"הפנים של המלחמה, יצירתו של האמן האוקראיני דאשה מרשנקו, אשר בנה את פניו של ולדימיר פוטין מלמעלה מ-5000 תרמילי כדור (צילום: AP Photo/Efrem Lukatsky)
AP Photo/Efrem Lukatsky

פעילים יהודים פרו-אוקראינים קוראים לישראל לצנן את יחסיה עם רוסיה, ולקחת בערבון מוגבל את הדיווחים על האנטישמיות הגוברת באוקראינה ● לטענתם, רוסיה מפיצה פייק ניוז - גם בתקשורת הישראלית - בניסיון להכפיש את אוקראינה, ולגייס את תמיכת מדינת ישראל והעם היהודי ● על התקריות האלימות שלא היו, ההתנצלות של יד ושם - והקשר המפתיע לדונלד טראמפ

ב-3 בפברואר, מרכז יד ושם פרסם התנצלות חריגה. שבועיים קודם לכן, ישראל אירחה את פורום השואה העולמי החמישי. במהלך האירוע יד ושם הקרין כמה סרטונים, וכעת הביע חרטה על הצגתם. על פי ההודעה, בסרטונים הללו היו "אי דיוקים" ו"תמונה חלקית של העובדות", שיצרה "רושם לא מאוזן".

בשבועות שלפני ההתנצלות, הסרטונים הללו והיבטים אחרים של פורום השואה ספגו ביקורת חריפה מצד היסטוריונים וניצולי שואה על הטיה לכאורה לטובת הנרטיבים של רוסיה בנוגע לחלקם של הסובייטים במלחמת העולם השנייה.

הסרטונים, כך נטען, התעלמו מהסכם ריבנטרופ-מולוטוב, שנחתם בין רוסיה של סטלין לגרמניה של היטלר, או מכיבוש חלקים מפולין על ידי ברית המועצות.

ויקטור ורצנר, ישראלי יליד אוקראינה שמנהל את קבוצת הפייסבוק Israel supports Ukraine (ישראל תומכת באוקראינה), אמר לנו כי פורום השואה העולמי והתנצלותו של יד ושם בעקבותיו היו לנושא חם בקבוצה הסגורה בחודשים האחרונים. "דנו בזה הרבה בקבוצה שלנו. אני לא חושב שיד ושם היה יוצר את הסרטונים השקריים האלה בלי אישור מממשלת ישראל", אומר ורצנר. "המטרה הייתה לרצות את רוסיה באמצעות פוליטיזציה של השואה".

אתר חדשות ישראלי בשפה הרוסית, Cursorinfo, בבעלותו של איש העסקים האוקראיני אולג וישניאקוב, פרסם גם הוא מאמר ביקורתי מאוד כלפי יד ושם.

"נראה שמארגני הפורום כל כך פחדו לאכזב את נשיא רוסיה פוטין, שהסכם ריבנטרופ-מולוטוב, שנחתם בין גרמניה הנאצית לבין ברית המועצות חודש לפני המלחמה, לא הוזכר כלל בסרטונים", נכתב במאמר. אחד הגולשים כתב בתגובה: "מוזיאון יד ושם מתנהג כבר הרבה זמן כמו פרוצה זולה! זה דוחה!".

רוב הישראלים, אומר ורצנר, ככל הנראה אינם מסוגלים אפילו למצוא את אוקראינה על המפה, ואינם מודעים להבדלים התרבותיים בין העולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, שאת כולם הם נוטים להכליל יחד תחת התווית "רוסים".

"יש בישראל 400,000 אזרחים ממוצא אוקראיני", הוא אומר. "רק 200,000 הם מרוסיה". ויש קבוצה משמעותית של ישראלים ויהודים מבריה"מ לשעבר, הוא טוען, שהם גם פרו-אוקראינים וגם פרו-מערביים, והקולות שלהם מוחלשים על ידי סכומי הכסף והמשאבים העצומים שממשלת רוסיה משקיעה, על פי הדיווחים, בתקשורת ובמדיה החברתית, בייחוד בתקשורת הדוברת רוסית בישראל, לדבריו.

"נראה שמארגני פורום השואה כל כך פחדו לאכזב את נשיא רוסיה פוטין, שהסכם ריבנטרופ-מולוטוב, שנחתם בין גרמניה הנאצית לבין ברית המועצות חודש לפני המלחמה, לא הוזכר כלל בסרטונים"

רבים מהיהודים הפרו-אוקראינים האלה היו רוצים לראות את ישראל נעה בכיוון פרו-אוקראיני, למשל באמצעות הצטרפות לסנקציות נגד רוסיה, או באמצעות דחיית מה שהם תופסים כנרטיבים פרו-רוסיים בנוגע לשואה ולאנטישמיות.

שוחחנו עם כמה מהפעילים הפרו-אוקראינים האלה, שהיו רוצים, לדבריהם, לחזק את הקשרים בין ישראל לאוקראינה.

נתניהו ונשיא אוקראינה זלנסקי, אוגוסט 2019 (צילום: AP Photo/Efrem Lukatsky)
נתניהו ונשיא אוקראינה זלנסקי, אוגוסט 2019 (צילום: AP Photo/Efrem Lukatsky)

"מלחמת אינפורמציה"

"רוסיה מוציאה סכומי עתק על התקשורת הפרו-רוסית, על טרולים במדיה החברתית ועל אירועים פרו-רוסיים עבור 'בני ארצם' בישראל", טוען ורצנר. "הצד הפרו-אוקראיני לא יכול להתחרות בזה".

בדוח של מכון ראנד מ-2018 נטען כי רוסיה מנהלת מסע תעמולה פעיל ברחבי העולם, ומוציאה מיליארדים על ערוצי תקשורת מסורתיים ועל קמפיינים סמויים במדיה חברתית כדי לזכות בלבם של דוברי רוסית בעולם.

הדוח מציג מאמצים כאלה במדינות הבלטיות, באוקראינה ובמדינות אחרות באזור, אבל השאלה אם ועד כמה ערוצי התקשורת והמדיה החברתית דוברי הרוסית בישראל ממומנים על ידי ממשלת רוסיה נותרת ללא מענה.

ורצנר מקביל בין פרו-אוקראיניות לפרו-מערביות.

"אני חושב שמסיבות אתיות, ישראל צריכה לתמוך באוקראינה. אנחנו צריכים להחליט מי אנחנו. האם אנחנו הישראלים שייכים לעולם המערבי או שאנחנו רוצים להיות בצד של רוסיה, צפון קוריאה ומשטרים מהסוג הזה?"

גם סרגיי לייוויקוב, יועץ להתייעלות אנרגטית המתגורר באודסה, מתאר את עצמו כ"יהודי פרו-אוקראיני". מתוקף כך, הוא אומר, הוא מרגיש שעליו לעמוד כל הזמן על המשמר ולהפריך את המידע המוטעה לגבי יהודים ואנטישמיות.

"אני חושב שמסיבות אתיות, ישראל צריכה לתמוך באוקראינה. אנחנו צריכים להחליט מי אנחנו. האם אנחנו הישראלים שייכים לעולם המערבי או שאנחנו רוצים להיות בצד של רוסיה, צפון קוריאה ומשטרים מהסוג הזה?"

במהלך השנים הראשונות לסכסוך הרוסי-אוקראיני, האשמות על אנטישמיות נרחבת בתמיכת המדינה (שהביאה לכאורה להגירה המונית של יהודים אוקראינים מפוחדים) היו מוטיב חוזר הן בדיווחים של ערוצי התקשורת הנשלטים על ידי הקרמלין והן בהצהרות שפרסמה ממשלת רוסיה.

בינואר שטפו את התקשורת הישראלית והרוסית דיווחים על "פוגרום" בעיר אומן באוקראינה, שבעקבותיו אושפזו ארבעה יהודים חסידים. הדיווחים הללו התבררו ככוזבים. "זה היה מידע מוטעה. הייתה תגרה, אבל היא התפתחה בין החסידים לכמה אנשים אחרים", אומר לייוויקוב.

הדיווחים הופיעו באתרים Theyeshivaworld, i24news ובג'רוזלם פוסט (שחזר בו לאחר מכן), וכן בתקשורת הפרו-רוסית. המשטרה האוקראינית הכחישה את הדיווחים על פוגרום ואמרה כי אכן התרחשה תגרה, אבל היא לא הייתה קשורה לאנטישמיות, ואיש לא אושפז.

במקרה דומה בסוף 2014, כלי תקשורת רוסיים דיווחו על מעשי תקיפה נרחבים של ארגון אוקראיני אולטרה-לאומני בעיר הנמל אודסה, סיפור שהתברר כבדיה מוחלטת. המקרה הזה היה אחד מני רבים שבהם התקשורת הרוסית ניסתה ליצור רושם של שנאת יהודים משתוללת באוקראינה. במקרה אחר, תכנית החדשות הרוסית "וסטי" ציטטה מכתב מחאה (מזויף) של דמות יהודית אירופאית בולטת, שמגנה "סגירה כפויה של ארגונים ובתי ספר יהודיים" באוקראינה.

לייוויקוב מאמין שדיווחים שקריים כאלה אינם בגדר טעות אלא הם מופצים במתכוון, כדי להציג את אוקראינה באור שלילי. "אנטישמיות היא חלק ממלחמת אינפורמציה באוקראינה. התקשורת הפרו-רוסית מקדמת את הרעיון שיש אנטישמיות, והיא מדווחת באופן קבוע על תקיפות או ונדליזם כדי לצייר תמונה שלפיה האנטישמיות היא דומיננטית מאוד בחיים באוקראינה. אבל זו לא האמת".

ואולם, גם בתקשורת האוקראינית המקומית היו דיווחים נרחבים על ונדליזם. לפי דוח של משרד התפוצות הישראלי מ-2018, בשנת 2017 התרחשו באוקראינה יותר מ-130 תקריות אנטישמיות – יותר מסך כל התקריות שנרשמו בשאר מדינות ברית המועצות לשעבר באותה שנה. גופים מסוימים, כגון ועד אוקראינה של הארגונים והקהילות היהודיים, הפריכו את הדוח הזה, בעוד אחרים, בכלל זאת הקהילה היהודית של אוקראינה, טענו כי הוא נראה אמין.

"התקשורת הפרו-רוסית מקדמת את הרעיון שיש אנטישמיות, והיא מדווחת באופן קבוע על תקיפות או ונדליזם כדי לצייר תמונה שלפיה האנטישמיות היא דומיננטית מאוד בחיים באוקראינה. אבל זו לא האמת"

עם זאת, על פי דוח שפרסמה בינואר הקהילה היהודית המאוחדת באוקראינה, קבוצה המקושרת לאיגור קולומויסקי, מיליארדר יהודי לאומן התומך בקומיקאי היהודי שהפך לנשיא, וולודימיר זלנסקי, בשנה שעברה פחת מספר התקריות האנטישמיות באוקראינה ב-27% ביחס לשנת 2018.

האקטיביסט הפרו-אוקראיני ויקטור ורצנר (צילום: פייסבוק)
האקטיביסט הפרו-אוקראיני ויקטור ורצנר (צילום: פייסבוק)

מהפכה פרו-מערבית

ורצנר, מצדו, אומר שאף על פי שללא ספק היו קבוצות אנטישמיות בין תומכי מהפכת מאידאן ב-2014 באוקראינה, שבעקבותיה הודח הנשיא ויקטור ינוקוביץ', הוא מאמין שהמהפכה נסבה בראש ובראשונה על דמוקרטיה וערכים מערביים.

"מובן שבמהפכת מאידאן היו הרבה אנטישמים. יש רמה מסוימת של אנטישמיות באירופה ככלל. אבל אוקראינה היא אפילו לא בעשר המדינות המובילות".

בנובמבר 2013, ינוקוביץ' הודיע כי לא יחתום על הסכם הסחר המתוכנן בין אוקראינה לאיחוד האירופי, וכי תחת זאת יפעל לחיזוק הקשרים עם רוסיה. אלפי אוקראינים נהרו לרחובות כדי למחות על המהלך, וצעקו "אוקראינה היא אירופה".

לאחר שמשטרת המהומות של ינוקוביץ' הכתה מפגינים סטודנטים ב-29 בנובמבר, ההפגנות התרחבו ומשכו מאות אלפי אנשים שזעמו על האלימות ועל השחיתות של שלטונו. ההפגנות נמשכו שלושה חודשים, בעוד משטרת המהומות מנסה לפזר את המפגינים באמצעים אלימים, שהביאו למותם של יותר ממאה בני אדם.

ב-22 בפברואר 2014 ינוקוביץ' נמלט לרוסיה; זמן קצר לאחר מכן רוסיה פלשה לחצי האי קרים, והבדלנים הנתמכים על ידי רוסיה החלו להילחם בכוחות האוקראיניים באזור דונבס, עימות שעדיין נמשך, ואשר כבר גבה את חייהם של אלפי אוקראינים.

זמן קצר לאחר שינוקוביץ' נמלט לרוסיה, פוטין פלש לחצי האי קרים, והבדלנים הנתמכים על ידי רוסיה החלו להילחם בכוחות האוקראיניים באזור דונבס, עימות שעדיין נמשך, ואשר כבר גבה את חייהם של אלפי אוקראינים

פעילה פרו-אוקראינית צועקת סיסמאות במהלך עצרת בכיכר העצמאות בקייב, אוקראינה, 12 בינואר 2014. המפגינים, הידועים כ"יברומאידאנים", זעמו על החלטתו של הנשיא ויקטור ינוקוביץ' בסוף השנה הקודמת להקפיא את הקשרים עם המערב ולהתקרב למוסקבה (צילום: סוכנות הידיעות האמריקאית/סרגיי צ'וזבקוב)
פעילה פרו-אוקראינית בכיכר העצמאות בקייב, ינואר 2014. המפגינים, הידועים כ"יברומאידאנים", זעמו על החלטתו של הנשיא דאז ויקטור ינוקוביץ' להקפיא את הקשרים עם המערב ולהתקרב למוסקבה (צילום: AP/סרגיי צ'וזבקוב)

רוסיה: לאומנים וניאו-נאצים בישראל

הממשלה הרוסית, מצדה, תיארה את אוקראינה כמדינה השטופה בניאו-נאציזם.

דוח שפרסם משרד החוץ הרוסי ב-2019 טען ש"מנעד שלם של ביטויים וסימנים לניאו-נאציזם נרשם באוקראינה, בכלל זאת טיוח והאדרה של נאציזם ומשתפי פעולה עם הנאצים בתקופת מלחמת העולם השנייה… מתן הכשר ללאומנים קיצונים ומינויָם למשרות ממשלתיות, מבצעי טיהור וענישה תוך שימוש בכוח נגד מי שמתויגים כמעורבים ב'פעילות אנטי-אוקראינית'".

בנוגע לפעילים פרו-אוקראינים בישראל נכתב בדוח שם: "לאחר אירועי 2014, פעילים מארגונים לאומיים וניאו-נאציים שונים החלו להגיע לישראל מאוקראינה במטרה להבטיח סיוע כלכלי, פוליטי ומידעי לשלטון האוקראיני החדש מצד ישראל והשדולה היהודית הבינלאומית באופן כללי. נעשו ניסיונות רבים להשתמש במהגרים דוברי רוסית מברית המועצות לשעבר באירועים שונים לתמיכה ברפורמות 'דמוקרטיות' באוקראינה ולגינוי 'הפעולות האגרסיביות' של רוסיה".

בדוח של משרד החוץ הרוסי נכתב כי "פעילים מארגונים לאומיים וניאו-נאציים החלו להגיע לישראל מאוקראינה במטרה להבטיח סיוע כלכלי, פוליטי ומידעי לשלטון האוקראיני החדש מצד ישראל והשדולה היהודית הבינלאומית"

הדוח של משרד החוץ הרוסי אף התייחס לקבוצת הפייסבוק של ורצנר: "הארגון הימני הלא מסחרי 'ישראל תומכת באוקראינה', שהוקם ב-2014 (מייסדו הוא רב-סרן במיל' ו' ורצנר), פעיל במיוחד בחברה הישראלית. פעילותו מכוונת בדרך כלל לקהלים הצעירים של הרשתות החברתיות", נכתב בו.

בנוגע לאתר של וישניאקוב נכתב בדוח: "אתרי חדשות מסוימים ידועים גם הם באופיים האנטי-רוסי, ובפרט האתר cursorinfo.co.il, שפרסומיו עושים שימוש לעתים קרובות בקלישאות האנטי-רוסיות של הרשויות והתקשורת באוקראינה".

סרגיי לייוויקוב (צילום: פייסבוק)
סרגיי לייוויקוב (צילום: פייסבוק)

האם ישראל עושה פוליטיזציה של האשמות באנטישמיות?

לייוויקוב, האקטיביסט מאודסה, מאשים את ממשלת ישראל כי היא עומדת לעתים קרובות לצדה של רוסיה במלחמת האינפורמציה שלה נגד אוקראינה, למשל בפרסום הודעות המגנות את האנטישמיות באוקראינה.

לדברי משרד החוץ הישראלי, ההודעות שלו מונעות מדאגה אמיתית בנוגע לאנטישמיות, אבל נראה שלפחות תקרית מדווחת אחת מצדיקה את הטענות.

בספטמבר 2018, מנהל הקמפיין לשעבר של טראמפ, פול מנפורט, הודה במשפטו שכחלק מהשדולנות הבלתי חוקית לטובת נשיא אוקראינה לשעבר ינוקוביץ', הוא פעל עם בכיר ישראלי להפצת הסיפור שתומכיה של יריבתו הפוליטית של הנשיא, יוליה טימושנקו, מעודדים אנטישמיות ושהם כרתו ברית עם מפלגה אנטישמית.

"מנפורט שיתף פעולה באופן פרטי עם בכיר בממשלת ישראל כדי להוציא הודעה רשמית על הסיפור הזה", נטען בכתב האישום. "ואז, כשהוא מחזיק בידע סודי מוקדם על ההודעה הישראלית הזאת, מנפורט פעל להפצת הסיפור בארה"ב".

מנהל הקמפיין לשעבר של טראמפ, הודה במשפטו שכחלק מהשדולנות הבלתי חוקית לטובת נשיא אוקראינה לשעבר, הוא פעל עם בכיר ישראלי להפצת הסיפור שתומכיה של יריבתו של הנשיא מעודדים אנטישמיות

ורצנר, בינתיים, מזכיר כי ב-2014 משרד החוץ, תחת השר דאז אביגדור ליברמן, עצר עסקה לאספקת מל"טים לצבא אוקראינה. לדבריו, ליברמן תומך בהתקרבותה של ישראל לרוסיה במקום להסתמך רק על ארה"ב כבעלת בריתה העיקרית.

APTOPIX Trump Russia Probe Manafort
APTOPIX Trump Russia Probe Manafort

טיהור אנטישמים

למרות קשריו של מנפורט עם בכיר ישראלי, יש מבקרים הטוענים כי עד לאחרונה ישראל נקטה איפוק בכל הקשור לביקורת על קייב. ב-2015, כשהפרלמנט האוקראיני העביר שורה של הצעות חוק התומכות בטיהור שמם של אולטרה-לאומנים ומשתפי פעולה עם הנאצים ובקמפיין כלל-ארצי לטיוח עברה של המדינה בתקופת המלחמה, ירושלים לא פרסמה שום הודעת גינוי.

הודעת הגינוי שפרסמה ישראל לאחרונה כלפי אוקראינה הייתה אירוע נדיר, מה שמתיישב עם טענות המבקרים על מדיניות לא מוצהרת של ישראל להימנע מביקורת כלפי בעלות בריתה במרכז ובמזרח אירופה בנושאים של זיכרון והנצחה.

למעשה, למרות הקמפיין על עברה של אוקראינה, בשנה שעברה ראש הממשלה בנימין נתניהו שיבח בפומבי את "מאמציה לשימור זיכרון השואה".

(חודשיים לאחר מכן, ראש הממשלה דאז, אולכסי הונצ'ארוק, והשרה לענייני וטרנים, אוקסנה קוליאדה, צולמו על הבמה באירוע התרמה למען וטרנים, שההופעה המרכזית בו הייתה של להקה ניאו-נאצית).

הודעת הגינוי שפרסמה ישראל כלפי אוקראינה הייתה אירוע נדיר, מה שמתיישב עם טענות המבקרים על מדיניות לא מוצהרת של ישראל להימנע מביקורת כלפי בעלות בריתה במרכז ובמזרח אירופה בנושאים של זיכרון והנצחה

אולם ישנם סימנים לכך שהמצב משתפר. בספטמבר, ממשלו של זלנסקי פיטר את וולודימיר ויאטרוביץ', מנהל המכון לזיכרון לאומי של אוקראינה ואחד מאדריכליה הראשיים של המדיניות הרוויזיוניסטית. במקומו מונה לתפקיד אנטון דרובוביץ', איש חינוך צעיר המעורב בפרויקט להקמת אתר הנצחה בבאבי יאר, שאמר כי הוא רוצה להביא איזון רב יותר למדיניות ההנצחה של קייב.

olegvishniakov (צילום: פייסבוק)
olegvishniakov (צילום: פייסבוק)

"ישראל היא לא פרו-רוסיה, היא פרו-ישראל"

וישניאקוב, שהוא קונסול הכבוד של ישראל במערב אוקראינה, אמר לנו כי הוא נשאל לעתים קרובות על יחסי ישראל-אוקראינה בהשוואה ליחסי ישראל-רוסיה.

"יש אנשים שאומרים שישראל היא מדינה פרו-רוסית. אני אומר לא, ישראל היא פרו-ישראל. כמובן, ישראל נאלצת להיות גמישה ולהגן על האינטרסים שלה. ישראל מוקפת באויבים. בלבנון יש 100,000 רקטות שמכוונות לישראל. איראן רוצה לעשות את אותו הדבר בסוריה. ישראל לא תאפשר את זה".

לדבריו, הנוכחות הרוסית בסוריה מכתיבה במידה רבה את עמדת ישראל כלפי רוסיה. "יש בדיחה לפיה לאוקראינה ולישראל יש שכנה משותפת. ישראל צריכה להיות גמישה ולדבר עם צדדים שונים כדי למנוע עימות".

אף על פי כן, הוא אומר, ישראל מסייעת לאוקראינה "בכל דרך שהיא יכולה".

"קבוצה של פסיכולוגים צבאיים מישראל הגיעה כמה פעמים לאוקראינה כדי לעבוד עם אנשים שסובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומתית. רופאים הגיעו לכאן כי לעזור לשקם חיילים בבתי חולים צבאיים".

בשנה שעברה, ישראל ואוקראינה חתמו על הסכם סחר חופשי, אומר וישניאקוב. שתי המדינות חתמו על הסכמי סחר בתחומי טכנולוגיית המידע, החקלאות והמתכות בהיקף של כמיליארד דולר בשנה, והוא מקווה שהמספר יגדל מאוד.

ויקטור ורצנר במדי צה"ל (צילום: פייסבוק)
ויקטור ורצנר במדי צה"ל (צילום: פייסבוק)

פטריוטים… ומושחתים

ורצנר נולד באוקראינה וגדל ברוסיה, עד שעלה עם הוריו לישראל בגיל 13. "ביקרתי ברוסיה שבע פעמים כאדם בוגר. עם השנים הבחנתי שהאווירה משתנה. הרבה רוסים באמת האמינו שהעולם נגדם, שהוא רוצה להרוס אותם. אפילו רוסים משכילים מאמינים בזה. אבל אם אתם מדברים עם אמריקאים, הם אפילו לא יודעים איפה רוסיה נמצאת על המפה", הוא אומר.

ב-2008, כשרוסיה פלשה לגיאורגיה השכנה, הוא עקב אחר כך בדאגה. "זה היה כל כך לא צודק. חשבתי לעצמי שחצי האי קרים הוא בטוח הבא בתור".

כשרוסיה פלשה לקרים ב-2014, ורצנר פתח את קבוצת הפייסבוק שלו, והחל לגייס עזרה הומניטרית וכסף עבור צבא אוקראינה והתושבים העקורים.

הרב-סרן במיל' אפילו עזר לצבא אוקראינה לשפר את המקצועיות שלו. "במערכת הצבאית הסובייטית, תכנון מתבצע ברמת החטיבה. אבל במערכת ישראלית או במערכת של נאט"ו, זה קורה ברמת הגדוד. אפשר להעביר משימה למפקד הגדוד, והוא מתכנן אותה בעצמו. המערכת של נאט"ו הרבה יותר טובה".

ורצנר סייע לצבא אוקראינה במשך שנתיים, אבל הפסיק כשנתקל בשחיתות בקרב קצינים בכירים. "אף פעם לא ראיתי שחיתות בישראל כמו שראיתי באוקראינה", הוא אומר. "הייתי במזרח אוקראינה, וקולונל אחד הזמין אותנו לארוחת ערב עשירה ומפוארת. שתי נשים בחולצות רקומות שירתו אותנו. שאלתי אותן מי הן, והן אמרו שהן חיילות. זה היה כל כך לא הולם. ראיתי גם נפוטיזם, שחיתות, אנשים שלא התאימו לתפקידים שלהם".

בו הזמן, ורצנר ראה הרבה ביטויים מרגשים של תרומה לזולת וחוסר אנוכיות, למשל איש עסקים אוקראיני בשנות הארבעים לחייו שהגיע לנקודת ביקורת במזרח אוקראינה במזראטי. הוא הביא איתו מדים ואמר, "קחו אותי, אני מתנדב".

יוליה טימושנקו, ארכיון, 2019 (צילום: AP Photo/Efrem Lukatsky)
יוליה טימושנקו, ארכיון, 2019 (צילום: AP Photo/Efrem Lukatsky)

"האוקראינים הם שוחרי חופש"

"האוקראינים והרוסים הם דומים אבל שונים", אומר ורצנר. "ברוסיה התקיימה מערכת צמיתות עד המאה ה-19. המנטליות האוקראינית יותר שוחרת חופש. באוקראינה, מיליוני סטודנטים ואנשים אחרים נהרו לרחובות במשך חודשים. זה לא קורה ברוסיה, אלא אם אין לאנשים מה לאכול, רק אז הם יוצאים לרחובות".

אף על פי כן, ורצנר מאמין שאוקראינה לא תוכל לשגשג אם לא תילחם בשחיתות. "השינוי צריך לבוא מלמטה. אם לא תציע שוחד לשוטר, השוטר לא יבקש ממך שוחד. ברגע שאתה משלם לשוטר, איך אתה יכול להגיד שאתה מתנגד לשחיתות?"

ורצנר מאמין שאוקראינה לא תוכל לשגשג אם לא תילחם בשחיתות: "השינוי צריך לבוא מלמטה. אם לא תציע שוחד לשוטר, השוטר לא יבקש ממך שוחד. ברגע שאתה משלם לשוטר, איך אתה יכול להגיד שאתה מתנגד לשחיתות?"

הרכבת התחתית בקייב, ינואר 2020 (צילום: AP Photo/Efrem Lukatsky)
הרכבת התחתית בקייב, ינואר 2020 (צילום: AP Photo/Efrem Lukatsky)

"אם יהיו השקעות זרות, השחיתות תפחת"

אנדריי אדמובסקי, איל נדל"ן אוקראיני ונשיא שותף של ועד אוקראינה, ארגון צדקה חילוני, אמר לנו כי הוא חושב שרוב האוקראינים היהודים הם פרו-אוקראינה."אני חושב שרוב יהודי אוקראינה שתומכים באוקראינה מאמינים בהחייאת הרעיון הלאומי שלנו", הוא מסביר.

אדמובסקי אומר שמאז מהפכת מאידאן והמלחמה בין אוקראינה לרוסיה, יותר אוקראינים חשים תחושה חזקה של זהות לאומית ורצון לעצב את גורלם בעצמם. "אוקראינה היא לא רוסיה", הוא אומר. "זה שם הספר של נשיא אוקראינה לשעבר ליאוניד קוצ'מה. אנחנו מדינות שונות לגמרי עם אנשים שונים לגמרי. יש לנו את האינטרסים שלנו. העובדה שאנחנו דוברים את אותה שפה היא לא רלוונטית".

אדמובסקי אומר שהוא לא נלהב כמו אחרים בנוגע לרפורמות נגד שחיתות. "הדיבורים על שחיתות הם קצת מוגזמים. אנחנו יותר מדברים על שחיתות מאשר יש שחיתות. לממשלה הייתה הצלחה רבה עם היוזמות שלה נגד שחיתות. כאיש עסקים אני מרגיש את זה באופן אישי".

אדמובסקי מאמין כי ייתכן שהדיבורים על שחיתות באוקראינה מרחיקים משקיעים זרים. "אם יגיע לכאן הון אמריקאי, הוא יגן על עצמו. זו תהיה הדרך הכי טובה להילחם בשחיתות. אם יבואו לכאן אנשי עסקים אמריקאים שחונכו לערכים שמנוגדים לשחיתות, הם יפיצו את הערכים האלה גם באוקראינה".

"אם יגיע לכאן הון אמריקאי, הוא יגן על עצמו. זו תהיה הדרך הכי טובה להילחם בשחיתות. אם יבואו לכאן אנשי עסקים אמריקאים שחונכו לערכים שמנוגדים לשחיתות, הם יפיצו את הערכים האלה גם באוקראינה"

אנדריי אדמובסקי במשרדו בקייב (צילום: סימונה ויינגלס)
אנדריי אדמובסקי במשרדו בקייב (צילום: סימונה ויינגלס)

האם הדמוקרטיה תשרוד את המדיה החברתית?

בימים אלה, פעילותו הפרו-אוקראינית של ורצנר מתמקדת במידה רבה במלחמת האינפורמציה שמתחוללת במדיה החברתית.

"פגשתי לא מזמן חייל משוחרר, עולה חדש מרוסיה. שאלתי אותו, באופן היפותטי, אם היה עימות צבאי בין ישראל לרוסיה, לטובת איזה צד הוא היה. מבלי להסס, הוא אמר רוסיה, וזה אחרי שלוש שנים של שירות בצנחנים".

ורצנר מאמין שרוסיה מוציאה סכומי עתק כדי לזכות בלבם של דוברי הרוסית בישראל. "רוסיה מוציאה מיליוני דולרים כדי לקדם את 9 במאי כיום הניצחון על הנאצים. שאר העולם חוגג ב-8 במאי. הכנסת העבירה חוק שלפיו 9 במאי הוא היום הלאומי. כל המצעדים האלה, והעיטורים הרוסיים שאנשים עונדים, והמדים הצבאיים שאנשים לובשים מזינים את הסנטימנטים הפרו-רוסיים".

לא כולם מושפעים מהמסרים האלה. עולים מבוגרים יותר ופחות משכילים הם הכי פגיעים להשפעה, הוא מעריך.

"מהניסיון שלי, ככל שהישראלים דוברי הרוסית משכילים יותר, הם יותר פרו-אוקראינים. לא משנה אם הם נולדו ברוסיה או באוקראינה או בקזחסטן. האנשים הפחות משכילים נוטים להיות יותר פרו-רוסים.

"מהניסיון שלי, ככל שהישראלים דוברי הרוסית משכילים יותר, הם יותר פרו-אוקראינים. לא משנה אם הם נולדו ברוסיה או באוקראינה או בקזחסטן. האנשים הפחות משכילים נוטים להיות יותר פרו-רוסים"

"אני חושב שזה מפני שאנשים משכילים יותר יכולים להשיג את המידע שלהם ממקורות שונים ולהסיק את המסקנות שלהם בעצמם. הם לא מואכלים בכפית על ידי ערוצי הטלוויזיה הרוסית".

ורצנר אומר כי הוא חושב ששטף הפופוליזם האוטוריטרי שסוחף את העולם מוזן, לפחות בחלקו, על ידי הפעילות הרוסית במדיה החברתית.

"המערב צריך להיות יותר פרואקטיבי. זה כמו במלחמה, זה לא טוב רק להגן על העמדות שלך. מדינות המערב יכולות להעביר חוקים לרגולציה על פייסבוק. הן יכולות להפיץ ערכים מערביים ברוסיה. למה לא להתערב בבחירות שלהם?"

אם הדמוקרטיה המערבית תצליח לשרוד את מלחמת האינפורמציה, מה שכלל אינו בטוח, ורצנר מאמין שהשטף האוטוריטרי ישכך יום אחד.

"אחרי שפוטין יעזוב את תפקידו", מציע ורצנר, "עשוי להיות ואקום שלטוני ברוסיה. אם העולם המערבי יהיה חזק מספיק כדי להתנגד עד אז, הרוסים אולי יחליטו, 'אם אנחנו לא יכולים להביס אותם, בואו נצטרף אליהם'".

"אחרי שפוטין יעזוב את תפקידו, עשוי להיות ואקום שלטוני ברוסיה. אם העולם המערבי יהיה חזק מספיק כדי להתנגד עד אז, הרוסים אולי יחליטו, 'אם אנחנו לא יכולים להביס אותם, בואו נצטרף אליהם'"

הפגנה נגד האופן שבו המחוקקים באוקראינה מטפלים במשבר הקורונה, מרץ 2020 (צילום: AP Photo/Efrem Lukatsky)
הפגנה נגד האופן שבו המחוקקים באוקראינה מטפלים במשבר הקורונה, מרץ 2020 (צילום: AP Photo/Efrem Lukatsky)
עוד 2,773 מילים
סגירה