עזבו נייר טואלט, תאגרו סוללות ואל תריבו בבית

תושבי רצועת עזה לא מתרגשים עדיין מהקורונה, ומספרים על ההתמודדות עם שגרה יומיומית שכוללת מחסור במזון, מגבלות תנועה, קשיים כלכליים והרבה אי-ודאות ● בשיחות עם זמן ישראל, הם מחלקים טיפים ועצות לישראלים שמתמודדים עם מציאות חדשה ● החל באילו מוצרים לאגור, דרך איך להעסיק את הילדים ועד כיצד לשמור על הזוגיות ● והם גם מזהירים: עם כל הכבוד לרשות הפלסטינית, כל קטסטרופה הומניטרית ברצועה תתגלגל לפתחה של ישראל

16/03/2020 08:03
ילדים בעזה (צילום: Hassan Jedi/Flash90)

"אנחנו חיים בקורונה כבר 13 שנים. אתם אולי לא שמתם לב, אבל מה שקורה לכם עכשיו בישראל, זאת המציאות שלנו בעזה כבר יותר מעשור. אנו סגורים פה כמו בכלא. מזל שיש את הים של עזה. אנשים פה ברובם לא יצאו את גבולות הרצועה בחיים. המצור הביא אותנו לחיות בתנאים לא נורמליים, כך שאנחנו לא מודאגים בצורה מוגזמת כרגע מהקורונה, בייחוד בגלל שאין אנשים בעזה שחלו במחלה".

התיאור הזה נשמע מפי עיתונאי תושב רצועת עזה, שבדומה לפלסטינים רבים אחרים ברצועה, בהלת הקורונה מדלגת מעל ראשו. "אבטלה, עוני, אנשים חיים בצפיפות נוראית, צעירים אין להם עבודה, אין עתיד, הכל זיפת, אז מה זה הקורונה בשבילנו? את חושבת שזה מה שצריך להדאיג אותנו?

"אנחנו רואים מה יש אצלכם בטלוויזיה ובפייסבוק, כאילו העולם נגמר. אין משחקי ספורט, וסוגרים לכם את השמיים. בעזה אין מה לסגור כי ממילא אין כלום. אנשים גם ככה אין להם כסף לשבת במסעדה, חשמל יש בקושי שמונה שעות ביממה, לא יוצאים לחופשות, אין שדה תעופה, אין תיירות, ויש סגר מלא, אז מאיפה תבוא עלינו הקורונה? עזה סגורה לכל הכיוונים", מסביר תושב עזה.

"זה דבר רע לחיות ככה. בישראל אנשים לא יודעים מה זה לחיות חיים כאלה אבל אנחנו כן. עכשיו גם השכנים שלנו ירגישו יום אחד מה זה להיות מנוע מלצאת החוצה לעולם, כלוא בתוך כלוב, בלי חופש. אנחנו סובלים מזה 13 שנה ואף אחד לא אכפת לו. בעזה גם רואים בטלוויזיה כל מה שקורה בישראל, וחושבים לעצמם זה דבר טבעי, זה לא מוזר בשבילנו", הוא אומר.

"אנשים גם ככה אין להם כסף לשבת במסעדה, חשמל יש בקושי 8 שעות, לא יוצאים לחופשות, אין שדה תעופה, אין תיירות, ויש סגר מלא על הים והגבולות, אז מאיפה תבוא עלינו הקורונה? עזה סגורה לכל הכיוונים"

"זו לא שמחה לאיד", הוא יבהיר בסוף השיחה, "אבל אולי הקורונה תציל אותנו במובן זה שאתם תתעוררו ותבינו שלידכם חיים במציאות לא סבירה. מי שרוצה להבין מה זה אסון הומניטרי שיבוא לעזה, לא צריך לחכות לקורונה בשביל להבין".

משבר הקורונה בעזה (צילום: Ail Ahmed/Flash90)

משבר הקורונה בעזה (צילום: Ail Ahmed/Flash90)

עצה מספר אחת: אוכל בבית, סוללות מלאות

אבל יש גם מי שמביעים חשש מחדירת הקורונה. "נכון שעזה סגורה ואנחנו אומרים תודה לאללה שאין פה חולים, אבל אם יקרה מצב שמישהו יחלה, וזה עלול לקרות בסוף אם המצב יחמיר, אז יהיה בעזה בלגן גדול, וזו כבר תהיה בעיה של העולם כולו", אומר מוחמד, תושב עזה שעוסק בפעילות חברתית והומניטרית.

"מערכת הבריאות קורסת ואין שום אמצעים לטפל בתופעה, לא מבחינת ידע ולא מבחינות אחרות. אבל בסוף חלק גדול מהאחריות ייפול על ישראל. אולי גם קצת על הרשות הפלסטינית, אבל ישראל תצטרך להתמודד עם אסון בעזה", הוא אומר.

"אין לנו תיאטראות, אין חיי תרבות. כל הדברים האלה שנסגרו בישראל בגלל הקורונה, זה מותרות אצלנו. אנשים פה לא חושבים על תיאטרון. רק חושבים איך הם עוברים את היום ומספקים את הצרכים הבסיסיים. החיים ממשיכים כרגיל בינתיים", אומרת אם לחמישה מהרצועה שעוסקת בפרויקטים לקידום נשים.

אחד מבניה, בן 23, לומד הנדסה באוניברסיטה האסלאמית בעזה, ומעולם לא יצא את גבולות הרצועה. בן נוסף, בן 22, הוא סטודנט לראיית חשבון באלג'יריה, והפעם האחרונה שנפגשו הייתה לפני יותר משנה, בירדן. "אני לא יודעת אם הוא ירצה לחזור אחרי שיסיים. הוא חושב על מעבר לארה"ב או לקנדה", היא מספרת.

הסגר שהטילה ישראל על רצועת עזה בשנת 2007 הפך את תושבי הרצועה לחסינים יותר, במידת מה, למשברים. מחסור בחשמל ובמים נקיים לשתייה נוסף על מצוקות קיום יומיומיות, לצד סבבי לחימה עם ישראל, הגבירו את היכולת של תושבי הרצועה להתמודד עם "מצב חירום" מתמשך. בנסיבות אלה נראה כי דווקא תושבי עזה יכולים להשיא כמה עצות לישראלים שמתמודדים עכשיו עם גל התפרצות הקורונה בישראל.

"קודם כל חשוב שיהיו בבית כמה שיותר מוצרי מזון", זה הטיפ הראשון שנותן מוחמד. "קמח, סולת וסוכר, קופסאות שימורים מכל הסוגים, דברים שלא מתקלקלים. מה שקורה אצלכם מזכיר לי את קיץ 2014 בצוק איתן בעזה, הבלגן והפחד של התושבים ולמדנו פה שאי אפשר לדעת מה יקרה ולכן צריך שיהיה בבית כל הזמן אוכל. כשיש ילדים אי אפשר לקחת סיכונים, צריך לחשוב מראש, וזה משהו שאנשים למדו עם הזמן", אומר מוחמד וממשיך לחלק עצות.

"מים וחשמל אלה דברים שאי אפשר להתקיים בלעדיהם. כדאי לקנות בקבוקי מים ולהניח בבית. אני לא יודע מה הקורונה יכולה לעשות אבל ברגע שהמים מהברז מזוהמים כמו אצלנו ולא ראויים לשתייה, אין ברירה אחרת. לגבי חשמל, אנחנו מכינים מראש ציוד של נרות ופתיליות, גנרטורים למי שיש.

"הכי חשוב זה הסוללה לטלפון הנייד. להצטייד מראש בכמה בטריות מלאות כי בלי זה קשה מאוד. הנייד זה לא רק בשביל לדבר עם אנשים אלא בשביל לדעת מה קורה. כדי לא להיות מנותקים ולדעת מה יש בחדשות ובפייסבוק, צריך טלפון".

"צריך להצטייד מראש בחומרי חיטוי", אומרת תושבת הרצועה. "אני לא יכולה להגיד שאני לא מודאגת. זה לא שאנשים לא אכפת להם מזה לגמרי כי יש מקומות שאת רואה בכניסה מוצרי ניקיון וחיטוי של Dettol אבל אין פה באמת הסברה לאנשים איך הם צריכים להתנהג ואיך להימנע. יש אנשים עניים שבקושי יש להם מה לאכול, אז הם ילכו לקנות Dettol?" היא שואלת. "אנשים פה גם נסמכים על ארגונים חברתיים ומוסדות שנותנים סיוע ותורמים לתושבים".

ומה עושים במצב שבו מועסקים הופכים לחצי מובטלים ונאלצים לשבת בבית כשלחשבון מועברות משכורות חלקיות בלבד? בעזה רגילים גם לתרחיש הזה.

"הכי חשוב זה הסוללה לטלפון הנייד. להצטייד מראש בכמה בטריות מלאות כי בלי זה קשה מאוד. הטלפון זה לא רק בשביל לדבר עם אנשים אלא בשביל לדעת מה קורה מסביב. כדי לא להיות מנותקים ולדעת מה יש בחדשות"

"כיום, פקידי הציבור מקבלים 60% מגובה המשכורת וזה אומר שכבר תקופה ארוכה משפחות חיות בצמצום. כוח הקנייה מצטמצם ולאנשים אין ברירה אלא לוותר על דברים שלא באמת נחוצים. אנשים חיים בצמצום, קונים אוכל וחיים את היום ומבינים שצריך לחסוך. לשים כסף בצד שיהיה לך בשעת דוחק", היא מציעה.

משבר הקורונה ברמאללה (צילום: פלאש 90)

משבר הקורונה ברמאללה (צילום: פלאש 90)

כניסת הפועלים לישראל הוגבלה

"אנשים פחות יכולים לצאת לעבוד ומה שקרה עם הקורונה מגביל פועלים מלהיכנס לעבודה בישראל. עכשיו זה פועלים מעל גיל 50, אבל מי יודע אולי יהיו הגבלות נוספות. אני חושב שישראל חייבת לפצות אותם על הנזק הכלכלי, ממה הם יתפרנסו ואיך יביאו אוכל למשפחות שלהם? זה לא התפקיד של אבו מאזן להשיב להם את מה שהפסידו, בישראל צריכים לחשוב ברצינות להעביר פיצויים" אומר איאד, תושב אזור רמאללה ומביע דאגה מהמשך המצב הקיים.

לדבריו, עוד לפני שאבו מאזן שלח חבילות מזון וסיוע בסוף השבוע לכ-3,000 המבודדים בבית לחם, אנשים עזרו אחד לשני וקיבלו סיוע מארגונים חברתיים.

"יש אצלנו סולידריות מהבחינה הזאת, אם אני רואה שהשכן שלי במצוקה אני אעזור לו במה שאני יכול ולא אשאיר אותו לבד. זה למדנו מהאינתיפאדות שהיו. הרשויות לא יכולות לדאוג להכל ואנו צריכים גם לעזור אחד לשני", מספר איאד.

"בגלל שהרבה מקומות סגורים, שני הבנים שלי מעבירים את הזמן איכשהו בבית, בן אחד אני רואה אותו פעם ישן, פעם באינטרנט. השני בצ'אטים עם חברים שלו, ועכשיו סידרו להם שיעורים דרך האינטרנט אבל הוא אומר שזה לא אותו דבר כמו לימודים רגילים, שם אתה יוצא, מדבר פנים אל פנים עם המורה ופוגש קולגות".

ברשות הפלסטינית הורו על הקמת צוותי חירום שיספקו שירותים שונים לתושבים, בהם גם ייעוץ נפשי. משרד הבריאות הפלסטיני העמיד לרשות המבודדים בבית לחם צוותי סיוע למי שזקוקים לכך.

החלטתו של יו"ר הרשות, מחמוד עבאס (אבו מאזן), לנקוט אמצעי זהירות מקדימים, ולהורות כבר לפני שבוע וחצי על השבתת מערכת החינוך יצרה קורת רוח בשטחים ותרמה להורדת מפלס הבהלה.

ברצועת עזה, בדומה לשטחי הרשות הפלסטינית, הודיעו כבר בשבוע שעבר על סגירה כוללת של מוסדות החינוך בהם בתי ספר, גני ילדים ומוסדות להשכלה גבוהה. "הילדים אצלנו בבית כל השבוע, אין בית ספר. אם יש נשים שבדרך כלל עובדות, אז השבוע הן לא עבדו כי היו צריכות להישאר עם הילדים בבית. אפשר גם לקחת פסק זמן מהעבודה עד שנראה מה קורה", אומר מוחמד.

"אנחנו בבית משתדלים לשחק עם הילדים ולא לאפשר להם להיות כל היום מול האינטרנט והמסכים, למצוא משחקי יצירה ומחשבה. צריך לדאוג שהם יעשו ספורט והתעמלות בבית עם המשפחה, וגם לעשות שיעורי בית ולא להתנתק מהלימודים עד כמה שאפשר".

בגדה הוכרז מצב חירום מחשש להתפשטות הקורונה, וראש הממשלה הפלסטיני מוחמד שתיה הודיע על היערכות מיוחדת, שמטרתה לבלום את קצב ההידבקות.

בית לחם, עיר תוססת ושוקקת בימים של שגרה נאלצת כעת לעמוד מול מצב חדש של סגר הרמטי על שעריה. בבית החולים בעיר הוקמה מחלקה ייעודית למבודדים, ושוטרים הוצבו בצומת בית ג'אלא שמצפון לירושלים,

כדי לאכוף את הסגר. מי שהעזו לפרסם ברשתות החברתיות שמועות ופייק ניוז על הקורונה נלקחו לחקירה ונעצרו בידי אנשי הביטחון המסכל, בטענה שהדבר גורם לבהלה בציבור ונוגד את האינטרס הלאומי.

גם במחוזות הצפוניים בגדה נקטו מהלכי מנע, ובאזור הכפר סלפית שבשומרון הורה המושל עבדאללה כמיל להגביל את פעילות במסעדות. סועדים אינם מורשים לשבת ולהזמין, אלא לקנות אוכל ולקחת הביתה בלבד. גורמי האכיפה מסיירים ומוודאים שבעלי המסעדות והתושבים נשמעים להנחיות החדשות.

משבר הקורונה בעזה, מרץ 2020 (צילום: AP Photo/Adel Hana)

משבר הקורונה בעזה, מרץ 2020 (צילום: AP Photo/Adel Hana)

"שכל אחד ייתן לשני ספייס גם בתוך הבית"

הנסיבות הפוליטיות והבטחוניות הולידו מציאות שבה תושבי רצועת עזה אימצו אורח חיים שבו הם נאלצים לעתים לשהות יותר שעות בבית, וכפועל יוצא מכך להתחכך יותר עם בני המשפחה ולבלות במחיצתם חלק ניכר מהזמן.

גם למצבי המתח הפוטנציאלים האלה יש המלצות הישרדות. "כשנמצאים כל היום בבית ביחד זה יכול להיות נחמד ומועיל, אבל כשזה נמשך יותר מדי זמן זה מעיק", אומרת תושבת הרצועה איתה שוחחנו.

"זה מביא לדכדוך ומשפיע נפשית, וגם הילדים מתחילים להציק אחד לשני, וגם אני מכירה זוגות שזה עשה להם לא טוב מבחינת חיי הזוגיות, ויכוחים וריבים.

"אני בבניין שלי יצא לי כבר לשמוע זוגות צועקים בגלל שהות ממושכת בבית כי זה באמת יכול לעייף, אבל אני חושבת שיש מה לעשות וצריך שכל אחד ייתן לשני את המרחב שלו גם בתוך הבית", היא מוסיפה.

 "כל אחד צריך למצוא את הדברים שהוא אוהב לעשות ולהתעסק בתחביבים שלו. אם האישה אוהבת לבשל אז שתתרכז בזה ושהגבר יתפנה לעניינים שלו.

"חוץ מזה אני חושבת שהחיים ממשיכים גם בזמן משבר", היא אומרת ונותנת כדוגמה את 51 ימי הלחימה במבצע צוק איתן, לפני 5 שנים. "אמנם היינו המון בתוך הבית ונמנענו מללכת למקומות ציבוריים שיש בהם הרבה אנשים ולשהות בהם הרבה זמן, אבל כן מצאנו את הדרכים לתת לנפש קצת אוויר".

"אם יש משפחה שיש לה גינה קטנה או נגיד יוצאים בקבוצות קטנות למקומות שבהם אפשר להרגיש את הטבע, לראות ים, חולות, אדמה ומה שיש מסביב, או אפילו לעשות הליכה קצרה ולחזור הביתה, זה אפשר לעשות מבלי להתערבב יותר מדי עם אנשים אחרים. זאת גם הזדמנות להיות עם המשפחה".

"אני אישית מרגישה שבמצבים האלה אני נפגשת יותר עם בני משפחה גם רחוקים, לא רק בבית אחד של השני, זה יכול להיות ברחבה של הבניין או במקום פתוח קרוב לבית, דווקא בגלל שהרבה מקומות סגורים ואין מה לעשות בחוץ".

עובדי הבריאות בעזה מחטאים מקומות ציבוריים (צילום: (AP Photo/Khalil Hamra))

עובדי מערכת הבריאות בעזה מחטאים מקומות ציבוריים (צילום: (AP Photo/Khalil Hamra))

"לסמוך על השוק העזתי"

"הייתי מציע לסוחרים ואנשי עסקים ישראלים שסמכו עד היום על השווקים של סין ואירופה ובגלל הקורונה מתחילים להפסיד כסף, שיתחילו לסמוך יותר על השוק העזתי", אומר עלי אלחאיק, ראש איגוד התעשיינים ברצועת עזה.

"אנחנו ממש מקווים שישראל תצא מזה כי היא שכנה שלנו ואם יש בה קורונה וקריסה של עסקים זה עלול להשפיע עלינו לא טוב.

"עזה זה שוק של שני מיליון איש והכי טוב שהישראלים יתחילו לסמוך עלינו ולעשות איתנו יותר שותפויות. צריך לפתוח את המעברים ולעשות שיתוף כלכלי. אנחנו 13 שנה במצור, ויודעים מה זה פשיטות רגל וקריסת עסקים. לא רק מצור, גם מלחמות והמצב הביטחוני גרמו לזה שנשארו רק 30% מהמפעלים שהיו פעם.

"ישראל עד היום מסרבת להכניס מלט לעזה בטענה שחמאס יעשה בזה שימוש אבל ממילא אנחנו מכניסים כל יום מלט מהצד המצרי אז איפה פה ההיגיון הכלכלי? מבחינה כלכלית זה יסייע לכולם, גם לסוחרים הישראלים. אני כבר מציע שישלחו אלינו סחורות וגם לגדה".

עובדי עירייה בעזה מחטאים מקומות ציבוריים (צילום: (AP Photo/Adel Hana))

עובדי עירייה בעזה מחטאים מקומות ציבוריים (צילום: (AP Photo/Adel Hana))