בני גנץ נבחר ליושב ראש הכנסת; מגעים להצטרפות חוסן לישראל לממשלת נתניהו

לפיד: גנץ זחל לממשלת נתניהו; קולות של מיליון אזרחים נגנבו

אחרי משבר פוליטי בן למעלה משנה מסתמן שתקום ממשלה חדשה, שבה יכהן נתניהו שנה וחצי כראש הממשלה, ואז יוחלף בגנץ ● לפיד ויעלון התנגדו לחבירה לנתניהו; סיעת כחול לבן התפרקה ● דיווחים בתקשורת: חוסן לישראל תקבל את תיקי הביטחון, החוץ, המשפטים, התקשורת והתרבות ● מגעים מתנהלים גם עם לוי-אבקסיס, הנדל והאוזר ● גנץ: "ימים לא רגילים מחייבים החלטות לא רגילות"

בני גנץ (מימין) ויאיר לפיד בכנסת בדצמבר האחרון (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
הדס פרוש, פלאש 90
בני גנץ (מימין) ויאיר לפיד בכנסת בדצמבר האחרון
07:36 עריכה

בעקבות החלטת בג״ץ מאמש והתפטרותו של יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, חברי הכנסת יגיעו היום למליאת הכנסת להצבעה על בחירת יו"ר חדש במקום עמיר פרץ שמשמש כיו"ר זמני. ההערכה היא שהיו"ר יהיה מאיר כהן מ"כחול לבן".

מימין: גבי אשכנזי, אבי ניסנקורן, מאיר כהן וצבי האוזר בישיבת סיעה של כחול לבן בתל אביב, היום (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
מימין: גבי אשכנזי, אבי ניסנקורן, מאיר כהן וצבי האוזר בישיבת סיעה של כחול לבן בתל אביב, היום (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
07:41 עריכה

אתמול בחמש אחרי הצהריים נכנסו לתוקפן החמרות נוספות בהסגר שהוטל על אזרחי ישראל בשבוע שעבר, והיום יהיה היום הראשון שבו התקנות החדשות ישפיעו על המציאות בישראל.

השינויים העיקריים בתקנות ביחס לאתמול ב-16:59: כל החנויות שאינן מוכרות מזון, תרופות וחומרי ניקוי ותחזוקה לבית ייסגרו; בתי הכנסת והמסגדים ייסגרו ותותר תפילה בחוץ בלבד בקבוצות של 10 אנשים תוך הקפדה על ריחוק; תיאסר כמעט כליל יציאה של אנשים מחוץ לטווח של 100 מטר, למעט לעבודה, קניות חיוניות, טיפול רפואי וסיוע לאדם במצב חירום, השגחה על ילד, תפילה, הפגנה והגעה לבית משפט.

08:06 עריכה

בכאן רשת ב' מדווחים כי יו"ר הוועדה המסדרת אבי ניסנקורן אמר כי הוועדה תתכנס היום לפני הצהריים כדי לתכנן את כינוס מליאת הכנסת לבחירת יו"ר באופן שיתאים להנחיות למניעת הדבקה במגיפת הקורונה.

אבי ניסנקורן בבית המשפט העליון בדרכו להגיש עתירה נגד יושב ראש הכנסת אדלשטיין, היום (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
אבי ניסנקורן בבית המשפט העליון בדרכו להגיש עתירה נגד יושב ראש הכנסת אדלשטיין, היום (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
08:17 עריכה

ח"כ אלעזר שטרן מכחול לבן אמר הבוקר בכאן רשת ב': "בג"צ נתן הלילה רוח גבית לדמוקרטיה הישראלית והראה שהיא מנצחת את כל מי שמנסים לפגוע בה. אני מקווה שכעת הצדדים יתחילו לנהל משא ומתן להקמת ממשלת אחדות ולפעול יחד כמדינה אחת ולא במצב של עימות".

ח"כ אלעזר שטרן (צילום: Flash90/יונתן זינדל)
ח"כ אלעזר שטרן (צילום: Flash90/יונתן זינדל)
08:19 עריכה

בזמן שבישראל מבוהלים מהעלייה החדה במספר הנדבקים, באירופה ממשיכים להחמיא למדינה ולנתניהו על הטיפול המהיר, יחסית, בהיערכות למגיפה. קנצלר אוסטריה, למשל, אמר:

08:25 עריכה

אטילה שומפלבי הביע חשש שניסיון הממשלה לנטרל את הכנסת יוביל למלחמת אחים, בצלאל סמוטריץ', שרק אתמול הזהיר מפני אנרכיה בשל התערבות בג"צ, מרגיע אותו

08:42 עריכה

משרד הבריאות כבר הגיע אתמול ליעד של 25 אלף בדיקות ביום, ובאופן לא מפתיע מספר האנשים שמאובחנים כחולי קורונה עולה בקצב גדל והולך. שר הביטחון נפתלי בנט חושב שזה לא מספיק ודורש קצב בדיקה גבוה עוד יותר "כדי לשחרר את המשק מההסגר עד פסח".

09:11 עריכה

שרת המשפטים לשעבר איילת שקד מ"ימינה" נגד העברת תיק המשפטים ל"כחול לבן":

09:21 עריכה

09:23 עריכה

השופט בדימוס אליקים רובינשטיין המום מהתנהלות אדלשטיין:

09:27 עריכה

09:59 עריכה

דו"ח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת לבקשת יו"ר הוועדה החדשה להתמודדות עם מגיפת הקורונה, ח"כ עפר שלח, ויוצג היום בפני הוועדה, חושף היום תמונת מצב של התמודדות ישראל עם המגיפה.

לפי הדו"ח, "נכון ליום ג' בוצעו בדיקות ל-32,346 נבדקים מתוכם אובחנו 2,000 חולים, קרי כ-% 6 מהנבדקים נמצאו חיוביים".

הדו"ח מציג תמונת מצב מדאיגה מאוד בנוגע למספר מיטות האישפוז ומדאיגה במידה מסויימת גם בנוגע למספר מכונות ההנשמה.

על-פי הנתונים המעודכנים ביותר שמפרסם משרד הבריאות, נכון לינואר 2019 היו בישראל 758 מיטות טיפול נמרץ מסוגים שונים, מתוכם: 394 מיטות טיפול נמרץ כללי, 64 מיטות טיפול נמרץ ביניים, 215 טיפול נמרץ לב, 53 מיטות טיפול נמרץ לב ביניים ו- 32 מיטות טיפול נמרץ נשימתי.

במענה לשאלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת מהו מספר מכשירי ההנשמה בישראל מסר המשרד כי נכון להיום יש בישראל 2,173 מכשירי הנשמה, מתוכם 708 בשימוש 28 לא תקינים ו- 1,437 פנויים לשימוש.

לשם השוואה – באיטליה עם פרוץ המגיפה היו כ-6,000 מכשירי הנשמה פנויים לשימוש – מקביל1 לכ-800 ביחס לגודל האוכלוסייה בישראל ובגרמניה – 25,000 מכשירי הנשמה – מקביל לכ-2,500 ביחס לצרכים בישראל (אם כי בישראל האוכלוסייה צעירה יותר ומפוזרת על שטח קטן יותר כך שבפועל המצב בישראל פחות דוחק ביחס לאירופה).

בית החולים הדסה עין כרם בירושלים, שבו מאושפזת חולת הקורונה (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
בית החולים הדסה עין כרם בירושלים, שבו מאושפזת חולת הקורונה (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
10:06 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, התייחס לנושא הציוד הרפואי במסגרת המאבק בהתפשטות נגיף הקורונה, ובפרט למכונות ההנשמה, בתגובה לדו"ח מכון המחקר של הכנסת שמצא מחסור חמור בהצטיידות להתגברות המגיפה.

לדברי סימן טוב: "אחד הצירים המרכזיים שאנחנו עובדים בהם הוא נושא הציוד. יש לנו במלאי כ-1,500 מכונות הנשמה שמישות וזמינות. יש עוד מכונות הנשמה שאנחנו לוקחים מהצבא, יש עוד כ-70 במגזר הפרטי שנשתמש גם בהן. בסה"כ יעמדו לרשותנו בזמן הקרוב 2,864 מכונות".

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב (צילום: גילי יערי, פלאש 90)
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב (צילום: גילי יערי, פלאש 90)
10:51 עריכה

יו"ר ועדת הקורונה, עפר שלח, אמר למנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, כי "הוא מעוניין לראות אסטרגיה ברור ליציאה ממשבר התפשטות הנגיף, וכן נתונים שוטפים על מצב הבדיקות והציוד הרפואי".

לדברי שלח: "בסופו של דבר אחרי הפסח תהיה נקודת המבחן. נבקש שאחרי החג תוצג האסטרטגיה לטיפול במצב. נבקש לראות אסטרטגיה שמראה איך מדינת ישראל מתמודדת עם המשבר וגם יוצאת ממנו, עם התייחסות לנושאים כגון מכונות הנשמה, אוכלוסיות מיוחדות וכדומה".

11:02 עריכה

11:04 עריכה

ח"כ עופר, שנחשב לסמן השמאלי ב"כחול לבן", לוחץ על הסמנים הימניים להסכים לממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת:

11:06 עריכה

בליכוד ממשיכים לאיים על כחול לבן שהחלפת יו"ר הכנסת "תמנע ממשלת אחדות":

11:07 עריכה

בזמן שבכירי משרד הבריאות לוחצים להחמיר עוד ועוד את הוראות הסגר ונתניהו מדבר על "סגר מלא", מנכ"ל האוצר שי באב"ד יוצא נגד החמרות נוספות:

11:37 עריכה

על רקע דרישת שר הביטחון נפתלי בנט שמערכת הביטחון תנהל את משבר הקורונה, אומר הבוקר האלוף במיל' גיורא איילנד לאולפן ynet: "זאת מלחמה טוטאלית. לא משרד הבריאות צריך לנהל את האירוע. מדובר על משבר לאומי ויש כללים איך מנהלים משבר לאומי. כל מה שאנחנו עושים זה לצערי 180 מעלות מהמתודה שעל פיה מנהלים משבר לאומי.

הערכת מצב בנושא הייתה אמורה להתבצע כבר עם ההתפרצות של נגיף הקורונה בסין לפני יותר מחודשיים. נתניהו ומנכ"ל משרד הבריאות מנהלים כל היבט, וכך מאיטים את קצב קבלת ההחלטות לעשירית מהנדרש: "שליטה – הדבר החשוב ביותר עבורם".

גיורא איילנד (צילום: פלאש 90)
גיורא איילנד (צילום: פלאש 90)
12:00 עריכה

משרד האוצר עומד להציג בשעה 12:00 בפני ראש הממשלה נתניהו את הצעדים שייכללו בתוכנית הכלכלית המיוחדת לצורך התמודדות עם נגיף הקורונה.

אתר "כלכליסט" מציג את עיקרי התוכנית המתגבשת: בין השאר, יינתנו דמי אבטלה משופרים למאות אלפי המפוטרים והעובדים שהוצאו לחל"ת, הן מבחינת סכום התשלום והן מבחינת תקופת ההכשרה, שישולמו גם לפנסיונרים שנאלצו להפסיק לעבוד.

בנוסף, יינתן פיצוי כספי לעצמאים בסכום שעדיין לא הוחלט על גובהו ולמי בדיוק הוא יינתן, כנראה 6,000 שקל בחודש לכל עצמאי ובעל עסק קטן עם מחזור של פחות ממיליון וחצי לשנה.

12:10 עריכה

בוועדה המסדרת של כנסת מתנהל כרגע דיון סוער לקראת כינוס מליאת הכנסת היום אחר הצהריים לדון בהחלפת יו"ר הכנסת. יו"ר הועדה המסדרת אבי ניסנקורן הודיע שהגשת מועמדות לתפקיד היור ע"י חכים יחידים או סיעה תתאפשר עד 1530, ולכן, כנראה, ההצבעה במליאה תתקיים בסביבות 16:00.

אבי ניסנקורן בבית המשפט העליון בדרכו להגיש עתירה נגד יושב ראש הכנסת אדלשטיין, היום (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
אבי ניסנקורן בבית המשפט העליון בדרכו להגיש עתירה נגד יושב ראש הכנסת אדלשטיין, היום (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
12:13 עריכה

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, איתמר גרוטו, אמר היום בראיון בכאן רשת ב': "יש לנו 2,500 מכונות הנשמה זמינות ואנחנו נערכים שיהיו לנו עוד. לפי התרחישים הקשים ביותר, צפויים להגיע לבתי החולים כ-5,000 חולי קורונה במצב קשה ואנחנו ערוכים לטפל בכולם".

דבריו של גרוטו עומדים בסתירה למחקר של מרכז המידע והמחקר של הכנסת שהתפרסם הבוקר ועורר סערה, וקבע שיש בידי מערכת הבריאות כ-1,400 מכונות הנשמה זמינות בלבד, וגם לתגובתו של מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב למחקר, לפיה אחרי הגברת הייצור והייבוא של המכונות המספר צפוי להגיע ל-2,800 בשבועות הקרובים. ייתכן שההסבר לכך הוא שגם צה"ל מחזיק מלאי של מכונות הנשמה זמינות.

 

12:19 עריכה

12:48 עריכה

12:50 עריכה

הרב הראשי לצה"ל, הרב אייל קרים, פרסם היום הנחייה שקיבל מהרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, לפיה צוותים של צה"ל ומגן דוד אדום יבצעו בדיקות קורונה גם בשבת.

בהנחיה נכתב בין היתר כי "בדיקות אלה לשוהים בבידוד הינן צורך הכרחי שיש בו משום פיקוח נפש, ועל כן הן מותרות בשבת. זיהוי מוקדם ככל שניתן של אדם שנדבק בנגיף, תסייע להנחות על בידוד לכל מי שבא איתו במגע, ויפה שעה אחת קודם. לפיכך, חיילי צה"ל ומפקדיו יעשו כל שנדרש, גם במהלך השבת, כדי להוציא משימה זו אל הפועל".

בדיקות מעבדה לאבחון נגיף קורונה במעבדה בבית החולים רמב"ם בחיפה. מרץ 2020 (צילום: Yossi Aloni/Flash90)
בדיקות מעבדה לאבחון נגיף קורונה במעבדה בבית החולים רמב"ם בחיפה. מרץ 2020 (צילום: Yossi Aloni/Flash90)
12:53 עריכה

אתר "מעריב" מצטט את מי שהוא מגדיר כ"גורמים במחנה המרכז שמאל", שאמרו שבשבוע הבא, לפני פסח, יועבר החוק שימנע מנאשם בפלילים – כולל ראש הממשלה נתניהו – להתמנות לראש הממשלה, מה שימנע מנתניהו להתמודד בבחירות רביעיות. זאת, לדבריהם, "במידה ולא תוקם ממשלת אחדות בימים הקרובים".

בנימין נתניהו בראיון בחדשות 12. 21 במרץ 2020 (צילום: צילום מסך, חדשות 12)
בנימין נתניהו בראיון בחדשות 12. 21 במרץ 2020 (צילום: צילום מסך, חדשות 12)
12:58 עריכה

רשת כאן ב' מפרסמת כי צה"ל נערך להעמיד לרשות המשטרה חמישה גדודים שיסייעו באכיפת הסגר. לפי כאן ב', החיילים יפוזרו בשכונות המגורים בחוליות קטנות של עד שלושה, לא יהיו חמושים ולא תהיה להם סמכות מעצר, "בדומה לחיילים שביצעו את תוכנית ההתנתקות".

 

13:01 עריכה

הרשימה המשותפת תצביע נגד מינוי של בני גנץ ליו"ר הכנסת. כך הודיע אחמד טיבי בדיון שנערך כעת בוועדה המסדרת לקראת בחירת היו"ר. זאת, לדבריו, כיוון שלא התייעצו עם הרשימה ו"המשותפת לא תהיה חלק מהכוונה להרכיב ממשלת אחדות".

13:07 עריכה

גלי צה"ל מדווחים כי בליכוד וב"כחול לבן" מנהלים מגעים על "פתרון יצירתי" לקראת ההצבעה על זהותו של יו"ר הכנסת הבא, לפיו מי שיתמנה לתפקיד במקום יולי אדלשטיין יהיה דווקא בני גנץ. זאת, לפי גל"צ, כדי לקדם את המגעים לקראת הקמת ממשלת אחדות.

13:36 עריכה

כתבת ערוץ 12 דפנה ליאל מדווחת: "המגעים לממשלת אחדות מתקדמים מאוד. המתווה הנוכחי שבלב הדיונים הינו של ממשלה משותפת למשך חצי שנה, שתעביר תקציב ותתמודד עם משבר הקורונה. כשתעבור חצי שנה, יתחיל הדיון בין המפלגות על שאר קווי היסוד האידאולוגיים. זמן כהונתו של נתניהו ייספר כחלק מהרוטציה, ולקיום הרוטציה יהיו ערבויות בחוק או באמצעים משפטיים.

"תחומי האחריות יחולקו כך ששר יהיה ממפלגה אחת, וראש הוועדה בתחום ממפלגה אחרת – כך שלאף צד לא תהיה שליטה מלאה על אף תחום. עוד הוסכם על הצדדים כי שר המשפטים יהיה שר שמוסכם על שתי המפלגות. בנוסף, לכחול לבן תהיה זכות הטלת וטו על חקיקה בנושאי משפט".

 

13:42 עריכה

הוועדה המסדרת אישרה את בקשתו של ותיק חברי הכנסת ח"כ עמיר פרץ, בתוקף סמכותו על פי החלטת בג"צ, לכנס את מליאת הכנסת היום בשעה 16:00, לבחירת יו"ר כנסת קבוע. 9 ח"כים תמכו לעומת 7 שהתנגדו.

עמיר פרץ (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
עמיר פרץ (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
14:15 עריכה

חולת קורונה בת 91 שאושפזה בבית החולים וולפסון בחולון נפטרה היום בצהריים. המנוחה היא הישראלית השישית שמתה מקורונה. לאחר שאובחנו כחולי קורונה. חולה נוסף בוולפסון, בן 45 וללא מחלות רקע, נמצא במצב קשה מאוד ומחובר למכונת לב-ריאה.

 

14:38 עריכה

השב"כ מקבל את פירוט השיחות של חולי הקורונה. כך נחשף היום בדיון בוועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון, שדנה בצו המסמיך את השב"כ לעקוב אחרי חולי הקורונה. רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אמר בוועדה כי המעקב כולל פירוט שיחות, אך לא את התוכן שלהן.

14:46 עריכה

שני ישראלים נוספים מתו היום מנגיף הקורונה, בנוסף לקשישה בת ה-91 שנפטרה היום בצהריים בבית החולים וולפסון. בכך עלה מספר החולים שמתו בישראל מהמגיפה לשמונה, שלושה מהם היום.

15:22 עריכה

במחנה נתניהו העבירו ליושב ראש כחול לבן בני גנץ מסר, שלפיו, יתמכו בכל מועמד מחוסן לישראל לתפקיד יושב ראש הכנסת, זאת במטרה למנוע את בחירתו של מאיר כהן מיש עתיד לתפקיד. כך דיווח מיכאל שמש בתאגיד השידור כאן.

15:25 עריכה

מחלוקת בצמרת כחול לבן: בני גנץ ביקש להתמנות ליושב ראש הכנסת, אולם יאיר לפיד מתעקש שמאיר כהן הוא שיתמנה לתפקיד. רביעיית ראשי הסיעה סיימו את פגישתם מבלי שהתקבלה הכרעה. כך דיווחה דפנה ליאל ב-N12.

15:30 עריכה

בני גנץ הגיש את מועמדותו לתפקיד יושב ראש הכנסת.

15:34 עריכה

כפי שדווח ביומן זה, גנץ הגיש את מועמדותו לתפקיד יושב ראש הכנסת. משמעות הדבר היא שפניו של גנץ הן לממשלת אחדות עם הליכוד. הדבר צפוי, לפי ההערכות, להביא לפירוק כחול לבן. יש עתיד בראשות לפיד ותל"ם בראשות יעלון לא צפויות, לפי הסברה הרווחת, להצטרף לממשלה.

15:39 עריכה

גנץ הוא המועמד היחיד ששמו הוגש לתפקיד יושב ראש הכנסת. מאיר כהן לא הגיש את מועמדותו לתפקיד.

15:43 עריכה

חברי יש עתיד צפויים להיעדר מישיבה של מליאת הכנסת, שבה יתמודד בני גנץ על תפקיד יושב הראש.

16:00 עריכה

במערכת הפוליטית מגיבים להתפתחויות האחרונות.

16:02 עריכה

עמיר פרץ פתח את ישיבתה של מליאת הכנסת, שבמהלכה תובא להצבעה מועמדותו של בני גנץ לתפקיד יושב ראש הכנסת.

16:18 עריכה

16:30 עריכה

"חברים יקרים מחוסן, שאו ברכה" – כך כתב יושב ראש יש עתיד יאיר לפיד, כשעזב את קבוצת הווטסאפ של כחול לבן.

16:34 עריכה

בידי בלוק נתניהו יוחזקו, לצד משרד ראש הממשלה, משרדי האוצר, הפנים, הבריאות והדתות וכן תפקיד יושב ראש הכנסת. את משרת שר החינוך יאייש נפתלי בנט. כך דיווחה דפנה ליאל ב-N12.

16:47 עריכה

המפלגות יש עתיד ותל"ם הגישו למזכירות הכנסת בקשה להתפצל מסיעת כחול לבן, שתכלול כעת רק חברי חוסן לישראל.

16:58 עריכה

לפי שורה של דיווחים בתקשורת, במסגרת ההסכם המסתמן בין הליכוד לחוסן לישראל, גנץ יתמנה לממלא מקום ראש הממשלה ושר החוץ, אשכנזי יכהן כשר הביטחון. שנה וחצי אחרי שנתניהו יכהן כראש הממשלה יתמנה גנץ לתפקיד.

17:10 עריכה

לפי מספר דיווחים, חברי הכנסת יועז הנדל וצבי האוזר מעוניינים להצטרף לממשלת האחדות המסתמנת, אולם הואיל והם חברים בתל"ם – מפלגתו של יעלון – הדבר מורכב, והם לא יכולים להתפלג מסיעתם, אלא רק לפרוש. אם הם יוכרזו כפורשים, הם לא יוכלו לקבל תפקידים בממשלה.

17:18 עריכה

הודעת ההתפלגות של יש עתיד ותל"ם.

17:21 עריכה

יש עתיד ותל"ם יבקשו לשמור על השם "כחול לבן", כך שמפלגתו של גנץ, חוסן לישראל, תיאלץ לוותר עליו.

17:22 עריכה

ישראל ביתנו הודיעה שתחרים את ההצבעה על בחירת גנץ ליושב ראש הכנסת.

17:23 עריכה

17:25 עריכה

בנט מברך את גנץ על הצעד שעשה.

17:33 עריכה

מגישת כאן וחברת הכנסת לשעבר שלי יחימוביץ' הגיבה להתפתחויות הפוליטיות הערב –

17:40 עריכה

"הדיווחים על פרטי המשא ומתן הם בגדר שמועות בלבד" – כך נמסר מהליכוד.

17:41 עריכה

לפי מספר דיווחים בתקשורת, ממשלת האחדות צפויה לכלול 30 שרים.

17:44 עריכה

מי שתווך בין נתניהו לבין גנץ הוא איש העסקים מוטי סנדר – כך דיווח יואב קרקובסקי בתאגיד השידור כאן.

17:47 עריכה

בצלאל סמוטריץ', שנעדר מהשבעת הכנסת, נשבע אמונים הערב.

17:49 עריכה

במליאת הכנסת הסתיים הדיון לגבי בחירת גנץ ליושב ראש הכנסת, והחלה הצבעת חברי הכנסת. ההצבעה נעשית באופן שמי.

17:54 עריכה

בשעה 20:30 ימסרו יושב ראש יש עתיד לפי ויושב ראש תל"ם יעלון הודעה לתקשורת בבית סוקולוב.

17:54 עריכה

במערכת הפוליטית מוסיפים להגיב להתפתחויות האחרונות.

17:57 עריכה

ההצבעה על מינוי בני גנץ לתפקיד יושב ראש הכנסת: חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס הצביעה בעד. קודם לכן הצביעו גם נתניהו, גנץ ואדלשטיין בעד.

17:59 עריכה

יושבת ראש גשר, אורלי לוי-אבקסיס, תתמנה לשרה לשוויון חברתי – כך דיווחה אנה רייבה ברסקי מ"מעריב".

18:03 עריכה

אחרי שהצביעה בעד מינויו של בני גנץ ליושב ראש הכנסת הסבירה השרה מירי רגב: "מה, אני יכולה להגיד נגד לשכן שלי?". השניים מתגוררים בראש העין. במערכות הבחירות האחרונות השמיצה רגב, פעם אחר פעם, את גנץ.

18:05 עריכה

מנכ"ל הכנסת, אלברט סחרוביץ, הודיע לחברי הכנסת שבאפשרותם לערוך בדיקת קורונה במרפאת המשכן.

18:07 עריכה

בני גנץ נבחר ליושב ראש הכנסת בהצבעה שנערכה הערב במליאה. 74 ח"כים תמכו במינויו, 18 התנגדו, והיתר לא השתתפו בהצבעה.

18:08 עריכה

אחרי שנבחר ליושב ראש הכנסת, החליף בני גנץ את עמיר פרץ בראש המליאה.

18:12 עריכה

נאומו הראשון של בני גנץ כיושב ראש הכנסת: "אלו אינם ימים רגילים, והם מחייבים החלטות לא רגילות".

בשעת החירום הזו נושאים אלינו את עיניהם מאות אלפי אזרחים שאיבדו בימים האחרונים את פרנסתם. מאות אלפי אזרחים בני הגיל השלישי היושבים לבדם בביתם, מבודדים מבני משפחתם וחרדים לחייהם. מאות אלפי זוגות צעירים שאינם יודעים כיצד ישלמו שכר דירה או יעמדו בתשלומי המשכנתא. מאות אלפי משפחות שביתן הפך "לממ"ד מורחב" המגונן עליהם מפני וירוס קטלני. והם אומרים לנו שימרו על הדמוקרטיה, ולצד זאת תתמקדו בטיפול בנו. ולכן בשעה זו אין לאף אחד מאיתנו את הזכות לעמוד מנגד. כולנו מחויבים לשים באמת את ישראל לפני הכל.

שעת החירום הזו היא גם שיאו של המשבר הממשלתי והפרלמנטרי המורכב והקשה ביותר מאז קום המדינה. למעלה משנה מנהלת את חיינו ממשלת מעבר שאין לה מנדט ציבורי. עברנו מערכות בחירות חוזרות ונשנות שגזלו מיליארדי שקלים ממערכות הבריאות, הביטחון והחינוך. בצד אלו פורחת לה שנאה עמוקה ושיח ציבורי הולך ומתרחב אודות הסכנה שבמלחמת אזרחים, והשיא התורן, מהכיסא הזה אני אומר בכאב, יריקה בפניו של בית המשפט מצד יו"ר הכנסת היוצא, באקט מסוכן וחסר תקדים שעלול להעביר לציבור חלילה שהאנרכיה כבר כאן.

הפילוג הזה הוא האיום הקיומי הגדול ביותר על מדינת ישראל. את האיראנים ננצח, את הסורים ננצח, על הטרור נתגבר, אבל אנחנו לא מצליחים להביס את הפילוג הפנימי והשנאה של איש לאחיו. זהו קו אדום, עבה ובוהק לכל נבחרי הציבור החדשים והוותיקים. נבחרנו כדי לחזק את ישראל ולא להחלישה. נבחרנו כדי לאחד את העם ולא לפלג אותו. נבחרנו כדי לשרת את כל אזרחי ישראל בלי הבדל דת, גזע ומין. נבחרנו כשראשנו מורכן מול פסיקות בית המשפט, ולא נוגח בו בגסות.

אני מבקש מכאן לפנות לכל שותפיי הפוליטיים. אלו אינם ימים רגילים והם מחייבים החלטות לא רגילות. לכן, כפי שאמרתי, בכוונתי לבחון הקמת ממשלת חירום לאומית. בל נטעה – לעולם לא אתפשר על העקרונות שעבורם הצביעו למעלה ממיליון אזרחים לכחול לבן. נתניהו יודע זאת היטב והוכחנו זאת היטב בימים האחרונים. הוכחתי אני והוכחנו כולנו יחד שלעולם לא אתפשר על הדמוקרטיה.

בכדי למצות את האפשרות להקים ממשלת חירום לאומית, ורק בשביל זה, החלטתי להעמיד את עצמי היום לבחירה כיו"ר הכנסת. אני הקמתי את כחול לבן, ואני גאה על כך. התכוונתי ואני עדיין אשמח לעשות הכל בכדי שנמשיך ללכת יחד. אני קורא גם לכל שותפיי הפוליטיים האפשריים לנהוג באותה הדרך.

אזרחי ישראל נושאים אלינו עיניים בצדק ומצפים מאיתנו להמשיך ולתמוך במאבק הקדוש במגיפת הקורונה והשפעותיה. ובצדק רב לא פחות, הם דורשים מאיתנו לשמור על הדמוקרטיה, הממלכתיות והאחדות בעם. כך נכון למדינת ישראל, כך נכון לבוחרים שנתנו בנו את אמונם וכך אעשה.

בכל משבר יש גם הזדמנות. וגם במשבר הזה בעודנו נאבקים בקורונה, נמצה את ההזדמנות לקדם ולחזק את האחדות, לבנות את הדמוקרטיה ולחזק אותה. נסדיר את מערכת האיזונים והבלמים שלה, נפסיק את המתקפות משולחות הרסן עליה של שרים חסרי אחריות, נוריד מהפרק רעיונות לפגוע בבית המשפט ובפרקליטות ונפעל לאחות את הקרעים ביננו.

זו משימה לא קלה, כל אחד מאיתנו יצטרך לבחור לא על מה הוא מתעקש אלא על מה הוא גם מוכן לוותר. זו חובתינו, זו חובתי, זו השליחות שלנו.

חבריי חברי הכנסת, אמון העם בכנסת ובמוסדות השלטון נמצא בשפל. המתח העצום בחברה הישראלית ואי הוודאות ביחס לעתיד מכרסמים בנפשו של כל ישראלי שפוי בעת הזו. זו אינה העת למריבות ונאצות. זה אינו זמן למחלוקות ופילוגים. זה הזמן למנהיגות אחראית ממלכתית ופטריוטית. בואו נשלב ידיים ונוציא יחד את ישראל מהמשבר. נשים את ישראל לפני הכל.

18:22 עריכה

בני גנץ נעל את ישיבת הכנסת, שבמהלכה נבחר ליושב ראש. הישיבה הבאה תיערך ביום שני הקרוב.

18:26 עריכה

בזמן ישיבת הכנסת נראה גנץ אומר דבר מה לחברת מפלגתו, מיקי חיימוביץ'. לפי מס' דיווחים, הוא אמר לה: "מעולם כל כך לא רציתי להיבחר למשהו". לפי דיווחים אחרים נטען שגנץ אמר: "מעולם כל כך לא רציתי להיפרד ממישהו".

 

18:35 עריכה

חברת הכנסת מרב מיכאלי פונה בזה אחר זה לחברי חוסן לישראל – מפלגתו של גנץ – ושואלת האם אכן יצטרפו לממשלת נתניהו, או בלשונה "הנאשם מבלפור".

18:46 עריכה

יולי אדלשטיין בירך את גנץ על בחירתו ליו"ר הכנסת.

18:57 עריכה

בסביבתו של ניר ברקת אומרים שהוא סומך על ראש הממשלה באופן מלא ואין לו ספק שיקיים את הבטחתו וימנה אותו לתפקיד שר האוצר בממשלת החירום, "בוודאי לנוכח המשבר החמור ביותר לכלכלת ישראל מאז קום המדינה".

19:13 עריכה

הוועדה המסדרת תדון הערב ב-20:30 בבקשת המפלגות תל"ם ויש עתיד לפיצול כחול לבן.

19:21 עריכה

שרת התפוצות ציפי חוטובלי אינה חולה בקורונה – כך עולה מבדיקה שעברה. חוטובלי תוסיף לשהות בבידוד עד 1 באפריל.

19:36 עריכה

זו החלוקה בתוך סיעת כחול לבן:
15 חברים בחוסן לישראל, מפלגתו של גנץ
 13 חברים ביש עתיד, מפלגתו של לפיד
5 חברים בתל"ם, מפלגתו של יעלון

השאלה העיקרית נוגעת לחברי הכנסת יועז הנדל וצבי האוזר, שאמנם חברים בתל"ם – שלא תצטרף לממשלה – אך, לפי מספר דיווחים, מעוניינים לקחת בה חלק.

(1) בני גנץ – חוסן לישראל
(2) יאיר לפיד – יש עתיד
(3) משה (בוגי) יעלון – תל"ם
(4) גבי אשכנזי – חוסן לישראל
(5) אבי ניסנקורן – חוסן לישראל
(6) מאיר כהן – יש עתיד
(7) מיקי חיימוביץ' – חוסן לישראל
(8) עפר שלח – יש עתיד
(9) יועז הנדל – תל"ם
(10) אורנה ברביבאי – יש עתיד
(11) מיכאל ביטון – חוסן לישראל
(12) חילי טרופר – חוסן לישראל
(13) צבי האוזר – תל"ם
(14) אורית פרקש-הכהן – חוסן לישראל
(15) קארין אלהרר – יש עתיד
(16) מירב כהן – חוסן לישראל
(17) יואל רזבוזוב – יש עתיד
(18) אסף זמיר – חוסן לישראל
(19) יזהר שי – חוסן לישראל
(20) אלעזר שטרן – יש עתיד
(21) מיקי לוי – יש עתיד
(22) עומר ינקלביץ' – חוסן לישראל
(23) פנינה תמנו-שטה – יש עתיד
(24) ר'דיר מריח – חוסן לישראל
(25) רם בן ברק – יש עתיד
(26) אלון שוסטר – חוסן לישראל
(27) יואב סגלוביץ' – יש עתיד
(28) רם שפע – חוסן לישראל
(29) בועז טופורובסקי – יש עתיד
(30) אורלי פרומן – תל"ם
(31) איתן גינזבורג – חוסן לישראל
(32) אנדרי קוז'ינוב – תל"ם
(33) עידן רול – יש עתיד

אגב, אם מי מחברי הכנסת של כחול לבן יתפטר מהכנסת, מי שייכנס במקומו יהיה חבר יש עתיד יוראי להב הרצנו (גם אם המתפטר הוא חבר חוסן לישראל או תל"ם).

19:38 עריכה

שירות הביטחון הכללי הודיע שיותר מ-500 ישראלים שנדבקו בקורונה נכנסו לבידוד לאחר שאותרו על ידי הארגון.

הודעת השב"כ –

במסגרת המאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה, הוסמך שירות הביטחון הכללי על ידי ממשלת ישראל לסייע למשרד הבריאות באמצעות יכולותיו הטכנולוגיות המתקדמות, לטובת מניעת התפשטות נגיף הקורונה והצלת חיי אדם – ולתכלית זו בלבד.

להסמכה זו קדמה עבודת מטה רחבה, אשר קבעה את גבולותיה של הפעילות האמורה ואת הסייגים אשר יצמצמו הפגיעה בפרטיות ויקיימו מנגנוני פיקוח ובקרה על התהליך.

מזה כשבועיים פועל, מסביב לשעון, צוות של עובדות ועובדי שב“כ על מנת לספק למשרד הבריאות תמונה מדויקת עד כמה שניתן של אותם תושבים אשר שהו בקרבת חולים מאובחנים בקורונה ועלולים היו, בהתאם להגדרות משרד הבריאות, להידבק במחלה ולהדביק רבים נוספים – מבלי שכלל היו מודעים לכך.

נתונים שנמסרו היום, 26.03.20, ממשרד הבריאות מצביעים על כך שלמעלה מ-500 תושבי מדינת ישראל אשר נכנסו לבידוד לאחר שאותרו בעקבות הפעולות הטכנולוגיות של שב“כ, נמצאו לאחר בדיקה – כחולים מאובחנים במחלת הקורונה.

ללא איתורם המהיר וכניסתם לבידוד היו תושבים אלה בוודאות מדביקים רבים נוספים ללא ידיעתם.

גם בדיון שהתקיים הבוקר בכנסת, עדכנה פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות כי ללא הסיוע הטכנולוגי של שב“כ לא ניתן להגיע ל-60% מהתושבים הנדרשים להיות בבידוד.

שירות הביטחון הכללי ימשיך לפעול בממלכתיות, במקצועיות ותחת מגבלות וריסונים ברורים שהותוו ע“י משרד המשפטים והדרג המדיני, בכדי לסייע במאמץ הלאומי למניעת התפשטות נגיף הקורונה בישראל ולהצלת חיי אדם.

זוהי תכליתה הבלעדית של עשייה זו.

19:50 עריכה

מס' 4 בכחול לבן, גבי אשכנזי, החבר בחוסן לישראל, הגיב להתפתחויות הפוליטיות של השעות האחרונות –

19:52 עריכה

בסביבתו של בני גנץ מותחים ביקורת חריפה על יאיר לפיד. לדבריהם, ההסכם עם הליכוד טרם הושלם, ויושב ראש יש עתיד פשוט חיפש סיבה לפרק את השותפות בין המפלגות. גנץ הבין שלפיד מעדיף מערכת בחירות נוספת על פני כל אפשרות של ממשלת אחדות. כך דיווחה דפנה ליאל בחדשות 12.

20:01 עריכה

הכניסה לרחוב שבו מתגורר גנץ בראש העין נחסמה בעקבות קריאות של פעילי מחאת דגל שחור להפגין במקום.

20:01 עריכה

המוסד הביא ארצה 400 אלף ריאגנטים – שהם רכיבים הנדרשים לערכות בדיקת הקורונה.

20:05 עריכה

חבר הכנסת אסף זמיר מחוסן לישראל מסביר את ההתפתחויות הפוליטיות של השעות האחרונות –

20:08 עריכה

עמית סגל דיווח הערב בחדשות 12 שאחת הסיבות שהביאו להחלטת גנץ הייתה סקרים שראה ובהם מחנה נתניהו זכה ל-61 מנדטים.

20:13 עריכה

חברי הכנסת יועז הנדל וצבי האוזר ממפלגת תל"ם פנו לייעוץ המשפטי של הכנסת כדי לבדוק את האפשרויות שעומדות בפניהם לגבי התפצלות ממפלגתם והצטרפות לממשלת נתניהו. כך דיווחה עטרה גרמן מ"סרוגים".

20:17 עריכה

לפי שורה של דיווחים שפורסמו הערב, מפלגתו של גנץ, חוסן לישראל, תקבל עם הצטרפותה לממשלה את משרדי הביטחון, החוץ, המשפטים, התקשורת והתרבות והספורט.

20:35 עריכה

לפיד סירב להתחייב בפני גנץ, בפגישה שקיימו שלשום, שאם חוסן לישראל תחליט להצטרף לממשלה, מאיר כהן – אם יתמנה ליושב ראש הכנסת – יתפטר מתפקידו.

20:37 עריכה

יושב ראש יש עתיד, יאיר לפיד, תקף הערב במילים חריפות את בני גנץ. "הוקמה היום עוד ממשלה של נתניהו. גנץ זחל לממשלת הבלוק הימני-חרדי. גנץ הסתכל לי בעיניים ואמר לי שהוא בממשלה הרעה הזו לא ישב. האמנתי לו. קולות של מיליון אזרחים נגנבו". עוד אמר לפיד: "אנחנו לא נשב תחת ראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום".

20:42 עריכה

יושב ראש תל"ם יעלון תקף במסיבת עיתונאים את גנץ: "הכניסה הזו בלתי מובנת ומאכזבת".

20:49 עריכה

מוחים מפגינים ליד ביתו של בני גנץ בראש העין.

20:54 עריכה

נדחה לשבוע הבא הדיון בפיצול כחול לבן לשתי סיעות – האחת בראשות גנץ והשנייה בראשות לפיד ויעלון. אנשי יש עתיד ותל"ם הם שדרשו לקיים את הדיון בוועדה המסדרת, שבראשה עומד חבר חוסן לישראל, אבי ניסנקורן.

20:57 עריכה

יושב ראש האיחוד הלאומי, השר בצלאל סמוטריץ', קורא שלא לוותר על תיק המשפטים.

21:30 עריכה

חברי יש עתיד תוקפים הערב, בעקבות יושב ראש מפלגתם לפיד, את בני גנץ.

21:33 עריכה

מסתמן שחבר הכנסת אבי ניסנקורן יתמנה לשר המשפטים – כך דיווחה הערב דפנה ליאל ב-N12.

21:56 עריכה

לפי דיווח של עמית סגל ב-N12, בני גנץ ערך היום סקר, שבו נתבקשו המרואיינים להשיב מהי החלופה המועדפת עליהם, ו-61% ממצביעי כחול לבן הביעו תמיכה בהקמה של ממשלת חירום זמנית בראשות נתניהו, "יחד עם גוש הימין, כחול לבן, העבודה-מרצ וישראל ביתנו, כשכחול לבן נכנסת לממשלה ללא לפיד". בקרב משיבים שהגדירו עצמם מרכז-ימין תמכו בהצעה זו 69%, ובקרב נסקרים שהגדירו עצמם מרכז-שמאל צידדו באופציה זו 57%.

חלופה אחרת שנבחנה היא ממשלת מיעוט בראשות נתניהו, כשכחול לבן נותרת באופוזיציה ותומכת במהלכי הממשלה. במרכז ימין תמכו באפשרות זו 10%, ובמרכז-שמאל – 16%. בקרב תומכי כחול לבן צידדו בחלופה זו 16% מהמשיבים.

22:09 עריכה

חברי יש עתיד מוסיפים לבקר את גנץ.

22:18 עריכה

22:30 עריכה

על רקע המחלוקת בין שני הפלגים בכחול לבן, מי שמפעיל את החשבון של הסיעה בטוויטר הוא ככל הנראה טים יאיר – ונכנס בגנץ בעקבות הציוץ האחרון שלו, רבע שעה קודם לכן.

עוד 97 עדכונים
כל הזמן // יום רביעי, 1 באפריל 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

המגפה בשטחים הרשות הפלסטינית בסכנת קריסה בגלל משבר הקורונה

המובטלים החדשים בשטחי הרשות הפלסטינית מתקשים להביא אוכל הביתה ● בעלי העסקים נקרעים בין האחריות לעובדים לבין הדאגה לילדיהם ● התיירות מרוסקת ● הבנקים עשויים להיות הבאים בתור ● כולם תוהים איך ומתי יוחמרו מגבלות התנועה, וכיצד יעבור עליהם החג המתקרב ● וכולם מודאגים מהמצב בישראל ● "כשהכלכלה בישראל נפגעת, זה משפיע עלינו, והיכולות שלנו נעשות מוגבלות עוד יותר" ● "בסוף, יש לנו כאן אינטרס משותף"

עוד 1,610 מילים

הבלתי נתפס

עדיין לא נתפס שמי שהתיימר להציג אלטרנטיבה לפתולוגיה, יישב תחת ראש ממשלה, תוך כדי זה שהוא נאשם במשפט פלילי, ובכך יעניק לו הכשר ציבורי להיות רה"מ במקביל לדיוניו כנאשם בבית המשפט לאורך שנה וחצי.

עדיין לא נתפסת גם הצעידה בעיניים פקוחות של גנץ לתוך הכזב הקבוע: בפועל, כמובן שנתניהו לא יפנה את כיסאו לאחר שנה וחצי ולעולם לא יעניק לגנץ את הבכורה. אלא אם (אולי) יוכל לשריין את עצמו במשכן הנשיא (!) בעוד שנה וחצי. אולמרט נאלץ לפרוש כבר בשלב החקירות. אך נתניהו מקבל הכשר ממי שהתיימר להציג אלטרנטיבה. גם קצב נאלץ לפרוש מהנשיאות. בפתיחת חקירתו. מי יודע? אולי גם כאן נתניהו ייצור תקדים מחפיר. אף שהסיכוי לכך קלוש. נתניהו לא ישתנה. הוא ימשיך להתבצר בבלפור, יפר את הסכם הרוטציה ויחשוף את ערוותו של גנץ שיגורש למדבר הפוליטי בבושת פנים.

עדיין לא נתפסת הצעידה בעיניים פקוחות של גנץ לכזב הקבוע. בפועל, כמובן שנתניהו לא יפנה את כיסאו לאחר שנה וחצי ולעולם לא יעניק לגנץ את הבכורה. אלא אם יוכל לשריין את עצמו במשכן הנשיא בעוד שנה וחצי

עוד לא נתפס: גנץ ואשכנזי מעניקים הכשר לראש ממשלה נאשם לאחר שהוא העליל עלילת שווא בדיונית וחמורה על התביעה הכללית, יצר בקרב מחצית מהאזרחים תחושה כוזבת וזועמת שנתפרו לו תיקים, ניצל באגואיזם נרקיסיסטי נורא את מצבו המשפטי שאותו הביא על עצמו, כדי ללבות רגשי שנאה כפי מערכת המשפט, והציג את הרדיפה הבדיונית כלפיו כרדיפה דמיונית אחרי תומכיו. בלתי נתפס שגנץ נותן לדבר הנורא הזה יד. שגנץ ואשכנזי מכשירים את נתניהו אחרי מעשים כה חמורים ומסוכנים. הם הרי יודעים עד כמה ההסתה של נתניהו נגד מערכת המשפט מופרכת, פתולוגית ובלתי נסבלת. הם יודעים שהיא עלולה להצית אלימות. והם יודעים שקריסת האמון במערכת המשפט בעטיין של עלילות שווא (להבדיל מביקורת מוצדקת וחשובה), פירושה התפרקות חישוקי החברה הישראלית. אבל הם מכשירים זאת בדיעבד. לאחר שהבטיחו כ-ל הזמן שלא יעשו כן. איזו מעילה באמון.

עדיין בלתי נתפס שעשו כן דקה וחצי לאחר שאדלשטיין ונתניהו צפצפו על רצון הרוב הפרלמנטרי הנבחר וצפצפו על פסיקת בג"צ (לא צריך להסביר שאדלשטיין פעל בשליחות נתניהו, נכון?). גם זאת לראשונה בתולדות המדינה.

בלתי נתפס שגנץ-אשכנזי עושים זאת לאחר קמפיין נורא מצד נתניהו שכלל כזבים חמורים, מעקבים, חקירות פרטיות וגם הקלטה חמורה במיוחד שהפרה את האמון הבסיסי שבין רב למי שמתייעץ עמו בידיעת נתניהו ובתיאום עמו ולאחר שנתניהו הכחיש בשקר נוסף מול פני האומה שהוא שוחח עם רב זה. אז שיקר. נו, אז מה? מה חדש?

בלתי נתפס שגנץ-אשכנזי עושים זאת לאחר קמפיין נורא מצד נתניהו, שכלל כזבים חמורים, מעקבים, חקירות פרטיות והקלטה חמורה שהפרה את האמון הבסיסי שבין רב למי שמתייעץ עמו בידיעת נתניהו ובתיאום עמו, כשנתניהו משקר בענין

ובלתי נתפס שגנץ-אשכנזי עושים כל זאת אחרי פרשת הצוללות החמורה לאחר שהבטיחו ועדת חקירה ממלכתית בנדון ולאחר חשיפת פרשת קבלת המניות במחיר נמוך במיוחד מידי בן הדוד ומכירתן תוך יצירת רווח עתק וכל זאת כשנתניהו מכהן כנבחר ציבור ואף כראש ממשלה ומסתיר את המעשים האסורים ממבקר המדינה (כשעוד היה מבקר כזה).

בלתי נתפס שעשו כן לאחר פירוק מוסד מבקר המדינה, לאחר הלעג החוזר להחלטות ועדת ההיתרים ולאחר שורת מינויים שתכליתם נאמנות לנאשם ולא לאינטרס הציבורי של האזרחים במדינה דמוקרטית: מפכ"ל ימני ודתי שגר בעבר בקריית ארבע אך סירב להיות נאמנו של חשוד (שהפך נאשם) ובכך הפך למושא הכפשות כוזבות והוכתר באופן מגוחך ופתולוכי כשליח השמאל. יועמ"ש דתי וימני מבית בית"רי שהועבר לתפקידו ללא צינון היישר מעבודתו הצמודה עם נתניהו כמזכיר הממשלה. ואף שקלע את עצמו למצב דברים בלתי אפשרי ולמרות שקיימים סימני שאלה נוקבים על תפקודו בפרשות נתניהו, גם הוא למזלנו הצליח לפעול למען האינטרס הציבורי ולא בשליחות חשוד הצמרת שהפך לנאשם חרף כל ניסיונות ההתחמקות שלו ממשפט. וברגע שעשה זאת, הפך גם הוא מושא ההתקפה הדמיונית והפתולוגית שקנתה לה אחיזה ציבורית כאילו הוא שליח השמאל המסתורי והשולט והמושך בחוטים שמבקש להפליל את שליח הציבור האומלל ונקי הכפיים.

בלתי נתפס שגנץ-אשכנזי וחבורת גמדיהם עשו כן לאחר שהנאשם הקדים את הבחירות מתוך נימוק אישי חמור: הקדמת פרסום כתב החשדות נגדו (זה לא צלח לו) ואז הוביל את כולנו לסבב בחירות שני באותה שנה (לראשונה בתולדות המדינה) כדי לחוקק חוק חסינות ארדואניסטי שפירושו ביטול השוויון לפני החוק (במדינת ישראל. בגדה הוא בוטל כבר מזמן. שם גם אין דמוקרטיה אלא משטר צבאי) וכן פסקת התגברות על פסיקת בג"צ שפירושה ביטול יכולתו של בג"צ להגן על זכויות האדם והאזרח מפני דורסנות שלטון הרוב. ולקינוח, הוביל אותנו לסבב בחירות שלישי בתוך שנה אחת (גם כן לראשונה בתולדות המדינה) כדי לממש את התוכנית המסוכנת כל כך של חסינות-התגברות במחיצת גוש פולחן אישיות שאיבד את הבושה, העניק גיבוי מלא לנאשם במשפט פלילי חרף הבטחות עבר רבות שלא לעשות כן (תראו את כחלון המביש שאמר שלא יישב בממשלה עם רה"מ נאשם ואז זחל לתוך מפלגתו של רה"מ ונותר בממשלתו) והציג בריש גלי תוכניות רשמיות להפיכת מדינת ישראל למדינת אפרטהייד.

בלתי נתפס שעשו כן לאחר פירוק מוסד מבקר המדינה, לאחר הלעג החוזר להחלטות ועדת ההיתרים ולאחר שורת מינויים שתכליתם נאמנות לנאשם ולא לאינטרס הציבורי של האזרחים במדינה דמוקרטית

בלתי נתפס שגנץ עשה זאת לאחר שנשבע מאות פעמים שלא יישב תחת הנאשם, לאחר שהבטיח שכחול-לבן לא תפורק, לאחר שהפרלמנט היה מצוי דקה לפני הפקעת השליטה בו מידי הנאשם לטובת הגוש הדמוקרטי בתום 11 שנות סירוס הפרלמנט ולאחר שניקרתה לפניו הזדמנות פז לחוקק חוקי הגבלת כהונת רה"מ בעתיד ל-2 קדנציות ולמנוע כהונת רה"מ נאשם בתום שנה שבמהלכה נמנו 3 מערכות בחירות, שבמהלכה היה הפרלמנט משותק, שבמהלכה הציבור חי תחת ממשלת מעבר לא נבחרת, שבמהלכה שרים מונו אך ורק בשל נאמנות או אינטרסים אישיים של הקיסר ושבמהלכה הוכח מעבר לכל ספק שקיים ניגוד עניינים מובנה ובלתי ניתן לגישור בין אינטרס הנאשם לבין האינטרס הציבורי של אזרחים במדינה דמוקרטית (מינוי אמיר אוחנה הוא דוגמא בוטה ואיומה לכך).

בלתי נתפס שגנץ-אשכנזי עומדים להסכים לווטו מטעם נאשם במשפט פלילי על מינוי שופטים במסגרת הועדה למינוי שופטים. אין לתאר. ובלתי נתפס שהם מסכימים שיריב לוין ימונה ליושב ראש הפרלמנט לאחר שקרא לאדלשטיין לבזות את פסיקת בג"צ, השתלח בבג"צ באלימות מילולית וגיבה את הצפצוף על הרוב הפרלמנטרי הנבחר. עונשו על המהלכים הללו צריך להיות נידוי פוליטי בכל מדינה דמוקרטית. בישראל הוא יתמנה ליושב ראש הפרלמנט וממלא מקום הנשיא בהסכמתם המלאה והמחפירה של גנץ-אשכנזי.

בלתי נתפס שהם פירקו את המפלגה והגוש לטובת ישיבה תחת הנאשם כשהנאשם אפילו לא צריך לוותר על גוש פולחן האישיות שלו. זו לא ממשלת אחדות. תהיה ממשלת ימין עם סרח עודף בדמות 15-16 חברי כחול-לבן פלוס צמד המתלבטים המוסריים הנדל והאוזר ששוללים בגזענות עקשנית ממשלת מיעוט בתמיכת הנציגים הפרלמנטריים של האזרחים הערבים. ועכשיו הם קוראים לעצמם סיעת דרך ארץ. והרי הנדל והאוזר נכנסו לכנסת על גבם של גנץ ולפיד. הם לא היו נכנסים לעולם לבדם ובכוחות עצמם.

בלתי נתפס שגנץ עשה זאת לאחר שנשבע מאות פעמים שלא יישב תחת הנאשם, לאחר שהבטיח שכחול-לבן לא תפורק, לאחר שהפרלמנט היה דקה לפני הפקעת השליטה בו מידי הנאשם לטובת הגוש הדמוקרטי

בלתי נתפס שהסרח העודף הזה לממשלת הימין מסכים למינוי מירי רגב לשרת ביטחון הפנים (!), לחקיקת הכשרת נתניהו לכהן כשר וממלא מקום ראש הממשלה גם כנאשם (ביטול הלכת דרעי-פנחסי. פתאום חוק פרסונלי זה סבבה. טוב, ככה זה כשהוא לטובת נתניהו) ולישיבה עם הומופובים גזעניים כדוגמת סמוטריץ' ורפי פרץ.

ובלתי נתפס ומביש במיוחד שלצדם זוחל לממשלת נתניהו עמיר פרץ במחיצת איציק שמולי. כי לא מספיק שפירק את מפלגת העבודה, העניק לפיקציה האלקטורלית אורלי לוי הן מחיקת חובות עצומה והן מיקום בכנסת על חשבון אישים כעומר בר-לב ובכך צימק את המחנה הדמוקרטי המתנדנד. עכשיו הוא גם זוחל לממשלת נתניהו בלי בושה. מוטב שיגדל בחזרה את השפם. ככה לפחות לא נצטרך לקרוא את שפתיו כשהוא גונב את קולנו בשקרים נקלים.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,182 מילים

נתניהו הורה להעביר את החוזרים מחו"ל לבידוד במלוניות באופן מידי

השר ארדן: יש לחייב חולי קורונה בבני ברק לעבור לטיפול במלונית ● קשיים במשא ומתן הקואליציוני ● ח"כ חילי טרופר: אם לא נגיע להסכם שמבטיח את הדברים שחשובים לנו – לא תהיה ממשלה ● בדיקת הקורונה של הרמטכ"ל אביב כוכבי יצאה שלילית

14:14 עריכה

גורמים בכחול לבן: אם נתניהו לא יתקדם במשא ומתן, נחדש בתוך כמה ימים את החקיקה נגדו – כך דיווח הפרשן הפוליטי של חדשות 12 עמית סגל.

13:32 עריכה

ראש הממשלה נתניהו הנחה את משרד הביטחון להעביר את כל הבאים לישראל מחו"ל לבידוד במלוניות תחת השגחה. מימוש ההחלטה – מיידית.

13:28 עריכה

ח"כ שרן השכל מהליכוד מבקשת מוועדת הכספים לדון בקיצוץ השכר של כל העובדים הבכירים בשירות הציבורי כולל חברי כנסת והשרים. 

13:20 עריכה

עובדת בלשכת שר התיירות יריב לוין נמצאה חיובית לנגיף הקורונה. מהלשכה נמסר כי השר לוין לא שהה בקרבתה, אך למרות זאת הוא מנהל את המשרד ושיחות המשא והמתן הקואליציוני מביתו. עובדי המשרד שבאו במגע עם החולה נכנסו לבידוד.

12:52 עריכה

יו"ר כחול לבן, ח"כ בני גנץ נפרד מהיועץ המשפטי לכנסת איל ינון: "הוא לא חשש את עמדתו גם כשלא הייתה נוחה לממוניו ולהניף דגל כשצריך לומר – עד כאן. מול לחצים מימן ומשמאל, תמיד הסתכל ישר ועשה את עבודתו למען הדמוקרטיה. תודה רבה לך".

12:42 עריכה

כשלים במשא ומתן הקואליציוני: בליכוד מתעקשים שיהיה להם וטו על על מינויים בגזרת משרד המשפטים, ולא מוכנים להתפשר על מינויו של יולי אדלשטיין ליו"ר הכנסת.

12:17 עריכה

יו"ר כחול לבן בני גנץ על דוכן הכנסת: "ישראל צריכה ממשלה וקואליציה מתפקדת שרואה בכנסת כמקור שמסייעים לה אבל כמקום כזה שבו מפקחים עליה, מבקרים אותה ולעיתים גם מעקרים את יוזמותיה. אני וחברי מתכוונים לעמוד על כך שזה יהיה המצב גם בהמשך".

11:16 עריכה

ח"כ תמר זנדברג: "כשמנהיגים פופוליסטים בזו למדענים ולמדע סביב משבר האקלים, נוצר 'דיון' שקרי 'בעד ונגד' משהו שבקונצנזוס מדעי. נקווה שזו רעה חולה שנפטרנו ממנה סביב מגפת הקורונה (אם כי בכלל לא בטוח)".

10:52 עריכה

ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) מודיע כי רשות המיסים הורידה את גיל הכניסה למענקים עצמאיים בעקבות משבר הקורונה מ-28 ל-23

10:24 עריכה

ח"כ עופר שלח (יש עתיד) תקף את יו"ר כחול לבן בני גנץ על האופן שבו הוא מנהל בימים אלו את המשא ומתן על הרכב הממשלה וקווי היסוד. "גנץ נכנע עוד לפני שהקרב התחיל".

בראיון ל-ynet אמר שלח: "במקום שנשלים את המהלך כאן בכנסת וגם הוא לשיטתו יוכל להגיע למו"מ עם נתניהו עם קלפים חזקים הוא למעשה קודם נכנע, הוא אפשר לנתניהו לבנות כל מני קואליציות אלטרנטיביות, ועכשיו הוא ואנשיו מתחננים לקבל משהו".

שלח סירב לענות לשאלה האם יש אפשרות שגנץ וסיעתו יחברו מחדש לסיעת יש עתיד ותל"ם, אם המו"מ מול הליכוד ייכשל. "לפיד, יעלון ואני נשארנו לא רק נאמנים לעמדותינו אלא גם בפוזיציה הפוליטית הטובה ביותר כדי להוביל ולקבוע את הדרך של המדינה על פי הערכים שלנו", אמר. "שגנץ יקבל את ההחלטות שלו, הוא קיבל החלטה אחת והיא הייתה אומללה לדעתי".

10:02 עריכה

שר הביטחון נפתלי בנט עדכן כ-350 מורות חיילות מטפלות בילדים של צוותי הרפואה, בפרויקט "מסגרת חינוכית" ברחבי הארץ.

"המטרה: לשחרר את צוותי הרפואה מדאגות אלו. רשימת בתי החולים בהם קיים הפרויקט: מחוז צפון: פורייה, זיו", כתב בנט.

09:26 עריכה

ח"כ מירב כהן (חוסן לישראל) הגיבה להוצאתם לחופשה ללא תשלום של 70% מהעובדים והעובדות הסוציאליים.

"מישהו היה מעלה על דעתו דווקא עכשיו להוציא את מרבית הרופאים בבתי החולים לחל"ת? למישהו חייב ליפול האסימון: העובדים הסוציאליים עוסקים בהצלת נפשות. לא רק שיש לבטל את קיצוץ כח האדם בלשכות הרווחה ברשויות המקומיות, חייבים גם לתגבר את כוח האדם ביחידות הללו. ויפה שעה אחת קודם", דברי ח"כ כהן.

08:41 עריכה

השר לביטחון הפנים גלעד ארדן התראיין הבוקר לכאן רשת ב' והתייחס למשבר הקורונה: "כל יום יש שינויים במצב כי הנושא הוא דינמי וזו מלחמה שאינה מוכרת לנו. אי אפשר לצפות מאפיינים של מגפה וצריך לעשות את ההתאמות הנדרשות".

כמו כן, דיבר ארדן בנוגע למצב בקרב המגזר החרדי: "הלילה בבני ברק כמה עשרות חולים הסכימו למעבר והוצאו מבתיהם – עדיין יש מאות חולים בעיר – אם הם לא יסכימו לעבור צריך לכפות עליהם".

על האפשרות שמירי רגב תחליף אותו בתפקיד: "אין לי מושג מה קורה במו"מ כי אני עסוק בהצלת חיים. אני לא קובע מראש קווים אדומים כי אני מבין שיש הרבה אילוצים – בחירות רביעיות זה הדבר הנורא ביותר".

08:05 עריכה

ח"כ חילי טרופר בראיון ברשת ב': "אם לא נגיע להסכם שמבטיח את הדברים שחשובים לנו – לא תהיה ממשלה".

טרופר הוסיף כי "לא יוכל להתמנות שום בכיר בלי אישור של בני גנץ – בשל הדברים האלה אנחנו רוצים להיכנס לממשלה, אבל לא בכל מחיר. על הדברים החשובים אנחנו לא נוותר".

07:41 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו לא פוסל אפשרות של החמרת ההגבלות או אפילו הסגר מוחלט באם נתוני התפרצות קורונה ישתנו – כך לפי שרים שהשתתפו לפנות בוקר בישיבה הממשלה.

07:17 עריכה

הבדיקה לזיהוי נגיף הקורונה שבוצעה לרמטכ״ל אביב כוכבי נמצאה תקינה.

דובר צה"ל מסר כי "הרמטכ״ל חש בטוב וימשיך על פי הנהלים להיות בבידוד עד סוף השבוע". עוד נמסר כי תוצאות הבדיקות של ראש אגף המבצעים ומפקד פיקוד העורף תתקבלנה בהמשך.

עוד 16 עדכונים

בסביבת כחול-לבן שומעים וקוראים את הביקורות הקשות נגד בני גנץ ומתפוצצים ● האוזר והנדל אשמים, אומרים שם, הם השאירו אותנו ללא קלפים ● מקורב לגנץ בראיון לזמן ישראל: הוא לא בונה על כך שנתניהו יפנה את מקומו בזמן, גבי אשכנזי לא הטיל וטו על ממשלת מיעוט, יאיר לפיד לעולם לא יהיה ראש ממשלה, הציבור לא מבין את משמעות המהלך, וגם יובל דיסקין - שתקף את גנץ ברשתות החברתיות - לא מבין כלום

עוד 1,213 מילים

יום הכיפורים של מערכת הבריאות

תחקיר שומרים ציוד חירום פג תוקף ● מחסור בתרופות ובחיסונים ● העדר תוכניות מגירה או חשיבה לטווח הארוך ● וכמובן, מחסור מתמשך בתקציבים ● בשלושה דוחות שנפרסו על פני 13 שנים, התריע מבקר המדינה שוב ושוב על הליקויים שעכשיו נראים במערכת הבריאות - אך רובם ככולם לא תוקנו ● בכיר במערכת: "חוסר המוכנות כל-כך רחב, שרק עם הסתכלות כוללת ניתן יהיה להתחיל בתיקון" ● חיים שדמי, בסיוע שומרים - המרכז לתקשורת ודמוקרטיה, יצא למסע בין הדוחות המאובקים לצוותים הרפואיים שמתמודדים כעת עם המחדלים

עוד 3,681 מילים

תגובות אחרונות

הסכנות האמיתיות לדמוקרטיה

המערבולת הפוליטית ששבתה את ישראל בשנה אחרונה נסבה במובהק על עניין אחד מרכזי: הישרדותו הפוליטית, וכנראה גם האישית, של בנימין נתניהו. אבל במקביל, התסבוכת הזו היא גם תולדה של שני תהליכים ארוכי-טווח, שהקריירה הפוליטית של נתניהו כרוכה בהם: מעמדם של אזרחי ישראל הערבים ומאזן הכוחות בין מערכת המשפט והמערכת הפוליטית. בשני ההיבטים באות לידי ביטוי מגמות שנמשכות מאז שנות השמונים והתשעים – העשורים בהם נכנס נתניהו לפוליטיקה הישראלית וטיפס בה במהירות.

דווקא בימים שבהם העיניים מרוכזות בהווה המיידי, בשל התהפוכות הפוליטיות הרודפות זו את זו, ובעיקר בשל המגפה המתחוללת, שמחריפה ומחדדת את המשברים הערכיים והשלטוניים בהם נתונה ישראל, כדאי להזכיר את הפרספקטיבה ההיסטורית הרחבה. בימים בהם מדי יום נזעקות כותרות ומצהירות כי הדמוקרטיה בסכנה, התבוננות ארוכת-טווח מלמדת כי תהליכים אלה, והאופן בו הם משולבים בקריירה של נתניהו, מסמנים את הסכנות האמיתיות לתשתיתה, למוסדותיה ולאופייה הדמוקרטיים של ישראל.

בימים בהם נזעקות כותרות כי הדמוקרטיה בסכנה, התבוננות ארוכת-טווח מלמדת כי תהליכים אלה, והאופן בו הם משולבים בקריירה של נתניהו, מסמנים את הסכנות האמיתיות לאופיה הדמוקרטי של ישראל

תושביה הערבים של מדינת ישראל סבלו מאז ומתמיד ממעמד של אזרחים סוג ב' והופלו לרעה מבחינה אזרחית ופוליטית. מאז שנות השמונים חלו במעמדם שתי מגמות, אשר יש שיראו בהן סותרות, הנוגעות לעליית נציגותם הפוליטית מזה ולהשתלבותם האזרחית מזה.

מחד, המנהיגות הפוליטית של האוכלוסיה הערבית הלכה והפכה מרכזית בייצוגם: בשנות השמונים הוקמה ועדת המעקב העליונה ואז גם החלו רובם של אזרחי ישראל הפלסטינים להצביע למפלגות ערביות.

בתקופת ממשלת רבין בשנות התשעים נציגות זו זכתה לכוח פוליטי משמעותי כשתמכה בצעדי הממשלה מבחוץ, והאוכלוסייה הערבית זכתה לייצוג ציבורי משמעותי יותר בזכות מדיניות הממשלה.

כישלונם של הסכמי אוסלו בשנות התשעים ובפרט אירועי אוקטובר 2000 היפכו את מגמת השילוב, והגבירו את הנתק הפוליטי בין הציבור היהודי והערבי, ואולם אירועים אלה רק הגבירו את חשיבותה של הנציגות הפוליטית הערבית. ניסיונן של ממשלות ימין לדכא נציגות זו בהעלאת אחוז החסימה הביאו לתוצאה הפוכה, בזכות החזון והפרגמטיות של מנהיגי הציבור הערבי עם הקמתה של הרשימה המשותפת, ומגמת ההתחזקות הגיעה לשיאה במערכת הבחירות האחרונה כשהמשותפת בשיא כוחה.

במקביל, שינויים במבנה המשק הישראלי והעולמי וצמיחתו של מעמד בינוני ערבי ישראלי הביאו להשתלבות אזרחית הולכת וגוברת של הערבים במערכות החיים השונות בישראל.  הדבר ניכר בפרט במקצועות שונים במערכת הבריאות, כפי שניבט לעין כל בימי המגפה המשתוללת כעת. דווקא השתלבות זו תרמה לחיזוקה של הנציגות הפוליטית, שכן היא הגבירה, מתוך רצון או מהשלמה,  את הלגיטימציה למוסדותיה השלטוניים של ישראל ואת הנכונות בקרב הציבור הערבי להשתתפות בזירה הפוליטית הישראלית.

ניסיונות ממשלות ימין לדכא את הנציגות הפוליטית הערבית בהעלאת אחוז החסימה הביאו לתוצאה הפוכה, בזכות החזון והפרגמטיות של מנהיגי הציבור הערבי, בעיקר במערכת הבחירות האחרונה

ואולם, מגמת ההשתלבות הכלכלית-אזרחית לא סימנה פתיחות פוליטית של הרוב היהודי וקבלה גבוהה יותר של האזרחים הערבים. להיפך, ההתפתחויות במערכת הפוליטית הגבירו את הבידול בין האוכלוסיות וטיפחו מגמות לאומניות וגזעניות בקרב הציבור היהודי.

בחירתם, המובנת כשלעצמה, של נציגיו הפוליטיים של המגזר להעמיד את הסוגיה הפלסטינית בראש סדר-יומם (לפחות עד לאחרונה), והתמקדות התקשורת הישראלית בסוגיה זו בסיקור הפוליטיקה הערבית הוסיפו אף הם למגמת הנתק. אליה נוספו סממנים של חשדנות, עוינות ואיבה בכל הופעה של נציג מפלגה ערבית בתקשורת הישראלית הממלכתית.

לצד זאת, מפלגות שדוגלות בהתניית אזרחות בעמידה בקריטריונים לאומיים ובחילופי אוכלוסין על בסיס לאום, שבעבר נמצאו בשוליה הימניים של המפה הפוליטית, הפכו למרכזיות בפוליטיקה הישראלית. את שיא המגמה סימן כינונו של חוק יסוד הלאום בכנסת העשרים. הסירוב להשתייך למחנה פוליטי שנסמך על קולות הערבים – בין אם כעניין אידיאולוגי, ובין אם כתירוץ לאופורטוניזם פוליטי שמתקבל כלגיטימי – עומד ביסוד המבוי הסתום שאליו נקלעה המערכת הפוליטית בשנה האחרונה.

לאורך כל הקריירה הפוליטית שלו, ידע בנימין נתניהו למנף את המגמה הזו ולתרגם את הסנטימנט היהודי הבדלני להון פוליטי – החל מקמפיין "נתניהו טוב ליהודים" ב-1996, דרך "הערבים נוהרים לקלפיות"  כשני עשורים לאחר מכן, ועד לימים אלה בהם מחנהו טען, בהובלתו ובניצוחו, לחוסר הלגיטימיות של תוצאות הבחירות לכנסת, בשל הישענותו של הרוב על נציגי המפלגות הערביות.

הסירוב להשתייך למחנה פוליטי שנסמך על קולות הערבים – בין אם כעניין אידיאולוגי, ובין אם כתירוץ לאופורטוניזם פוליטי שמתקבל כלגיטימי – עומד ביסוד המבוי הסתום שאליו נקלעה המערכת הפוליטית בשנה האחרונה

מדיניות פופוליסטית זו ננקטת לאורך השנים בחוסר-אחריות ובלא שתילקחנה בחשבון השלכותיה הרחבות, וכך היא מחלחלת מטה, מזינה ומלבה יצרים ואמוציות לאומניים וגזעניים ברחוב הישראלי. בישראל של השנים האחרונות, תקריות רחוב אלימות שקורבנותיהם ערבים הפכו, למרבה הצער, לתופעה שאינה נדירה כלל. הטיעון הרואה בנציגים הפוליטיים של הציבור הערבי מוקצים, והמרכזיות שתפס בהתפתחויות הפרלמנטריות האחרונות, גם אם אינם המקבילה הפוליטית המדויקת של גזענות הרחוב, בוודאי אינם מסייעים למיגורה.

*  *  *

תהליך נוסף המתרחש מאז שנות השמונים הוא העלייה בכוחה של המערכת המשפטית, ובית המשפט העליון בראשה, אל מול המערכת הפוליטית. ביסוד מגמה זו גורמים מגוונים, חלקם גלובליים וחלקם ייחודיים לנסיבות הישראליות. במסגרתה, הגבירו בתי-המשפט והמשפטנים את מעורבותם בנעשה במערכת הפוליטית, אם באמצעות ביקורת שיפוטית על הכנסת והממשלה, ואם באמצעות העמדת קריטריונים שאיפשרו פיקוח משפטי הדוק יותר על שליחי-ציבור, והביאו לסיומן של קריירות ציבוריות בגין עבירות מין ושחיתות.

תהליך התחזקות המערכת המשפטית הגיע לשיאו בסוף שנות התשעים וראשית שנות האלפיים, בתקופת נשיאותו של אהרן ברק, אז זכה בג"צ ליוקרה ציבורית חסרת-תקדים. מאז חלה נסיגה מסויימת בכוחו של בית-המשפט, ויותר מכך בפופולריות שלו בציבור, אך מאזן הכוחות בין המערכת המשפטית לפוליטית נותר עדין ושברירי. גם את האפיזודה עם יו"ר הכנסת, חרף חוסר-התקדים בחומרתה, אפשר לראות מתוך זווית זו.

המערכת המשפטית המתחזקת בעשורים האחרונים קידמה לא רק את הפיקוח המשפטי על המערכת הפוליטית, אלא גם ערכים ליברליים שבמרכזם רעיון זכויות האדם, ובמסגרתם גם הגנה על זכויות המיעוט הערבי.

המערכת המשפטית המתחזקת בעשורים האחרונים קידמה לא רק את הפיקוח המשפטי על המערכת הפוליטית, אלא גם ערכים ליברליים שבמרכזם רעיון זכויות האדם, ובמסגרתם הגנה על זכויות המיעוט הערבי

כאן נפגשים שני התהליכים ארוכי-הטווח. בשנת 2000 קבע בית-המשפט העליון את זכותה של משפחה ערבית להתגורר ביישוב קהילתי שיועד ליהודים בלבד (בעקבות זאת, בחוק הלאום הוכנס סעיף המתייחס לכך בעקיפין), ולאורך השנים משמש בג"צ כמגן אחרון המאפשר את השתתפותן של מפלגות וח"כים ערבים בבחירות לכנסת.

גם בתחום היחסים עם הפלסטינים בשטחים, אף שעל פי רוב בג"צ מיישר קו עם הקו המרכזי של התפיסות הביטחוניות הישראליות, הוא סימן מספר פעמים גבולות משפטיים להפעלת הכוח הישראלי. עמדות ופסיקות אלה משמשות בידי מתנגדיו של בג"צ מימין להציגו כשמאלני, וכך לחתור תחת הלגיטימיות העממית הרחבה של מערכת המשפט הישראלית.

כך הפך הוויכוח הענייני על גבולות סמכויותיה של המערכת המשפטית לכמעט בלתי-ניתן להפרדה משאלות פוליטיות של ימין ושמאל. וכך נותר האיזון בין הרשויות תקוע במאזן בלתי יציב. מחד, בית המשפט מגלה, ככלל, יותר ריסון שיפוטי בעשור האחרון בהתערבות במערכת הפוליטית, אך עדיין אינו נרתע מלהתערב במקרים מסוימים. ועוד, ריסון זה אינו חל על מערכת התביעה, שהמשיכה במגמת חיזוק הפיקוח על אנשי-ציבור.

מאידך, הצעות שונות שמועלות במערכת הפוליטית להגבלת כוחה של המערכת השיפוטית, כגון הגבלת היקפה של הביקורת השיפוטית או הסדרת סמכויות היועמ"ש לממשלה נעצרות, שכן הן נתפסות כמייצגות אינטרסים פוליטיים חד-צדדיים. ואמנם, הסדרה כזו ראוי שתיוסד על קונצנזוס פוליטי וציבורי רחב.

למרות הכרזת המלחמה שלו בשנות התשעים על "האליטות הישנות", נתניהו לא העמיד דווקא את מערכת המשפט כמטרה להתקפה לאורך השנים. חרף פרשיות משפטיות שונות בשנות התשעים (בראון-חברון, עמדי והמתנות) – האליטות התקשורתית, התרבותית, האקדמית וכן הביטחונית עמדו אצלו במקום גבוה יותר.

כל זאת עד שהגיעו החקירות הנוכחיות ואיתן העמדתו לדין. או-אז הפכה מערכת המשפט ואכיפת החוק לחלק ממנגנוני השמאל ומהקנוניה לבצע הפיכה שלטונית. התעמולה נגד מערכת המשפט בוודאי מתפשטת אף היא לרחשי לב הציבור הרחב, אך אין לדעת את מידת השפעתה בפועל.

המלחמה באליטות אחרות עמדה אצל נתניהו במקום גבוה יותר, עד שהגיעו החקירות הנוכחיות ואיתן העמדתו לדין, ומערכת המשפט הפכה לחלק ממנגנוני השמאל ומקנוניית ההפיכה השלטונית

התשובה מצויה ככל הנראה איפשהו בין כישלונה היחסי של ההפגנה נגד הפרקליטות שארגן לעצמו נתניהו לפני ארבעה חודשים, לבין ההצלחה האלקטורלית של הליכוד וגוש הימין במערכת הבחירות האחרונה, בה זכה נתניהו, למרות היותו נאשם פלילי, בקולותיהם של מיליוני בוחרים. גם אם הצלחה זו אינה מסמנת לכשעצמה זילות כלפי מערכת המשפט, עצם קיומה של ההפגנה ההיא, וכן יחסו המבזה של אדלשטיין לפסק-דינו של בג"צ עתה, מסמנים מגמה מדאיגה. נדמה כי נתניהו לא יבחל בהקרבת מערכת המשפט, גם לא בהתססה עממית, כדי להימלט מדין.

*  *  *

מגפת הקורונה טרפה את הקלפים ופתחה פתח למנהיגי המערכת הפוליטית לצאת מהמבוי הסתום, בחסותו של מצב החירום. לעת הזו, לא ניתן להתנבא כיצד ייראה העולם בימים שלאחר המגפה. בטווח הקצר הסתמן הפתרון הפוליטי בדמות ממשלת אחדות.

בטווח הארוך, ייתכן שיהיו למגיפה ולמשבר הכלכלי השלכות עומק על מוסדות כמו מדינת הלאום, הדמוקרטיה הפרלמנטרית והמערכת הכלכלית הגלובלית.

בטווח הביניים, עם זאת, ניתן להניח שהמוסדות ימשיכו להתנהל כסדרם. וכאן יש לסמן את מעמדם של האזרחים הערבים ואת הלגיטימיות הציבורית של מערכת המשפט, כנתונים תחת איום, המסכן את הדמוקרטיה שישראל עוד מקיימת בגבולות הקו הירוק. השימוש בתקנות לשעת חירום והפגיעה הזמנית בתפקוד הכנסת הן מדאיגות, אך לא הן יביאו למותה של הדמוקרטיה. את הסכנה האמיתית, הקיומית, מסמנים הגזענות הלאומנית וביזויה של מערכת המשפט, בפרט כשהם זוכים לגיבוי מההנהגה הפוליטית.

יניב רון-אל הוא דוקטורנט לסוציולוגיה. משפטן בהשכלתו ועורך-דין להוותו. עוסק בסוציולוגיה פוליטית וכלכלית ובסוציולוגיה של המשפט. מחקרו מתמקד בסוציולוגיה של חברת הצריכה. חובב היסטוריה וארכיטקטורה. לומד ומתגורר בשיקגו. ממשיך לעקוב אחר הפוליטיקה הישראלית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,384 מילים
עודכן לפני 9 דקות

התפרצות הקורונה – כל הכתבות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

צרות בליכוד: נתניהו הסתבך עם מחנה אדלשטיין

יולי אדלשטיין רוצה לחזור לכס יו״ר הכנסת, אך כחול-לבן הטילו וטו על המינוי ● עכשיו מתברר שהסיפור של אדלשטיין הופך לאחת הסוגיות הקשות במו״מ הקואליציוני, ואנשיו של אדלשטיין פגועים מנתניהו ● לטענתם, אין משרה שתפצה את היו״ר לשעבר, גם לא שר בכיר בממשלה ● והם מאיימים: "אם יעלה החוק שאסור לראש ממשלה לכהן עם כתבי אישום, נעבור אחד אחד בליכוד כדי שיתמכו בזה" ● פרשנות

עוד 710 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
מֶמְשָׁלָה

"אנחנו נכנסים לתקופה שלאזרחים לא יהיה בה עבודה ולא יהיה בה רווחה, ולכן חיוני מתמיד לפצל את שני המשרדים, להפקיד עליהם שני שרים שונים, כך שלאחד מהם תהיה עבודה ולשני רווחה" ● במהדורה מיוחדת של אוצר מילים, אמיר בן-דוד מביא ראיון ראשון ובלעדי עם יועצו של נתניהו לענייני הפיכת לימונים ללימונדה, תחמן בר מינוי טוב

עוד 1,073 מילים

כל הבשורות הטובות לכיס ולסביבה - שלא נוכל לחגוג בקרוב

איסור מכירת כלי פלסטיק בחופי ת"א, צניחה במחירי הדלק, אשרור אוטובוס השבת של רמת גן, הפחתה בזיהום בתחנות הרכבת ואור ירוק להוספת אוטובוסים ● השבוע נרשמו חדשות מצוינות בתחומי הסביבה ו/או הצרכנות, שאף אחד מאיתנו לא יזכה ליהנות מהן בזמן הקרוב

העקומה של תפוצת הקורונה בישראל אולי מתחילה להתמתן בימים האחרונים, אבל עקומת האירוניה נמצאת בשיאה. שורה של מהלכים והכרעות שהיו נחוצים ובוערים בימי שיגרה, הימים הרחוקים ההם של עידן הטרום-קורונה, הבשילו דווקא עכשיו – כשההשפעה שלהם על המציאות, לפחות בנקודת הזמן הנוכחית, שואפת לאפס. אפשר לגייס צבא שלם של קלישאות כדי לתאר את זה – לתת אגוזים למי שאין להם שיניים, או שמא למכור קרח לאסקימוסים. כך או כך, קבלו את חמישיית האירוניה הפותחת של שבוע הקורונה האחרון:

משבר הקורונה: חיטוי אוטובוס (צילום: Photo by Tomer Neuberg/Flash90)
משבר הקורונה: חיטוי אוטובוס (צילום: Photo by Tomer Neuberg/Flash90)

1

פחות פלסטיק בחופים

חם מהתנור – עיריית תל אביב החליטה אתמול בישיבת המועצה (שנערכה בזום) לאסור מכירת כלי פלסטיק חד פעמיים בחופי הים. החלטה חשובה, אפילו דרמטית. זוכרים את הימים – רק לפני כמה חודשים – שבהם העיריות הודיעו בזו אחר זו על ביטול השימוש בחד"פים בצהרונים, ובאופן כללי הכריזו על מלחמת חורמה במגיפת הפלסטיק? אז לקראת פרוץ עונת הרחצה עיריית תל אביב הלכה צעד משמעותי קדימה (אילת קדמה לה, אגב). באמת צעד חשוב, רק חבל שאין עונת רחצה, הים סגור, ואף אחד לא מוכר בחופים שום דבר, רב או חד פעמי.

2

ירידה במחיר הדלק

מחיר הדלק צנח השבוע בפראות ל-4.89 שקלים לליטר, הנמוך מאז סוף העשור הקודם. חדשות טובות לנהגי המכוניות הפרטיות, חדשות רעות לסביבה, אבל בעצם לא זה ולא זה: ממילא אין לאן לנסוע, הכבישים ריקים ורוב המכוניות בישראל עומדות ומעלות אבק.

3

יותר אוטובוסים

בג"ץ איפשר סוף סוף למדינה לחזור לרכוש אוטובוסים: הסכסוך המשפטי הזה – בין יצרני האוטובוסים המקומיים למשרד האוצר שמעוניין לייבא יותר אוטובוסים מחו"ל – תקע את התחבורה הציבורית במשך כמעט שנתיים.

מבלי להיכנס לשאלה מי צודק במחלוקת, ההשלכות של הקיפאון היו הרסניות: שירות האוטובוסים ברחבי הארץ זקוק לתגבור נואש, משרד התחבורה כבר קיבל החלטה עקרונית לתגבר קווים רבים ולהוסיף קווים חדשים, אבל אי אפשר היה לבצע את ההחלטה בגלל שלא ניתן היה להגדיל את צי האוטובוסים.

תל אביב בימי קורונה: כיכר דיזנגוף ריקה כמעט לחלוטין, מרץ 2020 (צילום: Miriam Alster/Flash90     )
תל אביב בימי קורונה: כיכר דיזנגוף ריקה כמעט לחלוטין, מרץ 2020 (צילום: Miriam Alster/Flash90     )

התוצאה: נוסעים בכל הארץ המשיכו לסבול מצפיפות נוראית או ממחסור בקווים חיוניים. אז עכשיו אפשר סוף סוף לרכוש אוטובוסים – רק שהתחבורה הציבורית קוצצה כמעט לחלוטין ואין להם לאן לנסוע.

4

אור ירוק לאוטובוס השבת

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את העתירה נגד הפעלת ה"סבבוס" – קו האוטובוס הפופולרי שמופעל בשבתות על ידי עיריית רמת גן ומסיע את תושבי העיר לים ולמרכזי הבילוי בתל אביב. את העתירה הגישו קבוצת תושבי רמת גן בראשם הרב יעקב אריאל, לשעבר הרב הראשי של העיר.

אז הסבבוס עקרונית יכול לפעול, רק חבל שאין ים, אין בילויים ושהתחבורה הציבורית בקושי עובדת בימי חול – קל וחומר בשבת.

5

צניחה בזיהום בתחנות הרכבת

בדיקות שנערכו לאחרונה בתחנות הרכבת הראו שזיהום האוויר בסביבת הרציפים ירד משמעותית (הבדיקות נעשו כשעדיין נסעו רכבות).

הזיהום בתחנת השלום למשל (התחנה העמוסה בישראל) מוכר כבר כמה שנים כמפגע בריאותי מסוכן, וכל הניסיונות להפעיל מסננים ומאווררים הניבו תוצאות חלקיות בלבד. הנוסעים בתחנה מכירים את השלטים האלקטרוניים המתריעים מפני זיהום אוויר גבוה אבל חוץ מלהילחץ אין להם הרבה מה לעשות בנושא.

אז בימי הקורונה הזיהום ירד משמעותית, בעיקר מפני שחלק גדול מהעשן מגיע מנתיבי איילון שהתנועה בהם דלילה מאוד. הבעיה: הרכבת מושבתת לחלוטין. אז האוויר ברציפים סוף-סוף נקי, אבל הרציפים ריקים, לתפארת הקורונה והאירוניה.

משבר הקורונה: קרון רכבת שומם, רגע לפני ההשבתה (צילום: Yossi Aloni/Flash90)
משבר הקורונה: קרון רכבת שומם, רגע לפני ההשבתה (צילום: Yossi Aloni/Flash90)
עוד 474 מילים

דעה מדינת ישראל חולה מאוד

פוליטיקה המבוססת על שקרים, כנסת שמאבדת מכוחה, פערים כלכליים הולכים וגדלים, מערכת בריאות ענייה ומרוסקת, וקרעים חברתיים עמוקים ● מדינת ישראל הייתה חולה זמן רב לפני התפרצות הקורונה, אבל המגיפה הציפה את כל הבעיות אל פני השטח ● כבר בעתיד הקרוב ישראל תשתנה לחלוטין ● נותר לנו רק לקוות שהשינוי יהיה לטובה

עוד 1,119 מילים

משרד הבריאות העביר את "שאלון הקורונה" של מכון ויצמן לחברה מסחרית

מעקב זמן ישראל משרד הבריאות אימץ את השאלון החכם שפותח במכון ויצמן כדי לזהות מוקדי התפרצות הקורונה באמצעות חכמת המונים ● אבל בשלב זה נפרדו דרכי המדינה והמדענים - וביצוע השאלון הופקד בידי "דיאגנוסטיק רובוטיקס" ● כעת, חברה פרטית אוספת עלינו מידע רגיש ● בין המשקיעים בה: מבטח-שמיר, קרן אלפא קפיטל, והזוג יהודית וקובי ריכטר ● תגובת משרד הבריאות טרם התקבלה

עוד 957 מילים

הנחיית משרד הבריאות: עדיפות נמוכה לבדיקות קורונה לרופאים ולצוותים

פרסום ראשון מסמך חדש של משרד הבריאות מנחה את אנשי מערכת הבריאות כיצד לתעדף את ביצוע בדיקות הקורונה ● במפתיע, עובדי בתי חולים ובתי אבות שהתגלו אצלם חום ושיעול מופיעים בתחתית סדר העדיפויות, מבין הקבוצות באוכלוסייה שאותן מומלץ לבדוק ● מהמסמך עולה שעד כה כלל לא הייתה המלצה לבדוק עובדי צוות עם תסמינים

משרד הבריאות נותן עדיפות נמוכה לבדיקות קורונה בקרב צוותים רפואיים ביחס לקבוצות אחרות בסיכון, כך עולה ממסמך של הצוות המייעץ למדיניות איתור חולי קורונה של משרד הבריאות שיצא אתמול (יום ב') והגיע לידי זמן ישראל.

במסמך שהוציאה פרופ׳ סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור, מפורטות ההמלצות המעודכנות של הצוות היועץ למדיניות איתור חולים בנגיף הקורונה. המסמך מפרט את האוכלוסיות שיש עדיפות גבוהה לבדוק אותן, לפי דירוג. מדובר בעדכון של המדיניות שהייתה נהוגה עד עכשיו.

המסמך מפרט: "התוויות מוצעות לפי עדיפויות, מגבוהה לנמוכה", בבדיקה, לפי הדירוג הבא: "1.  בעלי חום, שיעול או קושי בנשימה השבים מחו"ל. 2. בעלי חום, שיעול או קושי בנשימה שהיו במגע עם חולים מאומתים".

בתוך הקבוצה השנייה יש דירוג פנימי שמעניק עדיפות ל"אוכלוסיות צפופות", "אוכלוסיות בסיכון לפתח מחלה עם הסתמנות קלינית קשה", "עובדים בקשר עם אוכלוסיות בסיכון" ו"עובדים חיוניים".

במקום השלישי – מעל הרופאים והאחיות שכבר יש להם חום ושיעול – נמצאים "אנשים חסרי תסמינים השבים מחו"ל ממדינות ואזורים עם תחלואה נרחבת".

במקום הרביעי נמצאים "בעלי חום, שיעול וקשיים בנשימה שגרים או עובדים במסגרות סגורות, שבהן נתגלתה תחלואה בקורונה, כגון בתי אבות, בתי חולים, בתי כלא ואתרי מחיה צפופים".

הנחיות משרד הבריאות לביצוע בדיקות להימצאות נגיף הקורונה
הנחיות משרד הבריאות לביצוע בדיקות להימצאות נגיף הקורונה

רק במקום החמישי נמצאים "בעלי חום, שיעול וקשיי נשימה בקרב עובדי בתי חולים, בתי אבות ומוסדות סיעודיים, הנושאים בתפקיד טיפולי הכולל מגע הדוק מתמשך עם קבוצות חולים נרחבות".

מהמסמך עולה עוד שעד כה כלל לא הייתה המלצה לתעדוף בדיקה של אנשי צוותים רפואיים עם תסמינים. לפי המסמך, עובדי בתי החולים ובתי האבות הוספו לטבלת הנבדקים כעת, ולפני כן לא נמצאו ברשימת האוכלוסיות המועדפות.

הפרדה בין שני סוגי בדיקות

המסמך מתייחס גם לבדיקות בכלל האוכלוסייה, מחלק אותן לשתיים – בדיקות שנותרו לאיתור נשאים וחולים בקורונה ובידודם, ובדיקות ניטור לקבלת תמונת מצב להימצאות והתפשטות הנגיף – וקובע שיש להפריד בין שני סוגי הבדיקות.

לפי המסמך, רופאים ואנשי צוותים בבתי אבות עם תסמינים של חום ושיעול,  נמצאו בעדיפות לבדיקה במקום החמישי, למרות הסיכון העצום שקיים בהדבקה של צוותים רפואיים. רק לפני כשבועיים נשלחו עשרות אנשי צוות באיכילוב לבידוד בעקבות הידבקות רופאים בקורונה, ומחלקות בבית החולים הושבתו.

עד כה לא התקבלה תגובת משרד הבריאות.

הנחיות משרד הבריאות לביצוע בדיקות להימצאות נגיף הקורונה
הנחיות משרד הבריאות לביצוע בדיקות להימצאות נגיף הקורונה
עוד 321 מילים

עכשיו שהכנסת פועלת, אין לממשלה הצדקה להעביר תקנות שעת חירום

מזה כחודשיים, מתמודדת ממשלת המעבר עם משבר מגפת הקורונה באמצעות תקנות לשעת חירום ● "תקנות שעת חירום הן כלי אנטי דמוקרטי, הכרח בל יגונה", מזהירה האגודה לזכויות האזרח ● עכשיו, כשהכנסת מתפקדת, ועדות הוקמו ונבחר יו"ר קבוע, אין יותר הצדקה להשתמש בכלי הדרקוני הזה ● פרשנות

עוד 841 מילים

ארדן: "ליל הסדר מדאיג אותנו, לקראת החג יהיו החמרות נוספות"

גדעון סער: בני גנץ צריך לפתור את בעיית גודל הממשלה ● בנט: אם לא נתנהל נכון, עלולים להגיע למצב שיהיו לנו יותר מתאבדים מאשר מתים ● דיווח: חברי כנסת בכחול לבן דוחקים בגנץ לסגת מהדרישה שלא למנות את אדלשטיין ליושב ראש הכנסת

עוד 40 עדכונים

בחזרה לעתיד "במקום 4,200 מיטות שחפת, יש רק 800"

ההיסטוריה חוזרת על עצמה? ● ב-1949, מנכ"ל משרד הבריאות היה מודאג מהתפשטות השחפת במדינה הצעירה, והתריע על-כך בפני ראש הממשלה ● "מצב העניינים הגיע לדרגה כזאת, שנאלץ אני להעיר את תשומת לבך לבעיה חמורה זו ולבקש את עזרתך" ● למרות האזהרות החריפות, זה לקח כמעט עשור עד שהמדינה השתלטה על המגפה

עוד 1,516 מילים

עדות אישית "קניתי לעצמי מסכות באלפי שקלים ברשת"

לחלק מהרופאים במחלקות השגרתיות - שאינן ייעודיות לקורונה - לא נשאר ציוד מיגון, והם נאלצים לרכוש אותו מכספם ● כך מספרת רופאה מתמחה לזמן ישראל ● "אנחנו חשופים, רק במזל לא נדבקה כל המחלקה", היא אומרת ● "מסכת N-95 אמורה להספיק ליום, ואני מסתובבת איתה שבוע" ● תגובת משרד הבריאות לא התקבלה

עוד 727 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה