אנחנו חיים בשלטון המיעוט. מיעוט שולט במרבית תחומי חיינו. בחירת רוב המצביעים בבחירות האחרונות נחסמת כיום בידי נציגי המיעוט בתירוצים וטריקים, ואדם אחד מוביל מדינה שלמה לכאוס שלטוני רק כדי להגן על עצמו.

אבל שלטון המיעוט אינו רק התהליך שנתניהו מזריק כבר שנה שלמה למחזור הדם של הדמוקרטיה הישראלית. בשלוש מערכות בחירות בהן לא הצליח לקבל רוב, הוא גיבש "גוש". גוש המיעוט.

הנה כל גוש הימין-חרדים שנצמד לנתניהו למרות כתבי האישום שלו, מסרב להכיר בתוצאות הבחירות ולפנות את השלטון באורח דמוקרטי ממלכתי.

אבל שלטון המיעוט אינו רק התהליך שנתניהו מזריק כבר שנה שלמה למחזור הדם של הדמוקרטיה הישראלית. בשלוש מערכות בחירות בהן לא הצליח לקבל רוב, הוא גיבש "גוש". גוש המיעוט

בצד השני של המפה, שני חברי כנסת שנבחרו במסגרת מפלגה גדולה עם אג'נדה ברורה, מכריחים את רוב חבריהם לוותר על הישגם בשל עמדתם האינדיוידואלית של אותם שניים. שניים מתוך 33. פשוט מעשה סחיטה.

בעצם הנדל והאוזר שולטים היום ברוב הגדול של חברי כחול לבן. שולטים במועמדם לראשות הממשלה ושולטים במה שהמפלגה הזו מסוגלת או לא מסוגלת לעשות.

חצופים. גונבי קולות. מפונקים. רמאים. אינטרסנטים. תקראו להם איך שתרצו, החוק הישראלי נותן לחבר כנסת בודד כוח אין סופי. למעשה כוח להפיל שלטון, לעמוד מול רצון הרוב, לקחת את המנדט הציבורי שקיבל ולנגב איתו.

אנשי הקצה, הבודדים העצמאיים הם בעלי הכוח ולעזאזל רצון הרוב.

אורלי לוי שולטת ברצונם של רוב בוחרי העבודה-מרצ שבחרו בה לכנסת. היא פשוט לקחה את קולותיהם ועושה בהם ההיפך מרצון בוחריה.

האוזר והנדל שולטים ברצונו של כל גוש המרכז שמאל.

יולי אדלשטיין אחד, שולט ב-120 ח"כים. גם אם רובם דורש לממש את רצון הבוחר, הוא החליט שיכריח את חברי הכנסת להקים ממשלת אחדות ועד אז לא יפנה את תפקידו.

וילה בג'ונגל.

חצופים. גונבי קולות. רמאים. אינטרסנטים. תקראו להם איך שתרצו, החוק הישראלי נותן לחבר כנסת בודד כוח אינסופי. למעשה כוח להפיל שלטון, לעמוד מול רצון הרוב, לקחת את המנדט הציבורי שקיבל ולנגב איתו

בינתיים בקצה הפירמידה מתנהלת ממשלה בידי מושל אחד. שלטון מיעוט. אין הצבעות לפי רוב ומיעוט. אין החלטות דמוקרטיות. מה שהראש אומר זה מה שמתקבל. כיוון שלראש אין, אז גם לממשלה אין שום אסטרטגיה במאבק בקורונה. נתונים שנמסרים לציבור ע"י ראש הממשלה בערב, מופרכים בבוקר בדוח מבקר המדינה, או במכתבי עשרות רופאים.

הבלגן הוא כאוטי. אין מערכת אחת שיודעת מה לעשות בתיאום עם מערכות אחרות. כך נראה שלטון המיעוט. ריכוזיות של כוח, סמכויות, תפקידים ואחריות ששום אדם סביר לא יכול לנהל או לעמוד בהן. עד שכל מה שנתון בידיו נופל ברעש גדול ומתנפץ לרסיסים.

החלטות מתקבלות אצל נתניהו לבדו, בלי אנשי מקצוע. הוא עצמו לא מנהל גדול ולא יודע לנהל משבר בסדר גודל כזה ואת כל האנשים הראויים הוא הרי העליב, העיף ופיטר. אז מדינה שלמה ורוב אזרחיה נותרו עם חבורת אומרי הן אוטומטיים והמשבר מרסק את כל תחומי החיים של רוב אזרחי המדינה.

אין מספיק מיטות. אין ציוד מגן לצוותים הרפואיים, אין מכונות הנשמה. כל משרד מושך את ההחלטות לפי ראותו. האוצר מנסה למנוע קריסה כלכלית. הבריאות דוחפת לעצירה מוחלטת של ההדבקה גם במחיר כלכלי מטורף. מערכת החינוך משותקת, הרווחה במקלט, הצבא שמאומן לתרחישים המוניים כאלה בכלל לא מופעל בפיקוד העורף. מל"ח לא מופעל. המל"ל שהיה אמור לתת כלי ניהול לראש הממשלה מורכב גם הוא מחדלי אישים שמפחדים לדבר.

בינתיים בקצה הפירמידה מתנהלת ממשלה בידי מושל אחד. אין הצבעות של רוב ומיעוט או החלטות דמוקרטיות. כיוון שלראש אין אסטרטגיה במאבק בקורונה, גם לממשלה אין. נתונים שנמסרים לציבור ע"י רה"מ בערב, מופרכים בבוקר

שלטון המיעוט. עריצות המיעוט. מערכות מדינה שלמות פשוט משותקות, לא מופעלות ולא פועלות תחת שלטון מיעוט השומר על עצמו.

אין בקרה, לא תכנון, לא פיקוח ובעיקר מיעוט המונע התמודדות של חברה שלמה עם איום המגיפה, עם המשבר הכלכלי ועם הכאוס הדמוקרטי שיצר בכוונת מכוון כדי לא להיפרד מעטיני השלטון וכדי להגן על אדם בודד אחד הנאשם בשוחד.

זה המצב.
לקורונה יש כבר מאה אלף מחלימים ברחבי העולם.
לדמוקרטיה חולה אין החלמה כל זמן שמיעוט משתלט על רצון הרוב הדמוקרטי.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.