התחזית הפוליטית של איל ארד:

״מה שהכי הגיוני שיקרה זה הקפאת מצב״

ראיון יועץ התקשורת איל ארד לא מאמין שתקום ממשלה חדשה בזמן הקרוב ומעריך כי הפתרון למצב הפוליטי בצל משבר הקורונה הוא ״הקפאת התהליכים הפוליטיים בשלושה חודשים או חצי שנה״ ● "הממשלה תהיה של בלוק נתניהו, כמו שהיא היום, והכנסת תהיה בשליטת גוש כחול-לבן. והם יצטרכו להגיע להסכמות לא בתוך הממשלה, אלא בין הממשלה לכנסת" ● "המשמעות היא שתהיה לנו סוג של אחדות לאומית"

איל ארד (צילום: שימוש לפי סעיף 27א׳ לחוק זכויות יוצרים)
שימוש לפי סעיף 27א׳ לחוק זכויות יוצרים
איל ארד

הפעילות התקשורתית של ראש הממשלה בנימין נתניהו טומנת בחובה סתירות לא מועטות. ההסכמה על היותו הקמפיינר הטוב ביותר בישראל, ככל הנראה אי פעם, פוגשת בעולם המציאות את חוסר ההצלחה שלו לנצח בבחירות כבר שלושה סבבים ברציפות. ומנגד, הצלחתו לשמר בסיס כוח של 58 מנדטים, למרות כתב אישום חמור על שוחד, מרמה והפרת אמונים, היא הישג תקשורתי ופוליטי יוצא דופן.

בימים אלה עולות שאלות גם על האסטרטגיה התקשורתית שבחר בהתמודדות עם מגפת הקורונה, ובמרכזה הפיכתו למרכז הסיפור באמצעות הדגשת אחריותו לכל החלטה והופעותיו הטלוויזיונית כמעט מדי ערב. בהופעות מעביר נתניהו הנחיות לאזרחים, אותן הוא עוטף בדברי שבח עצמיים על חוכמתו, קשריו ויכולותיו המנהיגותיות.

נכון לעכשיו, אומר יועץ התקשורת איל ארד, קשה לראות מה שנמצא מעבר ל"רכס" הקורונה, כלומר האם נתניהו ייצא מהמשבר כמנהיג שהיטיב לתפקד, או כאחראי למחדלים שנחשפו ולאלה שצפוים עוד להיחשף.

אהוד אולמרט וציפי לבני. אוקטובר 2008 (צילום: Yossi Zamir/Flash90)
אהוד אולמרט וציפי לבני. אוקטובר 2008 (צילום: Yossi Zamir/Flash90)

ארד, שליווה את נתניהו מאז היה שגריר באו"ם ועד אחרי שנבחר לראש הממשלה ב-1996, נפרד ממנו בסופו של דבר בטונים צורמים, ועבר לעבוד עם מנהיג הליכוד וקדימה אריאל שרון, ועם יורשיו בהנהגת קדימה, אהוד אולמרט וציפי לבני. לפני כמה שנים הוא אמר בראיון כי התנהלות נתניהו "מחליאה", ושהוא "מנותק באופן מוחלט מהצרכים ומהבעיות הבסיסיות של הציבור", אך בשיחה עם זמן ישראל בחר ארד בלשון מתונה, של פרשן המנסה לבאר את מהלכי נתניהו מנקודת מבטו.

לדברי ארד, הופעותיו של נתניהו במהלך משבר הקורונה "טובות ברמה הטקטית", ולמרות זאת אינן משרתות אותו. "הוא מצליח להעביר היטב את המסרים שלו, ברור לך מה ההנחיות ואתה בסה"כ מוכן לקבל אותן, אבל אני חושב שהוא שוחק את עצמו בהופעות היומיומיות האלה. מי שמנהל משבר לא צריך להיות זה שמסביר אותו. זאת טעות. הוא מציב את עצמו כמטרה לכל הביקורות.

"תאר לעצמך שאת ההנחייה על העיקוב הסלולרי היה מציג רופא בחלוק. רמת ההתנגדות שלך היתה יותר נמוכה. לכן אני חושב שהיה צריך ניהול אחר של הצד התקשורתי, במקום להפיל את הכל על ראש הממשלה, שלפני כל הופעה כזאת צריך להקדיש הרבה זמן להכנה שלה. ראש הממשלה צריך להיתפס כמי שיושב עכשיו ועסוק בניהול המשבר. צריך למנות מתחתיו אנשי מקצוע שעובדים, אבל הוא צריך לנהל, לקבל החלטות. כל מנגנון המדינה עומד לרשותו.

"תאר לעצמך שאת ההנחייה על עיקוב סלולרי היה מציג רופא בחלוק. רמת ההתנגדות שלך היתה יותר נמוכה. לכן אני חושב שהיה צריך ניהול אחר של הצד התקשורתי, במקום להפיל הכל על ראש הממשלה״

"זה בדיוק כמו שבמלחמה יכול להיות שראש הממשלה מופיע – ראינו את גולדה מאיר ביום כיפור – אבל ברור שמי שמנהל את המלחמה הוא הרמטכ"ל, אלופי הפיקודים, מפקדי האוגדות. לא ראש הממשלה. ביום כיפור היה מסביר לאומי, חיים הרצוג, שהיה מופיע ונותן לציבור את המידע, והיתה לו סמכות כי הוא הופיע במדים, בדרגות אלוף. במלחמת המפרץ זה היה נחמן שי".

נחמן שי (צילום: Flash90)
נחמן שי (צילום: Flash90)

איפה נתניהו ייפגע מהשחיקה הזאת?

"מהופעה להופעה פחות ופחות אנשים יאמינו לו. שתיים, ככל שהמשבר יתמשך הביקורת תגבר – היא כבר החלה – ובאופן טבעי היא תתמקד בו. צריכה להיות הבחנה בין סמכות כוללת לסמכות מקצועית, ובמשבר קל וחומר, כי נדרשת מומחיות מיוחדת".

לא מצליח להפחית את ההתנגדות אליו

לדברי ארד, גם במערכות הבחירות האחרונות השיג נתניהו הישגים טקטיים, אך כשל באסטרטגיה. "אין ספק שבמהלך כל מערכות הבחירות הוא שולט בסדר היום, וגם כשיש אירועים שמפריעים לסדר היום שלו הוא מצליח להגיב במהירות, כמו בפתיחת המשפט שלו או בבקשת החסינות. הוא שולט בסדר היום באופן די מוחלט, ומהבחינה הזאת הוא עושה בית ספר לכל היריבים שלו.

"מבחינות אחרות של התפקוד, אני חושב שהוא לא מצליח בצורה משמעותית להפחית את ההתנגדות אליו, למרות כל המאמצים. הביטוי של זה הוא שהבלוק שלו לא מצליח להשיג כבר שלוש מערכות בחירות ברציפות 61 מנדטים. הוא מנצח טקטית בשליטה בסדר היום ובהעברת מסרים, אבל הוא לא מצליח להגדיל מספיק את הנתח שלו".

בנימין נתניהו (צילום: Gali Tibbon/Pool via AP)
בנימין נתניהו (צילום: Gali Tibbon/Pool via AP)

״נתניהו לא מצליח בצורה משמעותית
להפחית את ההתנגדות אליו, למרות כל המאמצים. הביטוי של זה הוא שהבלוק שלו לא מצליח להשיג כבר שלוש מערכות בחירות ברציפות 61 מנדטים״

עם אישומים כל כך חמורים, גם 58 מנדטים זה הישג מפתיע.

"הייתי חושב שהוא אולי יירד יותר, וזה קרה בסיבוב השני של הבחירות, בספטמבר. אני חושב שהוא מצליח בעיקר בגלל החולשה של הקמפיינים בצד שמולו. הניצחון הטקטי מאפשר להשאיר את הראש מעל המים, אבל לא להגיע לגדה שמנגד".

איפה נתניהו פגיע?

"יש לו פגיעות בשני מקומות, וזה מבלי להתייחס לקורונה ולמה שהיא עוד תעשה. הפגיעות האחת שלו היא העייפות ממנו. אנשים מרגישים שהוא מכהן יותר מדי זמן, כולל חלק בבלוק הימין. פעם המנוח מוטי מורל המציא סיסמה ששלטון הוא כמו חולצה, אם לא מחליפים כל כמה זמן זה מסריח. זאת חולשה אחת והיא הכי גדולה – ובאופן מדהים, כחול לבן התחילו עם העניין הזה ועזבו אותו.

"החולשה השנייה היא כמובן כל הנושא המשפטי. יש אנשים גם בתוך הימין שלא מקבלים את העמדה שלו שזה הכל תיק תפור ושמנסים להפיל אותו באמצעים משפטיים. רוב הימין מקבל את העמדה הזאת, אבל יש שוליים של 15-20 אחוז שלא מקבלים את העמדה הזאת ומתקשים מאוד להצביע עבורו.

״אנשים מרגישים שהוא מכהן יותר מדי זמן, כולל חלק בבלוק הימין. פעם המנוח מוטי מורל המציא סיסמא ששלטון הוא כמו חולצה, אם לא מחליפים כל כמה זמן זה מסריח. זאת חולשה אחת והיא הכי גדולה״

"החולשה השלישית שלו היא הנושא החברתי-כלכלי, העובדה שלאורך מערכות הבחירות הוא לא הציע שום בשורה בנושאים החברתיים-כלכליים. רק בבחירות האחרונות הוא פתאום הודיע שהוא ממנה את ניר ברקת לשר האוצר, שיש לו שש רפורמות ענק וכו', כי הוא זיהה – ובדברים האלה הוא באמת הראשון לזהות – את החולשה הזאת".

אתה זוכר בהיסטוריה שלנו איבה כל כך חזקה של חצי עם כלפי ראש ממשלה?

"בחירות תמיד מבוססות על רגשות. יש את הרגש החיובי של תקווה, כשמצביעים בעד מישהו כי חושבים שיביא אותנו למקום הרבה יותר טוב. למשל, ההצבעה של השחורים בארה"ב עבור אובמה. יש הצבעה של פחד. אנחנו מפחדים ממשהו, ויש מישהו שאנחנו חושבים שיגן עלינו. ההצבעה בעד שרון ב-2001, היתה מפחד האינתיפאדה והלינץ' ברמאללה. ויש הצבעה של שנאה. גם בארה"ב הבחירות הן 'כן טראמפ' 'לא טראמפ'.

.ראש הממשלה, אריאל שרון, ב"חוות שקמים" בנגב. 1996 (צילום: Moshe Shai/FLASH90)
.ראש הממשלה, אריאל שרון, ב"חוות שקמים" בנגב. 1996 (צילום: Moshe Shai/FLASH90)

"הבחירות האחרונות אצלנו היו בחירות של שנאה. מצד אחד אלה ששונאים את נתניהו, ומצד שני מי ששונאים את אלה ששונאים את נתניהו. שלושת סבבי הבחירות רק הקצינו את השנאות האלה. התסכול של אנשים וחוסר היכולת לממש את השנאה שלהם ולהביס את הצד השני, רק הגבירו והזינו את התסכול, 'אולי אם אני אשנא עוד יותר אני אצליח'.

"לדעתי, הגוש הראשון שיצליח להוסיף לשנאה של המחנה שלו לצד השני גם תקווה, זה יכול להיות שובר שוויון".

לאן אתה מעריך שנתניהו מכוון?

"נתניהו רוצה קודם כל לפתור את הבעיות המשפטיות שלו, שמאיימות על היכולת לממש את הרצון שלו להמשיך להיות ראש ממשלה. זה כשלעצמו רצון לגיטימי".

יש הנחה רווחת שהוא מתבצר בראשות הממשלה בגלל צרותיו המשפטיות ושאחרת היה מעדיף ליהנות מהפנסיה.

"הוא מאמין באמת ובתמים שהוא האדם היחיד שיכול להנהיג את ישראל, מול האיומים והאתגרים שהיא ניצבת בפניהם כיום. הוא מאמין בזה באמת, אותנטית, ובעיקר סביבתו נתנה לזה ביטוי הרבה מאוד פעמים. השיחות עם שרה נתניהו שהוקלטו, שבהן היא אומרת שאם הוא הולך כל המדינה תיפול.

״התסכול של אנשים וחוסר היכולת לממש את השנאה שלהם ולהביס את הצד השני, רק הגבירו והזינו את התסכול, 'אולי אם אני אשנא עוד יותר אני אצליח'״

"שתיים, הוא לא רוצה ללכת לכלא, כמו כל אדם סביר, והוא לא מאמין שמערכת המשפט תיתן לו, בתפיסתו, משפט הוגן, ואני בכוונה לוקח את הצד שלו. לכן המטרות שלו הן להישאר ראש הממשלה ולהיפטר איכשהו מהתהליך המשפטי".

שתי עובדות יסוד

ארד, שליווה מקרוב חמישה משאים ומתנים קואליציוניים, מציע נקודת מבט ייחודית על האופן שבו ראוי להתמודד עם התסבוכת הפוליטית. "אחרי שלוש מערכות בחירות הציבור מאס בפוליטיקה. הדיון הפוליטי עובר לו מעל הראש, אין לו שום קשב למסרים של פוליטיקאים ולפוליטיקה בכלל. אבל יש כמה עובדות יסוד שצריך לקחת בחשבון.

"כשאתה מנתח את הסיטואציה באופן אובייקטיבי ומתעלם מהספינים – 'ניצחון ענק', 'הרס הדמוקרטיה', זה הכל ספינים – יש רק שתי עובדות יסוד. הראשונה, אף אחד מהצדדים לא יכול להקים ממשלה. אי אפשר לחבר את היבא יזבק עם צביקה האוזר. זאת עובדת יסוד ראשונה.

היבא יזבק (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
היבא יזבק (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

"עובדת יסוד שנייה היא שבמצב הקורונה היום – מאות אלפי אנשים מבודדים, איסור התקהלות וכל התקנות האלה – אי אפשר לקיים מערכת בחירות. גם אם נורא רוצים, גם אם היינו אחרי ארבע וחצי שנות ממשלה, זה דומה למצב שהיה במלחמת יום כיפור. זה פשוט בלתי אפשרי.

"במצב הזה יש רק שתי אפשרויות. אפשרות אחת היא כמובן ממשלה משותפת בין הליכוד לכחול-לבן, אבל אני לא רואה את זה קורה – בין השאר כי בכחול-לבן אין שמץ של אמון בכוונות הטובות של נתניהו, באמינות שלו, בקיום ההתחייבויות שלו וכו'. לכן נדמה לי שהם לא ילכו לדבר הזה. בעיניי זאת אפשרות בעלת סבירות נמוכה.

"אם אי אפשר להקים ממשלה ואי אפשר לקיים בחירות, מה שהכי הגיוני שיקרה זה הקפאת מצב. כלומר הכנסת תעביר חוק שדוחה את כל התהליכים הפוליטיים בשלושה חודשים או חצי שנה, או עד שהמשבר יידחה – כמו שהיה ביום כיפור, כשהכנסת התכנסה ודחתה את הבחירות. יש לה סמכות לעשות את זה בחוק (חוק יסוד הכנסת מאפשר זאת ברוב של 80 ח"כים, נ"י).

״אם אי אפשר להקים ממשלה ואי אפשר לקיים בחירות, מה שהכי הגיוני שיקרה זה הקפאת מצב. כלומר הכנסת תעביר חוק שדוחה את כל התהליכים הפוליטיים – כמו שהיה ביום כיפור״

"המשמעות היא שבעצם יש לנו סוג של אחדות לאומית. מה זה אחדות לאומית? זאת חלוקת כוחות בתוך הממשלה – עם רוטציה או בלי רוטציה. עכשיו תהיה חלוקת כוחות אבל אחרת. הממשלה תהיה של בלוק נתניהו, כמו שהיא היום, והכנסת תהיה בשליטת גוש האופוזיציה. גוש כחול-לבן. והם יצטרכו להגיע להסכמות לא בתוך הממשלה, אלא בין הממשלה לכנסת.

"זה מצב שקיים בדמוקרטיות מערביות, למשל ארצות הברית. היתה גם תקופה בצרפת של קוהביטסיון ("חיים משותפים"), שהנשיא היה סוציאליסט והפרלמנט בשליטת הגוליסטים, השמרנים, וזה עבד".

שמעון פרס ואריאל שרון (צילום: Flash90)
שמעון פרס ואריאל שרון (צילום: Flash90)

הכנסת תוכל לפקח שוב על הממשלה במקום להיות שבויה שלה.

"נכון, ואתה שמעת את זה אתמול מנתניהו. פתאום יו"ר הכנסת, בדרך כלל משרת כבוד שנתנו לאיזה פוליטיקאי זנוח, הפכה להיות זהה במשקל לשר הביטחון. ממתי אי פעם בממשלות אחדות השאלה של יו"ר הכנסת היתה חשובה? אני יכול לומר לך שבמו"מ שאריאל שרון ניהל עם שמעון פרס על ממשלת האחדות של 2001, כשלליכוד היו פחות מנדטים מלעבודה, 19 מול 26, שאלת יו"ר הכנסת לא עלתה בכלל בחלוקת התפקידים. זה היה פחות חשוב כי היתה ממשלת אחדות.

"נתניהו מנסה למנוע את העניין הזה. הוא מנסה ליצור מצב שגם קמה ממשלה בראשותו וגם הכנסת בשליטתו".

״פתאום יו"ר הכנסת, בדרך כלל משרת כבוד שנתנו לאיזה פוליטיקאי זנוח, הפכה להיות זהה במשקל לשר הביטחון. ממתי אי פעם בממשלות אחדות השאלה של יו"ר הכנסת היתה חשובה?״

אז הוא כן חושש מהחקיקה נגדו.

"לפני שנכנסים לחקיקה, בוא נסתכל על תהליך יותר קרוב. העברת תקציב. לנתניהו יש דברים שהוא רוצה להעביר, נגיד הפרטות מאסיביות במה שעוד נשאר, או כספים לשותפים הקואליציוניים, למשל לישיבות. הוא לא יוכל, כי בכנסת שבה התקציב נקבע על ידי הרוב, יש דברים שלא יעברו. רק דמיין לך את ליברמן או מישהו מישראל ביתנו בראשות ועדת הכספים.

אביגדור ליברמן (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
אביגדור ליברמן (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

"מטבע הדברים, כדי לנהל את המדינה יצטרכו להגיע להסכמות בין הכנסת לבין הממשלה, ופה תיווצר ההסכמה הלאומית, במקום שהיא תיווצר בתוך ממשלת אחדות לאומית.

"נגיד שעכשיו הממשלה היא בראשות נתניהו, ואמיר אוחנה רוצה להעביר חוק שאוסר לשפוט ראש ממשלה, או חוק שמשנה את הרכב הוועדה למינוי שופטים. הוא יצטרך להגיע לוועדת חוקה חוק ומשפט, שם אין לו רוב, אז הוא יצטרך להגיע להסכמות. יש מו"מ פוליטי ובסוף או שמגיעים להסכמה או שלא מגיעים.

"אנשים נורא מפחדים ממה שיקרה אם תהיה כנסת לעומתית. לא יקרה כלום, יצטרכו להגיע להסכמות. אמנם קשה להניע רפורמות גדולות, אבל אפשר יותר בקלות ליצור קואליציות אד-הוק. אני מזכיר שאצלנו, במשטר הפרלמנטרי, הממשלה היא סוג של ועדת ביצוע של הכנסת. מי שבוחר את הממשלה זה לא הציבור אלא הכנסת".

״אנשים נורא מפחדים ממה שיקרה אם תהיה כנסת לעומתית. לא יקרה כלום, יצטרכו להגיע להסכמות. אמנם קשה להניע רפורמות גדולות, אבל אפשר בקלות ליצור קואליציות אד-הוק״

מנגנון להכרעת בחירות

כמו אחרים, גם ארד סבור שיש להכניס לחוק הישראלי מנגנון להכרעת בחירות, למשל בחירות ישירות מהירות בין ראשי שתי המפלגות הגדולות ביותר, אם אף אחת מהן לא הצליחה להרכיב ממשלה. הוא מציע לקדם את התיקון בתקופת ההקפאה של משבר הקורונה, כדי שהבחירות הבאות יובילו בוודאות לפריצת המבוי הסתום.

כשתיגמר תקופת ההקפאה, אתה חושב שכחול-לבן תיפגע מההסכמה שלה להיעזר במשותפת?

"אם נלך לכיוון הזה של ההקפאה, הנושאים של אחרי יהיו שונים. אולי יהיו מיליון מובטלים והנושא המרכזי יהיה הנושא הכלכלי-חברתי? אנחנו לא יודעים. השאלה היא מה יהיה סדר היום ביציאה מהקורונה. היא משנה פה הרבה דברים. אולי, דווקא, כשייחשף כמה הציבור הערבי הוא חלק מההתמודדות עם הקורונה, תהיה פתאום התמתנות של ההתנגדות להשתתפות שלהם בחיים הפוליטיים?

"אני חושב שאנחנו עומדים מול איזה רכס מאוד גבוה שנקרא קורונה, ואנחנו לא יודעים מה יקרה בצד השני. אולי בכלל נתניהו יזכה להערכה על ההתמודדות עם הקורונה ויזכה ב-70 מנדטים. אי אפשר לדעת".

עוד 1,970 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 7 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ח"כ ניצן הורוביץ: "הסיפוח הוא פשע מלחמה"

לפיד: "אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין" ● דיווח: נתניהו וגנץ הסכימו על הקמת פורום שרים מצומצם לעניינים מדיניים-בטחוניים רגישים ● ח"כ ג'בארין: "קורא לשר אוחנה להפסיק את המדיניות הגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית"

22:47 עריכה

השר רפי פרץ: "כשהשמאל הצוני נמחק ומאבק את השפיות הוא מאבד את דגלי האויב. עצוב שזה מה שנהיה מהשמאל בישראל".

22:40 עריכה

ח"כ מיקי זוהר (ליכוד): "תמונה מההפגנה היום בתל אביב. דגלי פלסטין וקריאות נגד מדינת ישראל. כפי הנראה מדובר בחבורת אנשים מנותקים מהמציאות, מלאים בשאננות יתר שהביאה עלינו את אסון אוסלו וההתנתקות. בע״ה נמשיך לפעול למען ארץ ישראל וריבונותה בכל הכוח ובמלוא העוצמה".

22:33 עריכה

בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו על ההפגנה: "החברים של ימינה מפגינים נגד החלת הריבונות".

22:28 עריכה

ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) על ההפגנה בכיכר רבין: "יש כאן גיס חמישי שמייחל המהומות בארה"ב יגיעו לכאן. לא מפתיע שרבים מהם נמצאים בהפגנה בתל אביב שנראית כמו הפגנה עזתית ולא של ישראל מודאגים".

22:02 עריכה

ח"כ משה בוגי יעלון (יש עתיד-תלם): "ספין 'הסיפוח' גם נועד להסיט את תשומת הלב מחקיקה דרקונית שהופכת את ישראל מדמוקרטיה לדיקטטורה".

 

22:01 עריכה

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) מההפגנה נגד הסיפוח: "אני כאן בשביל להגיד – לא נוותר. זה אפשרי. הגעתי הערב להפגנה נגד הסיפוח בשם כל חברות וחברי…ומיליון וחצי שהצביעו לגנץ שהבטיח אלטרנטיבה לנתניהו".

20:48 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ החליטו להקים פורום מצומצם בו יתקיימו הדיונים המדיניים והבטחוניים הרגישים בנושאים כמו תוכנית הסיפוח או הגראין האיראני – כך דיווח ברק רביד בחדשות 13.

לדברי הבכירים עמם שוחח, הסיבה לכך היא העובדה שבפורום של 20 שרים לא ניתן לנהל דיון רגיש ולא כל שכן לקבל החלטות. ההערכה היא כי בפורום החדש יהיו שמונה שרים, עם חלוקה שווה בין שני הגושים בממשלה.

20:18 עריכה

יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ בהפגנה נגד הסיפוח: "הסיפוח הוא פשע מלחמה. פשע נגד השלום, פשע נגד הדמוקרטיה, פשע שיעלה לנו בדם. תאוות כוח משיחית מכאן התלכדה עם חזיונות משיחיים משם, המתנחלים מצאו את האוונגליסטים, וההזיות האלה ממיטות עלינו אסון, על כולנו – יהודים וערבים".

20:18 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה בהפגנה בכיכר רבין נגד תכנית הסיפוח כי אפשר לעצור את זה.

"ביחד ערבים ויהודים עוד נביא את השלום והדמוקרטיה", אמר בהקלטה ח"כ עודה מהבידוד לאחר שח"כ סמי אבו שחאדה ממפלגתו נדבק בקורונה. "יש פה קהל מגוון ולא תמיד נסכים על הכול אבל נסכים על העיקר. אם לא, נאבק ביחד להסכים לחוד".

19:46 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הערב ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 התייחס לפגישה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו תמיד מתנהגים באופן מכבד. הפגישה שלנו עסקה רק בענייני ביטחון". 

לפיד התייחס לשבועות הראשונים של הממשלה: "אנחנו שלושה שבועות מאז שהממשלה הזאת הוקמה. ההחלטות היחידות שהם עשו זה להקים משרדים מיותרים עם שרים מיותרים, חוק נורבגי, עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים. זה הדבר היחיד שהם עשו".

"לכחול לבן אין שום יכולת לעצור שום דבר שהם הבטיחו שהם יעצרו. ההודעות שלהם רפויות. הם שם כדי להלבין את ההתקפה על מערכת המשפט. הם שם כי הם פחדו וכדי לייצר משרדים לכולם במצב של משבר חמור", הוסיף.

על תוכנית הסיפוח אמר: "הודעתי שאני תומך בה, אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין. אין מפות, האמריקאים עסוקים גם במהומות שלהם וגם בקורונה. רק לפני יומיים צה"ל התחיל להיערך. נתניהו כמו נתניהו הבין שהקורונה והשיח על הקריסה הכלכלית לא טוב לו – והבין שאם ידברו על הסיפוח מצבו יהיה טוב".

"זו לא ממשלת אחדות, לא תהיה רוטציה. הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה כי היא לא עוזרת לאזרחים ולעסקים הקטנים. והיא לא מוסרית. קורה פה משהו חמור".

19:32 עריכה

כאלף בני אדם מפגינים כעת בכיכר רבין בתל אביב נגד כוונת הממשלה לספח את שטחי יו"ש, זאת לאחר שהמשטרה חזרה בה אמש מהאיסור לקיים את ההפגנה בטענה שהיא נוגדת את תקנות הקורונה.

19:14 עריכה

ח"כ עאידה תומא-סלימאן נמצאת בבידוד ולכן לא תוכל להגיע להפגנה שמתוכננת הערב בכיכר רבין בתל אביב נגד תוכנית טראמפ: "יושבת בבידוד ומחכה לשידור ישיר מכיכר רבין לצפות באלפי היהודים והערבים אשר ינהרו להפגין נגד הכיבוש והסיפוח".

16:02 עריכה

הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בכיכר רבין שבתל אביב נגד סיפוח יהודה ושומרון.

15:58 עריכה

שר הכלכלה עמיר פרץ על מעגל האבטלה: "המבחן המשמעותי של הממשלה הינו ההיערכות לחגי תשרי שיכולים להפוך לימים נוראים עבור מאות אלפי אזרחים שא ישובו לעבודה. מצב שעלול לקבע תרבות של אבטלה שהיא מחלה מסוכנת כלכלית וחברתית. חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראלי, דבר שיאפשר להחזיר עד כ-50%  מהמובטלים לעבודה".

15:54 עריכה

בעקבות הרצח המשולש היום בלוד, תקף ח"כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) בחריפות את חוסר האונים של המשטרה והממשלה: "הרצח המחריד בלוד שוב חושף את המחדל של רשויות אכיפת החוק בהתמודדות עם תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. העבריינים מרגישים שיש להם יד חופשית לפעול, כל עוד קורבנותיהם הם ערבים. הגיע הזמן לסיים את 'האוטונומיה' של גורמי הפשיעה בחברה הערבית. אני קורא לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להפסיק את המדיניות השערורייתית והגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית".

15:52 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, מתריע בשיחות סגורות: "אנחנו בהתפרצות שהיקפה לא ידוע".

לחדשות 12 אמר: "אני לא חושב שצריך להיות גל שני בישראל אם נתנהל נכון, אבל אנחנו בעלייה בתחלואה והיא מובהקת, אמיתית ומוחשית וייקח זמן עד שנבין את מלוא היקפה".

עוד 16 עדכונים

הקהילה היהודית במדינות בריה"מ לשעבר הכריזה על מבצע שאפתני: טאבלט לכל קשיש ● זאת, לאחר שמבוגרים רבים נותקו מהעולם החיצון בעקבות מגבלות הקורונה ● בינתיים גויסו תרומות לארבעה מכשירים בלבד, אך אחד מהם עומד לשנות את חייה של אירינה, החולמת לשוחח באמצעותו עם חברתה, שעלתה לארץ ● "היינו כמו אחיות, אבל אני לא יכולה לדבר איתה יותר, בגלל שיקר לי מדי להתקשר אליה"

עוד 941 מילים

פרויקט צילומים "זה יותר קשה מהפיגוע במגדלי התאומים"

הצלם ג'ונתן אלפיירי יצא למסע לתוככי בית לוויות יהודי בניו יורק, שם, למרבה הצער, הובילה הקורונה לפריחה בעבודה ● דומיניק קרלה, מנהל בית הלוויות גוטרמן, אומר שלא ראה מספר כזה של מתים ב-30 שנות הקריירה שלו – והוא מעולם לא רצה לראות ● תיעוד מיוחד

עוד 343 מילים ו-1 תגובות

בירושלים הסטטוס קוו מתערער ● בדמשק נערך קונצרט היסטורי ● בוושינגטון מאיימים על אסד ● במצרים סוחרים במסכות משומשות ● בלוב מכנים את ברק אובמה "עבד" ו"טיפש" ● ואיזה אירוע נורא קרה בעיראק ביוני 1941 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 917 מילים

לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, אפילו כיצד נרכוש אוכל

עכשיו, כשהעניינים כנראה מתחילים לחזור למסלולם, אפשר לבחון את מה שעברנו. אז איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת.

הקורונה הכתה בנו כמו הודעה של מרצה על שיעור השלמה ביום שישי. צפוי, אבל אף אחד לא תכנן לקחת בזה חלק עד שהוא הודיע על נוכחות חובה, או במקרה שלנו בידוד.

איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת

זה קרה ממש בתחילתו של סמסטר ב', אני זוכרת את המרצה מדברת איתנו על תוכנה בשם “zoom”, ושרוב הסיכויים נעבור ללמוד למידה מקוונת, מהבית. בהתחלה שמחתי, איזה כיף, נלמד מהמיטה, לא נצטרך להתעורר מוקדם יותר או לבשל מראש או ללבוש בגדים אמיתיים שהם לא פיג'מה.

אך עד מהרה מאוד החלום הפך לסיוט.

העומס הלימודי גדל בטענה ש"גם ככה אנחנו לא עושים כלום", לפתע סילבוסים שלמים השתנו והתהפכו, נוספו מטלות רבות, הדרישות עלו. וללמוד במיטה זה לא באמת נוח אז אין ברירה, את יושבת על כיסא מול מסך 12 שעות ביממה.

ההבנה העמוקה שישראל היא כנראה לא אומת הייטק גדולה כי בכל זאת כל שיעור השאלה הכי נפוצה הייתה "שומעים אותי?".

דברים שנקלטו במצלמות וידאו שאולי היה עדיף שלא היינו רואים. התמודדות עם קריוקי בעשר בבוקר של השכנים.

ובכל זאת, שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה או ימי הסטודנט אלא על הודעת היציאה לחל"ת. קחו לנו את הקפה, את הסיגריות, את החומוס בבניין רפואה, אבל אל תקחו לנו את הפרנסה.
הקושי הכלכלי בתקופה זו הביא אותי ואת חבריי  לספסל הלימודים לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים.

שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה. קחו לנו את הקפה, את החומוס בבניין רפואה, אבל לא את הפרנסה. זה הביא אותנו לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים

חלקנו לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, או אפילו כיצד נרכוש אוכל. בעקבות כך לא הייתה ברירה מלבד לחזור לגור אצל ההורים. ענין שיש לו השלכות משלו, הן רגשיות, הן נפשיות והן פיזיות.

בנוסף, רוב גדול של הסטודנטים מסתמכים על מלגות שבוטלו או לא המשיכו להתקיים במתכונת רגילה עקב המציאות החדשה.

הדבר היחידי שקצת נתן לי אוויר לנשימה זו המלגה שקיבלתי מקרן אייסף, אבל לצערי זה לא מספיק. אני ממש מקווה שהמדינה תבין שציבור שלם של סטודנטים נמצא בבעיה קשה, ויוכלו לסייע לנו כדי שלא נאלץ חלילה לנשור מהלימודים.

לסיכום, אינני יודעת מה יותר גרוע: גל החום המכה בנו, המצב הכלכלי של הסטודנטים, ריבוי השרים בממשלה או העובדה שתקופת המבחנים ממש קרובה. אבל מה שאני כן יודעת זה שרובנו מבינים שהסמסטר הזה די אבוד. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד בהקשר ללמידה מקוונת ודווקא כסטודנטית לחינוך אני מבינה כמה הוראה טכנולוגית היא העתיד.

עדן בן אור לומדת לתואר דו-חוגי בחינוך שנה ב', ותרבות צרפת וצרפתית שנה א', באוניברסיטת תל-אביב,  מלגאית קרן אייסף

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 439 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הדילמה של הקהילה היהודית בעיר הבוערת

הקהילה היהודית במיניאפוליס - שם החלו המהומות בארצות הברית, בעקבות הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטר - חצויה ● מצד אחד, חברי הקהילה נחושים להגיש עזרה לעיר הבוערת ● מצד שני, הם חוששים להפוך בעצמם למטרה

עוד 654 מילים

תיעוד מיוחד הסינים מראים לזרים את הדרך החוצה

בתי עסק ומקומות ציבוריים מגרשים אותי בזה אחר זה ● במקביל, הסינים מתקרבים לדת אחרי שנים של התרחקות כפויה, ומתחילים להבין שהנזק האמיתי והעמוק לכלכלה עוד לפניהם ● ואני מתחילה להתכונן לפרידה שלי משגנחאי ● הפרק הרביעי ביומנה של יפעת פרופר, המתעדת את עידן הקורונה בסין

עוד 3,460 מילים

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים

גנץ: "נשמור על חירות הפרט והדמוקרטיה גם בזמן חירום"

השר רפי פרץ: יש בתוכנית הסיפוח סעיפים שלא נוכל לקבל ● מנדלבליט: ישנה דחיפות לחוקק את חוק הקורונה, כי תקנות החירום יפקעו בקרוב ● נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי פרופסור חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ● ועד רשות שדות התעופה הפסיק את שביתת הפתע בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שנקבעה פגישה בעניינו בין שרת התחבורה רגב ושר האוצר כ"ץ

עוד 22 עדכונים

"נתניהו מנתק את ארץ ישראל מהיהודים"

ראיון הקרע במחנה הימין סביב החלת הריבונות רק הולך ומחמיר ● בראיון לזמן ישראל, אומר עירא רפפורט, מי שהיה חבר במחתרת היהודית: "צריך להילחם בזה בצורה חריפה מאד" ● כמו רבים מחבריו ביו"ש, הוא תוקף בחריפות את טראמפ ונתניהו ● "כשאתה מוסר את ארץ ישראל לאויבים, זה החטא הגדול ביותר. אבל כשאתה גם מנתק את היישובים - זה עוון לא פחות גדול" ● אבל, הוא מרגיע, זה לא יזלוג לאלימות: "מה שהיה טוב בזמנו, לא נכון להיום"

עוד 987 מילים

פטר אקשטיין קובקס הגן על מיעוטים ברומניה במשך עשרות שנים ● וגם הוביל את מאבק הלהט"ב שם ● למרות שאביו היה יהודי, הוא מעולם לא שקל לעלות לארץ ● האם המורשת הליברלית שלו תשרוד שלו את גל הלאומנות באזור, שאותו מוביל השכן מהונגריה, ויקטור אורבן? ● ראיון

עוד 1,244 מילים

ציוץ אחד יכול לעצור את הדהירה לסיפוח חד-צדדי

פרשנות לפני כארבעה חודשים הציג נשיא ארה"ב את תוכנית המאה - "משלום לשגשוג: חזון לשיפור חייהם של הפלסטינים והישראלים" ● משפט אחד שאמר טראמפ בנאומו באותו יום, אשר עומד בניגוד גמור לתוכנית הכתובה והמושקעת, איפשר לנתניהו לחתור תחת התוכנית ולהפוך אותה למסך עשן עבור פעולת הונאה חד-צדדית - שתפגע קשות במרקם היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל ● האם טראמפ יתערב לפני שיהיה מאוחר מדי?

עוד 3,152 מילים ו-1 תגובות

רוב הישראלים ציפו מבג"ץ לפסול את נתניהו

סקר מדד השלום מעלה כי רק 35% מהישראלים תומכים בפסיקת בג"ץ שאיפשרה לנתניהו לכהן כראש ממשלה, לעומת 51.5% שציפו מבג"ץ לפסול אותו ● לתמיכה הרחבה באקטיביזם שיפוטי במקרה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים שותפים מצביעי ימין רבים ● קמפיין הליכוד להחרבת שלטון החוק פוגע אנושות גם בבני גנץ, העלול להיפלט מהפוליטיקה מוקדם מהצפוי ● פרשנות

עוד 854 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה