זירת הבלוגים

פשוט אסור שזה יקרה

עבור בני גנץ, כניסה לקואליציה תחת בנימין נתניהו תהיה כשתי ציפורים בהחמצה אחת

22/03/2020 06:15
בנימין נתניהו ובני גנץ, מונטז׳ (צילום: פלאש90)

רוב האנשים אולי אינם בקיאים בהיסטוריית העולם או במקרו-כלכלה, אבל יש להם חושים מחודדים לשני דברים עיקריים: חוסר אמינות וחולשה. הנהגה פוליטית חפצת חיים תימנע מלהפגין את שתי התכונות ביחד.

בנימין נתניהו משדר רק אחת, וזה משרת אותו לא רע. עבור בני גנץ, כניסה לקואליציה תחת נתניהו תהיה כשתי הציפורים בהחמצה אחת. זה נכון למרות משבר הקורונה, שאין לזלזל בו כלל; הנגיף נקלע שלא בטובתו לפוליטיקה הישראלית, ורצוי להחזירו למרחב סטרילי בהקדם.

הלחץ על גנץ להיכנע יתעצם בעקבות הבטחת נתניהו בשבת בערוץ 12 שבאמת יעמוד במילתו לבצע רוטציה עם גנץ תוך שנה וחצי (משעשע איך שהוא עצמו לא מתרעם על כך שלא מאמינים לו); אפילו גדעון לוי האולטרה-שמאלן הצטרף לזה היום. אומרים לגנץ שמשבר הקורונה יוצר מצב חירום בו הציבור מצפה שישים את האגו בצד. שישים נתניהו את האגו בצד. הקורונה היא תירוץ; ישנן דרכים אחרות לתת לממשלה להתמודד עם משבר מאשר להצטרף אליה. אפשר, אם חייבים, לתמוך מבחוץ.

שירות תחת נתניהו העומד למשפט באשמת שוחד ומזיק יום-יום לחברה הישראלית יהווה בגידה (לא מכוונת אבל עדיין נוראית) ביותר ממחצית הבוחרים שדרשו במפגיע להחליפו. וזה יקרין חולשה – פוליטית, אינטלקטואלית ומוסרית – תוך כניעה לנרטיבים נבזיים שמפעיל הליכוד כדי לשמר את שלטונו (ואחרי רוטציה הוא עוד ירצה להיות נשיא).

שירות תחת נתניהו יהווה בגידה ביותר ממחצית הבוחרים שדרשו לסלק את נתניהו. וזה יקרין חולשה – פוליטית, אינטלקטואלית ומוסרית – תוך כניעה לנרטיבים נבזיים שמפעיל הליכוד כדי לשמר את שלטונו

ברור שגנץ צריך להפר אחת משתי הבטחות קמפיין – או שלא ישען על הרשימה הערבית המשותפת, או שלא "ישב" עם נתניהו. ה"פלונטר" קשה ומעצבן, אם כי הוא צפוי, ופתרונו דורש מחשבה מדוייקת וחוט שדרה.

ההבטחה לשמור מרחק מהמשותפת הייתה שגוייה פוליטית וגם לא טובה לישראל. הצד הפוליטי ברור: אפשר היה לעגל פינות ולהמנע מהבטחה קטגורית שלא שיכנעה המוני גזענים לערוק מהליכוד אבל כן סינדלה את גנץ למצב מטופש (הדומה להבטחה של נתניהו לא להסתמך על החרדים, יען כי אינם "ציונים").

ומדוע זה לא טוב לישראל? מכיוון שיש הרבה מה להרוויח מברית עם הערבים, שתהווה שינוי הסטורי שחיוני ממש להבראת החברה. אחריה שום דבר כבר לא יהיה אותו דבר, בקטע טוב.

כן, יש סיבוכים: צריכה להיות הבנה שהם לא מקשים על החיים בחזית הביטחון; בתמורה לתופינים רבים הם יעשו זאת, להערכתי, כי הציבור שלהם כמהה לדבר. את הטענה כי חברי הכנסת של המשותפת תומכים בטרור יש פשוט לזרוק מהחלון; זה ספין חסר משמעות, גם אם ח"כ זה או אחר צייץ פעם איזו שטות (זה כלום לעומת יממה אחת בטוויטר של יאיר נתניהו הרעיל). ליהודים וערבים יש מצב רגיש וקשה והתקרבות ופיוס הינם אינטרס לאומי אדיר.

הפרת ההבטחה החיונית, המרכזית, האסטרטגית והמוסרית לא לשרת תחת נאשם בפלילים היא בליגה אחרת לחלוטין. כניעה כזו תשבור את הציבור שתמך בגנץ מתוך כמיהה לשינוי.

בכחול לבן ככל הנראה קוראים לא נכון את המפה. יש תיאוריה שהשמאל בישראל כמעט נמחק כי העבודה ומרצ יושבות על חצי תריסר מנדטים עלובים. זה לחלוטין לא נכון.

כחול לבן פשוט קיבלה במתנה את רוב אותם הבוחרים שמרגישים רע עם דיכוי הפלסטינים, מבינים את הדמוגרפיה ורוצים הפרדה, ומתנגדים להתנחלויות, לתיאוקרטיה ולפוטיניזציה של הדמוקרטיה שלנו. אלה הצביעו עבור המחנה הציוני, העבודה ומרצ ב-2015, והם עברו פק"ל לכחול לבן כי העבודה נהייתה מותג נגוע בקרב יותר מדי מזרחים, כי הם רצו מפלגה אחת גדולה, וכי הם קיוו שתצוגה כזו של בטחוניסטים תשכנע את המוני הקלולסים.

כחול לבן פשוט קיבלה במתנה את רוב אותם הבוחרים שמרגישים רע עם דיכוי הפלסטינים, מבינים את הדמוגרפיה ורוצים הפרדה, ומתנגדים להתנחלויות, לתיאוקרטיה ולפוטיניזציה של הדמוקרטיה שלנו

למרבה הצער זה לא עבד מספיק, ואפשר להתווכח מדוע. יש שיאשימו את אישיותו של גנץ, יש שישתעבדו להערצת יכולתו הדמונית של נתניהו לשטות באנשים, ויש (כמוני) שחשים שכחול לבן טעתה באסטרטגיית טשטוש ההבדלים המהותיים, כי זה השאיר בבית יותר מדי שמאלנים. הם קיבלו אולי מושב אחד או שניים מימין הרך, בהשוואה לבוז'י הרצוג המסכן, אך לא יותר מזה.

ללא טובות מאביגדור ליברמן הבעייתי גנץ היה מפסיד את מלוא שלושת הבחירות  (ובעצם היה מתקיים רק סיבוב אחד). וצמד הח"כים הימנים שתפקידם היה למשוך ימנים, צבי האוזר ויועז הנדל, מתגלים כסוסים טרויאניים שמונעים אפילו את מימוש הרוב הקטן שכן הושג בחסדי ליברמן.

אם גנץ יצטרף לנתניהו בטענות על שעת חירום, בוחריו ישובו ברובם ליש עתיד שכנראה תיוולד מחדש כגוף עצמאי, וחלקם לעבודה. גנץ יתגמד לשווי 10-15 מנדטים, והאלטרנטיבה השפויה והליברלית לליכוד שוב תהיה מפוצלת – ממש, אבל ממש, כמו שנתניהו היה רוצה.

למה לעזאזל לתת לזה לקרות? כי היבא יזבק צייצה?

יש כעת לגנץ רגע נדיר ביותר בו יש בכנסת רוב של לפחות 61 נגד נתניהו (מי יודע מה בראשה המבולבל והיהיר של אורלי  לוי-אבוקסיס). במצב זה, לא להשתמש בכל כלי העומד לרשותו – כפי שנתניהו היה עושה בוודאות – תשדר לא ממלכתיות אלא רפיון.

זו תהיה כניעה לא רק לדמוניזציה של הליכוד כלפי הערבים אלא גם לשורה ארוכה של ספינים: שנתניהו איכשהו ניצח (הוא לא, כי גודל המפלגה לא משנה); שזה בסדר שנתניהו יכהן בזמן משפט (זהו אבסורד ומתאפשר רק בגלל פרצה בחוק השנויה במחלוקת); ושלנתניהו יש יכולות מיוחדות (אין שום דבר מדהים בהצלחתו של רוה"מ להיפגש עם מנהיגים).

משבר הקורונה מספק דלק למדורת הספין האחרון ברשימה. נטען כי נתניהו מתמודד היטב עם המשבר וכי הוא מתאים באופן ייחודי למנהיגות במצב כזה.
אבל, כרגיל אצל ספינים אלה, ממש ההיפך הוא הנכון:

  • נתניהו לא עשה שום דבר פנומנלי. הצעדים שביצעה ישראל דמו לאלה שנקטו מדינות אחרות במצבה, בלי חשיבה מקורית רבה (גם נראה שלא טרחו יותר מדי לחשב כמה אנשים ימותו מהרס הכלכלה). הוא פשוט שוקל ומדברר המלצות של משרד הבריאות והאוצר ושל גורמים אחרים, המינימום שהיה עושה כל אחד במקומו. שימו שם את גנץ והתוצאות תהיינה טובות לא פחות וכנראה טובות יותר.
  • למה טובות יותר? מכיוון שדווקא נתניהו בפירוש לא מתאים למעמד הזה בעת הזו. כשאתה מטיל סגרים ויוצר אבטלה המונית ומחריב תכניות פנסיה ומגביל זכויות פרט ומחסל את התרבות והספורט (איפה מירי רגב?) מאד חשוב שיהיה ברור לכולם שאין כאן אינטרס אישי או צורך פוליטי. זה לא המצב כאשר ללא צורך גם סוגרים את בתי המשפט ומביאים לדחיית משפט השוחד של נתניהו – וכאשר עושה דברו יולי אדלשטיין סוגר את הכנסת כדי לזכות בעוד שבוע בלי פיקוח על הראיס, תוך ניצול ציני להדהים של הנגיף.
  • אחרי עשור בשלטון, חלק גם כשר הבריאות, נתניהו הוא יותר מכל אחד האחראי דווקא  לחוסר המוכנות. היש אדם אחד שיטען שיש מספיק מיטות ורופאים בבתי החולים? האם יש מספיק ערכות בדיקה? האם יש שר בריאות שמאמין במדע (או שר משפטים שמאמין במשפטים)? האם ישראל התכוננה למשבר כלשהו, אפילו כתוצאה מטילים? על הפיאסקו הזה מגיע פרס?
  • ובאשר למגזר של אותו שר הבריאות: אם קיימת פרצה אחת משמעותית במאמצי מיגור הקורונה, זוהי חוסר הנכונות של החרדים להתיישר עם ההנחיות, כי הכל בידי השמיים. בהיותו תלוי בהם פוליטית, נתניהו הוא האדם האחרון שיכול להתמודד עם האתגר – ואכן הוא לא עושה זאת, תוך כדי סיכון כל המדינה. רק היום הקלו את הגבלות ההתקהלות על בתי כנסת.
  • ומה עם כישורי הרטוריקה? האם אלה אינם קריטיים להרגעת הציבור בעניין הקורונה? שאלה ראויה. מצד אחד, יש ערך לקול הסמכותי ולשפת הגוף המיומנת של נתניהו המסביר מהו טור הנדסי ואיך להתעטש; הוא שחקן מצוין. אך מצד שני, הנטייה שלו להאדרה עצמית, לנטילת קרדיט על כל הישג, להכחשת כל טעות, להסטת כל אשמה ולניצול האסון מוציאה אנשים רבים מדעתם. קשה להם לשאת עוד שניה אחת ממופעי התעמולה הללו. אבל אז היכן ילמדו כיצד לרחוץ ידיים? בעיה.

אפשר גם אפשר לשים לכל זה סוף:

  • הנדל והאוזר צריכים לקבל שיחה קשה. שיסבירו להם שהם יזכרו לדראון עולם על הארכת סיוט נתניהו. שיבטיחו להם מה שהם רוצים, כולל (בכנות) ממשלת אחדות אמיתית בהמשך.  אם לא יתרצו, שיתפטרו. אבל אל תניחו שלחץ לא עובד. אל תניחו שאין להם שום הגיון.
  • יש לנסות להחזיר את לוי-אבוקסיס. החלום שלה הוא להיות שרת הבריאות.  תנו לה גם את זה וגם את הנשיאות עבור אביה המקופח. היא לא דוקטור, אבל גם לא יכולה להיות גרועה מה"שר" הנוכחי.
  • להבטיח הרבה לערבים בתמורה להתנהגות טובה. יש להם חקיקה שהם רוצים ותפקידים בכנסת שהם רוצים. שילוב הערבים יהיה נהדר למדינה ואנשים חכמים כאחמד טיבי ואיימן עודה יודעים זאת היטב ויעשו מה שצריך, ועוד יצאו מזה עם 20 מנדטים להבא, מה שיחסל לזמן רב את הליכוד. אחר שתקום הממשלה, ונתניהו עומד לדין, ואפשר לנשום קצת לרווחה, רוב היהודים ישכחו מהדמוניזציה הבזויה שעשה ביבי לערבים.
  • לאחר שחרור בלפור, הזמינו את הליכוד להצטרף.  אני לא מתנגד לממשלת אחדות, למרות שמדובר במפלגה שגרמה לישראל נזק בלתי נתפס.  שגנץ יהיה נדיב עם ניר ברקת וישראל כץ ושאר הפיגורות שם. נתניהו לא יוכל לכהן כשר מתוקף החוק ישן; יהיו כאלה, לא גאוני הדור, שיתבאסו מזה – אבל חוק זה חוק. אולי אפשר לתת לו להיות רכז ענייני הקורונה במשרד ראש הממשלה.

אז מה היה לנו? היה לנו כך:

דרך אחת משדרת נאמנות לעיקר ועוצמה מנהיגותית. היא מפנה את ביבי למשפטו, יוצרת ריפוי עם הערבים וכנראה גם מאפשרת אחדות תחת גנץ. חוסן לישראל, אבל ממש; ישראל לפני הכל.

הדרך השנייה תהיה התנערות מהעיקר ותשדר בעיקר חולשה. אסור, אבל אסור, שזה יקרה.