בג״ץ מתח ביקורת נוקבת על אדלשטיין אך נמנע מסנקציות

בג״ץ הכריע: עמיר פרץ יכנס את הכנסת בחמישי בבוקר לבחירת יו״ר חדש

נתניהו: אם לא נראה שיפור במגמה, אין מנוס מלהטיל הסגר מלא ● ריבלין קרא לראשי המפלגות להגיע לפשרה במהירות ● מנדלבליט קובע: לבג"ץ סמכות להביא למינוי יו"ר חדש ● הוועדה המסדרת: אם בג"ץ לא יתערב, עמיר פרץ יהיה יו"ר כנסת זמני משישי ● התקנות החדשות למאבק בקורונה, המצמצמות את תנועת הציבור במרחב, נכנסו לתוקפן בשעה 17:00 ● הושגה הסכמה על חידוש הלמידה מרחוק

עמיר פרץ (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
Miriam Alster/FLASH90
עמיר פרץ
07:19 עריכה

הממשלה אישרה בדיון טלפוני הגבלות חירום חדשות, שייכנסו לתוקפן הערב בשעה 20:00. לפי ההנחיות החדשות, תתאפשר יציאה מהבית עד למרחק של מאה מטרים, להוציא מקרים חריגים. הפעלת התחבורה הציבורית תצומצם. ישיבת הממשלה בנושא נמשכה כשש שעות. התקנות המלאות המלאות טרם פורסמו.

07:27 עריכה

היום חל, לפי פסיקת בג"ץ, המועד האחרון, שבו על יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין להעלות על סדר יומה של הכנסת את ההצעה לבחור יושב ראש קבוע לכנסת. פסיקת בג"ץ בנושא ניתנה שלשום, ומאז לא הודיע אדלשטיין על כינוס המליאה לצורך קיום ההצבעה.

07:50 עריכה

רביעיית ראשי כחול לבן, בני גנץ, יאיר לפיד, משה (בוגי) יעלון וגבי אשכנזי, צפויים להתכנס הבוקר כדי לדון בהמשך צעדיהם הפוליטיים. היום חל המועד האחרון, לפי פסיקת בג"ץ, שבו על יולי אדלשטיין להביא להצבעת המליאה את ההצעה לבחור יושב ראש קבוע לכנסת.

08:11 עריכה

לשכת ראש הממשלה הודיעה שהלמידה מרחוק צפויה לשוב לפעילות. כחלק מההסכמות שהושגו בין משרד האוצר להסתדרות המורים – עובדי הוראה ישובו ללמד מרחוק ויקבלו שכר מלא עד סוף חופשת פסח. בקיץ צפויים המורים להחזיר תשעה ימי חופשה.

09:27 עריכה

משרד הבריאות הזהיר בדיון הלילי שקיימה הממשלה, שישנו חשש שאם קצב התחלואה ימשיך לעלות מערכת הבריאות תגיע ל"חוסר יכולת לתת מענה לחולים", דהיינו קריסה של מערכת הבריאות בישראל.

10:31 עריכה

הוועדה המיוחדת להתמודדות עם נגיף הקורונה התכנסה לראשונה ובחרה בעפר שלח לתפקיד יושב הראש.

10:34 עריכה

חדר סיעת העבודה בכנסת נסגר, אחרי שמנהלת הסיעה פיתחה תסמינים המזוהים עם חולים בקורונה – כך דיווח אריק בנדר ב"מעריב". המנהלת נשלחה לבידוד ביתי.

10:40 עריכה

הסתיימה ישיבתם של ארבעת ראשי כחול לבן. אין שינוי בתוכנית, והכוונה היא להביא למינוי מאיר כהן ליושב ראש הכנסת.

10:49 עריכה

מסתמן שיושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין יתפטר מתפקידו – כך דווח הבוקר בתקשורת. ההתפטרות צפויה להיכנס לתפקידה בתוך 48 שעות.

11:04 עריכה

יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין פתח את ישיבת הכנסת, תקף את החלטת בג"ץ וקבע שמדובר בהחלטה שגויה. "לא אתן יד למלחמת אחים, אפעל על פי רוחו של מנחם בגיןף שמנע מלחמת אחים", אמר והודיע על התפטרותו מתפקידו.

11:09 עריכה

אחרי שהתפטר מתפקידו כיושב ראש הכנסת הודיע יולי אדלשטיין שישיבתה הבאה של הכנסת תתקיים ביום שני הקרוב. משמעות הדבר היא שהחלטת בג"ץ, שלפיה עד היום יש להביא למליאת הכנסת את ההצעה לבחור יושב ראש קבוע – לא תיושם.

11:18 עריכה

ניצן הורוביץ נבחר פה אחד ליושב ראש הוועדה המיוחדת בכנסת לענייני חינוך.

11:26 עריכה

לאחר התפטרותו מתפקיד יושב ראש הכנסת הודיע יולי אדלשטיין שהישיבה של מליאת הכנסת נעולה והישיבה הבאה תיערך ביום שני הקרוב. משמעות ההחלטה היא שפסיקת בג"ץ, שלפיה יש לערוך הצבעה לבחירת יושב ראש קבוע לכנסת, לא תתקיים במועד. נגד אדלשטיין צפויה להיות מוגשת בזמן הקרוב בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט.

12:05 עריכה

עמותת חוזה חדש הגישה לבג"ץ בקשה לזמן את יושב ראש הכנסת אדלשטיין ולחייבו להביא להצבעה את ההצעה לבחור יושב ראש קבוע לכנסת, זאת בהתאם לפקודת ביזיון בית משפט. אדלשטיין הודיע היום על התפטרותו מתפקידו וכן הודיע שהכנסת תכונס ביום שני הקרוב. אולם הואיל והתפטרותו תיכנס לתוקפה ביום שישי והוא עודנו יושב הראש המכהן, עליו לפעול בהתאם לפסיקת בג"ץ ולהעלות לסדר יומה של הכנסת את ההצעה לבחור יושב ראש.

מסמך: בקשת עמותת חוזה חדש בהתאם לפקודת ביזיון בית משפט.

12:09 עריכה

מפגינים, המשתייכים למחאת דגל שחור, מתכנסים ליד משכן הכנסת.

12:12 עריכה

במערכת הפוליטית מגיבים על התפטרות אדלשטיין.

12:36 עריכה

היועץ המשפטי לכנסת, איל ינון, אמר ליושב ראש הכנסת המתפטר, יולי אדלשטיין, שהוא מחויב לכנס את מליאת הכנסת כדי להביא בפניה הצעה לבחירת יושב ראש קבוע לכנסת.

12:53 עריכה

יושב ראש הכנסת היוצא יולי אדלשטיין ויושב ראש כחול לבן בני גנץ מקיימים פגישה בכנסת בשעה זו.

12:59 עריכה

נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר, אמר ש"ההתנהלות של יו"ר הכנסת המתפטר ח"כ יולי אדלשטיין בימים האחרונים והחלטתו להימנע מקיום צו בית הדין, מקרבת אותנו למציאות של אנרכיה בה 'אלמלא מוראה של מלכות, איש את רעהו חיים בלעו'".

יוחנן פלסנר (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
פלסנר בירושלים בדצמבר האחרון (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

עוד אמר פלסנר ש"למרות שמדובר בהחלטה מתבקשת, ובהחלט מקובל לחלוק על קביעות בג"ץ – זה בלתי לגיטימי להעמיד בסימן שאלה את עצם הנכונות לקיים צווים מפורשים הניתנים על ידי בג"ץ, וודאי כשמדובר באירוע שבו מעורב ראש הרשות המחוקקת ואחד הסמלים החשובים של השלטון הדמוקרטי בישראל. הרטוריקה המתלהמת והמתקפות החריפות שהושמעו מצד שרים בכירים כלפי הרשות השופטת בימים האחרונים משקפים שפל דמוקרטי חדש ועלולים לפתוח פתח ל'שבירת כלים', שתסמן לציבור שאין חובה לקיים פסקי דין של בתי המשפט".

"אלא אם כן ח"כ אדלשטיין יחליט שההתפטרות שלו נכנסת לתוקף מיידי, הרי שעדיין חלה עליו החובה לקיים את צו בית המשפט ולשלב את סעיף בחירת יו"ר הכנסת בסדר היום של המליאה עוד היום. יהיה זה עצוב מאוד שאקורד הסיום המכונן של הקריירה של אדלשטיין כיו"ר הכנסת במשך כשבע שנים יהיה מהלך של ביזוי בית המשפט", אמר.

13:03 עריכה

הליכוד מצדיע לאדלשטיין.

13:05 עריכה

היועץ המשפטי לכנסת, איל ינון, הודיע לבג"ץ שאדלשטיין לא מתכוון להעלות על סדר יומה של המליאה את נושא בחירת יושב ראש קבוע לכנסת.

13:37 עריכה

חברי כנסת תוקפים את אדלשטיין על כך שאינו מקיים את החלטת בג"ץ.

13:46 עריכה

המגבלות החדשות, שעליהם החליטה הממשלה, ייכנסו לתוקף הערב בשעה 17:00. במסגרתן תצומצם הפעלת התחבורה הציבורית, והציבור יורשה לצאת מביתו עד למרחק של 100 מטרים. תוקף ההגבלות הוא לשבוע ימים.

הודעת משרד ראש הממשלה ומשרד הבריאות –

על פי תקנות החירום החדשות לא ניתן יהיה לצאת ממקום מגורים או ממקום שהייה קבוע למרחב הציבורי אלא לאחת מהפעולות או המטרות הבאות:

• הגעה של עובד למקום עבודה מותר על פי התקנות.

• הצטיידות במזון, תרופות, מוצרים חיוניים וקבלת שירותים חיוניים.

• קבלת שירות רפואי.

• תרומת דם.

• הליך משפטי.

• הפגנה.

• הגעה לכנסת.

• לצורך טיפול במסגרות רווחה.

• יציאה של יחיד או של אנשים הגרים באותו מקום לזמן קצר ובמרחק של עד 100 מטרים ממקום המגורים.

• סיוע רפואי לאדם אחר או סיוע לאדם עם קושי או מצוקה הדורש סיוע.

• תפילה במקום פתוח, הלוויה, חתונה וברית וכן יציאת אישה לטבילה במקווה נשים ובלבד שתיאמה מראש את מועד הגעתה.

• העברה של קטין למסגרות חינוך לילדי עובדים חיוניים ומסגרות מיוחדות (בהתאם לפקודת צו בריאות העם).

• העברה של קטין, שהוריו חיים בנפרד, על ידי אחד מהוריו, לביתו של ההורה השני.

• העברה של קטין שההורה האחראי עליו נדרש לצאת לצורך חיוני ואין במקום המגורים אחראי שניתן להשאיר את הקטין בהשגחתו.

עוד הוחלט כי יצומצמו שירותי התחבורה הציבורית לכדי 25% מהקיים ובהתאם להנחיות משרד הבריאות.

שירותי מוניות יתאפשרו רק עם נוסע אחד או עם מלווה נוסף לצורך רפואי, כשהנוסעים יישובים במושב האחורי כשחלונות הרכב פתוחים.

התקנות קובעות כי במרחב הציבורי ובמקומות העבודה ישמר מרחק של 2 מטרים לפחות בין אדם לאדם. בנסיעה חיונית ברכב פרטי יהיו עד 2 נוסעים. כן מותרים שירותי הסעה למקומות עבודה בכפוף למגבלות.

נוסף על כך נקבע כי על המעסיק מוטלת החובה למדוד חום בכניסה למקום העבודה. לא תותר כניסת אדם עם חוץ גוף העולה על 38 מעלות צלזיוס.

לצד זאת, יורשו לפעול שירותי משלוחים למזון, עיתונים וכן שירותים חיוניים לתחזוקת הבית, מוצרי חשמל, מוצרי ושירותי תקשורת ואביזרים רפואיים. מכירה מקוונת עם משלוח מותרת לכל סוגי המוצרים. בשירות משלוחים למקום מגורים, המשלוח יונח מחוץ לפתח בית המגורים.

עסקים למכירת מזון לצריכה מחוץ לבית האוכל ובשירות משלוחים בלבד, בתי מרקחת, מכוני אופטיקה או חנות שעיקר עיסוקה מכירת מוצרי היגיינה, יפעלו בכפוף לשמירה על מרחק של 2 מטרים בין אנשים, ומניעת צפיפות של אנשים, כך שבכל עת לא ישהו בתוך החנות לקוחות ביחס של יותר מארבעה אנשים לכל קופה רושמת פעילה.

נקבע כי הפרת האיסורים תהווה עבירה פלילית, שתאפשר גם הטלת קנס מנהלי על המפרים, וכן נקבעו בתקנות סמכויות לשוטרים לצורך אכיפת ההוראות הרלוונטיות.

מעבר לתקנות האמורות, נחזור ונדגיש את הצורך המשותף להישמע לכללים על מנת למגר את התפשטות הנגיף. על אוכלוסיית בני ה-60 ומעלה, בדגש על קשישים ואוכלוסיות בסיכון להישאר בביתם ולא להסתכן ביציאה למרחב.

13:49 עריכה

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, הורתה ליושב ראש הכנסת אדלשטיין ולכל הצדדים בעתירות בעניינו להגיב לבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט עד השעה 14:30 היום, כלומר בתוך 45 דקות.

14:17 עריכה

התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ בבקשה שייתן צו הצהרתי, שלפיו יש לראות את התפטרות יולי אדלשטיין מתפקיד יושב ראש הכנסת כהתפטרות מיידית. לטענת התנועה, בפעולתו התפרק אדלשטיין מסמכויותיו כיושב הראש.

14:32 עריכה

יושב ראש הרשימה המשותפת איימן עודה על יולי אדלשטיין: "סמרטוט".

14:35 עריכה

יושב ראש כחול לבן גנץ: בכנסת ימלאו אחר החלטות בתי המשפט.

14:59 עריכה

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הגיש את תגובתו לבג"ץ בעתירה הנוגעת ליו"ר הכנסת. בתגובה ששיגר נכתב: "על אדלשטיין לקיים לאלתר את פסיקת בג"ץ, ולכנס את המליאה להצבעה על יו"ר כנסת חדש".

15:04 עריכה

כחול לבן הודיעה כי היא מצטרפת לעתירת בג"ץ בנוגע כינוס המליאה לבחירת יו"ר הכנסת

15:23 עריכה

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין המתפטר שוחח עם ח"כ עמיר פרץ והודיע לו כי ימונה לתפקיד יו"ר הכנסת הזמני.

פרץ ייכנס לתפקידו ביום שישי בשעה 11:00, עם כניסת מכתב ההתפטרות של אדלשטיין לתוקף.

15:24 עריכה

בעקבות החלטת יו״ר הכנסת להפר את הוראת בג״ץ, הודיע יו״ר סיעת כחול לבן, ח״כ אבי ניסנקורן, על כינוס הוועדה המסדרת היום בשעה 16:15. בישיבה ישתתף יועמ״ש הכנסת, עו״ד אייל ינון.

15:38 עריכה

בליכוד שיתפו סרטון של ח"כ סאמי אבו שחאדה, מבל"ד, ששיגר ברכה לאמהות המחבלים לכבוד יום האם וכתבו: "השותף של כחול לבן מהלל מחבלים".

 

15:45 עריכה

בני משפחה שלא גרים ביחד לא יוכלו לחגוג יחדיו את חג הפסח – כך מסר יועמ"ש משרד הבריאות. בנוסף, אנשים שמתגוררים לבד לא יוכלו להצטרף לליל הסדר עם המשפחה, וכן בני זוג שלא גרים באותו בית לא יוכלו להתראות.

15:55 עריכה

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין הגיש את תשובתו לבג"ץ וביקש "תכבדו את צו מצפוני. המחליף יוכל לעשות מה שירצה תוך 48 שעות".

עוד נכתב בתגובת אדלשטיין: "אני מצר על כך שבית המשפט החליט את אשר החליט ואבחר באופן תקדימי להתערב בעבודה של הכנסת ובשיקול דעתי, אך צו מצפוני לא מאפשר לי לקיים את פסק דינו. בשל כך הודעתי על התפטרותי. אני מקווה שבית המשפט הנכבד יכבד לכל הפחות את שיקול דעתי הפעם לגבי עצמי ולגבי החלטתי זו. איני מעוניין לבזות את בית המשפט הנכבד, אך לנוכח פסק דינו אני חש שנקלעתי למצב בלתי אפשרי ולכן הודעתי על התפטרותי".

לתגובה המלאה

16:06 עריכה

השר לביטחון פנים גלעד ארדן הנחה את כל חברות האבטחה לאסוף את כלי הנשק הנמצאים בידי המאבטחים, ולוודא שאלה לא מאוחסנים בביתם

16:20 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת, איימן עודה, הפגין היום מול הכנסת "למען הדמוקרטיה"

16:43 עריכה

החל דיון הוועדה המסדרת שכונסה לבקשת ח"כ אבי ניסנקורן. במהלך הדיון אמר היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון: "החלטת אדלשטיין היתה מאוד חריגה, כיון שהיתה בפניו בקשה של 61 ח״כים".

 

16:50 עריכה

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, פנתה ליועץ המשפטי לכנסת איל ינון וביקשה את חוות דעתו על המתווה שהוצע בעתירה לבג"ץ. על פי המתווה הוועדה המסדרת תביא לדיון והצבעה כבר היום בחירה של יושב ראש כנסת קבוע.

16:53 עריכה

ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת) נבחרה פה אחד ליושבת ראש הוועדה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה.

17:05 עריכה

שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' הודיע כי הורה על סגירת הרכבת, במסגרת הצמצום בתחבורה הציבורית.

17:07 עריכה

יו"ר הוועדה המסדרת בכנסת, ח"כ אבי ניסנקורן, מתח ביקורת חריפה על יו"ר הכנסת המתפטר יולי אדלשטיין: "זה בלתי נסבל, לא ייאמן, פגיעה קשה מאד בדמוקרטיה הישראלית אבל אנחנו נמצאים בסיטואציה הזו", אמר ניסנקורן.

17:41 עריכה

ח"כ אחמד טיבי הכחיש את הידיעה בערוץ הכנסת לפיה ח"כ סונדוס מתע"ל חולה בקורונה. "אין לה קורונה ובכלל אין בכנסת בדיקות קורונה"

17:42 עריכה

גם ח"כ סונדוס סאלח (תע"ל) עצמה הגיבה לידיעה ואמרה: "לא חשתי בטוב עם חום, פניתי למד"א ומרפאת הכנסת כי אין לי את כלל התסמינים לקורונה. התבקשתי להיות בבית ואם יתפתחו תסמינים נוספים, לדבר שוב עם מד"א. חס וחלילה – אין לי קורונה".

18:19 עריכה

הממשלה אישרה במשאל טלפוני תקנות לשעת חירום הנוגעות להארכת תוקף ודחיית מועדים של אישורים רגולטוריים, במטרה להקל על בעלי העסקים.

במסגרת התקנות תינתן דחייה של חודשיים לתהליכים הבירוקרטיים הצפויים לבעלי עסקים. כמו כן, כל האישורים הקיימים, הרישיונות וההיתרים מטעם הרשויות שניתנו לבעלי עסקים יוארכו באופן אוטומטי בחודשיים נוספים. כמו כן, תינתן דחייה של כל העיצומים הכספיים.

18:24 עריכה

יו"ר הוועדה, ח"כ אבי ניסנקורן (כחול-לבן) בסיכום דיון הוועדה המסדרת: אנחנו מחליטים לאמץ את האפשרות שביום שישי ב- 11:00 בבוקר ותיק חברי הכנסת יהפוך רשמית ליו"ר זמני, קרי ח"כ עמיר פרץ (העבודה-מר"צ) שבשיחה שלי עמו הודיע שיעלה מיד בישיבה הבאה של הכנסת, בין אם ביום ראשון בבוקר או בשני את הבחירה של היו"ר החדש. כמובן שבמקביל נמתין להכרעת בית המשפט העליון בתקווה שיורה על הליכים לקיצור הזמנים ואם לא נמתין לאופציה זו של ותיק חברי הכנסת שיכהן מיום שישי".

18:49 עריכה

ח"כ מרב מיכאלי על ההקלות לבעלי העסקים אותם אישרה הממשלה: "נתניהו משוויץ מדי ערב בקשרי עם מנהיגי הועלם, אולי כדאי שירים להם טלפון וילמד איך באמת דואגת לאזרחיות והאזרחים".

18:51 עריכה

ח"כ יאיר גולן (העבודה-מרצ): "השמועות על מותה של הדמוקרטיה הישראלית הקדימו את זמנן. נתניהו ועושי דברו אולי גוררים אותה לפתחו של בית המשפט חבולה ופצועה, אבל אם בכחול לבן ישכילו לנטוש את חלום ה'אחדות' עם נאשם בפלילים, תוך ימים ספורים נקים כאן ממשלה חדשה באמצעים הכי דמוקרטים שיש".

18:53 עריכה

מנדלבליט לבג"ץ: בסמכותכם לתת כל צו כדי לאפשר אכיפת פסק הדין ובחירת יו״ר עוד היום

בתגובה מטעמו נכתב: "בנסיבות העניין, כאשר לעמדת היועץ המשפטי לכנסת לא ניתן להבטיח באמצעות יישום הוראותיו השונות של תקנון הכנסת את ביצועו של הצו המוחלט; נתונה לבית המשפט הנכבד סמכות על פי דין ליתן סעד, זאת, בין היתר, באמצעות צו כמוצע על-ידי היועץ המשפטי לכנסת בסעיף 4 לתגובתו או בכל דרך אחרת שעליה יוחלט והכל – על-מנת לתת ביטוי לעקרון הבסיסי והמובן מאליו, בדבר החובה היסודית לציית לפסקי דין של בית המשפט הנכבד ולעיקרון של שוויון הכל בפני החוק".

19:08 עריכה

השר בצלאל סמוטריץ': "אם לוועדה המסדרת יש סמכות לקבוע את סדר היום של הכנסת בניגוד לדעתו של יו"ר הכנסת, אזי היה להם סעד חלופי לפני הפניה לבג"ץ ועתירתם אמורה הייתה להיות מסולקת על הסף. אין חשש כמובן שהשופטים יציבו בפניהם את המראה הזאת".

19:09 עריכה

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ונשיא המדינה, ראובן ריבלין, יישאו הצהרות מיוחדות לציבור בעקבות המשך התפשטות נגיף הקורונה בישראל.

19:37 עריכה

בנאום שיישא הערב נשיא המדינה ראובן ריבלין, הוא צפוי להתייחס למשבר החוקתי בעקבות סירובו של יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין למלא את צו בג"ץ לערוך הצבעה על החלפתו – כך דווח ב-Times of Israel.

19:39 עריכה

עורכי הדין שמייצגים את העמותות שעתרו לבג״ץ נגד יולי אדלשטיין זומנו לדיון בבית המשפט העליון בשעה 20:00.

20:09 עריכה

ח"כ בוגי יעלון (כחול לבן): "נחוקק חוק שימנע מנתניהו לרוץ בבחירות הרביעיות. אני בכל מקרה לא אשב תחת נתניהו".

20:11 עריכה

נשיא המדינה ראובן ריבלין על רקע התפטרותו של יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין: "לא יעלה על הדעת שלא לקיים צו בית משפט. זאת גם אם סבורים כי שגה בית המשפט בהחלטתו. עלינו להבטיח תמיד כי כללי המשחק הדמוקרטי שבלעדיהם חרב הבית – כללי המשחק הדמוקרטיים נשמרים ויישמרו.

"עתה, משהתפטר יו"ר הכנסת, אני בטוח שהוראת בג"ץ תכובד והדמוקרטיה הישראלית תצא מחוזקת ואיתנה מתקופת מבחן קשה זו. אני פונה מכאן לראשי המפלגות הגדולות – מצאו את הדרך למצוא הנהגה משותפת", דברי ריבלין.

20:20 עריכה

דבריו המלאים של נשיא המדינה ראובן ריבלין:

בימים בהם כאן במדינת ישראל, אנו קוברים את מתינו בצנעה, עורכים חתונות ללא אורחים, סוגרים ישיבות, בתי כנסת, בתי ספר, אוניברסיטאות. ברגעי חרום אלו, אנחנו צריכים ללמוד את אמנות הציות.

לציית להוראות משרד הבריאות, לציית להוראות הממשלה, לציית להוראות כוחות החרום וההצלה. גם אם יש לנו ביקורת על ההוראות, וגם אם אנחנו חושבים שהן מוטעות – נעשה ונשמע.

מכובדי, הציות, ההישמעות להוראות, אינם חובתם הבלעדית של אזרחי ישראל. בימים הרי גורל אלו, הם בראש ובראשונה, חובתם העילאית של נבחרי הציבור, של מנהיגיו, של רבניו ומורי דרכו, מכל המגזרים.

אנו עדים בימים אלה להתנגשות חריפה ביותר בין הרשויות, השופטת והמחוקקת. ולמרות השסע העמוק בין המחנות, ולמרות הרטוריקה החריפה בין הצדדים, אני יודע כי רובה ככולה של ההנהגה הישראלית, מימין ומשמאל, יודעת שחובה על כולנו לציית לצווי בית המשפט, וכי לא יעלה על דעתו של איש שלא לקיימם.

עתה, משהתפטר יושב ראש הכנסת, אני בטוח, שהוראת בג"ץ תכובד, ושהדמוקרטיה הישראלית, תצא מחוזקת ואיתנה מתקופת מבחן קשה זאת.
אני פונה מכאן לראשי המפלגות הגדולות: מצאו את הדרך להציג הנהגה משותפת, הנהגה אחראית, לחברה הישראלית הנמצאת בשעת משבר קשה. שימו לנגד עיניכם את המגיפה הנוראית המכה בנו, הגובה מאיתנו קורבנות יקרים ופוגעת אנושות בכלכלת ישראל, ובבתים רבים כל כך הנאבקים על הישרדותם הכלכלית.

על כל אחד מהצדדים להבין את הקווים האדומים של האחר ולהתגמש מולם בהבנה שאין לנו, פשוט אין לנו דרך אחרת. שלבו כוחות למען העם בישראל. אם לא עכשיו – אימתי?

20:43 עריכה

יועמ״ש הכנסת איל ינון אמר כעת, בדיון בבג״ץ, שעמיר פרץ – ותיק חברי הכנסת – יכול לכנס את הכנסת כבר מחר. פרץ רוצה לכנס את המליאה מחר ב-11 – אם הוועדה המסדרת תאשר – כדי לבחור יו״ר קבע.

הצעת ינון לשופטי בג״ץ: שבית המשפט יפקיע מאדלשטיין רק את הסמכות לקבוע את סדר היום של המליאה ולכנסה לצורך בחירת יו"ר. כהונתו תימשך עד לסיומה ביום שישי ב-11 בבוקר. ואז הסמכות הזו בלבד תעבור לוותיק מבין חברי הכנסת, ח"כ עמיר פרץ, ובאישור הוועדה המסדרת הוא יכנס את המליאה מחר ב-11 לצורך בחירת יו"ר קבע.

20:50 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו הזהיר כי אם לא יהיה שיפור בהמשך התפשטות הקורונה בישראל יוטל הסגר מלא, "הסכנה אורבת לכל אחד היא לא מבחינה בין חובש כיפה בלי כיפה או חובש כאפייה".

"אלה דיני נפשות, אל תצאו מהבית", אמר נתניהו. "תוך שבועיים עלולים להיות בישראל אלפי חולים במצב קשה ועל כן חובה לציית להוראות".

"הגדלנו את מספר הבדיקות דרמטית. היום בוצעו מעל 5,000. אף אחד לא יכול להגיד הערב מתי בדיוק יסתיים משבר הקורונה, אבל אנחנו כבר מתחילים לחשוב על היום שאחרי. הקמנו צוות לתכנון היציאה מהמשבר, של מיטב המוחות בארץ. נשקם את הכלכלה שלנו במהירות ונחזור לחיים רגילים".

"עברנו את פרעה, ולמרות שזה יהיה קשה, נעבור גם את הקורונה", אמר נתניהו. בנוסף, הוא קרא להקמת ממשלת חירום.

21:01 עריכה

שר הביטחון נפתלי בנט הודיע כיצד מערכת הביטחון תתמודד עם השבים מחוץ לארץ.

21:10 עריכה

ח"כ בועז טופורובסקי (כחול לבן) קיבל הודעה מטעם משרד הבריאות בדבר שהייתו ליד אדם החולה בנגיף הקורונ ולכן נכנס לבידוד.

21:57 עריכה

הסתיים הדיון בבג״ץ. נשיאת העליון אסתר חיות אמרה כי ״נשתדל לתת החלטה במהירות״ והתלוצצה: ״אני מקווה שלא יזקפו את זה לחובתנו״.

22:18 עריכה

יו"ר כחול לבן, בני גנץ: "אחרי שהפעלנו את ועדות הכנסת, מחר ייערכו מספר דיונים חשובים: לוועדת הקורונה בהובלתו של ח"כ עפר שלח, יגיעו מנכ"ל משרד האוצר, ראש המועצה לביטחון לאומי ומנכ"ל משרד הבריאות ויציגו את ההיערכות הממשלה לימים הקרובים. הדיון יערך בשעה 9:00 ואני ממליץ לכם לצפות בו".

22:20 עריכה

ח"כ בועז טופורובסקי נכנס היום לבידוד, לפני כשבועיים הוא צייץ: "מי שלא מפחד משפעת לא צריך לפחד מקורונה".

22:28 עריכה

השר בצלאל סמוטריץ' תקף את נוכחותו של היועמ"ש בדיון בג"ץ: "ככה בדיוק נראית אנרכיה שלטונית שבה כל אחד עושה מה שבא לו".

 

23:13 עריכה

בנימין נתניהו ובני גנץ שוחחו הערב בטלפון, ודנו באפשרות של הקמת ממשלת אחדות. דובר כחול-לבן מסר כי השניים הנחו את צוותי המשא ומתן של כחול-לבן והליכוד לחזור לדיונים. זו השיחה השנייה של גנץ ונתניהו מאז הבחירות ב-2 במרץ.

הערב, במהלך נאומו ולאחר מכן בטוויטר, נתניהו חזר על קריאתו להקמת ממשלת חירום בהקדם האפשרי.

00:36 עריכה

בית המשפט העליון קיבל את המתווה שהציע היועץ המשפטי של הכנסת איל ינון, והורה על מתן סמכות לוותיק חברי הכנסת, יו״ר העבודה עמיר פרץ, לכנס היום (חמישי) את מליאת הכנסת כדי לבחור יושב ראש קבוע במקומו של יולי אדלשטיין, שהתפטר אתמול (רביעי).

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, וארבעת שופטי ההרכב שלצידה, לא חסכו ביקורת מאדלשטיין על סירובו לקיים צו בית המשפט – אולם נמנעו מקביעת סנקציות כנגדו לפי פקודת בזיון בית משפט.

״מעולם עד היום לא אירע בדברי ימי המדינה שגורם שלטוני סירב בריש גלי ובהתרסה לקיים צו שיפוטי באומרו כי צו מצפונו אינו מאפשר לו לקיים את פסק הדין״, נכתב בהחלטה הלילה.

״כך בחר לנהוג [היו״ר אדלשטיין], שהינו אחד מסמלי השלטון (הגם שלעת הזו הוא מכהן בתפקידו מכוח דין הרציפות ובלא שנבחר לתפקיד), והפגיעה שגרם בהתנהגותו זו לאינטרס הציבורי בהבטחת שלטון החוק ובקיום פסקי דין וצווי בית משפט – אין שיעור לחומרתה. אם כך נוהג בעל השררה, מדוע ינהג אחרת האזרח מן השורה?

״שאלה זו מהדהדת במלוא העוצמה בייחוד בימים הקשים הללו אשר בהם אנו מתמודדים עם התפרצות מגיפת נגיף הקורונה, והאזרחים נדרשים לציית להוראות ולמגבלות חסרות תקדים המוטלות עליהם, בין היתר, מכוח תקנות שעת חירום.

״זהו מצב דברים שאין להשלים עמו ובמקום שבו מדובר בפגיעה חסרת תקדים בשלטון החוק, נדרשים סעדים חסרי תקדים״.

בהחלטת השופטים הודגש עוד, כי ההחלטה תהיה בתוקף גם אם אדלשטיין יחליט לחזור בו מהתפטרותו.

01:01 עריכה

בעקבות החלטת בג״ץ הלילה, מזכירות הכנסת הזמינה את כל חברי הכנסת להגיע מחר בבוקר למליאת הכנסת, להצבעה על בחירת יושב ראש חדש.

ח״כ מאיר כהן מכחול-לבן צפוי להיות היו״ר הנבחר.

01:28 עריכה

הוועדה המסדרת בראשות ח״כ אבי ניסנקורן (כחול-לבן) תתכנס הבוקר (חמישי) ב-11:30 על מנת לאשר את כינוס המליאה לבחירת יו״ר חדש לכנסת.

01:35 עריכה

שלא במפתיע, שרת המשפטים לשעבר איילת שקד (ימינה), מתחה ביקורת חריפה נגד החלטת בג״ץ הלילה, אשר אימצה מתווה חסר תקדים לפתרון המשבר החוקתי שנוצר בעקבות התפטרותו של יו״ר הכנסת יולי אדלשטיין.

שקד מתעלמת, כמובן, מהעובדה שבהעדר חוק ברור למצב שנוצר, זהו בדיוק תפקידו של בית המשפט. ככתוב בהחלטת בג״ץ הלילה:

״במהלך הדיון שהתקיים בפנינו היום ציין היועץ המשפטי לכנסת כי המחוקק וכן מתקיני תקנון הכנסת לא חזו ולא צפו מצב דברים כגון זה שנוצר בעקבות התפטרותו של [אדלשטיין], בייחוד בהיעדר סגן שימלא את מקומו. [ינון] הציג מתווה אפשרי ולפיו הלאקונה הקיימת בהקשר זה בסעיף 20א(ג) לחוק יסוד: הכנסת וכן בתקנון הכנסת תושלם באופן שבית משפט זה יעשה שימוש בסמכות הנתונה לו בסעיף 15 לחוק יסוד: השפיטה״.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מכל התגובות הכי מעצבנת היא איילת שקד, האישה הזו היא לא העיפרון הכי חד בקלמר. במקום לגנות את האיש חסר האחריות על מהלך ילדותי, היא תוקפת את בית המשפט. כסרבן שירות מילואים בשטחים סירב פגיש... המשך קריאה

מכל התגובות הכי מעצבנת היא איילת שקד, האישה הזו היא לא העיפרון הכי חד בקלמר. במקום לגנות את האיש חסר האחריות על מהלך ילדותי, היא תוקפת את בית המשפט. כסרבן שירות מילואים בשטחים סירב פגישה בשל מצפונו הכניסו אותו לכלא.. כי הוא סירב לחוק. החוק הוא החבק החשוב ביותר של חברה דמוקרטית. יהיה בסדר..

עוד 68 עדכונים
כל הזמן // יום שלישי, 7 באפריל 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

נתניהו: ממחר ועד יום שישי תיאסר תנועה בינעירונית; בליל הסדר תיאסר יציאה מהבתים

אחרי התקדמות במשא ומתן, כחול לבן הודיעה על הפסקת המגעים הקואליציוניים כי, לדבריהם, בליכוד מבקשים לערוך שינויים בהבנות שהושגו בין הצדדים לגבי הוועדה לבחירת שופטים ● מנדלבליט נתניהו: תקנות חירום לא יכולות להמשיך להחליף חקיקה בכנסת ● הוועדה המסדרת אישרה את פיצול העבודה-מרצ ● כחול לבן והעבודה הודיעו על עריכת מגעים לאיחוד בין הסיעות

עוד 43 עדכונים

קורונה - עולם כמנהגו שוגה

כדי לעקוב אחרי מהלך המגיפה בכל מדינה, די להתבונן בגרף אחד באתר הניטור וורלד-או-מיטרס: גרף עמודות המציג את מספר החולים החדשים בכל יום. הגרף בשלמותו מודגם בשתי מדינות בהן הושלם המהלך – סין ודרום-קוריאה – ונראה כעקומת פעמון המורכבת מחמישה פרקי זמן:

  1.  "תקופת הטיפטוף" בה מספר החולים החדשים נמוך ויציב יחסית.
  2. תקופת התפרצות המאופיינת בעלייה חדה של מספר החולים החדשים ברוב הימים בהשוואה ליום הקודם.
  3. שיא המגיפה בו נצפית יציבות יחסית של מספר החולים החדשים.
  4. דעיכת המגיפה בה יורד מספר החולים החדשים ברוב הימים בהשוואה ליום הקודם.
  5. תקופה דומה לתקופת הטפטוף בה המחלה נותרת אנדמית (ברקע).

לא תמיד קל לקבוע בזמן אמת אם אחד מהשלבים הסתיים, שכן "מספר המקרים החדשים" אינו מושג יציב בשל תנודות אקראיות, שגיאות מדידה, שינוי מדיניות הבדיקות וכיוצא באלה. למען הדיוק נזכיר כי גרף התמותה היומית מספק מידע דומה, בדרך כלל באיחור מה, ובמחיר של יציבות סטטיסטית מופחתת כשמספר הנפטרים קטן.

השוואת המהלך בין מדינות

כדי להבין אם מגיפת הקורונה מתנהגת על פי "חוקיות סטטיסטית", יש להשוות את המהלך בין מדינות. השוואה שכזאת מחייבת כיול של נקודות ההתחלה, שכן המעבר מתקופת טפטוף להתפרצות לא התרחש באותו תאריך בכל מדינה ואינו בהכרח מעבר חד. יש כמובן מרכיב שרירותי בכל בחירה של נקודת הזינוק, אבל הבחירה בלתי נמנעת לצורך השוואה וניבוי.

כדי להבין אם מגיפת הקורונה מתנהגת עפ"י "חוקיות סטטיסטית", יש להשוות את המהלך בין מדינות. ההשוואה מחייבת כיול נקודות ההתחלה, שכן המעבר מטפטוף להתפרצות לא התרחש באותו תאריך בכל מדינה

תאריך אפשרי הוא בקירוב היום שבו מספר החולים החדשים מנה עשרות אך טרם חצה את המאה. לדוגמה, ה-11 במרץ הוא נקודת זינוק אפשרית של אוסטריה, לעומת ה-17 במרץ בישראל. בהתאם לכך, אפשר להשוות את גרף העמודות (מספר החולים החדשים) של ישראל עד היום – לזה של אוסטריה עד לפני כשבוע. אם יש דמיון ניכר, אפשר לנבא שהשבוע נצפה בישראל את מה שנצפה באוסטריה בשבוע שעבר. ניבוי – לא וודאות.

חומרת המחלה

אין כל ספק שבכל מדינה חבוי שיעור עצום של נדבקים אסימפטומטים וחולים קלים שאינם מאובחנים. מספרם עם פרוץ המגיפה מלמד על האחוז באוכלוסיה שרכש חיסון לנגיף ותרם מרכיב חשוב – אולי מרכזי – להתפתחות "חסינות עדר" והיעצרות המגיפה. מכיון שלא נערכו בדיקות קורונה על מידגמי אוכלוסיה גדולים טרום-מגיפה, התשובה תימצא בדיעבד באמצעות בדיקות סרולוגיות של נוגדנים לנגיף בדגימות דם שנלקחו באותה עת למטרות אחרות.

שיעור הנדבקים האסימפטומטים והחולים הקלים, הן לפני המגיפה והן במהלכה, משפיע דרמטית על חישוב שיעור התמותה ושיעור התחלואה הקשה, שכן יש להוסיפם למכנה. בשלב זה אין ערך למדד המקובל (שיעור תמותה בקרב החולים) בשל שוני בספירת המקרים בכל מדינה, כמו גם שיעור לא ידוע של לא-מאובחנים. אין ספק שחישובים המבוססים על מספר החולים המאובחן רחוקים מהאמת מרחק רב.

אין ספק שבכל מדינה חבוי שיעור עצום של נדבקים אסימפטומטים וחולים קלים לא מאובחנים. מספרם עם פרוץ המגיפה מלמד על האחוז באוכלוסיה שרכש חיסון לנגיף ותרם ל"חסינות עדר"

כדי לקבל כרגע מושג על חומרת המחלה, יש להתבונן באתר הניטור בעמודה שבה חושב מספר המתים מקורונה למיליון תושבים. סביר להניח שהמונה, וכמובן גם המכנה, נספרים במדויק בכל מדינה, מכיון שחולים קשים מגיעים לבתי החולים ומאובחנים בקפידה. מספר המתים למיליון "במחצית הדרך" (תקופת השיא) מאפשר גם להעריך את התמותה הכללית בכל מדינה בסיום המגיפה. לדוגמה, במדינה המונה שמונה מליון תושבים, ושיעור של 10 נפטרים למליון במחצית הדרך, צפויים כ- 160 נפטרים מקורונה. אפשר כמובן גם פשוט להכפיל בשתיים את מספר הנפטרים עד לשיא. יש להתייחס לתרגילי חישוב אלה כהערכת סדרי גודל ולא יותר.

השפעת התערבות לעומת מהלך טבעי

כל חוקר מתחיל יודע שאין אפשרות להעריך את גודל ההשפעה של התערבות רפואית ללא קבוצת ביקורת. נדגים היפותטית. נניח שקבוצה של 50 חולים במחלה זהה מזווגת עם קבוצה של 50 רופאים, כך שנוצרים 50 צמדי רופא מטפל-חולה מטופל. כל הרופאים רושמים לחולים תרופה ממשפחת תרופות אחת (למשל, נוגדי דלקת לא סטרואידלים), אבל הטיפול אינו זהה. כל רופא רשאי להחליט על התרופה הספציפית, על המינון היומי, על מועד התחלת הטיפול וסיומו וכיוצא באלה. בתצפית בת כחודשיים מסתמן מהלך דומה מאד של 50 החולים: החמרה בחודש הראשון, התייצבות, והחלמה כעבור חודש נוסף. מה היתה השפעת הטיפול?

לא ניתן לדעת ללא השוואה לקבוצת בקורת שלא טופלה או טופלה בפלצבו (תרופת דמה). מצד אחד אפשר לטעון שכל הטיפולים היו יעילים מאד במידה רבה ושווה. מאידך, אפשר לטעון שכל הטיפולים היו חסרי ערך בקירוב והמהלך הנצפה הוא המהלך הטבעי של המחלה: החמרה, התייצבות, והחלמה בתוך כחודשיים. מבחינה לוגית אין הכרעה, אבל ככל שמודגמת שונות גדולה יותר בין הטיפולים, אמורה להתחזק האמונה שהמהלך הטבעי – ולא מיגוון הטיפולים – שיחק תפקיד מרכזי. בלשון פשטנית: אם נראה שהכל עבד נפלא, כנראה שדבר לא עבד, או עבד מינימלית. נשוב לאנלוגיה הזאת בסיום.

תופעות לוואי

כל החלטה על התערבות רפואית לוקחת בחשבון את תופעות הלוואי – השפעות לא רצויות של הטיפול ובכללן סבל, תחלואה, ותמותה. לפעמים תופעות הלוואי הן כה חמורות עד שהטיפול מוכרז כאסור, גם אם מאמינים בהשפעתו המיטיבה על מהלך המחלה.

הכלל הזה חל גם על מדיניות אקטיביסטית בתחום בריאות הציבור. לדוגמא, החלטה על השבתת המשק בעטיה של מגיפה תגרום לפשיטות רגל, אובדן מקורות פרנסה, חרדה, דיכאון, ולפעמים נסיונות אובדניים.

באופן דומה, מיקוד תשומת הלב הרפואית על מחלה נגיפית אחת יגרום לתת-טיפול ועליית תחלואה ותמותה ממחלות אחרות. אלא שבניגוד לרפואה, תופעות הלוואי בתחום בריאות הציבור אינן נרשמות בדרך כלל לחובתם של מקבלי ההחלטות. כלל ידוע הוא שככל שהמסובב רחוק יותר מסיבתו על ציר הזמן ועל השרשרת הסיבתית, נוטים לשכוח את הסיבה הראשונה. איש לא שוכח את הרופא שרשם תרופה נוגדת קרישה שגרמה לדימום מוחי כעבור שבוע. רבים ישכחו את הסיבה (מקבלי ההחלטות) לעליית התמותה ממחלות שאינן נקראות קורונה בסטטיסטיקה שתפורסם בעוד שנה.

איש לא שוכח את הרופא שרשם תרופה נוגדת קרישה שגרמה לדימום מוחי כעבור שבוע. רבים ישכחו את הסיבה (מקבלי ההחלטות) לעליית התמותה ממחלות שאינן נקראות קורונה בסטטיסטיקה שתפורסם בעוד שנה

תצפיות ומסקנות

תצפיות מצטברות על סין, דרום-קוריאה, איטליה, ספרד, גרמניה, הולנד, אוסטריה, דנמרק, ומדינות אחרות מלמדות כי מגיפת הקורונה מתקדמת על פי "שעון סטטיסטי" מפתיע בחוקיותו. אם מכיילים את תחילת המגיפה לעשרות חולים חדשים ביום, שיאה מגיע אחרי 2-4 שבועות. השיא נמשך עד כשבוע, והירידה לרמת רקע משלימה עקומת פעמון סימטרית למדי, כנצפה לפי שעה במספר מדינות (סין, דרום-קוריאה, אוסטרליה ואוסטריה).

עד כה מהלך המגיפה בישראל דומה מאד למהלך באוסטריה בתקופה החופפת. כזכור, אוסטריה מקדימה את ישראל בכשבוע והיא נמצאת בשלב הדעיכה מזה כשבוע. אם הדמיון בין המדינות יימשך, אפשר לשער שבימים הקרובים, לכל היותר, נצפה בארץ בשלב הדעיכה. שוב, ניבוי – לא וודאות. למעשה, בעת כתיבת שורות אלה מצטיירת דעיכה אלא שבמקביל מדווח על שיהוי בבדיקת דגימות. כמובן שהפחתה או הגדלה של מספר הבדיקות עלולה לטשטש את התמונה.

לפעמים תצפית חכמה על חולים בודדים מספקת מבט מאלף על גודלו של הקרחון מתחת לקצה הקרחון [קרדיט: ד"ר אמיר שחר]. בתחילת חודש מרץ דווח בארץ על תיירים ישראלים במדינות אירופה שאובחנו כחולי קורונה עם חזרתם ארצה. באותה תקופה נספרו באותן מדינות עשרות בודדות בלבד של חולים. מה היתה ההסתברות של תייר במדינה המונה מיליונים לבוא במגע עם חולה קורונה, אם שכיחות המחלה היתה אפסית?

באותו אופן, כיצד נדבק טום הנקס באוסטרליה בתקופה שבה נספרו שם עשרות בודדות של חולים? ואיך נדבק בוריס ג'ונסון לאחרונה בבריטניה (66 מליון תושבים) כאשר מספר המקרים המדווח היה כ-15,000 (מינוס מחלימים ומבודדים)?

עד להצגת הסבר חלופי ריאלי, אין מנוס מלהקיש שמספר הנדבקים בכל מדינה, טרום-מגיפה ובמהלך המגיפה, גדול עשרות מונים או יותר מהמדווח מידי מיום.

כיצד נדבק טום הנקס באוסטרליה בתקופה שנספרו בה עשרות בודדות של חולים? ואיך נדבק בוריס ג'ונסון לאחרונה בבריטניה (66 מליון תושבים) כשמספר המקרים המדווח היה כ-15,000 (מינוס מחלימים ומבודדים)?

אם כך, אפשר להציע הערכה ראשונית של סדר הגודל המירבי של שיעורי תמותה ותחלואה קשה. נניח שמרנית שמספר החולים האמיתי (נדבקים אסימפטומטים, חולים קלים, וחולים קשים) גדול רק פי עשרה מהנספר כיום. פירושו של דבר ששיעורי התמותה והתחלואה הקשה האמיתיים אמורים להיות עשירית מהמחושב. לדוגמה, שיעורי תמותה של 10%, 5%, ו-1% אמורים להיות מתוקנים ל-1%, 0.5%, ו-0.1%, בהתאמה. תחזיות חולים מונשמים של 5%, 2%, ו-1% אמורות להיות מתוקנות ל-0.5%, 0.2%, ו-0.1% בהתאמה. בל נשכח כי מדינות שלמות הוכנסו לעוצר על בסיס הערכת שיעורי תמותה ותחלואה קשה.

מכיון שלא כל המדינות נמצאות באמצעיתה של עקומת הפעמון (ואין לדעת היכן האמצע עד שהדעיכה ברורה), קשה לדייק בהערכת המספר הסופי של הנפטרים מהמגיפה בכל מדינה. עם זאת מסתמנות שלוש קבוצות:

  1. תמותת קורונה נמוכה: 10-100 נפטרים למליון תושבים. גרמניה וישראל, לדוגמה.
  2. תמותת קורונה בינונית: 100-200 נפטרים למליון תושבים. בלגיה והולנד, לדוגמה.
  3. תמותת קורונה גבוהה: 200-500 נפטרים למליון תושבים. איטליה וספרד, לדוגמה.

אף שמוקדם לקבוע, סדרי הגודל המשוערים במדינות אחדות אינם שונים דרמטית מאלו של תמותה משפעת.

יש לזכור שהמספרים מייצגים שיעור תמותה ממוצע באוכלוסיה. כבר היום ברור בישראל ובמדינות אחרות שהממוצע מסתיר טווח רחב של שיעור תמותה בקבוצות גיל שונות – מתמותה כמעט אפסית בילדים וצעירים ועד תמותה גבוהה בגילאים גבוהים. כמן כן סביר להניח שפילוח עתידי לפי קבוצות גיל יצמצם את רמת השונות בין מדינות.

מגיפת הקורונה תסתיים, ככל המגיפות, ואין ספק שקובעי המדיניות בכל מדינה יצהירו בראש חוצות כי המגיפה נבלמה ודעכה בזכות ההחלטות הקשות, האמיצות והנכונות שקיבלו בלית ברירה. קיימות שתי דרכים לערער את תקיפות הטיעון: ראשית, כשיוודע גודלו של קרחון החולים והנדבקים, יתברר כי הנגיף אלים הרבה פחות מששוער, אולי אפילו באוכלוסיה קשישה. גם כרגע מסתבר שתחזיות-עבר על "מאות מונשמים בארץ תוך יומיים שלושה" היו עורבא פרח.

שנית, יש להזכיר את מינעד "הטיפולים המוצלחים" שניתנו במדינות שונות, החל בצעדים הדרקונים בסין, דרך שיטת הבדיקות בדרום-קוריאה, וכלה בגישה הליברלית בשוודיה. גם בחינה מדוקדקת של ניהול המשבר במדינות אירופה (ובארץ) תראה שונות רבה בין מדינות בטיב הצעדים, בהיקפם, במועדם, ובאכיפתם – בדיוק כמו השונות בגישה הטיפולית של 50 הרופאים באנלוגיה שלעיל. וגם כאן יש לשאול את אותה שאלה פרוזאית: האם הכל עבד נפלא, או שמא…?

למרבה הצער, האווירה הנוכחית מלמדת ששום טיעון לא ישכנע את המשוכנעים פרט לקבוצת ביקורת אחת: שוודיה. פסק הדין נמצא בידיה של מדינה זו ויפורסם בקרוב. מבט חטוף על גרף העמודות של שוודיה בימים האחרונים מרמז על הפסיקה המסתמנת. יש סיכוי סביר שניהול מגיפת הקורונה בעולם יירשם בהיסטוריה כפיאסקו קולוסאלי. נסיון אובדני כלכלי – בשגגה.

תודות: ד"ר רותם לפידות, על קריאת טיוטה והערות בונות

אייל שחר הוא פרופסור אמריטוס לבריאות הציבור (אוניברסיטת אריזונה), בוגר בית ספר לרפואה (אוניברסיטת ת"א), מוסמך באפידמיולוגיה (אוניברסיטת מינסוטה), היה בגימלאות ונהנה מכל רגע עד שפרצה מגיפת הקורונה והכריחה אותו לחזור לעבודה. http://www.u.arizona.edu/~shahar/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,568 מילים ו-1 תגובות

טעות הדוברת הובילה לכותרות שגויות וסיבוב פוליטי על חשבון החרדים

"שליש מתושבי בני ברק, 75 אלף איש, חולים בקורונה" נטען בסוף השבוע שעבר בכלי התקשורת, מה שהוביל לתגובות קשות כלפי המגזר החרדי ● הדברים יוחסו למנכ"ל קופת חולים מכבי רן סער שהשתתף בדיון בוועדת הקורונה ● בפועל, סער כלל לא אמר את הדברים - ודוברת הוועדה היא זו שהפיצה את הציטוטים, בשמו, למרות שלא היו ולא נבראו ● גם עכשיו, הציטוטים השקריים עדיין מופיעים באתר הכנסת ● כרוניקה של פייק ניוז ממקור רשמי לגמרי

עוד 1,687 מילים

שר האוצר נתניהו קיבל החלטה אומללה - עכשיו בעלי עסקים משלמים עליה

ב-2003, נתניהו כשר אוצר הפסיק את זכאותם לדמי אבטלה של 80 אלף בעלי עסקים, המעסיקים בעצמם כמיליון וחצי איש ● הם לא מבינים איך זה שבמשך שנים הם משלמים על ביטוח לאומי ובכל זאת לא זכאים לפיצוי או לדמי אבטלה בעקבות סגר הקורונה ● היום הפגינו 3,000 מהם מול האוצר, בדרישה לקבל זכאות לאבטלה או מענק פיצוי ● קריסה שלהם עלולה להוביל לקריסה של המשק

עוד 1,030 מילים ו-1 תגובות

הקושי להתמודד עם הקורונה בבבתי אבות אינו ייחודי לישראל ● באחד מבתי הדיור המוגן הוותיקים והמוכרים בארצות הברית מתו שישה קשישים מקורונה ● אבל ההנהלה והצוות עושים הכל כדי לסייע לדיירים המפוחדים והמבודדים, בסיוע מתנדבים ● כתב זמן ישראל שוחח איתם

עוד 620 מילים

תגובות אחרונות

תפוצת נגיף הקורונה והשלכותיה

16 אלף מתים מקורונה באיטליה. 12,500 בספרד. 9,500 בארצות הברית. 5000 בבריטניה. קרוב ל-9000 בצרפת. בהנחה שאכן מדובר בנפטרים מנגיף הקורונה.

כלומר: מ-5 המדינות האלה ישנם 52 אלף מתים מתוך 69 אלף שמתו עד היום בעולם (ככל שהדיווחים מכל המדינות מדויקים וככל שאכן מדובר במי שמתו בשל הקורונה).

מתוך למעלה ממיליון ומאתיים אלף חולים מאומתים בעולם, 300 אלף הם מארצות הברית. רבע מכלל החולים.

ושוב: ככל שהדיווחים מהמזרח התיכון מדויקים, דווקא במדינות האזור שלנו מספרי החולים והמתים קטנים לאין ערוך. ברצועת עזה, שבה תנאי סניטריה איומים, נרשמו 6 חולים שבודדו באזור רפיח. ברשות הפלסטינית נרשמו 240 חולים. איש מהפלסטינים לא נפטר.

שאלות:

1

האם נגיף הקורונה קטלני פחות ואולי גם מידבק פחות במדינות שבהן האקלים חם יותר? לכאורה, כן: במזרח התיכון ובאפריקה נרשמו יחסית פחות מתים ופחות חולים בהשוואה למדינות אירופה וארצות הברית. מצד שני, ערב הסעודית מדווחת על יותר מתים מאשר פינלנד, למשל. ולא ברור כיצד ברוסיה הקרה לא מדובר בהתפרצות קשה. כמובן שקיימת אפשרות ריאלית שחלק מהמדינות אינן מדווחות אמת. זה הגיוני כשמדובר בדיקטטורות רקובות כדוגמת זו שבראשה עומד פוטין.

2

קרוב לודאי שהנגיף מפיל חללים רבים יותר ככל שבמדינה מסוימת ישנם אזרחים רבים יותר. מכאן המספרים המבעיתים שנוסקים במדינות גדולות: 328 מיליון אזרחים בארצות הברית. 60 מיליון אזרחים באיטליה. 67 מיליון בצרפת. 47 מיליון בספרד. 66 מיליון בבריטניה. 82 מיליון באיראן. מצד שני, 82 מיליון אזרחים בגרמניה. 100 מיליון אזרחים במצרים העצומה. 210 מיליון בברזיל. 200 מיליון בפקיסטן. 44 מיליון בארגנטינה. 32 מיליון בערב הסעודית. 38 מיליון בקנדה. ובמדינות אלו, נגיף הקורונה לא התפרץ בצורה איומה, ככל שהדיווחים מהן מדויקים. כדאי גם לשים לב להבדלי האקלים בין המדינות השונות: ערב הסעודית היא 180 מעלות מקנדה מבחינת האקלים. ובשתיהן לא קיימת התפרצות בממדי ההתפרצות של איראן או ארצות הברית.

3

ומעל הכל, סין: קרוב למיליארד ו-400 מיליון איש. ולפי הדיווחים מסין, נבלמה התפשטות הנגיף במחוז חוביי, לא התקבלו עדכונים על התפשטות הנגיף למחוזות האחרים ולא התקבלו דיווחים על מתים מקורונה בערי הענק בייג'ינג ושנחאי. בשבועות האחרונים גם לא התקבלו דיווחים על מתים בסין בכלל. ייתכן כמובן שהעדכונים מסין (וגם מאיראן) פשוט אינם נכונים. גם באיראן הייתה התפרצות קשה אך לפתע מספרי המתים המעודכנים חדלו מנסיקתם.

4

בהקשר זה, חשוב לזכור שהן ביפן (150 מיליון אזרחים), הן בדרום קוריאה (52 מיליון אזרחים) והן במדינות נוספות במזרח הרחוק (הונג-קונג וסינגפור), נרשמה בלימה מהירה מאד של התפשטות הנגיף. המודל הדרום קוריאני של מכלול בדיקות עצום גם מנע הקפאה טוטאלית של חיי הכלכלה.

ביפן (150 מיליון אזרחים), בדרום קוריאה (52 מיליון אזרחים) ובמדינות נוספות במזרח הרחוק (הונג-קונג וסינגפור), נרשמה בלימת התפשטות הנגיף. המודל הדרום קוריאני של מכלול בדיקות עצום מנע את הקפאת הכלכלה

5

נתון נוסף ודרמטי (ואולי הוא הכי חשוב. אני לא יודע) הוא הגיל הממוצע בכל מדינה. מדינות אירופה זקנות יחסית (בין השאר, בזכות הרפואה המתקדמת). מדינות אפריקה צעירות מאד (צעירות מדי. בין השאר, בגלל מערכות הרפואה הלקויות). ייתכן שזהו הסבר נוסף (לצד ההסבר האקלימי) לפער בין התפשטות הנגיף באירופה ותוצאותיו הקטלניות שם לבין התפשטותו המוגבלת וקטלניותו המוגבלת מאד באפריקה.

מאידך: אולי עוד צפויה לנו התפרצות איומה באפריקה. נתפלל שלא, כי בהיעדר מערכי רפואה ראויים, בהיעדר מכונות הנשמה ובהיעדר מיטות אשפוז ומסכות וציוד מגן, עלולה להתחולל באפריקה קטסטרופה הומניטרית.

6

נתון לפני אחרון: שאלת ההסגר והבידוד במדינות רבות. באירופה, בארצות הברית, בקנדה, במדינת ישראל, במדינות ערב, במדינות אמריקה הלטינית ובמדינות נוספות, ישנם הסגר וכן בידוד משמעותי של חולים ככל הניתן. ההערכה היא ש-3 מיליארד מבני האנוש מצויים כיום בהסגר. ייתכן שנתון זה נרשם לפני הטלת הסגר בהודו העצומה. מכאן שייתכן שלאחר הטלת ההסגר בהודו, המספר הזה נסק.

בכל מקרה, מיליארדים בהסגר. זהו נתון מדהים שיכול להסביר הן בלימה בהיקף ההדבקה במדינות שונות והן שליטה יחסית במספר המתים. מצד שני, זהו הנתון שחושף לפתע את עוצמת זיהום האוויר בפלנטה שלנו עד התפרצות הנגיף.

מפות הלווינים מראות לפתע את ההבדל הלא ייאמן בהיקף זיהום האוויר לפני התפשטות נגיף הקורונה ואחרי התפשטותו. תקישו בגוגל. איזה הבדל. אין לתאר בכלל. וזה כמובן חוסך חיי אדם בהיקף עצום, למרבה האירוניה העצובה.

מיליארדים בהסגר. זהו נתון מדהים שיכול להסביר הן בלימה בהיקף ההדבקה במדינות שונות והן שליטה יחסית במספר המתים. מצד שני, זהו הנתון שחושף לפתע את עוצמת זיהום האוויר בפלנטה שלנו עד התפרצות הנגיף

7

ועכשיו לנתון האחרון. מספר אזרחים בכל מדינה, שאלת האקלים, הגיל הממוצע בכל מדינה ובכל יבשת, היקף ההסגר והבידוד, מידת הדיוק שטמון בעדכונים מכל מדינה, משמעת האזרחים באשר לעמידה בכללי ההסגר, מספר מכשירי ההנשמה ומיטות האשפוז וציוד המגן, המודלים המתמטיים השונים שמניחים תשתית להערכות שונות ולתרחישים שונים – כל אלו חשובים מאד. הכי חשובים. אבל כדאי לזכור שנתון חשוב מאד טמון גם בסוגיית הריסוק הכלכלי.

קריסה כלכלית של מיליונים במדינת ישראל, עשרות מיליונים בחלק ממדינות אירופה, ומאות מיליונים (וחלילה: אף מיליארדים) בכל העולם, פירושה סבל אנושי עצום, פוטנציאל חרדה עצום, פוטנציאל דיכאון קליני רחב היקף, פוטנציאל ייאוש שמוליד התאבדות, פוטנציאל היחלשות מערכת חיסונית, פוטנציאל מוות בשל התקפי לב, שבץ מוחי ואף סרטן ומחלות נוספות, וכמובן גם פוטנציאל להתפרצויות אלימות במדינות שונות. כל אלו הם ביטוי לסבל רפואי ונפשי ואף למוות המוני לא פחות מהקורונה.

8

ועדיין לא אמרנו אף מילה על כך שפגיעה עמוקה בזכויות אדם ואזרח שונות בעת חירום (חופש התנועה, חופש העיסוק, הזכות לפרטיות, חופש ההפגנה ודרישת הציות לכללים קונפורמיסטיים נוקשים) לצד פיתוח אמצעי מעקב מטעם הממשל אחרי האזרחים ולצד תחושת כאוס וחרדה המונית – כל אלו הם קרקע פוריה לעליית דיקטטורות.

בעיניי זה אולי הדבר הכי מפחיד. מאידך, ייתכן שתקופה קשה זו תלמד דווקא על הצורך בסולידריות אנושית ובעמידה נחושה על זכויות האדם והאזרח לרבות הזכות הבסיסית לחיים ושלמות הגוף שניתנת למימוש רק באמצעות מערכת בריאות ציבורית, אוניברסלית ומושקעת מטעם המדינה. סכנת התפשטות נגיף הדיקטטורה מוחשית מאד. אך גם הסיכוי לבצר את יסודות המשטרים הדמוקרטיים. ימים יגידו.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 882 מילים
עודכן לפני 5 שעות

התפרצות הקורונה – כל הכתבות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

קורס און-ליין ייחודי מלמד קשישים לתקשר ברשת

שלושה יזמים זריזים מירושלים פתחו קורס-און ליין שילמד אנשים מבוגרים כיצד לתקשר עם העולם בימי הקורונה ● בינתיים הקורס בחינם, אבל הם חולמים לעשות מהיוזמה הרבה כסף בעתיד

יוזמה ישראלית שהושקה במהירות ללימוד קשישים על תפעול סמארטפונים במהלך משבר הקורונה, משכה יותר מ-1,000 אנשים בתוך שבועיים. הפרויקט, שהושק על ידי שלושה יזמים חברתיים מירושלים, החל בהסבר על שימוש בוידיאו בווטסאפ ובאפליקציית שיחות הוידיאו זום, שנמצאות בשימוש בקרב משפחות ברחבי העולם, המנסות לשמור על קשר מרחוק בעקבות התפרצות המגיפה.

עד להתפרצות הקורונה, שניהם מהם – גבי ארנוביץ, 25, סטודנט לכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטה העברית ואוריאל שוראקי, ממייסדי הפרויקט הטכנולוגי MadeinJLM, העבירו למבוגרים בבירה שיעורים פיזיים על שימוש בסמארטפון

לפני שבועיים, על רקע הגברת הנחיות הבידוד בכל רחבי המדינה, השניים הצטרפו לבן דודו של אוריאל, דוד סוראקי, ליצירת הקורס המקוון, והציעו אותו ללא תשלום. שוראקי אחראי לצד הטכני של הפרויקט בעוד שסוראקי מפקח על הפיתוח העסקי. ארנוביץ הוא הקריין המדבר בקטעי הוידיאו.

במשך חמישה ימים בשבוע, כשכל אחד מהם עובד מהבית, השלושה מפיקים קטעים של 3 עד 7 דקות בעברית – ושלחו את הלינקים לערוץ יוטיוב ייעודי דרך ווטסאפ, עם גרסה אחת לתפעול מכשיר אייפון וגרסה נוספת לאנדרואיד.

כל וידיאו מציג את מסך הטלפון וסמן נע על המסך, כאשר ארנוביץ מסביר בדיוק מה הוא עושה. עד כה, קטעי הוידיאו הציגו נושאים כמו איך להפעיל שיחת וידיאו בווטסאפ, איך לעשות שיחת וידיאו בקבוצות, איך להתקין זום ולפתוח חשבון אישי, איך להצטרף ואיך ליזום שיחת זום, ואיך לתייג הודעות ווטסאפ כחשובות.

"יש לנו מערכת שעות שלמה, מווטסאפ ופייסבוק ועד גוגל דרייב", אומר ארנוביץ. "יש לנו 4 קבוצות ווטסאפ עם 250 חברים כל אחת, ואנו ממשיכים לפתוח עוד".

כדי לבחון את התלמידים, ארנוביץ וחבריו שלחו שתי הזמנות זום לאחר השיעור על אופן השימוש באפליקציה. מתוך 600 התלמידים הראשונים, 75 הצטרפו. "דיברנו וזה היה מדהים!", אומר ארנוביץ. "הפגישה השנייה הביאה 90 איש מתוך 700. זה יוצר קהילה, אנשים אומרים שהם רוצים להיפגש כשהם יסיימו".

מבוגרים משתתפים בשיחת ועידה בזום שנוצרה כחלק מהקורס (צילום: Courtesy)
מבוגרים משתתפים בשיחת ועידה בזום שנוצרה כחלק מהקורס (צילום: Courtesy)

כדי לבחון את התלמידים, ארנוביץ וחבריו שלחו שתי הזמנות זום לאחר השיעור על אופן השימוש באפליקציה. מתוך 600 התלמידים הראשונים, 75 הצטרפו. "דיברנו וזה היה מדהים!", אומר ארנוביץ. "הפגישה השנייה הביאה 90 איש מתוך 700. זה יוצר קהילה"

רבים מהמשתתפים בקורס הם מירושלים, אבל החדשות על הקורס התפשטו, תלמידים הצטרפו מדימונה, רמת גן וחיפה. ההצטרפות לקורס קלה וידידותית דרך אתר האינטרנט של הקורס. "כל מה שצריך לעשות אחרי הכניסה לאתר הוא ללחוץ על הלינק שאתה מקבל ולצפות בוידיאו בויוטיוב", מסביר ארנוביץ.

ברגע שמשבר הקורונה יסתיים, השלושה מתכננים להפוך את הקורס לעסק. "בנקודה מסוימת נבין איך לעשות זאת, אבל נכון לעכשיו זה בחינם, משום שאנו מנסים לעזור במאבק בבדידות. אנשים במצב לא טוב ואנחנו מנסים לעזור".

כשהם נשאלים האם זה הקורס הראשון מסוגו בארץ, אמר ארנוביץ, "אתה אף פעם לא הראשון. אבל לא הרבה אנשים מכינים כאן חומרים ברשת למבוגרים".

למרות שכל השיעורים הם בעברית, ארנוביץ – שעלה מארצות הברית בגיל 5 ודובר אנגלית שפת אם – להוט להתחיל בהפקת גרסה באנגלית. במקביל, השלושה מחפשים רעיונות להקל על ההשתתפות הוירטואלית בסדר פסח.

הזרעים של עזרה לקשישים נשתלו לפני מספר שנים, כאשר ארנוביץ לימד את סבו וסבתו שעלו לישראל בגיל 85. "הבטחתי, בתור ילד, שאני אעזור לכל מה שהם יצטרכו אם הם יעברו לכאן", הוא נזכר. "הדבר הראשון שעשיתי כשהם עשו עלייה הוא לעזור להם עם הסמארטפון כדי שיוכלו לתרגם בקלות מעברית לאנגלית".

עוד 489 מילים

המאמץ להרכיב ממשלה בראשות נתניהו וגנץ מחייב שינויי חקיקה שחלקם עשויים להיפסל בבג"ץ ● גם הניסיון ללכת בנתיב שרבים ממצביעי גנץ מייחלים לו, של שליטה בכנסת לתקופת ביניים, כרוך באתגר חוקתי ● "אני לא יודעת אם אפשר לעשות תיקון לחוק היסוד, שאומר שבמדינת ישראל יהיו בעת ובעונה אחת שני ראשי ממשלה", אומרת פרופ' סוזי נבות, מומחית למשפט חוקתי מהמכללה למינהל ● "זה שינוי משטרי ברמה כזאת שלא בטוח שאפשר לעשות את זה" ● פרשנות

עוד 1,813 מילים

כוננות סייבר מחר צפויה המתקפה המסורתית על ישראל

האינטרנט הישראלי בכוננות ספיגה לקראת התקפת הסייבר השנתית המכונה OPIsrael ● באופן מסורתי, התוקפים מעוניינים לפגוע באתרים ממשלתיים, בנקים ומוסדות חינוך ● בפועל, הם מזיקים בעיקר לעסקים קטנים ● צ׳קפוינט כבר הזהירה את לקוחותיה: "נוכח מגיפת הקורונה, ייתכן שהתוקפים ירחיבו את הפריצות שלהם"

עוד 1,046 מילים

מחנק אשראי בנק ישראל עשוי להדפיס כסף למימון פעולות הממשלה

הניסיון של בנק ישראל לכפות על בנקים להעניק הלוואות או להוריד ריביות בתנאי השוק הנוכחיים נראים כמו משימה בלתי אפשרית ● אם יקבע ריבית גג נמוכה, הבנקים עלולים לעצור לחלוטין את זרם ההלוואות ● ניסיון להורות לבנקים לתת הלוואות בניגוד לרצונם הוא צעד לא ראלי ● אבל אם המשבר יימשך והבנקים יסגרו את ברז האשראי, עשוי בנק ישראל להוציא מארסנל הכלים את נשק יום הדין ופשוט יזרים כסף שידפיס עבור מימון פעולות הממשלה ● פרשנות

עוד 811 מילים

יו"ר כחול-לבן עדכן את הנשיא כי בכוונתו לבקש ארכה בעוד שבוע, כשיפוג המנדט שקיבל להרכבת ממשלה ● גנץ זקוק לזמן הזה כדי להעביר חוקים שיעגנו את ההסכמים מול הליכוד וכדי לפצח את המחלוקות שעדיין קיימות בין הצדדים ● גנץ יודע, שברגע שהמנדט יעבור לידי נתניהו, הסיכוי שהממשלה הזו תוקם ילך ויפחת ● פרשנות

עוד 777 מילים

"לא מושיטים לנו יד אלא סוגרים את היד בכל הכוח"

ההרשמה לקבלת מענק לעצמאים נפתחה ביום שישי, והרשת כבר מוצפת בתלונות של עצמאים שגילו שיקבלו רק פירורים, אם בכלל ● "תכל'ס, מה שהם אומרים לנו זה שאם אתם יותר 'עשירים' מקופאית בסופר לא מגיע לכם מענק", אומרת המעצבת אלכסנדרה נארדי ● מחר מתכננים העצמאים להפגין בשיירת מכוניות שתצא לכיוון קריית הממשלה בירושלים

עוד 1,168 מילים

"המאבק במגפה ייקח חודשים, אם לא שנים"

ראיון ד"ר אן שוחט שותפה כעת להובלת המאבק האמריקאי במגפת הקורונה, אחרי ששימשה בעבר השראה לסרט הוליוודי על התפרצות מגפות ● בראיון לזמן ישראל היא מספרת על ההיערכות הנרחבת בארצות הברית המדממת, ועל התרומה של מנהגים דתיים עתיקים להישמרות מהנגיף הקטלני, ומנסה להעריך מתי העולם יוכל לשוב לשגרה

עוד 768 מילים

פרשנות איראן מתחננת, ארצות הברית מתלבטת - ונתניהו שותק

לנתניהו היה הרגל רב-שנים: לדבר על איראן בכל הזדמנות, גם אם לא נשאל עליה ישירות ● אבל מאז פרוץ משבר הקורונה - אף מילה ● טהראן מבקשת מהעולם סיוע הומניטרי, אירופה מגלה אמפתיה, ארצות הברית מתלבטת, ורק ישראל שותקת ● ד"ר אהוד ערן: "אין צורך ללכד את האומה סביב נתניהו, היות שהנגיף כבר משרת את המטרה הזו" ● "הוא לא רוצה להיראות כמי שמבקש להרע לאזרחי איראן בשעת מצוקה"

עוד 1,053 מילים

מעבדות רבות ברחבי העולם עורכות ברגעים אלה ניסויים ב-6,125 כימיקלים שונים על כ-24 החלבונים של נגיף הקורונה ● פרופסור שי ארקין מהאוניברסיטה העברית לקח את דיוויד הורוויץ לסיור באחת מהמעבדות האלה ● מיוחד

עוד 2,905 מילים

דרעי: נערכים להטלת עוצר על כל מדינת ישראל בליל הסדר

נתניהו: מגנה בתוקף את ההסתה הפרועה נגד החרדים ● גנץ לריבלין: ייתכן ואצטרך לבקש להאריך את המנדט להרכבת ממשלה ● עובדי הכנסת המתגוררים בבני ברק לא יוכלו ממחר להיכנס למשכן ● ליברמן: נתוני הממשלה על הקורונה לא מסתדרים עם המציאות ● המשנה למנכ"ל משרד הבריאות: אין כוונה ואין יכולת להשיב את המשק לפעילות אחרי פסח

עוד 36 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה