זירת הבלוגים

שימוש בגישת "חמשת האינטליגנציות" בזמן קורונה

לפי גישה זו ניתן לנתח אתגרים מערכתיים (אם חינוכיים ואם בשטחים אחרים) בהתאם לחמישה ממדים

31/03/2020 15:01
פנטגרם, Eliphas Levi – Levi, Eliphas (1855)

לפני מספר שנים במסגרת עבודתי במכון ברנקו וייס (במחלקת מו"פ), השתמשנו במתודולוגיה הקרויה "גישת חמשת האינטליגנציות" או "חמשת ממדי הצמיחה", אותה למדנו מעמיתנו ברק ברבי.

לפי גישה זו ניתן לנתח אתגרים מערכתיים (אם חינוכיים ואם בשטחים אחרים) בהתאם לחמישה ממדים, וגם לפעול לקידום העשייה בשטח הנדון לפי גישה זו, באופן שיקיף את אתגרי הניתוח והעשייה בצורה הוליסטית ורב מימדית, המובילה לפתרונות מקוריים.

המתודולוגיה פותחה על ידי חברת Penza Perception Lab ומשתמשים בה בפרויקטים חדשניים חובקי עולם בעסקים, במערכות ממשל וגם במגזר החינוכי.

אני מבקש להציע כאן למקבלי החלטות, למנהלי ארגונים, לאנשי תקשורת, לאנשי חינוך וגם לאנשי משפחות, לשקול לאמץ את הגישה הזו – שכאמור, איננה רק גישה פילוסופית לחיים, אלא גם ניתנת ליישום. למעשה, גישה זו מתאימה לדעתי לכולם (עם כל הצניעות) במיוחד בימי קורונה.

להלן, אסקור את חמשת המימדים, תוך התייחסות למצב המורכב בו כולנו נמצאים:

מימד הידע והחשיבה האנליטית:

חשוב מאד לפעול להבנה של הנתונים, כלומר "מה המשמעות של המספרים". בזמנים אלו, כמעט כל שעה או שעתיים מדברים בתקשורת על "צריך או לא צריך יותר בדיקות", או "האם למערכת הבריאות יש מספיק מכונות הנשמה" – אך נראה שלא כל הדוברים באמת מבינים לעומק את מה שהם מציגים לנו; לעתים גם נראה שאנשים חוששים לומר את האמת – שיש עדיין הרבה סימני שאלה.

ובכן, הבה נלמד את עצמנו ואת ילדינו את חשיבותה של חשיבה ביקורתית, את הצורך העמוק להעמיד בסימן שאלה דברים שאנו קוראים במדיה, להצליב נתונים, לאמת מה שנשמע בתקשורת; זה חשוב מאד עכשיו, ויועיל לכולנו גם לעתיד.

מימד העשייה:

במיוחד בזמנים מורכבים כאלו יש להמשיך ככל האפשר בשגרת עשייה, עד כמה שניתן. ילדים ילמדו מרחוק, מבוגרים יעבדו מהבית (במידת האפשר), וכן – יש להפעיל את הכנסת. בזמן הנוכחי אפשר להבין כי הדבר מאד לא פשוט; עם זאת כל אחד מאיתנו, בתחומו, צריך להתאמץ בנושא זה, לתת בכך דוגמא אישית לעמיתיו וגם לילדיו. זהו כנראה האתגר הגדול ביותר, למי שלא עובד (שלא מרצונו), ואין לי מספיק מלים להביע את האמפתיה לאלו; עוד על כך, בהמשך.

מימד האתיקה והגבולות:

בעולם הפוסט-מודרני שלנו, לעתים נראה כאילו יש קושי לשמור על נורמות ולא להתפשר באבחנה בין טוב לרע. אנו חושבים כי הדבר חשוב עכשיו יותר מתמיד. על כולנו לשמור על הכללים שנקבעו על ידי השלטונות, גם אם זה לא נוח לנו.  האם באמת צריך לפרוש שוטרים כדי שצעירים לא יתגודדו בפארקים? כנראה שכעם יקח לנו עוד אי אלו שנים עד שנורמות התנהגותיות (מהסוג הטוב, אני מקווה) יהיו דבר ברור מאליו.

גם בחיי המשפחה, הנושא הזה חשוב מאי פעם, משום שבאחת "השתנו הכללים", ואמא ואבא נמצאים רוב הזמן בבית, כמו גם הילדים; אפשר איפוא לנצל את הזמן הנוכחי גם  לקביעת כללי אתיקה משפחתית. עוד אפשר – ואף חשוב – למצוא דרכים ליישם את הסולידריות החברתית. למשל – לקנות ירקות ישר מחקלאים. ובאשר למקבלי ההחלטות, הבה נאמר בברור: אנא מכם, התאמצו לתת לעם דוגמא אישית, כי בנפשנו היא בימים של משבר; ובמיוחד, יש לשמור על הדמוקרטיה!

המימד החברתי והרגשי:

אנשי חינוך ופסיכולוגיה יודעים עד כמה המנוף הרגשי חשוב, לעתים קרובות לא פחות מהמימד האנליטי–עיוני. אך המנוף הרגשי יכול הן להרים אותנו לגבהים, וגם – להוותנו – להשקיע אותנו בתהום. ובכן בימים אלו, אל תקלו ראש בנושא החשוב של מצב הרוח. השתמשו בהומור – בעבודה, בקניות, וגם בבית; התאמצו למצוא צדדים אופטימיים ("עכשיו יש לי זמן לדבר עם הילדים שלי", אומרת לי אתמול שכנה מהבנין), מצאו הזמן לדבר עם הסבתא ולדרוש בשלומה ("עברנו כבר דברים יותר קשים", היא אומרת – ואני מחייך), וגם – לא פחות חשוב – לסייע למי שזקוק לכך. לטעמי, אפשר לראות בחיוב את ריבוי הקטעים ההומוריסטיים ברשת, וריבוי התכתובות בין חברים; לי לפחות זה עוזר.

ולבסוף, כמו שאומרים באנגלית  Last but not Least –

המימד היצירתי:

בזמנים אלו, חייבים להשקיע זמן וחשיבה בתחום זה, ולראות בבעיות שלפנינו – והן גדולות – אתגרים שאפשר לפתור. הנה, מערכת החינוך עברה בזמן קצר מאד ללמידה מרחוק, אתגר לא טריוויאלי, ומורות ומורים שבתחילה קיטרו על כך, החלו ליהנות מהעשייה ואף להצטיין בה.

ויש הרבה ארגונים שעברו לעבודה מהבית, ורואים שאנשיהם יכולים לשמוח על כך שלא צריך להגיע לעבודה באיילון הפקוק. כמובן שיש גם קשיים גדולים. אינני מתעלם מכך, האדם הוא יצור חברתי, ויש לו גם צורך להתפרנס – והרבה מאד אנשים הוצאו לחל"ת. אז מה עושים? ובכן, אפשר לחפש פתרונות. אפשר לגרום לכך שנעשה דברים שלא הגענו אליהם קודם, גם במישור המשפחתי: למשל, לקחת על עצמנו ללמוד משהו חדש בתחום המקצועי, אם נגזרה עלינו חופשה שלא מרצוננו; ללמוד ביחד עם הילדים קורס בתכנות (יש תוכנות גרפיות מקסימות); או, אפילו, שהם ילמדו אותנו איזו אפליקציה יפה. אפשר לקחת על עצמנו משימה משפחתית שלא הגענו אליה קודם, החל מסידור ארונות (שכבר רצינו לעשות בפסח שעבר), או אף משהו מהנה כמו לבנות ביחד עם הילדים רכבת הרים מנייר; ויש עוד דרכים רבות להפיק את היצירתיות הטבעית שלנו.

*  *  *

אני מקווה שכל אחד יוכל לקחת משהו מגישת חמשת ממדי הצמיחה. בימים קשים כמו אלו העוברים על העולם, הבה נפעיל כמה שיותר את יכולותינו, גם כאלו שאולי הסתתרו עד כה, וננסה לעבור את התקופה, יחד ולחוד, בצורה מיטבית.

הפנטגרם, אותה הצורה המוצגת למעלה, נחשב בימי קדם למכושף. אולי הוא יכול לעזור להסרת חלק מהתעוקה שווירוס הקורונה גורם לנו. בתקווה לימים טובים יותר.