ישראל יכולה ללמוד מניגריה איך לטפל בוירוס הקורונה

התפרצות הקורונה בניגריה, צוות אתיופיאן איירליינס ממתין לבדיקות קורונה בשדה התעופה בלאגוס (צילום: AP-Photo-Sunday-Alamba)
AP-Photo-Sunday-Alamba
התפרצות הקורונה בניגריה, צוות אתיופיאן איירליינס ממתין לבדיקות קורונה בשדה התעופה בלאגוס

מגפת הקורונה הוא כיום מגיפה פאנדמית עולמית, וארגון הבריאות העולמי רואה באירופה את המוקד החדש שלה. איטליה, ספרד וצרפת נמצאות בסגר ומספר מדינות אוסרות על נוסעים ממדינות בהן המקרים נמצאים במגמת עלייה. אבל זו גם בעיה מעבר לאירופה, וממשלות בעשרות מדינות סגרו את בתי הספר כדי להאט את התפשטות הנגיף. גם בארה"ב, הנשיא טראמפ הכיר במגפה, הצהיר לאחרונה על מצב חירום לאומי לאחר שהנגיף התפשט כמעט לכל מדינה בארה"ב, ודחק בממשלות המדינות להקים מיידית מרכזי פעולות חירום.

מרבית האמצעים הללו התרחשו לאחר שתועד מספר משמעותי של מקרים. לעומת זאת, ניגריה הראתה רמה יוצאת דופן של מוכנות ותגובה למגפת הקורונה מיד עם אבחון 12 מקרים בלבד. מאמצים אלה מובלים על ידי המרכז לבקרת מחלות בניגריה (Nigeria Centre for Disease Control NCDC).

נסיון העבר של ניגריה בתגובה מהירה להתפרצות האבולה Ebola ב-2014 והיענות מתמשכת למחלות זיהומיות אחרות כמו קדחת לאסה Lassa fever, חיזקו את יכולות הביטחון הבריאותי שלה.

ניגריה הראתה רמה יוצאת דופן של מוכנות ותגובה למגפת הקורונה מיד עם אבחון 12 מקרים בלבד, לאור נסיון העבר שלה בתגובה מהירה להתפרצות האבולה Ebola ב-2014 ולמחלות זיהומיות כמו קדחת לאסה

כתוצאה מכך, יש לקחים שמדינות אחרות יכולות ללמוד מהתגובה של ניגריה לקורונה:

1

יש להשקיע במוכנות למגיפה לפני התפרצות:
מנכ"ל המרכז לבקרת מחלות בניגריה סבור כי על מדינות לבנות מערכות ב'זמן שלום' בהן ניתן להשתמש במהלך התפרצויות. המרכז עובד עם ממשלות המדינות בניגריה ושותפים תת-לאומיים מאז 2017 ותומך בהקמת מרכז פעולות חירום לבריאות הציבור (PHEOC) במדינות אלו.

23 מדינות בניגריה הקימו מרכזים כאלה ואנשיהם משמשים כמוקד מידע על המגיפה לתקשורת אפקטיבית ולניהול משאבים יעיל במהלך כל התפרצות. לדעתו של המנכ"ל, בארה"ב היו צריכים להקים מרכזי פעולות חירום לבריאות הציבור הרבה לפני פריצת מגיפת הקורונה.

2

פתיחות ושקיפות לגבי מקרים של המחלה:
מידע על מקרי הדבקות בניגריה דווח תוך 48 שעות מהרגע שהגיע המקור האיטלקי הנגוע בווירוס לניגריה. שר הבריאות הפדרלי, המרכז לבקרת מחלות בניגריה, ונציב הבריאות של לאגוס, לא בזבזו זמן עד שיידעו את הניגרים והמשיכו ליידע ברציפות באמצעות עדכונים שוטפים.

מידע על הדבקות בניגריה דווח תוך 48 שעות מהרגע שהגיע המקור האיטלקי הנגוע בווירוס לניגריה. שר הבריאות הפדרלי, המרכז לבקרת מחלות בניגריה ונציב הבריאות של לאגוס, לא בזבזו זמן עד שיידעו את הניגרים

המרכז הקים אתר משנה שמספק עדכונים שוטפים לניגרים ולעולם. מידע אחר הקיים באתר הם קטעי וידיאו בנושא הפחתת סיכונים, וסיכומים של דוח מצב ווירוס הקורונה בעולם.

3

יש להשקיע במעבדות לאבחון הווירוס:
בתוך שבועות מהתפרצות המגפה, המרכז, בתמיכה של שותפיו, שדרגו ארבע מהמעבדות שלו לאבחון ווירוס הקורונה. זה איפשר אבחון מהיר של המקור האיטלקי למרות שהוא חלה במדינה שכנה ללאגוס. מעבדות אלה ממוקמות אסטרטגית ברחבי הארץ, כך שהעיכובים בהעברת הדגימות מופחתים.

4

מעורבות פוליטית בדרג הגבוה ביותר היא הכרחית למוכנות למגיפה:
בשנת 2018, לאחר 7 שנות פעילות ללא גיבוי משפטי, הועבר חוק המרכז לבקרת מחלות בניגריה. החוק הציב את המרכז כמכון לבריאות הציבור הלאומי, עם המנדט להוביל את המוכנות, הגילוי והתגובה להתפרצויות מחלות זיהומיות ומצבי חירום בריאות הציבור. 2.5% מהקרן הבסיסית למתן שירותי בריאות – מנגנון מימון שנועד לשפר את מערך הבריאות הראשונית בניגריה, הוקצו למרכז. חלק מהמחוקקים בניגריה כמו יושבי ראש ועדות הסנאט של ניגריה לבריאות ומחלות בריאות ראשוניות דוגלים בהגדלת המימון למוכנות למגיפה.

לעומת ניגריה, ארה"ב קיצצה את התקציב של המרכזים לבקרת מחלות Centres for Disease Control ב-20% בשנת 2018.

5

יש לשים לב למה שקורה מחוץ למדינה:
מחלות זיהומיות אינן מכבדות גבולות. אולי הלקח החשוב ביותר שעלינו ללמוד מתגובתה של ניגריה לווירוס הקורונה הם דבריו של מנכ"ל המרכז לבקרת מחלות בניגריה "התפיסה של כל מדינה שמנסה להסתכל רק בגבולותיה היא לגמרי בזבוז, בזבוז הזמן של כולם".
גישה ללא גבולות בתגובה להתפרצויות של מחלות זיהומיות היא חשובה מאוד מכיוון שמבחינת ביטחון הבריאות העולמי, העולם מוכן כמו החוליה החלשה ביותר שלו.

מחלות זיהומיות אינן מכבדות גבולות. גישה ללא גבולות בתגובה להתפרצויות מחלות זיהומיות חשובה מאוד, כי העולם מוכן כמו החוליה החלשה ביותר שלו

מדינות אחרות אינן צריכות להמציא את הגלגל מחדש בניהול מגיפת הקורונה. ניגריה מראה מה ניתן לעשות להפחתת ההשפעה של ווירוס הקורונה עם מנהיגות אחראית, שימוש במדע לצורך קבלת החלטות והבטחת תמורה לכסף במוכנות למגיפה.

ואיך המצב בישראל?

במשרד הבריאות הכינו עוד ב-2007 תוכנית מגרה להתפרצות מגפה כמו הקורונה. "תוכנית מוכנות מערכת הבריאות לשפעת פנדמית משרד הבריאות 2007" אלא שלא ברור אם הוקצו כספים למימוש התוכנית, לעדכון התוכנית, לרכישת הציוד הנדרש, וכו', כך שהתוכנית נשארה נייר במגרה.

לפי המצב כיום, נראה שנתניהו שהיה ראש הממשלה מה-31 למרץ 2009 ועד היום, שהיה שר הבריאות ממאי 2015 עד ספטמבר 2015, ומסוף נובמבר 2017 עד סוף דצמבר 2019, לא עשה דבר למימוש תוכנית המוכנות לשפעת פנדמית. ועכשיו הוא מציג עצמו כמציל האומה מהמחדלים שלו עצמו.

אבל נתניהו מוביל תהליך קבלת החלטות מבולבל. מדי ערב מתקבלות החלטות חדשות, שונות וסותרות לאלו שהתקבלו רק יום קודם לכן, בלי לתת סיכוי לצעדים הקודמים להשפיע את השפעתם לפני שמתקבלות החלטות על צעדים חדשים, תמיד מחמירים והיסטריים יותר.

נתניהו מופיע בפריים-טיים בטלוויזיה בכל ערב, ומודיע על גזירות והגבלות נוספות על פעילות המשק, עם תערובת של פאניקה, שקרים והנחתות לכיסוי על מחדלים. ויש כאלו הקונים זאת.

נתניהו מוביל תהליך קבלת החלטות מבולבל. מדי ערב מתקבלות החלטות חדשות, סותרות לאלו של יום קודם, בלי לתת סיכוי לצעדים הקודמים. והצעדים החדשים תמיד מחמירים והיסטריים יותר

אחד השיעורים החשובים שצריך ללמוד מההיסטוריה של מגפות ומשברים כאלה, היא לא לעשות פוליטיזציה של מגפת הקורונה והתקשורת. במצבים כאלו זקוקים לתקשורת אמינה שאנשים מאמינים בה. אבל נתניהו בישראל הוא ההפך מזה. הוא עושה פוליטיזציה לקורונה ולתקשורת. לפחות מחצית מהאוכלוסיה לא מאמינה לו, והוא יצר מצב והבטיח שחלק ניכר מהמחצית השנייה לא מאמין למומחים בנושא.

לפי המצב כיום, לפי ההתנהגות של משרד הבריאות מאז תחילת ינואר, נראה שהמשרד לא הכיר או לא פעל לפי התוכנית שלו עצמו, לא זיהה את התפרצות המגפה בזמן, לא הכין ולא הכשיר את המעבדות, וגם היום פועל בלי בדיקות ובלי נתונים מהשטח.

אבל אי אפשר להילחם בלי שיש מודיעין, אי אפשר להלחם בוירוס בלי לדעת היכן הוא נמצא. יש צורך במידע טוב יותר בכדי להנחות החלטות ופעולות בעלות משמעות עצומה ולפקח על השפעתן. אפשר לבדוק לפחות 15,000 בדיקות ביום, וצריך להתחיל בזה מייד, בדיקות בשדה התעופה של כל הנכנסים, בדיקות של קבוצות סיכון, ובאזורים המתגלים כמוקד הדבקה, עד שיתגלו כל הנשאים של וירוס הקורונה.

(על המצב בניגריה, מתוך מאמר של ד"ר איפני נסופור Ifeanyi Nsofor – רופא ומנכ"ל EpiAFRIC, מנהל מדיניות וסנגור במוניטור, מערכת הבריאות של ניגריה)

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 974 מילים
סגירה