מעקב וריגול. אילוסטרציה (צילום: kontekbrothers/iStock)
kontekbrothers/iStock

כך עשתה הממשלה הכל כדי להעביר את התקנות לשעת חירום בלי אישור הכנסת

בג״ץ ידון היום בעתירה לביטול תקנות שעת החירום שאישרה הממשלה, המעניקות לשב״כ סמכויות לבצע מעקב דיגיטלי אחר אזרחי המדינה ● תגובות הממשלה והכנסת לעתירה חושפות כיצד הובא הצו לוועדת המשנה לשירותים חשאיים רגע לפני שזו פוזרה, וכיצד ניסתה הממשלה - בעזרת היועמ״ש - לקבל את אישור חברי הוועדה מבלי שבכלל ניתנה להם ההזדמנות ללמוד את הצו ● תום לב לא היה שם ● פרשנות

עיני הציבור יהיו נשואות היום, לקראת השעה 11:30, אל עבר אולם ג' בבית המשפט העליון, שבו יתכנסו שלושה שופטי בג"ץ בראשות נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות והשופטים חנן מלצר ונעם סולברג.

השלושה יתכנסו לדיון בעתירתו של עו"ד שחר בן-מאיר, לוחם גרילה משפטי חסר פחד, לביטול תקנות שעת החירום שהתקינה הממשלה המעניקות בידי המשטרה והשב"כ סמכות לביצוע מעקב דיגיטלי אחר אזרחי המדינה, חולים ושאינם חולים.

בתגובת הממשלה לעתירה, שהוגשה אמש לקראת הדיון, יצאו אנשי הפרקליטות מגדרם כדי לעטוף את המהלך הממשלתי הדורסני להתקנת תקנות שעת חירום, בלבוש משפטי מתון, בניסיון להצדיק הן את דרך הפעולה והן את התוצר.

כך למשל, מתברר כי בטרם הוחלט להתקין תקנות שעת חירום, ולאשרן בישיבת ממשלה טלפונית באישון לילה, בחנה הממשלה את האפשרות לקבל החלטת ממשלה הנשענת על הסמכות השיורית הנתונה לשב"כ בהתאם לחוק השב"כ.

מתברר כי בטרם הוחלט להתקין תקנות שעת חירום, ולאשרן בישיבת ממשלה טלפונית באישון לילה, בחנה הממשלה את האפשרות לקבל החלטת ממשלה הנשענת על הסמכות השיורית הנתונה לשב"כ בהתאם לחוק השב"כ

חוק זה, אף שהוא מגדיר את השב"כ כגוף ביטחוני שתחום הביטחון הוא תכלית קיומו ופעילותו, נותן לממשלה אפשרות להפעיל את השב"כ גם בתחומים אחרים, במטרה "לקדם אינטרסים ממלכתיים חיוניים לביטחון הלאומי של המדינה".

ואכן, החלטת הממשלה מיום ראשון האחרון הסמיכה את השב"כ לפעול באופן האמור. היועץ המשפטי לממשלה אף הנחה את הממשלה, בהתאם לחוק השב"כ, לפנות לקבל אישור מהוועדה הרלוונטית בכנסת. זו הייתה ועדת המשנה לשירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת היוצאת, שהתכנסה לדיון אחרון בהחלט זמן קצר לפני השבעת הכנסת החדשה ביום שני.

אלא שכידוע, יו"ר הוועדה, ח"כ גבי אשכנזי, סירב לשמש חותמת גומי של הממשלה וביקש הבהרות שונות. מתי כל זה אירע? תגובת הלשכה המשפטית של הכנסת לעתירה, שהוגשה אתמול שעות אחדות לפני תגובת הפרקליטות, מספרת סיפור די מדהים לגבי התנהלות ממשלה אל מול הכנסת, ביממה שקדמה להשבעתה של הכנסת החדשה.

גבי אשכנזי (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
גבי אשכנזי (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

מתברר כי במהלך השבת האחרונה פנה נציג המל"ל למנהל ועדת החוץ והביטחון בכנסת, ועידכן אותו כי בכוונת הממשלה לקבל ביום ראשון החלטה בדבר הרחבת סמכויות השב"כ בהתאם לחוק השב"כ.

החלטה כזו הייתה אמורה לקבל את אישור ועדת המשנה בראשות אשכנזי, והייעוץ המשפטי של הוועדה נכנס לפעולה כבר במהלך יום ראשון, כדי לעבור על הנוסח המתגבש של ההחלטה, במטרה להביאו לדיון בוועדת המשנה בהקדם האפשרי.

במהלך יום ראשון העביר צוות הייעוץ המשפטי של הוועדה אל הלשכה המשפטית של השב"כ הערות רבות לטיוטת הצעת המחליטים, וזאת בכמה וכמה סבבים של טיוטות והערות משני הצדדים.

עוד מתואר בתשובת הכנסת כיצד היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון, עו"ד מירי פרנקל-שור, התקשרה ביום ראשון בלילה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דינה זילבר, והבהירה לה שחייבים לעבוד בשיא המהירות, כי למחרת היום, ביום שני בשעה 16:00 תתכנס הכנסת החדשה, וסמכותה של ועדת המשנה של אשכנזי תפקע.

ביום ראשון בערב אכן התקבלה החלטת הממשלה האמורה, שהסמיכה את השב"כ, אך נוסח החלטת הממשלה הסופי הועבר לוועדת החוץ והביטחון רק למחרת היום בשעה 11:00.

גם בשעה זו, שעות אחדות לפני פקיעת סמכותה של הכנסת היוצאת, נאמר לצוות המשפטי של ועדת החוץ והביטחון לא להפיץ את הנוסח לחברי ועדת המשנה. את האישור המיוחל הם קיבלו רק בשעה 13:00, שלוש שעות לפני פקיעת כהונת הכנסת ה-22. בשעה זו קיבלו חברי ועדת המשנה את נוסח החלטת הממשלה, שבאופן חריג ותמוה לא צורפו לו דברי הסבר.

בנסיבות האלה, התבקשה ועדת המשנה בראשות אשכנזי לאשר את החלטת הממשלה. אשכנזי זימן אליו את המשפטנים כדי להתייעץ אם בנסיבות כאלה, כדאי לכנס את ועדת המשנה או שעדיף להמתין לכינוס הכנסת החדשה. בשעה 13:45 הוחלט לזמן את חברי ועדת המשנה לדיון, לשעה 14:30.

הדיון החל בשעה 14:30, עם מגבלת נוכחות של עשרה אנשים בחדר הוועדה, לפי הנחיות משרד הבריאות – אף שאלה אינן חלות בתוך משכן הכנסת. שני בכירים ממשרד הבריאות נכחו בדיון, ולקראת סופו הצטרף גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

נזרי ביקש שוועדת המשנה תיתן "אישור זמני" לתקנות, אף שידע שאין דרך חזרה מאישור כזה. בוודאי שאין דרך להחזיר את המחוגים לאחור על מידע שהשב"כ אסף על אודות אזרחים והעביר למשרד הבריאות.

חמתו של אשכנזי בערה נוכח הצעה זו. "אתה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה", הוא אמר לנזרי, "אני כיבדתי את הרצון שלך להיכנס לכאן להגיד משהו. אנחנו עוד לא שמענו את הצו בכלל. אתה רוצה שנאשר צו שאנחנו לא מכירים? האם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מבקש מהוועדה לאשר צו שהיא לא מכירה עדיין מהו? אני רוצה להבין האם זה מה שאתה מבקש מאיתנו".

אשכנזי לנזרי: "אנחנו עוד לא שמענו את הצו בכלל. אתה רוצה שנאשר צו שאנחנו לא מכירים? האם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מבקש מהוועדה לאשר צו שהיא לא מכירה עדיין מהו?"

הדרישה שחברי הכנסת יאשרו נוסח החלטת ממשלה – החריגה באופיה וקיצונית בסמכויות שהיא מעניקה לשב"כ ביחס לאזרחי ישראל, החלטה שקיבלה ממשלת מעבר, ושאישור זה ישמש אותו "פיקוח פרלמנטרי" הנדרש על-פי חוק השב"כ – היא דרישה קשה לעיכול.

עם זאת, אין זו הפעם הראשונה שגורמי ממשלה מבקשים מחברי כנסת לאשר נורמות שהם אינם מכירים לעומק. על אותו בסיס בדיוק פסל כזכור בג"ץ את חוק מיסוי דירה שלישית, לאחר שהתברר שחברי הכנסת הצביעו על נוסח חוק שלא היה להם סיכוי לקרוא בזמן שהיה להם, ובוודאי שלא להבין את המנגנונים הסבוכים המעוגנים בו.

בניגוד לפרסומים בתקשורת, אשכנזי לא פיזר את הדיון בוועדת המשנה סתם כך. הדיון הסתיים בשעה 16:00, שבה פקעה סמכותה, כחלק מהכנסת ה-22, להמשיך לדון בהחלטת הממשלה ולאשרה.

השתלשלות המהלכים בשתי היממות מאז שבת, אז הועלתה לראשונה האפשרות להשתמש בכלים שבידי השב"כ לסיוע בחקירות האפידמיולוגיות אחר חולי קורונה, ועד מועד כינוס הכנסת החדשה – מלמדת כי האחריות על כך שוועדת אשכנזי לא הספיקה לדון בנושא ולאשר את החלטת הממשלה, רובצת על הממשלה בלבד.

בניגוד לפרסומים בתקשורת, אשכנזי לא פיזר את הדיון בוועדת המשנה סתם כך. הדיון הסתיים בשעה 16:00, שבה פקעה סמכותה, כחלק מהכנסת ה-22, להמשיך לדון בהחלטת הממשלה ולאשרה

זה לא הפריע לבנימין נתניהו ולשרי הליכוד לטעון כי נוכח התעקשותם של אשכנזי וחברי הוועדה האחרים, "לא היה מנוס" אלא ללכת למסלול של תקנות שעת חירום.

עוד 916 מילים
סגירה