פלסטינית על 70% משטחי הגדה המערבית.

בנימין נתניהו עם ראש עיריית אפרת עודד רביבי, בעת ביקור ראש הממשלה בהתנחלות ב-31 ביולי 2019 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)
בנימין נתניהו עם ראש עיריית אפרת עודד רביבי, בעת ביקור ראש הממשלה בהתנחלות ב-31 ביולי 2019 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)

גורם בקרב ראשי המתנחלים אמר לזמן ישראל כי נתניהו רמז בפגישה שהאמריקאים מקשיחים את עמדותיה וציטט את ראש הממשלה כאומר שהבית הלבן "כבר פחות נלהב מהרעיון של החלת הריבונות". על פי אותו גורם, הפגישה היתה מתוחה וראשי המתנחלים יצאו ממנה בתחושה כי הסיפוח לא יקרה "במהירות או בהיקף" שנתניהו הבטיח במקור.

מצד משרד ראש הממשלה, עם זאת, ציינו כי נתניהו אמר בפגישה כי השיחות עם האמריקאים עדיין נמשכות בהתייחסו, ככל הנראה, לעבודת צוות המיפוי.

עוד 634 מילים

השר כץ: פיצוי גם לעסקים שהחזירו את העובדים בגל ההקלות הראשון באפריל‎

ההודעה מגיעה לאחר הביקורת על התוכנית שהייתה אמורה לדאוג לפיצויים רק למי שהחזיר את עובדיו מחל"ת בחודש מאי ● דיווח: גנץ דרש שני רכבי יוקרה. תגובתו: "שקר בוטה" ● הממשלה אישרה הלילה במשאל טלפוני תיקון והארכה של תקנות שעת חירום ● דיכטר: הפסקת קיזוז משכורות המחבלים מעבירה מסר רע

11:45 עריכה

ח"כ ניר ברקת (הליכוד) תקף הבוקר את מתווה עידוד התעסוקה של שר האוצר ישראל כץ ואמר כי המתווה הוא נזק אסטרטגי למשק. "אם השוק חלש ואתה לא עוזר לו להיות חזק ואתה רק מנסה לדחוף לו עובדים, השוק לא יקלוט את העובדים", הסביר ח"כ ברקת בדיון בוועדת הכספים בכנסת.

"התוכנית הזאת לא רק שיש לה ערך שולי קטן, יש לה נזק אסטרטגי למשק, כשכל אותם אנשים שהיה להם ערבות הדדית בין מעסיקים לעובדים, ואתם פורמים את הערבות הזאת כשאתם לא נותנים מענק לאנשים ששמרו על העבודים וספגו נזק".

11:05 עריכה

ח"כ שלמה קרעי מונה ליו"ר וועדת הבחירות מטעם הליכוד בוועדה המרכזית.

10:33 עריכה

ראש הממשלה נתניהו החליט למנות את חבר הכנסת דוד ביטן לתפקיד יו״ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בכנסת.

ח״כ דוד ביטן: ״אני מודה לראש הממשלה על המינוי לתפקיד יו״ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. אני מתכוון לפעול בתפקיד זה כפי שפעלתי בשנים האחרונות בתחומים רבים בכנסת. אחרי חמש שנים כיושב ראש שדולת העם היהודי בכנסת אמשיך לפעול במטרה להגביר את העלייה לארץ ישראל ולמיגור האנטישמיות".

דוד ביטן (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)
דוד ביטן (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)
10:27 עריכה

שר התיירות אסף זמיר בדיון בוועדת הכלכלה על מצב התיירות: "אנחנו עושים עבודת מטה ליום שאחרי שבו השמים יפתחו לחלוטין. הדבר הזה ממשיך כאילו אין קורונה. בגלל הלחץ הכלכלי אני מניח שנראה מדינות פותחות עצמן בקרוב. לצערי אנחנו לא נהיה בין הראשונים".

10:23 עריכה

עופר שלח (יש עתיד-תלם) יעמוד בראש הוועדה לביקורת המדינה, לאחר שחברי הוועדה בחרו בו.

יו"ר מפלגתו, יאיר לפיד, כבר מיהר לברך: "יש לא מעט מה לבקר בממשלה הזו. סומך עליך אחי".

10:20 עריכה

שר העבודה והרווחה איציק שמולי בראיון ל-103FM: "סיפוח ביהודה ושומרון עלול לבטל את הסכם השלום עם ירדן, שנותן לנו עומק אסטרטגי עד עירק. גם ראשי מערכת הביטחון אומרים שהז מסוכן. לא נתמוך במתווה שלא מתיישב עם העקרונות שלנו".

איציק שמולי, מליאת הכנסת, 27 במאי 2020 (צילום: דוברות הכנסת - עדינה ולמן)
איציק שמולי, מליאת הכנסת, 27 במאי 2020 (צילום: דוברות הכנסת – עדינה ולמן)
10:15 עריכה

השרה מירי רגב: "יש מי שחושב שהטרור ימנע מאיתנו להתקדם למטרה ולהחיל את הריבונות על כל שטחי ישראל. אם האיומים היו מנהלים אותנו – ישראל לא הייתה קמה".

רגב הוסיפה כי היא וחברי הממשלה מחויבים "למהלכים ההיסטוריים שמוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו".

10:11 עריכה

שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ אמר כי החלטת ראש הממשלה ושר האוצר למענק למעסיקים שהחזירו עובדים מחל"ת ב-19 אפריל היא "החלטה נכונה וחשובה".

"עכשיו נדרש לפצות את המעסיקים ההוגנים שלא פיטרו את עובדיהם בחודש אפריל למרות הירידה בהכנסותיהם, מהלך משלים זה יחזק את האימון בין הממשלה לאזרחים כולם", אמר השר פרץ.

08:54 עריכה

לאחר הביקורת, שר האוצר ישראל כץ הודיע כי פיצויים של 3,500 ש"ח יוענקו גם לעסקים שהחזירו את העובדים בגל ההקלות הראשון בחודש אפריל.

כץ: "לאחר שמתווה החוק לעידו דהתעסוקה אושר בממשלה ובקריאה ראשונה בכנסת ללא כל שינוי, שקלנו את הנושא ובהתייעצות עם יו"ר ועדת הכספים משה גפני, יו"ר הקואליציה מיקי זוהר ויו"ר סיעת כחול לבן איתן גינזבורג, הוחלט לצרף את אותם מעסיקים למתווה המענקים מאחר שהם פתחו את עסקיהם במועד זה בהתאם להנחיות הממשלה".

08:37 עריכה

גורמים בכנסת, המעורים בפרטי הפגישה שנערכה אתמול בין ראש הממשלה בנימין נתניהו עם ראשי מועצת יש"ע, טוענים שראש הממשלה נתניהו מתכוון לעשות הפרדה בין ההכרזה הפומבית שלו בנוגע לתוכנית השלום של טראמפ לבין מה שהוא יביא להצבעה בכנסת – כך פורסם הבוקר בתוכנית בכאן רשת ב'.

על פי הדיווח, לטענת הגורמים, כדי לרצות את האמריקנים, יודיע נתניהו שהוא מקבל את תוכנית טראמפ כבסיס למשא ומתן. אך ברור לו שמול הימין הוא אינו יכול להביא את התוכנית כמו שהיא לאישור הכנסת, לאור החלקים הבעייתים בה מבחינת הימין. לכן, להצבעה בכנסת יובא רק החלק של החלת הריבונות, שזוכה לרוב בכנסת.

08:28 עריכה

משרד החינוך ביקש ממשרד האוצר להכיר בלמידה מרחוק לצורך שכר המורים. זאת, על רקע סגירתם של שורת בתי ספר בימים האחרונים לאחר שהתגלו בהם מקרי קורונה, ודרישתם של הורים, מנהלים ומורים לאפשר לבתי הספר לקיים הוראה מרחוק משולבת בלמידה בבתי הספר.

08:07 עריכה

אב הבית במעון ראש הממשלה, אפי אזולאי, נותר בתפקידו בהתערבותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אף על פי שהשב"כ הוריד ושלל את הסיווג הבטחוני שלו לפני קרוב לשנה כך פורסם במעריב. בשב"כ הומלץ להרחיקו מיד מכל נגיעה או קשר למעון ראש הממשלה בבלפור.

לפי הדיווח התברר בבדיקה כי הוא ביצע עבירות רכוש, גם במהלך כהונתו בתפקיד. על פי גורמים המקורבים לחקירתו, אזולאי לא הכחיש ואף הודה בפרטים שהתגלו.

07:46 עריכה

ח"כ אבי דיכטר, שיזם את חוק קיזוז משכורות המחבלים, התייחס בראיון בכאן רשת ב' להחלטה להפסיק את הקיזוז.

"המסר מההחלטה הזו רע. החוק הוא לא המלצה לא לראש הממשלה ולא לאף אחד אחר. כדי לא לקזז צריך לשנות את החוק – מתקשה לראות מצב שהחוק ישונה", אמר דיכטר.

07:23 עריכה

הממשלה אישרה הלילה במשאל טלפוני תיקון והארכה של תקנות שעת חירום – הגבלת פעילות, אזור מוגבל ובידוד במקום בידוד בית מטעם המדינה.

07:12 עריכה

אתמול פורסם בגלובס כי גנץ דרש כלי רכב זהבים לאלה שמקבל נתניהו, למרות שעלותם עומדת על מיליוני שקלים.

שר הביטחון וראש הממשלה החליפי אמר בתגובה: "אני מכבד את שירותי הביטחון בישראל והנחיותהם. בשיחה שקיימתי עם הגורמים הרלבנטים ביקשתי לצמצם את עלויות האבטחה שלי. ככל שזה היה תלוי בי, הייתי עולה כל יום למשרד עם רכב אחד והייתי מונע משכניי את עוגמת הנפש של סגירת חלקים מהרחוב. כל טענה כאילו ביקשתי לרכוש רכבים עבורי היא שקר בוטה".

עוד 15 עדכונים

משהו השתבש במערכת ההפעלה של ניר ברקת

ראש עיריית ירושלים לשעבר מצליח לעשות כל טעות טירון אפשרית בזירה הפוליטית ● הוא הרגיז את האיש החזק בליכוד, ישראל כ"ץ ● הוא העליב את האיש המסוכן בליכוד, גדעון סער ● הוא מעצבן את נתניהו ובני ביתו, מפר הנחיות משרד הבריאות ונעדר מהצבעות החשובות למפלגתו ● בליכוד מתבדחים בסרקזם על המיליארדר בעירייה שהפך למיליונר בכנסת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 689 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

תקנות שעת החירום הרדימו את הציבור, חוק הקורונה העיר אותו

פרסום תזכיר חוק הקורונה העיר את הציבור הישראלי, לאחר שבמשך חודשיים וחצי ממשלת ישראל התקינה ותיקנה כמעט 100 פעמים תקנות שעת חירום ללא דיון ציבורי ופרלמנטרי.

ברשת התעוררה ביממה האחרונה סערה גדולה בזכות שקופית אחת לגבי חוק הקורונה ששודרה בערוץ 13, בתוכנית של אמנון לוי. בשקופית פורטו כמה מהוראות החוק והסמכויות המיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה, שנועדו להחליף את תקנות שעת החירום להגבלת תנועתם ופעילותם של אזרחים, עסקים וגופים ציבוריים.

פרסום תזכיר חוק הקורונה העיר את הציבור הישראלי, לאחר שבמשך חודשיים וחצי הממשלה התקינה ותיקנה כמעט 100 פעמים תקנות שעת חירום ללא דיון ציבורי ופרלמנטרי

אחת ההוראות, למשל, התייחסה לאפשרות של שוטרים לפרוץ לבתים פרטיים ללא צו. לאחר שפוליטיקאים וחברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית, ואפילו אושיות ברשתות החברתיות, התרעמו על האפשרות הזו – הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו ש"חד משמעית לא נאפשר פריצת משטרה לבתים של אנשים ללא צו. לא יהיה דבר כזה".

אבל סמכות כזו כבר הייתה קיימת למעלה מחודשיים וחצי, באחת מארבע תקנות שעת החירום שהחוק מבקש להחליף, העוסקות בהיבטים שונים של הגבלת התנועה והריחוק החברתי. ארבע תקנות אלה ותיקוניהן הרבים היוו יותר משליש מסך כל התקנות והתיקונים שהעבירה הממשלה, אבל לא זכו לקולות המחאה הנשמעים כעת.

אפשר ללמוד מכך עד כמה עד כמה ההתאהבות של הממשלה בתקנות שעת החירום בעת משבר הקורונה הייתה מסוכנת. חוק הקורונה, בגדול, לא מאפשר לממשלה לעשות דבר שלא עשתה עד כה, אבל הוא מעלה על נס את החשיבות בדיון ציבורי ובשקיפות.

בימים אלה אני עובד על מאמר שסוקר את השימוש בתקנות שעת חירום בתקופת הקורונה ובפרספקטיבה היסטורית בשנים 2020-1948. בראייה היסטורית, השימוש בתקנות שעת חירום בתקופת משבר הקורונה מלמד שמספרן היה גבוה יותר ממספר תקנות שעת החירום שהעבירה הממשלה בכל שנה אחרת בהיסטוריה של מדינת ישראל.

הדיון הציבורי הסוער העולה ברשתות החברתיות סביב חוק הקורונה רק מגביר את החשש של הציבור משימוש נרחב בתקנות שעת חירום. אותן הוראות שנקבעו ועברו בלב המשבר מתחת לרדאר רואות כעת את אור השמש במסגרת הליך החקיקה, אך אינן עוברות באותו שקט היחסי שבו עברו עם פרסומן באישון ליל כשהותקנו כתקנות שעת החירום.

בראייה היסטורית, השימוש בתקנות שעת חירום בתקופת משבר הקורונה מלמד שמספרן היה גבוה יותר ממספר תקנות שעת החירום שהעבירה הממשלה בכל שנה אחרת בהיסטוריה של מדינת ישראל

לא, חוק הקורונה איננו חוק מושלם, גם לא קרוב לכך. הוא מעניק סמכויות נרחבות, דרקוניות, לממשלה ויש לתקן ולשפר את הפיקוח הפרלמנטרי והציבורי על התקנות שייצאו ממנו. מצד שני, הוא עדיף מהשימוש בתקנות שעת חירום שאפשרו לממשלה ולעצב ולקבוע מדיניות בהליך מהיר, חשאי, תוך הימנעות מדיון פרלמנטרי וציבורי ומבלי לחשוף את השיקולים העומדים במרכזה.

היעדר שקיפות סביב התקנת תקנות לשעת חירום לא נובע מחשש לחשיפת מידע סודי, אלא מההתאהבות של הממשלה בכלי שהמגבלות עליו, כפי שהתקופה האחרונה מעידה, לא היו מספיקות. השימוש באמצעי כה קיצוני, נטול איזונים ובלמים של ממש הפך למנגנון הפעולה הנוח ביותר מבחינת הממשלה. אפשר להתווכח על תוכנו של חוק הקורונה, וראוי שיהיו בו שינויים, אבל משמח שהחוק מאפשר לקיים שיח חשוב שהיה עד כה חסר מאוד.

תקנות שעת חירום חדשות, תיקונים לתקנות וביטולים בחודשיים האחרונים (מקור: קובץ התקנות):

התקנות לשעת חירום
התקנות לשעת חירום

השקופית שגרמה לסערה ברשת החברתית:

השקופית שהסעירה את הרשתות
השקופית שהסעירה את הרשתות

ניר קוסטי הוא דוקטורנט בתכנית ללימודי מחקר (תל"ם) במחלקה למדע המדינה. תחומי העניין שלו כוללים את הממשק שבין חקיקה, רגולציה ופוליטיקה השוואתית. עבודת הדוקטורט של ניר, שנכתבת בהנחייתו של דוד לוי-פאור, עוסקת בתפוקה החקיקתית והרגולטורית של ישראל ובריטניה, ובוחנת בפרט את קצב הגידול והיחסים שבין החקיקה הראשית והמשנית בשתי המדינות בין השנים 1948-2018. לצד היותו בתכנית תל"ם, ניר הוא מלגאי נשיא המדינה למצוינות וחדשנות מדעית ומלגאי נשיא האוניברסיטה העברית. (צילום: נתנאל טוביאס)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 480 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

התעשיינים רוצים הקלות מהמדינה, אבל משחקים באש

בחסות משבר הקורונה, התעשיינים מצפים להקלות בפיקוח ובביורוקרטיה, בהתאם למגמות בעולם המערבי ● אבל אירועים כמו שרפת הענק בבז"ן - שהובילה השבוע להרשעה ועסקת טיעון - מזכירים לנו שכאן זה ממש לא אירופה ● אם המפעלים הגדולים רוצים שהציבור ייתן בהם אמון, הם צריכים לשמור הרבה יותר טוב על הסביבה והבריאות

עוד 764 מילים

הרשות הפלסטינית הסירה את הסגר שהטילה עם פרוץ הקורונה, אבל החנויות שם עדיין ריקות והתושבים בלא מקור הכנסה ● הקצביות מציעות סחורה בחצי המחיר, אך איש לא קונה, ותושבי הגדה המערבית חיים על פיתות וירקות ● כוונות הסיפוח רק מחמירות את המצב ● "הפלסטינים בבקעה לא יקבלו אזרחות, ואת האדמות שלהם ייקחו. במקרה הטוב הם ימשיכו להיות כוח עבודה זול לישראל" ● ועל המקרה הרע איש לא מעז לחשוב

עוד 1,242 מילים

חוק הסמכויות המיוחדות הוא שעת חירום לדמוקרטיה

ההיגיון בבסיס הצעת החוק, שאמור להחליף את תקנות שעת החירום למאבק במגפת הקורונה, משקף פגיעה קשה בעקרונות היסוד של הדמוקרטיה, ובכלל זה עקרון הפרדת הרשויות ● העובדה שאלפי אזרחים כבר הגישו התנגדויות לחוק היא מעודדת ● אבל דווקא דברי הרגיעה של בני גנץ אתמול הם זריית חול בעיני הציבור ● פרשנות

עוד 1,044 מילים

בתום הערכת מצב אצל רה"מ: התיכונים והחטיבות לא ייסגרו

כחול לבן וישראל בכר הגיעו לפשרה לאחר שנשמע בהקלטה מכנה את גנץ "טיפש" ● כעשרת אלפים תלמידים ומורים נמצאים בבידוד ● תושב הצפון נעצר בחשד שפרסם פוסט, שבו איים לפגוע בנתניהו ● בנט: ישראל איבדה אפשרות לבצע 60,000 בדיקות ביום

עוד 43 עדכונים

לנתניהו לא תהיה ברירה אלא לדחות את הסיפוח לאוקטובר

בזמן שארה"ב מתמודדת עם מאה אלף מתים מקורונה ושבוע רצוף של מחאות אלימות ברחבי המדינה, נתניהו ממשיך בדיונים עם הבית הלבן במטרה לקדם את תוכניתו להחיל ריבונות בגדה המערבית כבר בחודש הבא ● אך נתניהו צריך לתמרן את מסלול הריבונות גם בתוך הימין הישראלי, וכאן הדרך רצופת מוקשים - כולל במפלגתו שלו ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 777 מילים ו-1 תגובות

נתניהו ניצח? אנחנו ניצחנו!

בזמן שאחרים עסקו בסיפוח, ברוטציות ובהמצאת משרדי ממשלה, ש"ס ויהדות התורה זכו במשרדים חשובים ובהשפעה חסרת תקדים על קביעת המדיניות הכלכלית של ישראל - בלי רעש וצלצולים ● חביב רטיג גור משרטט את דרכן של המפלגות החרדיות למוקדי הכוח, ואת הפחד שלהן לאבד השפעה ● פרשנות

עוד 1,939 מילים

סיפור מסריח

פרק 8מפעלים לטיפול בפסולת הם הדבר האחרון שמישהו רוצה ליד הבית ● תהליך הטיפול בפסולת, בעיקר בפסולת מסוכנת, מייצר מפגעים בריאותיים ואסתטיים; מזהם את המים, האוויר והקרקע; וכרוך במטרדי רעש וריח ● לא הפלא וגם ממש לא פלא, אם כך, שרוב אזורי הפסולת של מדינת ישראל הם בכלל בגדה המערבית ● אמיר בן-דוד ממשיך במסעו על מפת הסיפוח, והפעם הוא נוסע בעקבות הריח

עוד 2,102 מילים

גם כאשר הם מחמיאים לראש הממשלה וגם כאשר הם "תוקפים" אותו, שקד וחבריה לא מתבלבלים לרגע ● מהלכי ימינה בימיה הראשונים באופוזיציה מציירים אותה כמפלגה השייכת בכל מהותה לממשלת נתניהו החמישית ● השחיתות זורמת לה בציציות והיא סלע קיומה, שהרי בלעדיה לא יתאפשר משטר האפרטהייד שאליו היא חותרת ● פרשנות

עוד 1,457 מילים ו-1 תגובות

תחקיר מה חיפשה חברת ריגול ישראלית באוקראינה ואיך זה קשור לרוסיה

חברת הריגול הישראלית סיי-גרופ פעלה לטובת האינטרסים של רוסיה, כאשר עקבה לכאורה אחרי פעילים למען הדמוקרטיה באוקראינה ● מה שמעורר את השאלה המטרידה: למען מי עבדה חברה של קציני מודיעין לשעבר בצה"ל? ● וגם: מה חלקו של הארווי ויינשטיין בפרשה, ואיך עמנואל רוזן קשור לכל זה?

עוד 4,769 מילים

חשד שעו"ד יוסי כהן עומד מאחורי התצהירים הכוזבים שמסרו עובדות בבית רה"מ

שר החינוך גלנט הודיע שבית ספר שיתגלה בו חולה קורונה - ייסגר ● עובד במשרד ראש הממשלה אובחן כחולה קורונה; ייתכן שנתניהו יידרש להיכנס לבידוד ● גנץ הנחה את כוכבי להכין את צה"ל לקראת סיפוח אפשרי של שטחים בגדה ● נתניהו וגנץ אמרו שלמשטרה לא יתאפשר לפרוץ לבתים ללא צו ● חוקרי משטרה גבו מנתניהו ומבני משפחתו עדות לגבי תלונתו על איומים שהופנו כלפיו

עוד 48 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה