מדען ישראלי: אנחנו לא הולכים לראות מיליוני אנשים מתים מקורונה

"קודם כול, אם אנחנו רוצים להיות קצת אופטימיים, הרבה אנשים החלימו מהווירוס הזה בסין" ● "אבל התרחיש הגרוע ביותר הוא שלא יימצא שום טיפול לעולם" ● "הבעיה הכי גדולה שלנו קשורה למה שאנחנו מכנים אנשים אסימפטומטיים" ● "אם לא קוראים לך ביבי או דונלד, הסיכוי שיבדקו אותך הוא קטן מאוד" ● הכימאי פרופ' ישעיה (שי) ארקין, שמתמחה באופן הפעולה הפנימית של וירוסים, שופך אור מדעי אחר על התפשטות הקורונה ● ראיון

התמונה הזאת, שהתקבלה באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים חודר, מראה את הסארס וירוס קורונה 2, הנגיף שגורם לקוביד-19, לאחר שבודד מחולה בארצות הברית, מופיע על פני השטח של תאים שתורבתו במעבדה (צילום: NIAID-RML/ויקיפדיה)
NIAID-RML/ויקיפדיה
התמונה הזאת, שהתקבלה באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים חודר, מראה את הסארס וירוס קורונה 2, הנגיף שגורם לקוביד-19, לאחר שבודד מחולה בארצות הברית, מופיע על פני השטח של תאים שתורבתו במעבדה

ישעיה (שי) ארקין הוא פרופסור לביוכימיה מבנית באוניברסיטה העברית, שמחקרו, בין שאר הישגיו, זורה אור חדש על אופן הפעולה הפנימית של וירוסים. שוחחתי איתו בניסיון להבין טוב יותר את הקורונה, כיצד הוא דומה לווירוסים אחרים, איך ניתן לעצור את התפשטותו ועד כמה הוא צריך להדאיג את האנושות.

פרופסור ארקין מדגיש כי אין לו את כל התשובות לשאלות הללו.

קודם כול, תסביר לי בבקשה איך קשור תחום המומחיות שלך למשבר הנוכחי.

"אוקיי, אז תן לי קודם כול להבהיר שאני לא רופא ולא אפידמיולוג, ואני אולי גם לא נחשב ממש וירולוג. אז מה אני בעצם? אני ביוכימאי ואני חוקר את המנגנונים שבאמצעותם וירוסים מווסתים את המליחות ואת החומציות שלהם. אז אני מומחה מולקולרי לכמה חלקים שונים של וירוסים.

פרופ' ישעיה (שי) ארקין (צילום: Courtesy)
פרופ' ישעיה (שי) ארקין (צילום: Courtesy)

"שני הווירוסים העיקריים שחקרנו קרוב לשני עשורים הם השפעת והסארס. אפיינו כמה מרכיבים חשובים שלהם. להפתעתנו, הווירוס החדש הזה, שנקרא עכשיו סארס וירוס קורונה 2, דומה בצורה מדהימה לסארס וירוס קורונה 1, שהיה אחראי למגפת הסארס ב-2003-2002 (שהביאה למותם של 774 אנשים בעולם). עכשיו אנחנו יכולים לרתום את כל המומחיות והידע שרכשנו כדי לנסות למצוא מעכבים לווירוס הזה, וזה בדיוק מה שאנחנו עושים".

אז אנחנו מנסים למצוא מעכבים. איך זה מתקשר למה שנאמר לנו, שככל הנראה יהיה חיסון בעוד כשנה?

"אוקיי. אז בוא ניקח צעד אחד ונשאל את עצמנו איך מתמודדים עם וירוסים? יש שתי דרכים רווחות ואחת קצת פחות רווחת, מלבד טיפול תומך פשוט.

"הדרך הרווחת ביותר היא חיסונים. לוקח זמן לפתח חיסון. אני חושב שאפשר לומר שהמאמצים שנעשים עכשיו מסביב לעולם למצוא חיסון הם המהירים ביותר שנעשו אי פעם. אבל זה מאוד לא מציאותי לטעון שיהיה לנו חיסון בחודשים הקרובים. זה פשוט לוקח יותר זמן, ממגוון סיבות.

"דרך אחרת, וזו הדרך שאני עוסק בה, היא לבחון תרופות שמעכבות וירוסים. אז, למשל, יש תרופות יעילות מאוד נגד HIV, הנגיף שגורם לאיידס. אין חיסון נגד איידס. יש תרופות יעילות למדי נגד הפטיטיס C, אבל אין חיסון נגד הפטיטיס C. יש וירוסים שיש נגדם גם חיסונים וגם תרופות. נגד שפעת יש תרופות – אולי שמעת על טמיפלו – וכמובן, כולם יודעים שיש זריקות חיסון. אז יש וירוסים שאפשר להשתמש נגדם בשיטה אחת או בשיטה אחרת.

"שני הווירוסים העיקריים שחקרנו קרוב לשני עשורים הם השפעת והסארס. להפתעתנו, הווירוס החדש הזה, שנקרא עכשיו סארס וירוס קורונה 2, דומה בצורה מדהימה לסארס וירוס קורונה 1, שהיה אחראי למגפת הסארס"

"השיטה השלישית, זו שאנחנו לא עוסקים בה, שאינה רווחת כל כך, היא מתן אנטיסרום – נסיוב נגדי. זה כמו שאם מכיש אותך נחש, ואתה מגיע לבית חולים, מה שנותנים לך למעשה זה נוגדנים שמישהו אחר ייצר בשבילך. בדרך כלל זו תהיה חיה גדולה כמו סוס או משהו דומה. במגפת הסארס הראשונה ב-2003, ניסו את זה במידה מסוימת. לקחו נוגדנים או נסיוב מדם של מישהו שהחלים מהמחלה, ונתנו אותם לאנשים חולים. עשו את זה כמה עשרות פעמים, אם אני לא טועה. אבל זו לא שיטה רווחת כל כך".

כרזה (פשקוויל) עם מידע על הקורונה למגזר החרדי בירושלים, מרץ 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
כרזה (פשקוויל) עם מידע על הקורונה למגזר החרדי בירושלים, מרץ 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

מבין שתי הדרכים העיקריות – חיסונים וזו שאתה חוקר (תרופות) – איזו לדעתך תהיה מהירה יותר?

"קשה מאוד לומר. תלוי מה יקרה. אם נמצא במעבדה שלנו חומר כימי חדש, חומר שלא אושר לשימוש בבני אדם, מדובר בתקופה ארוכה, של כמה שנים. הסיבה לכך היא שצריך לבדוק את רמת הרעילות, הטוקסיקולוגיה שלו, וזה לא דבר פשוט.

"אבל מה שהרבה יותר רווח היום הוא תהליך שנקרא ייעוד מחדש. ייעוד מחדש אומר, בואו ניקח תרופה שאושרה לשימוש נגד מחלה אחרת, ונשתמש בה נגד המחלה הזו. יש מאות תרופות, אם לא אלפים, שאושרו לשימוש נגד מגוון מחלות.

"אם משהו אושר לשימוש, זה אומר שהטוקסיקולוגיה שלו נבדקה. וזה לא ממש משנה אם התרופה שאתה לוקח היא נגד מחלת כבד, התקרחות או לחץ דם גבוה. הטוקסיקולוגיה היא טוקסיקולוגיה היא טוקסיקולוגיה. אז אם אתה פתאום מגלה, וואו, החומר הזה יעיל גם נגד קוביד-19, אה, אנחנו יכולים להשתמש בזה – וככה אנחנו יכולים לעקוף את העבודה העצומה שכרוכה בניסויים קליניים. זה כן דורש קצת רגולציה, אבל זה הרבה יותר מהיר".

אם פיתוח חיסון ייקח שנה, ופיתוח תרופה עשוי להיות מהיר יותר או אטי יותר, אז התרחיש הגרוע ביותר שהעולם יכול לצפות לו הוא שיהיה טיפול כלשהו בעוד שנה. נכון?

"לא! התרחיש הגרוע ביותר הוא שלא יימצא שום טיפול לעולם".

האם זה סביר שלא יימצא חיסון מהר יחסית?

"כולנו יודעים על שיעורי התחלואה והתמותה העצומים שהאיידס גבה מהאנושות. אין לנו חיסון. הפטיטיס C היא בעיה גדולה. אין לנו חיסון.

"אם אתה מחפש את התרחיש הטוב ביותר, מדובר על יותר מכמה חודשים. אני שומר על עמימות בכוונה. אני לא רוצה לומר שישה חודשים, כי אנשים נוטים לייחס לזה הרבה חשיבות: 'אה, פרופסור אמר את זה. זה חייב להיות נכון'. וכולנו יודעים שזה לא בהכרח כך. הייתי אומר שלדבר על כמה חודשים זה אופטימי מאוד. שנה זה לא בלתי מציאותי.

"עם זאת, הגבול העליון יכול להיות לעולם לא. מכיוון שיש וירוסים… אין לנו חיסון לסארס. מ-2000 עד 2003. עכשיו, אני לא יודע אם זה מפני שאנשים איבדו עניין, מכיוון שלא דווח על שום מקרה של הידבקות בסארס מ-2003 ועד היום. אז לא היה בזה עניין".

"אם אתה מחפש את התרחיש הטוב ביותר למציאת חיסון, מדובר על יותר מכמה חודשים. אני שומר על עמימות בכוונה, כי אנשים נוטים לייחס לזה הרבה חשיבות: 'אה, פרופסור אמר את זה. זה חייב להיות נכון'"

אבל זה מפני שמצאנו תרופות לטיפול בזה.

"לא. אין שום טיפול נגד נגיף הקורונה. יש חיסונים נגד זני קורונה שפוגעים בבעלי חיים, אבל לא נגד זני קורונה שפוגעים בבני אדם".

אז הסארס נעלם?

"נכון".

סארס 1?

"בוא נבהיר כמה מונחים: איידס הוא מחלה; HIV הוא הווירוס שגורם למחלה. סארס הוא מחלה; סארס וירוס קורונה 1 הוא הווירוס שגורם למחלה. המחלה הנוכחית מכונה קוביד-19, והווירוס (שגורם לה) מכונה סארס וירוס קורונה 2".

ומעולם לא מצאנו פתרון לסארס וירוס קורונה 1?

"או לכל וירוס קורונה אנושי לצורך העניין. אנחנו מכירים נגיפי קורונה כבר הרבה זמן. בדרך כלל הם גורמים להצטננות קלה אצל בני אדם. זה לא הגורם העיקרי להצטננות; הגורם העיקרי הוא וירוס אחר, שנקרא רינו-וירוס, 'רינו' מלשון אף. אבל נגיף הקורונה גורם בבירור לזיהום קל בדרכי הנשימה.

"בבהמות ובציפורים, הם גורמים לתמותה משמעותית. אז אם אתה בעל חווה, הדברים האלה מהווים דאגה רצינית בשבילך. אבל בשביל בני אדם הם לא היו עניין. שוב, קיימים חיסונים לכמה נגיפי קורונה שפוגעים בבעלי חיים".

יש חשש שהנגיף הזה הוא מסוג שונה. ואתה אומר שאין ערובה שיימצאו חיסון או תרופה?

"נכון".

זה נשמע אפוקליפטי.

"לא, לא, לא. אני לא רוצה לעורר שום סוג של פאניקה. אז, קודם כול, הווירוס החדש הוא מאוד, מאוד, מאוד דומה לזה שקהילת המחקר מצאה ב-2003-2002. מה שגרם לסארס ב-2003-2002 הוא מאוד, מאוד דומה – כמו שאמרתי, זהה ב-80% – למה שגורם לקוביד-19. אז זה לא כאילו זה מגיע משום מקום.

"עם זאת, עכשיו, היות שאין לנו שום תרופות או חיסונים ואין שום דבר באופק הנראה לעין, אם אתה רוצה להיות ודאי, אם היית סוכן ביטוח, יכולת לומר בבירור שאין לנו ביטוח, אין ודאות, שנייצר חיסון או תרופה.

"זה לא הולך לחסל את האנושות. זו מחלה שמסכנת בעיקר קשישים – לא שלא אכפת לנו מקשישים. אבל אצל אנשים שאינם קשישים מדובר בזיהום בדרכי הנשימה שאינו מאוד חמור, ולרובם יש תסמינים קלים מאוד. אז העובדה שיש לך שיעור תמותה של 2% או 3% מושפעת מהעובדה שקשישים הרבה יותר פגיעים.

"זה לא הולך לחסל את האנושות. זו מחלה שמסכנת בעיקר קשישים – לא שלא אכפת לנו מקשישים. אבל אצל אנשים שאינם קשישים מדובר בזיהום בדרכי הנשימה שאינו מאוד חמור, ולרובם יש תסמינים קלים מאוד"

"אנחנו לא הולכים לראות מיליונים על גבי מיליונים של אנשים מתים. זה לא הולך לקרות. כלומר, תסתכל על סין. בסין אין היום כמעט מקרים חדשים".

מגפת הקורונה בסין, מרץ 2020 (צילום: AP Photo/Andy Wong)
מגפת הקורונה בסין, מרץ 2020 (צילום: AP Photo/Andy Wong)

אז למה, פרופסור, המדינה שאני חי בה אומרת לכולם להישאר בבית? ואני רואה שבארצות הברית אומרים עכשיו לאנשים לא להתקהל בקבוצות של יותר מעשרה אנשים, אחרי שקודם לכן התייחסו לזה שם פחות או יותר בביטול? ובריטניה, שממש אמרה, אין כאן שום סיבה לדאגה, פתאום אומרת לאנשים…

"פחד מהלא נודע, פשוט מאוד. בוא נדמיין שלושה תרחישים אפשריים:

"תרחיש מספר אחת, התרחיש הטוב ביותר, הוא שהווירוס הזה ייעלם עד שנסיים את השיחה הזאת. זה ככל הנראה לא יקרה.

"תרחיש אחר יהיה מה שקרה עם בן דודו הסארס בין 2002 ל-2003. הסארס, שהיה קטלני יותר – דבר שלמעשה ייתכן שהגביל את ההתפשטות שלו, מכיוון שאם משהו מאוד אלים, אנשים מגיעים מיד לבית החולים ומוכנסים לבידוד – נעלם פחות או יותר ביוני (2003), כשמזג האוויר התחמם ואנשים התקהלו פחות.

"והתרחיש האחרון הוא יום הדין. מה מהם מצפה לנו? אני לא יודע".

אבל אתה לא חושב שמיליוני בני אדם ימותו ברחבי העולם?

"אני לא רואה סיבה לכך. רבע מאוכלוסיית העולם חיה בסין, נכון, אולי קצת פחות. כ-3,000 מקרי מוות מתוך 1.5 מיליארד בני אדם… ונראה שהמצב בסין התייצב".

3,000 מקרי מוות מתוך 1.5 מיליארד בני אדם. ואתה אומר שזו צריכה להיות מעין נקודת התייחסות בניסיון להבין עד כמה אנחנו צריכים להיות מודאגים?

"הבעיה הכי גדולה שלנו קשורה למה שאנחנו מכנים אנשים אסימפטומטיים. אדם אסימפטומטי הוא אדם שנושא את הנגיף, ויכול למעשה להיות מידבק, אבל לא יודע שהוא נושא את הנגיף. וזו בעיה.

"הבעיה הכי גדולה שלנו קשורה למה שאנחנו מכנים אנשים אסימפטומטיים. אדם אסימפטומטי הוא אדם שנושא את הנגיף, ויכול למעשה להיות מידבק, אבל לא יודע שהוא נושא את הנגיף. וזו בעיה"

"בסין הצליחו למנוע הדבקה כזאת בזכות העוצר. עוצר הוא אפקטיבי. בשבועות האחרונים נרשמו בסין מעט מאוד מקרים חדשים. האם אנחנו רוצים שכל העולם יעשה את זה? אין לי מושג".

אם מעמידים את מה שאמרת עכשיו אל מול שיעור התמותה הזה – 3% או 4% מכלל האנשים שנדבקו?

"שוב, אנחנו לא יודעים מה מספר האנשים האסימפטומטיים. זאת השאלה הגדולה. ככל שהמספר הזה גדול יותר, כך טוב יותר. למשל, אם נניח ששלושה רבעים מהאנושות למעשה נושאים את הווירוס אבל לא מראים שום פתולוגיות, זה מצוין. זה דבר טוב".

זה אומר ששיעור התמותה בקרב הנדבקים הוא למעשה הרבה יותר נמוך, אם יש המוני אנשים אסימפטומטיים?

"נכון. שיעור התמותה קרוב ל-4%".

אבל המספר הזה מחושב לפי מספר הנדבקים המאומתים?

"זה שיעור המקרים מתוך אלה שאומתו כחולים בקוביד-19, כן".

בעוד שסביר להאמין שהשיעור המדויק בקרב הנדבקים הוא נמוך הרבה יותר?

"יכול מאוד להיות, כן.

"אחד הגורמים המגבילים, כפי שאתה יודע, הוא חוסר הזמינות של הבדיקות. אם לא קוראים לך ביבי או דונלד, הסיכוי שיבדקו אותך, או ישתמשו בכמה מהבדיקות היקרות האלה עבור אנשים שאינם חולים בבירור, הוא קטן מאוד. אם הייתה לנו בדיקה שמאפשרת לבדוק את כולם, הייתה לנו תשובה מידית. אבל אין לנו. וזאת הבעיה".

"אחד הגורמים המגבילים הוא חוסר הזמינות של הבדיקות. אם לא קוראים לך ביבי או דונלד, הסיכוי שיבדקו אותך הוא קטן מאוד. אם הייתה לנו בדיקה שמאפשרת לבדוק את כולם, הייתה לנו תשובה מידית. אבל אין לנו"

האם זה וירוס שיכול להסתגל, להשתנות, כדי להביס את המאמצים לעצור אותו? או שאנחנו לא יודעים?

"קודם כול, אם אנחנו רוצים להיות קצת אופטימיים, הרבה אנשים החלימו מהווירוס הזה בסין. ודרך אגב, החלמה לא אומרת שלא תמות. החלמה אומרת שאתה כבר לא מידבק ושאתה לא מראה שום תסמינים. אז זה דבר טוב. החלמה אומרת שזה מישהו שאתה יכול לחבק בפומבי.

"בסין, 56,000 אנשים, מתוך 80,000, החלימו לחלוטין. אז זו לא המגפה הכי קטלנית. אבל יש לה מסלול מסוים. איפה זה יסתיים? אנחנו לא יודעים".

דונלד טראמפ בהצהרה לתקשורת על הקורונה, מרץ 2020 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)
דונלד טראמפ בהצהרה לתקשורת על הקורונה, מרץ 2020 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

איך אפשר להשוות את הקורונה, מבחינת הסכנה שהיא מהווה, לשפעת, למשל, או לעישון (שהמחלות הקשורות בו הורגות כחצי מיליון אמריקאים בשנה)?

"ובכן, השפעת הורגת מדי שנה כ-60,000 בני אדם בארצות הברית לבדה. אז במונחים של שיעורי תמותה, השפעת היא הרבה, הרבה, הרבה יותר גרועה. אפילו בסין, השפעת הרגה העונה – אני לא מדבר על השנה שעברה, אלא רק על השנה הנוכחית – הרבה יותר אנשים מאשר הקוביד-19.

"אבל העניין עם השפעת הוא שזו סכנה שאנחנו מכירים. אנחנו יודעים מה ההיקף שלה פחות או יותר. ומהבחינה הזאת, זה לא משהו בלתי צפוי. כשאתה רואה שמשהו מתפשט, אתה תמיד תוהה, אתה יודע, מתי זה ייעצר ואיפה זה ייעצר? במקרה של השפעת, אנחנו יודעים. גם עישון כמובן הורג הרבה אנשים. אבל העניין הוא שאתה לא יכול פשוט לומר, אה, זה הרבה יותר גרוע – מפני שזה נוסף. זה לא מחליף את הפחדים האלה".

אני פשוט רוצה להיות מסוגל בסוף השיחה הזו לתת לקוראים מושג עד כמה הם צריכים להיות מודאגים, ועד כמה מנהיגי העולם מתמודדים עם המצב בחוכמה.

"ובכן, אני חושב שאתה דוחק אותי אל מחוץ לתחום המומחיות שלי. אני לא אפידמיולוג, אבל כמדען אני מסוגל לקרוא ולהבין מספרים באופן שההדיוטות אולי אינם יכולים. אבל ההשפעות הפסיכולוגיות והפוליטיות הן לא משהו שאני מרגיש כל כך בנוח להגיב עליו".

מגפת הקורונה: סופרמרקט בירושלים, מרץ 2020 (צילום: Yossi Zamir/Flash90)
מגפת הקורונה: סופרמרקט בירושלים, מרץ 2020 (צילום: Yossi Zamir/Flash90)

אני מבין, ואני מכבד את זה לחלוטין. תגיד לי, מה אתה אומר למשפחה שלך לעשות? אילו אמצעי זהירות אתה נוקט?

"אני פועל לפי ההנחיות, אז אני לא הולך למקומות צפופים. אני נוסע במכונית. אם אני רוצה קצת אוויר צח, אני יוצא להליכה קצרה ביער (שוחחנו ביום שלישי אחר הצהריים, לפני שהממשלה הורתה לאנשים לצאת מהבית רק במצבים המחייבים זאת). אני פשוט פועל לפי ההנחיות. לא הלכנו לסופר כדי לאגור מזון.

"אתה יודע, זה כמו לשאול סוכן ביטוח, האם אתה קונה ביטוח נגד רעידות אדמה למרות שלא הייתה כאן רעידת רצינית מזה זמן רב? אנשים נוקטים גישות שונות.

"כולנו יודעים שאנחנו הולכים למות. האם כל האנשים רוכשים בדיוק את אותו ביטוח חיים? לא, הם לא.

"אין שום סיבה להניח שהדעה שלי טובה יותר מזו של כל אחד אחר, לבד מהעובדה שאני מבין כמה מהפרטים המולקולריים של הווירוס הזה הרבה יותר טוב מרוב האנשים בעולם. אני לא חושב שזה מכשיר אותי לערוך שיפוטים אחרים כלשהם".

"אני לא אפידמיולוג, אבל כמדען אני מסוגל לקרוא ולהבין מספרים באופן שההדיוטות אולי אינם יכולים. אבל ההשפעות הפסיכולוגיות והפוליטיות הן לא משהו שאני מרגיש כל כך בנוח להגיב עליו"

אני מבין. אתה פועל לפי ההנחיות, כמו כולם. אבל כמדען, האם אתה יכול לסכם עבור הקוראים, בזמן שהם מצייתים להוראות שניתנו להם, כמה מודאגים או לא מודאגים הם צריכים להיות? מנקודת מבט מדעית.

"זה מאוד סובייקטיבי. קשה מאוד לומר. זה בפירוש לא יום הדין. האנושות לא תיכחד בגלל הווירוס הזה. אין שום סיבה להניח שזה יקרה.

"אבל אתה יודע, כמו שאומרים, כל מוות, כל אבדן חיים, הוא עולם ומלואו.
"אנחנו עדיין נוהגים לעבודה. וזו כנראה הפעילות המסוכנת ביותר שכל ישראלי עושה. ועדיין אנחנו ממשיכים לעשות את זה… מה שנחשב לאקסטרים עבור בן אדם אחד אולי לא נחשב כזה עבור בן אדם אחר. אני לא יודע.

האם יש משהו שהייתי צריך לשאול אותך ולא שאלתי?

"ובכן, כדי להציג את הדברים מפרספקטיבה אחרת:

"אני מתחמק מהשאלות שלך כי אין לי תשובה. אני תמיד נזכר באנקדוטה משעשעת שסיפר זוכה פרס נובל דניאל כהנמן מהאוניברסיטה העברית, על הפסיכולוגיה של קבלת החלטות: איש אחד הולך לרופא עם בעיה מסוימת. הרופא אומר לו, אה, נהדר, יש לי טיפול שיש לו 90% אחוזי הצלחה. המטופל אומר לו: טיפול מצוין – בטח. תרשום אותי.

"אותו אדם עשוי להחליט ללכת לרופא אחר, והרופא הזה עשוי לומר, אה, יש לי טיפול אבל יש לו 10% כישלון. המטופל אומר, זה טיפול איום. למה שאני אעשה את זה?

"כמובן, אנחנו מבינים ששני הרופאים אומרים בדיוק את אותו הדבר. ועדיין, המטופל מגיב באופן שונה לגמרי.

"עובדות הן דבר אחד, והאופן שבו אנשים מגיבים להן ומעריכים אותן הוא דבר אחר לגמרי. לכן אני לא בהכרח חושב שמדענים שמסוגלים לספק מספרים ברורים, ואפידמיולוגים וכן הלאה, עשויים בהכרח להרגיע אנשים או להגביר את הפאניקה שלהם".

התפרצות הקורונה במרוקו: מסיכה מאולתרת מעלים (צילום: AP Photo/Mosa'ab Elshamy)
התפרצות הקורונה במרוקו: מסיכה מאולתרת מעלים (צילום: AP Photo/Mosa'ab Elshamy)
עוד 2,334 מילים ו-1 תגובות
סגירה