משבר כלכלי בעקבות התפרצות מגיפת הקורונה (צילום: iStock Dina Damotseva)
iStock Dina Damotseva

לקורונה הכלכלית יש חיסון: קוראים לו הקפאת הליכים זמנית

משבר כלכלי מאיים על המשק ועל השדרה המרכזית בפעילותו: העסקים הקטנים והעצמאים ● בשעה שבכירי האוצר מחפשים פתרון חדש, יש פתרון שכבר עכשיו נמצא בשימוש: להוציא צו הקפאת הליכים זמני למשק ● אין מרווחים בסיפור הזה - רק פחות מפסידים

חוסר הסדר וחוסר הוודאות הם חלק בלתי נפרד ממצב החירום שבו שרויה המדינה, או לפחות ככה הציגו זאת נתניהו וקברניטי כלכלה במשק במסיבות עיתונאים שכינסו השבוע. הם מכנים את המשבר "אירוע מתגלגל", כלומר, כזה שלא ניתן להשתלט עליו או לצפות את סיומו, ומקבלים החלטות מהיום למחר. ההתנהלות הזו יוצרת תחושה אפוקליפטית בקרב הציבור, שבין השאר באה לידי ביטוי בהסתערות היסטרית על רשתות שיווק המזון, בפיטורים המוניים ובתחושת ייאוש.

כמובן שהחרדה מתעצמת עם כל מומחה שמשגר נבואת זעם מפני משבר כלכלי עצום, שכבר ניצב בפתח. שכירים שפוטרו, עצמאים שאיבדו פרנסה ועסקים קטנים שקורסים, הכל נראה הגיוני כשהממשלה עומדת חסרת אונים מול חוסר הוודאות של העתיד לבוא.

החשש הוא שענפים פגיעים כמו התיירות, שסובל ממשבר עמוק כבר כמה שבועות, וכעת גם ענף המסעדנות ועסקים נוספים שנפגעים מההנחיות החדשות, נמצאים עתה בסכנת קריסה כלכלית. על פי הנחיות החדשות מאתמול ( ב') הפעילות של המגזר העסקי צומצמה בהיקף של 70%.

בניסיון לעצור את ההידרדרות הכריז שר האוצר שר האוצר, משה כחלון, על שורה של צעדים שאמורים לעזור למגזר העסקי להתמודד עם המשבר. עם אלה נמנים הרחבת הזכאות לדמי אבטלה גם לשכירים שפוטרו או יצאו לחל"ת לאחר שהועסקו 6 חודשים (ולא 12 חודשים), הקדמת תשלומים מטעם המדינה לכל ספקיה לתשלום מיידי בכפוף לחשבונית מאושרת, וכן אפשרות לדחות את תשלומי המע"מ, הביטוח הלאומי, המים והארנונה העסקית.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בירך הבוקר (ג') על ההחלטה ואמר: "חבילת הצעדים, שנועדה לאפשר למשק לצלוח את תקופת הביניים תוך פגיעה כלכלית מינימלית ככל שניתן בציבור השכירים והעצמאים, היא בהחלט בכיוון הרצוי".

צעדים אלה הצטרפו להצהרת שר הכלכלה, אלי כהן, מתחילת השבוע (יום א') ולפיה המדינה תסייע לעסקים, ותאפשר להם לקחת הלוואות בריבית תחרותית ולדחות את תשלומי המסים. הבעיה עם הלוואות היא שצריך להחזיר אותן, ובמצב של חוסר וודאות קשה לבתי העסק לנסות ולהעריך מתי יוכלו להחזיר את החובות. בעיה זו מציבה בפני לא מעט בעלי עסקים אפשרות בחירה: פשיטת רגל או צבירת חובות למימון ההפסדים.

אלי כהן ומשה כחלון (צילום: Olivier Fitoussi/FLASH90)
אלי כהן ומשה כחלון (צילום: Olivier Fitoussi/FLASH90)

לדעת מומחים לכלכלה במצב הנוכחי יש הכרח לבנות אסטרטגיה כללית רחבה, שתפחית את ההיסטריה הלאומית, תכניס וודאות לאזרחים ולמערכות, ותצמצם את היקף המשבר העתידי.

"כלכלה הוא תחום שמבוסס על צפי לעתיד, והרכיב הרגשי והאופטימי הוא קריטי לשגשוג ולמניעת משברים. הכלכלה גם מאפשרת לנו כמת נזקים, ולכן במצבי חירום צריך וגם אפשר להשיג כמה שיותר וודאות ברמת העסק הבודד", כך אומר בועז בנרוש, מומחה לטיפול במשברים כלכליים ופיננסיים, יזם ושותף בקרן השקעות שפועלת בארה"ב ומספקת חוב לעסקים עם צורכי אשראי מיוחדים.

"האופן שבו המדינה מתנהלת עכשיו הוא של חוסר שליטה מוחלט. אם לא ניכנס לתוכנית פעולה אפקטיבית, שתבזר את הפגיעה לאורך שרשרת הערך, ובכך תאפשר גמישות לתשתית הכלכלית ותהפוך אותה לנשלטת, נצא ממצב החירום הזה למשבר כלכלי עמוק".

לדבריו, יש פתרון נגיש, שאפשר להפעיל בזריזות גם במצב הנוכחי והוא:
הקפאת תשלומים זמנית לעסקים בקריסה. גם אם הפתרון הזה נשמע מפחיד במחשבה ראשונה, נראה כי החלופות הניצבות בפני עסקים בקשיים בתנאים של אי וודאות – הרבה יותר גרועים. למשל – כינוס נכסים או פשיטת רגל.

מסעדות וחנויות סגורות בתל אביב (צילום: Miriam Alster/FLASH90.)
מסעדות וחנויות סגורות בתל אביב (צילום: Miriam Alster/FLASH90.)

המנגנון של הקפאת תשלומים אמור לעזור לעסקים למזער את נזקי המשבר בצורה מהירה ואפקטיבית. "לכל עסק שנקלע למשבר כלכלי בישראל יש כיום זכות להגיע למצב של הקפאת הליכים, שזו פרוצדורה שדורשת אישור של בית משפט. אבל המדינה יכולה להודיע כי היא מאפשרת לבתי עסק להכריז על הקפאת הליכים באופן עצמאי, כהוראת שעה.

בועז בנרוש
בועז בנרוש

"הכרזה על הקפאת הליכים תאפשר לעסקים הקטנים, שאין להם רווחים בתקופה זו, להקפיא בבת אחת את כל הפעילות שלהם, ולהימנע מצבירת עוד הפסדים.

"הם לא יצטרכו לשלם שכירויות, הם לא יצטרכו לשלם את החובות הקיימים או לצבור חובות נוספים, והם גם לא יוכלו למשוך כספים מחשבונות הבנקים בצורה של דיווידנדים או בכלל. כל הכספים יופקדו בחשבונות הבנק לטובת תשלומים עתידיים לספקים, שעקב הקפאת ההליכים והתשלומים הזמנית, לא שולם להם חובם.

"בנסיבות הכלכליות שנוצרו כל עסק יצטרך להכריע אם שווה לו להמשיך ולפעול במצב הרווחים הנוכחי, או אם כדאי לו להקפיא את כל הפעילות. אם כדאי לו לקחת הלוואה כדי לכסות הפסדים שממשיכים לגדול, או אם מוטב לו להקפיא את הפעילות עד שהמשבר יחלוף.

"כרגע, גם עסקים שלא מרוויחים ממשיכים לשלם את החובות שלהם לבנקים ולשכר דיירה, ולבנקים ולבעלי הנדל"ן יש נוסחה ברורה מאוד לגביית חובות – ריבית כפול זמן שווה כסף – משוואה שמנותקת לחלוטין מהמציאות הכלכלית. למה שספקי ההון לא ייפגעו כשכולם נפגעים?"

"בנסיבות הכלכליות שנוצרו כל עסק יצטרך להכריע אם שווה לו להמשיך ולפעול במצב הרווחים הנוכחי, או אם כדאי לו להקפיא את כל הפעילות. אם כדאי לו לקחת הלוואה כדי לכסות הפסדים, או להקפיא הכל"

לדבריו, הפתרון של הקפאת ההליכים מספק שני פתרונות במקביל. ראשית הוא מאפשר לעסקים להרוויח זמן ולעבור את התקופה הכלכלית הקשה בלי להגדיל את החוב ובלי להעמיק את המשבר. שנית, ביום שאחרי הקורונה והיציאה ממסלול החירום, יוכלו העסקים לחזור למצב שבו עצרו את הפעילות לפני שהחל המשבר.

מבחינת המשק המשמעות היא שימור המרקם הכלכלי, כך שתישאר לו תשתית רחבה של עסקים ותעסוקה שנכנסו להקפאת הליכים בגלל נסיבות שלא קשורות בהם, ויחזרו לפעילות ביום שאחרי הקורונה.

מדפים בסופרמרקט ריקים (צילום: David Cohen/Flash90)
מדפים בסופרמרקט ריקים (צילום: David Cohen/Flash90)

באופן הזה הממשלה לא תצטרך לתת הלוואות ענק, אלא תוכל להקצות את המשאבים שלה כדי לעזור לכל מי שנשאר ללא פרנסה בתקופה זו – שכירים שפוטרו ועצמאים שאיבדו פרנסה. לכל אלה צריך להקצות משכורת מינימום בתקופה זו כדי לאפשר את המשך קיומם, לעצור את האבטלה ואת הייאוש, ולצאת לפסק זמן קיומי.

בריונות של הרשתות הגדולות

הכלכלן ד"ר אלכס קומן, מרצה ליצירת ערך מהאקדמית תל אביב יפו תומך ברעיון הקפאת ההליכים. "זה פתרון טוב לעסקים שממשיכים לדמם עשרות אלפי שקלים בכל חודש – לשכירות ולספקים, מבלי לשיקבלו שקל הכנסות בתמורה. עובדה שהרשתות החזקות, שיכולות להרשות לעצמן להתנהל בבריונות, עושות זאת כבר היום.

"למשל, רשת אופנה גדולה הודיעה לקניונים שהיא מפסיקה לשלם שכירות עד להודעה חדשה. זה סוג של הקפאת הליכים, רק שעסק קטן לא יכול להרשות זאת לעצמו כרגע, והליך מוסדר מהסוג הזה יכול בהחלט לסייע".

קומן סבור כי תהליך קבלת ההחלטות של הממשלה נעשה בחיפזון וללא מחשבה עמוקה, וניתן לראות זאת בדוגמה של סגירת מקומות הבילוי. "הורו על סגירת מסעדות, בעוד המסעדנים מיואשים והאנשים רוצים לאכול. אם היו חושבים על זה לעומק היו מסדירים את הנושא בצורה שלפחות היתה משאירה את האפשרות לעשות טייק אווי. כרגע יש בלאגן שלם, ולא ברור מה אסור ומה מותר בתחום הזה".

"רשת אופנה גדולה הודיעה לקניונים שהיא מפסיקה לשלם שכירות עד להודעה חדשה. זה סוג של הקפאת הליכים, רק שעסק קטן לא יכול להרשות זאת לעצמו כרגע, והליך מוסדר הסוג הזה יכול בהחלט לסייע"

ההודעה של הכונס הרשמי והממונה על הליכי חדלות פירעון במשרד המשפטים בתחילת השבוע (יום ב') מיישמת באופן חלקי את הרעיון. מדובר בנוהל חדש שיאפשר הפחתה זמנית של גובה התשלום החודשי, או מתן פטור זמני לבקשות מתאימות, לחייבים אשר נפגעו בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בישראל.

הנוהל יחול רק על חייבים שלהתפרצות הקורונה היתה השפעה ישירה ומשמעותית על גובה הכנסתם: חייבים שכירים שפוטרו מעבודתם או הוצאו לחל"ת, כאלה שתנאי העסקתם השתנו לרעה בצורה משמעותית, ואינם זכאים לקצבאות, וכן לחייבים עצמאיים שהכנסתם נפגעה משמעותית מהמצב.

לעצור את המסחר בבורסה

בנק ישראל הודיע בתחילת השבוע (יום א') על כמה צעדי התערבות במטרה לאזן את השוק הפיננסי בישראל, בתקופה של תנודתיות גבוהה בשווקים הפיננסיים בעולם, וכחלק מכך על רכישה של אג"ח ממשלתיות מסוגים שונים. החשש הוא שהקצאת המשאבים הזו לא תביא לפתרון אופטימלי, וכי לנוכח התנודתיות הקשה בבורסה שמעוררת חרדות בכל העולם, צריך לבצע צעד גלובלי ודרמטי הרבה ביותר.

"אם הפעילות הכלכלית בישראל ובעולם נעצרת, צריך לעצור גם את מסחר הפיננסי", אומר בנרוש. "אף אחד לא חשב על מודל כלכלי בשוק החופשי, שקופא בגלל וירוס כלל עולמי. אין מודל כזה בכלכלה העולמית. לכן צריך להביא לעניין הזה פתרון שאינו דמוקרטי.

"כפי שרוצים לסגור אותנו בבתים ולהגביל את התנועה שלנו, שזה פתרון לא דמוקרטי, צריך גם לסגור את המסחר בבורסה. הרי תכליתה של הבורסה היא לספק נזילות ומחירים בהתבסס על מידע זמין, וכרגע המידע מגלם פחד ואי וודאות".

מסכים אדומים בבורסה לניירות ערך בתל אביב. מרץ 2020 (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)
מסכים אדומים בבורסה לניירות ערך בתל אביב. מרץ 2020 (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)

לטענתו, 70% מהמסחר בבורסות בעולם נעשה כיום על ידי מחשבים, אלגוריתמים שמקבלים החלטות על בסיס יומיומי ונוטים להעצים נפילות, כך שכל חשש קטן הופך להיסטריה. "צריך גם תסריט של יציאה מהמשבר, של אור בקצה המנהרה. עם תחזית של אבטלה המונית ואיום על התשתית הכלכלית העתיד מגלם כרגע בעיקר צרות".

תלושי מזון שווים לכולם – כברירת מחדל

בעוד שרובנו חושבים על מצב שבו נקנה מזון עם תלושים, כמצב קיצוני של מחסור דרמטי, מדובר בצעד שיכול להרגיע את הישראלים ולמנוע את ההסתערות שלהם על רשתות השיווק.

"ההיסטריה מבוססת על חוסר האמון של הישראלים במערכת. על מנת להרגיע את הרוחות במקרה של אירוע מתמשך, כל אדם צריך לדעת שבמקרה של מחסור תהיה לו זכות למזון בסיסי שיחולק לפי תלושים במחיר ידוע מראש, מסובסד ומתוקצב", אומר בנרוש. "האלטרנטיבה היא קריסה טוטאלית".

קומן סבור כי המדינה לא תגיע למצב של מחסור. "המזל שלנו הוא שאנחנו ערוכים למצבי חירום. כמדינה שרגילה למלחמות באופן שגרתי יש כאן היערכות קבועה למשבר, ויש לנו מצבורים לשעת חירום לתמיד. המחסנים מלאים במזון, ולכן נתניהו יכול לקרוא לישראלים שלא להסתער על רשתות השיווק ולהבטיח מזון בכל שלב.

"אני לא צופה מחסור במזון כי הסינים חזרו לעבוד", אומר קומן. "זה נכון שהיה שלב שהאוקיינוס התרוקן כי הפסיקו לצאת אוניות מסין, אבל עכשיו השוק מתאושש. אני חושב שמבחינת סחורות, המשבר לא יהיה משמעותי. כצרכנים אנחנו לא אמורים לחוש את המשבר הזה. הנפגעים העיקריים ממנו הם כמובן תחומי התיירות והעסקים הקטנים".

נמל אילת (צילום: Yuda ben Yitach/ Flash90)
נמל אילת (צילום: Yuda ben Yitach/ Flash90)

הסבת משאבים למערכת הבריאות

בנוגע למערכת הבריאות שקורסת תחת העומס, האסטרטגיה תכלול הסבה של משאבים ממערכות אחרות למערכת הבריאות. ההודעה של שר הביטחון, נפתלי בנט (ב'), על הסבת בתי מלון בתל אביב לאתרי בידוד עבור חולים במצב קל, היא דוגמא אחת מתבקשת למהלך כזה.

"אזרחי ישראל צריכים לדעת שגם אם נדבקו בנגיף הבשורה לא מרה כל כך, וישנן מספיק מיטות ומספיק אנשי צוות שיטפלו בהם", אומר בנרוש. "אם חסרות מיטות, יש מיטות בבתי מלון, צריך רק לאייש אותן. אם חסרים אנשי מקצוע בתחום הרפואה, צריך לנתב אותם ממערכות אחרות. כל מי שיכול ושיש לו הכשרה רפואית צריך להיות מגויס למערכת הבריאות – מצה"ל, קופות החולים, והרפואה הפרטית, ומתוגמל. אנשי טיפול ורפואה שעובדים ברמות סיכון גבוהות צריכים לקבל תשלומי פרמיה על העבודה שלהם".

מחלקה חדשה שהוקמה במרכז הרפואי אסותא באשדוד לאנשים שנדבקו בווירוס הקורונה (צילום: Flash90)
מחלקה חדשה שהוקמה במרכז הרפואי אסותא באשדוד לאנשים שנדבקו בווירוס הקורונה (צילום: Flash90)

קומן מאמין כ ישראל תתגבר על המגיפה בתוך שבועות ספורים והמשבר הכלכלי שיגיע לא יהיה נורא כל כך.

ד
ד"ר אלכס קומן (צילום: עידו קליר)

"המזל שלנו הוא שחטפנו את זה אחרי שראינו את המדינות האחרות מתמודדות עם המגיפה ואנחנו יכולים ללמוד. ראינו את המודל הקוריאני, ששם השתלטו לגמרי על המחלה, ואנחנו פועלים על פיו: סוגרים את מקומות העבודה הבילוי ומערכת החינוך, ואוסרים על התקהלות. אלה צעדים שבזכותם בתוך שבועות ספורים נראה את המגיפה דועכת".

בניגוד למומחים האחרים, קומן לא צופה כי המשבר הכלכלי יהיה עמוק. "אני לא רואה הרס טוטאלי של הכלכלה, אני רואה כאן קיפאון של הרבה תחומים. אז אנחנו נכנסנו עכשיו לכיס אוויר ואנחנו נופלים. החוכמה של המדינה זה לתת לנו את חגורת הביטחון. אחרי שזה יחלוף נחזור לשגרה. המדינה תיקח הלוואות בשוק הבינלאומי, העסקים יקבלו מענקים והלוואות מהמדינה, והם בתורם יתחילו לשלם מיסים ולמלא את קופת המדינה. לדעתי בעוד שנתיים נשכח מזה".

"אני לא רואה הרס טוטאלי של הכלכלה, אלא קיפאון של הרבה תחומים. אז נכנסנו עכשיו לכיס אוויר ואנחנו נופלים. החוכמה של המדינה היא לתת לנו את חגורת הביטחון"

לגבי העסקים הקטנים, קומן סבור כי אחוז ניכר מהם לא ישרדו את המשבר. "אבל הכלכלה אומרת שמשברים נועדו כדי לדלל גם את העסקים שלא היו חזקים מספיק, כך שיש אחוז תמותה מסוים לעסקים, שהוא דווקא חיובי במבט כולל. גם תחום התיירות יתאושש כשהדברים יחזרו לשגרה".

אולם עד שהנבואה אופטימית של קומן תתממש, על הממשלה לפעול לצמצום חוסר הוודאות ולעצור את הסחרור הפיננסי שמקורו בפחד על מנת לשמור על המשק לימים שיבואו אחרי המגיפה.

עוד 1,781 מילים
סגירה