לראיין את ד"ר כרמי שפר, הרופא הישראלי שעובד ביחידה לטיפול נמרץ של חולי קורונה בעיר פדובה בצפון איטליה, זה קצת כמו לעשות קפיצה בזמן. כששוחחנו לפני שבועיים, והוא סיפר על מחוז וונטו שנמצא בסגר, נראה היה שמדובר בתסריט דמיוני לחלוטין עבור ישראל. מאז, גם כאן המציאות השתנתה.
מערכת הבריאות האיטלקית שילמה מחיר דמים כבד במאבק מול מגפת הקורונה. בהתבסס על מחקרים שערכה על הנגיף בשבועות האחרונים ועל הניסיון הסיני, היא מיישמת עתה את מה שלמדה, ובין השאר הכניסה לשימוש תרופות חדשות שמוכיחות את עצמן בטיפול הנמרץ.
ביום ה-19 לסגר בעירו, כשהבידוד החברתי כבר נתן את אותותיו ונרשמה ירידה במספר החולים והנדבקים בקורונה, הוא כבר הרשה לעצמו לגלות קצת יותר אופטימיות ביחס ליכולת של מערכת הבריאות להתמודד עם המגיפה.
"אם היית מדברת איתי לפני חמישה ימים, היית תופסת אותי במצב רוח פסימי", אומר ד"ר כרמי שפר לזמן ישראל. "אז היינו בשיא ההתפרצות של המגיפה בפדובה. חדרי הטיפול הנמרץ התמלאו, ומצבם של החולים המונשמים שסכנה נשקפה לחייהם פשוט לא השתפר. המיטות התפנו רק בעקבות מוות של חולים וכל הזמן המשיכו להגיע אלינו חולים חדשים, שמצבם קשה עד אנוש. הייתי מיואש והרגשתי שאין מוצא.
"אם היית מדברת איתי לפני חמישה ימים, היית תופסת אותי במצב רוח פסימי. היינו בשיא התפרצות המגיפה בפדובה. חדרי הטיפול הנמרץ התמלאו, ומצב החולים המונשמים שהיו בסכנה פשוט לא השתפר"
"אבל בימים האחרונים אנשים החלו להבריא, בין השאר כתוצאה משימוש בתרופות חדשות, וכתוצאה מכך שלגוף לוקח כשבועיים להבריא מהנגיף. אנחנו פשוט צריכים לקנות את הזמן הזה שנדרש לגוף, כדי להתגבר על המחלה".
"עד אתמול (יום ה') נרשמו במרכז הרפואי האוניברסיטאי של פדובה עשרה מקרי מוות. בעיר פדובה, שמונה 250 אלף תושבים ומעניקה שירותי רפואה ל-750 אלף תושבים בכפרים הסמוכים, נרשמו 1,552 חולים מאומתים, מתוכם 136 מאושפזים בבית חולים. 32 מהם נמצאים בטיפול נמרץ, 13 נפטרו, 10 שוחררו מהטיפול הנמרץ לאחר שמצבם השתפר, ו-83 החלימו ושוחררו לבתיהם.
"לעת עתה התפשטות הקורונה בפדובה נמצאת תחת בשליטה יחסית. לעומת זאת, מספר המתים מהמחלה באיטליה כולה כבר הגיע ל-7,503, ולפי העדכון האחרון (יום ד') הוא הגבוה ביותר בעולם. מספר הנדבקים הרשמי עומד על 74,386 בני אדם.
איך אתה מסביר את השיעור הגבוה של החולים שמתו מקורונה באיטליה?
"איטליה נמנית עם המדינות שבהן תוחלת החיים היא הגבוהה ביותר בעולם. סבתא של אשתי בת 92, והיא חיה לבדה ומנהלת אורח חיים עצמאי לגמרי, יוצאת לקניות, מבשלת, מטיילת, הכל. הקשישים כאן מגיעים לבתי אבות רק סביב גיל 95, וכמה שנים לאחר מכן למחלקות הגריאטריות. כלומר, יש הרבה אוכלוסיה מבוגרת.
"ההסבר למספרם הגבוה של המתים נעוץ גם בעובדה שהנגיף התפרץ בבתי חולים ייעודיים לגריאטריה. זה קרה בטרוויזו (עיר במחוז וונטו, אט"א) וזה קרה במחלקות גריאטריות בבתי חולים של ברגמו (עיירה ליד מילנו במחוז לומברדיה, אט"א). ברגע שהנגיף מגיע למקום שמרוכזת בו אוכלוסיה מבוגרת, הוא מתפרץ כמו אש בשדה קוצים.
ובפדובה אין אוכלוסייה מבוגרת? איך בכל זאת הצלחתם להשתלט על התפשטות המחלה בפדובה?
"יש לכך כמה סיבות. ראשית העיירה שממנה החלה התפרצות המחלה נמצאת במחוז וונטו וו, סמוך לוונציה, והיא נסגרה מיד כשהתגלו שני חולי קורונה, שהגיעו לבית החולים במצב קשה. הרשות המקומית, ולא הממשלה, היא זו שקיבלה את ההחלטה לסגור את העיירה, ולבצע בדיקות לכל 3,000 תושבי העיירה.
"בבדיקה נמצאו 80 נשאים של הנגיף, שרובם ככולם לא פיתחו שום תסמינים. זו הסיבה הראשונה לכך שבמחוז ונטו הקורונה לא הפכה לפצצת פאנדמיה בלתי נשלטת, כפי שקרה בלומברדיה. היה לנו זמן להתכונן, להכין את בתי חולים, ולרפא את החולים שהיו בבית החולים לפני שהגיעו חולים חדשים.
"ההסבר למספרם הגבוה של המתים באיטליה נעוץ גם בעובדה שהנגיף התפרץ בבתי חולים ייעודיים לגריאטריה. ברגע שהנגיף מגיע למקום שמרוכזת בו אוכלוסיה מבוגרת, הוא מתפרץ כמו אש בשדה קוצים"
"הניסיון הזה גם הוכיח את הטענה של ארגון הבריאות העולמי, ששיעור הנדבקים בקורונה בכל מדינה ומדינה, גבוה בהרבה משיעור החולים המוכרים למערכת.
"הסיבה השנייה היא רפואית. חודשים ספורים לפני התפרצות המגפה הגיע אלינו מנהל המרכז האוניברסיטאי להרדמה והחיאה, פרופ' פאולו נוואלזי, בעל שם עולמי, והוא היה בקשר ישיר עם מנהלי יחידות לטיפול נמרץ בווהאן. ככה קיבלנו באופן ישיר מידע על המחלה, שלא היינו מקבלים משום מקור אחר.
גילינו למשל, שהנגיף פוגע לא רק בריאות אלא גם בלב. כ-30% מהחולים בווהאן מתו מאי ספיקת לב ולא מבעיה נשימתית. זה שינה לחלוטין את אופן הטיפול שלנו בחולים.
מה עוד למדתם על המחלה מהניסיון של השבועות האחרונים?
"בהתחלה התייחסנו לזה כמו לשפעת מאוד מדבקת, אבל בעצם הבנו שזו מחלה בלתי צפויה שמתנהגת בצורה אחרת לגמרי. בשפעת יש תהליך לינארי של החמרה או של שיפור, שניתן לצפות, ויש תגובה מהירה יחסית לטיפול המוענק לחולה. בניגף הקורונה, לעומת זאת, המחלה יכולה לשנות את פניה במהלך היום כמה פעמים. אפשר לראות שיפור, וכמה שעות לאחר מכן החמרה חמורה.
"אנחנו הרופאים באיטליה אומרים אחד לשני היום שסבלנות היא שם המשחק. אם החלטת על טיפול מסוים והחולה לא מגיב, תחכה עוד שעה. לעתים התגובה לטיפול היא מאוד איטית. המצב מתבהר רק אחרי כמה שעות טובות, וכשיש שיפור התגובה היא ממש דרמטית.
"גילינו למשל, שהנגיף פוגע לא רק בריאות אלא גם בלב. כ-30% מהחולים בווהאן מתו מאי ספיקת לב ולא מבעיה נשימתית. זה שינה לחלוטין את אופן הטיפול שלנו בחולים"
"בתחום ההנשמה, למשל, יש טכניקה, שאם מטופל לא מגיב טוב להנשמה, ולא מגיע להיקף הרצוי של החמצן בדם, גם כשההנשמה היא מקסימלית, צריך להפוך את המטופל על הבטן. זו פרקטיקה שאינה חדשה ושמרבים להשתמש בה עם מושתלי ריאות, אך גם במחלות אחרות. אבל אף פעם לא ראיתי תוצאות כל כך דרמטיות לטכניקה הזו כמו עם חולי קורונה. היו מקרים שלא הצלחתי להנשים חולים, למרות שהמכונות עבדו על היכולת המקסימלית, וברגע שהפכתי את המטופלים פתאום החמצן בדם קפץ במאות אחוזים.
אילו תרופות הכנסתם לשימוש בטיפול בקורונה?
"בהתחלה השתמשנו בתרופות שכבר נכנסו לפרוטוקול הטיפול בחולי קורונה בכל העולם. למשל קלטרה, שהיא תרופה המשלבת שתי תרופות שמשמשות לטיפול בתסמונת הכשל החיסוני הנרכש – HIV, וכן כלורוקווין, שזו תרופה למניעת מלריה, וכבר נמצאה כיעילה בעת התפרצות מגיפת הסארס. הן היו בשימוש בווהאן, והחולים הראו שיפורים ניכרים לעומת חולים שלא טופלו בהן, אבל התוצאות הגיעו בשלבים מאוחרים יחסית.
"אבל לפני כשבועיים גילינו תרופה חדשה, שהגדילה את קצב הריפוי משמעותית ובזכותה הצליחו חולים לנשום בכוחות עצמם בתוך 48 שעות. מדובר בתרופה ששמה טוסיליזומב (TOCILIZUMAB), ושההצעה להשתמש בה הגיעה בכלל ממחלקה אונקולוגית בנאפולי. זו תרופה מתחום המחלות האוטואמוניות, אבל היא עוזרת לאזן את המערכת החיסונית גם למטופלי כימותרפיה.
"לפני כשבועיים גילינו תרופה חדשה, שהגדילה את קצב הריפוי משמעותית ובזכותה הצליחו חולים לנשום בכוחות עצמם בתוך 48 שעות. ההצעה להשתמש בתרופה הזו הגיעה בכלל ממחלקה אונקולוגית בנאפולי"
"הבעיה הגדולה עם הנגיף שמשתכפל בתוך התאים של הרירית בריאות, זה לא רק הנזק הישיר שהוא גורם, אלא גם התגובה החריפה של מערכת החיסון, שמיד נרתמת לחסל את הנגיף, ומפתחת דלקת חריפה שפוגעת עוד יותר בתאי הרירית. הטוסיליזומב עוצרת את הפגיעה הנוספת של מערכת החיסון בריאות.
"אבל יש גם בעיה עם התרופה הזו והיא שניתן להשתמש בה אך ורק במקרים שבהם אנחנו בטוחים שאין בגופו של האדם שום חיידק אחר, אלא אך ורק נגיף הקורונה. בכ-25% מהמקרים מפתחים החולים בקורונה דלקת ריאות חיידקית, ובמקרים כאלה, עצירת המערכת החיסונית בעצם מאפשרת לחיידק להשתולל וזה כבר יכול להיות קטלני.
"צריך לערוך הרבה בדיקות, על מנת לגלות שהחולה לא סובל מדלקת חיידקית, ורק אז אפשר לתת לו את התרופה הזו. אם רק היינו יכולים לתת את התרופה הזו לכל אחד, כבר היינו סוגרים את הטיפול הנמרץ לחולי קורונה.
"התרופה השנייה היא תרופה אנטיווירלית, בשם REMDESIVIR, שנוצרה בעקבות התפרצות נגיף הסאס והמארס, ונמצאה יעילה גם בחולי אבולה. היא פוגעת במערכת השיכפול של הנגיף ולכן יכולה למנוע החמרה, ולכן עדיף להתחיל את הטיפול בתרופה מוקדם.
"מעבר לכך, זו תקופה שבה הרופאים נאלצים להיות יצירתיים. בעיר פארמה שבצפון איטליה, למשל, הצליחו להנשים אנשים באמצעות מסיכת צלילה של דקתלון. זו מסיכה אטומה לגמרי, ובאמצעות מדפסת בתלת מימד הצליחו להדפיס חלק שמחבר אותה למכונת בנשמה. זה רעיון גאוני, כי הוא מאפשר לסייע לחולים שאי אפשר להחדיר להם צינור הנשמה".
האם תוכל להפריך סופית את השמועה על כך ששימוש בתרופות אבופרופן (אדויל ונורופן) מעודד את התפרצות הנגיף?
"בוודאי, זו הייתה גם ההצהרה הרשמית של ארגון הבריאות העולמי, ארגון התרופות הארופי וה-FDA. אנחנו משתמשים בטיפול נמרץ במולקולות שדומות לאיבופרופן, למשל בקטופרופן, שהיא מאותה המשפחה ואין עם זה שום בעיה".
מה הצפי שלך לעתיד?
"אני חושב שאנחנו מתחילים להשתלט על המחלה. אנחנו כבר מכירים את התסמינים ואת שלבי המחלה, ומטפלים בחולים מסובכים מכל מיני כיוונים, גם במערכת החיסונית, גם בשיטות הנשמה שפיתחנו, וגם עוזרים במחלות לב ראשוניות. יש פחות חוסר וודאות, ואנחנו יודעים עם מה אנחנו מתמודדים. לדעתי, השיא כבר מאחורינו. אנחנו נשתלט על הנגיף וניישר את העקומה בתוך כמה שבועות, אך הסגר יימשך עד יוני. איטליה מקדימה את ישראל במשהו כמו חודש, כך שלדעתי אצלכם הכל ייגמר רק ביולי".
"לדעתי, השיא כבר מאחורינו. אנחנו נשתלט על הנגיף וניישר את העקומה בתוך כמה שבועות, אך הסגר יימשך עד יוני. איטליה מקדימה את ישראל במשהו כמו חודש, כך שלדעתי אצלכם הכל ייגמר רק ביולי"
האם ישראל תגיע למספרים ולאחוזי התמותה של איטליה?
"אם את שואלת על שיעור החולים באוכלוסיה אני חושש שהתשובה לכך היא כן. אני לא חושב שמערכת הבריאות בישראל מוכנה לאירוע בסדר גודל כזה. היתרון של ישראל הוא הצבא, שיכול להקים בית חולים שדה ולטפל בחולים קלים, וזה מה שצריך להיות.
"בעיה קשה נוספת היא מיעוט מספרם של מומחים ושל אנשי צוותים רפואים בחדרי טיפול נמרץ. גם רופאים וגם האחיות בטיפול הנמרץ הם מומחים שאי אפשר להכשיר ברגע, והם אלה שנפגעים ראשונים. לכן כל כך חשוב למגן את הצוות הרפואי. זו בדיוק אותה הבעיה שהיתה באיטליה: אנשי המקצוע שהיינו זקוקים להם יותר מכל חלו בעצמם".
מה אתה חושב על הדיווחים על מחדל ציוד המיגון, שהרופאים הישראלים מתמודדים איתו?
"זה מחדל כלל עולמי. גם באיטליה היו מקרים שרופאים טיפלו בחולי קורונה עם מסיכות פשוטות של חדרי ניתוח. יש לכך השלכות לא רק על בריאות הרופאים והאחיות עצמם, אלא על כל המאבק בקורונה ברמת המדינה".
איך מצב הרוח של האנשים בפדובה אחרי שבועיים וחצי של סגר?
"הסגר שלנו מאפשר לצאת למרחק של 200 מטר מהבית, ולהתרחק יותר רק לצרכים חיוניים. זה קשה והאנשים סובלים, אבל הם עדיין אופטימיים ותולים שלטים מהמרפסות. עכשיו למשל, כולם מציירים קשת בענן וכותבים שהכל יהיה בסדר. גם הילדים שלי הכינו שלט כזה אתמול".
איך אתה מסתכל על התקופה הזו כאיש מקצוע, כרופא?
"רפואה היא מקצוע משעמם בדרך כלל, והבנתי את זה תוך כדי הלימודים. לכן בתור אדם שאוהב לעבוד בלחץ ובאקשן, החלטתי שאני רוצה לעסוק בהרדמה ולעבוד בתחום ההצלה. אני עובד בחדרי ניתוח, באמבולנס ובמסוקי חילוץ. אני אוהב לעבוד בטיפול נמרץ, כי זה כמו משחק שחמט עם אלוהים או עם השטן – אתה עושה משהו, ורואה איך החולה מגיב. ופתאום כשחולה יוצא ממצב רפואי קריטי יש סיפוק אדיר.
"אני עובד בחדרי ניתוח, באמבולנס ובמסוקי חילוץ. אני אוהב לעבוד בטיפול נמרץ, כי זה כמו משחק שחמט עם אלוהים או עם השטן – אתה עושה משהו, ורואה איך החולה מגיב. ופתאום כשחולה יוצא ממצב קריטי יש סיפוק"
"בתקופה הזו אני מרגיש שאני לומד על מחלות נשימתיות ביומיום יותר ממה שלמדתי בכל 16 השנים שחלפו מאז שהתחלתי ללמוד רפואה. אני גם מכיר את הקולגות שאני עובד איתם כבר 5 שנים כאילו שעברנו ביחד טירונות, או אימון בצה"ל. אנחנו חיילים בצבא הכי גדול בעולם. כשזה ייגמר באיטליה, אני אשמח להגיע לישראל, לתת יד ולתרום מהידע ומהמאמץ לרופאים כאן".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אני לא רופא, לא מדען וגם לא ביולוג.
אני בעל ידע בלוגיקה למדתי לוגיקה במסגרת לימוד פילוסופיה ודי הצטיינתי בתחום.
במסגרת לימודי וגם להנאתי פתרתי משוואות לוגיות די מורכבות.
יש לי נטייה לחשוב מחוץ לקופסא, לא להיות חלק מהעדר. סוג של נונקונפורמיסט לטוב ולרע. אל דאגה לעולם לקחתי אחריות על השגיאות שלי והיו לא מעטות בחיי.
מעבר לזה אני נזכר בסיפור 'בגדי המלך החדשים'.
אחרי שקראתי די הרבה מאמרים, גרפים וסטטיסטיקות בנושא החם 'קורונה' אני רוצה להציע פתרון אחר.
אני חושב שהסגר הוא לא הפתרון האידיאלי לדעתי הפתרון הנכון הגורם לנזק הקטן ביותר הוא אחר.
לדעתי צריך לבדוק את רמת החמצן בדמה של האוכלוסיה.
חושבני שמי שרמת החמצן הרווי שלו בדם נע בין 98% ל100% יכול להסתובב חופשי בתנאי שהוא לא יבוא במגע עם אנשים הנחשבים למדוכאי חיסון, מחלות רקע, או מי שרמת החמצן שלו בדם נמוכה מ92% בתנאי שהוא חי בגבהים הנמוכים מ1200 מטר מעל פני הים. שזה רוב המדינה למעט מי שחי בהר חרמון (מעניין כמה אנשים יחלו שם)
אני טוען שהסיבה שילדים לא נפגעים מהוירוס היא בעובדה שהחמצן הרווי בדמם מגיע לרמות של למעלה מ99%. (עישון וזיהום אוויר שעדיין לא נחשפו אליו). כך גם לגבי ספורטאים שחושבני ולא נמצא מי שיתפגר מהמחלה.
לדעתי אפשר לצייד את כל האוכלוסייה במכשיר פשוט למדידת חמצן רווי בדם. (אוקסימטר)העלות שלו אפסית (כמה עשרות ש"ח) בעלי אקספרס הוא עולה 40 ש"ח כולל משלוח. כך שבכמות גדולה מחירו יכול להגיע ללא יותר מ10 ש"ח. לאחר שכל אזרח יקבל מכשיר יש לבקש ממנו לבצע מדידות ולשלוח למרכז מידע שינתח את התוצאות.
אפשר לבדוק חולים מאומתים. אנשים עם מחלות רקע, חולים שהבריאו. נשאים ללא סימפטומים, ילדים.
והיה אם התוצאות יראו שהמשתנה היחיד והדומיננטי הגורם להחמרה עד כדי הנשמה הוא כמות החמצן הרווי בדם. פתרנו את הבעיה.
לפעמים באמת המלך ערום.
זה מזכיר לי את דבריו של מנכ"ל אינטל לשעבר דב פרומן שאמר שהוא רוצה אצלו את הפילוסופים לא המתכנתים המדהימים. כי רק הם יכולים לראות את המציאות מחוץ לקופסה. ואולי אני טועה לחלוטין. גם גדולים ומי שזה תחומם העיקרי טעו.