"תחשבו על המשמעות של אנשים שייזרקו לרחוב במגיפה, זו קטסטרופה"

במגזר העסקי מודאגים מהשפעת המשבר הבריאותי על הכלכלה - אבל ניצן תנעמי, מזכ"לית משותפת של ארגון כוח לעובדים, מודאגת גם מאפקט הבומרנג ● לדבריה, קריסת עסקים ועובדים עלולה אף להחריף את התפשטות הנגיף ● "ממשלת ישראל לא מוכנה לקחת אחריות על דברים גם בזמנים רגילים. המדיניות האטומה והמופקרת שלה הגיעה כעת למקום קיצוני, מפלצתי" ● "אם הממשלה לא תיקח אחריות, יתרחש אסון", היא מזהירה

26/03/2020 14:56
חנות בבני ברק, רגע לפני החמרת סגר הקורונה, 25 במרץ 2020 (צילום: Photo by Yossi Aloni/Flash90)

שיעור האבטלה בישראל זינק בתוך שבוע לרמה הגבוהה בתולדות המדינה –  19% אבטלה לפי עדכון מאמצע השבוע (ג׳), והמספר האמיתי אף גבוה יותר לנוכח העובדה שמאות אלפי עובדים ועצמאים איבדו את מקור פרנסתם.

אבל לניצן תנעמי, מזכ"לית משותפת של ארגון כוח לעובדים, אין פנאי לשקוע בייאוש. הארגון שלה עסוק כרגע בעשרות משאים-ומתנים בשיחות וידאו מול המעסיקים, שבעצמם נמצאים על סף קריסה, בניסיון להציל את העסקתם של כמה שיותר עובדים ולמנוע מהם להיזרק ללשכות העבודה. בין לבין, היא מקיימת מרתון שיחות זום עם אלפי עובדים שהארגון מייצג, כדי לשמוע על מצוקותיהם.

"אנחנו במשא-ומתן בו-זמני עם מלא מקומות עבודה, ברמת העובד הבודד, כדי לשמור לכל אחד על כמה שיותר ממה שיש לו", היא מספרת. "מנסים להשיג לכמה שיותר אישור להמשיך בתפקידם מהבית. או להשאיר אותם כמועסקים בחופשה, על חשבון ימי החופשה שלהם, ו'מינוס' של ימי אבטלה, כדי שלא יצאו לחל"ת, כלומר לסטטוס של פיטורים ואבטלה, ויאבדו את הזכויות שצברו".

"אנו מנסים להשיג לכמה שיותר עובדים אישור להמשיך בתפקידם מהבית. או להשאיר אותם כמועסקים בחופשה, על חשבון ימי חופשה ו'מינוס' של ימי אבטלה, כדי שלא יצאו לחל"ת"

כשהמעסיקים עצמם במצוקה כל כך קשה, הצלחתם להגיע להישגים כלשהם?

"כן, יש הישגים. השגנו למשל הסכם על נהגי האוטובוס שאנחנו מייצגים. הם יוצאים לחל"ת, אבל אם הם יחזרו לעבודה בעוד פחות מחודש הם יקבלו שכר כאילו עבדו. ואם הם יישארו בגדר מובטלים יותר מחודש, הם לא יקבלו שכר על הזמן הזה, אבל הזכויות הפנסיוניות שלהם יישמרו. בקבוצה נוספת שטיפלנו בה יוכלו העובדים להמשיך להיות מועסקים על חשבון ימי החופשה שלהם.

ניצן תנעמי, מזכ"לית משותפת, "קו לעובד" (צילום: טוהר לב ג'ייקובסון)

ניצן תנעמי (צילום: טוהר לב ג'ייקובסון)

"אבל המצב קשה מאוד. הייתי עכשיו במרתון של שיחות זום עם עובדים וכמעט כולם נשמעו בחרדה. אלה שעדיין עובדים בחרדה שיצאו לחל"ת, ואלה שמפוטרים שואלים, מה יקרה אם העסק שהם עובדים בו כבר לא יהיה קיים אחרי כל הבלגן? איך אני אקבל פיצויי פיטורים ואת כל הכסף שהם חייבים לי?"

אתם באים בדרישות למעסיקים, אבל האם הכתובת כרגע היא העסקים הקורסים עצמם? כמעט כל הממשלות בעולם המפותח לא שולחות אנשים לאבטלה ולא נותנות לעסקים להיסגר, אלא מעבירות להם מזומן לתשלום משכורות, כולל לבעלי העסק. הדרישה לא צריכה להיות מופנית לממשלה? 

"בוודאי. אנחנו בסיטואציה מוזרה מול המעסיקים. מצד אחד אנחנו מחויבים להיאבק איתם על כל פירור בשביל העובדים, כדי שהם לא יישארו בלא-כלום. מצד שני, אנחנו יחד עם המעסיקים באותה סירה. אנחנו יודעים היטב שגם המעסיקים נפגעים, והדיאלוג איתם, גם כשיש עימותים ומחלוקות, מתרחש בתחושה שכולנו יחד באותה צרה מול ממשלה שלא מוכנה לקחת אחריות.

"ממשלת ישראל לא מוכנה לקחת אחריות על דברים גם בזמנים רגילים. המדיניות הכלכלית-חברתית האטומה והמופקרת שלה הגיעה כעת למקום קיצוני, מפלצתי.

"אנחנו יודעים היטב שגם המעסיקים נפגעים, והדיאלוג איתם, גם כשיש עימותים ומחלוקות, מתרחש בתחושה שכולנו יחד באותה צרה מול ממשלה שלא מוכנה לקחת אחריות"

"במקביל לשיחות עם המעסיקים, אנו מגבשים יחד עם העובדים רשימת דרישות שנציג לממשלה. הממשלה צריכה לממן 100% מהשכר והזכויות הסוציאליות של העובדים באמצעות פיצוי של המעסיקים, ולכסות גם את העצמאים, כמו שממשלות אחרות נותנות. זה אינטרס של הממשלה שהכלכלה לא תיעצר.

"אם הממשלה לא תיקח אחריות, תתרחש קטסטרופה. ובקרוב היא תהיה חייבת לעזור לאנשים שלא יוכלו לשלם שכר דירה. תחשוב על המשמעות של אנשים שייזרקו לרחוב בגלל שלא יוכלו לשלם שכירות, בתקופת מגיפה. זאת קטסטרופה".

משבר הקורונה: נהג אוטובוס, 16 במרץ 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

משבר הקורונה: נהג אוטובוס, 16 במרץ 2020. למצולם אין קשר לנאמר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

כמי שמייצגים נהגי אוטובוס ועובדי תחבורה ציבורית, מה אתם חושבים על הכוונה לבטל לגמרי את התחבורה הציבורית, שהממשלה דנה בה כרגע, כדי להקטין את ההדבקה במגיפה?

"זה טירוף. מי שמציע הצעה כזאת לא מודע בכלל לצרכים של האנשים, במיוחד בחירום. יש אחיות בבתי חולים שמתניידות בתחבורה ציבורית. איך הן יגיעו לעבודה? במונית? מי שרוצה למנוע הדבקה באוטובוסים צריך להגדיל את מספר קווי האוטובוס, ולא להקטין אותו, כי כשיש יותר קווים יש פחות נוסעים בכל קו.

"כבר לפני חודש פנינו לשר התחבורה, בצלאל סמוטריץ', ולמנכ"לית משרד התחבורה, קרן טרנר, ודרשנו להגדיל את מספר הקווים, וגם לעשות צעדים כדי להגן על הנהגים מהדבקה. לחייב את הנוסעים לעלות מאחורה כדי לא לסכן את הנהג בהדבקה, ולאפשר לנוסעים לנסוע בתקופה הזאת בחינם. זה גם יחסוך לנוסעים את הצורך להתקרב לנהג ויגן עליו – וכמובן גם יקל על נוסעים.

"יש אחיות שמתניידות בתחבורה ציבורית. איך הן יגיעו לעבודה? מי שרוצה למנוע הדבקה באוטובוסים צריך להגדיל את מספר הקווים, כי כשיש יותר קווים יש פחות נוסעים בכל קו"

"הם בכלל לא הגיבו לפניה שלנו. כרגע אנחנו עסוקים במאבק ממוקד על הזכויות הסוציאליות של הנהגים, גם במצב הקיים שבו כבר פיטרו הרבה מהם והוציאו אותם לחל"ת, וגם במקרה שחלילה תהיה השבתה מוחלטת".

אתם ארגון קטן שמייצג כ-3,000 עובדים וההשפעה שלכם מוגבלת. יש ארגון עובדים אחר שמייצג חצי מיליון עובדים, ההסתדרות. אולי כדאי שגם ראשי ההסתדרות יתחילו לדבר עם הממשלה בצורה לוחמנית כמו שאת מדברת ולא במילים הרפות שבהן הם מדברים כעת? אולי להם יקשיבו?

"אני לא חושבת שמה שיביא הישגים זה רטוריקה לוחמנית ודפיקות של יו"ר הארגון על השולחן וגם לא שיחות שקטות של ראשי ההסתדרות עם הממשלה בחדרים אפופי עשן. כדי לגרום לממשלה לקחת אחריות צריך להפעיל כוח. ברור שהכוח שלנו לא מספיק, ושאם ההסתדרות תפעיל כוח היא תשיג הרבה יותר".

"כדי לגרום לממשלה לקחת אחריות צריך להפעיל כוח. ברור שהכוח שלנו לא מספיק, ושאם ההסתדרות תפעיל כוח מול הממשלה היא תשיג הרבה יותר"

איזה כוח הם, או אתם, יכולים להפעיל מול הממשלה כרגע? הם לא יכולים לעשות שביתות בתקופה כזאת, כשממילא מה שלא חיוני מושבת ומה שחיוני אסור להשבית, והם לא יכולים לארגן הפגנות המוניות.

"הם, וגם אנחנו יכולים לעשות הפגנות. לא הפגנות פיזיות כמובן, אבל אנשים יכולים להפגין גם במרחב הווירטואלי. אם מאות אלפי אנשים שיושבים בבית עם הרבה זמן פנוי ותסכול יפנו לממשלה יחד וידרשו ממנה לקחת אחריות בסיסית על פרנסתם תהיה לזה השפעה. האנשים האלה הם שיצביעו אחר כך בבחירות, והממשלה תספור אותם באותה מידה אם הם מפגינים ברחוב או ברשת".

ידוע לך על כוונה לבצע מהלך כזה?

"אנחנו מבצעים מהלך כזה, לגבי ההסתדרות אני לא יודעת".

משבר הקורונה: אח ואחיות בשערי צדק, מרץ 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90     )

משבר הקורונה: אח ואחיות בשערי צדק, מרץ 2020. למצולמים אין קשר לנאמר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

נתניהו הצהיר השבוע כמה פעמים שהוא מתכוון לפצות את העסקים והעובדים "אבל בשביל זה צריך תקציב, ובשביל תקציב צריך שתורכב ממשלה בהקדם". הממשלה אכן בשלבי הכנה של תכנית פיצויים כזאת. אולי צו השעה, בשביל העובדים והעצמאים, הוא פשוט שתקום ממשלה בהקדם?

"לא, זה לא הסיפור. הכנסת חזרה לעבוד, והממשלה יכולה לאשר תקציבים במצב חירום גם בלעדיה. הממשלה לא אישרה פיצוי כזה כי זה סדר העדיפויות שלה, זו המדיניות; כמה שפחות להכניס יד לכיס וכמה שיותר לגלגל הוצאות על האזרח.

"ממשלת ישראל לא אישרה פיצוי כזה כי זה סדר העדיפויות שלה, זאת המדיניות שלה. כמה שפחות להכניס את היד לכיס וכמה שיותר לגלגל את ההוצאות על האזרח"

"אנחנו מייצגים מורים לילדים חולים, שגם בזמנים רגילים מועסקים בתנאים מחפירים, והילדים מקבלים מעט מאוד שעות הוראה. ועכשיו, במקום לארגן להם אפשרות ללמידה מרחוק, פשוט ויתרו על הלימודים שלהם וזרקו את המורים.

"וזה יימשך גם אחרי הקורונה. ייווצר בור תקציבי, ושוב תהיה קריאה לצמצום המגזר הציבורי, מלווה בהסתה נגד העובדים. ואנו נצטרך להיאבק לצמצום הנזק.

"אני מנסה להאמין שמה שקורה עכשיו במערכת הבריאות יגרום לאנשים לשנות את צורת החשיבה שלהם. אנחנו לא מייצגים את עובדי מערכת הבריאות, אבל אנחנו מכירים את היחס אליהם. הממשלה הזניחה את מערכת הבריאות, קימצה בתקציבים, חסכה בכוח אדם ובציוד, הפריטה חלק ניכר ממנה, והפנתה משאבים לרפואה פרטית. עכשיו זה עלול לעלות בחיי אדם ולהוביל לאסון".