הפעילות התקשורתית של ראש הממשלה בנימין נתניהו טומנת בחובה סתירות לא מועטות. ההסכמה על היותו הקמפיינר הטוב ביותר בישראל, ככל הנראה אי פעם, פוגשת בעולם המציאות את חוסר ההצלחה שלו לנצח בבחירות כבר שלושה סבבים ברציפות. ומנגד, הצלחתו לשמר בסיס כוח של 58 מנדטים, למרות כתב אישום חמור על שוחד, מרמה והפרת אמונים, היא הישג תקשורתי ופוליטי יוצא דופן.
בימים אלה עולות שאלות גם על האסטרטגיה התקשורתית שבחר בהתמודדות עם מגפת הקורונה, ובמרכזה הפיכתו למרכז הסיפור באמצעות הדגשת אחריותו לכל החלטה והופעותיו הטלוויזיונית כמעט מדי ערב. בהופעות מעביר נתניהו הנחיות לאזרחים, אותן הוא עוטף בדברי שבח עצמיים על חוכמתו, קשריו ויכולותיו המנהיגותיות.
נכון לעכשיו, אומר יועץ התקשורת איל ארד, קשה לראות מה שנמצא מעבר ל"רכס" הקורונה, כלומר האם נתניהו ייצא מהמשבר כמנהיג שהיטיב לתפקד, או כאחראי למחדלים שנחשפו ולאלה שצפוים עוד להיחשף.
ארד, שליווה את נתניהו מאז היה שגריר באו"ם ועד אחרי שנבחר לראש הממשלה ב-1996, נפרד ממנו בסופו של דבר בטונים צורמים, ועבר לעבוד עם מנהיג הליכוד וקדימה אריאל שרון, ועם יורשיו בהנהגת קדימה, אהוד אולמרט וציפי לבני. לפני כמה שנים הוא אמר בראיון כי התנהלות נתניהו "מחליאה", ושהוא "מנותק באופן מוחלט מהצרכים ומהבעיות הבסיסיות של הציבור", אך בשיחה עם זמן ישראל בחר ארד בלשון מתונה, של פרשן המנסה לבאר את מהלכי נתניהו מנקודת מבטו.
לדברי ארד, הופעותיו של נתניהו במהלך משבר הקורונה "טובות ברמה הטקטית", ולמרות זאת אינן משרתות אותו. "הוא מצליח להעביר היטב את המסרים שלו, ברור לך מה ההנחיות ואתה בסה"כ מוכן לקבל אותן, אבל אני חושב שהוא שוחק את עצמו בהופעות היומיומיות האלה. מי שמנהל משבר לא צריך להיות זה שמסביר אותו. זאת טעות. הוא מציב את עצמו כמטרה לכל הביקורות.
"תאר לעצמך שאת ההנחייה על העיקוב הסלולרי היה מציג רופא בחלוק. רמת ההתנגדות שלך היתה יותר נמוכה. לכן אני חושב שהיה צריך ניהול אחר של הצד התקשורתי, במקום להפיל את הכל על ראש הממשלה, שלפני כל הופעה כזאת צריך להקדיש הרבה זמן להכנה שלה. ראש הממשלה צריך להיתפס כמי שיושב עכשיו ועסוק בניהול המשבר. צריך למנות מתחתיו אנשי מקצוע שעובדים, אבל הוא צריך לנהל, לקבל החלטות. כל מנגנון המדינה עומד לרשותו.
"תאר לעצמך שאת ההנחייה על עיקוב סלולרי היה מציג רופא בחלוק. רמת ההתנגדות שלך היתה יותר נמוכה. לכן אני חושב שהיה צריך ניהול אחר של הצד התקשורתי, במקום להפיל הכל על ראש הממשלה"
"זה בדיוק כמו שבמלחמה יכול להיות שראש הממשלה מופיע – ראינו את גולדה מאיר ביום כיפור – אבל ברור שמי שמנהל את המלחמה הוא הרמטכ"ל, אלופי הפיקודים, מפקדי האוגדות. לא ראש הממשלה. ביום כיפור היה מסביר לאומי, חיים הרצוג, שהיה מופיע ונותן לציבור את המידע, והיתה לו סמכות כי הוא הופיע במדים, בדרגות אלוף. במלחמת המפרץ זה היה נחמן שי".
איפה נתניהו ייפגע מהשחיקה הזאת?
"מהופעה להופעה פחות ופחות אנשים יאמינו לו. שתיים, ככל שהמשבר יתמשך הביקורת תגבר – היא כבר החלה – ובאופן טבעי היא תתמקד בו. צריכה להיות הבחנה בין סמכות כוללת לסמכות מקצועית, ובמשבר קל וחומר, כי נדרשת מומחיות מיוחדת".
לא מצליח להפחית את ההתנגדות אליו
לדברי ארד, גם במערכות הבחירות האחרונות השיג נתניהו הישגים טקטיים, אך כשל באסטרטגיה. "אין ספק שבמהלך כל מערכות הבחירות הוא שולט בסדר היום, וגם כשיש אירועים שמפריעים לסדר היום שלו הוא מצליח להגיב במהירות, כמו בפתיחת המשפט שלו או בבקשת החסינות. הוא שולט בסדר היום באופן די מוחלט, ומהבחינה הזאת הוא עושה בית ספר לכל היריבים שלו.
"מבחינות אחרות של התפקוד, אני חושב שהוא לא מצליח בצורה משמעותית להפחית את ההתנגדות אליו, למרות כל המאמצים. הביטוי של זה הוא שהבלוק שלו לא מצליח להשיג כבר שלוש מערכות בחירות ברציפות 61 מנדטים. הוא מנצח טקטית בשליטה בסדר היום ובהעברת מסרים, אבל הוא לא מצליח להגדיל מספיק את הנתח שלו".
"נתניהו לא מצליח בצורה משמעותית
להפחית את ההתנגדות אליו, למרות כל המאמצים. הביטוי של זה הוא שהבלוק שלו לא מצליח להשיג כבר שלוש מערכות בחירות ברציפות 61 מנדטים"
עם אישומים כל כך חמורים, גם 58 מנדטים זה הישג מפתיע.
"הייתי חושב שהוא אולי יירד יותר, וזה קרה בסיבוב השני של הבחירות, בספטמבר. אני חושב שהוא מצליח בעיקר בגלל החולשה של הקמפיינים בצד שמולו. הניצחון הטקטי מאפשר להשאיר את הראש מעל המים, אבל לא להגיע לגדה שמנגד".
איפה נתניהו פגיע?
"יש לו פגיעות בשני מקומות, וזה מבלי להתייחס לקורונה ולמה שהיא עוד תעשה. הפגיעות האחת שלו היא העייפות ממנו. אנשים מרגישים שהוא מכהן יותר מדי זמן, כולל חלק בבלוק הימין. פעם המנוח מוטי מורל המציא סיסמה ששלטון הוא כמו חולצה, אם לא מחליפים כל כמה זמן זה מסריח. זאת חולשה אחת והיא הכי גדולה – ובאופן מדהים, כחול לבן התחילו עם העניין הזה ועזבו אותו.
"החולשה השנייה היא כמובן כל הנושא המשפטי. יש אנשים גם בתוך הימין שלא מקבלים את העמדה שלו שזה הכל תיק תפור ושמנסים להפיל אותו באמצעים משפטיים. רוב הימין מקבל את העמדה הזאת, אבל יש שוליים של 15-20 אחוז שלא מקבלים את העמדה הזאת ומתקשים מאוד להצביע עבורו.
"אנשים מרגישים שהוא מכהן יותר מדי זמן, כולל חלק בבלוק הימין. פעם המנוח מוטי מורל המציא סיסמא ששלטון הוא כמו חולצה, אם לא מחליפים כל כמה זמן זה מסריח. זאת חולשה אחת והיא הכי גדולה"
"החולשה השלישית שלו היא הנושא החברתי-כלכלי, העובדה שלאורך מערכות הבחירות הוא לא הציע שום בשורה בנושאים החברתיים-כלכליים. רק בבחירות האחרונות הוא פתאום הודיע שהוא ממנה את ניר ברקת לשר האוצר, שיש לו שש רפורמות ענק וכו', כי הוא זיהה – ובדברים האלה הוא באמת הראשון לזהות – את החולשה הזאת".
אתה זוכר בהיסטוריה שלנו איבה כל כך חזקה של חצי עם כלפי ראש ממשלה?
"בחירות תמיד מבוססות על רגשות. יש את הרגש החיובי של תקווה, כשמצביעים בעד מישהו כי חושבים שיביא אותנו למקום הרבה יותר טוב. למשל, ההצבעה של השחורים בארה"ב עבור אובמה. יש הצבעה של פחד. אנחנו מפחדים ממשהו, ויש מישהו שאנחנו חושבים שיגן עלינו. ההצבעה בעד שרון ב-2001, היתה מפחד האינתיפאדה והלינץ' ברמאללה. ויש הצבעה של שנאה. גם בארה"ב הבחירות הן 'כן טראמפ' 'לא טראמפ'.
![.ראש הממשלה, אריאל שרון, ב"חוות שקמים" בנגב. 1996 (צילום: Moshe Shai/FLASH90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/03/F091021MS02-640x400.jpg ".ראש הממשלה, אריאל שרון, ב"חוות שקמים" בנגב. 1996 (צילום: Moshe Shai/FLASH90)")
"הבחירות האחרונות אצלנו היו בחירות של שנאה. מצד אחד אלה ששונאים את נתניהו, ומצד שני מי ששונאים את אלה ששונאים את נתניהו. שלושת סבבי הבחירות רק הקצינו את השנאות האלה. התסכול של אנשים וחוסר היכולת לממש את השנאה שלהם ולהביס את הצד השני, רק הגבירו והזינו את התסכול, 'אולי אם אני אשנא עוד יותר אני אצליח'.
"לדעתי, הגוש הראשון שיצליח להוסיף לשנאה של המחנה שלו לצד השני גם תקווה, זה יכול להיות שובר שוויון".
לאן אתה מעריך שנתניהו מכוון?
"נתניהו רוצה קודם כל לפתור את הבעיות המשפטיות שלו, שמאיימות על היכולת לממש את הרצון שלו להמשיך להיות ראש ממשלה. זה כשלעצמו רצון לגיטימי".
יש הנחה רווחת שהוא מתבצר בראשות הממשלה בגלל צרותיו המשפטיות ושאחרת היה מעדיף ליהנות מהפנסיה.
"הוא מאמין באמת ובתמים שהוא האדם היחיד שיכול להנהיג את ישראל, מול האיומים והאתגרים שהיא ניצבת בפניהם כיום. הוא מאמין בזה באמת, אותנטית, ובעיקר סביבתו נתנה לזה ביטוי הרבה מאוד פעמים. השיחות עם שרה נתניהו שהוקלטו, שבהן היא אומרת שאם הוא הולך כל המדינה תיפול.
"התסכול של אנשים וחוסר היכולת לממש את השנאה שלהם ולהביס את הצד השני, רק הגבירו והזינו את התסכול, 'אולי אם אני אשנא עוד יותר אני אצליח'"
"שתיים, הוא לא רוצה ללכת לכלא, כמו כל אדם סביר, והוא לא מאמין שמערכת המשפט תיתן לו, בתפיסתו, משפט הוגן, ואני בכוונה לוקח את הצד שלו. לכן המטרות שלו הן להישאר ראש הממשלה ולהיפטר איכשהו מהתהליך המשפטי".
שתי עובדות יסוד
ארד, שליווה מקרוב חמישה משאים ומתנים קואליציוניים, מציע נקודת מבט ייחודית על האופן שבו ראוי להתמודד עם התסבוכת הפוליטית. "אחרי שלוש מערכות בחירות הציבור מאס בפוליטיקה. הדיון הפוליטי עובר לו מעל הראש, אין לו שום קשב למסרים של פוליטיקאים ולפוליטיקה בכלל. אבל יש כמה עובדות יסוד שצריך לקחת בחשבון.
"כשאתה מנתח את הסיטואציה באופן אובייקטיבי ומתעלם מהספינים – 'ניצחון ענק', 'הרס הדמוקרטיה', זה הכל ספינים – יש רק שתי עובדות יסוד. הראשונה, אף אחד מהצדדים לא יכול להקים ממשלה. אי אפשר לחבר את היבא יזבק עם צביקה האוזר. זאת עובדת יסוד ראשונה.
"עובדת יסוד שנייה היא שבמצב הקורונה היום – מאות אלפי אנשים מבודדים, איסור התקהלות וכל התקנות האלה – אי אפשר לקיים מערכת בחירות. גם אם נורא רוצים, גם אם היינו אחרי ארבע וחצי שנות ממשלה, זה דומה למצב שהיה במלחמת יום כיפור. זה פשוט בלתי אפשרי.
"במצב הזה יש רק שתי אפשרויות. אפשרות אחת היא כמובן ממשלה משותפת בין הליכוד לכחול-לבן, אבל אני לא רואה את זה קורה – בין השאר כי בכחול-לבן אין שמץ של אמון בכוונות הטובות של נתניהו, באמינות שלו, בקיום ההתחייבויות שלו וכו'. לכן נדמה לי שהם לא ילכו לדבר הזה. בעיניי זאת אפשרות בעלת סבירות נמוכה.
"אם אי אפשר להקים ממשלה ואי אפשר לקיים בחירות, מה שהכי הגיוני שיקרה זה הקפאת מצב. כלומר הכנסת תעביר חוק שדוחה את כל התהליכים הפוליטיים בשלושה חודשים או חצי שנה, או עד שהמשבר יידחה – כמו שהיה ביום כיפור, כשהכנסת התכנסה ודחתה את הבחירות. יש לה סמכות לעשות את זה בחוק (חוק יסוד הכנסת מאפשר זאת ברוב של 80 ח"כים, נ"י).
"אם אי אפשר להקים ממשלה ואי אפשר לקיים בחירות, מה שהכי הגיוני שיקרה זה הקפאת מצב. כלומר הכנסת תעביר חוק שדוחה את כל התהליכים הפוליטיים – כמו שהיה ביום כיפור"
"המשמעות היא שבעצם יש לנו סוג של אחדות לאומית. מה זה אחדות לאומית? זאת חלוקת כוחות בתוך הממשלה – עם רוטציה או בלי רוטציה. עכשיו תהיה חלוקת כוחות אבל אחרת. הממשלה תהיה של בלוק נתניהו, כמו שהיא היום, והכנסת תהיה בשליטת גוש האופוזיציה. גוש כחול-לבן. והם יצטרכו להגיע להסכמות לא בתוך הממשלה, אלא בין הממשלה לכנסת.
"זה מצב שקיים בדמוקרטיות מערביות, למשל ארצות הברית. היתה גם תקופה בצרפת של קוהביטסיון ("חיים משותפים"), שהנשיא היה סוציאליסט והפרלמנט בשליטת הגוליסטים, השמרנים, וזה עבד".
הכנסת תוכל לפקח שוב על הממשלה במקום להיות שבויה שלה.
"נכון, ואתה שמעת את זה אתמול מנתניהו. פתאום יו"ר הכנסת, בדרך כלל משרת כבוד שנתנו לאיזה פוליטיקאי זנוח, הפכה להיות זהה במשקל לשר הביטחון. ממתי אי פעם בממשלות אחדות השאלה של יו"ר הכנסת היתה חשובה? אני יכול לומר לך שבמו"מ שאריאל שרון ניהל עם שמעון פרס על ממשלת האחדות של 2001, כשלליכוד היו פחות מנדטים מלעבודה, 19 מול 26, שאלת יו"ר הכנסת לא עלתה בכלל בחלוקת התפקידים. זה היה פחות חשוב כי היתה ממשלת אחדות.
"נתניהו מנסה למנוע את העניין הזה. הוא מנסה ליצור מצב שגם קמה ממשלה בראשותו וגם הכנסת בשליטתו".
"פתאום יו"ר הכנסת, בדרך כלל משרת כבוד שנתנו לאיזה פוליטיקאי זנוח, הפכה להיות זהה במשקל לשר הביטחון. ממתי אי פעם בממשלות אחדות השאלה של יו"ר הכנסת היתה חשובה?"
אז הוא כן חושש מהחקיקה נגדו.
"לפני שנכנסים לחקיקה, בוא נסתכל על תהליך יותר קרוב. העברת תקציב. לנתניהו יש דברים שהוא רוצה להעביר, נגיד הפרטות מאסיביות במה שעוד נשאר, או כספים לשותפים הקואליציוניים, למשל לישיבות. הוא לא יוכל, כי בכנסת שבה התקציב נקבע על ידי הרוב, יש דברים שלא יעברו. רק דמיין לך את ליברמן או מישהו מישראל ביתנו בראשות ועדת הכספים.
"מטבע הדברים, כדי לנהל את המדינה יצטרכו להגיע להסכמות בין הכנסת לבין הממשלה, ופה תיווצר ההסכמה הלאומית, במקום שהיא תיווצר בתוך ממשלת אחדות לאומית.
"נגיד שעכשיו הממשלה היא בראשות נתניהו, ואמיר אוחנה רוצה להעביר חוק שאוסר לשפוט ראש ממשלה, או חוק שמשנה את הרכב הוועדה למינוי שופטים. הוא יצטרך להגיע לוועדת חוקה חוק ומשפט, שם אין לו רוב, אז הוא יצטרך להגיע להסכמות. יש מו"מ פוליטי ובסוף או שמגיעים להסכמה או שלא מגיעים.
"אנשים נורא מפחדים ממה שיקרה אם תהיה כנסת לעומתית. לא יקרה כלום, יצטרכו להגיע להסכמות. אמנם קשה להניע רפורמות גדולות, אבל אפשר יותר בקלות ליצור קואליציות אד-הוק. אני מזכיר שאצלנו, במשטר הפרלמנטרי, הממשלה היא סוג של ועדת ביצוע של הכנסת. מי שבוחר את הממשלה זה לא הציבור אלא הכנסת".
"אנשים נורא מפחדים ממה שיקרה אם תהיה כנסת לעומתית. לא יקרה כלום, יצטרכו להגיע להסכמות. אמנם קשה להניע רפורמות גדולות, אבל אפשר בקלות ליצור קואליציות אד-הוק"
מנגנון להכרעת בחירות
כמו אחרים, גם ארד סבור שיש להכניס לחוק הישראלי מנגנון להכרעת בחירות, למשל בחירות ישירות מהירות בין ראשי שתי המפלגות הגדולות ביותר, אם אף אחת מהן לא הצליחה להרכיב ממשלה. הוא מציע לקדם את התיקון בתקופת ההקפאה של משבר הקורונה, כדי שהבחירות הבאות יובילו בוודאות לפריצת המבוי הסתום.
כשתיגמר תקופת ההקפאה, אתה חושב שכחול-לבן תיפגע מההסכמה שלה להיעזר במשותפת?
"אם נלך לכיוון הזה של ההקפאה, הנושאים של אחרי יהיו שונים. אולי יהיו מיליון מובטלים והנושא המרכזי יהיה הנושא הכלכלי-חברתי? אנחנו לא יודעים. השאלה היא מה יהיה סדר היום ביציאה מהקורונה. היא משנה פה הרבה דברים. אולי, דווקא, כשייחשף כמה הציבור הערבי הוא חלק מההתמודדות עם הקורונה, תהיה פתאום התמתנות של ההתנגדות להשתתפות שלהם בחיים הפוליטיים?
"אני חושב שאנחנו עומדים מול איזה רכס מאוד גבוה שנקרא קורונה, ואנחנו לא יודעים מה יקרה בצד השני. אולי בכלל נתניהו יזכה להערכה על ההתמודדות עם הקורונה ויזכה ב-70 מנדטים. אי אפשר לדעת".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם