ד"ר עופר לוי (צילום: באדיבות המצולם)
באדיבות המצולם

במירוץ אחרי חיסון, מדען ישראלי מבוסטון מקווה שמישהו יעקוף אותו

ד"ר עופר לוי, ישראלי-אמריקאי מבוסטון, עומד בראש תכנית למציאת חיסון לקורונה - שמתמקדת בסיוע לבני 65 ומעלה ● הוא צפוי להתחיל בניסויים על בני אדם בתוך מספר שבועות, ונעזר בעבודת החוקרים שניסו לפתח חיסון לסארס ● להערכתו, כ-40 קבוצות מדענים עובדות במקביל על חיסון ● והוא ישמח מאוד אם מישהו יקדים אותו ● ראיון

בתכנית Precision Vaccines Program, או PVP, בבית החולים לילדים של בוסטון, עובדים על פיתוח חיסון לווירוס הקורונה החדש. מנהל התכנית, ד"ר עופר לוי, אומר כי בין המאמצים מסביב לעולם למציאת חיסון, אבל הקבוצה שלו מתמקדת באופן ייחודי בפתרון לאוכלוסיית המבוגרים בני ה-65 ומעלה.

"חיסונים הם לא 'וואן סייז' שמתאים לכולם", אמר השבוע לוי לזמן ישראל בשיחת וידאו. "התגובה החיסונית משתנה עם הגיל". הוא הסביר כי המבוגרים נמצאים "בסיכון הגבוה ביותר להידבקות חמורה", ולכן הוא מתמקד רק בקבוצת הגיל הזו.

"חיסונים הם לא 'וואן סייז' שמתאים לכולם", אמר לוי. "התגובה החיסונית משתנה עם הגיל". הוא הסביר כי המבוגרים נמצאים "בסיכון הגבוה ביותר להידבקות חמורה", ולכן הוא מתמקד רק בקבוצת הגיל הזו

כרופא ופרופסור עמית בבית הספר לרפואה של הארוורד, לוי והחוקרים שלצידו עובדים על חיסון מאז אמצע ינואר. הוא העריך כי יותר מ-40 קבוצות שונות עובדות על חיסונים, אבל אף אחד מהם לא אושר. "זה פתוח לחלוטין", אמר.

חלק מהקבוצות, כמו Moderna, עובדות עם RNA; אחרות, כמו Sanofi, עם DNA. לוי מתמקד באדג'וונט, שהן מולקולות שיגדילו את התגובה לחיסון. התכנית היא לשלב את ה"עוזר" הנכון בחלק מווירוס הקורונה הנקרא חלבון שיא.

נכון לעכשיו, החוקרים, אשר מבצעים עבודת הכנה על עכברים, שואפים לאסוף דגימות דם ממתנדבים מבוגרים ולבדוק את האדג'וונטים מחוץ לגוף.

לוי מצפה להתחיל את הבדיקה בתוך מספר שבועות. "אנחנו מקווים כי בתוך מספר שבועות, תהיה לנו קריאה על אילו אדג'וונטים הם הטובים ביותר, אותם נוכל לשלב במאמץ למציאת חיסון", אמר לוי.

תרשים שלוי סיפק מראה כי היוזמה שלו תמשיך לכלול עכברים, עם ניטור של נוגדנים בהם הם משתמשים כדי להילחם בווירוס הקורונה.

משבר הקורונה: אישה מבוגרת מצטיידת במזון בגרמניה, מרץ 2020 (צילום: AP Photo/Martin Meissner)
משבר הקורונה: אישה מבוגרת מצטיידת במזון בגרמניה, מרץ 2020 (צילום: AP Photo/Martin Meissner)

בעקבות חוקרי הסארס

לוי אמר כי העבודה על חיסון לווירוס הקורונה חייבת הרבה למאמצים שנעשו בעבר נגד מחלות מדבקות, כשהוא מתייחס לעבודה של הקבוצה של פיטר הוטז מאוניברסיטת ביילור לקראת מציאת חיסון לסארס בתחילת המאה.

"יש נטייה להפוך לאטרקציה אדירה של תשומת לב במהלך התפשטות", אמר לוי. "כשהכל נגמר, כולם אומרים 'תודה לאל', הם חוזרים לחיים שלהם. אנשים יכולים לשכוח מההבנה של העובדה כי יש צורך במעורבות מתמשכת בתשתית בריאות הציבור. זה חשוב מאוד".

על עבודתו של הוטז על סארס, אמר לוי, "עד לנקודה בה היה חיסון, ההתפשטות כבר חלפה. אנשים אמרו שזה היה בזבוז של כסף. אבל הם בנו חיסון. עם העבודה שהם עשו, התגובה שלנו הפעם תהיה הרבה יותר מהירה".

לוי מצפה להתחיל את הבדיקה בתוך מספר שבועות. "אנחנו מקווים כי בתוך מספר שבועות, תהיה לנו קריאה על אילו אדג'וונטים הם הטובים ביותר, אותם נוכל לשלב במאמץ למציאת חיסון", הוא אמר

הוטז והקולגה שלו מביילור, מריה בוטאזי, הם בין אלו שסייעו למאמצים הנוכחיים של לוי – במקרה שלהם, על ידי אספקת אנטיגנים מהתפשטות הסארס ב-2003.

כשהוא נשאל כמה זמן החסינות תמשיך אם החיסון יוכח כמוצלח, לוי כתב בדוא"ל, "נקווה לפתח חיסונים שמובילים לחסינות שנותנת הגנה הנשארת לפחות שנה, אבל באופן אופטימלי כזו שתגן עד עשר שנים. בסופו של דבר, אנחנו צריכים ניסויים קליניים שיראו על העמידות של החסינות".

עופר לוי אומר כי הצוות שלו מחפש אחר העוזר הנכון בשילוב חלבון שיא ליצירת החיסון אשר ינוסה על עכברים
עופר לוי אומר כי הצוות שלו מחפש אחר העוזר הנכון בשילוב חלבון שיא ליצירת החיסון אשר ינוסה על עכברים

קשר משפחתי

העניין של לוי במדעים החל בשלב מוקדם בחייו, הודות לסב המפורסם ולקרוב המשפחה הנוסף – בהתאמה, עקיבא פרומן, וליאו פרומן. שניהם יהודים הולנדים ששרדו את מלחמת העולם השנייה בדרך לקריירות יוצאות דופן.

עקיבא פרומן הוא פליט שואה וגאולוג שיצר את המפות המפורטות הראשונות של מדינת ישראל וזכה בפרס ישראל, כך זוכר אותו נכדו.

ליאו פרומן הוחזק על ידי יפן בתור שבוי מלחמה; הקריירה שלו לאחר מכן המשיכה פעילות בתור מדען ואמן, הנודע בתור "אחד מהמשוררים הידועים בהולנד", אמר לוי. "עבדתי עם שניהם – בחיפוש אחרי מאובנים עם סבי במדבר הישראלי, ובביצוע מחקר מולקולרי עם ליאו", אמר לוי.

"נקווה לפתח חיסונים שמובילים לחסינות שנותנת הגנה הנשארת לפחות שנה, אבל באופן אופטימלי כזו שתגן עד עשר שנים. בסופו של דבר, אנחנו צריכים ניסויים קליניים שיראו על העמידות של החסינות"

לוי, שנולד בניו יורק, מחזיק באזרחות כפולה –אמריקאית וישראלית. אביו הוא האמן בנימין לוי, ואמו היא המוזיקאית והמנצחת חנה לוי-פרומן. הם חיים בעין הוד. "זו קהילת אמנים יפה מאוד", אמר עופר, שמבקר שם פעמיים בשנה.

לוי סיים תואר בבית הספר התיכון של ברונקס, אוניברסיטת ייל ובית הספר לרפואה של NYU. אשתו, שרון לוי, היא רופאת ילדים העובדת גם בבית החולים לילדים. הם גרים בבוסטון כבר יותר מ-20 שנה.

בעתיד הנראה לעין, עופר לוי והצוות שלו יחקרו חיסון לווירוס הקורונה, בדומה לשאר הצוותים מסביב לעולם. "אני מאחל להם את הטוב ביותר", הוא אמר.

"אני מקווה שיעקפו אותנו. זו לא בדיחה. אנשים מתים בתדירות יום-יומית עכשיו. אנחנו עובדים קשה ככל הניתן במצב לא פשוט".

כפי שהוא אמר, "אנחנו חייבים לעבוד מהר יותר, טוב יותר. במוקדם או במאוחר, ההתפרצות הבאה עשויה להיות אפילו גרועה יותר".

"אנשים מתים בתדירות יום-יומית עכשיו. אנחנו עובדים קשה ככל הניתן במצב לא פשוט. אנחנו חייבים לעבוד מהר יותר, טוב יותר. במוקדם או במאוחר, ההתפרצות הבאה עשויה להיות אפילו גרועה יותר"

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
A virus lives inside humans but does not live for more than, say, 48 hours on a door handle or on a elevator button. So, to kill the virus when inside us, we must create an environment... המשך קריאה

A virus lives inside humans but does not live for more than, say, 48 hours on a door handle or on a elevator button.
So, to kill the virus when inside us, we must create an environment in which the virus does not feel "at home"
So how about an injection based on the juice from very hot (green or red) paprikas. I am sure that any virus would not want to hang around much when the surroundings are too
חריף.

עוד 728 מילים ו-1 תגובות
סגירה