מתברר לאחרונה שאולי בכל זאת חשוב להשקיע ברפואה ציבורית. אולי. מסתבר, כך מלמד אותנו המשבר האוניברסלי הרפואי הנוכחי, שהאיש השמן (השירות הציבורי בפי שר האוצר נתניהו בשנת 2003) שהפך בינתיים לרזה במיוחד – הוא בעצם הגוף החיוני ביותר בשעת צרה.

הצעדים המחמירים שנוסחו בצווי משרד הבריאות (על פי פקודת בריאות העם, אם לדבר בשפה משפטית), נועדו למנוע התפרצות עצומת-ממדים בישראל. מערכת הבריאות המדולדלת שיובשה לאורך יותר מעשור, פשוט לא תעמוד בהתפרצות כזו.

הצעדים המחמירים שנוסחו בצווי משרד הבריאות נועדו למנוע התפרצות עצומת-ממדים בישראל. מערכת הבריאות המדולדלת שיובשה לאורך יותר מעשור, פשוט לא תעמוד בהתפרצות כזו

בדרום קוריאה נערכו בדיקות בממדים עצומים. אחוז התמותה מוערך שם ב-0.6 אחוזים. בדיקה מקיפה ומושקעת מטעם המדינה אפוא יכולה להרגיע את הפאניקה: מתברר שאחוז התמותה בדרום קוריאה נמוך מאחוז התמותה שהוערך בידי ארגון הבריאות העולמי (3.4 אחוזים). חשוב לציין: אחוז התמותה העולמי שמחושב בידי ארגון הבריאות העולמי, מושתת על דיווחי המדינות השונות שבדרך כלל גוזרות את אחוז המתים מאחוז החולים שהתגלו, תוך שהן אינן יודעות כמה חולים טרם התגלו (כאלה שלא סובלים מהתסמינים, לא סובלים מחום גבוה, אינם משתעלים קשות ובגופם מקנן הנגיף בשקט יחסי).

בתמצית: ככל שבודקים יותר אנשים וככל שמגלים יותר חולים (בעלי תסמינים או משוללי תסמינים. כאלו שמצבם קשה וכאלו שמצבם קל), כך ניתן להעריך שאחוז התמותה נמוך לאין ערוך מהאחוז שמוערך כיום.

בארצות הברית, למשל, נבדקו מעטים. כנראה שאין ערכות בדיקה רבות. אחוז התמותה מוערך שם ב-5 אחוזים. דומה שבגלל ההיקף המצומצם של הבדיקות שמוליד מספר מצומצם של חולים ידועים, נוסק אחוז התמותה כלפי מעלה בצורה מעוותת ומופרזת. הדבר מגביר את הפאניקה באופן טבעי.

ככל שבודקים יותר ומגלים יותר חולים, אפוא, כך אפשר להעריך בצורה מדויקת יותר את אחוז התמותה. ואז כמובן מבינים שמדובר בנגיף מידבק במיוחד (מגפה כלל עולמית כהגדרת ארגון הבריאות העולמי) אך כזה שאחוז התמותה ממנו נמוך יותר מכפי שמעריכים כשאין די בדיקות. זה יכול לעזור להרגיע ציבור מבועת ומאידך להימנע כמובן משאננות. זה גם יכול להוליד מצב דברים שבו ניתן לבודד (בצורה אנושית) חלקים מהאוכלוסיה שהנגיף עלול להכות בהם קשות עד כדי סיכון חיים (קשישים ועוד).

בארה"ב, למשל, נבדקו מעטים. אחוז התמותה מוערך שם ב-5 אחוזים. דומה שהיקף הבדיקות המצומצם מוליד מספר מצומצם של חולים ידועים, ואחוז התמותה נוסק בצורה מעוותת ומופרזת ומגביר את פאניקה 

אך כדי לקיים בדיקות בסדרי גודל המוניים, יש להשקיע סכומים נכבדים מטעם המדינה. חזרנו אפוא לאותה מסקנה: יש להשקיע במסגרת השירות הציבורי ולא להפוך אותו לאיש רזה שעליו עור ועצמות בלבד.

מערכת הבריאות הציבורית באיטליה הופקרה לאורך שנים. הנה התוצאה. עם זאת, חייבים לציין שממוצע הגיל של הנפטרים מקורונה באיטליה הוא 81. כלומר: כאלה שמערכת החיסון שלהם רגישה יותר. ועדיין: יותר מאלף מתים בפרק-זמן קצר הם אסון לאומי עצום.

גם ביטוח בריאות ממלכתי, חוקי עבודה אנושיים והימנעות מעובדי קבלן, כך מלמד אותנו המשבר, הכרחיים. לא רק מוסרית. גם מבחינת יעילות: מי שיבקש להיבדק היום בבית חולים בארצות הברית והוא משולל ביטוח בריאות, יקבל חשבון שמן לתשלום. לעתים מדובר באלפי דולרים. ניתן להעריך אפוא שרבים בארצות הברית אינם נבדקים חרף קיומם של תסמינים בגופם. גרוע לא פחות: חוקי העבודה בארצות הברית אינם מעגנים ימי חופשה רבים. עובדים הולכים לעבודה לא אחת כשהם חולים. פוטנציאל ההידבקות אפוא גדל.

סביבה פחות מזוהמת מונעת מחלות. מחקר בריטי הראה שעובדות ועובדי ניקיון שמועסקים ישירות ונהנים מתנאים סוציאליים, משקיעים יותר במלאכתם הקשה מעובדות ועובדי קבלן. התוצאה: גם חיים פחות לחוצים (ופחות משפילים) של העובדות, גם תחושה טובה יותר שלהן וגם סביבה בטוחה יותר ובעלת פוטנציאל זיהום נמוך יותר.

ניתן להעריך שרבים בארה"ב אינם נבדקים חרף תסמינים בגופם. גרוע לא פחות: חוקי העבודה בארה"ב אינם מעגנים ימי חופשה רבים. עובדים הולכים לעבודה לא אחת כשהם חולים, ומגדילים את פוטנציאל ההידבקות

הצעדים המחמירים של משרד הבריאות שלנו נראים הגיוניים בעין בלתי מקצועית (והעין שלי היא בלתי מקצועית בעליל). חלקם מחמירים אפילו מהנחיות/המלצות ארגון הבריאות העולמי. אך ברור כאמור שמטרתם למנוע התפרצות רבת מימדים שמערכת הבריאות הציבורית הישראלית החנוקה לא תוכל לעמוד בה.

זווית נוספת שחשוב להדגיש: המשבר רציני. המצב מורכב. אך ברור שמדובר במצב דברים רגיש של פאניקה שעלולה להיות קרקע נוחה לויתור על חשיבה עצמאית ולכניעה אוטומטית לתכתיבים טוטליטריים. לכן כה חשוב שנציית להוראות אך במקביל נשאל שאלות נוקבות, לא נוותר על תשובות מספקות ונלמד להטיל ספק בריא לעתים (ספק שמושתת על עובדות ולא על תאוריות קונספירציה מתלהמות ומופרכות כדוגמת דברי ההבל הבלתי מגובים עובדתית של אורלי לוי-אבקסיס בדבר ההערכה שמדובר בנגיף שתוכנן ופותח במעבדה צבאית לצורך לוחמה ביולוגית).

בוודאי שניצול המשבר לצורך פוליטי מובהק של ראש ממשלת מעבר שכשל ב-3 מערכות בחירות והוא גם נאשם במשפט פלילי, הוא דבר חמור במיוחד. מסיבות העיתונאים הדרמטיות, הנאומים חמורי הסבר שניתן לקצרם ואף לבצעם בידי גורמים זוטרים יותר והקריאה שלא תיאמן להקים ממשלת חירום לאומית (בשום מדינה דמוקרטית אחרת לא קרא ראש הממשלה או הנשיא לראשי האופוזיציה להצטרף לממשלה).

פאניקה עלולה להיות קרקע נוחה לויתור על חשיבה עצמאית ולכניעה אוטומטית לתכתיבים טוטליטריים. בוודאי כשהמשבר מנוצל לצורך פוליטי מובהק של רה"מ מעבר שכשל ב-3 מערכות בחירות והוא גם נאשם במשפט פלילי

כאילו המשבר הזה מחייב מצב דברים אנטי-דמוקרטי שבו לא ניתן להחליף ממשלה, ולחילופין כאילו שלא ניתן לתמוך בצעדים נחוצים וראויים של הממשלה מהאופוזיציה ולהתנגד לצעדים מופרכים ופוליטיים. שלילת האפשרות לשלב בממשלת חירום זו את הנציגות הפרלמנטרית של האזרחים הערבים (רבים ורבות מהרופאים והרופאות והאחים והאחיות מצילי החיים הם ערבים) והחנופה הפומבית של השרים לראש הממשלה בפריים-טיים – לכל אלו אין שום מקום. שום מקום.

בחזרה לייבוש מערכת הבריאות: אחריותם הנוכחית של בכירי משרד הבריאות, ממסגרת את הדברים מנקודת מבט תקשורתית בצורה הרואית. בכך נדחקים לשוליים המחדלים האיומים לאורך שנים (באשמת הממשלה. לא באשמת ראשי מערכת הבריאות חלילה): מחסור עצום במיטות אשפוז, במכשירי הנשמה, בכוח אדם מיומן, ברופאים וברופאות ובמכלול עצום של דברים אחרים. הזקנה עדיין מאושפזת במסדרון. החולה בחדר המיון עדיין ממתין שעות. התורים לבדיקות עדיין נמשכים חודשים. ניתוח קטרקט לקשיש, למשל, יכול להתקיים שנה לאחר שהתבקש. מדהים.

מנכ"ל משרד הבריאות מעריך שמערכת הבריאות הציבורית זקוקה ל-3 מיליארד שקלים נוספים מדי שנה. ארגון רופאים לזכויות אדם מדבר על הרבה יותר. ד"ר קרנית פלוג ואחרים מעריכים שנדרשת השקעה ציבורית נוספת וכוללת (בכל התחומים הציבוריים לרבות הרפואה) בסך 130 מיליארד שקלים בשנה. זאת רק כדי להגיע לממוצע ההשקעה הציבורית במדינות המפותחות. המשמעות היא כמובן שינוי היחס חוב-תוצר. המשמעות יכולה להיות שינוי ביעדי הגירעון. אבל בסופו של דבר המשמעות היא מדינה אחראית שדואגת לאזרחיה.

אחריותם הנוכחית של בכירי משרד הבריאות ממסגרת את הדברים בצורה הרואית, ודוחקת לשוליים מחדלים ממשלתיים איומים של שנים: מחסור עצום במיטות אשפוז, במכשירי הנשמה, בכוח אדם מיומן, ברופאים וברופאות

איש אינו מזלזל בחשיבות היוזמה החופשית ובהיבטים חשובים של כלכלת השוק. אבל שוב ושוב מתברר שהמודל הסוציאל-דמוקרטי או מודל מדינת הרווחה האוניברסלית הוא גם מוסרי יותר וגם יעיל יותר. הזרמה תקציבית למערכת הבריאות, בניית בתי חולים ציבוריים, ביטוח בריאות ממלכתי, השקעה בתשתיות, הימנעות מעבודת קבלן, עיגון חוקי עבודה ראויים לשמם, השקעה בהפחתת זיהום הסביבה והשקעה עצומה במחקר ופיתוח – כל אלו נדרשים כדי להבטיח חברה מודרנית בריאה שמתקיימת בצורה סבירה.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.