ילדים בעזה (צילום: Hassan Jedi/Flash90)
תושבי עזה מייעצים לישראלים:

עזבו נייר טואלט, תאגרו סוללות ואל תריבו בבית

החיים בסגר

תושבי רצועת עזה לא מתרגשים עדיין מהקורונה, ומספרים על ההתמודדות עם שגרה יומיומית שכוללת מחסור במזון, מגבלות תנועה, קשיים כלכליים והרבה אי-ודאות ● בשיחות עם זמן ישראל, הם מחלקים טיפים ועצות לישראלים שמתמודדים עם מציאות חדשה ● החל באילו מוצרים לאגור, דרך איך להעסיק את הילדים ועד כיצד לשמור על הזוגיות ● והם גם מזהירים: עם כל הכבוד לרשות הפלסטינית, כל קטסטרופה הומניטרית ברצועה תתגלגל לפתחה של ישראל

"אנחנו חיים בקורונה כבר 13 שנים. אתם אולי לא שמתם לב, אבל מה שקורה לכם עכשיו בישראל, זאת המציאות שלנו בעזה כבר יותר מעשור. אנו סגורים פה כמו בכלא. מזל שיש את הים של עזה. אנשים פה ברובם לא יצאו את גבולות הרצועה בחיים. המצור הביא אותנו לחיות בתנאים לא נורמליים, כך שאנחנו לא מודאגים בצורה מוגזמת כרגע מהקורונה, בייחוד בגלל שאין אנשים בעזה שחלו במחלה".

התיאור הזה נשמע מפי עיתונאי תושב רצועת עזה, שבדומה לפלסטינים רבים אחרים ברצועה, בהלת הקורונה מדלגת מעל ראשו. "אבטלה, עוני, אנשים חיים בצפיפות נוראית, צעירים אין להם עבודה, אין עתיד, הכל זיפת, אז מה זה הקורונה בשבילנו? את חושבת שזה מה שצריך להדאיג אותנו?

"אנחנו רואים מה יש אצלכם בטלוויזיה ובפייסבוק, כאילו העולם נגמר. אין משחקי ספורט, וסוגרים לכם את השמיים. בעזה אין מה לסגור כי ממילא אין כלום. אנשים גם ככה אין להם כסף לשבת במסעדה, חשמל יש בקושי שמונה שעות ביממה, לא יוצאים לחופשות, אין שדה תעופה, אין תיירות, ויש סגר מלא, אז מאיפה תבוא עלינו הקורונה? עזה סגורה לכל הכיוונים", מסביר תושב עזה.

"זה דבר רע לחיות ככה. בישראל אנשים לא יודעים מה זה לחיות חיים כאלה אבל אנחנו כן. עכשיו גם השכנים שלנו ירגישו יום אחד מה זה להיות מנוע מלצאת החוצה לעולם, כלוא בתוך כלוב, בלי חופש. אנחנו סובלים מזה 13 שנה ואף אחד לא אכפת לו. בעזה גם רואים בטלוויזיה כל מה שקורה בישראל, וחושבים לעצמם זה דבר טבעי, זה לא מוזר בשבילנו", הוא אומר.

"אנשים גם ככה אין להם כסף לשבת במסעדה, חשמל יש בקושי 8 שעות, לא יוצאים לחופשות, אין שדה תעופה, אין תיירות, ויש סגר מלא על הים והגבולות, אז מאיפה תבוא עלינו הקורונה? עזה סגורה לכל הכיוונים"

"זו לא שמחה לאיד", הוא יבהיר בסוף השיחה, "אבל אולי הקורונה תציל אותנו במובן זה שאתם תתעוררו ותבינו שלידכם חיים במציאות לא סבירה. מי שרוצה להבין מה זה אסון הומניטרי שיבוא לעזה, לא צריך לחכות לקורונה בשביל להבין".

משבר הקורונה בעזה (צילום: Ail Ahmed/Flash90)
משבר הקורונה בעזה (צילום: Ail Ahmed/Flash90)

עצה מספר אחת: אוכל בבית, סוללות מלאות

אבל יש גם מי שמביעים חשש מחדירת הקורונה. "נכון שעזה סגורה ואנחנו אומרים תודה לאללה שאין פה חולים, אבל אם יקרה מצב שמישהו יחלה, וזה עלול לקרות בסוף אם המצב יחמיר, אז יהיה בעזה בלגן גדול, וזו כבר תהיה בעיה של העולם כולו", אומר מוחמד, תושב עזה שעוסק בפעילות חברתית והומניטרית.

"מערכת הבריאות קורסת ואין שום אמצעים לטפל בתופעה, לא מבחינת ידע ולא מבחינות אחרות. אבל בסוף חלק גדול מהאחריות ייפול על ישראל. אולי גם קצת על הרשות הפלסטינית, אבל ישראל תצטרך להתמודד עם אסון בעזה", הוא אומר.

"אין לנו תיאטראות, אין חיי תרבות. כל הדברים האלה שנסגרו בישראל בגלל הקורונה, זה מותרות אצלנו. אנשים פה לא חושבים על תיאטרון. רק חושבים איך הם עוברים את היום ומספקים את הצרכים הבסיסיים. החיים ממשיכים כרגיל בינתיים", אומרת אם לחמישה מהרצועה שעוסקת בפרויקטים לקידום נשים.

אחד מבניה, בן 23, לומד הנדסה באוניברסיטה האסלאמית בעזה, ומעולם לא יצא את גבולות הרצועה. בן נוסף, בן 22, הוא סטודנט לראיית חשבון באלג'יריה, והפעם האחרונה שנפגשו הייתה לפני יותר משנה, בירדן. "אני לא יודעת אם הוא ירצה לחזור אחרי שיסיים. הוא חושב על מעבר לארה"ב או לקנדה", היא מספרת.

הסגר שהטילה ישראל על רצועת עזה בשנת 2007 הפך את תושבי הרצועה לחסינים יותר, במידת מה, למשברים. מחסור בחשמל ובמים נקיים לשתייה נוסף על מצוקות קיום יומיומיות, לצד סבבי לחימה עם ישראל, הגבירו את היכולת של תושבי הרצועה להתמודד עם "מצב חירום" מתמשך. בנסיבות אלה נראה כי דווקא תושבי עזה יכולים להשיא כמה עצות לישראלים שמתמודדים עכשיו עם גל התפרצות הקורונה בישראל.

"קודם כל חשוב שיהיו בבית כמה שיותר מוצרי מזון", זה הטיפ הראשון שנותן מוחמד. "קמח, סולת וסוכר, קופסאות שימורים מכל הסוגים, דברים שלא מתקלקלים. מה שקורה אצלכם מזכיר לי את קיץ 2014 בצוק איתן בעזה, הבלגן והפחד של התושבים ולמדנו פה שאי אפשר לדעת מה יקרה ולכן צריך שיהיה בבית כל הזמן אוכל. כשיש ילדים אי אפשר לקחת סיכונים, צריך לחשוב מראש, וזה משהו שאנשים למדו עם הזמן", אומר מוחמד וממשיך לחלק עצות.

"מים וחשמל אלה דברים שאי אפשר להתקיים בלעדיהם. כדאי לקנות בקבוקי מים ולהניח בבית. אני לא יודע מה הקורונה יכולה לעשות אבל ברגע שהמים מהברז מזוהמים כמו אצלנו ולא ראויים לשתייה, אין ברירה אחרת. לגבי חשמל, אנחנו מכינים מראש ציוד של נרות ופתיליות, גנרטורים למי שיש.

"הכי חשוב זה הסוללה לטלפון הנייד. להצטייד מראש בכמה בטריות מלאות כי בלי זה קשה מאוד. הנייד זה לא רק בשביל לדבר עם אנשים אלא בשביל לדעת מה קורה. כדי לא להיות מנותקים ולדעת מה יש בחדשות ובפייסבוק, צריך טלפון".

"צריך להצטייד מראש בחומרי חיטוי", אומרת תושבת הרצועה. "אני לא יכולה להגיד שאני לא מודאגת. זה לא שאנשים לא אכפת להם מזה לגמרי כי יש מקומות שאת רואה בכניסה מוצרי ניקיון וחיטוי של Dettol אבל אין פה באמת הסברה לאנשים איך הם צריכים להתנהג ואיך להימנע. יש אנשים עניים שבקושי יש להם מה לאכול, אז הם ילכו לקנות Dettol?" היא שואלת. "אנשים פה גם נסמכים על ארגונים חברתיים ומוסדות שנותנים סיוע ותורמים לתושבים".

ומה עושים במצב שבו מועסקים הופכים לחצי מובטלים ונאלצים לשבת בבית כשלחשבון מועברות משכורות חלקיות בלבד? בעזה רגילים גם לתרחיש הזה.

"הכי חשוב זה הסוללה לטלפון הנייד. להצטייד מראש בכמה בטריות מלאות כי בלי זה קשה מאוד. הטלפון זה לא רק בשביל לדבר עם אנשים אלא בשביל לדעת מה קורה מסביב. כדי לא להיות מנותקים ולדעת מה יש בחדשות"

"כיום, פקידי הציבור מקבלים 60% מגובה המשכורת וזה אומר שכבר תקופה ארוכה משפחות חיות בצמצום. כוח הקנייה מצטמצם ולאנשים אין ברירה אלא לוותר על דברים שלא באמת נחוצים. אנשים חיים בצמצום, קונים אוכל וחיים את היום ומבינים שצריך לחסוך. לשים כסף בצד שיהיה לך בשעת דוחק", היא מציעה.

משבר הקורונה ברמאללה (צילום: פלאש 90)
משבר הקורונה ברמאללה (צילום: פלאש 90)

כניסת הפועלים לישראל הוגבלה

"אנשים פחות יכולים לצאת לעבוד ומה שקרה עם הקורונה מגביל פועלים מלהיכנס לעבודה בישראל. עכשיו זה פועלים מעל גיל 50, אבל מי יודע אולי יהיו הגבלות נוספות. אני חושב שישראל חייבת לפצות אותם על הנזק הכלכלי, ממה הם יתפרנסו ואיך יביאו אוכל למשפחות שלהם? זה לא התפקיד של אבו מאזן להשיב להם את מה שהפסידו, בישראל צריכים לחשוב ברצינות להעביר פיצויים" אומר איאד, תושב אזור רמאללה ומביע דאגה מהמשך המצב הקיים.

לדבריו, עוד לפני שאבו מאזן שלח חבילות מזון וסיוע בסוף השבוע לכ-3,000 המבודדים בבית לחם, אנשים עזרו אחד לשני וקיבלו סיוע מארגונים חברתיים.

"יש אצלנו סולידריות מהבחינה הזאת, אם אני רואה שהשכן שלי במצוקה אני אעזור לו במה שאני יכול ולא אשאיר אותו לבד. זה למדנו מהאינתיפאדות שהיו. הרשויות לא יכולות לדאוג להכל ואנו צריכים גם לעזור אחד לשני", מספר איאד.

"בגלל שהרבה מקומות סגורים, שני הבנים שלי מעבירים את הזמן איכשהו בבית, בן אחד אני רואה אותו פעם ישן, פעם באינטרנט. השני בצ'אטים עם חברים שלו, ועכשיו סידרו להם שיעורים דרך האינטרנט אבל הוא אומר שזה לא אותו דבר כמו לימודים רגילים, שם אתה יוצא, מדבר פנים אל פנים עם המורה ופוגש קולגות".

ברשות הפלסטינית הורו על הקמת צוותי חירום שיספקו שירותים שונים לתושבים, בהם גם ייעוץ נפשי. משרד הבריאות הפלסטיני העמיד לרשות המבודדים בבית לחם צוותי סיוע למי שזקוקים לכך.

החלטתו של יו"ר הרשות, מחמוד עבאס (אבו מאזן), לנקוט אמצעי זהירות מקדימים, ולהורות כבר לפני שבוע וחצי על השבתת מערכת החינוך יצרה קורת רוח בשטחים ותרמה להורדת מפלס הבהלה.

ברצועת עזה, בדומה לשטחי הרשות הפלסטינית, הודיעו כבר בשבוע שעבר על סגירה כוללת של מוסדות החינוך בהם בתי ספר, גני ילדים ומוסדות להשכלה גבוהה. "הילדים אצלנו בבית כל השבוע, אין בית ספר. אם יש נשים שבדרך כלל עובדות, אז השבוע הן לא עבדו כי היו צריכות להישאר עם הילדים בבית. אפשר גם לקחת פסק זמן מהעבודה עד שנראה מה קורה", אומר מוחמד.

"אנחנו בבית משתדלים לשחק עם הילדים ולא לאפשר להם להיות כל היום מול האינטרנט והמסכים, למצוא משחקי יצירה ומחשבה. צריך לדאוג שהם יעשו ספורט והתעמלות בבית עם המשפחה, וגם לעשות שיעורי בית ולא להתנתק מהלימודים עד כמה שאפשר".

בגדה הוכרז מצב חירום מחשש להתפשטות הקורונה, וראש הממשלה הפלסטיני מוחמד שתיה הודיע על היערכות מיוחדת, שמטרתה לבלום את קצב ההידבקות.

בית לחם, עיר תוססת ושוקקת בימים של שגרה נאלצת כעת לעמוד מול מצב חדש של סגר הרמטי על שעריה. בבית החולים בעיר הוקמה מחלקה ייעודית למבודדים, ושוטרים הוצבו בצומת בית ג'אלא שמצפון לירושלים,

כדי לאכוף את הסגר. מי שהעזו לפרסם ברשתות החברתיות שמועות ופייק ניוז על הקורונה נלקחו לחקירה ונעצרו בידי אנשי הביטחון המסכל, בטענה שהדבר גורם לבהלה בציבור ונוגד את האינטרס הלאומי.

גם במחוזות הצפוניים בגדה נקטו מהלכי מנע, ובאזור הכפר סלפית שבשומרון הורה המושל עבדאללה כמיל להגביל את פעילות במסעדות. סועדים אינם מורשים לשבת ולהזמין, אלא לקנות אוכל ולקחת הביתה בלבד. גורמי האכיפה מסיירים ומוודאים שבעלי המסעדות והתושבים נשמעים להנחיות החדשות.

משבר הקורונה בעזה, מרץ 2020 (צילום: AP Photo/Adel Hana)
משבר הקורונה בעזה, מרץ 2020 (צילום: AP Photo/Adel Hana)

"שכל אחד ייתן לשני ספייס גם בתוך הבית"

הנסיבות הפוליטיות והבטחוניות הולידו מציאות שבה תושבי רצועת עזה אימצו אורח חיים שבו הם נאלצים לעתים לשהות יותר שעות בבית, וכפועל יוצא מכך להתחכך יותר עם בני המשפחה ולבלות במחיצתם חלק ניכר מהזמן.

גם למצבי המתח הפוטנציאלים האלה יש המלצות הישרדות. "כשנמצאים כל היום בבית ביחד זה יכול להיות נחמד ומועיל, אבל כשזה נמשך יותר מדי זמן זה מעיק", אומרת תושבת הרצועה איתה שוחחנו.

"זה מביא לדכדוך ומשפיע נפשית, וגם הילדים מתחילים להציק אחד לשני, וגם אני מכירה זוגות שזה עשה להם לא טוב מבחינת חיי הזוגיות, ויכוחים וריבים.

"אני בבניין שלי יצא לי כבר לשמוע זוגות צועקים בגלל שהות ממושכת בבית כי זה באמת יכול לעייף, אבל אני חושבת שיש מה לעשות וצריך שכל אחד ייתן לשני את המרחב שלו גם בתוך הבית", היא מוסיפה.

 "כל אחד צריך למצוא את הדברים שהוא אוהב לעשות ולהתעסק בתחביבים שלו. אם האישה אוהבת לבשל אז שתתרכז בזה ושהגבר יתפנה לעניינים שלו.

"חוץ מזה אני חושבת שהחיים ממשיכים גם בזמן משבר", היא אומרת ונותנת כדוגמה את 51 ימי הלחימה במבצע צוק איתן, לפני 5 שנים. "אמנם היינו המון בתוך הבית ונמנענו מללכת למקומות ציבוריים שיש בהם הרבה אנשים ולשהות בהם הרבה זמן, אבל כן מצאנו את הדרכים לתת לנפש קצת אוויר".

"אם יש משפחה שיש לה גינה קטנה או נגיד יוצאים בקבוצות קטנות למקומות שבהם אפשר להרגיש את הטבע, לראות ים, חולות, אדמה ומה שיש מסביב, או אפילו לעשות הליכה קצרה ולחזור הביתה, זה אפשר לעשות מבלי להתערבב יותר מדי עם אנשים אחרים. זאת גם הזדמנות להיות עם המשפחה".

"אני אישית מרגישה שבמצבים האלה אני נפגשת יותר עם בני משפחה גם רחוקים, לא רק בבית אחד של השני, זה יכול להיות ברחבה של הבניין או במקום פתוח קרוב לבית, דווקא בגלל שהרבה מקומות סגורים ואין מה לעשות בחוץ".

עובדי הבריאות בעזה מחטאים מקומות ציבוריים (צילום: (AP Photo/Khalil Hamra))
עובדי מערכת הבריאות בעזה מחטאים מקומות ציבוריים (צילום: (AP Photo/Khalil Hamra))

"לסמוך על השוק העזתי"

"הייתי מציע לסוחרים ואנשי עסקים ישראלים שסמכו עד היום על השווקים של סין ואירופה ובגלל הקורונה מתחילים להפסיד כסף, שיתחילו לסמוך יותר על השוק העזתי", אומר עלי אלחאיק, ראש איגוד התעשיינים ברצועת עזה.

"אנחנו ממש מקווים שישראל תצא מזה כי היא שכנה שלנו ואם יש בה קורונה וקריסה של עסקים זה עלול להשפיע עלינו לא טוב.

"עזה זה שוק של שני מיליון איש והכי טוב שהישראלים יתחילו לסמוך עלינו ולעשות איתנו יותר שותפויות. צריך לפתוח את המעברים ולעשות שיתוף כלכלי. אנחנו 13 שנה במצור, ויודעים מה זה פשיטות רגל וקריסת עסקים. לא רק מצור, גם מלחמות והמצב הביטחוני גרמו לזה שנשארו רק 30% מהמפעלים שהיו פעם.

"ישראל עד היום מסרבת להכניס מלט לעזה בטענה שחמאס יעשה בזה שימוש אבל ממילא אנחנו מכניסים כל יום מלט מהצד המצרי אז איפה פה ההיגיון הכלכלי? מבחינה כלכלית זה יסייע לכולם, גם לסוחרים הישראלים. אני כבר מציע שישלחו אלינו סחורות וגם לגדה".

עובדי עירייה בעזה מחטאים מקומות ציבוריים (צילום: (AP Photo/Adel Hana))
עובדי עירייה בעזה מחטאים מקומות ציבוריים (צילום: (AP Photo/Adel Hana))
עוד 1,773 מילים
כל הזמן // יום שני, 1 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

תזכיר חוק: המשטרה תיכנס לבתים ללא צו, הממשלה תגביל ביקורי בית

נתניהו: חדשות 12 עסוקים בתעמולה נגד הימין ● המשטרה חושדת שעובדות מעון רה"מ מסרו תצהירים שקריים לטובת שרה נתניהו ● אדלשטיין: נרחיב את הבדיקות לאנשים ללא תסמינים ● כ"ץ עוקץ את פרץ: אין שר אוצר חלופי ● הממשלה תקצץ במשרדים קיימים כדי לפנות כספים למשרדים חדשים ● גנץ: "אנחנו ממש מצטערים על המקרה שבו נורה איאד אל-חלאק; הנושא יתוחקר"

עוד 40 עדכונים

ראש הממשלה והתקשורת רוקדים טנגו

אני לא מתרגש מההמון שמריע לו, לראש הממשלה שלנו, בעת כניסתו להיכל בית המשפט. אני מאמין שבנימין נתניהו, מנהיג נערץ, חף מפשע עד שלא הוכחה אשמתו. אך עדיין הוא נבחר ציבור שנפל בו פגם. מערכת אכיפת החוק בדקה וחקרה והתוצאה היא כתב אישום ומשפט שאך זה החל.

אני מאמין שבנימין נתניהו, מנהיג נערץ, חף מפשע עד שלא הוכחה אשמתו. אך עדיין הוא נבחר ציבור שנפל בו פגם. מערכת אכיפת החוק בדקה וחקרה והתוצאה היא כתב אישום ומשפט שאך זה החל

המצב קצת מזכיר ימים קדומים, לפני דורות, כשהמלך היה מכריע בכיכרה של עיר על פי קול ההמון. כמובן שההמון הריע למלך על כל החלטה. היום, אם נמשיך את המשל, המלך הוא זה שעומד לדין, ולהבדיל, חצי מההמון אומר "זכאי" ומחציתו האחרת "אשם".

בימינו אנו מי שמקבל את ההחלטה אלו כמובן שופטת ושני שופטים נוספים. המלך בימינו אנו, למרות שאין כזה תפקיד בספר החוקים, הוא בנימין נתניהו, להטוטן תקשורת משכמו ומעלה, מניע את המחנה שלו בקריצת עין, ברשתות החברתיות וברשתות המסורתיות ששותות בצמא כל שביב מידע ממנו.

יש לו בן נאמן שנשכב עבורו על הגדר ויורה חיצים לעבר עיתונאים ועיתונאיות, העוסקים באדיקות בסיקור ובפרשנות. המהלכים הם ברורים, מובנים ואפילו נוכחים בפרשיות רבות שבהן מישהו נקלע לדיון משפטי כנאשם. התפישה שעליה הוא נשען היא שאהדת הציבור תשפיע בסופו של דבר גם על השופטים.

אמרתי שזהו תהליך טבעי ומובן שנאשם בפלילים ינסה להטות את הכף לצידו. זה מובן כשמדובר באחד האדם ולא בנבחר ציבור בכלל ובראש ממשלה בפרט. עם כל הכאב והצער, גם אם ראש הממשלה בטוח שתפרו לו תיק, עליו לקחת כמה צעדים לאחור. עליו לצאת לציבור ובכל דרך לומר "אני חף מפשע, אני יודע שמחצית האזרחים מאמינים לי, אני אוכיח את חפותי בפני השופטים ואז תאמינו לי שמערכת החוק פגעה בי ללא צדק. עד אז אני מעביר את ההנהגה לאחר, כדי שאתפנה למשימה הלאומית הזאת. אני מבקש מהשופטים לשאול שאלות קשות ואענה בכנות ובפשטות, כי אני זכאי". עד כאן נאום קצר שלא נשמע וכנראה לא ישמע מפיו של בנימין נתניהו. דומה שאימץ את סיפורו של שמשון הגיבור ואמר בליבו: אם פוגעים בי אמוטט את כל המערכת יחד איתי.

ראש הממשלה מכיר את מערכת המשפט היטב. כראש מערכת הוא יודע מי אלו הפרקליטים, היועצים המשפטיים ושופטי ישראל ומעולם לא דיבר בהם סרה, להיפך. הוא גם ידע לבחור בפינצה מי יהיה ומי לא יהיה בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, כמו שעשו קודמיו. אך כשמערכת המשפט הגיעה לפתח ביתו, הכל השתנה באחת. פתאום המערכת המשפטית נלחמת בו כי הוא מנהיג מחנה הימין.

רה"מ ידע לבחור בפינצטה את ראשי מערכת המשפט ומעולם לא דיבר בהם סרה. אך כשמערכת המשפט הגיעה לפתח ביתו, הכל השתנה באחת. פתאום המערכת המשפטית נלחמת בו כי הוא מנהיג מחנה הימין

יש בעיות רבות מאוד בהתנהלות המערכת המשפטית שלא אחת חוצה את הגבול הדק בין הרשויות ומקבלת החלטות פורצות דרך, על פי חוק. החוק בישראל הוא מפורט מאוד, ספר החוקים שלנו עשיר בהוראות עשה ואל תעשה. רבות מהן לא מתיישבות עם השכל הישר, ובבתי המשפט, כבר מזמן, מתחילת הדרך, לוקחים את העניין ופוסקים על פי מתודולוגיה עצמאית המקובלת בבתי המשפט.

אף אחד לא עצר עד היום את התהליך שבו לצד חקיקה של הכנסת יש פרשנות שמייצרים השופטים, פרשנות שהופכת להיות הלכה מקובלת שעל פיה נוהגים. הכנסת מחוקקת ומערכת המשפט קובעת הלכות, באופן המזכיר את תורת ישראל וחוקיה ורבני ישראל והלכותיהם.

כאן המקום לציין שתהליך חקר האמת במתודולוגיית החקירה של המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט נשענת על כללים שנכתבו בספר החוקים ובפסיקות וההלכות של בתי המשפט. אלה גם אלה עוסקים אך ורק במה שמובא או מתגלה בפניהם.

למשטרה יש סמכות להרחיב את היריעה, ובאישור של בית משפט לערוך חיפושים, אם תוכיח המשטרה שהעניין נחוץ. המשטרה לא אחת מגיעה להסדרים עם אחד או יותר מהמעורבים, הסדר המכונה "עד מדינה". במילים אחרות מלבינים עד אחד כדי שיפליל את הנאשם העיקרי שבתיק. זהו מרכיב לא מבוטל בתיקים רבים, שבאמצעותו המשטרה מביאה "ראיית זהב" ומצליחה כך להרשיע את החשוד. רעיון דומה הוא הכנסת "מדובב" לתא המעצר, בדרך כלל, מישהו שמקליט בסתר את החשוד ובדרך כזו או אחרת, מנסה לדובב אותו לומר את האמת. אלה כאמור רק מקצת מהשיטות הרבות והמגוונות של חקירה משטרתית, בעידן שעינויים אסורים על פי חוק.

לצד חקיקה של הכנסת יש פרשנות שמייצרים השופטים, שהופכת להיות הלכה מקובלת שעל פיה נוהגים. הכנסת מחוקקת ומערכת המשפט קובעת הלכות, באופן המזכיר את תורת ישראל וחוקיה ואת רבני ישראל והלכותיהם

אך חשוב להבין שמדובר בשיטת חקר מהירה יחסית לכל מתודולגיית מחקר אקדמית. הסיבה לכך ברורה, החברה מעוניינת להקיא מתוכה עבריינים המסכנים את שלומה.

המחיר לא אחת קשה, חפים מפשע מבלים בחקירות ובמעצרים על לא עוול בכפם. במקרה של נבחרי ציבור, בהעדר מערכת בירור סוגיות אתיות ומוסריות, שאינן כלולות בספר החוקים, נדרשת המשטרה לפתוח בחקירה.

בנקודה זו חשוב לציין שיש רשויות בעלות סמכות חקירה ואכיפה דומות והכוונה לגופים כמו רשות המיסים, הרשות לניירות ערך, הרשות להגבלים עסקיים ועוד. אלה גם אלה מחפשים את העבירה על החוק. את העבירה על הכללים שהוסכמו בכנסת והוכנסו לספר החוקים. הפסיקה וההלכה של בתי המשפט הם סרגל נוסף המשרת את אוכפי החוק, כי לרוב בתי המשפט מתייחסים בעיקר למה שכתבו קודמיהם. מוסד מבקר המדינה בוחן אף הוא התנהלות של ארגונים ציבוריים ומעיר לא אחת על התנהגות לא ראויה של בעלי משרות ציבוריות, בידיו לכתוב דו"ח עם הסבר מפורט והמלצות, כולל המלצה ליועץ המשפטי לממשלה בסוגיות שנראות הפרת חוק לכל דבר ועניין.

גם במתדולוגיות המחקר האקדמיות יש הסתמכות על מחקרים קודמים. אך להבדיל המחקרים הקודמים הם רק מצע ולא חוק בל יעבור, שכן החופש האקדמי מאפשר להגיע למציאת עובדות שיהיו אף בסתירה למה שנמצא קודם.  הפרשנות צריכה להיות מובנית ומושתתת על קו סיפורי שנבנה בקפידה.

בחקירות הפליליות והאזרחיות הקו הסיפורי חייב להשען על ראיות מוכרות בחוק ובפסיקה. ראיות שחורגות מהכללים הללו לא תתקבלנה על ידי בית המשפט. המקרים האחרונים שבהם ניסו עותרים לחייב את בית המשפט לעצור נאשם בפלילים מהקמת ממשלה, מדגימים את מה שכתבתי. כשבחוק כתוב שנאשם בפלילים יכול להקים ממשלה, אלא אם כן יש גזר דין חלוט נגדו, בית המשפט אינו יכול לפסוק אחרת.

מתנגדי נתניהו מהמחנה העצום, כמחצית מהבוחרים, עושים ככל יכולתם להרחיקו מכס השלטון. גם הם בדיוק כמוהו מנסים להשתמש במערכת החוק כדי לשנות את התמונה. השימוש המוגבר בבתי המשפט מסוכן לנו כחברה דמוקרטית, אך הוא גם מעיד על חולשתה של הרשות המחוקקת ונעסוק גם בכך.

כעת אל הסוגיה המיידית המטרידה. ראש הממשלה יצא מחוזק כשבית המשפט לא התערב בסוגיית הקמת הממשלה על ידי מי שיש נגדו כתבי אישום. כעת הוא מחזיק בכיסו כמעין תעודת כשרות. בעידן שאף אחד לא קורא בין השורות נראה שהעותרים השיגו את התוצאה ההפוכה, במו ידיהם חיזקו את היריב הפוליטי.

רה"מ יצא מחוזק כשביהמ"ש לא התערב בסוגיית הקמת הממשלה על ידו. כעת הוא מחזיק בכיסו במעין תעודת כשרות. בעידן בו לא נקראות האותיות הקטנות, נראה שהעותרים השיגו את התוצאה ההפוכה

בדרך ניתוח דומה אקדים ואומר שכל אדם חף מפשע אלא אם הוכחה אשמתו כעובר חוק. אך אני מרחיב את המשפט ואומר כי גם אם זוכה על פי חוק יש אפשרות שהתנהגותו היתה לא אתית ולא מוסרית. משכך, אני חושש שבית המשפט ירשיע את בנימין נתניהו רק בסוגיית הסיגרים והשמפניות, שם יש איזשהו אקדח מעשן ברור שכתוב בחוק ומבוסס בפסקות ובהלכות בתי המשפט.

אגב כך, ברור שבעניין זה ההתנהגות של ראש הממשלה אינה ראויה. מבחינה אתית, הוא חייב לדחות כל מתנה שמציעים לו ובוודאי לא להפוך את המתנה ל"קו אספקה" כפי שהגדיר זאת היועץ המשפטי לממשלה.

הפרקים בכתב האישום העוסקים בעניין הקשרים עם התקשורת צולע למדי. מבחינה פלילית, יהיה קשה להוכיח שוחד, סיקור חיובי תמורת הקלות רגולטיביות. המרחק בין קשרי פוליטיקאים ועיתונאים מוגדר במחקר התקשורת הפוליטית במודל מוסכם שנקרא pmp. מודל שמגדיר את מעגל ההזנה של מידע בין העיתונות לפוליטיקאים.

במחקר אחר מוגדרים היחסים הללו כריקוד טנגו של עיתונאי ופוליטיקאי. זהו דפוס בסיסי בתקשורת פוליטית, דפוס שידוע גם לכל עיתונאי שעוסק בתחום. העיתונאים כורתים בריתות עם ספקי מידע ובהם פוליטיקאים.

זוהי מתודולוגיית העבודה, "תן לי סיפור טוב ואתגמל אותך". גם אם זה לא נאמר בגלוי זה נעשה בפועל. הנושא הזה עלה לכותרות בעקיפין, כשעיתונאים בעלי שם איחרגו ראש ממשלה שהיה חשוד בפלילים, כדי לא להפריע לו במהלכים מדיניים.

לפתע נחשפה המתודולוגיה, של תן וקח בתחום התקשורת. כמובן מדובר במתיחת הגבולות העדינים של האתיקה המקצועית, הן של העיתונאים והן של הפוליטיקאים. אך מכאן לבוא ולומר שיש כאן שחיתות? על פי איזה סרגל? בעייתי מאוד, בעידן שגם העיתונאים לא פועלים על פי קוד אתי מוסכם.

תן וקח בתחום התקשורת הוא מתיחת הגבולות העדינים של האתיקה המקצועית, הן של העיתונאים והן של הפוליטיקאים. אך מכאן לבוא ולומר שיש כאן שחיתות? על פי איזה סרגל?

האיתרוג לא נתפש בעיני העיתונאים כמשהו לא ראוי. אולי גם זה מציק לבנימין נתניהו ואוהדיו. למה התקשורת לא מוכנה לאתרג גם אותו, וזו שאלה טובה,

כשהחוק לא עוסק בסוגיית קשרי עיתונאי/ פוליטיקאי, אפשר שהפרקליטות שגתה בנושא זה שגיאה אסטרטגית. עלול להיווצר מצב שהשופטים יכריעו שזו שחיתות ואז העיתונאים באשר הם יקלעו למבוי סתום, או שהשופטים יגידו שזו לא שחיתות וזה ישוב ויחזק מאוד את ביבי ואת כל הפוליטיקאים שיבינו שאפשר לחצות גבולות.

יש פתרונות אחרים לסיטואציה שביבי מעמיד בעזות מצח בפנינו, לקבוע לאלתר קוד אתי לפעולת הכנסת. קוד שיתקבל בהסכמה מלאה וימנע חקיקת חוקים לא מוסריים וימנע פעולות לא מוסריות ולא אתיות של נבחרי ציבור.

אגב, אולי בהזדמנות זו תעשה גם התקשורת חשבון נפש ותגדיר מחדש את יחסי העיתונאי ומקור המידע. גם העיתונאים וגם העיתונאיות מוטב שיגבשו קוד אתי לגבי המודלים של קשרי מקורות בכלל ופוליטיקאים בפרט עם עיתונאים.

העיתונאים והעיתונאיות חייבים להציב את גדרות האתיקה, את הראוי בקשרים אלה. מהי הנקודה שבה האינטרס הציבורי נפגע ומוסתר מידע חשוב לציבור. האתיקה היא גדר להתנהגות ראויה של בעלי מקצוע באשר הם.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,491 מילים

ההשתוללות המכוערת של יאיר נתניהו ברשתות החברתיות גוררת אנשי ציבור ותקשורת לפינג-פונג אלים ומיותר עם בנו של ראש הממשלה ● אם כולנו נתחיל להתייחס אליו כמו אל פעוט בהתקף זעם ופשוט נתעלם ממנו עד שיירגע וילך לישון - אולי הוא יגרום הרבה פחות נזק ● דעה

עוד 961 מילים ו-1 תגובות

ככל שמתקרב המועד שבו ישראל תבקש להחיל ריבונות באופן חד-צדדי על שטחים בגדה המערבית, בעולם מתחילים לזנוח את פרדיגמת שתי מדינות לשני עמים ● במקום זאת, מנהיגים ופעילים בעולם מתחילים לתמוך בפתרון מדינה אחת עם זכויות שוות לכל אזרחיה ● והגדרת ישראל כמדינה יהודית ממש לא מעניינת אותם ● פרשנות

עוד 1,442 מילים

מס במתנה בעלי ערוץ 13 ממתין להכרעת הממשלה על מחיר המלט

מפעל נשר עומד בפני החלטה קריטית: ועדה של משרד הכלכלה צפויה להכריע השבוע אם להטיל מס של עד 30% על יבוא מלט, ולייקר במאות מיליוני שקלים את תשתיות הבנייה ● מונופול העבר מדווח על הפסדים, אך בעליו, האוליגרך לן בלווטניק, הוא גם הבעלים של ערוץ 13, שגם הוא מדמם הפסדים ● וכך שוב פוליטיקה, כלכלה ותקשורת מתערבבים זה בזה תחת שלטון נתניהו ● הגורם הפוליטי הראשון שהנושא ינחת על שולחנו הוא עמיר פרץ

עוד 1,155 מילים

למקרה שפיספסת

מה עם רצון הבוחר?

רבים אוהבים להשתמש בצירוף המילים "רצון הבוחר", במיוחד בהקשר לבית המשפט. לטענתם, שופטי בית המשפט לא נבחרו ולא נבחרים על ידי הציבור, ולכן אסור להם להתערב בבחירות ואסור להם לשבש את רצון הבוחר ולבטל את תוצאות הבחירות.

הצירוף "רצון הבוחר" הפך למעין מילת קסם בפיהם ובמקלדתם של אלה המתעקשים להפגין ידע בדמוקרטיה, ידע שבמקרה הטוב לוקה בחסר.

רבים אוהבים להשתמש בצירוף המילים "רצון הבוחר", במיוחד בהקשר לביהמ"ש. לטענתם, השופטים לא נבחרו ולא נבחרים על ידי הציבור, ולכן אסור להם להתערב בבחירות ולשבש את רצון הבוחר

ובכן, מהו אותו "רצון הבוחר" שמוזכר פעמים כה רבות? רצון הבוחר הוא מה שרוב בעלי זכות הבחירה בחרו ביום הבחירות לכנסת. אם נבחן את הנתונים היבשים נגלה, שרוב הבוחרים בחרו בשלוש מערכות הבחירות האחרונות אנטי ביבי ונגד שחיתות. בבחירות האחרונות 62 מנדטים למחנה אנטי ביבי, לעומת 58 מנדטים למחנה רק ביבי.

אלא שלאחר הבחירות קרה מה שקרה, ומה שקרה הוא שמשרתי הציבור החליטו להתעלם לחלוטין מרצון הבוחר, והקימו ממשלה המנוגדת תכלית הניגוד לרצון הבוחר כפי שבא לידי ביטוי בשלוש מערכות הבחירות האחרונות.

במילים אחרות, מי שבחר לזלזל ברצון הבוחר ולצפצף עליו אלה אותם משרתי הציבור, חברי הכנסת "הנבחרים" שברוב חוצפתם יום אחרי הבחירות החליפו את עורם והתוצאה: ממשלה שהציבור כלל לא רצה וכלל לא בחר בה.

ומדוע סימנתי מירכאות במילה "הנבחרים"? מפני שהעם לא באמת בחר בהם, גם לא בחברי הכנסת של מפלגות שמתקיימות בהן בחירות פנימיות. כלומר, הם לא באמת נבחרו על ידי העם, אלא על ידי ראשי המפלגות או בבחירות פנימיות שרק לחברי המפלגה יש זכות הצבעה בהן.

אם נבחן את הנתונים היבשים נגלה, שרוב הבוחרים בחרו ב-3 מערכות הבחירות האחרונות אנטי ביבי ונגד שחיתות. בבחירות האחרונות 62 מנדטים למחנה אנטי ביבי, לעומת 58 מנדטים למחנה רק ביבי

אבל בזה לא נגמר העניין. מפני שגם אילו כיבדו את רצון הבוחר או למצער התחשבו בו, ואילו הקימו ממשלה כפי שהבוחר התכוון מלכתחילה – עדיין בית המשפט רשאי וחייב להתערב במקרה של חשד לפלילים או נאשם בפלילים משום שזה תפקידו, ללא שום קשר לרצון הבוחר. שהרי אם בית המשפט לא יקבע בעניינים כאלה, מי יקבע?

וכאן אני מגיע לטענה השנייה של אותם אנשים: השופטים לא נבחרים ולכן אסור להם להתערב בענייניה של הרשות המבצעת.

אלה שטוענים טענה זו אינם מבינים את תפקידה של הרשות השופטת במדינה דמוקרטית. אמת, שופטים בבית המשפט לא נבחרים על ידי העם. אבל הם גם לא אמורים להיבחר על ידי העם.

הם לא נבחרים על ידי העם מהסיבה הפשוטה שמשפט אינו עניין פוליטי ואסור להכניס בתוכו פוליטיקה. משפט צריך להיעשות ולהיראות ללא קשר לדעה פוליטית כזו או אחרת וללא קשר לממשלה כזו או אחרת.

שופטים אמורים לשפוט לפי העניין, החוק, הצדק והמוסר – ולא לפי עמדה פוליטית כזו או אחרת של הממשלה או של העם. אין משפט אחד לממשלת ימין ומשפט אחר לממשלת שמאל, יש משפט אחד ושווה לכולן, ללא יוצא מן הכלל. וזה ללא קשר ל"נבחרי" הציבור עצמם, שכאמור, כלל אינם נבחרים על ידי העם.

שופטים לא נבחרים על ידי העם מהסיבה הפשוטה שמשפט אינו עניין פוליטי ואסור להכניס בתוכו פוליטיקה. משפט צריך להיעשות ולהיראות ללא קשר לדעה פוליטית כזו או אחרת וללא קשר לממשלה כזו או אחרת

לכן גם דעתם הפוליטית של השופטים אינה רלוונטית ואינה צריכה להישקל או להיות מובאת בחשבון. שופטים לא אמורים להיבחר לפי השקפתם הפוליטית. אם חלילה ייבחרו כך לא יוכלו לשפוט משפט צדק ויהיו תלויים בחסדיהם של נבחרי הציבור שבחרו בהם ויהיו "חייבים" להם.

בדמוקרטיה חזקה ויציבה פועלות זו לצד זו שלוש רשויות עצמאיות ובלתי תלויות זו בזו: הרשות המחוקקת, קרי הכנסת; הרשות המבצעת, קרי הממשלה; והרשות השופטת, קרי בית המשפט בשבתו כבג"ץ. אלא שבימינו פועלת בעיקר הרשות המבצעת. הרשות המחוקקת שבויה בידיה של הרשות המבצעת ואינה עצמאית ואינה ריבונית, והרשות השופטת מוחלשת, מותשת, מופחדת, מאוימת, מותקפת ולמעשה מנוטרלת.

ומי מחליש את הרשות השופטת, מאיים עליה ונטרל אותה? האיש החזק במדינה, האיש שמתנהל נגדו משפט על שוחד, מרמה והפרת אמונים בשלוש פרשות. ולחשוב שאדם שנאשם בהפרת אמונים נשבע אמונים למדינה ומכהן כראש הממשלה. אין אבסורד גדול מזה ואין סכנה גדולה מזו לדמוקרטיה.

הרשות המחוקקת שאמורה לפקח על עבודת הכנסת לא מתפקדת. באין ברירה פונים לרשות השופטת שתפקח – אלא שזו כאמור הוחלשה ונפגעה אנושות ואין בכוחה לפקח – ונשארנו עם רשות חזקה אחת מעל כולן, והיא הרשות המבצעת בראשות נאשם בפלילים שהקיף את עצמו בחשודים בפלילים ומורשעים בפלילים (דרעי, ליצמן ושות') ובחבורת בובות על חוט שמצייתות לכל הוראה של ראש הרשות המבצעת, שהוא כאמור, נאשם בפלילים.

ובמילים אחרות: הפרדת הרשויות בוטלה. הדמוקרטיה מותקפת ומוחלשת והדיקטטורה בפתח.

אלא שבימינו פועלת בעיקר הרשות המבצעת. הרשות המחוקקת שבויה בידיה של הרשות המבצעת ואינה עצמאית ואינה ריבונית, והרשות השופטת מוחלשת, מותשת, מופחדת, מאוימת, מותקפת ולמעשה מנוטרלת

אם כן, נסכם עד כאן: היו בחירות. העם אמר את דברו שלוש פעמים ברציפות. בבחירות האחרונות החליטו נבחרי הציבור להתעלם מבחירת העם ולהקים ממשלה בניגוד גמור ומוחלט לרצון הבוחר, ומייד לאחר מכן מיהרו ברוב חוצפתם להכריז שזהו רצון הבוחר, ואז איימו על בית המשפט לבל יפריע ולבל יבטל את רצון הבוחר.

בית המשפט, שכאמור שופטיו לא אמורים להיבחר על ידי העם ועליו להישאר א־פוליטי, חייב היה להכריע בשאלה אם חבר כנסת שמתנהל נגדו משפט רשאי לקבל מנדט ולהקים ממשלה. אם בית המשפט לא עושה זאת הוא מועל בתפקידו.

בהכרעה כזו בית המשפט אינו מתעלם מרצון הבוחר וּודאי שאינו מבטל את תוצאות הבחירות, הוא בסך הכול אמור היה לעשות את המוטל עליו ואת הדבר שלשמו הוא הוקם ולמענו הוא קיים: שמירה על שלטון החוק ופיקוח על עבודת הרשות המחוקקת והרשות המבצעת.

אלא שבימינו הדמוקרטיה נפגעה קשות, שלא לומר אנושות, ולנגד עינינו מתרחשת הפיכה שלטונית שמנהלת הרשות המבצעת בראשות הנאשם נתניהו, האיש החזק במדינה.

יאיר בן־חור הוא עורך ספרות, עורך לשון, נקדן, עורך שירה ומשורר. פרסם עד כה ארבעה ספרי שירה פרי עטו וספר מאמרים פילוסופיים, וערך וניקד מאות ספרים אחרים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 869 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

אל מול המציאות הפוליטית, שופטי בג"ץ נותרו חסרי אונים

ל-78 העמודים שכתבו 11 שופטי בג"ץ בעניין הטלת הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים, אין משמעות מיידית - אך פסק הדין מספק הצצה להלך הרוח של בית המשפט בנושאים הבוערים ● מה עמדת השופטים לגבי הלכת פנחסי-דרעי ● מי מהם היה פוסק אחרת אם הנשיא היה מטיל את המנדט על נתניהו בסיבוב הראשון ● ולמה, בסופו של דבר, פסק הדין הזה כמוהו כהנפת דגל לבן ● פרשנות

עוד 2,001 מילים

בכיר לשעבר במנהל האזרחי השתלט על אדמות פלסטיניות באופן לא חוקי

חשיפה יחידת הפיקוח במנהל האזרחי ביו"ש אחראית לאכוף שימוש שלא כחוק באדמות פרטיות בגדה המערבית ● אלא שדוד קישיק-כהן, מי שעמד בראש היחידה במשך 23 שנים, בעצמו השתלט על אדמות פלסטיניות ונטע עליהן מטע עצי זית לפני 30 שנה, בזמן שכיהן בתפקיד ● הוא ממשיך להחזיק במטע בניגוד לחוק גם היום ● גורמים במנהל האזרחי: אין למנהל סמכות לפנות את המטע ללא תלונה רשמית

עוד 506 מילים ו-2 תגובות

נתניהו: נהדק את המשמעת שהתרופפה, נפעל נגד מי שלא פועל לפי הכללים

שר האוצר כץ: כל מעסיק שיחזיר עובד מחל"ת יקבל מענק של 7,000 ש"ח ● פרץ העביר ביקורת: מתעלם מההנחיות. אעלה מחר בישיבת הממשלה הצעה למתווה שיעמוד בסיכומים ● ברקת: לגנץ אין את הכישורים והניסיון להיות ראש ממשלה ● השר אמיר אוחנה על הרג הצעיר בעל הצרכים המיוחדים: לא נחרוץ את דין השוטרים עד תום הבדיקה

עוד 21 עדכונים

מיוחד הסיפור שמאחורי "מסתערבים, אגדה ישראלית"

"הלכתי לפגוש את יצחק לא כי שמעתי עליו או על היחידה הקטנה שהוא השתייך אליה בימי הקמת המדינה, ולא כי תכננתי לכתוב את הספר הזה, אלא רק כי שנים של עבודה עיתונאית לימדו אותי שבילוי בחברת מרגלים זקנים תמיד משתלם" ● מתי פרידמן בהקדמה לספרו החדש, "מסתערבים, אגדה ישראלית", מספר כיצד הגיע לחקור את סיפורה של המחלקה הערבית בפלמ"ח - אשר על בסיסה נולד המוסד למבצעים מיוחדים

עוד 1,406 מילים

חרדות קורונה אצל צעירים: ארה"ב כבר מתייחסת לזה ברצינות

בארצות הברית הגיעו למסקנה כי חוסר הוודאות סביב משבר הקורונה גובה מחיר כבד מצעירים רבים, במיוחד אלו שמאובחנים עם חרדה קלינית או דיכאון ● בהיעדר מסגרות חינוכיות, יוזמה חדשה מנסה לסייע לצעירים חרדתיים ולהוריהם אובדי העצות ● אבל הטיפ העיקרי של המומחים הוא: תמצאו דרכים חדשות להעסיק את עצמכם

עוד 1,269 מילים

כולם כעסו על ג'ונתן ספרן פויר, אז אמא שלו החליטה לכתוב ספר

צאצאי היהודים מהשטעטל האוקראיני עליו התבסס רב-המכר "הכל מואר" לא אהבו את התיאורים של הסופר ג'ונתן ספרן פויר ● חלק מהם אף טרחו להתקשר לאמא שלו - אסתר - ולהתלונן באוזניה ● בעקבות שיחות הנזיפה האלה יצאה אסתר ספרן פויר למסע בעקבות האחות שנרצחה בשואה והאב שהתאבד, והפכה לסופרת בעצמה ● את התוצאה היא העזה להראות לבנה רק ברגע האחרון ● "פחדתי מהלא נודע"

עוד 1,159 מילים

בנימין נתניהו המדינאי ידוע בזהירותו ובהססנותו בכל הנוגע למהלכים פרו-אקטיביים ● אבל בנימין נתניהו הנאשם דוהר לעבר סיפוח חד-צדדי ומסוכן ● אם האחרון ינצח, המזרח התיכון כולו ישלם מחיר כבד ● דעה

עוד 1,406 מילים ו-3 תגובות

בר סימן טוב: "עליה בתחלואה, בעיקר בבתי הספר, בכל הארץ"

ראשי משרד הבריאות ייפגשו מחר ב-16:00 עם ראש הממשלה לדיון מיוחד ● בר סימן טוב: "יש לנו כ-70 חולים חדשים ביום. הדרך ל-1000 חולים ביום היא קצרה" ● סדצקי: "אנחנו מדברים על מוקדים ב-31 בתי ספר, המפוזרים בכל הארץ. התנאים בבתי הספר לא מאפשרים שמירה על אי-הדבקה בקורונה"

עוד 7 עדכונים

עומר הפלסטיני וג'ונתן היהודי מפתחים בדיקה חדשנית לקורונה

מכון מחקר בארצות הברית פועל לפיתוח בדיקת קורונה ביתית ופשוטה במיוחד, כדי לעמוד ביעד האמריקאי השאפתני של מיליון בדיקות ביום ● בפרויקט משתתפים חוקר יהודי וחוקר פלסטיני, שמקפידים לשמור על קשר קרוב גם מחוץ לשעות העבודה ● ג'ונתן: "התארחתי לא מעט בארוחות שבירת צום הרמדאן, ועומר ממש אוהב לטקעס"

עוד 762 מילים

האוכלוסיות החרדיות במדינת ניו יורק נפגעו קשות ממגפת הקורונה, וכעת הן משלמות גם מחיר כלכלי כבד ● המושל קואומו החליט לפתוח את המדינה בהדרגה, כאשר העיר ניו יורק והאזורים החרדיים יפתחו אחרונים ● בעלות עסקים חרדיות החליטו להשיב מלחמה, כדי להמשיך להתפרנס בכבוד ● ובמלחמה הזו כל האמצעים כשרים

עוד 1,418 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה