אולי בכל זאת חשוב להשקיע ברפואה ציבורית

נתניהו וליצמן במסיבת עיתונאים בענין משבר הקורונה (צילום: אוליביה פיטוסי/ פלאש 90)
אוליביה פיטוסי/ פלאש 90
נתניהו וליצמן במסיבת עיתונאים בענין משבר הקורונה

מתברר לאחרונה שאולי בכל זאת חשוב להשקיע ברפואה ציבורית. אולי. מסתבר, כך מלמד אותנו המשבר האוניברסלי הרפואי הנוכחי, שהאיש השמן (השירות הציבורי בפי שר האוצר נתניהו בשנת 2003) שהפך בינתיים לרזה במיוחד – הוא בעצם הגוף החיוני ביותר בשעת צרה.

הצעדים המחמירים שנוסחו בצווי משרד הבריאות (על פי פקודת בריאות העם, אם לדבר בשפה משפטית), נועדו למנוע התפרצות עצומת-ממדים בישראל. מערכת הבריאות המדולדלת שיובשה לאורך יותר מעשור, פשוט לא תעמוד בהתפרצות כזו.

הצעדים המחמירים שנוסחו בצווי משרד הבריאות נועדו למנוע התפרצות עצומת-ממדים בישראל. מערכת הבריאות המדולדלת שיובשה לאורך יותר מעשור, פשוט לא תעמוד בהתפרצות כזו

בדרום קוריאה נערכו בדיקות בממדים עצומים. אחוז התמותה מוערך שם ב-0.6 אחוזים. בדיקה מקיפה ומושקעת מטעם המדינה אפוא יכולה להרגיע את הפאניקה: מתברר שאחוז התמותה בדרום קוריאה נמוך מאחוז התמותה שהוערך בידי ארגון הבריאות העולמי (3.4 אחוזים). חשוב לציין: אחוז התמותה העולמי שמחושב בידי ארגון הבריאות העולמי, מושתת על דיווחי המדינות השונות שבדרך כלל גוזרות את אחוז המתים מאחוז החולים שהתגלו, תוך שהן אינן יודעות כמה חולים טרם התגלו (כאלה שלא סובלים מהתסמינים, לא סובלים מחום גבוה, אינם משתעלים קשות ובגופם מקנן הנגיף בשקט יחסי).

בתמצית: ככל שבודקים יותר אנשים וככל שמגלים יותר חולים (בעלי תסמינים או משוללי תסמינים. כאלו שמצבם קשה וכאלו שמצבם קל), כך ניתן להעריך שאחוז התמותה נמוך לאין ערוך מהאחוז שמוערך כיום.

בארצות הברית, למשל, נבדקו מעטים. כנראה שאין ערכות בדיקה רבות. אחוז התמותה מוערך שם ב-5 אחוזים. דומה שבגלל ההיקף המצומצם של הבדיקות שמוליד מספר מצומצם של חולים ידועים, נוסק אחוז התמותה כלפי מעלה בצורה מעוותת ומופרזת. הדבר מגביר את הפאניקה באופן טבעי.

ככל שבודקים יותר ומגלים יותר חולים, אפוא, כך אפשר להעריך בצורה מדויקת יותר את אחוז התמותה. ואז כמובן מבינים שמדובר בנגיף מידבק במיוחד (מגפה כלל עולמית כהגדרת ארגון הבריאות העולמי) אך כזה שאחוז התמותה ממנו נמוך יותר מכפי שמעריכים כשאין די בדיקות. זה יכול לעזור להרגיע ציבור מבועת ומאידך להימנע כמובן משאננות. זה גם יכול להוליד מצב דברים שבו ניתן לבודד (בצורה אנושית) חלקים מהאוכלוסיה שהנגיף עלול להכות בהם קשות עד כדי סיכון חיים (קשישים ועוד).

בארה"ב, למשל, נבדקו מעטים. אחוז התמותה מוערך שם ב-5 אחוזים. דומה שהיקף הבדיקות המצומצם מוליד מספר מצומצם של חולים ידועים, ואחוז התמותה נוסק בצורה מעוותת ומופרזת ומגביר את פאניקה 

אך כדי לקיים בדיקות בסדרי גודל המוניים, יש להשקיע סכומים נכבדים מטעם המדינה. חזרנו אפוא לאותה מסקנה: יש להשקיע במסגרת השירות הציבורי ולא להפוך אותו לאיש רזה שעליו עור ועצמות בלבד.

מערכת הבריאות הציבורית באיטליה הופקרה לאורך שנים. הנה התוצאה. עם זאת, חייבים לציין שממוצע הגיל של הנפטרים מקורונה באיטליה הוא 81. כלומר: כאלה שמערכת החיסון שלהם רגישה יותר. ועדיין: יותר מאלף מתים בפרק-זמן קצר הם אסון לאומי עצום.

גם ביטוח בריאות ממלכתי, חוקי עבודה אנושיים והימנעות מעובדי קבלן, כך מלמד אותנו המשבר, הכרחיים. לא רק מוסרית. גם מבחינת יעילות: מי שיבקש להיבדק היום בבית חולים בארצות הברית והוא משולל ביטוח בריאות, יקבל חשבון שמן לתשלום. לעתים מדובר באלפי דולרים. ניתן להעריך אפוא שרבים בארצות הברית אינם נבדקים חרף קיומם של תסמינים בגופם. גרוע לא פחות: חוקי העבודה בארצות הברית אינם מעגנים ימי חופשה רבים. עובדים הולכים לעבודה לא אחת כשהם חולים. פוטנציאל ההידבקות אפוא גדל.

סביבה פחות מזוהמת מונעת מחלות. מחקר בריטי הראה שעובדות ועובדי ניקיון שמועסקים ישירות ונהנים מתנאים סוציאליים, משקיעים יותר במלאכתם הקשה מעובדות ועובדי קבלן. התוצאה: גם חיים פחות לחוצים (ופחות משפילים) של העובדות, גם תחושה טובה יותר שלהן וגם סביבה בטוחה יותר ובעלת פוטנציאל זיהום נמוך יותר.

ניתן להעריך שרבים בארה"ב אינם נבדקים חרף תסמינים בגופם. גרוע לא פחות: חוקי העבודה בארה"ב אינם מעגנים ימי חופשה רבים. עובדים הולכים לעבודה לא אחת כשהם חולים, ומגדילים את פוטנציאל ההידבקות

הצעדים המחמירים של משרד הבריאות שלנו נראים הגיוניים בעין בלתי מקצועית (והעין שלי היא בלתי מקצועית בעליל). חלקם מחמירים אפילו מהנחיות/המלצות ארגון הבריאות העולמי. אך ברור כאמור שמטרתם למנוע התפרצות רבת מימדים שמערכת הבריאות הציבורית הישראלית החנוקה לא תוכל לעמוד בה.

זווית נוספת שחשוב להדגיש: המשבר רציני. המצב מורכב. אך ברור שמדובר במצב דברים רגיש של פאניקה שעלולה להיות קרקע נוחה לויתור על חשיבה עצמאית ולכניעה אוטומטית לתכתיבים טוטליטריים. לכן כה חשוב שנציית להוראות אך במקביל נשאל שאלות נוקבות, לא נוותר על תשובות מספקות ונלמד להטיל ספק בריא לעתים (ספק שמושתת על עובדות ולא על תאוריות קונספירציה מתלהמות ומופרכות כדוגמת דברי ההבל הבלתי מגובים עובדתית של אורלי לוי-אבקסיס בדבר ההערכה שמדובר בנגיף שתוכנן ופותח במעבדה צבאית לצורך לוחמה ביולוגית).

בוודאי שניצול המשבר לצורך פוליטי מובהק של ראש ממשלת מעבר שכשל ב-3 מערכות בחירות והוא גם נאשם במשפט פלילי, הוא דבר חמור במיוחד. מסיבות העיתונאים הדרמטיות, הנאומים חמורי הסבר שניתן לקצרם ואף לבצעם בידי גורמים זוטרים יותר והקריאה שלא תיאמן להקים ממשלת חירום לאומית (בשום מדינה דמוקרטית אחרת לא קרא ראש הממשלה או הנשיא לראשי האופוזיציה להצטרף לממשלה).

פאניקה עלולה להיות קרקע נוחה לויתור על חשיבה עצמאית ולכניעה אוטומטית לתכתיבים טוטליטריים. בוודאי כשהמשבר מנוצל לצורך פוליטי מובהק של רה"מ מעבר שכשל ב-3 מערכות בחירות והוא גם נאשם במשפט פלילי

כאילו המשבר הזה מחייב מצב דברים אנטי-דמוקרטי שבו לא ניתן להחליף ממשלה, ולחילופין כאילו שלא ניתן לתמוך בצעדים נחוצים וראויים של הממשלה מהאופוזיציה ולהתנגד לצעדים מופרכים ופוליטיים. שלילת האפשרות לשלב בממשלת חירום זו את הנציגות הפרלמנטרית של האזרחים הערבים (רבים ורבות מהרופאים והרופאות והאחים והאחיות מצילי החיים הם ערבים) והחנופה הפומבית של השרים לראש הממשלה בפריים-טיים – לכל אלו אין שום מקום. שום מקום.

בחזרה לייבוש מערכת הבריאות: אחריותם הנוכחית של בכירי משרד הבריאות, ממסגרת את הדברים מנקודת מבט תקשורתית בצורה הרואית. בכך נדחקים לשוליים המחדלים האיומים לאורך שנים (באשמת הממשלה. לא באשמת ראשי מערכת הבריאות חלילה): מחסור עצום במיטות אשפוז, במכשירי הנשמה, בכוח אדם מיומן, ברופאים וברופאות ובמכלול עצום של דברים אחרים. הזקנה עדיין מאושפזת במסדרון. החולה בחדר המיון עדיין ממתין שעות. התורים לבדיקות עדיין נמשכים חודשים. ניתוח קטרקט לקשיש, למשל, יכול להתקיים שנה לאחר שהתבקש. מדהים.

מנכ"ל משרד הבריאות מעריך שמערכת הבריאות הציבורית זקוקה ל-3 מיליארד שקלים נוספים מדי שנה. ארגון רופאים לזכויות אדם מדבר על הרבה יותר. ד"ר קרנית פלוג ואחרים מעריכים שנדרשת השקעה ציבורית נוספת וכוללת (בכל התחומים הציבוריים לרבות הרפואה) בסך 130 מיליארד שקלים בשנה. זאת רק כדי להגיע לממוצע ההשקעה הציבורית במדינות המפותחות. המשמעות היא כמובן שינוי היחס חוב-תוצר. המשמעות יכולה להיות שינוי ביעדי הגירעון. אבל בסופו של דבר המשמעות היא מדינה אחראית שדואגת לאזרחיה.

אחריותם הנוכחית של בכירי משרד הבריאות ממסגרת את הדברים בצורה הרואית, ודוחקת לשוליים מחדלים ממשלתיים איומים של שנים: מחסור עצום במיטות אשפוז, במכשירי הנשמה, בכוח אדם מיומן, ברופאים וברופאות

איש אינו מזלזל בחשיבות היוזמה החופשית ובהיבטים חשובים של כלכלת השוק. אבל שוב ושוב מתברר שהמודל הסוציאל-דמוקרטי או מודל מדינת הרווחה האוניברסלית הוא גם מוסרי יותר וגם יעיל יותר. הזרמה תקציבית למערכת הבריאות, בניית בתי חולים ציבוריים, ביטוח בריאות ממלכתי, השקעה בתשתיות, הימנעות מעבודת קבלן, עיגון חוקי עבודה ראויים לשמם, השקעה בהפחתת זיהום הסביבה והשקעה עצומה במחקר ופיתוח – כל אלו נדרשים כדי להבטיח חברה מודרנית בריאה שמתקיימת בצורה סבירה.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,078 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 7 באפריל 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

חוף המבצר בעתלית נמסר למוש בן ארי. ואז יצא מכרז

"חוף הכרמל מגייסת את מוש לבניית כלכלה מקיימת בנופים שלנו", הכריז לפני חצי שנה ראש המועצה האזורית חוף הכרמל ● מכרז להפעלת החוף הבתולי לא פורסם, ורק בלחץ התושבים ירדה המועצה ממסלול הספק היחיד שקיבל מוש בן ארי, ופרסמה מכרז ● אבל אז התגלה שהזכיין של חוף המבצר יקבל את השילוש הקדוש: גם הפעלה של "משאיות מזון" בתקופת הביניים, גם את הזכות לתכנן את החוף העתידי, וגם את המפתח להפעלתו המלאה בהמשך ● "למה היזם צריך גם לתכנן את החוף וגם להפעיל אותו? זה כמו שהחתול יתכנן את מפעל השמנת"

עוד 1,879 מילים

התבונה והאחריות יצאו לחל"ת

מאז הקמתה, לא ניצבה מדינת ישראל בו-זמנית בפני שני אתגרים בסדרי גודל המאיימים על ביטחונה הלאומי:

  1. איום הקורונה.
  2. משבר פוליטי פנימי ששלוש מערכות בחירות רצופות ויקרות לא הצליחו ליישב או לאחות את השסעים שהתגלעו בחברה הישראלית בעקבותיו.

לשני אתגרים אלה אין בינתיים מועד תפוגה ואין גם אומדן באשר למחירים שגבו ועוד יגבו מהמדינה ומהחברה הישראלית. יהיו אשר יהיו המחירים, ניתן לקבוע כבר עתה בוודאות שישראל תצא מהן חבולה ותהליך ההתאוששות יהיה ממושך ויתכן אף שמייסר.

לשני אתגרים אלה אין בינתיים מועד תפוגה ואין גם אומדן באשר למחירים שגבו ועוד יגבו מהמדינה ומהחברה הישראלית. יהיו אשר יהיו המחירים, ניתן לקבוע כבר עתה בוודאות שישראל תצא מהן חבולה

ישראל זקוקה עתה אפוא יותר מתמיד ל:

  1. הפניית משאבים בסדרי גודל אדירים למימון נזקי הקורונה.
  2. ״מטף כיבוי״ אפקטיבי לשיכוך להבות השסע האידיאולוגי והחברתי שהתעצם במהלך מערכות הבחירות האחרונות עד לכמעט קרע אלים.

בימים אלה, בעיצומו של המו״מ הקואליציוני להרכבת ממשלה חדשה, נראה כי נושא החלת הריבונות החד-צדדית ביו״ש על גרסאותיה השונות עולה על הפרק וביתר שאת. כידוע, הציבור מפולג בסוגיה זו. פוסט זה אינו נוקט עמדה ׳אידיאולוגית׳ בסוגיית הסיפוח. הוא כן מתייחס לשני מושגים מרכזיים במנהיגות ובמדינאות: תבונה ואחריות.

סיפוח, בין אם מלא ובין אם חלקי, בין אם מדורג ובין אם בדילוגים, בין אם בהיחבא ובזחילה ובין אם ברהב ובצלצולים, הוא מהלך אסטרטגי בעל משמעויות מרחיקות לכת על גורלה ועתידה של אומה.

מושכל ראשון הינו שהנהגה המבקשת לנקוט במהלך כזה, תבצע עבודת מטה מקיפה וסדורה שתעריך את מכלול המשמעויות, הקצרות וארוכות הטווח, של מהלכי סיפוח. ככל הידוע, הממשלה לא יזמה כל עבודת מטה מסוג זה; לא קיימה הליך קבלת-החלטות סדור; ולא התייעצה עם גורמי המקצוע במערכת המדינית-ביטחונית  והכלכלית-חברתית. ודברים אלה כבר נאמרו, נכתבו ופורסמו בכל זירה אפשרית.

וכאן מגיעה ההתרסה הבוטה נגד התבונה והאחריות. האם הנהגת מדינה העומדת להיכנס לתהליך שיקום ארוך, יקר ורצוף חתחתים יכולה להרשות לעצמה ליזום במו החלטותיה הכנסת להביור מלבה סיכונים ביטחוניים, כלכליים, מדיניים וחברתיים לתוך האנדרלמוסיה הזאת?

כאן מגיעה ההתרסה הבוטה נגד התבונה והאחריות. האם הנהגת מדינה לפני שיקום ארוך, יקר ורצוף חתחתים יכולה ליזום הכנסת להביור מלבה סיכונים ביטחוניים, כלכליים, מדיניים וחברתיים לתוך האנדרלמוסיה הזאת?

גם חסידי הסיפוח המובהקים ביותר מודעים לרתיעת הציבור הישראלי מסיפוח שיביא לשליטה ישראלית במיליוני פלסטינים. השאלה עימה הם אינם מתמודדים היא: האם יש דרך לשלוט בשרשרת התגובות למהלך כזה, שבעקבותיהן מה שיתחיל בסיפוח חלקי לא יסתיים בסיפוח גורף, שמשמעויותיו מרחיקות לכת?

חסידי הסיפוח המיליטנטיים אינם מגלים עניין רב בנתונים ובמשמעויות. בני השיח שלהם הינם ההיסטוריה בכבודה ובעצמה ולצידה הקב״ה. תיבות נבובות דוגמת ״הזדמנות היסטורית״ ו״ההיסטוריה לא תסלח לנו״ משמשים אותם בערבוביה במעשה ההלחמה הנלוז בין התאולוגיה להיסטוריה.

האם יש דרך להבטיח ש-DATE קטן, נעים ולא מזיק בבקעת הירדן לא יתגלגל לכדי נישואין בכפייה ללא מנגנון פרידה? האם יש דרך להבטיח שהשיקום וההחלמה האורבים מעבר לפינה לא יופרעו על ידי עוד פולמוס הרסני?

מובן מאליו שבסמכותה של כל ממשלה בישראל להחליט כי היא מבקשת לקדם מהלכי סיפוח כחלק ממימוש עמדתה האידיאולוגית. עם זאת, מצופה שהחלטה כה דרמטית, שלה השלכות מרחיקות לכת לביטחון ישראל, כלכלתה, מעמדה האזורי והבין לאומי, מאפייניה החברתיים, הערכיים והדמוגרפיים, תתקבל כחלק ממדיניות כוללת, לאחר עבודת מטה בין משרדית מקיפה, בתום דיונים מעמיקים בממצאיה בקבינט, בכנסת ובציבור, ותובא להכרעת העם ולא להכרעת ההיסטוריה או הקב״ה ונציגיו.

האם לנוכח כל אלה, עדיין יש לאפשר לתבונה ולאחריות לשחק מחבואים ולהיכנע לגחמות משיחיות ולעיתים ציניות בשעה כה קריטית למדינת ישראל? ולעזאזל, למה דווקא עכשיו?

רולי גירון הוא בכיר במוסד לשעבר, חבר בתנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל", יחד עם כ-300 בכירים נוספים בדימוס ממערכת הביטחון. ימלאי של המוסד. בן 72, נשוי ואב לשתי בנות. רוב הזמן עסוק בהשלמת פערי ידע והשכלה. נעלב בקלות מכל פגיעה בכבוד האדם וחירותו

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 526 מילים

מסתמן: טיסות בינלאומיות יופסקו מהיום ועד יום שישי

בכחול לבן חושדים שנתניהו הציג אתמול מצג שווא, שלפיו, חלה התקדמות במגעים הקואליציוניים בין הליכוד וכחול לבן, כדי לסכל את כוונתו של גנץ לקדם חוקים נגדו ● נתק בשיחות בין כחול לבן והליכוד ● הכנסת אישרה את תיקון חוק היסוד, שיאפשר הוצאת מיליארדי שקלים נוספים להתמודדות עם משבר הקורונה; לבקשת הליכוד, תמכו חברי הרשימה המשותפת בהצעה

12:03 עריכה

לפי הגרסה המעודכנת, איסור יציאה מהיישובים יחל היום ב-16:00 ויסתיים ביום שישי ב-07:00. האיסור להתרחק מהבתים למעלה מ-100 מטרים יחל מחר ב-18:00 ויסתיים מחרתיים ב-07:00.

12:00 עריכה

נתק מוחלט בין כחול לבן והליכוד – כך עדכנה דפנה ליאל ב-N12.

10:42 עריכה

לפי ההצעה שנידונה בממשלה, התחבורה הציבורית, ובכלל זה טיסות בינלאומיות, יופסקו מהיום ב-16:00 אחר הצהריים ועד יום שישי ב-07:00 בבוקר.

10:39 עריכה

בימינה מבהירים שהיעדרות חברי הכנסת של הסיעה מההצבעה בכנסת על הגדלת ההוצאות כחלק מהמאבק בקורונה – דבר שהביא להישענות על קולותיהם של חברי הרשימה המשותפת – אירעה במקרה.

10:05 עריכה

חברת הכנסת מאי גולן מהליכוד הסירה מחשבון הטוויטר שלה תמונה, שבה היא נראית מפירה את ההנחיות המורות לציבור לשמור על מרחק של שני מטרים איש מרעהו. לצידה של גולן נראים חברי הכנסת מיכל שיר ואופיר כץ.

08:59 עריכה

בכחול לבן יש החושדים שההתקדמות שהושגה אתמול במגעים הקואליציוניים עם הליכוד אינה אלא תרגיל של ראש הממשלה נתניהו. לפי דיווח של מיכאל שמש בתאגיד השידור כאן, יושב ראש כחול לבן גנץ העביר מסר מאיים, שלפיו, אם לא ייחתם הסכם קואליציוני, הוא יקדם בכנסת חקיקה נגד נתניהו. דבר זה הוא שהביא, לפי החשד שישנו בחוסן לישראל, למצג שווא של התקדמות – מה שהביא את גנץ לגנוז את תוכניתו. לוחות הזמנים של פעילות הכנסת בחג הפסח מקשים על גנץ לממש את הצעדים הפרלמנטריים ששקל ליישם.

08:27 עריכה

גורמים בימינה אומרים שאם אחד המקומות בוועדה לבחירת שופטים יינתן לאיילת שקד – עשוי הדבר להקל מעט על הצטרפות הסיעה לממשלה. כך דיווח הבוקר זאב קם בתאגיד השידור כאן.

07:19 עריכה

לבקשת המשטרה והשר לביטחון הפנים גלעד ארדן, העוצר שייערך בערב ליל הסדר, יוקדם ויחל בשעה 14:00 – כך עולה מהמידע שנמסר לשרי הממשלה לקראת ישיבתם. לפי התקנות המסתמנות, האיסור לעזוב את היישובים יימשך עד מוצאי שבת, בשעה 20:00 בערב. אתמול הודיע נתניהו שסגר זה יסתיים ביום שישי בבוקר. עוד אמר ראש הממשלה שהאיסור להתרחק למעלה ממאה מטר מביתו – יחל בשעה 18:00 בערב.

07:13 עריכה

אחרי שפורסם אתמול על התקדמות במגעים להקמת ממשלה, הודיעה אמש כחול לבן על הפסקת המשא ומתן עם הליכוד.

לאחר הגעה להבנות בכל הנושאים, ביקשו בליכוד לדון מחדש באופן פעולתה של הוועדה לבחירת שופטים. בעקבות זאת הופסק המשא ומתן. לא נאפשר שום שינוי בתפקוד הוועדה לבחירות שופטים ופגיעה בדמוקרטיה.

07:11 עריכה

ישיבת הממשלה הטלפונית, שאמורה הייתה לדון בהטלת הגבלות תנועה על הציבור, נדחתה מהלילה לשעה 10:00 בבוקר, היום.

07:09 עריכה

יושב ראש סיעת הרשימה המשותפת, חבר הכנסת אחמד טיבי, אמר במליאת הכנסת שהליכוד ביקש מחברי הרשימה המשותפת לתמוך בתיקון לחוק היסוד: משק המדינה, כי ללא הצבעתם לא יושגו 61 הקולות הדרושים להצבעה. הממשלה נדרשה לתמיכת הרשימה המשותפת לאחר שחברי ימינה נעדרו מההצבעה.

התיקון התקבל לאחר שחברי הכנסת טיבי, עאידה תומא סלימאן ואוסאמה סעדי תמכו בו.

07:00 עריכה

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק היסוד, המאפשר להגדיל את הוצאות המדינה ב-90 מיליארד שקלים כדי להתמודד עם משבר הקורונה.

עוד 12 עדכונים

בריאות הנפש "כל ישראלי עשירי יזדקק לטיפול נפשי"

ד"ר צבי פישל, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בהסתדרות הרופאים, מזהיר מפני מצוקה נפשית אדירה בישראל בעקבות משבר הקורונה, ואומר כי מערכת הבריאות אינה ערוכה לכך ● חוות דעת ברוח דומה הוצגה השבוע לוועדת הקורונה בכנסת ● פישל קורא לציבור המודאג להתנתק קצת מהחדשות, ולפנות לקבלת סיוע מקצועי במקרה הצורך ● ויש לו גם ביקורת נוקבת על נאומי נתניהו ועל התקשורת "שמכניסה את הציבור להיסטריה" ● ראיון

עוד 1,659 מילים

איילת שקד שברה את תהליך מינוי השופטים. זה קריטי שהממשלה החדשה תתקן אותו

בהודעתה אתמול, התגאתה שרת המשפטים לשעבר בעובדה כי בתקופתה כרתו הפוליטיקאים ברית עם נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה למינוי שופטים ● כאילו לא הגיחה לעולם בתקופה ההיא פרשת אפי נוה, כאילו לא הוחלט להגיש כתב אישום נגד יו״ר לשכת עורכי הדין בפרשת "מין תמורת מינוי" ● בשנה הקרובה יפרשו חמישה שופטי עליון ● זוהי נקודה קריטית לביסוס האיזון ולהחזרת מקצוענות לתהליך הבחירה של "קודש הקודשים" ● פרשנות

עוד 763 מילים

תגובות אחרונות

על האפשרות לשחק ברצינות

אני פריקית של משחקי קופסא, מאז ומתמיד. בתור ילדה שיחקנו המון כמשפחה. אבי נפטר בגיל צעיר מאד והותיר את אמא שלי עם חמישה ילדים קטנים. בימי חול בילינו שעות בחוץ, אבל בשבתות בצהריים היינו כולנו בבית. המצב הכלכלי לא היה מזהיר, קיבלנו משחקים משומשים מקרובי משפחה, ובילינו שעות במשחק זכרון, רביעיות, מונופול ושבץ נא. וכשהפציע הרמי לחיינו השתדרגנו למחלקה ראשונה והרגשנו על גג העולם.

אמא שלי שיחקה איתנו המון. אני בטוחה שאינספור שעות של משחק ביחד עזרו לנו להישאר שפויים, להישאר ילדים שמחים. השעות האלו היו שעות של האחזות בנורמליות, בשמחה, בתחרותיות, בסקרנות, בתקווה לתור הבא שיביא איתו את ההצלחה והניצחון, במשחק שמתפרק ומתחיל מחדש, שעות של הפוגה מעולם שחור גדול נפער בו.

אמא שיחקה איתנו המון. אינספור שעות משחק עזרו לנו להישאר שפויים ושמחים. אלו היו שעות האחזות בנורמליות, בשמחה, בתחרותיות, במשחק שמתפרק ומתחיל מחדש, הפוגה מעולם שנפער בו חור גדול

בשבועות האלה אני מוצאת את עצמי חוזרת לדנ"א המשפחתי שלי של התמודדות עם משבר. אני ממליצה למטופלים לשחק הרבה, משאילה משחקים, נהנית לשחק קאטן במשך שעות, ומצטערת כששבת יוצאת והמשחק נקטע כי המתבגר טס להתחבר לנייד.

סביבי אני רואה איך כולם חוזרים לדפוסי התמודדות שטבועים עמוק בדנ"א המשפחתי: התחברות ליצירתיות ולעשייה, או התמסרות לכאב, חרדתיות או אדישות. אופטימיות או  פאסימית, צייתנות לנהלים או חוסר אמון בממסד. כל אלה טבועים עמוק במטען הגנטי המשפחתי מדורי דורות.

אבל אני גם רואה איך בחסות הכאוס נוצרת אפשרות לשינוי, איך מטופלים שתקועים כבר שנים בהבניות מקובעות מצליחים להחלץ ולמצוא בתוכם פתרונות אחרים. כמו למשל מטופלת שנמנעת במשך שנים מלצאת לדייטים מתוך חרדה מוכנה פתאום להצטרף למיזם של וידיאודייט, או מטופל שסרב לתרגל מדיטציה מעז לנסות ומגלה עולם חדש. האם זה המשבר שמנער את כל התבניות המוכרות? המצוקה שגורמת לנו להאחז בכל גלגל הצלה שנזרק לעברנו או ההאטה והשקט של העולם שמאפשרת לנו להתחבר למשאבים וכוחות על שרדומים בתוכנו בימים כתיקונם.

במקביל למשחקים היו אצלנו בבית הרבה מאוד מריבות וקנאות, צעקות, בדידות ודמעות, אבל כשהם נמזגו לתוך מעגל של משחק – משא הכאב הוקל ונפתח לנו שער לילדות שמחה ולחיבור עמוק ומשמעותי בין כולנו.

אני רואה איך בחסות הכאוס נוצרת אפשרות לשינוי. מטופלים שתקועים שנים בהבניות מקובעות נחלצים ומוצאים בתוכם פתרונות אחרים. כמו מטופלת שנמנעת שנים מדייטים מתוך חרדה מוכנה להצטרף למיזם וידיאודייט

הקורונה שאבה אותנו לתהליך גמילה מזורז וכואב, הקריזים קשים מאד וכך גם הקריזות. בתהליך הגמילה הזה מותר לנו לגלות רכות וחמלה כלפי עצמנו, להעריך את עצמנו על מה שכן עשינו ולא להצליף בעצמנו על הטעויות והכשלונות. זמן משחק היא דרך מצויינת להתרענן, למלא את הנשמה ולחבר את עצמנו לרגעים טובים שהיו לנו בשחר ילדותנו.

המלצות למשחקים:

  • לקטנטנים בגילאי 4 וצפונה- סוויצ'.
  • So Do You.
  • ו-לינק לא מאכזבים אף פעם, מעמיקים את ההכרות גם עם אלה שאת מכירה כל חייך.
  • שם קוד – מחדד חשיבה.
  • מאצ' מדנס – לא ברור לי מה כל כך כיף בו אבל אפשר לשחק בו גם לבד וגם עם עוד 3 בלי להרגיש שהזמן עובר.
  • שרלוק – משחק זיכרון מורכב וכייפי. במקום לשחק במשחק המקורי אפשר ללמוד ביוטיוב איך לשחק ולהכין כרטיסים עם מושגים שקשורים לחבורה המשחקת. לכתוב מושגים על פתקים לוקח כעשר דקות.

ונסיים בתפילה המקראית, לראות במהרה זקנים וזקנות יושבים ברחובות ירושלים, ורחובות העיר יימלאו ילדים וילדות משחקים ברחובותיה.

איילת כהן וידר היא פסיכולוגית קלינית דתיה פמיניסטית, גדלה בבית חרדי-חרד"לי. מורשית לטיפול בהיפנוזה, חוקרת דפוסים של השתקה וביטוי עצמי. מחברת "באהבתינו" – מדריך לאינטימיות זוגית. מלמדת מדיטציה ופרשת השבוע ב"מתן". חברת קבוצת "פסיכואתיקה" – למניעת פגיעה מינית על ידי אנשי טיפול. לשעבר יו"ר "קולך". נשואה, אם וסבתא.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 504 מילים
עודכן עכשיו

התפרצות הקורונה – כל הכתבות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

טעות הדוברת הובילה לכותרות שגויות וסיבוב פוליטי על חשבון החרדים

"שליש מתושבי בני ברק, 75 אלף איש, חולים בקורונה" נטען בסוף השבוע שעבר בכלי התקשורת, מה שהוביל לתגובות קשות כלפי המגזר החרדי ● הדברים יוחסו למנכ"ל קופת חולים מכבי רן סער שהשתתף בדיון בוועדת הקורונה ● בפועל, סער כלל לא אמר את הדברים - ודוברת הוועדה היא זו שהפיצה את הציטוטים, בשמו, למרות שלא היו ולא נבראו ● גם עכשיו, הציטוטים השקריים עדיין מופיעים באתר הכנסת ● כרוניקה של פייק ניוז ממקור רשמי לגמרי

עוד 1,687 מילים

שר האוצר נתניהו קיבל החלטה אומללה - עכשיו בעלי עסקים משלמים עליה

ב-2003, נתניהו כשר אוצר הפסיק את זכאותם לדמי אבטלה של 80 אלף בעלי עסקים, המעסיקים בעצמם כמיליון וחצי איש ● הם לא מבינים איך זה שבמשך שנים הם משלמים על ביטוח לאומי ובכל זאת לא זכאים לפיצוי או לדמי אבטלה בעקבות סגר הקורונה ● היום הפגינו 3,000 מהם מול האוצר, בדרישה לקבל זכאות לאבטלה או מענק פיצוי ● קריסה שלהם עלולה להוביל לקריסה של המשק

עוד 1,030 מילים ו-1 תגובות

הקושי להתמודד עם הקורונה בבבתי אבות אינו ייחודי לישראל ● באחד מבתי הדיור המוגן הוותיקים והמוכרים בארצות הברית מתו שישה קשישים מקורונה ● אבל ההנהלה והצוות עושים הכל כדי לסייע לדיירים המפוחדים והמבודדים, בסיוע מתנדבים ● כתב זמן ישראל שוחח איתם

עוד 620 מילים

קורס און-ליין ייחודי מלמד קשישים לתקשר ברשת

שלושה יזמים זריזים מירושלים פתחו קורס-און ליין שילמד אנשים מבוגרים כיצד לתקשר עם העולם בימי הקורונה ● בינתיים הקורס בחינם, אבל הם חולמים לעשות מהיוזמה הרבה כסף בעתיד

יוזמה ישראלית שהושקה במהירות ללימוד קשישים על תפעול סמארטפונים במהלך משבר הקורונה, משכה יותר מ-1,000 אנשים בתוך שבועיים. הפרויקט, שהושק על ידי שלושה יזמים חברתיים מירושלים, החל בהסבר על שימוש בוידיאו בווטסאפ ובאפליקציית שיחות הוידיאו זום, שנמצאות בשימוש בקרב משפחות ברחבי העולם, המנסות לשמור על קשר מרחוק בעקבות התפרצות המגיפה.

עד להתפרצות הקורונה, שניהם מהם – גבי ארנוביץ, 25, סטודנט לכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטה העברית ואוריאל שוראקי, ממייסדי הפרויקט הטכנולוגי MadeinJLM, העבירו למבוגרים בבירה שיעורים פיזיים על שימוש בסמארטפון

לפני שבועיים, על רקע הגברת הנחיות הבידוד בכל רחבי המדינה, השניים הצטרפו לבן דודו של אוריאל, דוד סוראקי, ליצירת הקורס המקוון, והציעו אותו ללא תשלום. שוראקי אחראי לצד הטכני של הפרויקט בעוד שסוראקי מפקח על הפיתוח העסקי. ארנוביץ הוא הקריין המדבר בקטעי הוידיאו.

במשך חמישה ימים בשבוע, כשכל אחד מהם עובד מהבית, השלושה מפיקים קטעים של 3 עד 7 דקות בעברית – ושלחו את הלינקים לערוץ יוטיוב ייעודי דרך ווטסאפ, עם גרסה אחת לתפעול מכשיר אייפון וגרסה נוספת לאנדרואיד.

כל וידיאו מציג את מסך הטלפון וסמן נע על המסך, כאשר ארנוביץ מסביר בדיוק מה הוא עושה. עד כה, קטעי הוידיאו הציגו נושאים כמו איך להפעיל שיחת וידיאו בווטסאפ, איך לעשות שיחת וידיאו בקבוצות, איך להתקין זום ולפתוח חשבון אישי, איך להצטרף ואיך ליזום שיחת זום, ואיך לתייג הודעות ווטסאפ כחשובות.

"יש לנו מערכת שעות שלמה, מווטסאפ ופייסבוק ועד גוגל דרייב", אומר ארנוביץ. "יש לנו 4 קבוצות ווטסאפ עם 250 חברים כל אחת, ואנו ממשיכים לפתוח עוד".

כדי לבחון את התלמידים, ארנוביץ וחבריו שלחו שתי הזמנות זום לאחר השיעור על אופן השימוש באפליקציה. מתוך 600 התלמידים הראשונים, 75 הצטרפו. "דיברנו וזה היה מדהים!", אומר ארנוביץ. "הפגישה השנייה הביאה 90 איש מתוך 700. זה יוצר קהילה, אנשים אומרים שהם רוצים להיפגש כשהם יסיימו".

מבוגרים משתתפים בשיחת ועידה בזום שנוצרה כחלק מהקורס (צילום: Courtesy)
מבוגרים משתתפים בשיחת ועידה בזום שנוצרה כחלק מהקורס (צילום: Courtesy)

כדי לבחון את התלמידים, ארנוביץ וחבריו שלחו שתי הזמנות זום לאחר השיעור על אופן השימוש באפליקציה. מתוך 600 התלמידים הראשונים, 75 הצטרפו. "דיברנו וזה היה מדהים!", אומר ארנוביץ. "הפגישה השנייה הביאה 90 איש מתוך 700. זה יוצר קהילה"

רבים מהמשתתפים בקורס הם מירושלים, אבל החדשות על הקורס התפשטו, תלמידים הצטרפו מדימונה, רמת גן וחיפה. ההצטרפות לקורס קלה וידידותית דרך אתר האינטרנט של הקורס. "כל מה שצריך לעשות אחרי הכניסה לאתר הוא ללחוץ על הלינק שאתה מקבל ולצפות בוידיאו בויוטיוב", מסביר ארנוביץ.

ברגע שמשבר הקורונה יסתיים, השלושה מתכננים להפוך את הקורס לעסק. "בנקודה מסוימת נבין איך לעשות זאת, אבל נכון לעכשיו זה בחינם, משום שאנו מנסים לעזור במאבק בבדידות. אנשים במצב לא טוב ואנחנו מנסים לעזור".

כשהם נשאלים האם זה הקורס הראשון מסוגו בארץ, אמר ארנוביץ, "אתה אף פעם לא הראשון. אבל לא הרבה אנשים מכינים כאן חומרים ברשת למבוגרים".

למרות שכל השיעורים הם בעברית, ארנוביץ – שעלה מארצות הברית בגיל 5 ודובר אנגלית שפת אם – להוט להתחיל בהפקת גרסה באנגלית. במקביל, השלושה מחפשים רעיונות להקל על ההשתתפות הוירטואלית בסדר פסח.

הזרעים של עזרה לקשישים נשתלו לפני מספר שנים, כאשר ארנוביץ לימד את סבו וסבתו שעלו לישראל בגיל 85. "הבטחתי, בתור ילד, שאני אעזור לכל מה שהם יצטרכו אם הם יעברו לכאן", הוא נזכר. "הדבר הראשון שעשיתי כשהם עשו עלייה הוא לעזור להם עם הסמארטפון כדי שיוכלו לתרגם בקלות מעברית לאנגלית".

עוד 489 מילים

המאמץ להרכיב ממשלה בראשות נתניהו וגנץ מחייב שינויי חקיקה שחלקם עשויים להיפסל בבג"ץ ● גם הניסיון ללכת בנתיב שרבים ממצביעי גנץ מייחלים לו, של שליטה בכנסת לתקופת ביניים, כרוך באתגר חוקתי ● "אני לא יודעת אם אפשר לעשות תיקון לחוק היסוד, שאומר שבמדינת ישראל יהיו בעת ובעונה אחת שני ראשי ממשלה", אומרת פרופ' סוזי נבות, מומחית למשפט חוקתי מהמכללה למינהל ● "זה שינוי משטרי ברמה כזאת שלא בטוח שאפשר לעשות את זה" ● פרשנות

עוד 1,813 מילים ו-1 תגובות

כוננות סייבר מחר צפויה המתקפה המסורתית על ישראל

האינטרנט הישראלי בכוננות ספיגה לקראת התקפת הסייבר השנתית המכונה OPIsrael ● באופן מסורתי, התוקפים מעוניינים לפגוע באתרים ממשלתיים, בנקים ומוסדות חינוך ● בפועל, הם מזיקים בעיקר לעסקים קטנים ● צ׳קפוינט כבר הזהירה את לקוחותיה: "נוכח מגיפת הקורונה, ייתכן שהתוקפים ירחיבו את הפריצות שלהם"

עוד 1,046 מילים

מחנק אשראי בנק ישראל עשוי להדפיס כסף למימון פעולות הממשלה

הניסיון של בנק ישראל לכפות על בנקים להעניק הלוואות או להוריד ריביות בתנאי השוק הנוכחיים נראים כמו משימה בלתי אפשרית ● אם יקבע ריבית גג נמוכה, הבנקים עלולים לעצור לחלוטין את זרם ההלוואות ● ניסיון להורות לבנקים לתת הלוואות בניגוד לרצונם הוא צעד לא ראלי ● אבל אם המשבר יימשך והבנקים יסגרו את ברז האשראי, עשוי בנק ישראל להוציא מארסנל הכלים את נשק יום הדין ופשוט יזרים כסף שידפיס עבור מימון פעולות הממשלה ● פרשנות

עוד 811 מילים

נתניהו: ממחר ועד יום שישי תיאסר תנועה בינעירונית; בליל הסדר תיאסר יציאה מהבתים

אחרי התקדמות במשא ומתן, כחול לבן הודיעה על הפסקת המגעים הקואליציוניים כי, לדבריהם, בליכוד מבקשים לערוך שינויים בהבנות שהושגו בין הצדדים לגבי הוועדה לבחירת שופטים ● מנדלבליט נתניהו: תקנות חירום לא יכולות להמשיך להחליף חקיקה בכנסת ● הוועדה המסדרת אישרה את פיצול העבודה-מרצ ● כחול לבן והעבודה הודיעו על עריכת מגעים לאיחוד בין הסיעות

עוד 43 עדכונים

יו"ר כחול-לבן עדכן את הנשיא כי בכוונתו לבקש ארכה בעוד שבוע, כשיפוג המנדט שקיבל להרכבת ממשלה ● גנץ זקוק לזמן הזה כדי להעביר חוקים שיעגנו את ההסכמים מול הליכוד וכדי לפצח את המחלוקות שעדיין קיימות בין הצדדים ● גנץ יודע, שברגע שהמנדט יעבור לידי נתניהו, הסיכוי שהממשלה הזו תוקם ילך ויפחת ● פרשנות

עוד 777 מילים

"לא מושיטים לנו יד אלא סוגרים את היד בכל הכוח"

ההרשמה לקבלת מענק לעצמאים נפתחה ביום שישי, והרשת כבר מוצפת בתלונות של עצמאים שגילו שיקבלו רק פירורים, אם בכלל ● "תכל'ס, מה שהם אומרים לנו זה שאם אתם יותר 'עשירים' מקופאית בסופר לא מגיע לכם מענק", אומרת המעצבת אלכסנדרה נארדי ● מחר מתכננים העצמאים להפגין בשיירת מכוניות שתצא לכיוון קריית הממשלה בירושלים

עוד 1,168 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה