הצהלות מצד אחד והבכי והנהי מצד שני על החלטתו של בני גנץ להצטרף לממשלה שבראשה יעמוד בנימין נתניהו, יחזיקו מעמד יום-יומיים. אחרי שהאבק ישקע, תיחשף מציאות פוליטית חדשה וגלגליה יתחילו לנוע בקצב מהיר. המהלך אתמול מסמל שינוי טקטוני בפוליטיקה הישראלית, וזה מטבעו מייצר שורה של סיטואציות חדשות, בשדה הפוליטי ובשדה המשפטי.
1
כדי שתקום ממשלה בראשות נתניהו, צריך נשיא המדינה ראובן ריבלין להטיל את המנדט על נתניהו. זאת אומרת שגנץ יצטרך תחילה להחזיר את המנדט לנשיא ולהודיעו כי לא עלה בידו להרכיב ממשלה. זאת, בשל הוראה בחוק יסוד: הממשלה, הקובעת כי מי שמרכיב את הממשלה הוא זה העומד בראשה. בעת שריבלין יטיל על נתניהו את תפקיד הרכבת הממשלה, צפויות להיות מוגשות עתירות לבג"ץ.
אלה יהיו עתירות זהות לעתירות שכבר הוגשו בשני סבבים קודמים בחודשים האחרונים, ושטיעונן העיקרי הוא כי לא ניתן להטיל על מי שנאשם בעבירות פליליות חמורות את תפקיד הרכבת הממשלה. זהו בדיוק אותו "חוק פרסונלי" שראשי כחול-לבן ביקשו לחוקק, ושתומכי נתניהו הגדירו כחקיקה פרסונלית בלתי דמוקרטית.
בהיעדר חקיקה, פסיקה של בג"ץ בנושא זה בוודאי אינה מובטחת, והיא תחייב תעצומות מצד השופטים, אשר יידרשו להרחיב בדרך של פרשנות פסיקתית את הלכת דרעי-פנחסי, החלה על שרי הממשלה. האם נותרו בהם תעצומות כאלה, אחרי ההתנגשות האחרונה עם הכנסת בעניין יולי אדלשטיין ובחירת יו"ר כנסת? כלל לא ברור.
2
גם בהנחה שלא תהיה התערבות משפטית – לא בסמכותו של נשיא המדינה להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים, ולא כנגד זכותו של נאשם כזה להרכיב ממשלה ולעמוד בראשה – בכך לא יסתיימו הצרות המשפטיות שיתרגשו על הממשלה ה-35.
חלק מהמו"מ הקואליציוני בין נתניהו לגנץ, כך דווח, כולל גם קיבוע בחקיקה של הסכם הרוטציה ביניהם, כך ששנה וחצי מעת שתוקם הממשלה החדשה, יתחלפו האישים וגנץ יתמנה לראש הממשלה.
קשה לדמיין כרגע כיצד תיראה חקיקה מסוג זה. בין אם יהיה מדובר בחוק רגיל או בתיקון לחוק יסוד, הרי שיהיה בכך מרכיב דומיננטי של פרסונליות – וזו, כידוע, חקיקה מגונה ואולי אף אסורה. מסקרן מאוד לראות כיצד ינוסחו, איפוא, החוקים הללו.
קשה לדמיין כרגע כיצד תיראה חקיקה של הסכם הרוטציה. בין אם יהיה מדובר בחוק רגיל או בתיקון לחוק יסוד, הרי שיהיה בכך מרכיב דומיננטי של פרסונליות – וזו, כידוע, חקיקה מגונה ואולי אף אסורה. מסקרן מאוד לראות כיצד ינוסחו, איפוא, החוקים הללו
המקום שבו הסכמים מסוג זה מעוגנים בדרך כלל הם הסכמים קואליציוניים, ואלה אמורים להיות שקופים במלואם, ולהיות מונחים על שולחן הכנסת, יחד עם קווי היסוד של הממשלה, לפני שזו מושבעת לכהונתה.
במערכת הפוליטית נוהגים לחשוב שהסכמים קואליציוניים יכולים להכיל כל הסכמה שהיא, במגבלות המאוד מאווררות של דיני החוזים – למשל, שלא ניתן לסכם על ביצוע פעולות בלתי חוקיות, או הנוגדות את תקנת הציבור. ואולם גם להסכמים קואליציוניים יש גבולות, ובמקרים קיצוניים עשויה אף להתקיים ביקורת שיפוטית בעניינם.
עם זאת, גם היועץ המשפטי לממשלה וגם בג"ץ נקטו במהלך השנים בגישה סובלנית כלפי סעיפים בהסכמים קואליציוניים, והעדיפו לראות בהם הצהרות טקסיות, שגם אם הן בעייתיות מאוד – צריך לחכות להתממשותן במציאות כדי לנקוט פעולות לעצירתן.
כך היה במקרה של ההסכמות לעקוף את חוות דעת משרד המשפטים בעניין מימון החטיבה להתיישבות, וכן בעניין "סעיף התקשורת" בממשלה שהוקמה ב-2015, אשר הבטיח את תמיכת הממשלה מראש בכל פעולה שיבחר לעשות שר התקשורת – אז נתניהו.
3
יש להניח שממשלת נתניהו-גנץ תעודד "עריקות" נוספות משורות כחול-לבן. ספציפית, נמצאים על הכוונת הקואליציונית ח"כ יועז הנדל וח"כ צבי האוזר. אך בדרכם של שני הח"כים לממשלה יש שתי מכשלות.
סעיף 6(ה) לחוק יסוד: הממשלה, קובע כי ח"כ שפרש מסיעתו – להבדיל מאשר "התפלג" מסיעתו – לא יוכל להתמנות לשר בתקופת כהונתה של אותה כנסת, אלא אם התפטר מהכנסת מיד לאחר פרישתו. פירוש הדבר שאם לא יעלה בידם של האוזר והנדל "להתפלג", הם ייאלצו להתפטר מכהונתם כח"כים כדי להצטרף לממשלה.
זה לא נשמע ריאלי פוליטית, שכן במצב כזה הם אינם מחזקים מבחינה מספרית את הקואליציה – השניים הבאים ברשימת כחול-לבן שייכנסו לכנסת חברים בסיעות יש עתיד (יוראי להב הרצנו) ותל"ם (משה מטלון) – ובנוסף האוזר והנדל הופכים לתלויים פוליטית ברצונו הטוב של נתניהו.
"התפלגות" המאפשרת להימנע מהמגבלה שבחוק יסוד: הממשלה, משמעה פרישה של שני ח"כים לפחות, המהווים לפחות שליש מהסיעה. אפשרות אחרת היא שמתפלגת סיעה שהיא צירוף של מפלגות. זה אכן המקרה של כחול לבן – רשימה שהורכבה משלוש מפלגות שונות.
הבעיה של הנדל-האוזר היא שיו"ר מפלגתם תל"ם, משה יעלון, אינו מתפלג איתם. ממילא, אתמול הוגשה לוועדת הכנסת הודעת התפלגות של יש עתיד ותל"ם במשותף מ"חוסן לישראל" של גנץ. מאחר שהסיעה החדשה מחזיקה 18 מבין 33 הח"כים של כחול-לבן, היא זוכה לשמור את השם "כחול-לבן", ובנוסף מרחיקה את הסיכוי של האוזר והנדל להשתחרר בתנאים שיאפשרו להם להצטרף לממשלה.
מאחר שהסיעה החדשה מחזיקה 18 מבין 33 הח"כים של כחול-לבן, היא זוכה לשמור את השם "כחול-לבן", ובנוסף מרחיקה את הסיכוי של האוזר והנדל להשתחרר בתנאים שיאפשרו להם להצטרף לממשלה
הבעיה השנייה קבועה בסעיף 6א לחוק יסוד: הכנסת, זכר לפרשות פוליטיות נושנות של עריקות פוליטיות, דוגמת אלכס גולדפרב והמיצובישי בממשלתו של יצחק רבין ב-1992.
לפי סעיף זה, אם האוזר והנדל יפרשו מסיעתם ולא יתפטרו מהכנסת מיד לאחר מכן, הם לא יוכלו להתמודד בבחירות הבאות במסגרת אף רשימה שבה נמצאת מפלגה המצויה כיום בכנסת.
לשני הח"כים כדאי לדעת שגם הצבעה באופן שונה מעמדתם סיעתם במעמד השבעת הממשלה בכנסת עשויה להיחשב כפרישה מהסיעה, אם יתברר שהשניים קיבלו תמורה כלשהי בעבור הצבעתם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם