זירת הבלוגים

תמותה או התרוששות? הברירה האכזרית של עידן הקורונה

יש תחזיות המדברות על שנה או יותר לפני שזה ייגמר. במקרה כזה, הכלכלה עלולה להיהרס ולאמלל מיליארדים לשנים ארוכות

19/03/2020 17:03
אתר בניה שומם, חנויות סגורות ומגדלים שוממים בתל אביב (צילום: דן פרי)

אם יש דבר שאנשים ממש לא אוהבים, זה ברירה בלתי אפשרית בין חלופות אכזריות. למרות האובססיה סביב וירוס הקורונה עוד לא התחלנו להבין עד כמה זה כאן המצב.

בקצרה, נראה שהעולם – ואיתו גם ישראל – נדרש לבחור בין מוות המוני להתרוששות עולמית במימדים אולי חסרי תקדים. לבין נזק אדיר לכלכלה. אנשים רבים יחפשו, כמובן, את הדרך השלישית; שימו לב: זו המתה, אבל פחות.

האופציה של לא לעשות כמעט כלום הייתה פופולרית בהתחלה ("זה סתם שפעת") אבל שרדה רק זמן קצר, עד שהתבררו מימדי הסכנה.

בישראל היה זה דווקא בנימין נתניהו שהחיש את הבירור וההבנה, כי היה לו כמובן כדאי. אין צורך בכוחות של טלפתיה כדי להבין שהוא חישב במהירות כי פאניקה בגלל הנגיף היא האמצעי הטוב ביותר שלו להאחז בכסא שהוא אוהב בפנאטיות כה מרשימה. כעת מתעכב משפטו, משבשים את הכנסת בה אין לו רוב, סריסיו צווחים תחת כל מיקרופון על הצורך ביציבות שלטונית, ולא נופתע אם גם בג"צ על הכוונת. אפשר לקונן על הביזיון, אבל חייבים להודות שזה גרם לישראלים לקבל על עצמם בידוד, וזה מועיל.

בישראל היה זה דווקא נתניהו שהחיש את הבירור וההבנה, כי היה לו כדאי. אין צורך בכוחות טלפתיים כדי להבין שחישב במהירות כי פאניקה מהנגיף היא האמצעי להאחזות בכסא שהוא אוהב בפנאטיות כה מרשימה

אז כרגע הרעיון הפופולרי – בישראל מוכת הפרופגנדה אבל גם ברוב המקומות – הוא לעשות הכל כדי לנצח את הנגיף, ממש בכל מחיר.

יש שיציגו טיעונים מורכבים על השטחת עקומת ההתפשטות הוויראלית על מנת להימנע מהצפת בתי החולים, וזה בהחלט נכון. אבל הדבר שמניע באמת את הבריות הוא הפשוט עניין הצלת החיים.

זוהי מטרה נעלה הנהנית לכאורה מקונצנזוס בעולם שלרוב נטול קונצנזוס, ויש בזה משהו נעים. אבל זה באמת נכון.

כדי להמחיש, תמיד מועיל תרחיש קיצון. נניח שנוכל להציל אדם אחד בארץ רחוקה, במחיר השבתת הכלכלה שלנו למשך עשור. האם עסקה כזו תהנה מקונצנזוס? האם מישהו יתמוך בזה? לי יש ספקות.

מי שלא תומכים בזה, בעצם לא רואים בהצלת חיים מטרה עליונה. אצלם זו שאלה של עלות. ככל שהעלות מרקיעה שחקים, כך תגדל קבוצה זו ותשפיע על אחרים. העובדה שקורונה הורגת לרוב קשישים תקל על דרכם.

לפיכך אנו יכולים לצפות בקרוב למדי שהמטוטלת תחזור אחורה: ההסכמה הנוכחית לצעדים קיצוניים תפחת, והביקורת תגדל.

כדי להמחיש, תמיד מועיל תרחיש קיצון. נניח שנוכל להציל אדם אחד בארץ רחוקה, במחיר השבתת הכלכלה שלנו למשך עשור. מי שלא תומכים בזה, בעצם לא רואים בהצלת חיים מטרה עליונה. אצלם זו שאלה של עלות

צעדים קיצוניים אלה יצרו נוף אפוקליפטי שהיה נראה פנטסטי רק לפני מספר שבועות, כולל מדינות מרכזיות הסוגרות את גבולן ואוסרות כניסה ללא אזרחים, סגירת בתי ספר ברחבי העולם, ועצירה של מרבית פעולות המסחר, התרבות והפנאי. מאות מיליונים מסוגרים בבתיהם.

זה גרם כצפוי לקריסה של שוקי המניות הבינלאומיים בהם רבים ובמדינות מסוימות מרבית האנשים מושקעים לפחות במקצת דרך קרנות הפנסיה. הבורסה של ניו יורק איבדה החודש כ-10 טריליון דולר משוויה – סכום השווה למחצית התל"ג השנתי של ארה"ב.

מה שגרוע עוד יותר: זה לא רק משקיעים בפאניקה ואלגוריתמים חסרי לב. קיימת סבירות גבוהה שהמנוסה ממניות סבירה: ירידה בלתי נמנעת ברווחיות החברות וצונאמי צפוי של פשיטות רגל, ומיתון עולמי שכנראה כבר הגיע. בהתחשב בכך שמכירות מקוונות בארה"ב מהוות כשמינית מכל המסחר, זה מה שקורה כשאף אחד לא יכול לצאת מהבית.

אני לא וירולוג, אבל אני קורא את מה שנכתב ומנסה לחשוב קדימה.

יש תקווה מסוימת שאם נסגור את הכלכלה למשך חודש – כאילו מחיר נסבל – הנגיף יפסיק להתפשט ולמעשה יימחק; יתכן וזה קרה בסין, אם כי לא הייתי מהמר על אמינות דיווחיהם.

מצד שני יש גם תחזיות משכנעות המדברות על שנה או יותר לפני שזה ייגמר. עד שבסופו של דבר, אולי בסוף 2021, יפותח וייבדק וישווק חיסון שנוכל לסמוך עליו שלא יכחיד את האנושות ביחד עם הנגיף. עד אז אנו עשויים (או אולי לא) להיכנס למין רכבת הרים כלכלית וחברתית עם תקופות של סגר, והקלה, וחוזר חלילה ברגע שמתגלה איזה חולה במונטנגרו.

אם כך יהיה, וברור שיש לזה סיכוי, אזי האמצעים שאנו נוקטים יהיו די מתסכלים: הם ימנעו לחץ בלתי אפשרי על בתי חולים על ידי וויסות וכיול שיעור ההדבקה, אך יהרסו את הכלכלה ויאמללו מיליארדים לשנים ארוכות. אפשר להעריך שחצי מהתמ"ג העולמי יתאדה, דהיינו 40 טריליון דולר.

יש תחזיות המדברות על שנה או יותר לפני שזה ייגמר. במקרה כזה, האמצעים שאנו נוקטים ימנעו לחץ בלתי אפשרי על בתיה"ח על ידי וויסות שיעור ההדבקה, אך יהרסו את הכלכלה ויאמללו מיליארדים לשנים ארוכות

זו תהיה אולי העלות של המשך הדרך שכרגע היא פופולרית מאוד, אבל אולי בעוד חודש לא תהיה פופולרית כלל.

מה תהיה העלות אם לא נעשה דבר? איננו יודעים. ההנחות הנוכחיות נוטות לאחוזי הדבקות באזור ה-70%, ותמותה (לפי ארגון הבריאות העולמי) של 3.4%. בהתחשב בכך שאוכלוסיית העולם המונה כ-7.6 מיליארד, ובהנחה שלא נדבקים שוב ושוב, מדובר על כ-200 מיליון מתים, או כ-2.4% מאוכלוסיית העולם. אם ההנחות הנוכחיות כן נכונות, זה כמעט פי שלושה מההרוגים במלחמת העולם השנייה ופי 300 מההערכות הגרועות ביותר של מקרי המוות השנתיים כתוצאה משפעת רגילה. אז בקיצור, זה רע מאוד (אם כי, כן, זה רק מזרז את הבלתי נמנע).

הנכונות להקריב את כלכלת העולם מבוססת על ההנחות הללו. אבל ככל שיגיעו נתוני אמת ייתכן מאד שנסיק שההנחות אינן נכונות. נתון התמותה האמיתי, למשל, עשוי להיות נמוך בהרבה ממה שנראה כעת, מכיוון שאנו יודעים כמה נפטרו (המספר) אך איננו מודעים לתחלואה האמיתית (המכנה). כמו כן נבין בדיוק מה גילם ומה מצבם של הנפטרים. כל זה ישפיע.

קומץ קוראי המסורים יידעו שמאז שעזבתי את AP, שם אסור להביע דעות, אינני בוחל בהבעת דעותי. אבל שכה אחייה, במקרה הזה אין לי דעה נחרצת. אבל יש לי פרשנות והערכה, וזה תמיד מותר, אפילו לכתב זר: שתיקת הכבשים תסתיים בקרוב, ההרס הכלכלי יתבהר ויתברר, וזעקת הנגזלים תחריש אוזניים, עד שמיים.