בני גנץ נבחר ליושב ראש הכנסת; מגעים להצטרפות חוסן לישראל לממשלת נתניהו

לפיד: גנץ זחל לממשלת נתניהו; קולות של מיליון אזרחים נגנבו

אחרי משבר פוליטי בן למעלה משנה מסתמן שתקום ממשלה חדשה, שבה יכהן נתניהו שנה וחצי כראש הממשלה, ואז יוחלף בגנץ ● לפיד ויעלון התנגדו לחבירה לנתניהו; סיעת כחול לבן התפרקה ● דיווחים בתקשורת: חוסן לישראל תקבל את תיקי הביטחון, החוץ, המשפטים, התקשורת והתרבות ● מגעים מתנהלים גם עם לוי-אבקסיס, הנדל והאוזר ● גנץ: "ימים לא רגילים מחייבים החלטות לא רגילות"

בני גנץ (מימין) ויאיר לפיד בכנסת בדצמבר האחרון (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
הדס פרוש, פלאש 90
בני גנץ (מימין) ויאיר לפיד בכנסת בדצמבר האחרון
07:36 עריכה

בעקבות החלטת בג״ץ מאמש והתפטרותו של יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, חברי הכנסת יגיעו היום למליאת הכנסת להצבעה על בחירת יו"ר חדש במקום עמיר פרץ שמשמש כיו"ר זמני. ההערכה היא שהיו"ר יהיה מאיר כהן מ"כחול לבן".

מימין: גבי אשכנזי, אבי ניסנקורן, מאיר כהן וצבי האוזר בישיבת סיעה של כחול לבן בתל אביב, היום (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
מימין: גבי אשכנזי, אבי ניסנקורן, מאיר כהן וצבי האוזר בישיבת סיעה של כחול לבן בתל אביב, היום (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
07:41 עריכה

אתמול בחמש אחרי הצהריים נכנסו לתוקפן החמרות נוספות בהסגר שהוטל על אזרחי ישראל בשבוע שעבר, והיום יהיה היום הראשון שבו התקנות החדשות ישפיעו על המציאות בישראל.

השינויים העיקריים בתקנות ביחס לאתמול ב-16:59: כל החנויות שאינן מוכרות מזון, תרופות וחומרי ניקוי ותחזוקה לבית ייסגרו; בתי הכנסת והמסגדים ייסגרו ותותר תפילה בחוץ בלבד בקבוצות של 10 אנשים תוך הקפדה על ריחוק; תיאסר כמעט כליל יציאה של אנשים מחוץ לטווח של 100 מטר, למעט לעבודה, קניות חיוניות, טיפול רפואי וסיוע לאדם במצב חירום, השגחה על ילד, תפילה, הפגנה והגעה לבית משפט.

08:06 עריכה

בכאן רשת ב' מדווחים כי יו"ר הוועדה המסדרת אבי ניסנקורן אמר כי הוועדה תתכנס היום לפני הצהריים כדי לתכנן את כינוס מליאת הכנסת לבחירת יו"ר באופן שיתאים להנחיות למניעת הדבקה במגיפת הקורונה.

אבי ניסנקורן בבית המשפט העליון בדרכו להגיש עתירה נגד יושב ראש הכנסת אדלשטיין, היום (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
אבי ניסנקורן בבית המשפט העליון בדרכו להגיש עתירה נגד יושב ראש הכנסת אדלשטיין, היום (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
08:17 עריכה

ח"כ אלעזר שטרן מכחול לבן אמר הבוקר בכאן רשת ב': "בג"צ נתן הלילה רוח גבית לדמוקרטיה הישראלית והראה שהיא מנצחת את כל מי שמנסים לפגוע בה. אני מקווה שכעת הצדדים יתחילו לנהל משא ומתן להקמת ממשלת אחדות ולפעול יחד כמדינה אחת ולא במצב של עימות".

ח"כ אלעזר שטרן (צילום: Flash90/יונתן זינדל)
ח"כ אלעזר שטרן (צילום: Flash90/יונתן זינדל)
08:19 עריכה

בזמן שבישראל מבוהלים מהעלייה החדה במספר הנדבקים, באירופה ממשיכים להחמיא למדינה ולנתניהו על הטיפול המהיר, יחסית, בהיערכות למגיפה. קנצלר אוסטריה, למשל, אמר:

08:25 עריכה

אטילה שומפלבי הביע חשש שניסיון הממשלה לנטרל את הכנסת יוביל למלחמת אחים, בצלאל סמוטריץ', שרק אתמול הזהיר מפני אנרכיה בשל התערבות בג"צ, מרגיע אותו

08:42 עריכה

משרד הבריאות כבר הגיע אתמול ליעד של 25 אלף בדיקות ביום, ובאופן לא מפתיע מספר האנשים שמאובחנים כחולי קורונה עולה בקצב גדל והולך. שר הביטחון נפתלי בנט חושב שזה לא מספיק ודורש קצב בדיקה גבוה עוד יותר "כדי לשחרר את המשק מההסגר עד פסח".

09:11 עריכה

שרת המשפטים לשעבר איילת שקד מ"ימינה" נגד העברת תיק המשפטים ל"כחול לבן":

09:21 עריכה

09:23 עריכה

השופט בדימוס אליקים רובינשטיין המום מהתנהלות אדלשטיין:

09:27 עריכה

09:59 עריכה

דו"ח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת לבקשת יו"ר הוועדה החדשה להתמודדות עם מגיפת הקורונה, ח"כ עפר שלח, ויוצג היום בפני הוועדה, חושף היום תמונת מצב של התמודדות ישראל עם המגיפה.

לפי הדו"ח, "נכון ליום ג' בוצעו בדיקות ל-32,346 נבדקים מתוכם אובחנו 2,000 חולים, קרי כ-% 6 מהנבדקים נמצאו חיוביים".

הדו"ח מציג תמונת מצב מדאיגה מאוד בנוגע למספר מיטות האישפוז ומדאיגה במידה מסויימת גם בנוגע למספר מכונות ההנשמה.

על-פי הנתונים המעודכנים ביותר שמפרסם משרד הבריאות, נכון לינואר 2019 היו בישראל 758 מיטות טיפול נמרץ מסוגים שונים, מתוכם: 394 מיטות טיפול נמרץ כללי, 64 מיטות טיפול נמרץ ביניים, 215 טיפול נמרץ לב, 53 מיטות טיפול נמרץ לב ביניים ו- 32 מיטות טיפול נמרץ נשימתי.

במענה לשאלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת מהו מספר מכשירי ההנשמה בישראל מסר המשרד כי נכון להיום יש בישראל 2,173 מכשירי הנשמה, מתוכם 708 בשימוש 28 לא תקינים ו- 1,437 פנויים לשימוש.

לשם השוואה – באיטליה עם פרוץ המגיפה היו כ-6,000 מכשירי הנשמה פנויים לשימוש – מקביל1 לכ-800 ביחס לגודל האוכלוסייה בישראל ובגרמניה – 25,000 מכשירי הנשמה – מקביל לכ-2,500 ביחס לצרכים בישראל (אם כי בישראל האוכלוסייה צעירה יותר ומפוזרת על שטח קטן יותר כך שבפועל המצב בישראל פחות דוחק ביחס לאירופה).

בית החולים הדסה עין כרם בירושלים, שבו מאושפזת חולת הקורונה (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
בית החולים הדסה עין כרם בירושלים, שבו מאושפזת חולת הקורונה (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
10:06 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, התייחס לנושא הציוד הרפואי במסגרת המאבק בהתפשטות נגיף הקורונה, ובפרט למכונות ההנשמה, בתגובה לדו"ח מכון המחקר של הכנסת שמצא מחסור חמור בהצטיידות להתגברות המגיפה.

לדברי סימן טוב: "אחד הצירים המרכזיים שאנחנו עובדים בהם הוא נושא הציוד. יש לנו במלאי כ-1,500 מכונות הנשמה שמישות וזמינות. יש עוד מכונות הנשמה שאנחנו לוקחים מהצבא, יש עוד כ-70 במגזר הפרטי שנשתמש גם בהן. בסה"כ יעמדו לרשותנו בזמן הקרוב 2,864 מכונות".

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב (צילום: גילי יערי, פלאש 90)
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב (צילום: גילי יערי, פלאש 90)
10:51 עריכה

יו"ר ועדת הקורונה, עפר שלח, אמר למנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, כי "הוא מעוניין לראות אסטרגיה ברור ליציאה ממשבר התפשטות הנגיף, וכן נתונים שוטפים על מצב הבדיקות והציוד הרפואי".

לדברי שלח: "בסופו של דבר אחרי הפסח תהיה נקודת המבחן. נבקש שאחרי החג תוצג האסטרטגיה לטיפול במצב. נבקש לראות אסטרטגיה שמראה איך מדינת ישראל מתמודדת עם המשבר וגם יוצאת ממנו, עם התייחסות לנושאים כגון מכונות הנשמה, אוכלוסיות מיוחדות וכדומה".

11:02 עריכה

11:04 עריכה

ח"כ עופר, שנחשב לסמן השמאלי ב"כחול לבן", לוחץ על הסמנים הימניים להסכים לממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת:

11:06 עריכה

בליכוד ממשיכים לאיים על כחול לבן שהחלפת יו"ר הכנסת "תמנע ממשלת אחדות":

11:07 עריכה

בזמן שבכירי משרד הבריאות לוחצים להחמיר עוד ועוד את הוראות הסגר ונתניהו מדבר על "סגר מלא", מנכ"ל האוצר שי באב"ד יוצא נגד החמרות נוספות:

11:37 עריכה

על רקע דרישת שר הביטחון נפתלי בנט שמערכת הביטחון תנהל את משבר הקורונה, אומר הבוקר האלוף במיל' גיורא איילנד לאולפן ynet: "זאת מלחמה טוטאלית. לא משרד הבריאות צריך לנהל את האירוע. מדובר על משבר לאומי ויש כללים איך מנהלים משבר לאומי. כל מה שאנחנו עושים זה לצערי 180 מעלות מהמתודה שעל פיה מנהלים משבר לאומי.

הערכת מצב בנושא הייתה אמורה להתבצע כבר עם ההתפרצות של נגיף הקורונה בסין לפני יותר מחודשיים. נתניהו ומנכ"ל משרד הבריאות מנהלים כל היבט, וכך מאיטים את קצב קבלת ההחלטות לעשירית מהנדרש: "שליטה – הדבר החשוב ביותר עבורם".

גיורא איילנד (צילום: פלאש 90)
גיורא איילנד (צילום: פלאש 90)
12:00 עריכה

משרד האוצר עומד להציג בשעה 12:00 בפני ראש הממשלה נתניהו את הצעדים שייכללו בתוכנית הכלכלית המיוחדת לצורך התמודדות עם נגיף הקורונה.

אתר "כלכליסט" מציג את עיקרי התוכנית המתגבשת: בין השאר, יינתנו דמי אבטלה משופרים למאות אלפי המפוטרים והעובדים שהוצאו לחל"ת, הן מבחינת סכום התשלום והן מבחינת תקופת ההכשרה, שישולמו גם לפנסיונרים שנאלצו להפסיק לעבוד.

בנוסף, יינתן פיצוי כספי לעצמאים בסכום שעדיין לא הוחלט על גובהו ולמי בדיוק הוא יינתן, כנראה 6,000 שקל בחודש לכל עצמאי ובעל עסק קטן עם מחזור של פחות ממיליון וחצי לשנה.

12:10 עריכה

בוועדה המסדרת של כנסת מתנהל כרגע דיון סוער לקראת כינוס מליאת הכנסת היום אחר הצהריים לדון בהחלפת יו"ר הכנסת. יו"ר הועדה המסדרת אבי ניסנקורן הודיע שהגשת מועמדות לתפקיד היור ע"י חכים יחידים או סיעה תתאפשר עד 1530, ולכן, כנראה, ההצבעה במליאה תתקיים בסביבות 16:00.

אבי ניסנקורן בבית המשפט העליון בדרכו להגיש עתירה נגד יושב ראש הכנסת אדלשטיין, היום (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
אבי ניסנקורן בבית המשפט העליון בדרכו להגיש עתירה נגד יושב ראש הכנסת אדלשטיין, היום (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
12:13 עריכה

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, איתמר גרוטו, אמר היום בראיון בכאן רשת ב': "יש לנו 2,500 מכונות הנשמה זמינות ואנחנו נערכים שיהיו לנו עוד. לפי התרחישים הקשים ביותר, צפויים להגיע לבתי החולים כ-5,000 חולי קורונה במצב קשה ואנחנו ערוכים לטפל בכולם".

דבריו של גרוטו עומדים בסתירה למחקר של מרכז המידע והמחקר של הכנסת שהתפרסם הבוקר ועורר סערה, וקבע שיש בידי מערכת הבריאות כ-1,400 מכונות הנשמה זמינות בלבד, וגם לתגובתו של מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב למחקר, לפיה אחרי הגברת הייצור והייבוא של המכונות המספר צפוי להגיע ל-2,800 בשבועות הקרובים. ייתכן שההסבר לכך הוא שגם צה"ל מחזיק מלאי של מכונות הנשמה זמינות.

 

12:19 עריכה

12:48 עריכה

12:50 עריכה

הרב הראשי לצה"ל, הרב אייל קרים, פרסם היום הנחייה שקיבל מהרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, לפיה צוותים של צה"ל ומגן דוד אדום יבצעו בדיקות קורונה גם בשבת.

בהנחיה נכתב בין היתר כי "בדיקות אלה לשוהים בבידוד הינן צורך הכרחי שיש בו משום פיקוח נפש, ועל כן הן מותרות בשבת. זיהוי מוקדם ככל שניתן של אדם שנדבק בנגיף, תסייע להנחות על בידוד לכל מי שבא איתו במגע, ויפה שעה אחת קודם. לפיכך, חיילי צה"ל ומפקדיו יעשו כל שנדרש, גם במהלך השבת, כדי להוציא משימה זו אל הפועל".

בדיקות מעבדה לאבחון נגיף קורונה במעבדה בבית החולים רמב"ם בחיפה. מרץ 2020 (צילום: Yossi Aloni/Flash90)
בדיקות מעבדה לאבחון נגיף קורונה במעבדה בבית החולים רמב"ם בחיפה. מרץ 2020 (צילום: Yossi Aloni/Flash90)
12:53 עריכה

אתר "מעריב" מצטט את מי שהוא מגדיר כ"גורמים במחנה המרכז שמאל", שאמרו שבשבוע הבא, לפני פסח, יועבר החוק שימנע מנאשם בפלילים – כולל ראש הממשלה נתניהו – להתמנות לראש הממשלה, מה שימנע מנתניהו להתמודד בבחירות רביעיות. זאת, לדבריהם, "במידה ולא תוקם ממשלת אחדות בימים הקרובים".

בנימין נתניהו בראיון בחדשות 12. 21 במרץ 2020 (צילום: צילום מסך, חדשות 12)
בנימין נתניהו בראיון בחדשות 12. 21 במרץ 2020 (צילום: צילום מסך, חדשות 12)
12:58 עריכה

רשת כאן ב' מפרסמת כי צה"ל נערך להעמיד לרשות המשטרה חמישה גדודים שיסייעו באכיפת הסגר. לפי כאן ב', החיילים יפוזרו בשכונות המגורים בחוליות קטנות של עד שלושה, לא יהיו חמושים ולא תהיה להם סמכות מעצר, "בדומה לחיילים שביצעו את תוכנית ההתנתקות".

 

13:01 עריכה

הרשימה המשותפת תצביע נגד מינוי של בני גנץ ליו"ר הכנסת. כך הודיע אחמד טיבי בדיון שנערך כעת בוועדה המסדרת לקראת בחירת היו"ר. זאת, לדבריו, כיוון שלא התייעצו עם הרשימה ו"המשותפת לא תהיה חלק מהכוונה להרכיב ממשלת אחדות".

13:07 עריכה

גלי צה"ל מדווחים כי בליכוד וב"כחול לבן" מנהלים מגעים על "פתרון יצירתי" לקראת ההצבעה על זהותו של יו"ר הכנסת הבא, לפיו מי שיתמנה לתפקיד במקום יולי אדלשטיין יהיה דווקא בני גנץ. זאת, לפי גל"צ, כדי לקדם את המגעים לקראת הקמת ממשלת אחדות.

13:36 עריכה

כתבת ערוץ 12 דפנה ליאל מדווחת: "המגעים לממשלת אחדות מתקדמים מאוד. המתווה הנוכחי שבלב הדיונים הינו של ממשלה משותפת למשך חצי שנה, שתעביר תקציב ותתמודד עם משבר הקורונה. כשתעבור חצי שנה, יתחיל הדיון בין המפלגות על שאר קווי היסוד האידאולוגיים. זמן כהונתו של נתניהו ייספר כחלק מהרוטציה, ולקיום הרוטציה יהיו ערבויות בחוק או באמצעים משפטיים.

"תחומי האחריות יחולקו כך ששר יהיה ממפלגה אחת, וראש הוועדה בתחום ממפלגה אחרת – כך שלאף צד לא תהיה שליטה מלאה על אף תחום. עוד הוסכם על הצדדים כי שר המשפטים יהיה שר שמוסכם על שתי המפלגות. בנוסף, לכחול לבן תהיה זכות הטלת וטו על חקיקה בנושאי משפט".

 

13:42 עריכה

הוועדה המסדרת אישרה את בקשתו של ותיק חברי הכנסת ח"כ עמיר פרץ, בתוקף סמכותו על פי החלטת בג"צ, לכנס את מליאת הכנסת היום בשעה 16:00, לבחירת יו"ר כנסת קבוע. 9 ח"כים תמכו לעומת 7 שהתנגדו.

עמיר פרץ (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
עמיר פרץ (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
14:15 עריכה

חולת קורונה בת 91 שאושפזה בבית החולים וולפסון בחולון נפטרה היום בצהריים. המנוחה היא הישראלית השישית שמתה מקורונה. לאחר שאובחנו כחולי קורונה. חולה נוסף בוולפסון, בן 45 וללא מחלות רקע, נמצא במצב קשה מאוד ומחובר למכונת לב-ריאה.

 

14:38 עריכה

השב"כ מקבל את פירוט השיחות של חולי הקורונה. כך נחשף היום בדיון בוועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון, שדנה בצו המסמיך את השב"כ לעקוב אחרי חולי הקורונה. רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אמר בוועדה כי המעקב כולל פירוט שיחות, אך לא את התוכן שלהן.

14:46 עריכה

שני ישראלים נוספים מתו היום מנגיף הקורונה, בנוסף לקשישה בת ה-91 שנפטרה היום בצהריים בבית החולים וולפסון. בכך עלה מספר החולים שמתו בישראל מהמגיפה לשמונה, שלושה מהם היום.

15:22 עריכה

במחנה נתניהו העבירו ליושב ראש כחול לבן בני גנץ מסר, שלפיו, יתמכו בכל מועמד מחוסן לישראל לתפקיד יושב ראש הכנסת, זאת במטרה למנוע את בחירתו של מאיר כהן מיש עתיד לתפקיד. כך דיווח מיכאל שמש בתאגיד השידור כאן.

15:25 עריכה

מחלוקת בצמרת כחול לבן: בני גנץ ביקש להתמנות ליושב ראש הכנסת, אולם יאיר לפיד מתעקש שמאיר כהן הוא שיתמנה לתפקיד. רביעיית ראשי הסיעה סיימו את פגישתם מבלי שהתקבלה הכרעה. כך דיווחה דפנה ליאל ב-N12.

15:30 עריכה

בני גנץ הגיש את מועמדותו לתפקיד יושב ראש הכנסת.

15:34 עריכה

כפי שדווח ביומן זה, גנץ הגיש את מועמדותו לתפקיד יושב ראש הכנסת. משמעות הדבר היא שפניו של גנץ הן לממשלת אחדות עם הליכוד. הדבר צפוי, לפי ההערכות, להביא לפירוק כחול לבן. יש עתיד בראשות לפיד ותל"ם בראשות יעלון לא צפויות, לפי הסברה הרווחת, להצטרף לממשלה.

15:39 עריכה

גנץ הוא המועמד היחיד ששמו הוגש לתפקיד יושב ראש הכנסת. מאיר כהן לא הגיש את מועמדותו לתפקיד.

15:43 עריכה

חברי יש עתיד צפויים להיעדר מישיבה של מליאת הכנסת, שבה יתמודד בני גנץ על תפקיד יושב הראש.

16:00 עריכה

במערכת הפוליטית מגיבים להתפתחויות האחרונות.

16:02 עריכה

עמיר פרץ פתח את ישיבתה של מליאת הכנסת, שבמהלכה תובא להצבעה מועמדותו של בני גנץ לתפקיד יושב ראש הכנסת.

16:18 עריכה

16:30 עריכה

"חברים יקרים מחוסן, שאו ברכה" – כך כתב יושב ראש יש עתיד יאיר לפיד, כשעזב את קבוצת הווטסאפ של כחול לבן.

16:34 עריכה

בידי בלוק נתניהו יוחזקו, לצד משרד ראש הממשלה, משרדי האוצר, הפנים, הבריאות והדתות וכן תפקיד יושב ראש הכנסת. את משרת שר החינוך יאייש נפתלי בנט. כך דיווחה דפנה ליאל ב-N12.

16:47 עריכה

המפלגות יש עתיד ותל"ם הגישו למזכירות הכנסת בקשה להתפצל מסיעת כחול לבן, שתכלול כעת רק חברי חוסן לישראל.

16:58 עריכה

לפי שורה של דיווחים בתקשורת, במסגרת ההסכם המסתמן בין הליכוד לחוסן לישראל, גנץ יתמנה לממלא מקום ראש הממשלה ושר החוץ, אשכנזי יכהן כשר הביטחון. שנה וחצי אחרי שנתניהו יכהן כראש הממשלה יתמנה גנץ לתפקיד.

17:10 עריכה

לפי מספר דיווחים, חברי הכנסת יועז הנדל וצבי האוזר מעוניינים להצטרף לממשלת האחדות המסתמנת, אולם הואיל והם חברים בתל"ם – מפלגתו של יעלון – הדבר מורכב, והם לא יכולים להתפלג מסיעתם, אלא רק לפרוש. אם הם יוכרזו כפורשים, הם לא יוכלו לקבל תפקידים בממשלה.

17:18 עריכה

הודעת ההתפלגות של יש עתיד ותל"ם.

17:21 עריכה

יש עתיד ותל"ם יבקשו לשמור על השם "כחול לבן", כך שמפלגתו של גנץ, חוסן לישראל, תיאלץ לוותר עליו.

17:22 עריכה

ישראל ביתנו הודיעה שתחרים את ההצבעה על בחירת גנץ ליושב ראש הכנסת.

17:23 עריכה

17:25 עריכה

בנט מברך את גנץ על הצעד שעשה.

17:33 עריכה

מגישת כאן וחברת הכנסת לשעבר שלי יחימוביץ' הגיבה להתפתחויות הפוליטיות הערב –

17:40 עריכה

"הדיווחים על פרטי המשא ומתן הם בגדר שמועות בלבד" – כך נמסר מהליכוד.

17:41 עריכה

לפי מספר דיווחים בתקשורת, ממשלת האחדות צפויה לכלול 30 שרים.

17:44 עריכה

מי שתווך בין נתניהו לבין גנץ הוא איש העסקים מוטי סנדר – כך דיווח יואב קרקובסקי בתאגיד השידור כאן.

17:47 עריכה

בצלאל סמוטריץ', שנעדר מהשבעת הכנסת, נשבע אמונים הערב.

17:49 עריכה

במליאת הכנסת הסתיים הדיון לגבי בחירת גנץ ליושב ראש הכנסת, והחלה הצבעת חברי הכנסת. ההצבעה נעשית באופן שמי.

17:54 עריכה

בשעה 20:30 ימסרו יושב ראש יש עתיד לפי ויושב ראש תל"ם יעלון הודעה לתקשורת בבית סוקולוב.

17:54 עריכה

במערכת הפוליטית מוסיפים להגיב להתפתחויות האחרונות.

17:57 עריכה

ההצבעה על מינוי בני גנץ לתפקיד יושב ראש הכנסת: חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס הצביעה בעד. קודם לכן הצביעו גם נתניהו, גנץ ואדלשטיין בעד.

17:59 עריכה

יושבת ראש גשר, אורלי לוי-אבקסיס, תתמנה לשרה לשוויון חברתי – כך דיווחה אנה רייבה ברסקי מ"מעריב".

18:03 עריכה

אחרי שהצביעה בעד מינויו של בני גנץ ליושב ראש הכנסת הסבירה השרה מירי רגב: "מה, אני יכולה להגיד נגד לשכן שלי?". השניים מתגוררים בראש העין. במערכות הבחירות האחרונות השמיצה רגב, פעם אחר פעם, את גנץ.

18:05 עריכה

מנכ"ל הכנסת, אלברט סחרוביץ, הודיע לחברי הכנסת שבאפשרותם לערוך בדיקת קורונה במרפאת המשכן.

18:07 עריכה

בני גנץ נבחר ליושב ראש הכנסת בהצבעה שנערכה הערב במליאה. 74 ח"כים תמכו במינויו, 18 התנגדו, והיתר לא השתתפו בהצבעה.

18:08 עריכה

אחרי שנבחר ליושב ראש הכנסת, החליף בני גנץ את עמיר פרץ בראש המליאה.

18:12 עריכה

נאומו הראשון של בני גנץ כיושב ראש הכנסת: "אלו אינם ימים רגילים, והם מחייבים החלטות לא רגילות".

בשעת החירום הזו נושאים אלינו את עיניהם מאות אלפי אזרחים שאיבדו בימים האחרונים את פרנסתם. מאות אלפי אזרחים בני הגיל השלישי היושבים לבדם בביתם, מבודדים מבני משפחתם וחרדים לחייהם. מאות אלפי זוגות צעירים שאינם יודעים כיצד ישלמו שכר דירה או יעמדו בתשלומי המשכנתא. מאות אלפי משפחות שביתן הפך "לממ"ד מורחב" המגונן עליהם מפני וירוס קטלני. והם אומרים לנו שימרו על הדמוקרטיה, ולצד זאת תתמקדו בטיפול בנו. ולכן בשעה זו אין לאף אחד מאיתנו את הזכות לעמוד מנגד. כולנו מחויבים לשים באמת את ישראל לפני הכל.

שעת החירום הזו היא גם שיאו של המשבר הממשלתי והפרלמנטרי המורכב והקשה ביותר מאז קום המדינה. למעלה משנה מנהלת את חיינו ממשלת מעבר שאין לה מנדט ציבורי. עברנו מערכות בחירות חוזרות ונשנות שגזלו מיליארדי שקלים ממערכות הבריאות, הביטחון והחינוך. בצד אלו פורחת לה שנאה עמוקה ושיח ציבורי הולך ומתרחב אודות הסכנה שבמלחמת אזרחים, והשיא התורן, מהכיסא הזה אני אומר בכאב, יריקה בפניו של בית המשפט מצד יו"ר הכנסת היוצא, באקט מסוכן וחסר תקדים שעלול להעביר לציבור חלילה שהאנרכיה כבר כאן.

הפילוג הזה הוא האיום הקיומי הגדול ביותר על מדינת ישראל. את האיראנים ננצח, את הסורים ננצח, על הטרור נתגבר, אבל אנחנו לא מצליחים להביס את הפילוג הפנימי והשנאה של איש לאחיו. זהו קו אדום, עבה ובוהק לכל נבחרי הציבור החדשים והוותיקים. נבחרנו כדי לחזק את ישראל ולא להחלישה. נבחרנו כדי לאחד את העם ולא לפלג אותו. נבחרנו כדי לשרת את כל אזרחי ישראל בלי הבדל דת, גזע ומין. נבחרנו כשראשנו מורכן מול פסיקות בית המשפט, ולא נוגח בו בגסות.

אני מבקש מכאן לפנות לכל שותפיי הפוליטיים. אלו אינם ימים רגילים והם מחייבים החלטות לא רגילות. לכן, כפי שאמרתי, בכוונתי לבחון הקמת ממשלת חירום לאומית. בל נטעה – לעולם לא אתפשר על העקרונות שעבורם הצביעו למעלה ממיליון אזרחים לכחול לבן. נתניהו יודע זאת היטב והוכחנו זאת היטב בימים האחרונים. הוכחתי אני והוכחנו כולנו יחד שלעולם לא אתפשר על הדמוקרטיה.

בכדי למצות את האפשרות להקים ממשלת חירום לאומית, ורק בשביל זה, החלטתי להעמיד את עצמי היום לבחירה כיו"ר הכנסת. אני הקמתי את כחול לבן, ואני גאה על כך. התכוונתי ואני עדיין אשמח לעשות הכל בכדי שנמשיך ללכת יחד. אני קורא גם לכל שותפיי הפוליטיים האפשריים לנהוג באותה הדרך.

אזרחי ישראל נושאים אלינו עיניים בצדק ומצפים מאיתנו להמשיך ולתמוך במאבק הקדוש במגיפת הקורונה והשפעותיה. ובצדק רב לא פחות, הם דורשים מאיתנו לשמור על הדמוקרטיה, הממלכתיות והאחדות בעם. כך נכון למדינת ישראל, כך נכון לבוחרים שנתנו בנו את אמונם וכך אעשה.

בכל משבר יש גם הזדמנות. וגם במשבר הזה בעודנו נאבקים בקורונה, נמצה את ההזדמנות לקדם ולחזק את האחדות, לבנות את הדמוקרטיה ולחזק אותה. נסדיר את מערכת האיזונים והבלמים שלה, נפסיק את המתקפות משולחות הרסן עליה של שרים חסרי אחריות, נוריד מהפרק רעיונות לפגוע בבית המשפט ובפרקליטות ונפעל לאחות את הקרעים ביננו.

זו משימה לא קלה, כל אחד מאיתנו יצטרך לבחור לא על מה הוא מתעקש אלא על מה הוא גם מוכן לוותר. זו חובתינו, זו חובתי, זו השליחות שלנו.

חבריי חברי הכנסת, אמון העם בכנסת ובמוסדות השלטון נמצא בשפל. המתח העצום בחברה הישראלית ואי הוודאות ביחס לעתיד מכרסמים בנפשו של כל ישראלי שפוי בעת הזו. זו אינה העת למריבות ונאצות. זה אינו זמן למחלוקות ופילוגים. זה הזמן למנהיגות אחראית ממלכתית ופטריוטית. בואו נשלב ידיים ונוציא יחד את ישראל מהמשבר. נשים את ישראל לפני הכל.

18:22 עריכה

בני גנץ נעל את ישיבת הכנסת, שבמהלכה נבחר ליושב ראש. הישיבה הבאה תיערך ביום שני הקרוב.

18:26 עריכה

בזמן ישיבת הכנסת נראה גנץ אומר דבר מה לחברת מפלגתו, מיקי חיימוביץ'. לפי מס' דיווחים, הוא אמר לה: "מעולם כל כך לא רציתי להיבחר למשהו". לפי דיווחים אחרים נטען שגנץ אמר: "מעולם כל כך לא רציתי להיפרד ממישהו".

 

18:35 עריכה

חברת הכנסת מרב מיכאלי פונה בזה אחר זה לחברי חוסן לישראל – מפלגתו של גנץ – ושואלת האם אכן יצטרפו לממשלת נתניהו, או בלשונה "הנאשם מבלפור".

18:46 עריכה

יולי אדלשטיין בירך את גנץ על בחירתו ליו"ר הכנסת.

18:57 עריכה

בסביבתו של ניר ברקת אומרים שהוא סומך על ראש הממשלה באופן מלא ואין לו ספק שיקיים את הבטחתו וימנה אותו לתפקיד שר האוצר בממשלת החירום, "בוודאי לנוכח המשבר החמור ביותר לכלכלת ישראל מאז קום המדינה".

19:13 עריכה

הוועדה המסדרת תדון הערב ב-20:30 בבקשת המפלגות תל"ם ויש עתיד לפיצול כחול לבן.

19:21 עריכה

שרת התפוצות ציפי חוטובלי אינה חולה בקורונה – כך עולה מבדיקה שעברה. חוטובלי תוסיף לשהות בבידוד עד 1 באפריל.

19:36 עריכה

זו החלוקה בתוך סיעת כחול לבן:
15 חברים בחוסן לישראל, מפלגתו של גנץ
 13 חברים ביש עתיד, מפלגתו של לפיד
5 חברים בתל"ם, מפלגתו של יעלון

השאלה העיקרית נוגעת לחברי הכנסת יועז הנדל וצבי האוזר, שאמנם חברים בתל"ם – שלא תצטרף לממשלה – אך, לפי מספר דיווחים, מעוניינים לקחת בה חלק.

(1) בני גנץ – חוסן לישראל
(2) יאיר לפיד – יש עתיד
(3) משה (בוגי) יעלון – תל"ם
(4) גבי אשכנזי – חוסן לישראל
(5) אבי ניסנקורן – חוסן לישראל
(6) מאיר כהן – יש עתיד
(7) מיקי חיימוביץ' – חוסן לישראל
(8) עפר שלח – יש עתיד
(9) יועז הנדל – תל"ם
(10) אורנה ברביבאי – יש עתיד
(11) מיכאל ביטון – חוסן לישראל
(12) חילי טרופר – חוסן לישראל
(13) צבי האוזר – תל"ם
(14) אורית פרקש-הכהן – חוסן לישראל
(15) קארין אלהרר – יש עתיד
(16) מירב כהן – חוסן לישראל
(17) יואל רזבוזוב – יש עתיד
(18) אסף זמיר – חוסן לישראל
(19) יזהר שי – חוסן לישראל
(20) אלעזר שטרן – יש עתיד
(21) מיקי לוי – יש עתיד
(22) עומר ינקלביץ' – חוסן לישראל
(23) פנינה תמנו-שטה – יש עתיד
(24) ר'דיר מריח – חוסן לישראל
(25) רם בן ברק – יש עתיד
(26) אלון שוסטר – חוסן לישראל
(27) יואב סגלוביץ' – יש עתיד
(28) רם שפע – חוסן לישראל
(29) בועז טופורובסקי – יש עתיד
(30) אורלי פרומן – תל"ם
(31) איתן גינזבורג – חוסן לישראל
(32) אנדרי קוז'ינוב – תל"ם
(33) עידן רול – יש עתיד

אגב, אם מי מחברי הכנסת של כחול לבן יתפטר מהכנסת, מי שייכנס במקומו יהיה חבר יש עתיד יוראי להב הרצנו (גם אם המתפטר הוא חבר חוסן לישראל או תל"ם).

19:38 עריכה

שירות הביטחון הכללי הודיע שיותר מ-500 ישראלים שנדבקו בקורונה נכנסו לבידוד לאחר שאותרו על ידי הארגון.

הודעת השב"כ –

במסגרת המאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה, הוסמך שירות הביטחון הכללי על ידי ממשלת ישראל לסייע למשרד הבריאות באמצעות יכולותיו הטכנולוגיות המתקדמות, לטובת מניעת התפשטות נגיף הקורונה והצלת חיי אדם – ולתכלית זו בלבד.

להסמכה זו קדמה עבודת מטה רחבה, אשר קבעה את גבולותיה של הפעילות האמורה ואת הסייגים אשר יצמצמו הפגיעה בפרטיות ויקיימו מנגנוני פיקוח ובקרה על התהליך.

מזה כשבועיים פועל, מסביב לשעון, צוות של עובדות ועובדי שב“כ על מנת לספק למשרד הבריאות תמונה מדויקת עד כמה שניתן של אותם תושבים אשר שהו בקרבת חולים מאובחנים בקורונה ועלולים היו, בהתאם להגדרות משרד הבריאות, להידבק במחלה ולהדביק רבים נוספים – מבלי שכלל היו מודעים לכך.

נתונים שנמסרו היום, 26.03.20, ממשרד הבריאות מצביעים על כך שלמעלה מ-500 תושבי מדינת ישראל אשר נכנסו לבידוד לאחר שאותרו בעקבות הפעולות הטכנולוגיות של שב“כ, נמצאו לאחר בדיקה – כחולים מאובחנים במחלת הקורונה.

ללא איתורם המהיר וכניסתם לבידוד היו תושבים אלה בוודאות מדביקים רבים נוספים ללא ידיעתם.

גם בדיון שהתקיים הבוקר בכנסת, עדכנה פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות כי ללא הסיוע הטכנולוגי של שב“כ לא ניתן להגיע ל-60% מהתושבים הנדרשים להיות בבידוד.

שירות הביטחון הכללי ימשיך לפעול בממלכתיות, במקצועיות ותחת מגבלות וריסונים ברורים שהותוו ע“י משרד המשפטים והדרג המדיני, בכדי לסייע במאמץ הלאומי למניעת התפשטות נגיף הקורונה בישראל ולהצלת חיי אדם.

זוהי תכליתה הבלעדית של עשייה זו.

19:50 עריכה

מס' 4 בכחול לבן, גבי אשכנזי, החבר בחוסן לישראל, הגיב להתפתחויות הפוליטיות של השעות האחרונות –

19:52 עריכה

בסביבתו של בני גנץ מותחים ביקורת חריפה על יאיר לפיד. לדבריהם, ההסכם עם הליכוד טרם הושלם, ויושב ראש יש עתיד פשוט חיפש סיבה לפרק את השותפות בין המפלגות. גנץ הבין שלפיד מעדיף מערכת בחירות נוספת על פני כל אפשרות של ממשלת אחדות. כך דיווחה דפנה ליאל בחדשות 12.

20:01 עריכה

הכניסה לרחוב שבו מתגורר גנץ בראש העין נחסמה בעקבות קריאות של פעילי מחאת דגל שחור להפגין במקום.

20:01 עריכה

המוסד הביא ארצה 400 אלף ריאגנטים – שהם רכיבים הנדרשים לערכות בדיקת הקורונה.

20:05 עריכה

חבר הכנסת אסף זמיר מחוסן לישראל מסביר את ההתפתחויות הפוליטיות של השעות האחרונות –

20:08 עריכה

עמית סגל דיווח הערב בחדשות 12 שאחת הסיבות שהביאו להחלטת גנץ הייתה סקרים שראה ובהם מחנה נתניהו זכה ל-61 מנדטים.

20:13 עריכה

חברי הכנסת יועז הנדל וצבי האוזר ממפלגת תל"ם פנו לייעוץ המשפטי של הכנסת כדי לבדוק את האפשרויות שעומדות בפניהם לגבי התפצלות ממפלגתם והצטרפות לממשלת נתניהו. כך דיווחה עטרה גרמן מ"סרוגים".

20:17 עריכה

לפי שורה של דיווחים שפורסמו הערב, מפלגתו של גנץ, חוסן לישראל, תקבל עם הצטרפותה לממשלה את משרדי הביטחון, החוץ, המשפטים, התקשורת והתרבות והספורט.

20:35 עריכה

לפיד סירב להתחייב בפני גנץ, בפגישה שקיימו שלשום, שאם חוסן לישראל תחליט להצטרף לממשלה, מאיר כהן – אם יתמנה ליושב ראש הכנסת – יתפטר מתפקידו.

20:37 עריכה

יושב ראש יש עתיד, יאיר לפיד, תקף הערב במילים חריפות את בני גנץ. "הוקמה היום עוד ממשלה של נתניהו. גנץ זחל לממשלת הבלוק הימני-חרדי. גנץ הסתכל לי בעיניים ואמר לי שהוא בממשלה הרעה הזו לא ישב. האמנתי לו. קולות של מיליון אזרחים נגנבו". עוד אמר לפיד: "אנחנו לא נשב תחת ראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום".

20:42 עריכה

יושב ראש תל"ם יעלון תקף במסיבת עיתונאים את גנץ: "הכניסה הזו בלתי מובנת ומאכזבת".

20:49 עריכה

מוחים מפגינים ליד ביתו של בני גנץ בראש העין.

20:54 עריכה

נדחה לשבוע הבא הדיון בפיצול כחול לבן לשתי סיעות – האחת בראשות גנץ והשנייה בראשות לפיד ויעלון. אנשי יש עתיד ותל"ם הם שדרשו לקיים את הדיון בוועדה המסדרת, שבראשה עומד חבר חוסן לישראל, אבי ניסנקורן.

20:57 עריכה

יושב ראש האיחוד הלאומי, השר בצלאל סמוטריץ', קורא שלא לוותר על תיק המשפטים.

21:30 עריכה

חברי יש עתיד תוקפים הערב, בעקבות יושב ראש מפלגתם לפיד, את בני גנץ.

21:33 עריכה

מסתמן שחבר הכנסת אבי ניסנקורן יתמנה לשר המשפטים – כך דיווחה הערב דפנה ליאל ב-N12.

21:56 עריכה

לפי דיווח של עמית סגל ב-N12, בני גנץ ערך היום סקר, שבו נתבקשו המרואיינים להשיב מהי החלופה המועדפת עליהם, ו-61% ממצביעי כחול לבן הביעו תמיכה בהקמה של ממשלת חירום זמנית בראשות נתניהו, "יחד עם גוש הימין, כחול לבן, העבודה-מרצ וישראל ביתנו, כשכחול לבן נכנסת לממשלה ללא לפיד". בקרב משיבים שהגדירו עצמם מרכז-ימין תמכו בהצעה זו 69%, ובקרב נסקרים שהגדירו עצמם מרכז-שמאל צידדו באופציה זו 57%.

חלופה אחרת שנבחנה היא ממשלת מיעוט בראשות נתניהו, כשכחול לבן נותרת באופוזיציה ותומכת במהלכי הממשלה. במרכז ימין תמכו באפשרות זו 10%, ובמרכז-שמאל – 16%. בקרב תומכי כחול לבן צידדו בחלופה זו 16% מהמשיבים.

22:09 עריכה

חברי יש עתיד מוסיפים לבקר את גנץ.

22:18 עריכה

22:30 עריכה

על רקע המחלוקת בין שני הפלגים בכחול לבן, מי שמפעיל את החשבון של הסיעה בטוויטר הוא ככל הנראה טים יאיר – ונכנס בגנץ בעקבות הציוץ האחרון שלו, רבע שעה קודם לכן.

עוד 97 עדכונים
כל הזמן // יום שלישי, 7 באפריל 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

איילת שקד שברה את תהליך מינוי השופטים. זה קריטי שהממשלה החדשה תתקן אותו

בהודעתה אתמול, התגאתה שרת המשפטים לשעבר בעובדה כי בתקופתה כרתו הפוליטיקאים ברית עם נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה למינוי שופטים ● כאילו לא הגיחה לעולם בתקופה ההיא פרשת אפי נוה, כאילו לא הוחלט להגיש כתב אישום נגד יו״ר לשכת עורכי הדין בפרשת "מין תמורת מינוי" ● בשנה הקרובה יפרשו חמישה שופטי עליון ● זוהי נקודה קריטית לביסוס האיזון ולהחזרת מקצוענות לתהליך הבחירה של "קודש הקודשים" ● פרשנות

עוד 763 מילים

הממשלה צפויה לאשר הבוקר את התקנות, שיגבילו את תנועת הציבור במרחב בחג הפסח

ישיבת הממשלה הטלפונית בנושא נדחתה מהלילה לשעה 10:00 בבוקר ● האיסור להתרחק למעלה ממאה מטרים מבתי התושבים - שאמור היה להתחיל בערב ליל הסדר - יוקדם לשעות הצהריים ● הכנסת אישרה את תיקון חוק היסוד שיאפשר הוצאת מיליארדי דולרים נוספים להתמודדות עם משבר הקורונה; לבקשת הליכוד, חברי הרשימה המשותפת תמכו בהצעה

07:19 עריכה

לבקשת המשטרה והשר לביטחון הפנים גלעד ארדן, העוצר שייערך בערב ליל הסדר, יוקדם ויחל בשעה 14:00 – כך עולה מהמידע שנמסר לשרי הממשלה לקראת ישיבתם. אתמול הודיע נתניהו שסגר זה – שלפיו ייאסר על הציבור להתרחק למעלה ממאה מטר מביתו – יחל בשעה 18:00 בערב.

07:13 עריכה

אחרי שפורסם אתמול על התקדמות במגעים להקמת ממשלה, הודיעה אמש כחול לבן על הפסקת המשא ומתן עם הליכוד.

לאחר הגעה להבנות בכל הנושאים, ביקשו בליכוד לדון מחדש באופן פעולתה של הוועדה לבחירת שופטים. בעקבות זאת הופסק המשא ומתן. לא נאפשר שום שינוי בתפקוד הוועדה לבחירות שופטים ופגיעה בדמוקרטיה.

07:11 עריכה

ישיבת הממשלה הטלפונית, שאמורה הייתה לדון בהטלת הגבלות תנועה על הציבור, נדחתה מהלילה לשעה 10:00 בבוקר, היום.

07:09 עריכה

יושב ראש סיעת הרשימה המשותפת, חבר הכנסת אחמד טיבי, אמר במליאת הכנסת שהליכוד ביקש מחברי הרשימה המשותפת לתמוך בתיקון לחוק היסוד: משק המדינה, כי ללא הצבעתם לא יושגו 61 הקולות הדרושים להצבעה. הממשלה נדרשה לתמיכת הרשימה המשותפת לאחר שחברי ימינה נעדרו מההצבעה.

התיקון התקבל לאחר שחברי הכנסת טיבי, עאידה תומא סלימאן ואוסאמה סעדי תמכו בו.

07:00 עריכה

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק היסוד, המאפשר להגדיל את הוצאות המדינה בעשרות מיליארדי שקלים כדי להתמודד עם משבר הקורונה.

עוד 5 עדכונים

קורונה - עולם כמנהגו שוגה

כדי לעקוב אחרי מהלך המגיפה בכל מדינה, די להתבונן בגרף אחד באתר הניטור וורלד-או-מיטרס: גרף עמודות המציג את מספר החולים החדשים בכל יום. הגרף בשלמותו מודגם בשתי מדינות בהן הושלם המהלך – סין ודרום-קוריאה – ונראה כעקומת פעמון המורכבת מחמישה פרקי זמן:

  1.  "תקופת הטיפטוף" בה מספר החולים החדשים נמוך ויציב יחסית.
  2. תקופת התפרצות המאופיינת בעלייה חדה של מספר החולים החדשים ברוב הימים בהשוואה ליום הקודם.
  3. שיא המגיפה בו נצפית יציבות יחסית של מספר החולים החדשים.
  4. דעיכת המגיפה בה יורד מספר החולים החדשים ברוב הימים בהשוואה ליום הקודם.
  5. תקופה דומה לתקופת הטפטוף בה המחלה נותרת אנדמית (ברקע).

לא תמיד קל לקבוע בזמן אמת אם אחד מהשלבים הסתיים, שכן "מספר המקרים החדשים" אינו מושג יציב בשל תנודות אקראיות, שגיאות מדידה, שינוי מדיניות הבדיקות וכיוצא באלה. למען הדיוק נזכיר כי גרף התמותה היומית מספק מידע דומה, בדרך כלל באיחור מה, ובמחיר של יציבות סטטיסטית מופחתת כשמספר הנפטרים קטן.

השוואת המהלך בין מדינות

כדי להבין אם מגיפת הקורונה מתנהגת על פי "חוקיות סטטיסטית", יש להשוות את המהלך בין מדינות. השוואה שכזאת מחייבת כיול של נקודות ההתחלה, שכן המעבר מתקופת טפטוף להתפרצות לא התרחש באותו תאריך בכל מדינה ואינו בהכרח מעבר חד. יש כמובן מרכיב שרירותי בכל בחירה של נקודת הזינוק, אבל הבחירה בלתי נמנעת לצורך השוואה וניבוי.

כדי להבין אם מגיפת הקורונה מתנהגת עפ"י "חוקיות סטטיסטית", יש להשוות את המהלך בין מדינות. ההשוואה מחייבת כיול נקודות ההתחלה, שכן המעבר מטפטוף להתפרצות לא התרחש באותו תאריך בכל מדינה

תאריך אפשרי הוא בקירוב היום שבו מספר החולים החדשים מנה עשרות אך טרם חצה את המאה. לדוגמה, ה-11 במרץ הוא נקודת זינוק אפשרית של אוסטריה, לעומת ה-17 במרץ בישראל. בהתאם לכך, אפשר להשוות את גרף העמודות (מספר החולים החדשים) של ישראל עד היום – לזה של אוסטריה עד לפני כשבוע. אם יש דמיון ניכר, אפשר לנבא שהשבוע נצפה בישראל את מה שנצפה באוסטריה בשבוע שעבר. ניבוי – לא וודאות.

חומרת המחלה

אין כל ספק שבכל מדינה חבוי שיעור עצום של נדבקים אסימפטומטים וחולים קלים שאינם מאובחנים. מספרם עם פרוץ המגיפה מלמד על האחוז באוכלוסיה שרכש חיסון לנגיף ותרם מרכיב חשוב – אולי מרכזי – להתפתחות "חסינות עדר" והיעצרות המגיפה. מכיון שלא נערכו בדיקות קורונה על מידגמי אוכלוסיה גדולים טרום-מגיפה, התשובה תימצא בדיעבד באמצעות בדיקות סרולוגיות של נוגדנים לנגיף בדגימות דם שנלקחו באותה עת למטרות אחרות.

שיעור הנדבקים האסימפטומטים והחולים הקלים, הן לפני המגיפה והן במהלכה, משפיע דרמטית על חישוב שיעור התמותה ושיעור התחלואה הקשה, שכן יש להוסיפם למכנה. בשלב זה אין ערך למדד המקובל (שיעור תמותה בקרב החולים) בשל שוני בספירת המקרים בכל מדינה, כמו גם שיעור לא ידוע של לא-מאובחנים. אין ספק שחישובים המבוססים על מספר החולים המאובחן רחוקים מהאמת מרחק רב.

אין ספק שבכל מדינה חבוי שיעור עצום של נדבקים אסימפטומטים וחולים קלים לא מאובחנים. מספרם עם פרוץ המגיפה מלמד על האחוז באוכלוסיה שרכש חיסון לנגיף ותרם ל"חסינות עדר"

כדי לקבל כרגע מושג על חומרת המחלה, יש להתבונן באתר הניטור בעמודה שבה חושב מספר המתים מקורונה למיליון תושבים. סביר להניח שהמונה, וכמובן גם המכנה, נספרים במדויק בכל מדינה, מכיון שחולים קשים מגיעים לבתי החולים ומאובחנים בקפידה. מספר המתים למיליון "במחצית הדרך" (תקופת השיא) מאפשר גם להעריך את התמותה הכללית בכל מדינה בסיום המגיפה. לדוגמה, במדינה המונה שמונה מליון תושבים, ושיעור של 10 נפטרים למליון במחצית הדרך, צפויים כ- 160 נפטרים מקורונה. אפשר כמובן גם פשוט להכפיל בשתיים את מספר הנפטרים עד לשיא. יש להתייחס לתרגילי חישוב אלה כהערכת סדרי גודל ולא יותר.

השפעת התערבות לעומת מהלך טבעי

כל חוקר מתחיל יודע שאין אפשרות להעריך את גודל ההשפעה של התערבות רפואית ללא קבוצת ביקורת. נדגים היפותטית. נניח שקבוצה של 50 חולים במחלה זהה מזווגת עם קבוצה של 50 רופאים, כך שנוצרים 50 צמדי רופא מטפל-חולה מטופל. כל הרופאים רושמים לחולים תרופה ממשפחת תרופות אחת (למשל, נוגדי דלקת לא סטרואידלים), אבל הטיפול אינו זהה. כל רופא רשאי להחליט על התרופה הספציפית, על המינון היומי, על מועד התחלת הטיפול וסיומו וכיוצא באלה. בתצפית בת כחודשיים מסתמן מהלך דומה מאד של 50 החולים: החמרה בחודש הראשון, התייצבות, והחלמה כעבור חודש נוסף. מה היתה השפעת הטיפול?

לא ניתן לדעת ללא השוואה לקבוצת בקורת שלא טופלה או טופלה בפלצבו (תרופת דמה). מצד אחד אפשר לטעון שכל הטיפולים היו יעילים מאד במידה רבה ושווה. מאידך, אפשר לטעון שכל הטיפולים היו חסרי ערך בקירוב והמהלך הנצפה הוא המהלך הטבעי של המחלה: החמרה, התייצבות, והחלמה בתוך כחודשיים. מבחינה לוגית אין הכרעה, אבל ככל שמודגמת שונות גדולה יותר בין הטיפולים, אמורה להתחזק האמונה שהמהלך הטבעי – ולא מיגוון הטיפולים – שיחק תפקיד מרכזי. בלשון פשטנית: אם נראה שהכל עבד נפלא, כנראה שדבר לא עבד, או עבד מינימלית. נשוב לאנלוגיה הזאת בסיום.

תופעות לוואי

כל החלטה על התערבות רפואית לוקחת בחשבון את תופעות הלוואי – השפעות לא רצויות של הטיפול ובכללן סבל, תחלואה, ותמותה. לפעמים תופעות הלוואי הן כה חמורות עד שהטיפול מוכרז כאסור, גם אם מאמינים בהשפעתו המיטיבה על מהלך המחלה.

הכלל הזה חל גם על מדיניות אקטיביסטית בתחום בריאות הציבור. לדוגמא, החלטה על השבתת המשק בעטיה של מגיפה תגרום לפשיטות רגל, אובדן מקורות פרנסה, חרדה, דיכאון, ולפעמים נסיונות אובדניים.

באופן דומה, מיקוד תשומת הלב הרפואית על מחלה נגיפית אחת יגרום לתת-טיפול ועליית תחלואה ותמותה ממחלות אחרות. אלא שבניגוד לרפואה, תופעות הלוואי בתחום בריאות הציבור אינן נרשמות בדרך כלל לחובתם של מקבלי ההחלטות. כלל ידוע הוא שככל שהמסובב רחוק יותר מסיבתו על ציר הזמן ועל השרשרת הסיבתית, נוטים לשכוח את הסיבה הראשונה. איש לא שוכח את הרופא שרשם תרופה נוגדת קרישה שגרמה לדימום מוחי כעבור שבוע. רבים ישכחו את הסיבה (מקבלי ההחלטות) לעליית התמותה ממחלות שאינן נקראות קורונה בסטטיסטיקה שתפורסם בעוד שנה.

איש לא שוכח את הרופא שרשם תרופה נוגדת קרישה שגרמה לדימום מוחי כעבור שבוע. רבים ישכחו את הסיבה (מקבלי ההחלטות) לעליית התמותה ממחלות שאינן נקראות קורונה בסטטיסטיקה שתפורסם בעוד שנה

תצפיות ומסקנות

תצפיות מצטברות על סין, דרום-קוריאה, איטליה, ספרד, גרמניה, הולנד, אוסטריה, דנמרק, ומדינות אחרות מלמדות כי מגיפת הקורונה מתקדמת על פי "שעון סטטיסטי" מפתיע בחוקיותו. אם מכיילים את תחילת המגיפה לעשרות חולים חדשים ביום, שיאה מגיע אחרי 2-4 שבועות. השיא נמשך עד כשבוע, והירידה לרמת רקע משלימה עקומת פעמון סימטרית למדי, כנצפה לפי שעה במספר מדינות (סין, דרום-קוריאה, אוסטרליה ואוסטריה).

עד כה מהלך המגיפה בישראל דומה מאד למהלך באוסטריה בתקופה החופפת. כזכור, אוסטריה מקדימה את ישראל בכשבוע והיא נמצאת בשלב הדעיכה מזה כשבוע. אם הדמיון בין המדינות יימשך, אפשר לשער שבימים הקרובים, לכל היותר, נצפה בארץ בשלב הדעיכה. שוב, ניבוי – לא וודאות. למעשה, בעת כתיבת שורות אלה מצטיירת דעיכה אלא שבמקביל מדווח על שיהוי בבדיקת דגימות. כמובן שהפחתה או הגדלה של מספר הבדיקות עלולה לטשטש את התמונה.

לפעמים תצפית חכמה על חולים בודדים מספקת מבט מאלף על גודלו של הקרחון מתחת לקצה הקרחון [קרדיט: ד"ר אמיר שחר]. בתחילת חודש מרץ דווח בארץ על תיירים ישראלים במדינות אירופה שאובחנו כחולי קורונה עם חזרתם ארצה. באותה תקופה נספרו באותן מדינות עשרות בודדות בלבד של חולים. מה היתה ההסתברות של תייר במדינה המונה מיליונים לבוא במגע עם חולה קורונה, אם שכיחות המחלה היתה אפסית?

באותו אופן, כיצד נדבק טום הנקס באוסטרליה בתקופה שבה נספרו שם עשרות בודדות של חולים? ואיך נדבק בוריס ג'ונסון לאחרונה בבריטניה (66 מליון תושבים) כאשר מספר המקרים המדווח היה כ-15,000 (מינוס מחלימים ומבודדים)?

עד להצגת הסבר חלופי ריאלי, אין מנוס מלהקיש שמספר הנדבקים בכל מדינה, טרום-מגיפה ובמהלך המגיפה, גדול עשרות מונים או יותר מהמדווח מידי מיום.

כיצד נדבק טום הנקס באוסטרליה בתקופה שנספרו בה עשרות בודדות של חולים? ואיך נדבק בוריס ג'ונסון לאחרונה בבריטניה (66 מליון תושבים) כשמספר המקרים המדווח היה כ-15,000 (מינוס מחלימים ומבודדים)?

אם כך, אפשר להציע הערכה ראשונית של סדר הגודל המירבי של שיעורי תמותה ותחלואה קשה. נניח שמרנית שמספר החולים האמיתי (נדבקים אסימפטומטים, חולים קלים, וחולים קשים) גדול רק פי עשרה מהנספר כיום. פירושו של דבר ששיעורי התמותה והתחלואה הקשה האמיתיים אמורים להיות עשירית מהמחושב. לדוגמה, שיעורי תמותה של 10%, 5%, ו-1% אמורים להיות מתוקנים ל-1%, 0.5%, ו-0.1%, בהתאמה. תחזיות חולים מונשמים של 5%, 2%, ו-1% אמורות להיות מתוקנות ל-0.5%, 0.2%, ו-0.1% בהתאמה. בל נשכח כי מדינות שלמות הוכנסו לעוצר על בסיס הערכת שיעורי תמותה ותחלואה קשה.

מכיון שלא כל המדינות נמצאות באמצעיתה של עקומת הפעמון (ואין לדעת היכן האמצע עד שהדעיכה ברורה), קשה לדייק בהערכת המספר הסופי של הנפטרים מהמגיפה בכל מדינה. עם זאת מסתמנות שלוש קבוצות:

  1. תמותת קורונה נמוכה: 10-100 נפטרים למליון תושבים. גרמניה וישראל, לדוגמה.
  2. תמותת קורונה בינונית: 100-200 נפטרים למליון תושבים. בלגיה והולנד, לדוגמה.
  3. תמותת קורונה גבוהה: 200-500 נפטרים למליון תושבים. איטליה וספרד, לדוגמה.

אף שמוקדם לקבוע, סדרי הגודל המשוערים במדינות אחדות אינם שונים דרמטית מאלו של תמותה משפעת.

יש לזכור שהמספרים מייצגים שיעור תמותה ממוצע באוכלוסיה. כבר היום ברור בישראל ובמדינות אחרות שהממוצע מסתיר טווח רחב של שיעור תמותה בקבוצות גיל שונות – מתמותה כמעט אפסית בילדים וצעירים ועד תמותה גבוהה בגילאים גבוהים. כמן כן סביר להניח שפילוח עתידי לפי קבוצות גיל יצמצם את רמת השונות בין מדינות.

מגיפת הקורונה תסתיים, ככל המגיפות, ואין ספק שקובעי המדיניות בכל מדינה יצהירו בראש חוצות כי המגיפה נבלמה ודעכה בזכות ההחלטות הקשות, האמיצות והנכונות שקיבלו בלית ברירה. קיימות שתי דרכים לערער את תקיפות הטיעון: ראשית, כשיוודע גודלו של קרחון החולים והנדבקים, יתברר כי הנגיף אלים הרבה פחות מששוער, אולי אפילו באוכלוסיה קשישה. גם כרגע מסתבר שתחזיות-עבר על "מאות מונשמים בארץ תוך יומיים שלושה" היו עורבא פרח.

שנית, יש להזכיר את מינעד "הטיפולים המוצלחים" שניתנו במדינות שונות, החל בצעדים הדרקונים בסין, דרך שיטת הבדיקות בדרום-קוריאה, וכלה בגישה הליברלית בשוודיה. גם בחינה מדוקדקת של ניהול המשבר במדינות אירופה (ובארץ) תראה שונות רבה בין מדינות בטיב הצעדים, בהיקפם, במועדם, ובאכיפתם – בדיוק כמו השונות בגישה הטיפולית של 50 הרופאים באנלוגיה שלעיל. וגם כאן יש לשאול את אותה שאלה פרוזאית: האם הכל עבד נפלא, או שמא…?

למרבה הצער, האווירה הנוכחית מלמדת ששום טיעון לא ישכנע את המשוכנעים פרט לקבוצת ביקורת אחת: שוודיה. פסק הדין נמצא בידיה של מדינה זו ויפורסם בקרוב. מבט חטוף על גרף העמודות של שוודיה בימים האחרונים מרמז על הפסיקה המסתמנת. יש סיכוי סביר שניהול מגיפת הקורונה בעולם יירשם בהיסטוריה כפיאסקו קולוסאלי. נסיון אובדני כלכלי – בשגגה.

תודות: ד"ר רותם לפידות, על קריאת טיוטה והערות בונות

אייל שחר הוא פרופסור אמריטוס לבריאות הציבור (אוניברסיטת אריזונה), בוגר בית ספר לרפואה (אוניברסיטת ת"א), מוסמך באפידמיולוגיה (אוניברסיטת מינסוטה), היה בגימלאות ונהנה מכל רגע עד שפרצה מגיפת הקורונה והכריחה אותו לחזור לעבודה. http://www.u.arizona.edu/~shahar/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,568 מילים ו-1 תגובות
עודכן לפני 5 שעות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

טעות הדוברת הובילה לכותרות שגויות וסיבוב פוליטי על חשבון החרדים

"שליש מתושבי בני ברק, 75 אלף איש, חולים בקורונה" נטען בסוף השבוע שעבר בכלי התקשורת, מה שהוביל לתגובות קשות כלפי המגזר החרדי ● הדברים יוחסו למנכ"ל קופת חולים מכבי רן סער שהשתתף בדיון בוועדת הקורונה ● בפועל, סער כלל לא אמר את הדברים - ודוברת הוועדה היא זו שהפיצה את הציטוטים, בשמו, למרות שלא היו ולא נבראו ● גם עכשיו, הציטוטים השקריים עדיין מופיעים באתר הכנסת ● כרוניקה של פייק ניוז ממקור רשמי לגמרי

עוד 1,687 מילים

שר האוצר נתניהו קיבל החלטה אומללה - עכשיו בעלי עסקים משלמים עליה

ב-2003, נתניהו כשר אוצר הפסיק את זכאותם לדמי אבטלה של 80 אלף בעלי עסקים, המעסיקים בעצמם כמיליון וחצי איש ● הם לא מבינים איך זה שבמשך שנים הם משלמים על ביטוח לאומי ובכל זאת לא זכאים לפיצוי או לדמי אבטלה בעקבות סגר הקורונה ● היום הפגינו 3,000 מהם מול האוצר, בדרישה לקבל זכאות לאבטלה או מענק פיצוי ● קריסה שלהם עלולה להוביל לקריסה של המשק

עוד 1,030 מילים ו-1 תגובות

התפרצות הקורונה – כל הכתבות

הקושי להתמודד עם הקורונה בבבתי אבות אינו ייחודי לישראל ● באחד מבתי הדיור המוגן הוותיקים והמוכרים בארצות הברית מתו שישה קשישים מקורונה ● אבל ההנהלה והצוות עושים הכל כדי לסייע לדיירים המפוחדים והמבודדים, בסיוע מתנדבים ● כתב זמן ישראל שוחח איתם

עוד 620 מילים

קורס און-ליין ייחודי מלמד קשישים לתקשר ברשת

שלושה יזמים זריזים מירושלים פתחו קורס-און ליין שילמד אנשים מבוגרים כיצד לתקשר עם העולם בימי הקורונה ● בינתיים הקורס בחינם, אבל הם חולמים לעשות מהיוזמה הרבה כסף בעתיד

יוזמה ישראלית שהושקה במהירות ללימוד קשישים על תפעול סמארטפונים במהלך משבר הקורונה, משכה יותר מ-1,000 אנשים בתוך שבועיים. הפרויקט, שהושק על ידי שלושה יזמים חברתיים מירושלים, החל בהסבר על שימוש בוידיאו בווטסאפ ובאפליקציית שיחות הוידיאו זום, שנמצאות בשימוש בקרב משפחות ברחבי העולם, המנסות לשמור על קשר מרחוק בעקבות התפרצות המגיפה.

עד להתפרצות הקורונה, שניהם מהם – גבי ארנוביץ, 25, סטודנט לכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטה העברית ואוריאל שוראקי, ממייסדי הפרויקט הטכנולוגי MadeinJLM, העבירו למבוגרים בבירה שיעורים פיזיים על שימוש בסמארטפון

לפני שבועיים, על רקע הגברת הנחיות הבידוד בכל רחבי המדינה, השניים הצטרפו לבן דודו של אוריאל, דוד סוראקי, ליצירת הקורס המקוון, והציעו אותו ללא תשלום. שוראקי אחראי לצד הטכני של הפרויקט בעוד שסוראקי מפקח על הפיתוח העסקי. ארנוביץ הוא הקריין המדבר בקטעי הוידיאו.

במשך חמישה ימים בשבוע, כשכל אחד מהם עובד מהבית, השלושה מפיקים קטעים של 3 עד 7 דקות בעברית – ושלחו את הלינקים לערוץ יוטיוב ייעודי דרך ווטסאפ, עם גרסה אחת לתפעול מכשיר אייפון וגרסה נוספת לאנדרואיד.

כל וידיאו מציג את מסך הטלפון וסמן נע על המסך, כאשר ארנוביץ מסביר בדיוק מה הוא עושה. עד כה, קטעי הוידיאו הציגו נושאים כמו איך להפעיל שיחת וידיאו בווטסאפ, איך לעשות שיחת וידיאו בקבוצות, איך להתקין זום ולפתוח חשבון אישי, איך להצטרף ואיך ליזום שיחת זום, ואיך לתייג הודעות ווטסאפ כחשובות.

"יש לנו מערכת שעות שלמה, מווטסאפ ופייסבוק ועד גוגל דרייב", אומר ארנוביץ. "יש לנו 4 קבוצות ווטסאפ עם 250 חברים כל אחת, ואנו ממשיכים לפתוח עוד".

כדי לבחון את התלמידים, ארנוביץ וחבריו שלחו שתי הזמנות זום לאחר השיעור על אופן השימוש באפליקציה. מתוך 600 התלמידים הראשונים, 75 הצטרפו. "דיברנו וזה היה מדהים!", אומר ארנוביץ. "הפגישה השנייה הביאה 90 איש מתוך 700. זה יוצר קהילה, אנשים אומרים שהם רוצים להיפגש כשהם יסיימו".

מבוגרים משתתפים בשיחת ועידה בזום שנוצרה כחלק מהקורס (צילום: Courtesy)
מבוגרים משתתפים בשיחת ועידה בזום שנוצרה כחלק מהקורס (צילום: Courtesy)

כדי לבחון את התלמידים, ארנוביץ וחבריו שלחו שתי הזמנות זום לאחר השיעור על אופן השימוש באפליקציה. מתוך 600 התלמידים הראשונים, 75 הצטרפו. "דיברנו וזה היה מדהים!", אומר ארנוביץ. "הפגישה השנייה הביאה 90 איש מתוך 700. זה יוצר קהילה"

רבים מהמשתתפים בקורס הם מירושלים, אבל החדשות על הקורס התפשטו, תלמידים הצטרפו מדימונה, רמת גן וחיפה. ההצטרפות לקורס קלה וידידותית דרך אתר האינטרנט של הקורס. "כל מה שצריך לעשות אחרי הכניסה לאתר הוא ללחוץ על הלינק שאתה מקבל ולצפות בוידיאו בויוטיוב", מסביר ארנוביץ.

ברגע שמשבר הקורונה יסתיים, השלושה מתכננים להפוך את הקורס לעסק. "בנקודה מסוימת נבין איך לעשות זאת, אבל נכון לעכשיו זה בחינם, משום שאנו מנסים לעזור במאבק בבדידות. אנשים במצב לא טוב ואנחנו מנסים לעזור".

כשהם נשאלים האם זה הקורס הראשון מסוגו בארץ, אמר ארנוביץ, "אתה אף פעם לא הראשון. אבל לא הרבה אנשים מכינים כאן חומרים ברשת למבוגרים".

למרות שכל השיעורים הם בעברית, ארנוביץ – שעלה מארצות הברית בגיל 5 ודובר אנגלית שפת אם – להוט להתחיל בהפקת גרסה באנגלית. במקביל, השלושה מחפשים רעיונות להקל על ההשתתפות הוירטואלית בסדר פסח.

הזרעים של עזרה לקשישים נשתלו לפני מספר שנים, כאשר ארנוביץ לימד את סבו וסבתו שעלו לישראל בגיל 85. "הבטחתי, בתור ילד, שאני אעזור לכל מה שהם יצטרכו אם הם יעברו לכאן", הוא נזכר. "הדבר הראשון שעשיתי כשהם עשו עלייה הוא לעזור להם עם הסמארטפון כדי שיוכלו לתרגם בקלות מעברית לאנגלית".

עוד 489 מילים

המאמץ להרכיב ממשלה בראשות נתניהו וגנץ מחייב שינויי חקיקה שחלקם עשויים להיפסל בבג"ץ ● גם הניסיון ללכת בנתיב שרבים ממצביעי גנץ מייחלים לו, של שליטה בכנסת לתקופת ביניים, כרוך באתגר חוקתי ● "אני לא יודעת אם אפשר לעשות תיקון לחוק היסוד, שאומר שבמדינת ישראל יהיו בעת ובעונה אחת שני ראשי ממשלה", אומרת פרופ' סוזי נבות, מומחית למשפט חוקתי מהמכללה למינהל ● "זה שינוי משטרי ברמה כזאת שלא בטוח שאפשר לעשות את זה" ● פרשנות

עוד 1,813 מילים

כוננות סייבר מחר צפויה המתקפה המסורתית על ישראל

האינטרנט הישראלי בכוננות ספיגה לקראת התקפת הסייבר השנתית המכונה OPIsrael ● באופן מסורתי, התוקפים מעוניינים לפגוע באתרים ממשלתיים, בנקים ומוסדות חינוך ● בפועל, הם מזיקים בעיקר לעסקים קטנים ● צ׳קפוינט כבר הזהירה את לקוחותיה: "נוכח מגיפת הקורונה, ייתכן שהתוקפים ירחיבו את הפריצות שלהם"

עוד 1,046 מילים

מחנק אשראי בנק ישראל עשוי להדפיס כסף למימון פעולות הממשלה

הניסיון של בנק ישראל לכפות על בנקים להעניק הלוואות או להוריד ריביות בתנאי השוק הנוכחיים נראים כמו משימה בלתי אפשרית ● אם יקבע ריבית גג נמוכה, הבנקים עלולים לעצור לחלוטין את זרם ההלוואות ● ניסיון להורות לבנקים לתת הלוואות בניגוד לרצונם הוא צעד לא ראלי ● אבל אם המשבר יימשך והבנקים יסגרו את ברז האשראי, עשוי בנק ישראל להוציא מארסנל הכלים את נשק יום הדין ופשוט יזרים כסף שידפיס עבור מימון פעולות הממשלה ● פרשנות

עוד 811 מילים

נתניהו: ממחר ועד יום שישי תיאסר תנועה בינעירונית; בליל הסדר תיאסר יציאה מהבתים

אחרי התקדמות במשא ומתן, כחול לבן הודיעה על הפסקת המגעים הקואליציוניים כי, לדבריהם, בליכוד מבקשים לערוך שינויים בהבנות שהושגו בין הצדדים לגבי הוועדה לבחירת שופטים ● מנדלבליט נתניהו: תקנות חירום לא יכולות להמשיך להחליף חקיקה בכנסת ● הוועדה המסדרת אישרה את פיצול העבודה-מרצ ● כחול לבן והעבודה הודיעו על עריכת מגעים לאיחוד בין הסיעות

עוד 43 עדכונים

יו"ר כחול-לבן עדכן את הנשיא כי בכוונתו לבקש ארכה בעוד שבוע, כשיפוג המנדט שקיבל להרכבת ממשלה ● גנץ זקוק לזמן הזה כדי להעביר חוקים שיעגנו את ההסכמים מול הליכוד וכדי לפצח את המחלוקות שעדיין קיימות בין הצדדים ● גנץ יודע, שברגע שהמנדט יעבור לידי נתניהו, הסיכוי שהממשלה הזו תוקם ילך ויפחת ● פרשנות

עוד 777 מילים

"לא מושיטים לנו יד אלא סוגרים את היד בכל הכוח"

ההרשמה לקבלת מענק לעצמאים נפתחה ביום שישי, והרשת כבר מוצפת בתלונות של עצמאים שגילו שיקבלו רק פירורים, אם בכלל ● "תכל'ס, מה שהם אומרים לנו זה שאם אתם יותר 'עשירים' מקופאית בסופר לא מגיע לכם מענק", אומרת המעצבת אלכסנדרה נארדי ● מחר מתכננים העצמאים להפגין בשיירת מכוניות שתצא לכיוון קריית הממשלה בירושלים

עוד 1,168 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה