לבג"ץ נמאס לשבת בשקט בזמן שהדמוקרטיה נרמסת

נראה שלבית המשפט העליון נמאס מהשתוללות הממשלתית על רקע משבר מגפת הקורונה ● החלטות שהתקבלו בבג״ץ בימים האחרונים - בעתירות נגד התקנות לשעת חירום ונגד יו"ר הכנסת אדלשטיין - מעידות כי השופטים החליטו להפעיל את הבלמים ● פרשנות

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
Olivier Fitoussi/Flash90
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות

1

נראה שלנשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, נמאס מההשתוללות הממשלתית, הנעשית על רקע תחושת החירום הכללית הנובעת מהצורך להיאבק בהתפרצות נגיף הקורונה.

אם לשפוט לפי החלטת הביניים של שופטי בג"ץ ביום חמישי בערב, שהורו להקפיא חלקית את תקנות שעת החירום המאפשרות מעקב דיגיטלי של הממשלה אחר אזרחים – השופטים מאותתים שהממשלה עברה את הגבול, והם מפשילים שרוולים ונכנסים לפעולה.

יש כאן צירוף של שתי עובדות שכל אחת מהן מרחיקת לכת כשלעצמה:

האחת, שהממשלה החליטה להתקין תקנות שעת חירום שיאפשרו שימוש בנתונים דיגיטליים כדי לבצע מעקב אחר אזרחים. לא מדובר, כידוע, רק באיכון הטלפונים הניידים, אלא במעטפת שלמה של אמצעים דיגיטליים, שהשב"כ מפעיל כלפי פלסטינים ביהודה ושומרון.

השנייה, שהממשלה החליטה לעשות זאת תוך עקיפת הכנסת וניצול מהלכיו של יו"ר הכנסת הזמני, ח"כ יולי אדלשטיין, למניעת מינוי ועדות שיוכלו לקיים פיקוח פרלמנטרי הדוק (גילוי נאות: הח"מ מייצג עותרים בעתירה לבג"ץ בעניין צעדיו של ח"כ אדלשטיין).

השופטים נעם סולברג, אסתר חיות וחנן מלצר בדיון על העתירה נגד השימוש באמצעי איכון דיגיטליים. 19 במרץ 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
השופטים נעם סולברג, אסתר חיות וחנן מלצר בדיון על העתירה נגד השימוש באמצעי איכון דיגיטליים. 19 במרץ 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

צירופן של שתי העובדות הללו יוצר מציאות משטרית חמורה, חסרת תקדים, ושופטי בג"ץ שדנו בעתירות שהגישו עו"ד שחר בן-מאיר, האגודה לזכויות האזרח ועדאלה – היו ערים לכך (בג"ץ 2109/20 שחר בן-מאיר נ' ראש הממשלה).

במהלך הדיון המטירו הנשיאה חיות והשופטים חנן מלצר ונעם סולברג שאלות לעבר נציגת הכנסת, עו"ד אביטל סומפולינסקי. הם ביקשו לדעת מה משמעות הסעיף בחוק יסוד: הממשלה, שמאפשר לה להתקין תקנות שעת חירום, והקובע כי תקנות כאלה יונחו על שולחן הכנסת. סומפולינסקי אמרה כי תקנות כאלה אמורות להיות מונחות על שולחן ועדת החוץ והביטחון – או ועדת-המשנה שלה לשירותים חשאיים.

השופט מלצר התעניין מה קורה במצב שבו עדיין לא הוקמו ועדות. "אם מתקינים תקנות לשעת חירום והן מונחות על שולחן הכנסת אך לא מונחות על שולחן חוץ ובטחון כי אין שולחן כזה", שאל מלצר, "מה המשמעות?". תשובתה של סומפולינסקי לא סיפקה את השופטים. "העמדה שלנו שתיאורטית העניין הזה מונח על שולחן הוועדה", אמרה.

חלק מהדיון התקיים במעמד צד אחד, כשבאולם נמצאים רק נציגי הממשלה והשופטים, ששמעו סקירה על האמצעים המיוחדים שהשב"כ מפעיל במסגרת התקנות החדשות, כלפי אזרחים. לא ברור מה היה הרושם של הדברים על השופטים, אך מההחלטה שנתנו בערבו של אותו יום, עולה שהשופטים במצב רוח קרבי.

הם לקחו על עצמם את האחריות להורות על הקפאת התקנות המאפשרות למשטרה לקבל נתוני איכון של טלפונים סלולריים של אזרחים שנדבקו וכאלה ה"חשודים" שנדבקו ללא צו שופט. בימים שבהם עלולה המגיפה לגבות חיי אדם, זו אינה אחריות של מה בכך.

שחר בן-מאיר בדיון בעתירתו בבג״צ. 19 במרץ 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
שחר בן-מאיר בדיון בעתירתו בבג״צ. 19 במרץ 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

בנוסף קבעו כי גם תקנות השב"כ יוקפאו, אם עד יום שלישי בשעה 12:00 לא תוקם בכנסת ועדת השירותים החשאיים, שתוכל לפקח על האופן שבו השב"כ עושה שימוש בסמכויותיו מרחיקות הלכת. לפי שעה יוכל השב"כ להפעיל את יכולותיו רק למען איתור מי ששהו בסביבת חולים מאומתים, ולא לגבי מי ש"חשודים" כחולים.

אך הם לא הסתפקו בכך. השופטים הורו לממשלה ולכנסת להגיש תגובה נוספת, עד היום אחר הצהריים, ובמסגרת זו יצטרכו להשיב האם הכרזת מצב החירום ה"רגילה", שנעשית על ידי הכנסת אחת לשנה, כוללת גם מצב חירום שאינו ביטחוני; והאם ניתן להפעיל את השב"כ, בהתאם לחוק השב"כ, גם בנושאים שאינם נוגעים לביטחון המדינה. המשך יבוא, ובקרוב.

2

אותה גישה של שימת גבולות, ניכרת גם בהתנהלות בג"ץ בנוגע לעתירות נגד יולי אדלשטיין (בג"ץ 2144/20 התנועה למען איכות השלטון נ' יו"ר הכנסת בפועל). חמש עתירות הוגשו בעניין זה, כולל עתירות של כחול-לבן, שאליה הצטרפה באיחור גם סיעת העבודה-מרצ, ועתירה נוספת של ישראל ביתנו.

מהרגע הראשון שהוגשו, לאורך יום חמישי, התבהר כי בית המשפט מתייחס בשיא הרצינות לעתירות, ורואה כנראה בחומרה את התנהלותו של יו"ר הכנסת מאז השבעת הכנסת החדשה.

זה התחיל בהחלטתו של השופט סולברג, שקלט את העתירות כשופט התורן בשבוע שעבר, לקבוע את הדיון להיום (ראשון). הוא גם חייב את הכנסת והממשלה להודיע אם יסכימו לראות את הדיון כמתקיים כאילו הוצא צו על-תנאי, שמשמעו כי פסק דין סופי יכול להינתן כבר בתום הדיון היום. הכנסת והממשלה אכן נתנו את הסכמתן לכך, בלית ברירה.

יולי אדלשטיין (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
יולי אדלשטיין (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

בהמשך, קבעה הנשיאה חיות שבדיון יישב הרכב מורחב של חמישה שופטים. בשנים האחרונות שורר בעליון נוהג, שלפיו בהרכבים מורחבים יושבים השופטים הוותיקים ביותר, לפי היררכיית הוותק הפנימית, ואכן, בדיון היום אחר הצהריים יישבו חמשת הוותיקים בעליון – חיות, מלצר, ניל הנדל, עוזי פוגלמן ויצחק עמית.

לפי התמונות שנראו בדיון בעליון ביום חמישי בעתירת תקנות שעת חירום, משתדלים שם למלא אחר ההנחיה של שמירת מרחק של שני מטרים בין אדם לאדם. אולי זו הסיבה שנקבע הרכב מורחב של חמישה ולא של מספר גדול יותר של שופטים.

כפי שעלה גם מדבריה של חיות ביום חמישי, סוגיית תקנות שעת החירום מצטלבת היטב עם העתירות בעניין סגירת הכנסת על ידי אדלשטיין. שני הנושאים משיקים בהיבט של פיקוח פרלמנטרי על פעולת הממשלה.

אך גם אם נושא זה ייפתר ביום שני, כשתוקם הוועדה המסדרת ולאחריה הוועדות הקבועות של הכנסת. עדיין נותרת תלויה באוויר שאלת זהותו של יו"ר הכנסת עצמו. אדלשטיין עדיין מסרב להביא להצבעה את נושא בחירת יו"ר, ולכך יש השפעה רבה על יכולתו של גוש כחול-לבן בכנסת, הכולל 61 ח"כים, להניע הליכי חקיקה שהוא חפץ בקידומם.

התירוץ שהשמיע אדלשטיין לסירובו לקיים הצבעה לבחירת יו"ר הכנסת, היה שהצבעה כעת תחבל במאמצים להקים ממשלת אחדות. טיעון כזה לא יכול להתקבל. ממשלת אחדות היא אינטרס פוליטי, שאולי מצוי כעת בקונצנזוס ואולי לא, ובכל מקרה לא כתוב בשום חוק שחייבים להקים דווקא ממשלת אחדות. מה שכן כתוב בחוק הוא שצריך לבחור יו"ר כנסת, ושהיו"ר הזמני אינו יכול לעכב את המהלך הזה בשל שיקולים פוליטיים, בשעה שהוא עצמו מצוי בניגוד עניינים.

נשיא המדינה ראובן ריבלין ויו״ר הכנסת יולי אדלשטיין מגיעים לטקס פתיחת הכנסת ה-23. 16 במרץ 2020 (צילום: חיים צח/לע״מ)
נשיא המדינה ראובן ריבלין ויו״ר הכנסת יולי אדלשטיין מגיעים לטקס פתיחת הכנסת ה-23. 16 במרץ 2020 (צילום: חיים צח/לע״מ)

אדלשטיין הוסיף וטען כי חוק יסוד: הכנסת מאפשר לו לעכב את בחירת היו"ר עד למועד השבעתה של ממשלה חדשה. במצב הפוליטי הנוכחי, קיימת אפשרות שגם בכנסת הנוכחית כלל לא תושבע ממשלה חדשה, ופירוש הדבר שאדלשטיין יכול, לשיטתו, להמשיך ולשייט כיו"ר-מעבר גם לכנסת הבאה וכך הלאה.

כמובן שזו פרשנות בלתי סבירה של הוראות החוק. אכן נכתב בחוק היסוד, בתיקון משנת 2016, כי מועד בחירתו של יו"ר כנסת יהיה החל מישיבת הפתיחה של הכנסת החדשה, ולכל המאוחר בישיבת השבעתה של ממשלה. אלא שחוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה קובעת כי כוונת המחוקק הייתה שהעניין יובא להצבעה במועד הראשון האפשרי, ובוודאי כאשר מוגשת דרישה לבחירת יו"ר מטעמם של 61 חברי כנסת.

3

בג"ץ מחק אמנם ביום חמישי האחרון את עתירת התנועה למען איכות השלטון בעניין צו הקפאת פעילותם של בתי המשפט, שהוציא שר המשפטים אמיר אוחנה – אבל העיסוק הבג"צי בנושא הזה רחוק מלהסתיים.

בפסק הדין מחקו השופטים את העתירה על הסף, מבלי להיכנס לדיון בטענות עצמן לגבי הצו הקובע מצב חירום מיוחד בבתי המשפט, וזאת בשל אי-מיצוי הליכים מצד העותרת. במילים אחרות, מאחר שלא פנתה, לא לפני שאוחנה פירסם את הצו וגם לא אחריו, ומיהרה לעתור לבית המשפט (בג"ץ 2030/20 התנועה למען איכות השלטון נ' שר המשפטים).

השופט סולברג, שכתב את פסק הדין שעליו חתמו גם השופטים עוזי פוגלמן ואלכס שטיין, הוסיף עוד הערה אחת בשולי פסק הדין: הטענה כי שר משפטים בממשלת-מעבר אינו מוסמך לחתום על צו הקובע מצב חירום מיוחד בבתי המשפט – אינה יכולה להתקבל. כלומר, לא ניתן לקבוע מלכתחילה שאוחנה היה מנוע מלחתום על התקנות, אלא שצריך לבחון את הנסיבות לגופן.

שר המשפטים אמיר אוחנה (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)
שר המשפטים אמיר אוחנה (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

בחינה זו מתאפשרת בסיבוב השני בבג"ץ בעניין מצב החירום בבתי המשפט, במסגרת עתירה שהגישה בימים האחרונים האגודה לזכויות האזרח (בג"ץ 2130/20 האגודה לזכויות האזרח נ' שר המשפטים). בניגוד לעתירה הראשונה, כאן טרחו וביצעו פנייה מוקדמת לשר, בטרם הגשת העתירה. בשל כך, זוכה עתירה זו להתייחסות רצינית יותר מצד בית המשפט. סולברג הורה לפרקליטות להשיב לעתירה בדחיפות, ובצהרי יום שישי, שלשום, אכן הוגשה התגובה.

הפרקליטות מצויה כאן במצב רגיש. מצד אחד, היא מייצגת את שר המשפטים בעתירה זו, ועמדתו כמי שחתם על הצו – ידועה. מצד שני, היא מייצגת גם את המשיבים האחרים בעתירה, שהם מנהל בתי המשפט ונשיאת בתי הדין לעבודה, וכאן מתחילה התמונה להיות מורכבת יותר.

העיתונאי גיא פלג פירסם לפני ימים אחדים כי מנהל בתי המשפט, ד"ר יגאל מרזל, סירב תחילה לחתום על טיוטת תגובת הפרקליטות לעתירה בעניין צו החירום, שבה נכתב כי היוזמה להוצאת הצו הייתה שלו, ולא של אוחנה. נוכח סירובו, נכתב בסופו של דבר כי ההחלטה על הוצאת הצו הייתה של שר המשפטים, בתיאום עם מרזל ו"על דעתה של חיות".

ואמנם, הנשיאה חיות כבר הודיעה לפני כשבוע שאוחנה פעל בתיאום עם הנהלת בתי המשפט בחתימה על הצו. אמש היא פירסמה הודעה נוספת מטעמה שבה הדגישה כי בניגוד לרוח הנושבת בתקשורת, בתי המשפט אינם מושבתים והם ממשיכים לפעול ברחבי הארץ, אם כי במתכונת חירום, במסגרת האילוצים. היא הדגישה כי "כל צמצום בפעילות בתי המשפט בשל מגיפת הקורונה נעשה וייעשה בהמשך על דעתה ועל פי החלטתה".

מנהל בתי המשפט, ד"ר יגאל מרזל (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
מנהל בתי המשפט, ד"ר יגאל מרזל (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

שלא תגידו שאין הומור בפרקליטות המדינה. לפחות פעמיים הם חמדו לצון בתגובתם לעתירת האגודה. פעם אחת, בטענה כי יש לדחות אותה על הסף בשל שיהוי בהגשתה. לא פחות. אם העתירה של התנועה לאיכות השלטון הייתה מוקדמת מאחר שהוגשה בשל אי-מיצוי הליכים, עתירת האגודה, שהוגשה שלושה ימים לאחר התקנת התקנות, לוקה בשיהוי.

פעם שנייה, כשהפרקליטות בחרה להביא דוגמאות לשימוש שעשו שרי משפטים בעבר בהכרזה על מצב חירום מיוחד בבתי המשפט. ומהי הדוגמה הראשונה שעליה החליטה הפרקליטות להסתמך? הכרזה על מצב חירום בבתי המשפט בינואר 1991. מלחמת המפרץ הראשונה, שבה נפלו טילי סקאד עיראקיים בלא הבחנה על מדינת ישראל.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
נכון מאוד הדמוקרטיה נרמסת שוב ושב ע|י בית משפט העליון , יש לי הצעה שבחירות הבאות נבחר את נציגות העם שישבו בבית המשפט ולא בכנסת ישראל ואת הכנסת נפזר , לא צריך ראש ממשלה ולא צריך נשיא ( ש... המשך קריאה

נכון מאוד הדמוקרטיה נרמסת שוב ושב ע|י בית משפט העליון , יש לי הצעה שבחירות הבאות נבחר את נציגות העם שישבו בבית המשפט ולא בכנסת ישראל ואת הכנסת נפזר , לא צריך ראש ממשלה ולא צריך נשיא ( שלדעתי זה תפקיד מיותר שתריך לבטל אותו) פשוט לא צריך בית מחוקקים בית משפט יחליט על כל דבר כפי שהוא עושה היום .
אני מאשים את ביבי בדבר הזה , יכל לבצע את מהלך ההתגברות מזמן ולא עשה את זה ולכן חצי מעם הזה סובל מדיקטטורה של בית משפט העליון שמשרת רק את הדעות השמאלניות בעם. מעניין שבית משפט וכל חברי הכנסת כחול לבן מתעסקים היום רק איך להוריד את הקברנית המנוסה ביותר מהספינה הזאת ששטה בים סוער ומסכנת את כל העולם , מה שחשוב עכשיו זה להוריד את ביבי מהשלטון , חיי אזרחים לא חשובים …….. אני מקווה מאוד שנלך לבחירות רביעיות ואז העם יוריד פעם אחת ולתמיד את העלוקות הלאה ויתנו לביבי לנהל את המשבר הזה ואת המדינה הזאת ולהביא אותה שוב לחוף מבטחים.

עוד 1,393 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שני, 30 במרץ 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

כחול-לבן טובלת בביצת הקואליציה ושרץ גדול בידה

מלחמה על הדמוקרטיה? מאבק בשחיתות? גנץ ומפלגתו מיישמים למעשה את פסקת ההתגברות, שהפכה לאחד מסמלי ההתנגדות שלהם לממשלת נתניהו ● ואם לא די בזה, אין להם שום בעיה עם הממשלה המפלצתית שהם הולכים להקים עם נתניהו ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 719 מילים ו-1 תגובות

תרומה עצומה לתהליך הארדואניזציה של ישראל

בממשלה המתגבשת, כך מדווחים לנו, צפויים להיות 30-34 שרים בזמן ש-900 אלף ישראלים מובטלים ולצדם 280 אלף עצמאים מבועתים בלי שום תמיכה.

מדובר כנראה ב-15 תיקים לחוסן לישראל. סיעה בת 15-16 חברי כנסת חסרי ניסיון פוליטי ברובם (בתוספת הנדל והאוזר, כנראה).

ייתכן מאד גם שיולי אדלשטיין יחזור לכהן כיושב ראש הכנסת אחרי שסירב לכבד את רצון הרוב הפרלמנטרי ולאחר מכן הפר צו בג"צ.

בממשלה המתגבשת, מדווחים לנו, צפויים להיות 30-34 שרים, כש-900 אלף ישראלים מובטלים ולצדם 280 אלף עצמאים מבועתים ללא תמיכה.ייתכן גם שיולי אדלשטיין יחזור לכהן כיו"ר הכנסת אחרי שהפר צו בג"צ

לפי הפרשן רביב דרוקר, גנץ יסכים לחקיקת ביטול הלכת דרעי-פנחסי, כלומר לאפשרות כהונת שר שנאשם במשפט פלילי. זאת כדי לאפשר לנתניהו לכהן כממלא מקומו לאחר מימוש הרוטציה (שלעולם לא תתממש, אבל החוק הפרסונלי והמביש הזה כבר יהיה עובדה מוגמרת).

ליצמן יישאר שר הבריאות. דרעי יישאר שר הפנים.

לא מדובר בממשלת "אחדות" אלא בממשלת גוש פולחן האישיות של נתניהו שמכיל 58 מנדטים לצד 14-15 חברי חוסן לישראל שערקו מגוש ה-61. ועכשיו מתברר שגם עמיר פרץ שוקל להיכנס לממשלה ביחד עם שמולי. אני מתפלל שהדבר לא יתרחש.

סיעת היחיד של אורלי לוי-אבוקסיס תקבל את תיק השוויון החברתי (או: תיק אי השוויון החברתי, אם לדבר בכנות).

אני מבין שהחשש מהתפשטות נגיף הקורונה הוא עמוק ורציני. ואני מבין את החשש להיות במצב הקריסה של איטליה וספרד. במיוחד אחרי הזנחת מערכת הרפואה הישראלית לאורך עשור.

אבל זו בדיוק הייתה הסיבה למנות יושב ראש פרלמנט מכחול-לבן, לאייש ועדות פרלמנטריות לפיקוח פרלמנטרי על הממשלה, לתמוך בכל צעד חיובי של הממשלה במאבקה בקורונה ולהתנגד לכל שיקול פוליטי מצד נתניהו או לצעדים פסולים או שגויים שמטרתם הסתרת מחדל הפקרת מערכת הבריאות לאורך עשור.

לא מדובר בממשלת "אחדות" אלא בממשלת גוש פולחן האישיות של נתניהו שמכיל 58 מנדטים לצד 14-15 חברי חוסן לישראל שערקו מגוש ה-61. ועכשיו מתברר שגם עמיר פרץ שוקל להיכנס לממשלה ביחד עם שמולי

בואו נתמקד רגע בתסריט הדמיוני והמופרך שלא יתתמש: נניח שהרוטציה תתקיים (כאמור: אין מצב). ואז מה? גנץ יעמוד בראש ממשלה שנתמכת בידי 58 חברי כנסת מגוש פולחן האישיות. לצדו רק 15-16 חברי כנסת מטעם חוסן לישראל. ואולי עמיר פרץ ושמולי.

בממשלתו יכהנו יריב לוין, ישראל כץ, ניר ברקת, מירי רגב, דוד אמסלם, נפתלי בנט, יעקב ליצמן, אריה דרעי ובצלאל סמוטריץ'. ונתניהו.

אז נסכם: עכשיו, כך מדווחים בתקשורת, מתקיים מו"מ בלתי נתפס על עיגון בחוק יסוד של הלכת דרעי-פנחסי. כלומר: לא רק ראש ממשלה מכהן תחת כתב אישום. גם שר יוכל לכהן גם לאחר שהוגש נגדו כתב אישום. הפוך ב-180 מעלות מכל הבטחותיו של גנץ. מתשתיתה הרעיונית של כניסתו לפוליטיקה.

וכל זה מתרחש מיד לאחר שנתניהו ואדלשטיין ניסו לנטרל את בחירת הרוב הפרלמנטרי שמבטא את בחירת רוב האזרחים, לאחר שהם ביזו את פסק דינו של בג"צ תוך ששרי נתניהו משתלחים בבג"צ, לאחר שנתניהו לא הפסיק לרגע ליצור דלגיטימציה לכל ממשלה אפשרית בתמיכת הרשימה המשותפת (כלומר: דלגיטימציה הן לשוויון הפוליטי והאזרחי של 20 אחוז מאזרחי המדינה והן לכל אפשרות להקמת ממשלת שמאל), ובתום עשור שבמהלכו כל מי שנכנס משמאל או ממרכז לממשלות נתניהו, התאדה והפך לגוויה פוליטית.

ומעל הכל: ההתנהלות המדהימה של גנץ ואשכנזי, העצימה את חוסר האמון של האזרחים בנבחרי הציבור ובכך פגעה אנושות בתשתית החברתית החיונית לקיום מדינה דמוקרטית.

וכל זה גם קרה דקה לפני הפקעת השליטה בפרלמנט מידי נתניהו לראשונה לאחר עשור ו-2 דקות לפני חקיקת חוקי טוהר מידות שימנעו מכל נאשם לכהן בעתיד כראש ממשלה, להתמודד על ראשות הממשלה ולכהן יותר מ-2 קדנציות.

וכל זה גם קרה דקה לפני הפקעת השליטה בפרלמנט מידי נתניהו לראשונה לאחר עשור ו-2 דקות לפני חקיקת חוקי טוהר מידות שימנעו מכל נאשם לכהן בעתיד כראש ממשלה, להתמודד על ראשות הממשלה ולכהן יותר מ-2 קדנציות

קשה לחשוב על הפרת אמונים פוליטית חמורה מזו של גנץ ואשכנזי. קשה לחשוב על שבירת אמון יותר חזקה. קשה גם להפריז בעוצמת הנזק שחוללו גנץ-אשכנזי לתשתית שעליה בנויה חברה שמתיימרת להיות דמוקרטית: עמידה בעקרונות הכי יסודיים שלך ובהתחייבויות הכי יסודיות שלך. והם גם הנציחו את מעמדו ההרסני של נתניהו בעיני תומכיו כקוסם בלתי מנוצח שלא ניתן להעמיד מולו שום אלטרנטיבה.

זוהי תרומה עצומה לתהליך הארדואניזציה שעוברת מדינת ישראל. נזק עצום ומקיף לדמוקרטיה. והפרת אמון איומה של מיליוני אזרחים.

חבל.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 640 מילים

יועצת ראש הממשלה לענייני חרדים נדבקה בקורונה

מטעם ראש הממשלה נמסר: נפעל לפי הנחיות משרד הבריאות ● מגעים מתקדמים של ח"כ עמיר פרץ וח"כ איציק שמולי להצטרפות לממשלת נתניהו-גנץ ● בשמאל זועמים על ההחלטה ● דיווח על הקמת שני משרדי ממשלה: המשרד לסייבר ודיגיטל, המשרד לפיתוח מיעוטים

08:34 עריכה

ח"כ איילת שקד (ימינה) בראיון בגל"צ: "אנחנו מבינים שאי אפשר היה להקים ממשלת ימין כמו שרצינו, אבל לא יכול להיות שיימכר לשמאל בשביל 17 מנדטים כל מה שחשוב לימין. גם הימין צריך לשמור על ערכיו".

על השאלה האם ישנה אפשרות שמפלגתה לא תיכנס לממשלה ענתה שקד: "אף אחד מאיתנו לא נולד שר, אופוזיציה היא לא מילה גסה. הלכנו דרך ארוכה עם המפלגות החרדיות והליכוד, אך השותפות הזו לא תישמר בכל מחיר".

איילת שקד (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
איילת שקד (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
08:12 עריכה

ח"כ אורנה ברביבאי (יש עתיד): "פוחדים מהקורונה? השבוע למדתי כי שררה היא מגפה הרבה יותר מסוכנת".

08:05 עריכה

ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו הגיב בראיון בכאן רשת ב' על המגעים להקמת ממשלת נתניהו-גנץ. 

"המדיניות של הממשלה הזאת לא שונה בשום דבר מכל מה שרצו לעשות קודם. אנחנו רואים ממשלה שתטוס לשום מקום, בלי שום כיוון ובלי שום אג'נדה. חשבתי שגנץ רץ לראשות הממשלה בסוף מסתבר שהוא רץ להיות יו"ר הכנסת", אמר פורר.

07:43 עריכה

ח"כ לשעבר עמר בר לב ממפלגת העבודה על רק הדיווח כי הח"כים פרץ ושמולי ממפלגתו צפויים להיכנס לממשלת נתניהו-גנץ: "אמרנו שלא ניכנס, ובאמת לא נכון להיכנס. אמרנו שתחת נאשם בפלילים לא ניכנס, ברמה העקרונית והפרקטית, ודבר שני אמרנו שלא ניכנס כי אנחנו רוצים לשנות את המדיניות".

עוד הוסיף בר לב בראיון בגל"צ: "רק לפני שבוע אורלי לוי-אבקסיס התנתקה ממפלגת העבודה וקראנו לה בוגדת. היינו המומים מהמהלך הבוגדני הזה, ולפני מספר ימים בני גנץ הצטרף, וזה שכולם בוגדים בעקרונות שלהם זה לא סיבה בשבילנו לעשות מהלך דומה. אני מקווה שעמיר לא ייכנס לממשלה".

07:39 עריכה

ח"כ מיכאל ביטון מכחול לבן התראיין הבוקר בגל"צ ודחה את הביקורת על גידול תיקי השרים בעקבות המשא ומתן הקואליציוני: "בחירות חדשות יעלו כמו 900 משרות של שרים".

כמו כן, על רקע הדיווח שיועצת ראש הממשלה לענייני חרדים, רבקה פאלוך, נדבקה בקורונה, אמר ביטון כי הוא נפגש איתה לאחרונה.

מיכאל ביטון (צילום: Yaakov Lederman / Flash90)
מיכאל ביטון (צילום: Yaakov Lederman / Flash90)
07:19 עריכה

ח"כ יאיר גולן ממרצ: "אם 'צו התנועה' של העבודה הוא זחילה לממשלה מנפוחת ובזבזבנית בראשות נאשם בפלילים, עמיר פרץ ואיציק שמולי מפרקים אותה סופית מכל נכסיה הערכיים. המפלגה שהקימה את המדינה טבעה בביצה של ציניות פוליטית. אף אחד כבר לא יציל אותה".

07:17 עריכה

משרדי הממשלה החדשים שעומדים לקום בעקבות החלוקה הנרחבת של תיקי שר: המשרד לסייבר ודיגיטל, המשרד לפיתוח מיעוטים. כמו כן, משרדים נוספים יתפצלו לשניים.

07:15 עריכה

שיחות המשא ומתן בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבני גנץ להקמת ממשלה נתקלו באי הסכמות סביב שאלת החלת הריבונות ביהודה ושומרון. 

לפי הדיווח בכאן חדשות בליכוד דורשים להכניס זאת להסכם, אך בכחול לבן מתנגדים, ולא מסתמנת הסכמה סביב הסוגייה.

07:13 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה: "אם קולות הליכוד לא יבואו לעבודה, העבודה תלך לליכוד. הרשימה המשותפת היא הרשימה היחידה שנאבקת בנתניהו וחשוב מכך בדרכו".

07:12 עריכה

על רקע הדיווחים על הצטרפותם של ח"כ עמיר פרץ וח"כ איציק שמולי לממשלה, יו"ר מרצ מבהיר: "הכל סביב מתפורר, הכל מסחרה, אבל מרצ לא בוגדת, לא עורקת, ותמיד נאמנה לערכים ולבוחרים שלה".

07:10 עריכה

יו"ר העבודה-מרצ עמיר פרץ וח"כ איציק שמולי נמצאים במגעים מתקדמים לקראת כניסה לממשלה – בניגוד להתחייבותו הנחרצת של פרץ שלא לכהן תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו.

כחול לבן מציעים לשניים תפקיד של שר וסגן שר, אך פרץ מתעקש שגם שמולי יקבל משרד בראשותו. מקורביו של פרץ אישרו אמש את דבר המגעים – אך הוסיפו כי שום דבר עדיין לא נסגר. נכון לעכשיו פרץ מיועד לקבל את תפקיד שר הכלכלה, ולשמולי מייעדים את תיק הרווחה.

עוד 11 עדכונים

חדר 808 רק המתים חופשיים באמת

המחשבה הראשונה, הלא מעובדת, אחרי האזנה אחת לשיר החדש של בוב דילן – שהוא לא בדיוק "שיר" וגם לא ממש "חדש" – היתה שזה יהיה השיר האחרון של דילן. עם השיר הזה הוא בוחר להיפרד מאיתנו ומהעולם.

אמנם יכול כמובן להיות שבהמשך יתברר שזה עוד אחד מתמרוני התעתוע הדילניים הידועים. אבל ייתכן שהפעם המקרה שונה. אולי דילן כבר יודע משהו שאנחנו עוד לא יודעים, וכמו דיוויד בואי וליאונרד כהן לפניו, החליט להיפרד מאיתנו עם צוואה מוקלטת. רקוויאם לעידן הפולק. נפנוף שלום אחרון לנו ולעולם של אתמול. זה שהוא היה אחד מגיבוריו וכנראה גדול מנסחיו.

אז הנה הוא לובש עוד פעם אחת אחרונה את חליפת קולו-של-הדור משנות השישים, ויוצא לנסיעה ארוכה, מוזרה ועצובה במרחבי העשור המכונן ההוא. חוזר לביקור פרידה בתחנות המרכזיות של הסיקסטיז ושל חייו. ובראשן רצח קנדי, שסביבו ועליו הוא שר.

כמעט 17 דקות נמשך השיר שכותרתו – murder most foul – שאולה מ"המלט" של שייקספיר. דילן מדקלם, ממלמל, מהמהם את בתיו הארוכים, כמעט ללא מלודיה. מלווה בפסנתר, קונטרבס, תופים מרוחקים, נגיעות כינור. גם אחרי כמה האזנות רצופות זה לא הופך לשיר שאפשר להתיידד איתו. זה לא שיר שאפשר לשיר. זה גם לא שיר שצריך לשיר. זה לא שיר שמישהו ירצה אי פעם לשיר. זו קינה. מארש אבל. וקשה לדעת על מי דילן מקונן. על ג'ון פיצג'רלד קנדי? על אמריקה? על הרוח של שנות השישים? על עצמו? ואולי בכלל עלינו, שמאזינים לו עכשיו סגורים בבתים, חוששים מהבאות?

זה לא שיר שמישהו ירצה אי פעם לשיר. זו קינה. וקשה לדעת על מי דילן מקונן. על ג'ון קנדי? על אמריקה? על רוח שנות ה-60? על עצמו? ואולי בכלל עלינו, שמאזינים לו עכשיו סגורים בבתים, חוששים מהבאות?

זה השיר המקורי הראשון שדילן מוציא מאז "טמפסט" ב-2012, שהיה אלבום האולפן המקורי האחרון שלו. בשמונה השנים שחלפו מאז הוא שקע בהקלטת אלבומי כיסוי – חלקם נפלאים ממש – לקלאסיקות אמריקאיות, בעיקר מאוצר השירים של פרנק סינטרה. והנה הוא חוזר, ודווקא כך. העיתוי של הוצאת השיר – כשברקע אמריקה והעולם מתמודדים עם המשבר החמור ביותר של זמננו – לא יכול להיות מקרי, גם אם ברור שהשיר נכתב והוקלט הרבה לפני משבר הקורונה.

ביום שישי בבוקר בישר דילן על השיר החדש בחשבון הטוויטר שלו במין פורמאליות יבשושית: "ברכות למעריצי ולעוקבי, ברגשי תודה על התמיכה והנאמנות לאורך השנים. זה שיר שהקלטנו לפני זמן רב ולא הוצאנו עד כה ואתם עשויים למצוא בו עניין. שמרו על עצמכם, הישארו דרוכים, ואלוהים ישמור עליכם".

אין טעם להקשיב ל-murder most foul סתם כך ברקע. האזנה כזו היא כמעט חסרת תוחלת. הדרך היחידה להתייחס לשיר ברצינות, שבה ראוי להתייחס לשיר חדש באורך 17 דקות של גדול כותבי השירים בזמננו, היא עם המילים מול העיניים. לעקוב אחרי פיתוליו כמו אחרי סיפור, פואמה, הספד.

אנחנו שטים על נהר הסטיקס שמקיף את ארץ השאול, ממלכתו של האדס. ודילן הוא כאן על תקן איש המעבורת כארון, שומר העולם הבא, שמעביר את הנשמות המעונות מגדה אחת של הנהר אל הגדה השנייה. הוא מתחיל עם רצח קנדי ותיאוריות הקונספירציה שמלוות אותו ("מישהו כבר כאן לתפוס את מקומך") , רומז לפרל הארבור ("יום שייזכר לדיראון עולם") ואווירת האסון הקודרת הזאת מחזירה אותו אל השירים, הסרטים, האמנים והאייקונים התרבותיים של העידן ההוא.

למי שמצפה לטיול רווי געגועים ולחלוחית בעיניים בהדרכת איש הטמבורין, מחכה אכזבה גדולה. דילן אף פעם לא היה פרטנר למסע סנטימנטלי ונוסטלגי, ואין לו כוונה להתחיל עכשיו, כשהעולם עצר מלכת. כדרכו,  הוא שומר על פיכחון כמעט יבשושי, עד שלרגעים נדמה שהוא פשוט מניח למרגלותינו את הצוואה התרבותית שלו, מונה בזה אחר זה את מי שהוא חושב שראוי שנזכור.

אנחנו שטים על נהר הסטיקס שמקיף את ארץ השאול, ממלכתו של האדס. ודילן הוא כאן על תקן איש המעבורת כארון, שומר העולם הבא, שמעביר את הנשמות המעונות מגדה אחת של הנהר אל הגדה השנייה

קודם כל הביטלס, כמובן. הלהקה שהגיחה בראש הפלישה הבריטית ו"הלכה על הצוואר". ואז וודסטוק, הפסטיבל ההיפי שנערך לא רחוק מביתו של דילן. ואלטמונט, הפסטיבל הטראגי שבא בעקבותיו והסתיים ברציחתו של מרדית' האנטר בן ה-18 על ידי כנופיה של מלאכי הגיהנום, באירוע שנחשב מאז לאקורד הסיום הקודר של שנות השישים.

"אם אתם רוצים לזכור, אתם צריכים לרשום את השמות", אומר דילן ומצעיד בסך את "המי" של אופרת הרוק טומי, את "האנימלס" ("נגנו את 'אל תתנו לי להיות לא מובן', נגנו את זה לגברת הראשונה, היא לא מרגישה כל כך טוב") , מגייס את דון הנלי וגלן פריי מ"האיגלז", את קרל ווילסון מ"הביץ' בויז", את לינדזי בקינגהם וסטיבי ניקס מ"פליטווד מק", את נט קינג קול, צ'רלי פרקר וגיטר סלים (הכינוי של גיטריסט הבלוז אדי ג'ונס), את אטה ג'יימס, סטן גץ, ג'ון לי הוקר ותלוניוס מונק. אפילו להקת קווין מבליחה לרגע וגם מרילין מונרו כאן.

דילן מפזר שובל ארוך ארוך של פירורים תרבותיים ולא מסתכל לאחור. הוא בטוח שנבוא בעקבותיו. הוא יודע שמעריציו הרבים – בעיקר בומרז בני הגיל הפגיע ביותר למגיפה, עם הרבה מחלות רקע – כלואים עכשיו בבתיהם, מבודדים, מפוחדים, מתגעגעים לעבר.

דילן מפזר שובל ארוך של פירורים תרבותיים ולא מסתכל לאחור. הוא יודע שמעריציו הרבים – בעיקר בומרז בני הגיל הפגיע ביותר למגיפה, עם הרבה מחלות רקע – כלואים עכשיו בבתיהם, מבודדים, מפוחדים, מתגעגעים לעבר

יש להם זמן פנוי, והם כבר יעוטו על הרמזים, יהפכו בהם, ינתחו אותם, יחפשו בהם משמעויות נסתרות, בתקווה שאולי דווקא עכשיו, דווקא ברגע הטראגי הזה בזמן, הנביא המוכתר שלהם, שוויתר מזמן על כס המלוכה, אבל מעולם לא הודח, יצליח עוד פעם אחת אחרונה לומר להם משהו משמעותי על חייהם. יגלה להם את האמת. ודילן אומר את זה, להם ולנו, בצורה החדה והפשוטה ביותר: "לא נעים לי להגיד לך את זה, אדוני / אבל רק המתים חופשיים באמת".  

אמיר בן-דוד אוהב מוזיקה מאז סוף שנות השישים. כותב, מלחין, מנגן ושר ב״אבטיפוס״ מאז שנות השמונים. כותב בכיר וחבר מערכת בזמן ישראל

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 871 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

המהלך של גנץ: הגזענות ניצחה את המאבק בשחיתות

חוקר השחיתות ד"ר דורון נבות לא רואה בהצטרפות של גנץ ואשכנזי לממשלת נתניהו שינוי כיוון, ומזכיר שמתוך רביעיית הקוקפיט, ״מי שבאמת מתעניין בשחיתות הוא בוגי, אבל הוא האיש הכי חלש שם״ ● גם כל הסיפור עם המשותפת היה תרמית לדעתו, ואפילו ההליכה עם מרצ ● ״המחויבות ללאומיות היהודית ניצחה כל דבר אחר, עד כדי כך שמתברר גם שהיא היתה יותר חשובה מ'רק לא ביבי׳״

עוד 789 מילים

התפרצות הקורונה – כל הכתבות

העולם מרוכז בקורונה, אבל תכנית המאה, הסיפוח והאג עדיין כאן

בית הדין בהאג והאיחוד האירופי משהים - אבל לא מקפיאים - את הדיונים על יחסי ישראל ופלסטין ● ישראל וארה"ב אומרות שהן עדיין עובדות על יישום תכנית המאה, כולל סיפוח, אך מסרבות לנקוב בלוח זמנים ● כך שינתה הקורונה את סדר היום במזרח התיכון ● פרשנות

עוד 856 מילים

"נגיף הקורונה ממשיך לחיות בדם לאחר המוות"

"המתים אמנם לא משתעלים, אבל הם יכולים לפלוט נוזלי גוף כשמזיזים אותם או כשמעבירים אותם ממקום למקום" ● כך אומרת לזמן ישראל פתולוגית אמריקאית בכירה, שקוראת לעולם לאמץ נהלים מחמירים בנוגע לטיפול בגופות ● ראיון

עוד 852 מילים

על פי הנתונים הרשמיים, מספר חולי הקורונה בגדה המערבית וברצועת עזה עדיין נמוך, ולמעשה הפלסטינים הם שחוששים מזליגת המחלה מההתנחלויות לשטחים ● בינתיים, ארגון רופאים למען זכויות אדם קורא לישראל להכיר באחריותה לנעשה שם - הן מבחינת החוק הבינלאומי והן מבחינה מוסרית ● "התפרצות בעזה תהיה קטסטרופה, בריאות לא פחות חשובה מביטחון"

עוד 1,504 מילים

השר בנט חתם על הקצאת 700 חיילים לסיוע למשטרה

נתניהו לראשי מפלגות הימין: הפרסומים בנושא המו"מ הם פייק ניוז מוחלט ● שקד: מסירת משרדי הביטחון והמשפטים לשמאל, פירושו שעבוד אידיאולוגי לשמאל ● אושרה בקשת יש עתיד להתפלג מסיעת חוסן לישראל, גנץ נשאר עם השם כחול לבן ● בעלה של יועצת נתניהו לענייני חרדים, עמה נפגש בסוף השבוע שעבר, התגלה כחולה קורונה

עוד 61 עדכונים

היוזמה לביטול הלכת דרעי-פנחסי מחרבת כל נורמה שלטונית ראויה

מ״לא נשב תחת ראש ממשלה עם כתבי אישום״, בני גנץ חתך בחדות למו״מ על ביטול חלקי של הלכת דרעי-פנחסי, על מנת שנתניהו יוכל לכהן כמ״מ ראש הממשלה בזמן שהוא עומד לדין, אם וכאשר תיכנס הרוטציה בין שניהם לתוקף ● מעבר לעובדה שמדובר בחקיקה פרסונלית פסולה, הרי שהיוזמה מאיימת למחוק את ההישג הגדול ביותר של אותה הלכה וכל זכר להקפדה על ניקיון כפיים ציבורי ● פרשנות

עוד 900 מילים

הנחש, האריה והחמור

פרשנות הרבה לפני שמגפת הקורונה הפכה לתירוץ הרשמי להקמת ממשלת חירום, ובזמן שבכחול-לבן עוד קיוו להקים ממשלת מיעוט או לכל הפחות להגיע למו״מ מול הליכוד עם הכנסת בידיהם, אשכנזי כבר בישל עם דרעי את הצטרפות גנץ ואנשיו לממשלה בראשות נתניהו ● הרמטכ״ל לשעבר ראה את תוצאות הבחירות ב-2 במרץ, וקיבל החלטה ● רק ביום חמישי, הבינו שותפיו לשעבר לאן פניו מועדות ● משרד הביטחון זו רק תחנה ראשונה ● הו הא מי זה בא ראש הממשלה הבא

עוד 2,917 מילים ו-10 תגובות

"אבי מת לבדו, ועכשיו אני לא יכולה אפילו לנחם את אמי"

"אנחנו מביאים מצרכי מזון לקשישים ומנסים לספק מילות נחמה לאלו שמודאגים במיוחד" ● "למרבה הצער, גם בתוך הקהילות שלנו יש אנשים שנדבקו בנגיף" ● יהודי איטליה מספרים על החיים והמוות בלב אזור האסון של הקורונה באירופה ● הקושי הרגשי הגדול, הם אומרים, הוא האיסור להיפרד מיקיריהם או ללוות אותם בדרכם האחרונה

עוד 877 מילים

גנץ ואשכנזי פוגשים את נתניהו במעון ראש הממשלה

ליברמן: נלך לאופוזיציה ● לפיד: גנץ ואשכנזי בחשו מאחורי גבי ● כחלון רוצה לחלק מענקים של 5 מיליארד שקל ● ניסנקורן: זחילה והליכה על 4 זה קשקוש, הולכים לממשלה שוויונית ● יורם יובל קורא להדחת ליצמן: הסגר חזק מדי וגורם לסטרס ● מחאת הדגלים השחורים הגיעה לבתים של גנץ, שפע, חיימוביץ' וזמיר ● האוזר תומך בממשלת חירום, רדיר מריח מתנדנדת

עוד 30 עדכונים

הושק שדה הפנלים הסולריים הצפים הגדול בארץ

על מאגר מים שסמוך לקיבוץ שמיר הוקם לאחרונה שדה הפנלים הסולריים הצפים הגדול בארץ ● סוף-סוף מתחילים לנצל את השטחים העצומים של המאגרים ● אביב לביא נחלץ מהסגר כדי לבקר בגולן, שבימים אלה ירוק וריק מתמיד

עוד 629 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה