בפברואר 2017, עם כניסת ממשל טראמפ לשלטון, הודיע ה'וושינגטון פוסט', אחד משלושת העיתונים החשובים בעולם, כי לראשונה בתולדותיו יצמיד מוטו קבוע לכל גיליון וגליון שיוציא מעתה ואילך. המוטו הזה, המתנוסס מאז בגאון בראש העמוד הראשון, הוא: Democracy Dies in Darkness.

הדמוקרטיה הישראלית מוצאת להורג בימים אלה, אמנם גם באישון לילה – סגירת בתי המשפט בניגוד להנחיות משרד הבריאות, אישור לשב"כ לבצע מעקב טכנולוגי עמוק (שכל פרטיו חסויים) לכל אזרח/ית, שניתן במסלול עוקף-כנסת – אבל ככלל, דווקא לאור היום. אירועי היומיים האחרונים בכנסת הם הדוגמא הבולטת, שחייבת להדיר שינה מעיני כל ישראלי דמוקרטי.

הדמוקרטיה מוצאת להורג בימים אלה, גם באישון לילה – סגירת בתי המשפט בניגוד להנחיות משרד הבריאות, אישור לשב"כ לבצע מעקב טכנולוגי עמוק (שפרטיו חסויים) לכולנו, במסלול עוקף-כנסת – אבל ככלל, דווקא לאור היום

בבחירות לכנסת ה-23 ניצח כידוע הגוש התומך בבני גנץ ומתנגד לנתניהו, ברוב של 62 ח"כים מול 58. אמנם ח"כ אורלי לוי הקטינה את הגוש בחוצפתה הבלתי-נתפסת ל-61, אך הוא עדיין מהווה רוב. רוב חדש, שלראשונה מזה 11 שנים מתנגד לנתניהו. הרוב החדש הזה הציב סדר יום ברור – כינוס המליאה, בחירת יו"ר חדש שישקף את דעת הרוב, וחקיקת מספר חוקים, כולל חוק שישנה את הנורמה באשר ליכולת התמודדות של אדם הנאשם בפלילים על תפקיד ראש הממשלה.

נתניהו, שאין לחשוד בו בקריאה שגויה של תמונת המצב, או באי-ידיעת המצב החוקי, החליט במודע – אם כי ככל הנראה לא ב'דעה צלולה'. אין לצפות ממי שחרב משפטית כבדה על צווארו לחשוב בדעה צלולה – לנסות לסכל או למיצער לעכב, בכל מחיר, את מימוש רצון הרוב הדמוקרטי והחוקי.

אחרי 11 שנים רצופות, מערכות השלטון מצויות כולן בשליטתו המלאה של נתניהו, במישרין או בעקיפין. כך, יו"ר הכנסת אדלשטיין, היודע שיש בכנסת רוב להחלפתו בח"כ מאיר כהן מכחול לבן, אינו מהסס לשבור את הכלים ולמנוע את כינון הוועדה המסדרת של הכנסת, הנדרשת כצעד מקדים להקמת שאר הוועדות ולמנוע הצבעה על בחירת יו"ר. גם מכתב רשמי בחתימתם של 61 ח"כים התובע ממנו להעלות את הנושא להצבעה, לא מנע ממנו לנעול את ישיבת הכנסת היום.

היועמ"ש לכנסת איל ינון, שבע-מתקפות מצד נתניהו ושלוחיו בשנים האחרונות, חושש להכין חוות דעת משפטית שתקבע שאדלשטיין מפר את החוק ואת תקנון הכנסת. היועמ"ש לממשלה חושש גם הוא לעורו ומבצע נפקדות מהזירה. כך גם ממלא מקום פרקליט המדינה, התלוי בחסדי הנאשם נתניהו ושליחו אוחנה. נשיא המדינה, שגם הוא נראה כמי שפועל תחת חשרת-חששות ופחדים, אמנם הפציר כמדווח באדלשטיין לאפשר את כינוס המליאה, אך נדחה.

אחרי 11 שנים רצופות, מערכות השלטון מצויות כולן בשליטתו המלאה של נתניהו, במישרין או בעקיפין. היועמ"ש לכנסת איל ינון, חושש להכין חוות דעת משפטית שתקבע שאדלשטיין מפר את החוק ואת תקנון הכנסת

בנוסף, פעילות הכנסת, החל מהשבעת הח"כים ולכל אורך המשבר, התבצעה תחת נהלים מחמירים של שמירת מרחק והתכנסות מוגבלת. לכאורה כך נדרש, אלה "הנחיות משרד הבריאות" שכולנו מצייתים להם.

אבל, וזהו אבל גדול, הכנסת הוחרגה במפורש מהנחיות אלה, ולא במקרה. חוק יסוד: הכנסת, בסעיף 44 קובע כי אף מצב חירום ואף תקנה או החלטה כלשהיא לא תוכלנה לשבש או להשפיע על עבודת הכנסת. במבחן ההסטוריה, הכנסת מעולם לא נסגרה ופעולתה לא שובשה מעולם, גם לא במצבי החירום והמלחמה הקשים ביותר שידעה המדינה.

קורונה ופרלמנטים בעולם

גם בעולם הרחב מוכה-הקורונה, אף מדינה לא השביתה את פעילות הפרלמנט שלה, נהפוך הוא, דווקא בשעת משבר יש צורך חיוני בפיקוח של הפרלמנט על מעשי הממשלה.

אבל במצב חסר-התקדים הזה, כחול לבן והגוש הדמוקרטי ממשיכים לגמגם, ולהתנהל בכפפות של משי, כאילו יש לאדלשטיין ולנתניהו חזקה על קביעת כללי המשחק. כך, נחסמה היום מליאת הכנסת, והותרה כניסתם של חמישה ח"כים בלבד, לדיון שננעל ע"י אדלשטיין לאחר שלוש דקות. החסימה הזו הינה בפשטות, עבירה על החוק. קודם לכן צצו ידיעות בתקשורת, כי "קצין הכנסת קובע שלא יהיה מנוס מסגירת המשכן". כל סגירה כזו תהווה גם היא עבירה ברורה על הוראות החוק.

מה שגוש ה-61 היה צריך, ויכול עדיין לעשות, אומרים משפטנים יודעי-דבר, הוא להיכנס אל המליאה כאיש אחד, להכריז על חידוש מושב הכנסת, ולבחור יושב ראש חדש.

מה שגוש ה-61 היה צריך, ויכול עדיין לעשות, אומרים משפטנים יודעי-דבר, הוא להיכנס אל המליאה כאיש אחד, להכריז על חידוש מושב הכנסת, לבחור יו"ר חדש, להקים את הוועדות ולהתחיל לתפעל את הרשות המחוקקת

אח"כ עליהם לנהל ישיבה מן המניין, להקים את הוועדות ולהתחיל לתפעל את הרשות המחוקקת בשעת החירום הלאומית בה אנו מצויים. במידה וגוש-השחיתות ירצה לקרוא תיגר על החלטת רוב חברי הכנסת, פתוחה בפניו הדרך לבג"צ. לדעת משפטנים, בג"צ יראה במעשיהם הקודמים של אדלשטיין והליכוד, אשר עשו שימוש לרעה בהיותו יו"ר זמני, מעשים מובהקים של "חוסר תום לב", וישלח אותם מעל פניו.

במקום זאת, בחרו לפי שעה כחולבן וחברות הגוש הדמוקרטי בעתירה מטעמן לבג"ץ, בדרישה שיורה לאדלשטיין לכנס את המליאה. יש לקוות כי בג"צ, שגם הוא מוחלש ומורתע ע"י נתניהו וסייעניו בשנים האחרונות, לא יחפש דרכים פרוצידורליות לחמוק מאחריותו, כפי שעשה כבר פעמיים בסוגיית כשירותו של נאשם בפלילים לקבל מנדט להרכבת ממשלה.

ולהשלמת התמונה השחורה, מבחינת רוב אזרחי ואזרחיות ישראל, כל ההתרחשות ההסטורית הזו מתנהלת במעין "מסך מפוצל". על המסך הראשי דואגת תקשורת המיינסטרים להראות כמעט אך ורק מעשיות "אלף קורונה וקורונה", סיפורי-צבע קורעי לב או פכים קטנים של מעשים טובים של אזרחים או גופים התנדבותיים. הפחדות והתרעות חוזרות ונשנות באשר להיקף האסון, ועוד.

ומה לגבי המתקפה על הדמוקרטיה? לשם כך מוקצה מעין מסך קטן, מישני ונידח, בשולי הדיווחים והפרשנויות.

כל ההתרחשות ההסטורית הזו מתנהלת ב"מסך מפוצל". על המסך הראשי דואגת תקשורת המיינסטרים להראות מעשיות "אלף קורונה וקורונה". למתקפה על הדמוקרטיה מוקצה מסך קטן, בשולי הדיווחים והפרשנויות

זוהי תוצאה קשה נוספת של ההשחתה והסיאוב של עידן נתניהו, כפי שהיא באה לידי ביטוי בין היתר בתיקי 2000 ו-4000. ערוצי התקשורת העיקריים אינם עובדים בשירות הציבור. עיתונאים המעוניינים לעשות עבודתם נאמנה ולדווח על המתרחש, מתקשים בכך יותר ויותר. מקורות מידע ביקורתיים, אמינים ואמיצים נמצאים כיום יותר ויותר בתקשורת העצמאית, הענייה אך הנחושה, וברשתות החברתיות.

הנה כי כן, הדמוקרטיה לא מתה בחושך. היא גוססת לאור יום.

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית