סערה פוליטית מושלמת

הפגנה נגד חוק הלאום (צילום: Tomer-Neuberg-Flash90)
Tomer-Neuberg-Flash90
הפגנה נגד חוק הלאום

כבר יותר משנה שאני מסתובב עם המחשבה של איך זה יהיה לספר על התקופה הזו בעתיד: איך בעוד חמישים-שישים שנים אמצא את עצמי מוקף בנכדים, ואספר להם על איך שלוש מערכות בחירות בפחות משנה הטרילו מדינה שלמה, איך חשוד בפלילים הנהיג את המדינה תוך שהוא מרסק את מוסדותיה וערכיה ועל איך האיש הכי-פחות-מתאים לתפקיד "מנהיג העולם החופשי" התמודד עם האסון הגלובלי החמור ביותר מאז מלחמת העולם השנייה.

אבל אירועי יום חמישי לגמרי שברו את כל השיאים – הכניעה של בני גנץ לווטו של הליכוד על מועמדותו של מאיר כהן ליו"ר הכנסת, שבירת הכלים מצדו של יאיר לפיד והתפרקות המיזם הפוליטי שנקרא "כחול לבן", בפחות משתיים-עשרה שעות. כל זה על רקע כאוס חוקתי חסר תקדים נוכח ההתנגשות בין בג"ץ ליו"ר הכנסת אדלשטיין, כשבחוץ משתוללת מגפת הקורונה וענני משבר כלכלי מיתמרים באופק.

לקח לי קצת זמן לסדר את המחשבות, אבל אלה חמש התובנות המרכזיות לגבי אירועי יום חמישי:

1. שני הגנרלים, הישראלי והצרפתי

שארל ד-גול אמר פעם ש"בתי הקברות מלאים באנשים שהיו משוכנעים שאין להם תחליף". בפרפראזה על הפוליטיקה הישראלית ניתן לומר, ש"בית הקברות הפוליטי בישראל מלא באנשים שהיו משוכנעים שנתניהו מאמין שאין להם תחליף".

רשימת מאוכזבי, שלא לומר נבגדי נתניהו, היא כמעט אינסופית. היא לא מפלה בין גנרלים (שאול מופז) לאזרחים (בוז'י הרצוג), אנשי מפלגתו (ארדן שהובטח לו תיק בכיר בבחירות 2015) או ציבור מצביעיו (להם הבטיח שישאיר את תיק החינוך בידי הליכוד), בין ימנים (משה פייגלין), שמאלנים (ציפי לבני) או סתם אופורטוניסטים (אבי גבאי, שעל פיגוע ההתאבדות שביצע במפלגת העבודה ראוי להרחיב בפוסט נפרד).

רשימת מאוכזבי, שלא לומר נבגדי נתניהו, היא כמעט אינסופית. היא לא מפלה בין גנרלים לאזרחים, אנשי מפלגתו או ציבור מצביעיו, בין ימנים, שמאלנים, או סתם אופורטוניסטים

אז עכשיו בני גנץ הצטרף לרשימה זו כשנכנס תחת כנפי ממשלתו. לא מאהבת בנימין אלא משנאת הקורונה, ובעיקר מתוך פחד מדעת הקהל – גנץ, כבעל המנדט להרכבת ממשלה, נתפס כמי שמתעסק בפוליטיקה קטנה בעוד נתניהו "ניצב בחזית המערכה" נגד הנגיף. ההשפלות שספג מאורלי לוי-אבקסיס, המרד-לא-מרד של הנדל והאוזר והרומן מהצד עם הרשימה המשותפת פגעו כולם בתדמית שלו, וגנץ הבין שאם ישראל תיקלע לבחירות רביעיות (קטסטרופה בפני עצמה) הוא יפסיד ונתניהו יקבל את ה-61 המיוחלים.

2. חטא התמימות

חטאו של בני גנץ הוא לא בהפרת ההבטחה לבוחריו (עד לפני שנה, בפוליטיקה הישראלית זה לא היה חטא אלא נורמה), או בבגידה בעקרונותיו. גנץ חטא במשהו עמוק יותר וחמור הרבה יותר: בתמימות. הוא השתכנע, ושכנע יחד איתו את שותפו גבי אשכנזי, שהדרך הנכונה להתגייס למאבק בקורונה הוא ממשלת אחדות. כאילו אם גנץ ישב בלשכת שר החוץ במקום ישראל כ"ץ, ואשכנזי ישוב לקומה ה-14 בקרייה וידיח ממנה את נפתלי בנט, המגפה תיבלם במהירות וביעילות.

על פניו, גנץ מיקסם את התועלת הפוליטית שיכול היה להפיק מהסיטואציה: עם 15 מנדטים בלבד, הוא סחט שני תיקים בכירים (חוץ וביטחון) ועוד שני תיקי ליבה – משפטים ותקשורת – החיוניים לשמירה על שלטון החוק, בפרט נוכח משפטו של ראש הממשלה, ותוך שהוא בועט מהם את שליחיו של ראש הממשלה אוחנה ואמסלם.

הוא התחמק מלקחת על עצמו "תיקי מוות" כמו הבריאות והאוצר, שהשרים שיחזיקו בהם בחודשים הקרובים יחטפו כמויות של מים צוננים מהציבור, ובעוד שנה וחצי הוא צפוי להיכנס לבית בבלפור. אבל בחיים יש אי-וודאות לגבי התועלת, ובהתאם, תורת המשחקים נותנת לנו מושג נוסף שצריך לקחת בחשבון: תוחלת – מה הסיכוי שהתועלת אכן תתממש?

בתקשורת נטען שקיבל ערבויות מפה ועד הודעה חדשה. עמית סגל אפילו הצביע על האיש שנתן לו אותן – יו"ר ש"ס אריה דרעי. נו, אם גנץ מוכן לקבל את מילתו של אסיר לשעבר, שועל הקרבות הפוליטי שהוא ותיק השרים בממשלה (לצד נתניהו עצמו), יוזם "בלוק הימין" ושותפו האסטרטגי של ראש הממשלה, כנראה שגנץ אפילו יותר תמים ממה שחשבנו.

נטען שקיבל ערבויות רבות. עמית סגל אפילו הצביע על הערב – דרעי. נו, אם גנץ נסמך על מילת האסיר לשעבר, שועל הקרבות הפוליטי, יוזם בלוק הימין ושותפו האסטרטגי של רה"מ, כנראה שגנץ אפילו יותר תמים ממה שחשבנו

3. הצמד שנותר בחוץ

אי שם ב-2013 העליזה, כש"יש עתיד" הייתה השותפה הבכירה בממשלה והשוויון בנטל היה בשיא המחלוקת הפוליטית, ישבו שני שרים בכירים לצדו של נתניהו: שר האוצר לפיד מזה, ושר הביטחון יעלון מזה. סביב אחד העימותים בין השניים על נושא גיוס החרדים, התפרסמה השורה הבאה באחת הכותרות בתקשורת: "הקרב על ירושת של נתניהו החל".

מי היה מאמין שבסה"כ שבע שנים לאחר מכן שני שותפיו לשעבר של ראש הממשלה והיריבים הפוליטיים יהיו מובילי המחנה הפוליטי נגדו. הם לא רק שונים דרמטית מהאלקטורט השמאלי שרואה בהם את מנהיגיו (בעיקר לאור ההתרסקות של העבודה ומרצ), בוגי הנץ ולפיד הקפיטליסט, הם גם מאוד שונים זה מזה: גנרל לשעבר, רציני ומעמיק אבל קצת אפור, ופרזנטור כריזמטי שמאחוריו צבא של פעילים והתשתית הפוליטית המאורגנת בישראל.

החיבור ביניהם נובע, אם כן, לא מהדמיון ביניהם אלא מהחוויה המשותפת שלהם כשותפיו הפוליטיים של ראש הממשלה. אשכנזי וגנץ מכירים את "ראש הממשלה נתניהו" מהבור בקרייה ומישיבות הקבינט, לפיד ויעלון מכירים את "ביבי" ממסדרונות הכנסת ומישיבות הממשלה. בעיניהם, הוא יעשה הכל כדי לשמור על הכיסא, ושותפיהם לשעבר לקוקפיט הם מה שבברית המועצות כינו "האידיוטיים השימושיים" שלו הפעם.

4. תחייתו של לפיד

החיבור הזה, לפיד-יעלון, דווקא עשוי לעשות טוב לשניהם: הם ייתפסו, בוודאי בעיני מחנה ה"לא ביבי", כמי שעמדו על עקרונותיהם – לא לשבת עם נאשם בפלילים ולהגן על הדמוקרטיה הישראלית – ולא מצמצו נוכח ההפחדות (המוצדקות לכשעצמן) מהקורונה.

הוויתור על הכיסאות סביב שולחן הממשלה (לפיד היה יכול להיות שר המשפטים ויעלון שר החינוך) הוא עוד צעד בתהליך ההתבגרות הפוליטי של השניים שהחל כשוויתרו, כל אחד בתורו, על המקום הראשון לטובת מי שהאמינו בו. ללפיד גם תתלווה עכשיו ההילה היוקרתית של ראש האופוזיציה, עם המאבטחים והנאומים הקבועים והפגישות עם שועי עולם.

הוויתור על הכיסאות סביב שולחן הממשלה (לפיד היה יכול להיות שר משפטים ויעלון שר חינוך) הוא עוד צעד בתהליך ההתבגרות הפוליטי של השניים, שהחל כשוויתרו, כל אחד בתורו, על המקום ה-1 לטובת מי שהאמינו בו

אם הם ישכילו לשתף פעולה לאורך זמן,  כל מה שיצטרכו לעשות בשנה וחצי הקרובות זה למצב את עצמם כאלטרנטיבה שלא ויתרה על ערכיה. אם תתגשם ההנחה שלהם שנתניהו יפר את הבטחותיו וישפיל את גנץ קבל עם ועדה, הם יהיו שם בבחירות 2021 כדי לאסוף את השאריות של חוסן לישראל מהרצפה.

5. הפתרון של השמאל

מה לא נכתב על "הבעיה של השמאל" – אליטיזם, ניתוק מהעם, חוסר יכולת להגיע לקהלים חדשים, אידיאולוגיה כלכלית שאבד עליה הכלח, טהרנות, צדקנות, מחנאות, סכינאות וכישלון בהצמחת מנהיגים. לא נבקש לדבר על מקורותיה של "הבעיה של השמאל" אלא רק על התוצאה עצמה של בעיה זו: אין להם מספיק קולות.

זה עובדתית נכון: מפלגות השמאל צנחו מ-29 מנדטים בכנסת ה-20 ל-11 בלבד בכנסת ה-22. בבחירות האחרונות הן הצטמקו ל-7. עם נטישתה של אורלי לוי-אבקסיס, כוחן של העבודה ומרצ הוא 5% בלבד מהרכב הכנסת.

הפתרון של השמאל נמצא, אם כן, במאגר הפוטנציאלי של קולות המצוי באוכלוסייה הערבית בישראל. רוב מוחלט של ערביי ישראל משתלבים בחיי היום-יום במדינה, מוטרדים מבעיות מקומיות כמו פשיעה ובנייה, ומבקשים בהתאם להשתלב גם בעשייה הפוליטית. אבל "הרשימה המשותפת", שנולדה בחטא העלאת אחוז החסימה, היא מוקצית.

ערביי ישראל צריכים להיות לפלטפורמה החדשה מה שהשחורים בארה"ב הם למפלגה הדמוקרטית, לא רק קולות להישען עליהם, אלא שותפים אמיתיים.

הפתרון של השמאל נמצא במאגר הפוטנציאלי של קולות באוכלוסייה הערבית בישראל. ערביי ישראל צריכים להיות לפלטפורמה החדשה מה שהשחורים בארה"ב למפלגה הדמוקרטית, לא רק קולות להישען עליהם, אלא שותפים אמיתיים

מפלגה חדשה, יהודית-שמאלנית-ערבית-פטריוטית, תנער ממנה את המותג העבש (והזכור לרעה בקרב הציבור הערבי) של "העבודה", ותיתן פתרון לבעיות של שתי הקבוצות האלו: השמאל היהודי ישאב קולות שלכאורה "לא נספרו" בחישובים להקמת ממשלה לתוך מפלגה חדשה ולגיטימית. הפלגים הקיצוניים בחברה הערבית, תומכי הטרור, ימצאו עצמם מחוץ לכנסת, לא מכוח פסיקה של ועדת הבחירות או בג"ץ אלא בגלל כוחות השוק, כאשר לרובם המוחלט של ערביי ישראל תהיה אלטרנטיבה טובה יותר שתייצג אותם בנאמנות רבה יותר.

הזרעים לשיתוף פעולה יהודי-ערבי נזרעו עתה, כשהרשימה המשותפת המליצה על גנרל לשעבר לראשות הממשלה. עתה ישכיל השמאל הישראלי אם יצליח להנביט מהם שיתוף פעולה שוויוני עם עשרים אחוזים מאוכלוסיית המדינה.

רותם אורג הוא חוקר פוליטיקה ומדיניות חוץ אמריקאית, יוצא אגף המודיעין בצה"ל, סטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים ומחבר הספר "לב ארי".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,228 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום ראשון, 7 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

דוקטרינת הצדק האנושי של השופט נעם סולברג

מי שיהיה נשיא בית המשפט העליון בעוד כשמונה שנים, מאמין כי "צדק אבסולוטי שאינו מתפשר, עלול לרסק את החברה" וכי "הצדק האנושי מוגבל באילוצי המציאות החומרית ושלל צרכי גוף ונפש" ● גם במקרה של מנדלבליט וגם במקרה של נתניהו, סולברג פיתח את תזת "הרבב כיתרון" ● "אדם איננו מלאך", כתב לאחרונה, "ואנשי השירות הציבורי אינם יוצאי דופן" ● פרשנות

עוד 909 מילים

לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, אפילו כיצד נרכוש אוכל

עכשיו, כשהעניינים כנראה מתחילים לחזור למסלולם, אפשר לבחון את מה שעברנו. אז איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת.

הקורונה הכתה בנו כמו הודעה של מרצה על שיעור השלמה ביום שישי. צפוי, אבל אף אחד לא תכנן לקחת בזה חלק עד שהוא הודיע על נוכחות חובה, או במקרה שלנו בידוד.

איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת

זה קרה ממש בתחילתו של סמסטר ב', אני זוכרת את המרצה מדברת איתנו על תוכנה בשם “zoom”, ושרוב הסיכויים נעבור ללמוד למידה מקוונת, מהבית. בהתחלה שמחתי, איזה כיף, נלמד מהמיטה, לא נצטרך להתעורר מוקדם יותר או לבשל מראש או ללבוש בגדים אמיתיים שהם לא פיג'מה.

אך עד מהרה מאוד החלום הפך לסיוט.

העומס הלימודי גדל בטענה ש"גם ככה אנחנו לא עושים כלום", לפתע סילבוסים שלמים השתנו והתהפכו, נוספו מטלות רבות, הדרישות עלו. וללמוד במיטה זה לא באמת נוח אז אין ברירה, את יושבת על כיסא מול מסך 12 שעות ביממה.

ההבנה העמוקה שישראל היא כנראה לא אומת הייטק גדולה כי בכל זאת כל שיעור השאלה הכי נפוצה הייתה "שומעים אותי?".

דברים שנקלטו במצלמות וידאו שאולי היה עדיף שלא היינו רואים. התמודדות עם קריוקי בעשר בבוקר של השכנים.

ובכל זאת, שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה או ימי הסטודנט אלא על הודעת היציאה לחל"ת. קחו לנו את הקפה, את הסיגריות, את החומוס בבניין רפואה, אבל אל תקחו לנו את הפרנסה.
הקושי הכלכלי בתקופה זו הביא אותי ואת חבריי  לספסל הלימודים לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים.

שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה. קחו לנו את הקפה, את החומוס בבניין רפואה, אבל לא את הפרנסה. זה הביא אותנו לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים

חלקנו לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, או אפילו כיצד נרכוש אוכל. בעקבות כך לא הייתה ברירה מלבד לחזור לגור אצל ההורים. ענין שיש לו השלכות משלו, הן רגשיות, הן נפשיות והן פיזיות.

בנוסף, רוב גדול של הסטודנטים מסתמכים על מלגות שבוטלו או לא המשיכו להתקיים במתכונת רגילה עקב המציאות החדשה.

הדבר היחידי שקצת נתן לי אוויר לנשימה זו המלגה שקיבלתי מקרן אייסף, אבל לצערי זה לא מספיק. אני ממש מקווה שהמדינה תבין שציבור שלם של סטודנטים נמצא בבעיה קשה, ויוכלו לסייע לנו כדי שלא נאלץ חלילה לנשור מהלימודים.

לסיכום, אינני יודעת מה יותר גרוע: גל החום המכה בנו, המצב הכלכלי של הסטודנטים, ריבוי השרים בממשלה או העובדה שתקופת המבחנים ממש קרובה. אבל מה שאני כן יודעת זה שרובנו מבינים שהסמסטר הזה די אבוד. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד בהקשר ללמידה מקוונת ודווקא כסטודנטית לחינוך אני מבינה כמה הוראה טכנולוגית היא העתיד.

עדן בן אור לומדת לתואר דו-חוגי בחינוך שנה ב', ותרבות צרפת וצרפתית שנה א', באוניברסיטת תל-אביב,  מלגאית קרן אייסף

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 439 מילים
עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הדילמה של הקהילה היהודית בעיר הבוערת

הקהילה היהודית במיניאפוליס - שם החלו המהומות בארצות הברית, בעקבות הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטר - חצויה ● מצד אחד, חברי הקהילה נחושים להגיש עזרה לעיר הבוערת ● מצד שני, הם חוששים להפוך בעצמם למטרה

עוד 654 מילים

למקרה שפיספסת

ח"כ ניצן הורוביץ: "הסיפוח הוא פשע מלחמה"

לפיד: "אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין" ● דיווח: נתניהו וגנץ הסכימו על הקמת פורום שרים מצומצם לעניינים מדיניים-בטחוניים רגישים ● ח"כ ג'בארין: "קורא לשר אוחנה להפסיק את המדיניות הגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית"

15:52 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, מתריע בשיחות סגורות: "אנחנו בהתפרצות שהיקפה לא ידוע".

לחדשות 12 אמר: "אני לא חושב שצריך להיות גל שני בישראל אם נתנהל נכון, אבל אנחנו בעלייה בתחלואה והיא מובהקת, אמיתית ומוחשית וייקח זמן עד שנבין את מלוא היקפה".

15:54 עריכה

בעקבות הרצח המשולש היום בלוד, תקף ח"כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) בחריפות את חוסר האונים של המשטרה והממשלה: "הרצח המחריד בלוד שוב חושף את המחדל של רשויות אכיפת החוק בהתמודדות עם תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. העבריינים מרגישים שיש להם יד חופשית לפעול, כל עוד קורבנותיהם הם ערבים. הגיע הזמן לסיים את 'האוטונומיה' של גורמי הפשיעה בחברה הערבית. אני קורא לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להפסיק את המדיניות השערורייתית והגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית".

15:58 עריכה

שר הכלכלה עמיר פרץ על מעגל האבטלה: "המבחן המשמעותי של הממשלה הינו ההיערכות לחגי תשרי שיכולים להפוך לימים נוראים עבור מאות אלפי אזרחים שא ישובו לעבודה. מצב שעלול לקבע תרבות של אבטלה שהיא מחלה מסוכנת כלכלית וחברתית. חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראלי, דבר שיאפשר להחזיר עד כ-50%  מהמובטלים לעבודה".

16:02 עריכה

הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בכיכר רבין שבתל אביב נגד סיפוח יהודה ושומרון.

19:14 עריכה

ח"כ עאידה תומא-סלימאן נמצאת בבידוד ולכן לא תוכל להגיע להפגנה שמתוכננת הערב בכיכר רבין בתל אביב נגד תוכנית טראמפ: "יושבת בבידוד ומחכה לשידור ישיר מכיכר רבין לצפות באלפי היהודים והערבים אשר ינהרו להפגין נגד הכיבוש והסיפוח".

19:32 עריכה

כאלף בני אדם מפגינים כעת בכיכר רבין בתל אביב נגד כוונת הממשלה לספח את שטחי יו"ש, זאת לאחר שהמשטרה חזרה בה אמש מהאיסור לקיים את ההפגנה בטענה שהיא נוגדת את תקנות הקורונה.

19:46 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הערב ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 התייחס לפגישה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו תמיד מתנהגים באופן מכבד. הפגישה שלנו עסקה רק בענייני ביטחון". 

לפיד התייחס לשבועות הראשונים של הממשלה: "אנחנו שלושה שבועות מאז שהממשלה הזאת הוקמה. ההחלטות היחידות שהם עשו זה להקים משרדים מיותרים עם שרים מיותרים, חוק נורבגי, עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים. זה הדבר היחיד שהם עשו".

"לכחול לבן אין שום יכולת לעצור שום דבר שהם הבטיחו שהם יעצרו. ההודעות שלהם רפויות. הם שם כדי להלבין את ההתקפה על מערכת המשפט. הם שם כי הם פחדו וכדי לייצר משרדים לכולם במצב של משבר חמור", הוסיף.

על תוכנית הסיפוח אמר: "הודעתי שאני תומך בה, אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין. אין מפות, האמריקאים עסוקים גם במהומות שלהם וגם בקורונה. רק לפני יומיים צה"ל התחיל להיערך. נתניהו כמו נתניהו הבין שהקורונה והשיח על הקריסה הכלכלית לא טוב לו – והבין שאם ידברו על הסיפוח מצבו יהיה טוב".

"זו לא ממשלת אחדות, לא תהיה רוטציה. הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה כי היא לא עוזרת לאזרחים ולעסקים הקטנים. והיא לא מוסרית. קורה פה משהו חמור".

20:18 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה בהפגנה בכיכר רבין נגד תכנית הסיפוח כי אפשר לעצור את זה.

"ביחד ערבים ויהודים עוד נביא את השלום והדמוקרטיה", אמר בהקלטה ח"כ עודה מהבידוד לאחר שח"כ סמי אבו שחאדה ממפלגתו נדבק בקורונה. "יש פה קהל מגוון ולא תמיד נסכים על הכול אבל נסכים על העיקר. אם לא, נאבק ביחד להסכים לחוד".

20:18 עריכה

יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ בהפגנה נגד הסיפוח: "הסיפוח הוא פשע מלחמה. פשע נגד השלום, פשע נגד הדמוקרטיה, פשע שיעלה לנו בדם. תאוות כוח משיחית מכאן התלכדה עם חזיונות משיחיים משם, המתנחלים מצאו את האוונגליסטים, וההזיות האלה ממיטות עלינו אסון, על כולנו – יהודים וערבים".

20:48 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ החליטו להקים פורום מצומצם בו יתקיימו הדיונים המדיניים והבטחוניים הרגישים בנושאים כמו תוכנית הסיפוח או הגראין האיראני – כך דיווח ברק רביד בחדשות 13.

לדברי הבכירים עמם שוחח, הסיבה לכך היא העובדה שבפורום של 20 שרים לא ניתן לנהל דיון רגיש ולא כל שכן לקבל החלטות. ההערכה היא כי בפורום החדש יהיו שמונה שרים, עם חלוקה שווה בין שני הגושים בממשלה.

22:01 עריכה

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) מההפגנה נגד הסיפוח: "אני כאן בשביל להגיד – לא נוותר. זה אפשרי. הגעתי הערב להפגנה נגד הסיפוח בשם כל חברות וחברי…ומיליון וחצי שהצביעו לגנץ שהבטיח אלטרנטיבה לנתניהו".

22:02 עריכה

ח"כ משה בוגי יעלון (יש עתיד-תלם): "ספין 'הסיפוח' גם נועד להסיט את תשומת הלב מחקיקה דרקונית שהופכת את ישראל מדמוקרטיה לדיקטטורה".

 

22:28 עריכה

ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) על ההפגנה בכיכר רבין: "יש כאן גיס חמישי שמייחל המהומות בארה"ב יגיעו לכאן. לא מפתיע שרבים מהם נמצאים בהפגנה בתל אביב שנראית כמו הפגנה עזתית ולא של ישראל מודאגים".

22:33 עריכה

בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו על ההפגנה: "החברים של ימינה מפגינים נגד החלת הריבונות".

22:40 עריכה

ח"כ מיקי זוהר (ליכוד): "תמונה מההפגנה היום בתל אביב. דגלי פלסטין וקריאות נגד מדינת ישראל. כפי הנראה מדובר בחבורת אנשים מנותקים מהמציאות, מלאים בשאננות יתר שהביאה עלינו את אסון אוסלו וההתנתקות. בע״ה נמשיך לפעול למען ארץ ישראל וריבונותה בכל הכוח ובמלוא העוצמה".

22:47 עריכה

השר רפי פרץ: "כשהשמאל הצוני נמחק ומאבק את השפיות הוא מאבד את דגלי האויב. עצוב שזה מה שנהיה מהשמאל בישראל".

עוד 16 עדכונים

הקהילה היהודית במדינות בריה"מ לשעבר הכריזה על מבצע שאפתני: טאבלט לכל קשיש ● זאת, לאחר שמבוגרים רבים נותקו מהעולם החיצון בעקבות מגבלות הקורונה ● בינתיים גויסו תרומות לארבעה מכשירים בלבד, אך אחד מהם עומד לשנות את חייה של אירינה, החולמת לשוחח באמצעותו עם חברתה, שעלתה לארץ ● "היינו כמו אחיות, אבל אני לא יכולה לדבר איתה יותר, בגלל שיקר לי מדי להתקשר אליה"

עוד 941 מילים

תגובות אחרונות

פרויקט צילומים "זה יותר קשה מהפיגוע במגדלי התאומים"

הצלם ג'ונתן אלפיירי יצא למסע לתוככי בית לוויות יהודי בניו יורק, שם, למרבה הצער, הובילה הקורונה לפריחה בעבודה ● דומיניק קרלה, מנהל בית הלוויות גוטרמן, אומר שלא ראה מספר כזה של מתים ב-30 שנות הקריירה שלו – והוא מעולם לא רצה לראות ● תיעוד מיוחד

עוד 343 מילים ו-1 תגובות

בירושלים הסטטוס קוו מתערער ● בדמשק נערך קונצרט היסטורי ● בוושינגטון מאיימים על אסד ● במצרים סוחרים במסכות משומשות ● בלוב מכנים את ברק אובמה "עבד" ו"טיפש" ● ואיזה אירוע נורא קרה בעיראק ביוני 1941 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 917 מילים

תיעוד מיוחד הסינים מראים לזרים את הדרך החוצה

בתי עסק ומקומות ציבוריים מגרשים אותי בזה אחר זה ● במקביל, הסינים מתקרבים לדת אחרי שנים של התרחקות כפויה, ומתחילים להבין שהנזק האמיתי והעמוק לכלכלה עוד לפניהם ● ואני מתחילה להתכונן לפרידה שלי משגנחאי ● הפרק הרביעי ביומנה של יפעת פרופר, המתעדת את עידן הקורונה בסין

עוד 3,460 מילים

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים

גנץ: "נשמור על חירות הפרט והדמוקרטיה גם בזמן חירום"

השר רפי פרץ: יש בתוכנית הסיפוח סעיפים שלא נוכל לקבל ● מנדלבליט: ישנה דחיפות לחוקק את חוק הקורונה, כי תקנות החירום יפקעו בקרוב ● נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי פרופסור חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ● ועד רשות שדות התעופה הפסיק את שביתת הפתע בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שנקבעה פגישה בעניינו בין שרת התחבורה רגב ושר האוצר כ"ץ

עוד 22 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה