שלוש ארבע ולעבודה

הקמת אסם בקיהלת האימייש (צילום: Photo by Randy Fath on Unsplash)
Photo by Randy Fath on Unsplash
הקמת אסם בקיהלת האימייש

אוי איזה ברוך! מפלגת העבודה שוב נתפסה עם המכנסיים למטה, לא מוכנה למצב שהתפתח. אבל האמת היא שמה שקרה בימין הוא נס, ומפלגת העבודה צריכה לחבק אותו ולאמץ כמה שינויים מהותיים ולהתנער כמו עוף החול.

אפשר לחזור ולנתח את הכישלונות שהביאו לתוצאות הבחירות הקודמות או לעשות ריסטארט ולהתניע את המהלכים מחדש.

אז מה המפלגה צריכה לעשות?

בראש ובראשונה צריך להחליף את היו"ר אבי גבאי. האיש לא ראוי להשאר יום נוסף בתפקיד, ואם היתה לו מעט יושרה הוא היה שם את המפתחות והולך כבר בעת פרסום תוצאות המדגמים של בחירות אפריל 2019. הפיאסקו האחרון והדיאלוג עם בנימין נתניהו הוכיחו כי לאיש אין מושג באיזו זירה הוא משחק. כל יום שעובר זה הפסד של זמן התארגנות וההערכות.

גבאי לא צריך לחשוב על למנות יורש, זה לא במנדט שלו. אני לא מכיר את יאיר גולן, אבל מהראיון עימו בתוכנית "עובדה" התרשמתי מאומץ ליבו, היכולת להציע חזון ציוני וערכי.

היכולות של תנועה להתנער ולהשתקם תלויות בחיוניות של האנשים שמובילים והיכולת שלהם לעבוד ביחד כדבוקה, כקאדר של מנהיגים שיסחפו אחריה אנשים. אז מי יכול להוביל את המחנה? לדעתי לאף אחד מחברי הכנסת הנוכחיים אין את השילוב המתבקש של כריזמה, חזון, ויכולת גיבוש רעיונות לכדי חזון. בכל אחד ואחת מחברי התנועה יש יכולות וחוזקות אולם לאף אחד מהם אין את השילוב הנדרש להיות הקפטן של הקבוצה.

הבעיה שאני רואה לכל אורך התקופה היא חוסר היכולת לעבוד יחדיו כצוות, כארגון. גם לאחרונה, אני רואה ומקבל הזמנות לפעילות אישית של פעיל זה או חבר אחר. חבורה של אטומים בודדים ולא של צוות מגובש.

עמיר פרץ הוא איש כלבבי. הראיה שלו היא שמאל אמיתי, יש לו אומץ לומר דברים בקול צלול, אבל הוא חסר כריזמה בעיני הדור הצעיר. הוא לא יכול להוביל אם הוא יתמודד ולא יהיו אחרים אצביע עבורו.

מרצ או כחול לבן – לי אין ספק שהחיבור צריך להיות עם מרצ. תבדקו מי שהצביע עבורכם ותפנימו: מפלגת העבודה היום היא מפלגת שמאל. הבחורים שלה מזמן בשמאל. בחיבור עם מרצ, מפלגת העבודה תהיה דומיננטית ומשפיעה. בחיבור עם כחול לבן, חברי הכנסת יטמעו כמיעוט במפלגת הסופרמרקט. כחול לבן זה ימין מרכז, זה לא מפלגת העבודה.

למרות שאני חבר מפלגת העבודה וממשיך לשלם את דמי החבר, אני בבחירות האחרונות לא יכולתי להצביע למפלגה. דרך הפרידה מציפי לבני הוכיחה לי שלגבאי יש חוסר ניסיון בסיסי בניהול יחסי אנוש ולשאר החברים חסר עמוד שידרה שיצא כנגד הצורה שבה זה נעשה. זו לא תופעה יחידה.

כאשר היה צריך לבחור מועמד לנשיא המדינה, רק לשלי יחימוביץ היה האומץ לסרב לחתום לפואד. אומץ לב אזרחי הוא מצרך נדיר בכנסת וגם במפלגה, ומזכיר את האמרה של ביסמרק לרוברט ואן קודל: Courage on the battlefield is commonplace among us, but you not rarely you will find that quite respectable people lack civil courage.

כדי להצליח בבחירות הבאות, צריך לחשוב אסטרטגית: לחבור למרצ בלי לפחד ממה יאמרו. אני שמאל גאה, לא מתבייש בזה ולא מסתיר זאת. שמאל זה ערכים, שמאל זה סולידריות, שמאל זה חברתי. להכין חזון, ואפשר להשתמש במכון ובית ברל, בארגונים כמו מולד, המכון הישראלי לדמוקרטיה.

מנהל חברת תוכנה המתמחה ברישום לכנסים ואירועים

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 469 מילים
סגירה