• משבר הקורונה: שוטרי מג"ב במהלך עימות עם פלסטינים, מרץ 2020 (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)
    Nasser Ishtayeh/Flash90
  • משבר הקורונה: תפילה ברצועת עזה, מרץ 2020 (צילום: bed Rahim Khatib/Flash90)
    bed Rahim Khatib/Flash90
  • משבר הקורונה: חיטוי שטחים ציבוריים ברצועת עזה, מרץ 2020 (צילום: Abed Rahim Khatib/ Flash90)
    Abed Rahim Khatib/ Flash90
  • משבר הקורונה: איש ביטחון של הרשות הפלסטינית, מרץ 2020 (צילום: Wisam Hashlamoun/Flash90)
    Wisam Hashlamoun/Flash90

על פי הנתונים הרשמיים, מספר חולי הקורונה בגדה המערבית וברצועת עזה עדיין נמוך, ולמעשה הפלסטינים הם שחוששים מזליגת המחלה מההתנחלויות לשטחים ● בינתיים, ארגון רופאים למען זכויות אדם קורא לישראל להכיר באחריותה לנעשה שם - הן מבחינת החוק הבינלאומי והן מבחינה מוסרית ● "התפרצות בעזה תהיה קטסטרופה, בריאות לא פחות חשובה מביטחון"

וירוסים לא עוצרים במחסומים, כידוע, ובשבועיים האחרונים התובנה הזו חלחלה לרשות הפלסטינית ולישראל כאחת. שיתוף הפעולה בין הצדדים זכה ביום חמישי האחרון לציון "מעולה" על ידי שליח האום למזרח התיכון, כאשר צוותים רפואיים פלסטיניים קיבלו תדרוכים לגבי בדיקות קורונה בישראל, ושני הצדדים סיכמו על מניעה כמעט מוחלטת של תנועת פועלים וגורמים בינלאומיים מהשטחים ואליהם.

בצעד יוצא דופן, ישראל הודיעה שתאפשר לפועלים פלסטינים לשהות בה במשך חודשיים במקום לחזור כל יום הביתה, ובגדה הוטל סגר פנימי על התושבים.

משבר הקורונה חידד אצל שני הצדדים את התובנה שהבעיה שלנו היא קודם כל הבעיה שלהם, וההפך, כפי שאמר בכנסת משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות: "ברשימת הדאגות הכי גדולות שלי נמצאים גם הפלסטינים, הם ואנחנו זה כלים שלובים אפידמיולוגית. אנחנו מנסים לתת לדבר הזה מענה".

אלא שאם במצב רגיל הישראלים אוהבים לחשוב שהסכנה תבוא מהשטחים, הרי שהפעם המצב התהפך: הפלסטינים חוששים יותר מאיתנו.

משבר הקורונה: תפילה ברצועת עזה, מרץ 2020 (צילום: bed Rahim Khatib/Flash90)
משבר הקורונה: תפילה ברצועת עזה, מרץ 2020 (צילום: bed Rahim Khatib/Flash90)

בתשובה לשאלה האם המצב ברשות תחת שליטה, גורם במשרד הבריאות הפלסטיני שאיתו שוחחנו, אומר כך: "האיום היחידי שממנו אנחנו חוששים כרגע הוא העובדים שלנו בישראל ובהתנחלויות, הם הסכנה הגדולה ביותר מבחינתו.

"אלפים מהם חזרו לשטחי הרשות, ורק היום (ו') מצאנו שני נדבקים כאלה: אחד שעבד כמתדלק בגוש עציון, ואמא שלו, שעבדה כמנקה בהתנחלות סמוכה. גם בכפר בידו שליד ירושלים, שם יש ריכוז של 22 נדבקים, יש אחד שהגיע מישראל".

"אלפי עובדים חזרו לשטחי הרשות, ורק היום מצאנו שני נדבקים כאלה: אחד שעבד כמתדלק בגוש עציון, ואמא שלו, שעבדה כמנקה בהתנחלות סמוכה. גם בכפר בידו שליד ירושלים יש נדבק אחד שהגיע מישראל"

ביממה האחרונה בוצעו בתחומי הרשות הפלסטינית 291 בדיקות. בהנחה שמספר הבדיקות הזה משקף משהו, ואם להאמין לדיווח הרשמי, כרגע יש מעט מאוד נדבקים ברשות: 97 מקרים של קורונה התגלו בגדה ובעזה, כולל 18 שנרפאו, ואישה בת 60 פלוס מהכפר בידו שמתה, (נכון לשבת).

אלא שלמרות הסיכום בין שני הצדדים על סגירת המעבר לתנועת פועלים, הפלסטינים חוששים שזה לא סוף פסוק, כפי שממשיך ואומר אותו גורם:
"הממשל הפלסטיני הציב אנשי רפואה ושוטרים במעברים, אך עדיין יש הסתננות לא חוקית. צד לי לומר את זה, אבל יש שוק שחור לייבוא עובדים לישראל.

"אם לפני המשבר קבלני עבודה ומפעלים ישראלים שילמו 250 שקל ליום עבודה, עכשיו הם מציעים 500. בגלל המחסור בעובדים, הישראלים הכפילו את המחיר".

כדי למתן את החשש מפני עשרות אלפי הפועלים שחזרו לגדה, הפלסטינים היו אמורים לבדוק חלק גדול מהם, שלגביהם עלה חשש. אלא שכמו בכל העולם, הם סובלים ממחסור בערכות בדיקה. "יש לנו מחסור במטושים, ומתוך 60 אלף עובדים, בקושי יכולנו לבדוק בימים האחרונים כמה מאות", אומר הגורם ברשות.

"נאלצנו לפעול שלא לפי הפרוטוקול, כך שהיו לנו מאות עובדים בקצה החמור של הטריאג' (סקאלה של תעדוף טיפול לפי תסמינים), אבל רק אלה שהסיכון לגביהם היה החמור ביותר ביותר נבדקו. לכל השאר אמרנו ללכת הביתה ולהישאר בבידוד.

"אבו מאזן דיבר עם מדינות רבות כדי לנסות להשיג את המטושים, אך לצערי ביום חמישי הייתי במעבר שליד קלקיליה וחזרתי עם עשרה בלבד. גם בישראל, בטורקיה ובירדן יש מחסור. המשבר בינלאומי, ללא גבולות וללא פוליטיקה. עובדה שצוותים שלנו ביקרו בירדן ובישראל, ואנחנו משתפים פעולה עם משרד הבריאות הישראלי".

"אבו מאזן דיבר עם מדינות רבות כדי לנסות להשיג את המטושים, אך לצערי אתמול הייתי בקלקיליה וחזרתי עם עשרה בלבד. גם בישראל, בטורקיה ובירדן יש מחסור. המשבר בינלאומי, ללא גבולות וללא פוליטיקה"

על פניו, לפי הדיווחים הפלסטיניים הרשמיים כרגע המצב תחת שליטה: העקומה שם עוד לא התרוממה, אבל הסיכון להמשך ממשי, בפרט לגבי הרצועה הצפופה, שגובלת עם ישראל מדרום-מערב.

אימת הקורונה העבירה גם את הפוקוס של העזתים ממאבק לאומי וטרור לכוננות בריאות, כך שבשבועות האחרונים הם הפסיקו את ההפגנות על הגדר ועצרו את שיגור הרקטות והעפיפונים, למעט הבלחה של רקטה אחת ביום שישי האחרון. גם הרקטה הזו יכולה להתפרש כאיתות של החמאס לישראל, לקחת אחריות למצב החדש.

רן גולדשטיין, מנכ"ל רופאים לזכויות אדם (צילום: אקטיבסטילס, שירז גרינבאום)
רן גולדשטיין, מנכ"ל רופאים לזכויות אדם (צילום: אקטיבסטילס, שירז גרינבאום)

"הבידוד הוא לא בידוד"

"לדעתי כבר יש התפרצות בעזה, פשוט עוד לא לגמרי מודים בה", אומר לזמן ישראל רן גולדשטיין, מנכ"ל רופאים לזכויות אדם. "כרגע יש שם 9 נדבקים ידועים, והבידוד הוא לא בידוד, שמים אנשים יחד בבתי ספר שהפכו למרכזי בידוד. השלטון בעזה כן נקט בצעדים כדי להתארגן עד כמה שהם יכולים, אבל הם נכנסו למשבר הזה בתנאים בלתי אפשריים. אם לא תהיה הבנה שצריך פה שיתוף פעולה ולקיחת אחריות של ארגונים בינלאומיים עזה תתפרק", הוא מוסיף.

גולדשטיין היה בעברו דובר הצלב האדום בישראל, והארגון שבראשו הוא עומד כיום – שמחצית מאנשיו הם רופאים – אמון בעיקר על הזכות לבריאות בשטחים. עם זאת, הוא אומר שבעקבות משבר הקורונה הם מנסים לתת מענה גם לאוכלוסיות פגיעות אחרות, בתוך ישראל, כמו מבקשי מקלט, מהגרי עבודה וכלואים בשב"ס.

במה שנוגע לשטחים, בארגון אומרים שישראל אמורה לתת לפלסטינים סיוע מסיבי – גם בהתאם לחוק הבינלאומי, וגם מהסיבה הפשוטה שזה הדבר הנכון.

בעזה יש 13 מרכזים רפואיים, בהם 70 מיטות טיפול נמרץ בסך הכל. בגדה יש מספר זהה של מרכזים רפואיים, כולל בית החולים הגדול מקאסד במזרח ירושלים, ובסך הכל 125 מכונות הנשמה ומיטות טיפול נמרץ.

בעזה הצפופה יש 2 מיליון בני אדם, ומפחיד לשער מה יקרה אם וכאשר הנגיף יתחיל לתפוס תאוצה גם שם. לדברי גולדשטיין, "בעזה חסר הכל: ערכות בדיקה – אמנם עברו יותר בימים האחרונים, וכרגע יש כמה אלפים, אבל צריך עוד; מיטות טיפול נמרץ, מעבר ל-70 שישנן; והמחסור הוא גם בצוות רפואי, ציוד מגן ומסכות. זה לא רק מכונות הנשמה, אלא גם הצוות שיטפל.

"ממילא בשגרה עזה לא יכולה לתת מענה, אז בטח במצב של התפרצות קורונה, ועל זה תלביש גם מצב הומניטרי של מים מזוהמים שאי אפשר לשתות ברצועה".

כמה זה מטריד?

"הסיכון להתפרצות הוא גבוה והיכולת להתמודד איתו כמעט בלתי קיימת. הם הצליחו לעשות נפלאות אחרי מבצעים אחרים עם אלפי פצועים והרוגים, אבל התפרצות של קורונה תהיה קטסטרופה. השאלה אם הגופים בישראל נערכים לזה, ולא בטוח שיש כרגע תכנית פעולה למצב שבו יש את מאות הנדבקים".

רוב הנדבקים כרגע הם בגדה המערבית, ושם היכולת של הרשות למנוע תנועה של אנשים היא גבוהה יותר, אבל לא מוחלטת, מה גם שיש בעיות בשווקים ובמסחר, וניסיון להגביל אותו. לדברי גולדשטיין, למרות ההצלחה החלקית של אכיפת הסגר, גם הגדה לא מוכנה להתפשטות מהירה של המגיפה הזו.

"הסיכון להתפרצות בעזה הוא גבוה והיכולת להתמודד איתו כמעט בלתי קיימת. הם הצליחו לעשות נפלאות אחרי מבצעים אחרים עם אלפי פצועים והרוגים, אבל התפרצות של קורונה תהיה קטסטרופה"

"שיתוף הפעולה בין ישראל והגדה הדוק יותר, שתי המערכות מתקשרות יותר, אבל אי אפשר להשוות אותם למצב הישראלי, שגם הוא לא מזהיר. הצעדים שעשו פה מונעים יותר הדבקות, בעוד ששם חסרים צוותים רפואיים היו הדבקות גם בחלק מהמרפאות של אונר"א, שנותנות את שירותי הבריאות ביומיום".

משבר הקורונה: חיטוי שטחים ציבוריים ברצועת עזה, מרץ 2020 (צילום: Abed Rahim Khatib/ Flash90)
משבר הקורונה: חיטוי שטחים ציבוריים ברצועת עזה, מרץ 2020 (צילום: Abed Rahim Khatib/ Flash90)

עניין הפועלים

ויש כאמור את עניין הפועלים. בישראל, ענפי תשתיות ובניה הוגדרו משום מה כחיוניים, כך שהעבודות נמשכות, וזה אומר שיש דרישה אקוטית גם ל-60 אלף הפועלים שיש להם אישור לבוא לכאן מהגדה. באופן רשמי דובר בימים האחרונים על כך שהם יישארו פה חודשיים, אבל לפי גולדשטיין זה לא סביר, ואז חוזרים שוב לשאלת העברית הנגיף בחזרה לגדה, שבה יש מחסור בערכות.

"עוד מעט תהיה חופשת פסח, מה הם יעשו פה? על הנייר, אמורים להישאר פה חודשיים, אבל בפועל ירצו לחזור", הוא מעריך. מעבר לעניין הישראלי בכך שהמגיפה תיבלם מעבר לגדר, השאלה היא האם וכמה ישראל אחראית למצב שם. לטענת רופאים לזכויות אדם, התשובה חד משמעית, כן.

"יש פה אינטרס משותף שבגבולות שלנו, בהם יש מעבר של אנשים, לא תהיה התפרצות, ויש אינטרס משותף לסייע, גם ברמה המוסרית.

"מעבר לכך, יש לישראל אחריות, כמי ששולט ככוח כובש ברור בגדה, ובמזרח ירושלים ששם הסיטואציה עוד יותר מורכבת, וגם כמי ששולט במשך שנים על הכניסה והיציאה מעזה, לרבות איזה צוותים רפואיים ייצאו להכשרות ואיזה לא".

אז אתה מודאג בגלל שהווירוס עובר במחסום.

"אני חושב שאם לא יהיה פה שיתוף פעולה, יקרה אסון ברמה שעולה על כל מה שידענו ממבצעים צבאיים. לא רק בגלל שהווירוס עובר במחסום. האסון בעזה, למשל, יכול להביא לכמות עצומה של חולים. יש מדינות שנכנסו למשבר הזה עם מערכת בריאות יותר טובה מאיתנו, אבל לא נעשו שם צעדים לבלימת הנגיף מהתחלה' ותראה לאן הם הגיעו. לא מטפלים באנשים מגיל מסוים ושולחים אותם למות בבית' ואני חושש מאוד שזה יהיה המצב בעזה".

תמיד היו חולי סרטן ודיאליזה שהגיעו לכאן לקבל טיפולים, גם אם מתעלמים מהסחר המביש של גופי הביטחון הישראלים בזכות הפלסטינים לטיפול. אבל בתרחיש החמור, המגיפה הנוכחית עלולה להוות תקדים היסטורי ליחסים בין ישראל לעזה, הגדה ומזרח ירושלים.

האם ישראל נערכת לכך?

"אני חושב שזה מאוד תלוי במה שיקרה בתוך ישראל, אבל כן אני מצפה ומקווה שיש תכנית פעולה. להגיד לך אם צריך להקים בתי חולים שדה או צעדים אחרים אני לא יודע, אבל חייבת להיות חשיבה קדימה על מה צריך להיות הפתרון. למשל, לאפשר מעבר חולים בין עזה לגדה, ואז לראות אם הם חוזרים או לא או יכולים להישאר פה. ויש המון מורכבויות בסיטואציה הזו שמחזקת את התפיסה שמראה שבריאות לא פחות חשובה מביטחון".

משבר הקורונה: איש ביטחון של הרשות הפלסטינית, מרץ 2020 (צילום: Wisam Hashlamoun/Flash90)
משבר הקורונה: איש ביטחון של הרשות הפלסטינית, מרץ 2020 (צילום: Wisam Hashlamoun/Flash90)

סוגיית ירושלים

גולדשטיין אומר כי קו התפר של הישראלים והפלסטינים פרום במיוחד במזרח ירושלים, שבה השליטה ישראלית, הבריאות היא חצי-חצי, ויש בה תנועה של אנשים מהגדה וממערב העיר. "ישראל שולטת במזרח ירושלים, והרבה מהפלסטינים מקבלים את הטיפול שלהם בבתי חולים שם. אבל היום התנועה בין הגדה למזרח ירושלים יותר קשה, ולא ברור מה קורה בשכונות האלה.

"יש שמועות, שלא ברור כמה הם רציניות, שהולכים לסגור את המעבר של אזרחים ממזרח למערב העיר, ויש שם תושבים ישראלים שחברים בקופת חולים כללית ככה שלא ברור האם יוכלו לקבל טיפול למשל, בהדסה.

"ישראל שולטת במזרח ירושלים, והרבה מהפלסטינים מקבלים את הטיפול שלהם בבתי חולים שם. אבל היום התנועה בין הגדה למזרח ירושלים יותר קשה, ולא ברור מה קורה בשכונות האלה"

יש גם אמבולנסים של מד"א שלא נכנסים למזרח ירושלים, אז אנשים צריכים להתפנות לבד לאמבולנס שנמצא מחוץ לשכונה, מה קורה במצב של קורונה, מד"א נכנסים לשם? יגיעו לעשות בדיקות? כל הסיטואציה מאוד מורכבת וצריך להתייחס לאנשים כאנשים ולא משנה אם הם פלסטינים או ישראלים".

עוד 1,504 מילים
סגירה