איימן עודה ובנימין נתניהו, ארכיון 2016 (צילום: Hadas Parush/Flash90)
Hadas Parush/Flash90

למה חוק "אנטי-ביבי" זה פסול, וחוק "אנטי-עודה" זה בסדר?

בבלוק הימין נאחזים בנוסח היבש של חוק יסוד הממשלה, המאפשר לנאשם בפלילים להנהיג את המדינה, וטוענים כי כל שינוי בו יהיה פרסונלי ולכן לא דמוקרטי ● רק שבמקביל דרשו החודש בליכוד להתעלם מסעיף מפורש בחוק יסוד הכנסת, והגישו הצעת חוק נגד איימן עודה ● "הם (יריבינו) מחוקקים חוקים פרסונליים ואנטי-דמוקרטיים, ואנחנו לומדים לשחק במגרש שלהם", מסביר ח"כ שלמה קרעי ● פרשנות

בליכוד ובבלוק הימין שכללו בשנים האחרונות את תחום ה"נבלות ברשות התורה" לדרגת אמנות גבוהה. הכל כשר, כל עוד אין חוק מפורש האוסר זאת, ושיקולים נורמטיביים ומוסריים הם לא יותר מתירוצים קלושים בידי בעלי עניין זדוניים. בפורמליסטיקה נשים מבטחנו.

ראש הממשלה נמצא תחת חקירה פלילית בחשדות חמורים? אין כלום ולא יהיה כלום, וממילא כל ערעור על המשך כהונתו מופרך מיסודו. המשטרה מצאה תשתית להגשת כתב אישום? אף מילה נורמטיבית מצד נתניהו ונאמניו, רק סטטיסטיקה: רוב המלצות המשטרה אינן מתורגמות לכתבי אישום. יש החלטה על כתב אישום בכפןף לשימוע? הכל תפור ומוברג ברישול, ויקרוס ברגע האמת.

מאות פעמים שמענו כי "ראש ממשלה מחליפים בקלפי", ולא באמצעות מערכת המשפט. כאשר השימוע חלף והוחלט על הגשת כתב אישום, החל השימוש המסיבי ביהלום שבכתר: הטיעון הפורמליסטי ולפיו חוק יסוד הממשלה מאפשר לראש ממשלה נאשם לכהן עד פסק דין חלוט. אלפי פעמים שמענו זאת ממקורבי נתניהו ומשותפיו לבלוק, שהפכו כולם לגדולי התומכים בלשון החוק היבש.

מאז, שטפו מים עכורים רבים את נהרות הזירה הציבורית, ואחרי מערכת בחירות שירדה לתהומות אפלים עוד יותר מקודמותיה, שגם הן לא הצטיינו באנינות, התברר כי ראש הממשלה עשוי להיות מוחלף בקלפי.

עתה, עברו נוטרי שלטון החוק במחנה נתניהו להזהיר מפני חקיקה פרסונלית ורטרואקטיבית, שתתקן את הדרוש תיקון בחוק יסוד הממשלה: איסור כהונת נאשם במשרה הרמה ביותר, והגבלת אורך הכהונה המצטבר של ראשי ממשלה.

הלחץ והמצוקה שאליהם נכנסו ראש הממשלה וחסידיו, אחרי שהתברר ש"הניצחון הענק" הוא בעצם הפסד, או לכל היותר תיקו, מביאים אותם לפרק את עמודי הבטון שעמדו בבסיס קו ההגנה שלהם.

הלחץ והמצוקה שאליהם נכנסו ראש הממשלה וחסידיו, אחרי שהתברר ש"הניצחון הענק" הוא בעצם הפסד, או לכל היותר תיקו, מביאים אותם לפרק את עמודי הבטון שעמדו בבסיס קו ההגנה שלהם

בשני מקרים שונים בשבועות האחרונים מבקש ח"כ שלמה קרעי, מגדולי נאמניו של נתניהו, לשבור את העקרונות המקודשים לכאורה לליכוד: התעלמות מנוסחו היבש של חוק יסוד, והגשת חקיקה פרסונלית ורטרואקטיבית.

Yonatan Sindel/Flash90
Yonatan Sindel/Flash90

שלמה קרעי נשלח לחזית

במסגרת מאמצי נתניהו להטיל ספק בתוצאות הבחירות, נשלח קרעי ב-8 בחודש להגיש ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט ניל הנדל, עתירה דחופה בשם הליכוד. בלב העתירה עמדה דרישה לדחות את פרסום התוצאות הרשמיות ברשומות, שנקבע לעשירי בחודש. קרעי טען – וטוען עד היום – שמפלגת הליכוד לא קיבלה את הפרוטוקולים המלאים מכל ועדות הקלפי (קרוב ל-11 אלף ועדות), וממילא לא הספיקה לסרוק את כולם כדי לאתר טעויות.

יום לאחר הגשת העתירה – ויום לפני פרסום התוצאות הרשמיות – פרסם הנדל את תשובתו: "דין העתירה להידחות, על הסף ולגופה, אף מבלי לבקש תגובה. ראשית, העותרת מבקשת הלכה למעשה סטייה מהוראות חוק היסוד. אין בסיס משפטי לכך וממילא אין בידי או ביד כל גורם אחר את הסמכות לעשות כן…

"חוק-יסוד: הכנסת קובע כי 'תוצאות הבחירות יפורסמו ברשומות תוך שמונה ימים מיום הבחירות' (סעיף 11 לחוק היסוד). העותרת לא התייחסה להוראת חוק היסוד ולא הציגה כל מקור נורמטיבי המאפשר, לשיטתה, לוועדת הבחירות המרכזית להפר את הוראות הדין".

הסיבה ללוח הזמנים הקבוע בחוק היסוד, הוסיף הנדל, היא הבנת המחוקקים כי "בחירות ללא תוצאות בסמוך לכך עשויות לפגוע בהליך". בהמשך הסביר שנפלו בעתירת הליכוד פגמים מהותיים נוספים, דוגמת ההתעלמות מכך שיש הליך מסודר המאפשר לערער על תוצאות בחירות, בשבועיים שלאחר פרסומן הרשמי.

חמישה ימים לאחר העתירה הכושלת הודיע קרעי על הגשת הצעת חוק חדשה, שמהותה פרסונלית ורטרואקטיבית – אותם מאפיינים הפוסלים לדעת תומכי נתניהו את התיקונים לחוק יסוד הממשלה, ובשמם הם מתלוננים נגד עריצות הרוב לכאורה. הצעת החוק, שנולדה בעקבות הישג הרשימה המשותפת בבחירות, נועדה למנוע מראשה, איימן עודה, לכהן כיו"ר אופוזיציה באותו אופן כמו קודמיו.

חמישה ימים לאחר העתירה הכושלת הודיע קרעי על הצעת חדשה. הצעת החוק, שנולדה בעקבות הישג הרשימה המשותפת בבחירות, נועדה למנוע מראשה, איימן עודה, לכהן כיו"ר אופוזיציה באותו אופן כמו קודמיו

"הסיכוי שיו"ר רשימת תומכי הטרור יהיה יו"ר אופוזיציה עם הסמכויות הנתונות היום, כולל עדכון בטחוני חודשי מראש הממשלה, הוא מסוכן ביותר", מסר קרעי.

"הצעתי קובעת, שאם באופוזיציה אין אף מפלגה המהווה לפחות 15% מהכנסת, הרי שלא קיימת כאן אלטרנטיבה שלטונית. במקרה כזה, ידוללו סמכויות יו"ר האופוזיציה, לא יינתנו עדכונים מדיניים וביטחוניים חודשיים, ותהיה רוטציה על התפקיד בין סיעות האופוזיציה. אבטחת שכ"כ לא רלוונטית בכלל".

יו"ר ועדת הבחירות השופט ניל הנדל, ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, דצמבר 2019 (צילום: Hadas Parush/Flash90)
יו"ר ועדת הבחירות השופט ניל הנדל, ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, דצמבר 2019 (צילום: Hadas Parush/Flash90)

בסיבוב הקודם היה זה מיקי זוהר

שתי הדוגמאות הללו אינן כמובן היחידות המרמזות שחסר בטיעוני הליכוד מרכיב תום הלב. במאי שנה שעברה, חודש וחצי לאחר בחירות מועד א', הגיש חבר הכנסת מיקי זוהר הצעת חוק המבקשת לקבוע שחסינות חברי הכנסת תהיה אוטומטית, במקום שיידרשו לבקש אותה. גם במקרה הזה דובר בהצעה פרסונלית ורטרואקטיבית, שנועדה להגן על נתניהו.

במה שקשור ליחס הליכוד לחוקי יסוד ניתנה רק אתמול דוגמה מהדהדת נוספת. תומכי נתניהו טענו – בגסות מסוכנת – נגד התערבות בג"ץ בשאלת מועד בחירת יו"ר כנסת חדש, לכאורה משום שהחוק היבש קובע כי אפשר לבחור אותו עד למועד הקמת הממשלה, וכן שיו"ר הכנסת הוא בעל הסמכות היחיד לקבוע את סדר היום של המליאה.

אלא שהייתה בכך הטעיה: שתי הקביעות הללו לקוחות מתוך תקנון הכנסת, בעוד שחוק יסוד: הכנסת, שמעמדו גבוה יותר, מעדיף את תפעולה המהיר של הכנסת על בסיס רצון רוב חבריה. ולא רק זאת: תיקון חוק היסוד ב-2016, כך שלא ותיק חברי הכנסת מכהן כיו"ר זמני, אלא היו"ר הקודם מתוקף רציפות, בוצע על בסיס הרציונל שממילא מינוי יו"ר חדש נעשה כמעט תמיד בשעות שלאחר השבעת הכנסת החדשה.

טענת הליכוד וחברי בלוק הימין כי החלטת בג"ץ אמש מבטאת השתלטות שלו על הכנסת ואף "הפיכה משטרית", פשוט אינה מתיישבת עם העובדות. גם במקרה הזה, החוק היבש – שאישרו חברי כנסת, לא שופטי בג"ץ – מנוגד באופן ברור לטענותיהם.

טענת הליכוד וחברי בלוק הימין כי החלטת בג"ץ אמש מבטאת השתלטות שלו על הכנסת ואף "הפיכה משטרית", פשוט אינה מתיישבת עם העובדות. גם במקרה הזה, החוק היבש מנוגד באופן ברור לטענותיהם

הגמישות שבה עושים נאמני נתניהו שימוש בחוק, כל פעם לפי העניין, מלמדת שהנורמות ולשון החוק לא באמת עומדים בבסיס שיקול הדעת שלהם, אלא משמשים כקרדום לחפור בו. ככל שיתקדמו בשבועות הקרובים התיקונים לחוק יסוד הממשלה, זעקותיהם נגד הפגיעה לכאורה בכללי המשחק יהפכו קולניות יותר. מומלץ לא להתבלבל ולייחס זאת למחויבות אמיתית לעקרונות הדמוקרטיה.

שלמה קרעי משתתף מטעם הליכוד בספירת הקולות בקלפיות הקורונה, מרץ 2020 (צילום: Flash90)
שלמה קרעי משתתף מטעם הליכוד בספירת הקולות בקלפיות הקורונה, מרץ 2020 (צילום: Flash90)

תגובה

שלמה קרעי מסר בתגובה לדברים כי "לגבי חוק היסוד, ביקשנו סעד מיו"ר ועדת הבחירות, שהוא ממונה על הפרסום על פי החוק. אם היה מסכים, היינו פונים בהסכמה לבית המשפט המחוזי שכן מוסמך לכך.

"חוץ מזה, תוצאות אמת של הבחירות עומדות בבסיס חוק היסוד של הפרסום ברשומות. תאר לעצמך שבגלל הקורונה לא היו יכולים בכלל לספור את הקולות שבועיים, גם אז היינו מפרסמים תוצאות? זו התנגשות של מהות החוק עם פרט טכני בחוק, וזה שיקול שיו"ר ועדת הבחירות היה צריך לשקול אותו ולהמליץ למי שכן מוסמך לעשות זאת.

"לגבי הצעת החוק על יו"ר אופוזיציה מסיעה קטנה: נכון. 'עִם נָבָר תִּתְבָּרָר וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל'. הם מחוקקים חוקים פרסונליים ואנטי-דמוקרטיים, ואנחנו לומדים לשחק במגרש שלהם.

"אבל, זה רק הטריגר. לגופו של עניין, זו הצעה נכונה בעיניי. גם מהסיבה שמפלגה קטנה לא מהווה אלטרנטיבה שלטונית, וגם הסכנה שמישהו מהרשימה המשותפת יהיה יו"ר האופוזיציה מלא מלא בתנאי החוק הנוכחיים, ויקבל עדכונים מדיניים וביטחוניים שוטפים".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מסכימה לגמרי עם נתי יפת, הביביסטים (זו כבר לא מפלגת הליכוד אלא כת ביבי) משתמשים בדמוקרטיה כמו בכלי כשזה נוח להם, אבל כוונתם - כוונתו של ביבי - היא לייצר כאן שלטון יחיד במסווה של כאילו ד... המשך קריאה

מסכימה לגמרי עם נתי יפת, הביביסטים (זו כבר לא מפלגת הליכוד אלא כת ביבי) משתמשים בדמוקרטיה כמו בכלי כשזה נוח להם, אבל כוונתם – כוונתו של ביבי – היא לייצר כאן שלטון יחיד במסווה של כאילו דמוקרטיה, כמו אצל ארדואן ודומיו.

עוד 1,068 מילים ו-1 תגובות
סגירה