בעולם מאמצים את שיטת מכון ויצמן לאיתור התפרצויות קורונה עם שאלון

השיטה שפיתחו מדענים ממכון ויצמן והאוניברסיטה העברית, לזיהוי וניבוי אזורי התפשטות הקורונה באמצעות שאלונים יומיים, זוכה להתעניינות בינלאומית ● השיטה החלה לפעול במספר מדינות, בהן ארה״ב, הודו ובריטניה ● פרופ' ערן סגל, ממפתחי השיטה, מוביל כעת מאמץ להקמת פורום בינלאומי לשיתוף נתונים ● כ-60 אלף ישראלים כבר מילאו את השאלונים

22/03/2020 10:35
מגפת הקורונה. אילוסטרציה (צילום: Alexander Ryabintsev/iStock)

השיטה לניטור, זיהוי וניבוי אזורי התפשטות הקורונה באמצעות שאלונים יומיים, שיזמו ופיתחו מדענים ממכון ויצמן בשיתוף עם חוקרים מהאוניברסיטה העברית ובתיאום עם משרד הבריאות, זוכה להתעניינות בינלאומית רחבה.

השיטה כבר החלה לפעול בארה"ב, הודו, לוקסמבורג, מלזיה, ספרד, גרמניה, איטליה ובריטניה. בימים האחרונים מוביל פרופ' ערן סגל, ממפתחי השיטה, מאמץ להקמת פורום בינלאומי לשיתוף נתונים ותובנות שייאספו על ידי השאלונים במדינות השונות, במטרה לפתח יחד כלים לניבוי והשוואה בין המדינות השונות.

השיטה מתבססת על שאלונים לכלל הציבור, העוקבים אחר התפתחות תסמינים הנגרמים מהנגיף, ועל ניתוח הנתונים המתקבלים משאלונים אלה, באמצעות אלגוריתמים של "ביג דאטה" ובינה מלאכותית. החוקרים מציינים, כי מאחר שהתפשטות הנגיף מתרחשת ב"צבירים" של הידבקות, זיהוי מוקדם של הצבירים הללו עשוי לאפשר פעולות שונות להכוונת הפעולות שיאטו את התפשטות הנגיף.

פרופ׳ ערן סגל

פרופ׳ ערן סגל

הפיילוט שהושק בישראל לפני שבוע זכה להיענות גדולה של הציבור. כ-60 אלף ישראלים מילאו את השאלונים. מניתוח ראשוני של הנתונים, הצליחו המדענים לזהות עלייה משמעותית בסימפטומים שמדווחים בשכונות בהן עברו חולי קורונה מאומתים.

מיפוי מדויק כזה – ברמה של שכונות – עשוי לאפשר לרשויות הבריאות להתמקד באזורים שבהם צפויה התפשטות של הנגיף, תוך מתן הקלות לאזורים שבהם לא צפויה התפשטות.

"שאלונים אלה הם הכלי היחיד שיכול לספק תמונה כללית של התפרצות הנגיף ברחבי המדינה", מדגיש סגל. "חשוב לציין שהם לא נועדו להחליף את המאמץ להגדלת מספר הבדיקות לאיתור חולים ונשאים. עם זאת, כושר הבדיקה לעולם לא יוכל להקיף את כלל האוכלוסייה – מסיבות לוגיסטיות וכלכליות. אנחנו מאמינים שהשיטה שלנו עשויה להוות כלי אסטרטגי עבור משרד הבריאות לטיפול במשבר".