זירת הבלוגים

חינוך מקוון, ובחינם: כי על פראיירים אידאליסטיים אפשר לסמוך

הלמידה מרחוק בגנים, בבתי הספר היסודיים ובחטיבות לא באמת נפסקה, היא רק נעשית על חשבון המורים.

24/03/2020 06:30
חינוך מקוון (צילום: דוברות הטכניון)

מחפשים סיפור טוב על אטימות הממסד כדי להנעים את הזמן עד חלוף הקורונה? המדינה כאן כדי לספק לנו את הסחורה – בדמות עוד התעמרות קטנונית בעובדים החיוניים מכולם (מלבד רופאים).

לפני ימים מספר נשלחו המורים בגנים, ביסודי ובחטיבות הביניים לחופשה כפוייה – כפי שקרה, בצורה זו או אחרת, לחלק עצום מהסקטור הציבורי וגם העסקי. לשם התחלה נאמר להם שזה עד אחרי חופשת הפסח.

זה קרה כיוון שהם הוגדרו כעובדי מדינה ש"אינם חיוניים".

לפני כמה ימים נשלחו המורים בגנים, ביסודי ובחטיבות הביניים לחופשה כפוייה, כמו שקרה לרבים בסקטור הציבורי והעסקי. נאמר להם שזה עד אחרי חופשת הפסח. הנימוק: הגדרתם כעובדי מדינה ש"אינם חיוניים"

אפשר להרים גבה – כי הרי מי יותר חיוני (מלבד אולי עובדי רפואה כאמור) מאשר אלה שאמורים לגרום לילדי ישראל להיות פחות בורים מהוריהם? (זאת ועוד: בכיתות הנמוכות מדובר גם בשירותי שמרטפות נילווים, כך שהורים שהם כן חיוניים יוכלו להמשיך לעבוד.)

יש בזה הגיון מסויים, כי הרי בתי הספר נסגרו. הצעד הזה מדהים ומצער, אבל לא בלתי סביר. הרי בתי הספר מהווים חממה מסוכנת לזיהומים והדבקות.

למזלינו אנחנו חיים בעידן המודרני, ובזכות הטכנולוגיה אפשר ללמד דרך שיעורים מקוונים ברשת. בתיכונים, שגם נסגרו, השיטה משמשת את כולם פורמלית, כמו באוניברסיטה, כי לא משחקים עם הכנה לבגרויות.

בשאר השכבות עיגלו פינות, והשאירו מצב ביניים מהסוג האפור שמאפשר ניצול. עודד מי שעודד את המורים לעבור בכל זאת ללמידה מרחוק, ממש כמו בתיכון, והם התגייסו ביג טיים, כי הם עשויים זהב טהור (גילוי נאות: אישתי היית מורה  ומסירותה לא ידעה מנוח – עד שיום אחד נמאס לה לעבוד כמעט בחינם).

במשך ימים מספר נערכו שיעורים מקוונים. אין לאף אחד את כל נתונים, אבל ברור שלגבי מורים רבים זה הסתכם בימי עבודה שלמים עם אותו מספר שיעורים. הסתדרות המורים התרעמה על כך שאלה נחשבים ימי חופשה לכולם, ומשרד החינוך גילה הבנה.

בשאר השכבות עיגלו פינות, והשאירו מצב ביניים מהסוג האפור שמאפשר ניצול. עודד מי שעודד את המורים לעבור בכל זאת ללמידה מרחוק, ממש כמו בתיכון, והם התגייסו ביג טיים, כי הם עשויים זהב טהור

כך כתב הרברפי באיגרת למורים: "החלטנו להמשיך (את הכיתות) ככל הניתן במתכונת של למידה מרחוק. בשלושת הימים הראשונים אנחנו חווים הצלחה אדירה במימוש תכנית הלימודים. מאות אלפי כניסות ותלמידים שמצליחים לשמור על שגרה במציאות לא שגרתית. התוכנית מוכיחה את עצמה".

בהתייחסו למחלוקת, הוסיף: "אין עבודות חינם, וכולנו מכירים את דעת האוצר שצריך לקזז את ימי הלמידה מרחוק מימי החופש שלכם. אני רוצה לנצל מכתב זה לאמירה ברורה: לא נאפשר מצב שמי שעובד מהבית לא יקבל שכר. הנושא עדיין נדון בין האוצר לבין משרד החינוך, כשבתווך מצטרפים גם ארגוני המורים".

אז היו שיחות, ודי מהר היו גם סיכומים. ב-18 לחודש הודיעו שאין מחייבים את המורים להעביר את השיעורים און-ליין. אלא אם כן הם רוצים.

שלא לציטוט, מסרו לי מדוברות משרד האוצר שאין תקציב לתשלום נוסף, אין הסכמה לשיטת תשלום, אין וודאות שלמידה מרחוק באמת אפקטיבית לכולם בגילאים הצעירים יותר – כך שאין מנוס מלהוסיף ימים לסוף השנה, ומה שנעשה כעת נכון שיהיה בהתנדבות.

זו העת לסולידריות ואנו מקווים שהמורים יגלו הבנה ויתנו כתף כמו כולם בתקופה כה קשה – כך משרד האוצר.

יש צדיק בסדום: רון חולדאי התרעם על כל זה בפוסט בו כתב ש"ביטול הלמידה מרחוק הוא פשיטת רגל ערכית ומוסרית".

אבל כמובן שהיא לא באמת בוטלה, יען כי על פראיירים עם תחושת שליחות אפשר לסמוך.

מה שנעשה, נכון שיהיה בהתנדבות. זו העת לסולידריות ואנו מקווים שהמורים יגלו הבנה ויתנו כתף כמו כולם בתקופה כה קשה – כך משרד האוצר. כמובן שלמידה מרחוק לא בוטלה, יען כי על פראיירים אפשר לסמוך

קרובת משפחה שלי היא מורה ביסודי והיא מתארת כך את המצב: "אצלנו בביה"ס נעשתה החלטה דמוקרטית בהצבעה וכל המורים נפגשים ב-zoom עם התלמידים. אני עושה זאת מדי יום – קובעת עם התלמידים, נכנסת לתוכנת zoom, כולם רואים את כולם, נעשה שיח ונעשית למידה. במקביל נשלחות לתלמידים משימות. בכיתות היסודי רוב התלמידים משתתפים. זה הקשר שלהם לשגרה וההורים מעודדים. אצלי היתה נוכחות של מעל 90 אחוזים".

"הבעיה", הוסיפה, "היא שהמורים עובדים עכשיו בבית מסביב לשעון וזה נקרא חופשה. העבודה הרבה יותר קשה מיום רגיל בו יש לי אמצעי הוראה שלא תלויים ברשת. אבל המורים יצטרכו להחזיר ימים בחופש הגדול כאילו שלא עבדו". אבל זה איכשהו מתקבל, היא נאנחת: "מורים הם סקטור חלש ובכלל רובם אנשים שבאו לתחום מתוך תחושת שליחות".

יופי! יש סולידריות, והפרחים למשרד האוצר.

אבל אני שואל, למה? למה לכופף אותם? למה אין תשלום הוגן? כי לא מדובר בישיבות של חרדים?

הרי ברור שהמשבר יעלה הון תועפות ויפגע בכלכלה ויחליש את השקל ויפרוץ את התקציב הפיקטיבי ממילא בגלל הפיאסקו הפוליטי. המדינה תחלק מיליארדים לתעשיה ולמסחר ולמערכת הפיננסית. היא חייבת, כמו בעוד מקומות בעולם, ושכר קמצנות יצא בהפסד.

ככה זה תמיד, בכל מקום: נחמד להיות קפיטליסטים קשוחים וחסרי לב, אבל כשהכל הולך פייפן אתה פונה לעזרה מהמדינה.

אז למה המדינה מתעמרת דווקא במורים? התשובה בעצם ברורה. הקטנוניות מתקבלת בטבעיות כי כך אנחנו נוהגים עם המורים גם לעת שגרה.

הרי המדד הבסיסי הוא המשכורת. מה משלמים להם? אפשר למדוד את שכר המורים בדרכים שונות ויש פערים אדירים בין חדשים לותיקים (בזה כנראה אשמה ההסתדרות שלהם) אך ניתן לומר כי הממוצע הוא קצת יותר מ-10,000 שקלים בחודש. זה נמוך מהממוצע למורים ב-OECD ונמוך מהשכר הממוצע בישראל.

"…המורים עובדים עכשיו בבית מסביב לשעון וזה נקרא חופשה. העבודה הרבה יותר קשה מיום רגיל בו יש לי אמצעי הוראה שלא תלויים ברשת. אבל המורים יצטרכו להחזיר ימים בחופש הגדול כאילו שלא עבדו"

תחשבו על זה שניה. מדובר בסקטור ציבורי במדינה דמוקרטית – כך שאפשר לומר בפשטות שהחברה הישראלית החליטה שמורים שווים לה פחות מהממוצע. חינוך ילדינו שווה פחות מהממוצע.

קו ישר מחבר בין זה לבין התוצאות הגרועות של תלמידי ישראל במבחני הפיזה הבינלאומיים. וראו איזה פלא: גם שם אנחנו כבר מתחת לממוצע ה-OECD, ממש כמו עם שכר המורים! מה שישראל זרעה בהשקעה היא קצרה בתוצאה. כמו שאני תמיד אומר: לפעמים הדברים הגיוניים, אפילו בתקופתנו ההזויה.

אז נכון, ישנם מורים רבים שהם כה אידאליסטיים שהזלזול בכבודם לא מבריח אותם מהמקצוע. עובדה, הפראיירים האלה ממשיכים בשיעורים המקוונים.

אבל מי הפראיירים האמיתיים? הם אלה שחושבים שהבזיון הזה לא יפיל את רמת האיכות שהמקצוע ימשוך בעתיד, ולא יפגע קשות במדינה, יחד עם שאר הבזיונות בחינוך. ואז, כשהאסון יקיש בגג, הם נורא יופתעו, כי פראיירים ישראלים אף פעם לא מתים – הם רק מופתעים.