צוות רפואי בכניסת החירום לבית החולים הדסה עין כרם בירושלים (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
Olivier Fitoussi/Flash90

"אם יהיה מחסור בכוח אדם במחלקות קורונה - נכניס לשם גם רופאי עיניים ומיילדות"

במערכת הבריאות נערכים לגיוס כלל הצוותים הרפואיים ובתי החולים הפרטיים לטיפול בגל השני של חולי הקורונה ● אבל בינתיים, המחלקות בבתי החולים הציבוריים מתרוקנות מחולים ומאנשי צוות - והפעילות האלקטיבית בבתי החולים הפרטיים נמשכת כרגיל ● "עכשיו העשירים ירוצו לאסותא והעניים יישארו בבית" ● בדיקת זמן ישראל

מספר הנדבקים בנגיף הקורונה בארץ חצה השבוע את ה-1,000, ובבתי החולים הציבוריים נכנסו לשלב השני של ההיערכות הלאומית לטיפול בהם. זה אומר שהפעילות האלקטיבית ברוב בתי החולים האלה כבר התבטלה, כך שמי שחיכו חודשים לניתוח אורתופדי או ניתוח בעיניים ייאלצו להמשיך לחכות. כך גם לגבי חלק גדול ממרפאות החוץ בבתי החולים הציבוריים, שעברו להדממה.

מי שהוחרגו מכך הם הטיפולים האונקולוגיה, ניתוחים דחופים בכלי דם, חלק מטיפולי הפוריות שבתהליך, ייעוץ גנטי בהריונות, דיאליזה, טיפולי לב וגסטרו דחופים, וחלק מהטיפולים הפסיכיאטריים. בכל בי"ח אמורה לקום ועדת חריגים כדי לאשר עוד פעילויות דחופות.

ביטול הפעילות האלקטיבית הוא חלק מהנחיית משרד הבריאות מסוף השבוע, ובכמה בתי חולים ציבוריים שעם עובדיהם שוחחנו, כמו איכילוב ובילינסון, כבר יישמו את ההנחיה, ואילו ברמב"ם ובשיב"א עדיין המשיכו אתמול לפעול כרגיל.

זה אומר שגם רופאים נשלחו השבוע הביתה, מחשש להידבקות ובגלל שבעצם כרגע אין עבודה, כפי שאומר לזמן ישראל רופא באחד מבתי החולים הציבוריים הגדולים: "העבודה אצלנו במחלקה פחתה. אנשים מפחדים להגיע, ובצדק, אז יש הרבה פחות עבודה. למרות הרעש התקשורתי, באופן פרדוקסלי, המחלקות ריקות. כולם מחכים למלא אותם בחולי קורונה, מתכוננים לתרחיש של איטליה".

מרכז הרפואי סוראסקי בתל אביב (צילום: Flash90)
המרכז הרפואי סוראסקי (איכילוב) בתל אביב (צילום: Flash90)

עסקים כרגיל בבתי החולים הפרטיים

אלא שעד שהתרחיש של איטליה יגיע, ובעוד שבבתי החולים הכלליים עוצרים הכל ודוחים את התורים עד להודעה חדשה, הרי שבבתי החולים הפרטיים בישראל העסקים נמשכים כרגיל, כפי שממשיך ואומר אותו רופא:

"עכשיו, כשסגרו את כל הניתוחים האלקטיביים, העשירים ירוצו לאסותא והעניים יישארו בבית. זה מהלך מפחיד. למשל, מישהי שחיכתה להחלפת ברך, אם אין לה ביטוח טוב היא תמשיך לחכות, כשגם ככה התור הוא חודשים. ולמה היה צריך לסגור את הניתוחים הקטנים? למשל קטרקט? מסכנים אלה שמחכים, זה תור שיכול להגיע לזמן המתנה של שנתיים. שוב האוצר וקופות החולים מעיפים את החולים למערכת הפרטית, ועל הדרך מגלגלים את ההוצאה אליהם".

"למה היה צריך לסגור את הניתוחים הקטנים? מסכנים אלה שמחכים, זה תור שיכול להגיע לזמן המתנה של שנתיים. שוב האוצר וקופות החולים מעיפים את החולים למערכת הפרטית, ועל הדרך מגלגלים את ההוצאה אליהם"

ברשת בתי החולים הפרטיים אסותא מאשרים, שאכן עד כה בוטל אצלם "מספר מזערי של ניתוחים": "אנחנו משלימים בעת הזו את מערכת הבריאות הציבורית במתן טיפולים שוטפים. אנו ממשיכים להעניק מענה רפואי לכל מטופלינו, בפרט במקרים בהם הטיפול הרפואי אינו סובל דיחוי", מסרו לנו בתגובה מאסותא.

"יחד עם זאת", הוסיפו, "המציאות היא דינמית ומשתנה מיום ליום, ולכן מדי יום מתקיימת הערכת מצב שמבוססת בין היתר על הנחיות האיגודים המקצועיים והנחיות משרד הבריאות. בהתאם להערכת המצב היומית אנו מעדכנים את מטופלינו בכל ערוצי התקשורת האפשריים מולם, במידה ויש שינוי".

רופאים ביחידה לטיפול נמרץ בבית החולים ברשיה, איטליה. במרץ 2020 (צילום: Claudio Furlan/LaPresse via AP)
רופאים ביחידה לטיפול נמרץ בבית החולים ברשיה, איטליה. במרץ 2020 (צילום: Claudio Furlan/LaPresse via AP)

יש מי שנפגע פחות

במלים אחרות, מי ששילם יותר על ביטוחים משלימים, מושלמים ומצופי פלטינום יקרים יותר, נפגע עכשיו פחות. האם זה סביר? לפי ד"ר חגי לוין, יו"ר אגוד רופאי בריאות הציבור, ייתכן שאין ברירה, בהנחה שזו תכנית ההיערכות הסדורה, ולא איזו גחמה שנשלפה במשרד הבריאות מעכשיו לעכשיו.

"יש מסמך מסודר של תכנית מגירה לביטול פעילויות במערכת הבריאות", אומר ד"ר לוין. "אפשר לבקר, אבל זו התכנית הסדורה, כל עוד זה בהתאם לכך, אפשר להגיד שלפחות שקלו הגורמים המוסמכים והחליטו".

עם זאת, לוין סבור שיש פה בעיה אם השכבות המבוססות נהנות מטיפולים רגילים וכל השאר לא, ושבכל מקרה גם בתי החולים הפרטיים יצטרכו לשאת בנטל בשלב מאוחר יותר. "כן, דעתי באופן אישי אינה נוחה שטיפולים פרטיים ממשיכים בעוד שטיפולים די חיוניים בבתי חולים כלליים לא", הוא אומר.

"וגם שם, צריך לחשוב טוב מה מבטלים ומה לא וזה מורכב ודורש הרבה מאוד דיוק רפואי. בכל מקרה פעילויות חיוניות צריך להמשיך, לא להפסיק הכל.

"ודאי שיישוב חוסר ההלימה בין הפרטי לציבורי זו משימה לאומית שכולם צריכים להתגייס אליה, גם בתי החולים הפרטיים; הם צריכים להמיר פעילות לטובת קורונה, גם פעילות פרטית יכולה להיות חיונית, אם יש ניתוח פרטי חיוני לא צריך לדחות. השיקול צריך להיות מקצועי, בלי קשר לשאלה אם זה פרטי או ציבורי".

"ודאי שיישוב חוסר ההלימה בין הפרטי לציבורי זו משימה לאומית שכולם צריכים להתגייס אליה, גם בתי החולים הפרטיים; הם צריכים להמיר פעילות לטובת קורונה. השיקול צריך להיות מקצועי"

אנשי צוות רפואי במתחם בבית חולים תל השומר, שהוסב לבידוד ישראלים שהגיעו מיפן. פברואר 2020 (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)
אנשי צוות רפואי במתחם בבית חולים תל השומר שהוסב לבידוד, פברואר 2020 (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)

בחזרה לעתיד

בשלב זה, לא ברור מה בעצם הולך לקרות בשלב הבא של התפרצות המגיפה, לפי מה בתי החולים יחלקו ביניהם את ההקצאה של החולים, ולמה שלחו הביתה כל כך הרבה רופאים שאמורים היו לתת טיפולים שוטפים לאנשים שחיכו להם חודשים.

אחד האנשים שגיבשו את תכנית ההיערכות הלאומית לקורונה, הוא ד"ר ליאון פולס, מנהל היחידה לקרדיולוגיה פולשנית בבית חולים קפלן.

לדבריו, המערכת נדרכת עכשיו לקראת ההגעה של החולים הקשים, וביטול הפעילות הלא דחופה נועד להגן על החולים והצוותים הרפואיים כדי לשמור אותם לשלב הקשה יותר שאולי יגיע בהמשך.

"אנו בשלב של הכנת מערכת האשפוז לקראת הופעת חולים בחומרה בינונית קשה, לא אלה שאותם ראינו עד עכשיו – חזרו מחו"ל, עברו אשפוז בבית חולים או בבית בצורה קלה – אלא חולים עם דלקות ריאה קשות", אומר ד"ר פולס.

"לצורך העניין, וגם לנוכח העובדה שיש ירידה במספר העובדים שלנו, כי חלקם נכנסים לבידוד בעקבות חשיפות בקהילה או בבתי חולים, אנחנו צריכים לצמצם ככל האפשר את כל הפעילות האלקטיבית.

"זה אומר לשחרר הביתה את כל החולים שלא צריכים לשכב בבית החולים מפאת הבטיחות שלהם, לפנות צוות ומיטות לטובת חולים בינוניים וקשים של הקורונה, ולהשלים בימים הקרובים הכנות של מיטות, תשתית, ציוד מיגון ואמצעי הנשמה".

"יש לשחרר הביתה את כל החולים שלא צריכים לשכב בבית החולים מפאת הבטיחות שלהם, לפנות צוות ומיטות לטובת החולים הבינוניים והקשים של הקורונה, ולהשלים בימים הקרובים הכנות של מיטות ותשתית"

איך תחלקו את ההקצאה של החולים בין בתי החולים השונים? האם בתי החולים הפרטיים ישתתפו במאמץ הזה?

"כל בית חולים פותח מחלקות התפרצות, כשבכל מחלקה כזו בין 30-45 חולים. כל בית חולים יפתח מחלקות נוספות כאלה, לפי התשתית וזמינות כוח האדם.

"ברגע שנמצה את היכולת בבתי החולים הכלליים, משרד הבריאות יצטרך למצוא פתרונות מחוץ לבתי החולים הכלליים. למשל, להפוך את בתי החולים הפרטיים לכאלה שבהם תתבצע הפעילות הכירורגית הדחופה, לא הפרטית, ומחלקות הכירורגיה בבתי חולים הכלליים יהפכו למחלקות קורונה.

"בנוסף, יכול להגיע מצב שבו ייפתח בית חולים ייעודי לקורונה, כדוגמה, בית חולים גריאטרי מלבן בראשל"צ או בית חולים השרון בפ"ת, ובהם יהיו 200 מיטות. לא מדברים על חולים קל, אלא על כאלה עם דלקת ריאות חמורה".

ד"ר חגי לוין, מזכיר ארגון רופאי בריאות הציבור (צילום: האוניברסיטה העברית)
ד"ר חגי לוין, מזכיר ארגון רופאי בריאות הציבור (צילום: האוניברסיטה העברית)

ומה עם העובדים

למה שלחתם את הרופאים הביתה כבר עכשיו? הם יושבים בחוסר מעש, אני שואל את ד"ר פולס. "התשובה מסתכלת על התמונה מזווית אחרת: זה לא שיש אבטלת רופאים, יש פה שני היבטים: לא רוצים שבבית החולים יהיה מי שלא נחוץ באותו רגע, כדי שלא ייחשף בטעות ובלי מיגון לחולה קורונה ואז ייצא לבידוד".

"לכן עושים בכל בית חולים תכנית של פיצול צוותים. חלק מהצוות נשאר ועובד מהבית, נותן ייעוצים מהבית, וחלק מהצוות נמצא בבית החולים ונותן פתרונות לרפואה דחופה וגם לחולי קורונה עצמה", הוא משיב.

"זה לא שיש אבטלה של הרופאים, לא רוצים שבבית החולים יהיה מי שלא נחוץ באותו רגע, כדי שהוא לא ייחשף בטעות ובלי מיגון לחולה קורונה ואז ייצא לבידוד. לכן עושים בכל בית חולים תכנית של פיצול צוותים"

לדבריו, "ההיבט השני נוגע לעובדה שמעכשיו ועד סוף המגיפה אין יותר רופאים ואחיות שהם לפי מקצועות. זאת אומרת שכירורג מנתח ורופא עיניים מטפל בבעיות שבתחומו. אבל אם יהיה מחסור בכוח אדם במחלקות קורונה, נכניס לשם גם רופאים שאינם ממחלקות מסורתיות של הרפואה הפנימית, אלא גם כירורגים וגם רופאי עיניים, וגם ממחלקה פלסטית, וגם רופאות ילדים, ואחיות מהיולדות.

"יהיה פול אחד של רופאים ואחיות, שנשקיע אותו בתוך המחלקות הכבדות, כאשר עם הזמן, אם התרחיש הזה יתממש, יהפכו להיות המוקד העיקרי של העבודה בבתי החולים".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "בעתיד הקרוב, גם באסותא ובבתי החולים הפרטיים האחרים יצומצמו הניתוחים והפעולות האלקטיביות".

עוד 1,154 מילים
סגירה