"ביום שלישי שעבר סגרו את חדר האוכל בבסיס של הבת שלי בגלל הקורונה, ואמרו להם, מעכשיו אתם עומדים בכניסה למטבח ומחכים שיוציאו לכם את האוכל בחמגשיות", מספרת אמא לחיילת בצה"ל. "נוצר תור עמוס של חיילים צפופים שנדחפו. אם מישהו רצה להידבק בקורונה, זאת הייתה ההזדמנות.
"ביום חמישי, בגלל מה שקרה בשלישי ורביעי, הודיעו לחיילים שמעכשיו הם לא נדחפים בתור, אלא מחכים לאוכל בשקט בחדרים שלהם, יביאו להם לשם. נחש מה קרה? החיילים חיכו שעות לאוכל, במקום לעשות דברים אחרים, ובסוף הבת שלי לא קיבלה בכלל. למה? כי החמגשית לא הגיעה. נשארה בלי ארוחת צהריים, והייתה רעבה עד ארוחת הערב, שגם הייתה קטנה ומצ'וקמקת והגיעה באיחור".
החיילת שאמה שוחחה איתנו אינה היחידה. בעקבות התפשטות מגיפת הקורונה פרסם צה"ל בשבוע שעבר הנחיות חדשות, שאוסרות על חיילים לשבת בחדרי האוכל, כדי שלא ידביקו אלה את אלה. "החיילים/ות יקבלו ארוחות בחמגשיות או בפיתייה, ויתבקשו לאכול מחוץ לחדרי האוכל בקבוצות קטנות", קבעה הפקודה.
מאז – בקבוצות ווטסאפ ופייסבוק סגורות של הורים לחיילים – מתלוננים מאות מהם על חיילים שנאלצים לעמוד בתורים ארוכים, צפופים ולכאורה מדבקים.
"בבסיס של הילד שלי אין אוכל לחיילים!" כתבה אם לחייל קרבי באחת הקבוצות הללו, "הם הולכים לישון רעבים. זה לא הגיוני. ועוד נשארים בהסגר 30 יום".
אם מודאגת של חייל בשריון כתבה: "בבסיס הודיעו היום שהמטבח נסגר. לארוחת הצהריים הם מקבלים מנה חמה (לא ארוחה חמה). זה תקין? נכון יש מצב חירום, אבל אך יכול להיות שהחיילים לא מקבלים לפחות ארוחה חמה אחת בצהרים, מזינה? הם בסגר חודש ימים. זה מה שהם יאכלו כל צהריים? אני רואה זאת בחומרה. הם עדין בבסיס מסודר ולא במוצב או בשטח".
אם נוספת מספרת: "כרגע דיברתי עם הבת שלי שבקורס, והיא סיפרה לי שבגלל שנכנסים בקבוצות קטנות לחדר האוכל אין מספיק זמן לאכול. לכן עשו להם שלוש פריסות של אוכל לחדרים. אבל מהיום ירדו רק לפריסה אחת ביום, והם נשארים רעבים. נאמר להם שזה בגלל בעיה של תקציב. באופן לא מפתיע, החלו גנבות של מזון מהחדרים. נעשתה פנייה למפקדים. ונאמר להם שאין מה לעשות".
"נכון יש מצב חירום, אבל אך יכול להיות שהחיילים לא מקבלים לפחות ארוחה חמה אחת בצהרים, מזינה? הם בסגר חודש ימים. זה מה שהם יאכלו כל צהריים?"
אם לחיילת בבסיס עורפי מספרת: "המטבח נסגר, ומחולקות לחיילים חמגשיות. יש איסור להכניס אוכל. לבתי יש בעיה רפואית בריאותית מאובחנת, המונעת ממנה לאכול כמעט הכל, והיא מביאה מדי יום אוכל מהבית. פניתי היום לאחת המפקדות וביקשתי שיאפשרו לה. המפקדת אישרה, אבל מפקדת אחרת אוסרת זאת. המשמרת היא מחר, ובתי תהיה יום ארוך של 11 שעות ללא אוכל".
אביו של טירון בטירונות קרבית מספר שקיבל את ההודעה הבאה: "אתמול נוכחנו לדעת כי נגמר האוכל בבסיס. אולצנו לאכול מהפריסה בכיתות עם הגבלה של שתי פרוסות לחם ומלפפון לחייל. אנחנו גוועים ברעב ומרגישים אבודים. אבא, תעביר את ההודעה הזאת לדרגות הגבוהות, למקבלי ההחלטות, שימצאו תקציב להאכיל אותנו, כי חודש שלם בהסגר לא נחזיק".
אמא לחייל באחת הקבוצות כותבת: "היי, סליחה על החפירה בעניין האוכל, אבל בבסיס של הבן שלי הדברים לא טופלו. הוא מספר שאתמול הם הגיעו לחדר אוכל בצהריים, ומכיוון שכבר לא נשאר אוכל, הוציאו להם נקניק ולחם. הוא התקשר אלי עכשיו כדי שאעביר לו כסף בביט, כי המסעדות שם פתוחות כרגיל".
"אולצנו לאכול מהפריסה בכיתות עם הגבלה של שתי פרוסות לחם ומלפפון לחייל. אנחנו גוועים ברעב ומרגישים אבודים. אבא, תעביר את ההודעה הזאת לדרגות הגבוהות, למקבלי ההחלטות, שימצאו תקציב להאכיל אותנו"
אמהות נוספות מספרות: "חסר סכום, אין צלחות, אין קערות, כוסות במשורה. הצוות מודע לכך כמובן. מה ניתן לעשות? האם הציוד יושלם? החיילת שלי תצפיתנית, מתלוננת על מחסור באוכל באופן קבוע. גם המפקדות לא מצליחות לטפל בנושא. מי יכול לעזור להן?"
"רק כשהוא השתעל הוא ראה רופא"
חיילים והוריהם לא מתלוננים רק על מחסור באוכל. משיחות עם הורים לחיילים ומשיטוט בקבוצות של הורים ושל חיילים ברשתות החברתיות עולה התחושה כי צה"ל נמצא לכאורה בכאוס, ושההנחיות להתמודדות עם הקורונה אינן נקלטות טוב בצבא, אם בגלל שאינן מתאימות למציאות הצבאית ואם בגלל שאינו מובנות.
הורים לא מעטים מתלוננים שהמרפאות הצבאיות ריקות. ייתכן שהסיבה לכך היא שרופאים וחובשים קיבלו "צווי 8 הפוכים" ונלקחו לבתי החולים ולמד"א. התוצאה היא שחיילים ממתינים לרופא זמנים ארוכים, בגין בעיות שאינן קשורות לקורונה.
מ', אמא לחייל תומך לחימה ביחידת שדה, מספרת שבנה סובל מזה כשבועיים מכאבי גב עזים שמקשים עליו לתפקד. "יש לו היסטוריה של בעיות אורתופדיות, זה לא משהו חדש אצלו", היא מספרת, "הוא הלך מדי יום וביקש לראות רופא. בסופו של דבר הוא התחיל להשתעל, בכוונה, כדי למשוך תשומת לב. כבר באותו הוא יום הוא נבדק ונשלח הביתה עם הפניה לאורתופד".
אם באחת מקבוצות האמהות לחיילים כותבת: "בני שוחרר השבוע ביום חמישי לתור פרטי אצל רופא עור בשל החמרה במצב רפואי ממנו סובל. הרופא נתן לו בין היתר משחה לעפעפיים, שגרמה לצריבה חזקה שרק הולכת ומתגברת וחתכים. הוא אמור לראות חובש מחר במהלך היום (לא ידוע מתי), וכרגע סובל כאבי תופת. האם יכול להיות שבכל עיר הבה"דים אין חובש שיוכל לבדוק אותו?"
"50 חיילים צפופים באוטובוס"
גם ההנחיות לגבי התחבורה הציבורית אינן מובנות וגורמות לכאוס. צה"ל אינו אוסר על חייליו לנסוע בתחבורה ציבורית, ולמעשה הוא מחייב אותם להשתמש בתחבורה כזאת בהיעדר דרך אחרת להגיע לבסיסים.
אבל ההנחיה הכללית של משרד הבריאות, להמעיט את השימוש בתחבורה ציבורית חלחלה גם לתוך צה"ל, וגרמה לחיילים רבים לחשוש להשתמש בה – ולפחות במקרה אחד בלבלה גם את המפקדים.
"לבן שלי סידרו הסעה לבסיס, כיוון שלא אישרו לו ולחברים שלו לנסוע באוטובוסים, אמרו להם שאסור", מספרת אמו של חייל, אבל ההסעה לא אוספת את החיילים מביתם או מנקודות איסוף קרובות, אלא מבסיס אחר במרכז הארץ, והבן שלי גר רחוק מאותו בסיס עורפי, וכדי להגיע אליו הוא ממילא צריך לנסוע באוטובוס. מה ההיגיון? כבר עדיף שיגיע לבד. מה עושים?"
רק אחרי שמנהלי הקבוצה הבהירו לאמו של החייל שמפקדיו שגו, וכי צה"ל אינו אוסר לנסוע בתחבורה ציבורית, והיא פנתה למפקדיו ואמרה להם על כך, הם בדקו ואפשרו לו להגיע באופן עצמאי.
הורים נוספים טוענים שהצבא מחייב את החיילים לנסוע באוטובוסים ורכבים מלאים בצפיפות ומסכן אותם בהדבקה, ומטרטר חיילים מהבסיס הביתה – בניגוד גמור להנחיה הכללית למנוע ככל האפשר תנועה של חיילים בין העולם האזרחי והצבאי, שנועדה למנוע את התפשטות המגיפה בין שני העולמות.
"הבת שלי סיימה הבוקר קורס", מספרת אחת האמהות בקבוצות, "מכיוון שהצבא בעוצר יציאות, העלו 50 חיילים מקורסים שונים על אוטובוס אחד, שיפזר אותם בין הבסיסים השונים. נסיעה של שעות עד לבסיסים בדרום הארץ. 50 חיילים – איפה הנחיות הבידוד פה? ועכשיו הם יגיעו לבסיסי הקבע שלהם, ומי יודע אם מישהו כבר נשא או חולה ומה יהיה הלאה. מזועזעת ומודאגת".
"העלו 50 חיילים מקורסים שונים על אוטובוס אחד, שיפזר אותם בין הבסיסים השונים. נסיעה של שעות עד לבסיסים בדרום הארץ. 50 חיילים – איפה הנחיות הבידוד פה?"
אמא אחרת מספרת: "הבת שלי משרתת ביומיות. לפני כ-3 ימים נאמר לה להגיע עם ציוד מלא לשבועיים, וכך עשתה. באותו היום נשלחה הביתה בתירוץ שאין היכן להלין אותה. אז אני שואלת – איך בדיוק היא אמורה להגיע לבסיס? נסיעה בתחב"צ תסכן אותה, אותנו ואת המשרתים איתה. מי אמור לתת פתרון למצב?"
אמא נוספת שאלה ביום חמישי את חברותיה בקבוצה: "הבן שלי בבידוד בבית. ביום ראשון הבא, כשהוא יסיים, הוא אמור לחזור לבסיס הסגור שהוא משרת בו. האם מותר לו להשתמש ברכבת להגיע מבאר שבע עד עכו?".
גם במקרה הזה, מנהלות הקבוצה שבה התנהלה התכתובת הסבירו לה את הוראות משרד הבריאות ופקודות צה"ל טוב יותר ממפקדיו של בנה החייל. לפי ההוראות, אזרח שסיים בידוד בית הוא כמו כל אזרח אחר, ויכול לנסוע בתחבורה ציבורית למרות ההמלצה הכללית להמעיט בשימוש בה – וכך גם לגבי חייל.
"קשיים הסתגלות זמניים וחלקיים"
עד כמה התופעות האלה, שמאות הורים מתלוננים עליהן, מייצגות את הנעשה בצה"ל? קצין צבאי בכיר ששוחח עם זמן ישראל, שלא במסגרת תפקידו, אמר: "ההורים האלה מדברים מדם לבם, הם אינם ממציאים או מגזימים, אלא מתארים מציאות קשה ששוררת בחלק מהיחידות. מי שבנו או בתו מתלוננים בצדק על ברדק ביחידה שלו, שמביא אותו קרוב לסף רעב, אינו יכול בעת הזאת לראות את התמונה הרחבה, שהיא פחות מדאיגה מכפי שהיא נשמעת לפי התיאורים הללו".
לדברי אותו גורם, "לפי המידע שאני מקבל מהשטח, נראה שמדובר בקשיי הסתגלות זמניים שקיימים בחלק מהיחידות וגם בהן מתבצעת היערכות מהירה. ברוב היחידות בצה"ל פועלים לפי ההיגיון ולא לפי הפורמליסטיקה ומצליחים לפתור את הבעיות הלוגיסטיות שיצר המצב החדש.
"גם חייל רעב אחד בצה"ל הוא בושה וחרפה, ויש הרבה כאלה כרגע. עם זאת, חשוב להרגיע את החיילים וההורים, ולומר שהתופעות הללו אינן מתרחשות ברוב היחידות בצה"ל. בחלק מהיחידות מפצלים את חדרי האוכל או את הארוחות, מרחיקים בין השולחנות, ואוכלים שם מבלי ליצור הצטופפות ומוקדי הדבקה, ובחלקן מחלקים ארוחות חמות ומלאות בצורה יעילה ומסודרת בחדרים.
"גם חייל רעב אחד בצה"ל הוא בושה וחרפה, ויש הרבה כאלה כרגע. עם זאת, חשוב להרגיע את החיילים וההורים, ולומר שהתופעות הללו אינן מתרחשות ברוב היחידות בצה"ל"
"לחיילים בצה"ל, ולאזרחים בכלל, מותר לנסוע בתחבורה ציבורית, ובמרבית היחידות בצה"ל, גם אם לא בכולן, הגעת החיילים לבסיסים ומהם מתבצעת כסדרה וללא התופעות המדאיגות שההורים מתארים".
"לגבי המחסור בזמינות רופאים וחובשים ביחידות", אומר אותו גורם, "אכן קיים מחסור כזה כרגע. צה"ל עושה כמיטב יכולתו כדי לסייע למערכת הבריאות בשעתה הקשה, ונאלץ לשחרר רופאים ולנייד חובשים כדי לסייע בבתי החולים ובמד"א. אני קורא לחיילים ולמפקדים: אל תחזיקו בעת הזאת חיילים חולים בבסיסים. אם חייל חש ברע – שלחו אותו הביתה".
תגובת דובר צה"ל
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל אמון על שמירת בטחון מדינת ישראל ועל כן ממשיך להתנהל תוך שמירה על רציפות תפקודית ומקפיד על ביצוע משימות השגרה השוטפות. בכדי למנוע את התפשטות נגיף הקורונה, צה"ל מיישם את הנחיות משרד הבריאות, כאשר הדברים העומדים בראש סדר העדיפויות הנם בריאות המשרתים ושמירה על ביטחונם האישי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם