ישראלים הם עם מוזר. ככל שמכים בהם, מזלזלים בהם, תוקפים אותם ומשפילים אותם – כך הם מתכחשים ומדחיקים וממשיכים הלאה. הם מעדיפים לקבל את הקיים ולנסות לחיות איתו ולא לשנות למשהו טוב יותר. אחרים מעדיפים לברוח מהמציאות. בּוֹרְחָנוּת קוראים לזה, אסקפיזם.
הינה, רק אתמול מיהרנו למחוא כפיים. מחאנו כפיים לצוותי הרפואה שמטפלים בנו בימי קורונה. זה טוב ויפה ונחמד מאוד, אבל כרגע ממש לא במקום. הדמוקרטיה מתרסקת, מערכת הבריאות קורסת, אין ציוד מתאים, המעבדה הראשית לבדיקת קורונה נסגרה, רופאים ואחיות נדבקים בקורונה גם בגלל שאין ציוד הגנה – והציבור עומד ומוחא כפיים. זה לא הזמן. תמחאו כפיים כשכל זה יהיה מאחורינו, כשהדמוקרטיה תינצל וקורונה תיעלם מחיינו, לא עכשיו כשישראל בסכנה קיומית מיידית וקורונה עדיין כאן.
הדמוקרטיה מתרסקת, מערכת הבריאות קורסת, אין ציוד מתאים, המעבדה הראשית לבדיקת קורונה נסגרה, רופאים ואחיות נדבקים בקורונה גם בגלל שאין ציוד הגנה – והציבור עומד ומוחא כפיים. זה לא הזמן
ואולי זה מנגנון הישרדותי של הנפש. במקום להתמודד עם המציאות הקשה ולנסות להילחם למען עתיד טוב יותר, נכנסים למצב של מגננה ובמסגרתה מדחיקים את המציאות המרה והטרגית, מתכחשים אליה וחיים כאילו הכול מצוין.
אבל המציאות חזקה יותר מהכול, היא תרדוף את ציבור המדחיקים ובמוקדם או במאוחר תשיג אותם ותאלץ אותם להתמודד איתה כך או אחרת. אי אפשר לברוח מהמציאות לאורך זמן, מתישהו נאלצים להתייצב מולה, להתמודד ולהתעמת איתה בצורה כזו או אחרת.
ברור שלא כל הציבור בורח מהמציאות. אזרחים רבים מודאגים עד אימה מהמצב ומנסים להזהיר ולפעול לשינוי. ראינו אותם בשיירת המכוניות בדרך לכנסת עם דגל שחור מתנופף מהחלון. כל הכבוד להם. אחרים משותקים ומושתקים מאימת הממשלה.
בימים האחרונים גוברות הידיעות על מו"מ בין כחול לבן לליכוד בעניין כניסה לממשלת חירום/אחדות לאומית רחבה. ההכחשות של ראשי כחול לבן רפות ולא משכנעות.
אם אכן יש ממש בדיווחים מדאיגים אלו והם אינם בגדר חדשות כזב, הרי שגם כחול לבן לקתה בבורחנות, בבריחה מהמציאות מתוך פחד. פחד מראש ממשלה הנאשם בפלילים שמתנהל כמפיונר, פחד מהקמת ממשלה צרה בתמיכת הרשימה המשותפת (שהרי מפחידים אותנו ואותם שבמשותפת יש "תומכי טרור"), פחד מנגיף קורונה. הפחד משתק.
אם כחול לבן יֵשבו אפילו יום אחד עם נתניהו כראש ממשלה – זה סופם הפוליטי. לא יושבים עם מפיונר מושחת. נקודה. לא לשם כך הצבענו לכחול לבן. תפסיקו לפחוד, אזרו אומץ ותקימו כבר ממשלת מיעוט בתמיכת המשותפת – שתתרחב בהמשך. העיקר לנטרל את נתניהו ולהחזיר את הדמוקרטיה לישראל. בכל השאר נטפל בהמשך.
יאיר בן־חור הוא עורך ספרות, עורך לשון, נקדן, עורך שירה ומשורר. פרסם עד כה חמישה ספרי שירה פרי עטו וספר מאמרים פילוסופיים, וערך וניקד מאות ספרים אחרים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם