מערכת הבחירות עדיין בעיצומה, ולעזאזל עם משבר הקורונה

הפוליטיקאים סגרו את הכנסת דווקא בתקופה שהציבור הכי זקוק לה

לא הליכוד ולא כחול-לבן יכולות לטעון לעליונות מוסרית בקיפאון שאליו נקלעה הרשות המחוקקת דווקא כשיש צורך אמיתי בפעילות פרלמנטרית שמסייעת לציבור הישראלי החבוט ומפקחת על הרשות המבצעת ● איך הגענו למצב שבו נשיא המדינה מפציר ביו"ר הכנסת לפתוח את המשכן, להחזיר את חברי הכנסת לעבודה ולשרת את הדמוקרטיה? ● פרשנות

יולי אדלשטיין וראובן ריבלין בעת השבעת הכנסת ה-23 (צילום: מרק היימן וחיים צח/לע״מ)
מרק היימן וחיים צח/לע״מ
יולי אדלשטיין וראובן ריבלין בעת השבעת הכנסת ה-23

זה היה שבוע רע עבור רוב הישראלים. הילדים לא בבית הספר, עסקים נסגרים, ומאות אלפי משפחות עומדות בפני אובדן הכנסה על רקע השיבושים הכלכליים והחברתיים ההולכים ומתגברים של מגפת הקורונה.

ביום שלישי, ראש אגף התקציבים באוצר, שאול מרידור, הזהיר שהמדינה לא תוכל לממן חילוץ כלכלי של כל מי שעלול להיפגע קשות בחודשים הקרובים, וכך השאיר את חצי מיליון העצמאיים ובעלי העסקים הזעירים במדינה תוהים אם יוותרו שברים שיהיה ניתן בכלל לאסוף כשכל זה ייגמר.

בתוך המערבולת הזו, כשהכלכלה הישראלית מתקרבת לעצירה כמעט מוחלטת והמגפה מאיימת לגבות קורבנות ראשונים בישראל, תגובתם של הפוליטיקאים נראית מנותקת באופן מבהיל.

ריב על פרוצדורות בכנסת סגר את הפרלמנט – אותו פרלמנט שיכול היה לקדם חוקים שיעזרו למשפחות הרבות שרואות לנגד עיניהם את המצוקה שבדרך, או להקים מנגנון פיקוח אפקטיבי על המעקב הדיגיטלי החסר-תקדים שנכנס לפעולה השבוע במסגרת המאמץ למגר את התפשטות הווירוס.

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין מהליכוד התבצר בעמדתו בימים האחרונים, ואמר מוקדם יותר השבוע שלא יאפשר הצבעה על בחירת יו"ר חדש, על אף שהוא כבר לא מייצג רוב בפרלמנט. ואכן, הוא לא צריך לעשות זאת. תקנון הכנסת לא מחייב בחירת יו"ר חדש עד לאישור ממשלה חדשה. שבני גנץ וכחול-לבן יציגו את ממשלתם לאישור הכנסת, אומר אדלשטיין, ואני אאפשר הצבעה להחליף אותי.

עובדת משכן הכנסת בודקת את החום של יולי אדלשטיין (צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולדמן)
עובדת משכן הכנסת בודקת את החום של יולי אדלשטיין (צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולדמן)

לאדלשטיין יש כמה הסברים לעקשנותו. הוא רוצה ללחוץ על כחול-לבן להיכנס לממשלת אחדות, מה שהיא כנראה תסרב לעשות אם תצליח להשתלט על מוסדות הכנסת ולהעביר חקיקה שתמנע מבנימין נתניהו לכהן כראש ממשלה. הוא גם אומר שהוא חושש לשלומם של חברי הכנסת המכובדים, שמא נגע המגפה יחדור למשכן.

אמנם הכנסת הוחרגה מההנחיות של משרד הבריאות, אבל אדלשטיין בכל זאת מודאג. אחרי הכל, חמישה חברי כנסת נכנסו לבידוד ביתי בימים האחרונים, ואילו שר הבריאות יעקב ליצמן הודיע לאדלשטיין שבגלל גילו המופלג (71) הוא לא יגיע למשכן בזמן בקרוב.

החשש מהווירוס הוא כמובן אמיתי, אך השימוש בחשש הזה כתירוץ להקפיא את עבודת הפרלמנט מגוחך.

השבעת הכנסת ביום שני במתכונת מיוחדת של שלושה ח"כים בכל פעם מוכיחה שאפשר להתמודד עם אתגר הקורונה. הצבעות במליאה יכולות להתבצע בהדרגה, עם קומץ חברי כנסת המצביעים בכל רגע נתון. מדובר בתהליך איטי ומפרך, אבל עצם קיומה של אפשרות כזו מאיין את התירוץ של הווירוס.

אם החשש מווירוס הקורונה היה הגורם המניע, אדלשטיין היה עומל כעת על שינויי תקנון הכנסת שיאפשרו הצבעות שכאלה, דרך שיחות וידיאו או טכנולוגיות אחרות. השינויים היו דורשים לפחות 14 יום ליישום (יש תקנות מחמירות המונעות שינויים מהירים בהליכים פרלמנטריים), אבל היו מאפשרים לכנסת בעוד שבועיים להתמודד טוב יותר עם מצב החירום, ללא קשר לזהות היושבים בכסאות היו"ר או ראש הממשלה.

אם החשש מווירוס הקורונה היה הגורם המניע, אדלשטיין היה עומל כעת על שינויי תקנון הכנסת שיאפשרו הצבעות שכאלה, דרך שיחות וידיאו או טכנולוגיות אחרות

אף אחד מהצעדים האלו לא ננקטים, משום שהווירוס איננו הסיבה להקפאה. הכנסת הועמדה דום אך ורק כדי למנוע מכחול-לבן להשתלט על הבית.

אין פלא, אם כן, שכחול-לבן זעמה השבוע וקראה למעשיו של אדלשטיין "מתקפה על הדמוקרטיה". ממשלה שנבחרה לפני שלוש כנסות מקפיאה את הפרלמנט באמצע מצב חירום לאומי, ובמקביל מאשרת תקנות חירום למעקב אחר אזרחים ללא פיקוח ממשי של נציגי הציבור.

מחשש שאולי הוא מתחיל להפסיד את הוויכוח הזה, נתניהו שינה כיוון ביום רביעי בערב, כשטען בראיון בערוץ 12 כי הליכוד הקפיא את הליך הקמת הוועדות משום שגנץ תכנן למנות חבר של הרשימה המשותפת בתור יו"ר של אחת הוועדות החדשות.

גם את הטענה הזו קשה לקבל. הרי כבר הייתה לרשימה המשותפת יו"ר וועדה בכנסת האחרונה שתיפקדה – לפני שלוש כנסות, למי שסופר – ויש לה היום יותר מנדטים מאז.

אז מה באמת קורה? מה כל כך חשוב לנתניהו ואדלשטיין שהיה יכול להצדיק את הקפאת העבודה של הפרלמנט באמצע משבר שכזה?

התשובה שופכת אור על סדר העדיפויות של הפוליטיקאים בישראל, ומדוע כחול-לבן, אשר נראית כמו השחקן הפסיבי במלודרמה הזו, גם היא חלק מהבעיה.

נשיא המדינה ראובן ריבלין ויו״ר הכנסת יולי אדלשטיין מגיעים לטקס פתיחת הכנסת ה-23. 16 במרץ 2020 (צילום: חיים צח/לע״מ)
נשיא המדינה ראובן ריבלין ויו״ר הכנסת יולי אדלשטיין מגיעים לטקס פתיחת הכנסת ה-23. 16 במרץ 2020 (צילום: חיים צח/לע״מ)

בזמן שרומא נשרפת

מתחת להעמדת הפנים ונקיטת העמדות, ההפחדה וההסתרה, שאלה אחת – לכאורה שולית ופרוצדורלית – עומדת לנגד עיניהם של מנהיגי שתי המפלגות: כמה נציגים יהיו לכל מפלגה בוועדה המסדרת?

אחרי כל בחירות, הכנסת החדשה מקימה בהצבעת מליאה את הוועדה המסדרת, אשר דרכה היא מתניעה את העבודה הפרלמנטרית ומתחילה לקבוע את הרכב הוועדות הקבועות. בכוחה של הוועדה לקבוע את לוח הזמנים הפרלמנטרי. שליטה בגוף הזה הוא הכרחי למי שרוצה לקדם חקיקת בזק – למשל, חוק תקציב לייצב כמה שניתן את הכלכלה, או (סתם דוגמה) שינויים במערכת האלקטורלית שיאסרו על חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום, כמו נתניהו, לקבל את המנדט להרכבת ממשלה.

במילים אחרות, השליטה על הוועדה המסדרת תחליט דה פקטו אם כחול-לבן תחזיק בהצבעות ובמנופים החקיקתיים שיאפשרו לה לדחוק את נתניהו מהמרוץ.

יש רק בעיה אחת: שני הבלוקים בכנסת כל-כך קרובים בגודלם, הרוב של גנץ כל כך צר ושברירי, שהשליטה בוועדה תלויה במתמטיקה המורכבת שקובעת את ייצוג הסיעות לפי גודל הוועדה.

יולי אדלשטיין ובני גנץ בפורום השואה הבינלאומי, ב-22 בינואר 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
יולי אדלשטיין ובני גנץ בפורום השואה הבינלאומי, ב-22 בינואר 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

החישוב מורכב, אבל תשארו איתי רגע: על פי חוק, הוועדה המסדרת חייבת לכלול לפחות חבר כנסת אחד מכל מפלגה הגדולה מ-4 מנדטים, כאשר החברים הנוספים מתווספים על פי גודלה של כל סיעה. בכנסת הנוכחית, הוועדה המסדרת חייבת לכלול לפחות 8 חברים – אחד מכל סיעה.

אבל מה קורה אם הכנסת מחליטה להקים ועדה עם 9 חברים? מי מקבל את הכיסא הנוסף? התשובה: המפלגה שמספר המנדטים הכולל שלה חלקי גודל הועדה מחזיר את המספר הלא-שלם הגדול ביותר הנותר. כלומר, המפלגה עם הכי הרבה חברי כנסת לא מיוצגים.

למשל, אם הוועדה המסדרת תכלול 30 חברים, המצב ייצור משוואה פשוטה של מושב אחד לכל 4 חברי כנסת. 36 חברי הכנסת של הליכוד ייוצגו על ידי 9 נציגים בוועדה, 32 המנדטים של כחול-לבן על ידי 8 – אבל הרשימה המשותפת עם 15 מנדטים תהיה מיוצגת על ידי 3 חברים בלבד, עם שלושה ח"כים שלא נספרים בחלוקת חברים בוועדה. עכשיו תגדילו את הוועדה במושב נוסף, ל-31, והרשימה המשותפת, עם 0.75 חבר שנותר בחוץ, היא זו שמקבלת את המושב הנוסף.

המושבים החדשים מחושבים על פי סיעה, לא גוש, כך ששמונה חישובים שונים רצים במקביל, וגדלים שונים של הוועדה מטים אותה – בגלל הפער הקטן בין הגושים – לטובת גנץ (במקרה של מושב נוסף לעבודה-מרצ, כחול-לבן, ישראל ביתנו או הרשימה המשותפת) או לטובת נתניהו (מושב נוסף לש"ס, יהדות התורה, ימינה או הליכוד).

תירוץ הקורונה של אדלשטיין לא באמת נולד מהצורך בעצירת המליאה מהצבעה על הדחתו, אלא סביב המאבק החשוב יותר של גודל הוועדה המסדרת. בצל משבר הקורונה, הוא קבע השבוע, אין זה נכון לאפשר וועדה של מעל 10 חברים. זה מקרי לחלוטין שוועדה בת 8, 9 או 10 חברים נוטה לטובת גוש נתניהו.

הכנסת עוברת חיטוי לקראת השבעת הכנסת ה-23. 16 במרץ 2020 (צילום: דוברות הכנסת)
הכנסת עוברת חיטוי לקראת השבעת הכנסת ה-23. 16 במרץ 2020 (צילום: דוברות הכנסת)

כחול-לבן, לעומת זאת, דרשה ועדה של 27 חברים, משום שהמתמטיקה נטתה לטובת גנץ – עד שחברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס הודיעה שהיא עוזבת את ברית העבודה-גשר-מרצ ותהפוך לסיעת יחיד. סיעת יחיד זאת לא עמדה חזקה במיוחד בפרלמנט, אך האובדן של אותו קול לגוש גנץ מטה את המתמטיקה של הוועדה המסדרת מעט לכיוון נתניהו, מספיק כדי להפוך את המספר 27 לגודל שאינו מיטבי לגנץ. כחול-לבן שינתה את הדרישה שלה לוועדה בת 17 חברים.

עד כאן בסדר?

מפלגת הליכוד, מתוך חשש כי תיפגע בוועדה מסדרת עם רוב התומך בגנץ, עמדה על שלה. אדלשטיין לא איפשר הצבעה במליאה משום שהמליאה הייתה עלולה להקים את הוועדה בגודל שמתאים לצרכי הרוב בפרלמנט. המטרה איננה "כרסום הדמוקרטיה", כפי שהשמאל זועק כבר שבוע. המטרה היא להכריח את כחול-לבן לנהל את המו"מ על הרכב הוועדות ועל החקיקה הצפויה נגד ביבי לפני הקמת הוועדה המסדרת – אז הליכוד כבר תאבד שליטה במהלכים.

כך עברו להם ימים שלמים של מו"מ, כאשר המגפה הולכת ומתפשטת והכלכלה מתחילה לצנוח, וכנסת ישראל איננה.

האירוניה המרה משני הצדדים

את הבחירות בישראל לא מנצחים בקלפי, אלא במו"מ הקואליציוני שאחרי הבחירות. על פי המדד הזה, הבחירות בישראל עדיין בעיצומן. גנץ מנסה להשתלט על הוועדה המסדרת מתוך מטרה לקדם חוקים שיוציאו את נתניהו מהמרוץ. נתניהו, מצידו, מציב מחסומים פרלמנטריים כדי להאט את התקדמותו של גנץ.

אך שני האישים מודעים היטב לאירוניה המרה של מצבם.

בנימין נתניהו וראובן ריבלין לוחצים מרפקים בבית הנשיא. 15 במרץ 2020 (צילום: קובי גדעון/לע״מ)
בנימין נתניהו וראובן ריבלין לוחצים מרפקים בבית הנשיא. 15 במרץ 2020 (צילום: קובי גדעון/לע״מ)

גנץ מתקדם בכל הכוח – אל תוך חומת בטון. אם הוא יצליח לאשר את החקיקה הפוסלת את נתניהו, הוא כמעט בוודאות מבטל כל אפשרות לממשלת אחדות עם הליכוד, שתעדיף ללכת לבחירות חדשות שאחריה תחזור עם רוב ותבטל את אותם חוקים. גנץ בינתיים יצטרך ללכת לממשלת מיעוט התלויה במחוקקים אנטי-ציונים מהרשימה המשותפת, דבר שלא מקובל אפילו על חלקים ממפלגתו שלו ותמקם אותו בעמדה בעייתית בעליל לקראת קמפיין הבחירות הבא.

גנץ צריך את נתניהו כדי לבנות את אותה ממשלה רחבה ויציבה שהוא רוצה להנהיג. עובדה פשוטה זו של המתמטיקה הפרלמנטרית מלמדת שהוא כנראה לא מקדם את הצעות הפסילה כדי לפסול את נתניהו ממש, אלא בתור מנוף במו"מ האחדות שיאפשר לו, כך הוא מקווה, לדרוש את הסבב הראשון כראש ממשלה.

גנץ צריך את נתניהו כדי לבנות את אותה ממשלה רחבה ויציבה שהוא רוצה להנהיג. עובדה פשוטה זו של המתמטיקה הפרלמנטרית מלמדת שהוא כנראה לא מקדם את הצעות הפסילה כדי לפסול את נתניהו ממש, אלא בתור מנוף במו"מ

אבל כדי להחזיק במנוף הזה, הוא צריך איום אמיתי של חקיקה ישימה, וזאת לפני שמסתיימים 28 הימים שלו בתור מועמד להרכבת ממשלה.

או במילים אחרות, גם גנץ היה מוכן בשבוע האחרון לשמור על פרלמנט סגור כדי לכופף את הליכוד בקרב על הוועדה מסדרת שעשויה להבטיח לו יתרון משמעותי בשיחות המו"מ בהמשך הדרך.

אין פלא, אם כך, שאדלשטיין היה מוכן ללכת למהלך דרמטי של עיכוב ההליכים הפרלמנטריים, אפילו במחיר של הקפאת עבודת הכנסת באמצע מצב חירום לאומי. גם יו"ר הכנסת הוכיח שהוא מוכן לעשות את אותו הימור על בריאותם וביטחונם של הישראלים.

גם נתניהו עומד בפני שעון פוליטי. התגובה של ישראל לווירוס הקורונה הייתה ככל הנראה בין הטובות בעולם, לפחות עד כה. אך השאלות הולכות ומצטברות באשר למוכנות הכוללת של מערכת הבריאות והיעילות שלה בתגובה למשבר. וזה לפני שהווירוס התחיל לגבות מחיר משמעותי בחיי אדם. הישראלים עומדים בפני סערה רפואית וכלכלית כואבת, וההאטה הכלכלית הצפויה תפגע במנהיג שהוביל את המדינה ב-11 השנים האחרונות.

בני גנץ בקריית ענבים בירושלים. 26 בפברואר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
בני גנץ בקריית ענבים בירושלים. 26 בפברואר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

האשמה לעיכוב עבודת הכנסת בשבוע האחרון נפלה על נתניהו (דרך סוכנו אדלשטיין), לא על גנץ. ככל שהוא דוחה יותר את אישור תקציב המדינה ויוזמות חקיקתיות אחרות שעשויות לעזור במאבק מול הווירוס ולהיטיב עם מאות אלפי משפחות העומדות בפני משבר כלכלי חמור, כך הוא פוגע בחוסנה של המדינה אל מול המשבר. מתישהו, המאמץ של נתניהו להכשיל את גנץ יתחיל לפגוע יותר בנתניהו. הוא, ולא גנץ, יואשם בנזק שצפוי לבוא מהשבתת המערכת הפוליטית והפרלמנטרית.

איך זה ייגמר?

האם נתניהו ישרוד את תקופת המנדט של גנץ מבלי שיצטרך לוותר על השליטה בכנסת או לעורר זעם ציבורי סביב הקיפאון?

האם גנץ יצליח להשתלט על תהליכי החקיקה בכנסת, ואם כן, האם יוכל לעשות את זה מספיק מהר כדי לאלץ את נתניהו להסכים לוותר ויתורים משמעותיים בממשלת האחדות שתקום?

הקרב עצמו לא נעים, והוא עשוי להפוך למסוכן. נשיא המדינה ראובן ריבלין כבר הפציר באדלשטיין לפתוח מחדש את הכנסת ומהר, כדי למנוע נזק של ממש לדמוקרטיה הישראלית ;ושופטי בג"ץ, אשר ידונו ביום ראשון במספר עתירות שהוגשו נגד אדלשטיין, כבר רמזו אתמול – בתגובה לעתירה אחרת – כי לא יקבלו את המשך ההשבתה של עבודת המשכן.

אבל אף אחד במסדרונות הריקים של הכנסת לא מטיל ספק בכך שהמבוי הסתום, מורכב ככל שיראה, הוא למעשה על משהו פשוט: המשך של ההצבעה ב-2 במרץ, אם כי באמצעים אחרים. שני המפלגות נחושות לנצח, ופחות מודאגות מההשלכות של הקרב עצמו על האינטרסים החיוניים של הציבור.

עוד 1,717 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 5 באפריל 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

"לא מושיטים לנו יד אלא סוגרים את היד בכל הכוח"

ההרשמה לקבלת מענק לעצמאים נפתחה ביום שישי, והרשת כבר מוצפת בתלונות של עצמאים שגילו שיקבלו רק פירורים, אם בכלל ● "תכל'ס, מה שהם אומרים לנו זה שאם אתם יותר 'עשירים' מקופאית בסופר לא מגיע לכם מענק", אומרת המעצבת אלכסנדרה נארדי ● מחר מתכננים העצמאים להפגין בשיירת מכוניות שתצא לכיוון קריית הממשלה בירושלים

עוד 1,168 מילים

מי זכאי לפיצוי?

מאז שפרץ משבר הקורונה לחיי, אני מרגישה מאבק פנימי בין שני נרטיבים.  הנרטיב האחד: הקורונה היא פצצה בריאותית וכלכלית בממדים עצומים. השני: הקורונה זו שפעת קלה, בטח לצעירים מבנינו. בין שני הנרטיבים הללו שוכנת לה איפשהו המציאות, עם אינספור השלכות כלכליות ושאלות פיננסיות שעולות.

למשל, מה אני, כעורכת דין בתחום הנזיקין והביטוח הלאומי, חושבת על תביעות מהסוג שעלול להתעורר בימי הקורונה? לדעתי, במקרים מסוימים יש עילת תביעה מוצדקת מול גופים שונים בעניין הנגיף, ואני חושבת שתביעות אלה ישאו פרי ופיצוי כספי (כמה פיצוי? את זה נדע בהמשך לאחר שנבין ונדע את השלכות המגיפה והיקף תוצאותיה).

מה אני, כעורכת דין בתחום הנזיקין והביטוח הלאומי, חושבת על תביעות מהסוג שעלול להתעורר בימי הקורונה? לדעתי, במקרים מסוימים יש עילת תביעה מוצדקת מול גופים שונים בעניין הנגיף

יש תביעות קצת אחרות, כמו למשל התביעה הייצוגית שהוגשה בשבוע שעבר על ידי אזרח ישראל נגד ממשלמת סין בגין התפרצות מגפת הקורונה, בסך 100 מיליארד שקל, בטענה כי לישראל נגרמו הפסדים רבים כתוצאה מהמגפה. קשה לי לנבא בשלב כזה האם תביעה כזו תחזיק בבית המשפט, אבל כנראה שיש כאלה שמאמינים שיש לה סיכוי, וכבר הלכו בעקבותיה. אתמול כבר פורסם כי תביעה נוספת הוגשה לביהמ"ש המחוזי בירושלים ע"י עמותת FREEDOM WATCH, בשם בעלי עסקים ואזרחי ישראל, והפעם על סך 180 מיליארד שקל. על פי טענת התביעה, נגרמו לישראל נזקים בשל מגיפת הקורונה עקב רשלנות והסתרה מצד ממשלת סין. אם התביעות ישאו פרי, סביר להניח שממשלת סין ואולי גופים ממשלתיים נוספים יעמדו בפני גל תביעות חובק עולם.

אלי אישית פונים מדי יום שני אנשים בממוצע, שחלו בנגיף ושואלים אם אפשר לתבוע, האם הם זכאים לפיצוי, האם ביטוח הבריאות שברשותם יאפשר להם להוציא מזה קצת כסף.

השבוע פנתה אלי בחורה צעירה, חד הורית, אם ל-4 קטינים, שנדבקה בנגיף כאשר עבדה באחת מרשתות הסופר הגדולות. היא ראתה אלפי אנשים ביום, לא קיבלה מיגון או הדרכה מהמעביד איך להתנהל. אותה בחורה, למשל, תוכל לתבוע את המעביד, ועל פניו יש לה עילה לעשות זאת.

מי למשל זכאי לפיצוי?

שאלה: אם למשל שהית במקום שלא הקפיד על הנחיות משרד הבריאות, ואותו מקום חשף אותך למחלה, ובשל כך חלית בקורונה או הועברת לבידוד, האם תהיי/ה זכאי לפיצוי?

תשובה: הואיל וההנחיות שניתנו על ידי משרד הבריאות נועדו להגן על הציבור – סביר שתעמוד לך זכות תביעה נגד המקום שהפר את ההוראות. אבל, ויש אבל גדול, ככל שהיית מודע/ת להפרת ההנחיות (למשל, הסתובבת בקניון), למרות ההמלצות להמנע ממגע חברתי, יהיה לך אשם תורם, ויפחיתו מסכום הפיצוי שלך, ואולי אף יקבעו שאשמתך היא אשמה מלאה (למשל, ישיבה ללימודי תורה שהמשיכה ללמד למרות הנחיות משרד הבריאות, או אדם פרטי אשר חלה אחרי שלא שמר על הנחיות ולכן הדביק אחרים, וכדומה).

השבוע פנתה אלי בחורה צעירה, חד הורית, אם ל-4 קטינים, שנדבקה בנגיף כשעבדה באחת מרשתות הסופר הגדולות. היא ראתה אלפי אנשים ביום, לא קיבלה מיגון או הדרכה מהמעביד איך להתנהל. אותה בחורה, למשל, תוכל לתבוע את המעביד

שאלה: אם המעביד שלך כן שמר על הנחיות משרד הבריאות, אך חלית בשל מגע עם עובד אחר או עם לקוחות. האם תהיי/ה זכאי לפיצוי?

תשובה: כאן הנחיות משרד הבריאות יכולות לשמש בסיס לקביעה של רשלנות או של היעדר רשלנות. למשל, ייתכן שבתנאי העבודה הספציפיים היה על המעביד לנקוט בצעדים חמורים יותר כדי להגן עליך (למשל, להקפיד על שני מטר רווח בין שולחנות העבודה של העובדים) ככל שזה המצב, ניתן יהיה לתבוע את המעביד בשל רשלנות גם אם עמד בכללי משרד הבריאות.

אם העובד נדבק על אף העובדה שהמעביד שמר על ההנחיות וכללי הזהירות בנוגע לעובדים, אבל העובד נדבק מלקוח שהיה חולה, יתכן שגם כאן תהיה זכות תביעה, הן כנגד המעביד והן כנגד הלקוח, במידה שנדע במי מדובר.

בכל מקרה, גם אם לא ניתן לתבוע את המעביד, אם נדבקת במהלך העבודה במקום העבודה שלך, יהיה מדובר בתאונת עבודה, ותוכל/י לקבל זכויות מועדפות מהמוסד לביטוח לאומי.

שאלה: אם מעביד העסיק עובדים בניגוד להנחיות משרד הבריאות, ועקב כך חלה אדם. האם כאן תהיה זכאות לפיצוי?

תשובה: הנחיות משרד הבריאות נועדו להגן על העובדים. ככל שהעובד נפגע בשל אי קיומן, הוא יוכל לתבוע את המעביד על רשלנות או הפרת חובה חקוקה, בגין נזקיו.

רק בריאות לכולם, ומוזמנים לפנות אלי בשאלות נוספות בטלפון: 054-4796688

אילנה אליכיס היא עורכת דין, מגשרת ונוטריון, המתמחה בתחום הנזיקין והביטוח, רשלנות רפואית וביטוח לאומי. אוהבת מאוד לעזור לאנשים למצות את זכותיהם ולקבל בעבורם את מה שיכול להחזיר להם את היכולת לחיות כמו יום לפני הפגיעה. אוהבת לבלות עם בנה בן ה-7, לקרוא ספרים, הצגות, להתאמן ולטייל

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 641 מילים

גנץ לריבלין: ייתכן ואצטרך לבקש להאריך את המנדט להרכבת ממשלה

עובדי הכנסת המתגוררים בבני ברק לא יוכלו ממחר להיכנס למשכן ● ליברמן: נתוני הממשלה על הקורונה לא מסתדרים עם המציאות ● המשנה למנכ"ל משרד הבריאות: אין כוונה ואין יכולת להשיב את המשק לפעילות אחרי פסח ● הממשלה תדון הערב בהצעה להגדיל את תקציב המדינה ב-90 מיליארד שקלים

עוד 28 עדכונים

"המאבק במגפה ייקח חודשים, אם לא שנים"

ראיון ד"ר אן שוחט שותפה כעת להובלת המאבק האמריקאי במגפת הקורונה, אחרי ששימשה בעבר השראה לסרט הוליוודי על התפרצות מגפות ● בראיון לזמן ישראל היא מספרת על ההיערכות הנרחבת בארצות הברית המדממת, ועל התרומה של מנהגים דתיים עתיקים להישמרות מהנגיף הקטלני, ומנסה להעריך מתי העולם יוכל לשוב לשגרה

עוד 768 מילים

פרשנות איראן מתחננת, ארצות הברית מתלבטת - ונתניהו שותק

לנתניהו היה הרגל רב-שנים: לדבר על איראן בכל הזדמנות, גם אם לא נשאל עליה ישירות ● אבל מאז פרוץ משבר הקורונה - אף מילה ● טהראן מבקשת מהעולם סיוע הומניטרי, אירופה מגלה אמפתיה, ארצות הברית מתלבטת, ורק ישראל שותקת ● ד"ר אהוד ערן: "אין צורך ללכד את האומה סביב נתניהו, היות שהנגיף כבר משרת את המטרה הזו" ● "הוא לא רוצה להיראות כמי שמבקש להרע לאזרחי איראן בשעת מצוקה"

עוד 1,053 מילים

תגובות אחרונות

קריסת המדינה כמדינה

טירוף המאבק בקורונה והמשבר הפוליטי והדמוקרטי משמידים למעשה ערך מרכזי בחיינו – את אחריותה של המדינה ואת אחריותם של מי שמופקדים על המדינה, להיותה מדינה.

יש להדגיש – אחריות על המדינה. לא על הממשלה. הממשלה היא רק זרוע הביצוע של המדינה. לא על הקואליציה. הקואליציה היא רק אמצעי שלטוני לניהול המדינה.

טירוף המאבק בקורונה והמשבר הפוליטי והדמוקרטי, משמידים למעשה ערך מרכזי בחיינו – את אחריותה של המדינה ואת אחריותם של מי שמופקדים על המדינה, להיותה מדינה

המו"מ הקואליציוני הנערך ממש בימים אלה, בו נסחרים תפקידים ותקציבים בקומבינות פוליטיות ומשפטיות, מעיד על הסרת אחריותם של נבחרי הציבור מתפקידם כנושאים באחריות לגורלה של המדינה. לשלומם, בריאותם וחייהם של אזרחי המדינה כולם. "חייהם" –  במובן של זכות לפרנסה, ביטחון, חינוך, חופש ובריאות. כל אלה נרמסים תחת הדיונים על תפקידו של מקורב פוליטי כזה או אחר, על גורלו המשפטי של רה"מ הנכחי וזכויותיו בעתיד כממלא מקום, ועל מספר השרים בממשלת ה"אחדות"/"חירום" או בקיצור ממשלת ה"חרדות" HARADUT.

"האחריות של המדינה הדמוקרטית להגנה על אזרחיה מפני סכנה הנשקפת לחייו, בריאותו או חירותו של מי מהם היא אחריות מוחלטת, במובן זה שאין מצב שבו המדינה יכולה להתנער מן האחריות ולפטור את עצמה מכל מעשה שהיא יכולה לעשות, חרף הסכנה האמורה", כותב הפרופ' אסא כשר במאמר העתיד להתפרסם בקרוב ועוסק בכלל ב"מעשי המדינה לפדיון אזרחיה מידי אויב".

ובכן האויב כיום הוא מגפת הקורונה. אזרחי המדינה כולם "נחטפו" בידי המגפה והם שבויים בידיה, ספונים, כלואים בבתיהם מאונס ובהוראת ממשלתם.

במצב זה יש לשאול – האם אתם, נבחרי הציבור, עוסקים באחריותכם המוחלטת כנציגי המדינה הדמוקרטית? האם אתם ממלאים את אחריותכם או מבצעים עבירות שלטוניות ופשעים נגד המדינה? נגד אזרחיה?

"אנחנו באים לדון באחריות המדינה ולא באחריות הממשלה. אין לנו כאן עניין במדיניות זו או אחרת של הממשלה, בהתאם לקווי היסוד שלה, הרוב הפרלמנטרי התומך בה או שיקולים פוליטיים של מי מחבריה. יש לנו עניין במה שכל ממשלה חייבת לעסוק בו, מפני שהמדינה חייבת לעסוק בו והממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה" (פרופ' אסא כשר, שם).

ובכן בהשלכה על ימינו אלה, כל דיון על תפקידו של השר לענייני מורשת, ירושלים, אסטרטגיה, מודיעין, תפוצות ומיעוטים, פריפריה, נגב וגליל, שוויון חברתי, שת"פ אזורי, או כל תפקיד מופרך כפול ומכופל אחר, הוא מעילה בתפקידם של האחראים על המדינה.

"אחריות המדינה הדמוקרטית להגנה על אזרחיה מפני סכנה הנשקפת לחייו, בריאותו או חירותו של מי מהם היא אחריות מוחלטת, במובן זה שאין מצב שבו המדינה יכולה להתנער מן האחריות…"

כל דיון בגורלו המשפטי של בעל תפקיד אחד ולו יהא זה ראש הממשלה עצמו, הוא פשע נגד המדינה. כל עיסוק ומו"מ על סיפוח בקעת הירדן, או על הרכב הועדה למינוי שופטים, או על מעון רשמי נוסף למ"מ רה"מ, בעת שבריאותם של כל אזרחי המדינה השבויים בידי הקורונה נמצאת בסכנה יומיומית, הינו פשע מוכח, פומבי ובוטה נגד המדינה.

במהלך מלחמת לבנון השנייה, נחשף כי בבוקר פרוץ המלחמה, מכר הרמטכ"ל חלוץ את מניותיו בעסקה מסוימת בבורסה. המדינה כולה הזדעזעה.

בפרשת הצוללות נחשף כי רה"מ נתניהו אישר לבדו, מכירת צוללות מתקדמות למצרים של האחים המוסלמים בלי ליידע את הרמטכ"ל ואת שר הביטחון והרוויח ממכירת מניות של חברה המספקת חומרים לייצור הצוללות. הזעזוע נמשך עד היום וטרם נחקר סופית.

תא"ל רמי דותן הורשע בשנת 1991 בקבלת שוחד מחברות אמריקניות בעת שהיה ראש להק ציוד בחיל האוויר. הוא נדון ל 13 שנות מאסר.

בכל המקרים הללו התנגשו הציפיות של האזרחים מאלה שנבחרו לשרת את המדינה, עם מעשים שהאנשים הללו ביצעו לטובתם האישית או על דעתם האישית.

ובכן במה שונים מעשיהם של מנהלי המו"מ הקואליציוני כיום מהמעשים שלעיל? הם דואגים כעת לתפקידים שאינם קשורים כלל למאבק בקורונה, תחת כסות שקרית של הקמת ממשלת חירום. הם דואגים לתקציבים, משכורות וקומבינות פוליטיות שאין ביניהן לבין עצירת התפשטות המחלה דבר וחצי דבר.

במהלך מלחמת לבנון ה-2, נחשף כי בבוקר פרוץ המלחמה, מכר הרמטכ"ל חלוץ את מניותיו בבורסה. המדינה הזדעזעה. בפרשת הצוללות נחשף כי נתניהו אישר לבדו מכירת צוללות מתקדמות למצרים. הזעזוע טרם נחקר

הם עוסקים פשוט בשוחד פוליטי שבצידו גם רווח כספי אדיר לכל אחד מהם, בעת שאזרחי המדינה נאנקים בצינוק בעינויים בלתי אפשריים, תחת הנחיות הסגר והבידוד החברתי.

"אם המדינה יכולה להגן על האזרח מפני הסכנות ואינה עושה זאת, היא בגדר עומדת על דמו של האזרח. אדישות כזאת לגורלו של האזרח נוכח סכנה לחייו, בריאותו או חירותו אינה הולמת את הערכים של מדינה דמוקרטית, בראש ובראשונה ערך כבוד האדם. שמירה על כבוד האדם מחייבת את המדינה הדמוקרטית בהגנה על האזרח מפני הסכנות החמורות, ככל שיש לה יכולת לעשות זאת" (פרופ' אסא כשר, מאמר: מעשי מדינה לפדיון אזרחיה מידי אויב)

נציגי הציבור שנבחרו בידי האזרחים להגן על חייהם, מחויבים גם לנקוט פעולות למניעת סכנות הנשקפות לאזרחים לפני שהן מתרחשות. הם מחויבים כמובן לנקוט פעולות מיידיות, מקצועיות, אחראיות ללא שיקולים זרים כדי להגן על האזרחים ללא הבדל דת, גזע או מין, השקפה פוליטית, מגדר או גיל.

האם המו"מ הפוליטי המתנהל במקביל להתנהלותה של ממשלת מעבר מול משבר המגפה, עונה על המחויבויות הללו?

הנה דוח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה מעיד שהפעולות שנדרשו להכנת המדינה למאבק במגפה, לא ננקטו על ידי הממשלה.

הנה ההחלטות שהתקבלו בממשלה דווקא להקל על כללי הבידוד החברתי במגזר החרדי, בניגוד לכללים שלהם נדרשו יתר האזרחים, מתבררות כבר עכשיו כהרות אסון לכולם. פצצת ההידבקות בבני ברק מעידה על התנהגות חסרת אחריות של מקבלי ההחלטות, שנמנעו מכפיית הכללים הבריאותיים בבני ברק ובמאה שערים רק משיקולים קואליציוניים. לא בריאותיים. לא ביטחוניים. לא מקצועיים. ממשלת ישראל ביצעה אם כן פשע במסגרת הגדרות אחריותה על המדינה. אין מילה אחרת.

הנה דוח מבקר המדינה מעיד שהפעולות שנדרשו להכנת המדינה למאבק במגפה, לא ננקטו ע"י הממשלה. הנה ההחלטות להקל על כללי הבידוד החברתי במגזר החרדי, בניגוד ליתר האזרחים, מתבררות כהרות אסון

אמנם: "ההתנהגות הקלוקלת של האזרח אינה משחררת את המדינה מאחריות להגנה עליו מפני הסכנות החמורות" כותב פרופ' כשר, אבל ברור לנו שההתנהגות הקלוקלת הזו היא גם תוצאה של מנהיגות חסרת אחריות. שר הבריאות עצמו שבימים אלה חלה בעצמו בקורונה, כיוון שלא הקפיד על הכללים שהוא ומשרדו קבעו, נהג באופן רשלני, עברייני ושערורייתי כאשר איפשר הגעת מטוסים מלאים בחרדים חולי קורונה מארה"ב לישראל. כשאיפשר חגיגות פורים ותפילות המוניות בבתי כנסת בעיצומה של ההדבקה.

ובכן האם האחראים לגורלה של המדינה מחויבים להפר הבטחות קואליציוניות ולשים בצד שיקולים פוליטיים כאשר מגזר שלם, השותף לקואליציה, מתנהג באורח המסכן את שלום הציבור כולו? בוודאי. זו חובתם כלפי המדינה. המדינה היא מעל הקואליציה.

האם ממשלת ישראל לא יצאה למלחמה כאשר נחטפו שני חיילים בגבול הצפון וסיכנה את חייהם של מאות חיילים כדי לשחרר את השניים? האם לא ניהלה מו"מ עם החמאס, שחררה אלף מחבלים וויתרה על עקרונותיה כדי לשחרר את גלעד שליט? מדוע ממשלה פוליטית לא יכולה להפר הסכם קואליציוני או הבטחות פוליטיות לשותפיה, כדי להגן על כלל האזרחים? האם שלומם אינו קודם לשלומה של הקואליציה? האם בריאותם של תושבי רמת גן אינו קודם ליחסיו של ראש הליכוד עם ראשי המפלגות החרדיות?

מדוע ממשלה לא יכולה להפר הסכם קואליציוני כדי להגן על כלל האזרחים? האם שלומם אינו קודם לשלומה של הקואליציה? האם בריאות תושבי ר"ג אינו קודם ליחסי ראש הליכוד עם ראשי המפלגות החרדיות?

הסכנה המיידית לחייהם של חטופי אנטבה, גרמה לממשלת ישראל לסכן מאות חיילים, לטוס למדינה עוינת ולהפר חוקים בין לאומיים ובלבד שתחזיר את החטופים למדינתם. אבל במציאות המטורללת והפושעת של ימינו ממשלת המעבר מעדיפה את שלום "הגוש" על שלומם של "חטופי" הקורונה.

"אחד מערכיה של מדינה דמוקרטית הוא ערך האחריות לגורלו של כל אזרח של המדינה, ככל שהמדובר בחייו, בריאותו וחירותו. המדינה חייבת לשמור על האזרח מפני כל סכנה משמעותית לפגיעה בחייו, בריאותו וחירותו. " (אסא כשר, שם).

המדינה אמורה להגן על ערכיה. אחד מערכיה של מדינה דמוקרטית הוא ערך האחריות לגורלו של כל אזרח של המדינה, ככל שמדובר בחייו, בריאותו וחירותו. המדינה חייבת לשמור על האזרח מפני כל סכנה משמעותית לפגיעה בחייו, בריאותו וחירותו. וערכים כזכור לכולנו, הם דבר שבני אדם מוכנים לשלם עליהם מחיר. גם מדינה, כשהיא מגנה באופן מעשי על ערכיה, מוכנה לשאת בתוצאות השליליות של מעשיה.

התנגדות להסכם הגרעין האיראני הייתה כרוכה במחיר שישראל עלולה הייתה לשלם ביחסיה עם ארה"ב.

סיפוח רמת הגולן, סיפוח ירושלים המזרחית, ההתקפה על הכור העיראקי, תקיפת הכור הסורי ועוד ועוד החלטות פוליטיות וביטחוניות כרוכות תמיד גם במחיר שהמדינה בהובלת הרשות המבצעת, מוכנה לשלם כדי להגן על ערכיה.

אולם במאבק בקורונה מתברר שהרשות המבצעת לא מוכנה לשלם מחיר פוליטי כדי להגן על ערך חיי האדם של אזרחי המדינה. הישרדותה של הרשות המבצעת כאורגן נפרד של המדינה, חשוב לה יותר מהגוף אותו היא אמורה לשרת.

אולם במאבק בקורונה מתברר שהרשות המבצעת לא מוכנה לשלם מחיר פוליטי כדי להגן על ערך חיי האדם של אזרחי המדינה. הישרדותה של הרשות המבצעת כאורגן נפרד של המדינה, חשוב לה יותר מהגוף אותו היא אמורה לשרת

נזכיר בעניין זה רק כמה מחדלים מהימים האחרונים:

  • המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים דאג להשיג/לגנוב מכשירי הנשמה ממדינות בחו"ל, כאשר ממש באותו זמן גורם במשרד הביטחון מכר מכשירי הנשמה מישראל לחו"ל. איש לא נעצר. חוסר התיאום זועק לשמים.
  • הממשלה מונעת מגופי מחקר מדעי, קופות חולים ומעבדות פרטיות מלבצע בדיקות קורונה המוניות רק משיקולים ביורוקרטיים, ובכך מסייעת ביודעין להפצת ההידבקות. כלומר הממשלה פועלת נגד האינטרס של המדינה.
  • הממשלה לא מפעילה את מערכות מל"ח – משק לשעת חירום ורח"ל (רשות חירום לאומית) רק משום שראש הממשלה נמצא בסכסוך אישי עם שר הביטחון והמערכות הללו כפופות לשר הביטחון.
  • ראש הממשלה מתכוון למנות לשרה לביטחון הפנים נאמנה פוליטית, במקום למנות איש מקצוע מוכח, בעל ניסיון להתמודד עם משבר בסדר גודל של מגפת הקורונה.
  • ראש הממשלה נמנע מלהעביר את שר הבריאות מתפקידו, למרות שגלוי וברור לכל שהוא לא כשיר למלא את התפקיד בעת חירום ונכשל טוטאלית בהכנת מערכת הבריאות להתמודדות מול המגפה.

כל העובדות הללו מעידות על כך שמדינת ישראל כמדינה, קורסת לתוך עצמה.

כשמערכות השלטון נעות במצעד איוולת והאלטרנטיבה לשלטון משתפת פעולה עם השלטון המושחת והכושל, במקום לייצב את הדמוקרטיה ובאמצעותה להילחם על הגנת האזרחים באופן יעיל יותר, לאזרחים לא נותר אלא להתכנס בבתים או לצאת למרי אזרחי.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,521 מילים
עודכן עכשיו

התפרצות הקורונה – כל הכתבות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מעבדות רבות ברחבי העולם עורכות ברגעים אלה ניסויים ב-6,125 כימיקלים שונים על כ-24 החלבונים של נגיף הקורונה ● פרופסור שי ארקין מהאוניברסיטה העברית לקח את דיוויד הורוויץ לסיור באחת מהמעבדות האלה ● מיוחד

עוד 2,905 מילים

אין שום חקיקה שתוכל להבטיח לגנץ את קיומה של הרוטציה

עד עתה לא פורסם, לא באופן רשמי ולא כהדלפה, הנוסח המתגבש של ההסדר החקיקתי שאמור לעגן את הרוטציה בין בנימין נתניהו ובני גנץ ● ועדיין, בחינה מעמיקה של ההסדרים המתגבשים מוליכה למסקנה חד-משמעית: אין שום הסדר חקיקתי כזה שיכול להיחשב לבלתי-הפיך או משוריין, ושאינו ניתן לעקיפה או לביטול ● כל מה שנשאר זה מידת האמון שיש לגנץ במילה של נתניהו ● פרשנות

עוד 989 מילים

הכישלון הגדול ביותר של ליצמן הוא דווקא בהגנה על הציבור שהוא מייצג

דעה לא ברור אם שר הבריאות הפר את הנחיות משרדו שלו, ואפשר לדון בשאלה האם כשלי מערכת הבריאות במשבר הנוכחי הם באשמת מי שהיה ראש המערכת מזה כעשור ● אבל על נקודה אחת אין עוררין: תכליתו של ליצמן כפוליטיקאי חרדי היא לדאוג לרווחת ציבור המצביעים שלו ● ודווקא לנוכח האיום הבריאותי הגדול ביותר על ציבור זה, ליצמן אכזב אותו לגמרי

עוד 927 מילים ו-1 תגובות

הולכת בדרכה מרב מיכאלי מדברת על האכזבה מעמיר פרץ

חברת הכנסת מרב מיכאלי לא האמינה שזה קורה לה ● אחרי העריקה של אורלי לוי-אבקסיס, והזחילה המסתמנת של עמיר פרץ ואיציק שמולי לממשלת נתניהו, היא נותרה חברת העבודה-גשר היחידה שממש מתכוונת לעמוד בהבטחת הבחירות המרכזית של המפלגה: לא להצטרף לממשלת נתניהו ● בראיון לזמן ישראל היא מבטיחה לעשות הכל כדי לטרפד את הכוונות של פרץ ושמולי ● אם לא - היא תמשיך ככל הנראה לתפקד כאופוזיציה פנימית של אישה אחת

עוד 870 מילים

לקראת הצטרפות לממשלה? פרץ הודיע להורוביץ על סיום השותפות של העבודה ומרצ

ניצן הורוביץ: פרץ קובר את מפלגתו קבורת חמור; זנדברג למרב מיכאלי: הצטרפי אלינו ● בשל מחסור הנחה משרד הבריאות למחזר ציוד מגן משומש ● בגלל חוסר במטושים ובריאגנטים משרד הבריאות צמצם את בדיקות הקורונה; משה בר סימן טוב: ישנו מחסור בכל העולם ● במשרד הבריאות שוקלים להגדיר את מודיעין עילית, מגדל העמק ואלעד כ"אזורים מוגבלים", בדומה לבני ברק

עוד 23 עדכונים

מאז שמשבר הקורונה טלטל את אורח החיים הישראלי, החקלאות האורגנית בכלל וענף המשלוחים לבתים בפרט חווים פריחה חסרת תקדים ● אודי כספי, בית יצחק: "כולנו, כל החקלאים האורגניים שאני מכיר, מגדלים עכשיו בכל הכוח כדי לספק את הביקושים" ● דנה שטיין, בית יהושע: "אנשים יושבים יותר בבית ואוכלים יותר, וגם רוצים לאכול יותר בריא" ● גיא רילוב, חוות מקורה: "זה רק מדגיש את החשיבות של חקלאות מקומית וייצור מזון מקומי"

עוד 995 מילים

אנטישמיות הקורונה גם בניו יורק מאשימים את החרדים בהפצת המגפה

בקהילות החרדיות במדינת ניו יורק מדווחים על עלייה באנטישמיות, בעקבות התפרצות נגיף הקורונה באזור ● כבאי שהעלה פוסט אנטישמי לרשת, חנות שסירבה לשרת יהודים, וסיקור לא מחמיא בתקשורת הם רק חלק מהדוגמאות ● לדברי החרדים שם, הם עושים הכל כדי לצמצם את התפשטות הנגיף - גם אם לקח להם זמן להבין את גודל האיום

עוד 815 מילים ו-2 תגובות

מצוקת דרי הרחוב להיכנס לבידוד ביתי כשאין לך בית

גם דרי הרחוב מנסים להישמע כמיטב יכולתם להנחיות משרד הבריאות ● מקלטים של עמותות פרטיות מציעים להם מיטה ותעסוקה למשך היום, כדי שיוכלו לציית להוראות הבידוד ● "לפני הקורונה הייתי הולך לפארק, עכשיו אני נשאר במקלט עם משחקים וטלוויזיה", מספר אחד מהם ● ומה עם המדינה? גם בימים שבשגרה היא מקשה לתת להם מענה

עוד 931 מילים

המצרים נלחמים בשרלטנים שמציעים תרופות לקורונה - וגם בעיתונאים שחושפים את ממדי המגיפה ● האיראנים ממשיכים לבקש הקלות, אבל לא מהסיבות הנכונות ● וושינגטון וטהראן מנסות להרכיב ממשלה - בעיראק ● מקדש אשורי בן 5,000 שנה מתגלה מחדש ● ומה קרה בבית לחם לפני 18 שנה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 834 מילים

נעצרה רופאה ברוסיה שמתחה ביקורת בראיון לזמן ישראל על הטיפול בקורונה

אנסטסיה ווסילייבה התראיינה אתמול בזמן ישראל ומתחה ביקורת חריפה על אופן הטיפול של שלטונות רוסיה במגפת הקורונה ● היום נעצרה על ידי המשטרה המקומית ולאחר שהוחזקה בתחנת המשטרה במשך היום, שוחררה עם קנס סמלי ● דובר איגוד הרופאים: "יש סימנים ושריטות על גופה. לא נשתוק על זה"

אנסטסיה ווסילייבה, יו"ר איגוד הרופאים הבלתי תלוי ברוסיה אליאנס ווראצ'י, אשר חשפה בראיון לזמן ישראל את מחדל הטיפול בקורונה של ממשלת רוסיה, נעצרה הבוקר (שישי) על ידי המשטרה המקומית, אבל שוחררה בשעות האחרונות בעיירה אקולובקה ליד העיר נובגורוד. לפי עדויות, היא סבלה מאלימות מהשוטרים במהלך מאסרה.

לדברי דובר איגוד הרופאים, איוון קונובלוב, צוות האיגוד הגיע לעיר על מנת לחלק מסכות וציוד מיגון נוסף לרופאים. אנסטסיה נעצרה באופן רשמי בגין הפרת סגר אשר הוטל על עיר מגוריה מוסקבה, וכן בשל התנגדות לשוטר.

אנסטסיה ווסילייבה
אנסטסיה ווסילייבה

בראיון שנתנה לזמן ישראל השבוע חשפה ווסילייבה את מה שהיא מכנה המחדל המתמשך ברוסיה של הטיפול בהתפשטות הנגיף.

"כבר בחודש ינואר השנה נרשם במוסקבה גידול של 37% במחלות של דרכי הנשימה והריאות. כנראה שלא ידעו ולא הבינו את הקשר לנגיף הקורונה, אז ייעדו למחלות האלה מחלקות שלמות. המחדל של התפשטות הנגיף נוצר כי בכלל לא הייתה הבחנה בין סוגי המחלות".

בתחילת השבוע פרסמה ווסילייבה סרטון יוטיוב שבו פנתה לשלטונות ולרשות המקומית במוסקבה והאשימה אותם בהכנסת חולים "מוסווים" באמתלה שהם לקו בדלקת ריאות לבתי החולים, כאשר בפועל, לדעתה, מדובר בחולי קורונה. היא דרשה מהם להפסיק את השקר וההסתרה שגורמת להפצה של הנגיף.

כמה ימים לאחר הפרסום, סיפרה ווסילייבה כי זומנה לחקירה במשטרה ונדרשה להסביר את "הפצת השמועות".

בשיחה עם זמן ישראל טרם הראיון, היא נשאלה האם היא לא חוששת לצאת נגד הרשויות בתקשורת הרוסית והמערבית. "מה יש לי לפחד?", השיבה. "אני אומרת את האמת. הם יכולים לעשות מה שהם רוצים, זה לא ישנה את האמת עצמה".

לאחר שהוחזקה בתחנת המשטרה של נובגורוד בהמשך היום, ווסילייבה חויבה בתשלום קנס של 800 רובל – כ-15 דולר.

"זה לא היה עניין של כסף בשבילם, הם רצו לשבור אותי", אמרה לסוכנות הידיעות AP אחרי שחרורה. "אבל אני משוכנעת יותר מתמיד שאני עושה את הדבר הנכון וללא ספק אמשיך לעשות זאת".

דובר האיגוד איוון קונובלוב אמר לזמן ישראל: "כנראה שהשלטונות רואים איום במעשים של אנסטסיה. הרי בזמן שהם שולחים עזרה לאיטליה, סרביה וונצואלה – הרופאים שלנו לא ממוגנים.

"הרשויות בנובגורוד לא נקפו אצבע על מנת למגן את הרופאים, וכשאנסטסיה מגיעה עם ציוד מיגון לבתי החולים, היא חושפת שאפילו איגוד קטן ועצמאי כמו שלנו יכול לדאוג לרופאים. זה לא מצריך סכומי עתק אלא השקעה מינימלית. איך זה מציג את הרשות המקומית? אני מניח שהם נוקטים באמצעי כוח ואלימות כדי לעצור את פועלנו ולהפחיד אותנו אבל בפועל הם מציגים את עצמם באור שלילי, כי כולם מבינים מה האמת בסיפור".

האם נהגו באנסטסיה באלימות?

"כן. אחד השוטרים סתר לה והיו עוד מעשים, יש סימנים ושריטות על גופה. אנחנו כמובן לא נשתוק על זה".

האם היא לא מפחדת שיכולים לעשות לה משהו יותר חמור מזה?

"אנסטסיה היא אדם ישיר והגון. הם יכולים לחפור ולחקור אבל לא ימצאו כלום. הם כמובן ימשיכו להפריע לנו וללכלך עלינו, אבל הציבור רואה שמדובר במעשה תמים של עזרה לרופאים, אז בסופו של דבר הרשויות רק מזיקות לעצמן".

עוד 439 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה