משבר הקורונה: ילד פלסטיני חובש מסכה במחנה פליטים ברצועת עזה, מרץ 2020 (צילום: AP Photo/Hatem Moussa)
ישראל עלולה לשלם את מחיר התפרצות המגפה בשטחים

אויב משותף

המאבק בקורונה

על פי הנתונים הרשמיים, מספר חולי הקורונה בגדה המערבית וברצועת עזה עדיין נמוך, ולמעשה הפלסטינים הם שחוששים מזליגת המחלה מההתנחלויות לשטחים ● בינתיים, ארגון רופאים למען זכויות אדם קורא לישראל להכיר באחריותה לנעשה שם - הן מבחינת החוק הבינלאומי והן מבחינה מוסרית ● "התפרצות בעזה תהיה קטסטרופה, בריאות לא פחות חשובה מביטחון"

וירוסים לא עוצרים במחסומים, כידוע, ובשבועיים האחרונים התובנה הזו חלחלה לרשות הפלסטינית ולישראל כאחת. שיתוף הפעולה בין הצדדים זכה ביום חמישי האחרון לציון "מעולה" על ידי שליח האום למזרח התיכון, כאשר צוותים רפואיים פלסטיניים קיבלו תדרוכים לגבי בדיקות קורונה בישראל, ושני הצדדים סיכמו על מניעה כמעט מוחלטת של תנועת פועלים וגורמים בינלאומיים מהשטחים ואליהם.

בצעד יוצא דופן, ישראל הודיעה שתאפשר לפועלים פלסטינים לשהות בה במשך חודשיים במקום לחזור כל יום הביתה, ובגדה הוטל סגר פנימי על התושבים.

משבר הקורונה חידד אצל שני הצדדים את התובנה שהבעיה שלנו היא קודם כל הבעיה שלהם, וההפך, כפי שאמר בכנסת משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות: "ברשימת הדאגות הכי גדולות שלי נמצאים גם הפלסטינים, הם ואנחנו זה כלים שלובים אפידמיולוגית. אנחנו מנסים לתת לדבר הזה מענה".

אלא שאם במצב רגיל הישראלים אוהבים לחשוב שהסכנה תבוא מהשטחים, הרי שהפעם המצב התהפך: הפלסטינים חוששים יותר מאיתנו.

משבר הקורונה: תפילה ברצועת עזה, מרץ 2020 (צילום: bed Rahim Khatib/Flash90)
משבר הקורונה: תפילה ברצועת עזה, מרץ 2020 (צילום: bed Rahim Khatib/Flash90)

בתשובה לשאלה האם המצב ברשות תחת שליטה, גורם במשרד הבריאות הפלסטיני שאיתו שוחחנו, אומר כך: "האיום היחידי שממנו אנחנו חוששים כרגע הוא העובדים שלנו בישראל ובהתנחלויות, הם הסכנה הגדולה ביותר מבחינתו.

"אלפים מהם חזרו לשטחי הרשות, ורק היום (ו') מצאנו שני נדבקים כאלה: אחד שעבד כמתדלק בגוש עציון, ואמא שלו, שעבדה כמנקה בהתנחלות סמוכה. גם בכפר בידו שליד ירושלים, שם יש ריכוז של 22 נדבקים, יש אחד שהגיע מישראל".

"אלפי עובדים חזרו לשטחי הרשות, ורק היום מצאנו שני נדבקים כאלה: אחד שעבד כמתדלק בגוש עציון, ואמא שלו, שעבדה כמנקה בהתנחלות סמוכה. גם בכפר בידו שליד ירושלים יש נדבק אחד שהגיע מישראל"

ביממה האחרונה בוצעו בתחומי הרשות הפלסטינית 291 בדיקות. בהנחה שמספר הבדיקות הזה משקף משהו, ואם להאמין לדיווח הרשמי, כרגע יש מעט מאוד נדבקים ברשות: 97 מקרים של קורונה התגלו בגדה ובעזה, כולל 18 שנרפאו, ואישה בת 60 פלוס מהכפר בידו שמתה, (נכון לשבת).

אלא שלמרות הסיכום בין שני הצדדים על סגירת המעבר לתנועת פועלים, הפלסטינים חוששים שזה לא סוף פסוק, כפי שממשיך ואומר אותו גורם:
"הממשל הפלסטיני הציב אנשי רפואה ושוטרים במעברים, אך עדיין יש הסתננות לא חוקית. צד לי לומר את זה, אבל יש שוק שחור לייבוא עובדים לישראל.

"אם לפני המשבר קבלני עבודה ומפעלים ישראלים שילמו 250 שקל ליום עבודה, עכשיו הם מציעים 500. בגלל המחסור בעובדים, הישראלים הכפילו את המחיר".

כדי למתן את החשש מפני עשרות אלפי הפועלים שחזרו לגדה, הפלסטינים היו אמורים לבדוק חלק גדול מהם, שלגביהם עלה חשש. אלא שכמו בכל העולם, הם סובלים ממחסור בערכות בדיקה. "יש לנו מחסור במטושים, ומתוך 60 אלף עובדים, בקושי יכולנו לבדוק בימים האחרונים כמה מאות", אומר הגורם ברשות.

"נאלצנו לפעול שלא לפי הפרוטוקול, כך שהיו לנו מאות עובדים בקצה החמור של הטריאג' (סקאלה של תעדוף טיפול לפי תסמינים), אבל רק אלה שהסיכון לגביהם היה החמור ביותר ביותר נבדקו. לכל השאר אמרנו ללכת הביתה ולהישאר בבידוד.

"אבו מאזן דיבר עם מדינות רבות כדי לנסות להשיג את המטושים, אך לצערי ביום חמישי הייתי במעבר שליד קלקיליה וחזרתי עם עשרה בלבד. גם בישראל, בטורקיה ובירדן יש מחסור. המשבר בינלאומי, ללא גבולות וללא פוליטיקה. עובדה שצוותים שלנו ביקרו בירדן ובישראל, ואנחנו משתפים פעולה עם משרד הבריאות הישראלי".

"אבו מאזן דיבר עם מדינות רבות כדי לנסות להשיג את המטושים, אך לצערי אתמול הייתי בקלקיליה וחזרתי עם עשרה בלבד. גם בישראל, בטורקיה ובירדן יש מחסור. המשבר בינלאומי, ללא גבולות וללא פוליטיקה"

על פניו, לפי הדיווחים הפלסטיניים הרשמיים כרגע המצב תחת שליטה: העקומה שם עוד לא התרוממה, אבל הסיכון להמשך ממשי, בפרט לגבי הרצועה הצפופה, שגובלת עם ישראל מדרום-מערב.

אימת הקורונה העבירה גם את הפוקוס של העזתים ממאבק לאומי וטרור לכוננות בריאות, כך שבשבועות האחרונים הם הפסיקו את ההפגנות על הגדר ועצרו את שיגור הרקטות והעפיפונים, למעט הבלחה של רקטה אחת ביום שישי האחרון. גם הרקטה הזו יכולה להתפרש כאיתות של החמאס לישראל, לקחת אחריות למצב החדש.

רן גולדשטיין, מנכ"ל רופאים לזכויות אדם (צילום: אקטיבסטילס, שירז גרינבאום)
רן גולדשטיין, מנכ"ל רופאים לזכויות אדם (צילום: אקטיבסטילס, שירז גרינבאום)

"הבידוד הוא לא בידוד"

"לדעתי כבר יש התפרצות בעזה, פשוט עוד לא לגמרי מודים בה", אומר לזמן ישראל רן גולדשטיין, מנכ"ל רופאים לזכויות אדם. "כרגע יש שם 9 נדבקים ידועים, והבידוד הוא לא בידוד, שמים אנשים יחד בבתי ספר שהפכו למרכזי בידוד. השלטון בעזה כן נקט בצעדים כדי להתארגן עד כמה שהם יכולים, אבל הם נכנסו למשבר הזה בתנאים בלתי אפשריים. אם לא תהיה הבנה שצריך פה שיתוף פעולה ולקיחת אחריות של ארגונים בינלאומיים עזה תתפרק", הוא מוסיף.

גולדשטיין היה בעברו דובר הצלב האדום בישראל, והארגון שבראשו הוא עומד כיום – שמחצית מאנשיו הם רופאים – אמון בעיקר על הזכות לבריאות בשטחים. עם זאת, הוא אומר שבעקבות משבר הקורונה הם מנסים לתת מענה גם לאוכלוסיות פגיעות אחרות, בתוך ישראל, כמו מבקשי מקלט, מהגרי עבודה וכלואים בשב"ס.

במה שנוגע לשטחים, בארגון אומרים שישראל אמורה לתת לפלסטינים סיוע מסיבי – גם בהתאם לחוק הבינלאומי, וגם מהסיבה הפשוטה שזה הדבר הנכון.

בעזה יש 13 מרכזים רפואיים, בהם 70 מיטות טיפול נמרץ בסך הכל. בגדה יש מספר זהה של מרכזים רפואיים, כולל בית החולים הגדול מקאסד במזרח ירושלים, ובסך הכל 125 מכונות הנשמה ומיטות טיפול נמרץ.

בעזה הצפופה יש 2 מיליון בני אדם, ומפחיד לשער מה יקרה אם וכאשר הנגיף יתחיל לתפוס תאוצה גם שם. לדברי גולדשטיין, "בעזה חסר הכל: ערכות בדיקה – אמנם עברו יותר בימים האחרונים, וכרגע יש כמה אלפים, אבל צריך עוד; מיטות טיפול נמרץ, מעבר ל-70 שישנן; והמחסור הוא גם בצוות רפואי, ציוד מגן ומסכות. זה לא רק מכונות הנשמה, אלא גם הצוות שיטפל.

"ממילא בשגרה עזה לא יכולה לתת מענה, אז בטח במצב של התפרצות קורונה, ועל זה תלביש גם מצב הומניטרי של מים מזוהמים שאי אפשר לשתות ברצועה".

כמה זה מטריד?

"הסיכון להתפרצות הוא גבוה והיכולת להתמודד איתו כמעט בלתי קיימת. הם הצליחו לעשות נפלאות אחרי מבצעים אחרים עם אלפי פצועים והרוגים, אבל התפרצות של קורונה תהיה קטסטרופה. השאלה אם הגופים בישראל נערכים לזה, ולא בטוח שיש כרגע תכנית פעולה למצב שבו יש את מאות הנדבקים".

רוב הנדבקים כרגע הם בגדה המערבית, ושם היכולת של הרשות למנוע תנועה של אנשים היא גבוהה יותר, אבל לא מוחלטת, מה גם שיש בעיות בשווקים ובמסחר, וניסיון להגביל אותו. לדברי גולדשטיין, למרות ההצלחה החלקית של אכיפת הסגר, גם הגדה לא מוכנה להתפשטות מהירה של המגיפה הזו.

"הסיכון להתפרצות בעזה הוא גבוה והיכולת להתמודד איתו כמעט בלתי קיימת. הם הצליחו לעשות נפלאות אחרי מבצעים אחרים עם אלפי פצועים והרוגים, אבל התפרצות של קורונה תהיה קטסטרופה"

"שיתוף הפעולה בין ישראל והגדה הדוק יותר, שתי המערכות מתקשרות יותר, אבל אי אפשר להשוות אותם למצב הישראלי, שגם הוא לא מזהיר. הצעדים שעשו פה מונעים יותר הדבקות, בעוד ששם חסרים צוותים רפואיים היו הדבקות גם בחלק מהמרפאות של אונר"א, שנותנות את שירותי הבריאות ביומיום".

משבר הקורונה: חיטוי שטחים ציבוריים ברצועת עזה, מרץ 2020 (צילום: Abed Rahim Khatib/ Flash90)
משבר הקורונה: חיטוי שטחים ציבוריים ברצועת עזה, מרץ 2020 (צילום: Abed Rahim Khatib/ Flash90)

עניין הפועלים

ויש כאמור את עניין הפועלים. בישראל, ענפי תשתיות ובניה הוגדרו משום מה כחיוניים, כך שהעבודות נמשכות, וזה אומר שיש דרישה אקוטית גם ל-60 אלף הפועלים שיש להם אישור לבוא לכאן מהגדה. באופן רשמי דובר בימים האחרונים על כך שהם יישארו פה חודשיים, אבל לפי גולדשטיין זה לא סביר, ואז חוזרים שוב לשאלת העברית הנגיף בחזרה לגדה, שבה יש מחסור בערכות.

"עוד מעט תהיה חופשת פסח, מה הם יעשו פה? על הנייר, אמורים להישאר פה חודשיים, אבל בפועל ירצו לחזור", הוא מעריך. מעבר לעניין הישראלי בכך שהמגיפה תיבלם מעבר לגדר, השאלה היא האם וכמה ישראל אחראית למצב שם. לטענת רופאים לזכויות אדם, התשובה חד משמעית, כן.

"יש פה אינטרס משותף שבגבולות שלנו, בהם יש מעבר של אנשים, לא תהיה התפרצות, ויש אינטרס משותף לסייע, גם ברמה המוסרית.

"מעבר לכך, יש לישראל אחריות, כמי ששולט ככוח כובש ברור בגדה, ובמזרח ירושלים ששם הסיטואציה עוד יותר מורכבת, וגם כמי ששולט במשך שנים על הכניסה והיציאה מעזה, לרבות איזה צוותים רפואיים ייצאו להכשרות ואיזה לא".

אז אתה מודאג בגלל שהווירוס עובר במחסום.

"אני חושב שאם לא יהיה פה שיתוף פעולה, יקרה אסון ברמה שעולה על כל מה שידענו ממבצעים צבאיים. לא רק בגלל שהווירוס עובר במחסום. האסון בעזה, למשל, יכול להביא לכמות עצומה של חולים. יש מדינות שנכנסו למשבר הזה עם מערכת בריאות יותר טובה מאיתנו, אבל לא נעשו שם צעדים לבלימת הנגיף מהתחלה' ותראה לאן הם הגיעו. לא מטפלים באנשים מגיל מסוים ושולחים אותם למות בבית' ואני חושש מאוד שזה יהיה המצב בעזה".

תמיד היו חולי סרטן ודיאליזה שהגיעו לכאן לקבל טיפולים, גם אם מתעלמים מהסחר המביש של גופי הביטחון הישראלים בזכות הפלסטינים לטיפול. אבל בתרחיש החמור, המגיפה הנוכחית עלולה להוות תקדים היסטורי ליחסים בין ישראל לעזה, הגדה ומזרח ירושלים.

האם ישראל נערכת לכך?

"אני חושב שזה מאוד תלוי במה שיקרה בתוך ישראל, אבל כן אני מצפה ומקווה שיש תכנית פעולה. להגיד לך אם צריך להקים בתי חולים שדה או צעדים אחרים אני לא יודע, אבל חייבת להיות חשיבה קדימה על מה צריך להיות הפתרון. למשל, לאפשר מעבר חולים בין עזה לגדה, ואז לראות אם הם חוזרים או לא או יכולים להישאר פה. ויש המון מורכבויות בסיטואציה הזו שמחזקת את התפיסה שמראה שבריאות לא פחות חשובה מביטחון".

משבר הקורונה: איש ביטחון של הרשות הפלסטינית, מרץ 2020 (צילום: Wisam Hashlamoun/Flash90)
משבר הקורונה: איש ביטחון של הרשות הפלסטינית, מרץ 2020 (צילום: Wisam Hashlamoun/Flash90)

סוגיית ירושלים

גולדשטיין אומר כי קו התפר של הישראלים והפלסטינים פרום במיוחד במזרח ירושלים, שבה השליטה ישראלית, הבריאות היא חצי-חצי, ויש בה תנועה של אנשים מהגדה וממערב העיר. "ישראל שולטת במזרח ירושלים, והרבה מהפלסטינים מקבלים את הטיפול שלהם בבתי חולים שם. אבל היום התנועה בין הגדה למזרח ירושלים יותר קשה, ולא ברור מה קורה בשכונות האלה.

"יש שמועות, שלא ברור כמה הם רציניות, שהולכים לסגור את המעבר של אזרחים ממזרח למערב העיר, ויש שם תושבים ישראלים שחברים בקופת חולים כללית ככה שלא ברור האם יוכלו לקבל טיפול למשל, בהדסה.

"ישראל שולטת במזרח ירושלים, והרבה מהפלסטינים מקבלים את הטיפול שלהם בבתי חולים שם. אבל היום התנועה בין הגדה למזרח ירושלים יותר קשה, ולא ברור מה קורה בשכונות האלה"

יש גם אמבולנסים של מד"א שלא נכנסים למזרח ירושלים, אז אנשים צריכים להתפנות לבד לאמבולנס שנמצא מחוץ לשכונה, מה קורה במצב של קורונה, מד"א נכנסים לשם? יגיעו לעשות בדיקות? כל הסיטואציה מאוד מורכבת וצריך להתייחס לאנשים כאנשים ולא משנה אם הם פלסטינים או ישראלים".

עוד 1,504 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 8 ביולי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

המסעדנים מזהירים מפני קריסה כלכלית ונתניהו נוזף ברשות המסים

נתניהו, כ"ץ ובכירי האוצר מגבשים את פרטי הפיצויים לשכירים ועצמאים ובהמשך הערב פגישת תקציב עם גנץ ● בעקבות חשיפת זמן ישראל, התנועה לאיכות השלטון פנתה לוועדת הכנסת שלא לקבל את בקשת רפי פרץ להגדירו כמתפלג מסיעתו ● פרופ' סדצקי התפטרה מתפקיד ראש שירותי בריאות הציבור: "ישראל נעה למקום מסוכן"

עוד 37 עדכונים

מצחצחי הנעליים ומחריבי הדמוקרטיה

חבורה עלובה של מצחצחי נעליים מתכנסת כל יום בכנסת ישראל כדי לשמש תפאורה במסע הפיכתה של ישראל לביביקרטיה. מדינתו של אדם אחד נאשם בפלילים, חדל אישים, המוביל אותה לקטסטרופה כלכלית, בריאותית ודמוקרטית.

מסע ההשפלות שעובר כעת מי שהיה התקווה האלטרנטיבית לשלטון נתניהו – הרמטכ"ל לשעבר, הגבוה וכחול העיניים שניבט אלינו משלטי החוצות – כבר תואר לעייפה. גם כאן.

אם נתניהו מזמין אותו ללשכתו ואומר לו "צחצח לי את הנעליים בני, או שאני הולך לבחירות" הוא פשוט מתכופף ומצחצח לו את הנעליים.
אין שאלה בכלל.

אם נתניהו מזמין אותו ללשכתו ואומר לו "צחצח לי את הנעליים בני, או שאני הולך לבחירות" הוא פשוט מתכופף ומצחצח לו את הנעליים. אין שאלה בכלל

מצבו של גנץ בשנה וחצי הקרובות, עד מועד החילופים בראשות ממשלת החילופים והראשים החלופיים, כל כך נואש, כל כך חסר מוצא, שהוא קלע את עצמו לחיסול הקריירה מיד – או לצחצוח נעליו של נתניהו עד שהיא תסתיים ממילא בעת או לקראת החילופים.

גנץ מוכן לאכול צפרדעים ונחשים, חול ושקרים, חוקים מטורללים ומיליון מובטלים ובלבד שיגיע למועד שנקבע בהסכם הקואליציוני לחילופי ראשי הממשלה.

גם חברי הכנסת של כחול לבן, העבודה, ויתר חברי הקואליציה האוטומטיים של נתניהו, נמצאים באותו מצב. נתניהו יגיד להם שהוא רוצה להיות דיקטטור, לחוקק חוקים כרצונו, לקבל כספים כאוות נפשו ונפש רעייתו, והם ישתחוו אפיים ארצה. כמו כלבים מושפלים ילקקו את סוליות נעליו ויבצעו את המשימה המבוקשת. ירוצו להביא מקל, יקפצו לגובה כף ידו או ירימו יד בעד חוקים שמרסקים סופית את הדמוקרטיה.

מצחצחי הנעליים כל כך עלובים, כנועים, מושפלים, ותלויים בנאשם בפלילים, עד שאין להם בעיה לבצע כל גחמה מופרעת, אנטי דמוקרטית, לא חוקית ושפלה נגד אזרחי המדינה, ובלבד שהם עצמם יישארו על כסאם בכנסת.

כמו כלבים מושפלים ילקקו את סוליות נעליו ויבצעו את המשימה המבוקשת. ירוצו להביא מקל, יקפצו לגובה כף ידו או ירימו יד בעד חוקים שמרסקים סופית את הדמוקרטיה

מצחצחי הנעליים לא מותירים ברירה אלא למרי אזרחי.

בחירות לכנסת אינן כרטיס חופשי לחוקק חוקים שישללו בחירות דמוקרטיות למשל. אי אפשר להשתמש בטיעון שמניעת בחירות מצדיקה תמיכה בחיסול סמכויות הכנסת וזכויות האזרחים.

חברי קואליציית נתניהו, כולם כאחד, מבצעים כרגע פשע נגד הדמוקרטיה. פשעים נגד בוחריהם. בחסות המאבק בקורונה, ובחסות תמיכתם בהסכם הקואליציוני הם מאפשרים לנתניהו לבצע את הפשעים שלו נגד שלטןן החוק, נגד חוקי המדינה הדמוקרטית ונגד האינטרס של כלל אזרחי ישראל.

אין מילים עדינות לומר זאת – נתניהו וחברי הקואליציה התומכת בו מבצעים ממש עכשיו הפיכה שלטונית.

שומרי הסף עוד מצקצקים בלשון, שאריות התקשורת עוד מדווחת ומנסה להסביר, אבל ההפיכה כבר מבוצעת הלכה למעשה.

נתניהו ימשיך לשקר ולפזר ספינים, אך חברי הכנסת השותקים והצייתנים הם שאחראים כרגע לחיסולה הפיזי של מדינת ישראל בכל מובן מוכר. מדינת הרווחה רוסקה, מדינת החוק מתפוררת, הערבות ההדדית נרמסת, הדמוקרטיה במובנה המערבי המוכר לנו מאז הקמת המדינה, נמחקת. פשוטו כמשמעו.

חברי קואליציית נתניהו מבצעים כרגע פשע נגד הדמוקרטיה. אין מילים עדינות לומר זאת – נתניהו וחברי הקואליציה התומכת בו מבצעים ממש עכשיו הפיכה שלטונית

כל אלה מבוצעים בשל חולשתם של הנבחרים ורצונם לאחוז בכל מחיר בתפקיד, בשכר, באפשרות שניתנה להם במרמה לשבת בבית המחוקקים בהרכב שהבוחר לא רצה ואף התנגד לו, לכהן תחת נאשם בפלילים ולשרת אותו אישית, למרות שבוחריהם ברוב מוחלט אמרו את ההיפך.

ההפיכה השלטונית החלה עם השקר של הנבחרים לבוחרים. כעת לא נותר לבוחרים אלא לומר את דברם גם ברחוב, לפני שישארו חסרי כל.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 510 מילים

מה באמת עובר בראש של נתניהו כאשר הוא דוהר לעבר סיפוח חד-צדדי, בשעה שכל העולם (כמעט) מתנגד לכך? ● התפיסה האסטרטגית השמרנית הישראלית מציעה הסבר רחב ומקורי למהלך: רה"מ מזהה את הירידה במעמדה הבינלאומי של ארצות הברית, ומבקש להיערך לכאוס העולמי שיגיע בעקבותיה ● פרשנות

עוד 1,984 מילים

150 אלף משפחות ישראליות נזקקות לסיוע בהשגת מזון

זה לא חרטא: למאות אלפי משפחות בישראל אין כסף לקנות אוכל והן תלויות במזון שמחלקות להן עמותות, ומספר הנזקקים גדל דרמטית בעקבות הקורונה ● יש אנשים שאוכלים ארוחה אחת ביום, ויש אנשים שאוכלים מזון שאינו בריא להם או אינו מתאים למצבם הבריאותי ● דב צ'רניחובסקי, יו"ר המועצה לביטחון תזונתי: "לכל החברה שלנו, שרואה את עצמה כחברת היי-טק מתקדמת, קשה להסתכל למציאות בפרצוף"

עוד 1,968 מילים

אחרי שאף תכנית ממשלתית לא הצליחה להוריד משמעותית את מחירי הדיור, ליצמן ודרעי מקדמים הקלות ליזמי פרויקטים של פינוי-בינוי ● אבל את המחיר ישלמו הדיירים הוותיקים שלא מעוניינים בשינוי, אשר כוח המיקוח שלהם ייפגע משמעותית ● בנוסף, מומחים מזהירים כי הדירות שייבנו כך לא יענו על הצרכים האמיתיים של האוכלוסייה הישראלית, ורק יתרמו להשתוללות שוקי הנדל"ן והמשכנתאות

עוד 1,972 מילים

למקרה שפיספסת

הורסים אנדרטאות

הורסים אנדרטאות כי לא רוצים לראות עבר מכוער. אבל העבר המכוער לא הולך לשום מקום. אי אפשר למחוק אותו. צריך להביט בו בעזרת היסטוריונים. צריך לגנות אותו. אבל להרחיק אותו מהעיניים זה כמו לעצום עיניים מולו.

הורסים אנדרטאות כי לא רוצים לראות עבר מכוער. אבל הוא לא הולך לשום מקום. אי אפשר למחוק אותו. צריך להביט בו בעזרת היסטוריונים. צריך לגנות אותו. אבל להרחיק אותו מהעיניים זה כמו לעצום עיניים מולו

על כל אנדרטה שנהרסת נהרס גם הסיכוי לבוא אליה עם כיתת בית ספר ולקיים על ידה ויכוח.

הורסי אנדרטאות ומוחקי סרטים הם אלה שרק העבר הקרוב אומר להם משהו. הם לא רוצים לדעת על העבר הרחוק ועל המורשת רבת הפנים, וגם רבת הניגודים, שזורמת אלינו מן המרחקים. כי כדי למחוק את כל בעלי העבדים מן העבר – צריך להיכנס למוזיאונים ולנפץ קודם כל את כל פסלי המצביאים והקיסרים הרומים. כולם היו בעלי עבדים. צריך גם למחוק מן התנ"ך את דיני העבדות, כי אבותינו היו בעלי עבדים. אז אל תצחיקו אותנו עם קוצר הראות שלכם.

צנזורה זה בשביל הטאליבן שפוצץ את פסלי בודהה. ויכוח זה בשביל מתקני עולם שרוצים, בין השאר, עולם בלי צנזורה. לאסור את "חלף עם הרוח" זה מטופש, אבל להקרין את "חלף עם הרוח" יחד עם כתובת שהעבדות מוצגת בו באופן מבזה – זה מצוין.

"חלף עם הרוח" זה גם גזענות, אבל זה גם מופת של לספר סיפור קולנועי. טריפו למד מ"חלף עם הרוח", פאסבינדר למד מחלף עם הרוח, גם מאור זגורי למד. הורסי העבר לא שמעו על מורכבות, על פסלים וסרטים שיש בהם גם כיעור תרבותי וגם השג תרבותי. בשבילם העולם חד מימדי.

"חלף עם הרוח" זה גזענות, אבל גם מופת של סיפור קולנועי. טריפו ופסבינדר למדו מ"חלף עם הרוח". גם מאור זגורי למד. הורסי העבר לא שמעו על מורכבות, על יצירות שיש בהן גם כיעור תרבותי וגם הישג תרבותי

רק אל תביאו דוגמה מפיסלי היטלר. אמרתם היטלר וגמרתם לחשוב על מה שקורה לנגד עיניכם.

בכניסה למוזיאון להיסטוריה של הטבע, ליד הצלע המערבית הנפלאה של הסנטרל פארק בניו יורק, אי אפשר שלא לראות פסל של תאודור רוזוולט. רם ונישא על גב סוס אביר, הוא מוליך משני צדדיו, כמו שבויים או משרתים, יליד אמריקני בכובע נוצות ושחור נמוך וכמעט ערום. זה מגעיל. אבל מה לעשות שתאודור רוזוולט, שכיהן כנשיא בין 1901 ל-1909 היה שמרן שלא רק טיפח את הטבע, אלא גם סרב לשבור שביתות, וגם מינה את השר היהודי הראשון בקבינט של ארצות הברית, וגם קיבל את פרס נובל לשלום.

מזמן לא התעוררה בארצות הברית תנועה צודקת ומבטיחה כמו BLACK LIVES MATTER. אם היא גם תפיל את טראמפ היא תביא חסד גם לאמריקאים וגם לעולם, וגם האפרטהייד הישראלי יבהל. אז אל תחזקו את טראמפ כשאתם מציגים את עצמכם כהורסי המורשת האמריקאית, ומניחים לרשע הנבער הזה להופיע כמגן הפסלים והמורשת.

להט מהפכני היה בכל המהפכות. כשהלהט הוביל אל הרס פסלים – במהפכה הצרפתית, במהפכה הרוסית, ברפובליקה שהתגוננה על חייה בספרד – זה עזר לאויבי המהפכה. גם כיוון שהאנרגיה להרוס סמלים מרעילה את האנרגיה לבנות חברה ממשית, לא סימלית.

כשיש מהפכה צודקת ברחובות מתביישים אנשים נאורים להגיד למהפכנים שלא ישתוללו. זאת בושה שמביישת את אומץ הלב מול הצודקים, שהוא קשה יותר מאומץ הלב מול הלא-צודקים.

כשהלהט המהפכני הוביל להרס פסלים – במהפכה הצרפתית והרוסית, וברפובליקה המתגוננת בספרד – זה עזר לאויבי המהפכה. אנרגיה להרוס סמלים מרעילה את האנרגיה לבנות חברה ממשית, לא סימלית

במקום להרוס אנדרטאות תקימו אנדרטאות. ליד כל מצביא יהיר רוכב על סוס תקימו אנדרטה עם המבט החכם בעיניים של מרטין לותר קינג.

כאשר נחשפו התועבות שעשה גנרל הטרנספר רחבעם זאבי-גנדי סיפרה רבקה מיכאלי שהוא הטריד אותה מינית, והוסיפה שבכל פעם שהיא נוסעת מתחת לגשר גנדי בהרצליה היא יורקת. אל תשנו את שם הגשר, כדי שאפשר יהיה לחזור ולירוק כשעוברים תחתיו. יריקה נכונה גם היא מורשת היסטורית מצוינת.

פרופ' נסים קלדרון הוא מבקר ספרות ותרבות. נולד ועבד בתל אביב, עבד גם בבאר שבע, נוסע שוב ושוב לניו יורק, ויסע עוד היום לכל עיר בעולם, רק לא אל חיק הטבע. כתב ספרים על ההקשר הפוליטי של הספרות בישראל, על נתן זך, על הקשר בין השירה העברית לבין הרוק הישראלי, ועל מאיר אריאל. ערך מבחרי שירים של נתן זך ואורי ברנשטיין. מלמד במחלקה לתרבות יצירה והפקה במכללת ספיר ובבית הספר לקולנוע סם שפיגל בירושלים. כותב כעת על ענבל פרלמוטר. חבר מרצ.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 586 מילים
עודכן לפני שעתיים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ראיון בגיל 80, רינגו סטאר ממשיך להפיץ פיס אנד לאב

רינגו סטאר לא ייתן למגפת הקורונה לקלקל לו את "מופע יום ההולדת הגדול של רינגו" היום, לכבוד יום הולדתו ה-80 ● המתופף האגדי של הביטלס מתכנן הלילה חגיגה עם מיטב חבריו, ביניהם כמובן פול מקרטני, בשידור חי ביוטיוב ● רגע לפני שהוא נכנס לעשור התשיעי של חייו, סטאר התיישב לראיון מלא זכרונות ואופטימיות ● "אני מתכוון להמשיך הרבה יותר מ-80 שנה", הוא מבטיח

עוד 1,749 מילים

באישון לילה, הממשלה ביטלה את עקרון הפרדת הרשויות

בארבע לפנות בוקר העבירה הממשלה חקיקת-בזק המאפשרת לה לשנות את ההגבלות המוטלות על הציבור, ללא שום צורך לקבל את אישור הכנסת - לא בדרך של חקיקה ואף לא בדרך של דיון ואישור בוועדה הרלוונטית ● המשמעות היא כי הכנסת מתפרקת מסמכותה לקיים פיקוח פרלמנטרי נאות אחר הממשלה ● ספק אם בג"ץ יאפשר פגיעה כה מהותית בריבונותה של הכנסת ● פרשנות

עוד 1,090 מילים
אוהדי הפועל ירושלים במשחק הצ'מפיונס ליג ב-23 באוקטובר 2019

בשניות האחרונות של גמר גביע המדינה בכדורסל, ב-18 באפריל 1996, קלע קפטן הפועל ירושלים עדי גורדון את סל הניצחון ורץ להניף את הגביע ● "לא היה להם שום סיכוי מולי", סיפר גורדון אחרי המשחק, "הקהל הרים אותי לשמיים" ● אבל עכשיו אין קהל ומנהלת הכדורסל שוקלת לסגור את הליגה בימים הקרובים ● שלום ירושלמי שבור לב ולבד בהיכל

עוד 525 מילים

המשטרה לא מעבירה מידע למועצה למניעת אובדנות

"המידע על התאבדויות מגיע אלינו באיחור של שנתיים, ולא ניתן להילחם בתופעה בלי מידע עדכני", כך אומר לזמן ישראל פרופ' גיל זלצמן, יו"ר המועצה הלאומית למניעת אובדנות במשרד הבריאות ● "אנו מגששים באפלה, ועובדים לפי מגמות לא רלוונטיות", מוסיפה ד"ר שירי דניאלס ● במדינות רבות המשטרה מסייעת בנושא, בין היתר במיפוי אתרים שכיחים לביצוע פעולות אובדניות ● במקביל, משרד החינוך הפסיק לבדוק אירועי התאבדות של תלמידים

עוד 951 מילים

רפי פרץ הגיש בקשה להתפלג מימינה

אתמול נחשף בזמן ישראל כי מינויו של רפי פרץ לשר עשוי להיות מנוגד לחוק ● זאת, משום שפרץ לא התפלג מסיעת האופוזיציה ימינה בטרם מינויו לשר בממשלת הנוכחית ● בעקבות הפרסום, הגיש היום פרץ הודעה לוועדת הכנסת על רצונו להתפלג מימינה ולהקים סיעה חדשה ● אולם כמה מומחים משפטיים הטילו ספק האם די בהודעה זו כדי להכשיר את מינויו בדיעבד

השר לענייני ירושלים ומורשת ויו"ר הבית היהודי, הרב רפי פרץ, הגיש היום לוועדת הכנסת הודעה על התפלגותו מסיעת ימינה – זאת בעקבות חשיפת זמן ישראל אתמול כי מינויו לשר עשוי להיות מנוגד לחוק משום שלא התפלג מסיעת האופוזיציה ימינה בטרם מינויו לשר.

בהודעה שהגיש היום (שני), פרץ מבקש להתפלג מימינה ולהקים סיעת חדשה בשם "הבית היהודי מיסודה של המפד"ל".

מכתבו של רפי פרץ לוועדת הכנסת, 6.7.2020
מכתבו של רפי פרץ לוועדת הכנסת, 6.7.2020

חוק הכנסת קובע כי "רואים התפלגות של סיעה לענין סעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת" בין השאר אם "ההתפלגות היא של סיעה שהיא צירוף של מפלגות, וההתפלגות היא על פי ההשתייכות לאותן מפלגות, והיא הגישה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בעת הגשת רשימת המועמדים שלה, נוסח של הסכם בדבר צירוף של מפלגות כאמור".

פרץ התמודד ברשימת ימינה במקום השני, מטעם הבית היהודי וכך מופיעה רשימת המועמדים בוועדת הבחירות המרכזית. על פי חוק הכנסת, "נמסרה לועדת הכנסת הודעה בכתב מטעם סיעה או חלק ממנה על התפלגות כאמור … תאשר ועדת הכנסת את השינוי".

עם זאת, כלל לא ברור האם הודעת ההתפלגות כעת מספיקה כדי להכשיר בדיעבד את מינויו של פרץ לשר בממשלה הנוכחית.

מומחים למשפט חוקתי עמם שוחחנו סבורים כי מאחר שההודעה על הפילוג לא הוגשה עד לפרסום בזמן ישראל, יש לראות בפרץ חבר כנסת "פורש" לכל דבר ועניין.

על פי חוק יסוד הממשלה, ח"כ פורש אינו יכול לכהן כשר במהלך כל כהונת הכנסת הנוכחית. כמו כן, אותו ח"כ לא יוכל להתמודד מטעם כל מפלגה המיוצגת בכנסת הנוכחית.

הבוקר הגישה תנועת משמר הדמוקרטיה הישראלית פנייה דחופה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שבה היא דורשת ממנו לפעול לביטול מינויו של רפי פרץ לשר.

מתגובת הכנסת לפניית זמן ישראל אתמול עולה כי ניתן להתיר את התסבוכת אליה נקלע פרץ בדיעבד, אולם כאמור, הדעות על כך חלוקות, וייתכן כי הודעתו של פרץ לוועדת הכנסת לא תהיה סוף פסוק בפרשה.

עוד 274 מילים

איך מממנים, בונים ומשווקים את הדירות הכי יקרות בישראל, תוך התגברות על מכשולי הביורוקרטיה והרגולציה? ● ספר חדש מאת היזם עידו חג'ג' - האיש שמאחורי מגדל מאייר המפואר בשדרות רוטשילד בתל אביב - חושף את מאחורי הקלעים של שוק הנדל"ן למיליוניון העליון ● חג'ג' מגלה בספר כיצד "מובילי דעה" ו"אנשים מוכרים" קיבלו הנחות על הדירות במגדל כדי לתרום לאקסקלוסיביות שלו ● ואיך נוצר שם מעגל סגור של קבלנים, יזמים ומממנים שלעתים הופכים לדיירים ● סיפור הסינדרלה של המיליונר הצעיר - שכבר לא בונה דירות לפשוטי העם

עוד 2,469 מילים

אפקט הקורונה "ההמתנה לפסיכיאטר זינקה לחצי שנה"

במערך בריאות הנפש מדווחים על עלייה דרמטית בפניות של מטופלים חדשים בעקבות הקורונה, ועל חוסר היכולת לסייע להם ● "עד עכשיו לא קיבלנו תקנים, אנשי מקצוע או תקציבים מתאימים", אומרים שם ● "אדם עם חרדה או דיכאון שלא מטפל בזה, לא יחזור לתפקד" ● מרבית הפניות החדשות עוסקות בקשיים שהתעוררו בעבודה ובאהבה (או בהיעדרן) ● משרד הבריאות כבר יצא בתכנית לסיוע נפשי לכל אזרח בחינם, אבל זה לא מספיק ● וגם הווירוס עצמו מעורר דאגה בקרב פסיכיאטרים: "הידבקות יכולה לגרום להפרעות כמו אובדן זיכרון, חרדה ודיכאון"

עוד 1,830 מילים ו-1 תגובות

אדלשטיין: אמנה מנהל מיוחד למערכה בקורונה, האוצר יציג תוך יומיים תוכנית כלכלית

הממשלה החליטה על סגירת מועדונים, ברים, אולמות וחדרי כושר; מספר הנוסעים באוטובוס יוגבל ל-20 ותיאסר הפעלת מיזוג אוויר ● נתניהו: "אנחנו כפסע מסגר מלא" ● דירקטוריון אל על אישר מתווה, המאפשר הלאמה של החברה ● הכנסת אישרה בקריאה ראשונה תיקון לתקנות החירום, שלפיו, הגבלות שתטיל הממשלה ייכנסו לתוקף לפני שהכנסת תדון בהם

עוד 44 עדכונים

מעל חמש שנים מאז ירה שוטר למוות בחיר חמדאן בכפר כנא, חוזר המקרה שוב לבית המשפט ● הפעם, לדיון מחדש בהחלטה השנויה במחלוקת של שופטי בג"ץ באוקטובר האחרון, שבצעד נדיר הורו ליועץ המשפטי לממשלה להעמיד לדין את השוטר היורה ● אך אותו שוטר מעולם לא נחקר כחשוד ● הרכב מורחב של חמישה שופטים יצטרך לקבוע האם לאשר או להפוך את ההחלטה התקדימית ● פרשנות

עוד 998 מילים

אם ישראל היא שתקפה באיראן, הסיבות לכך לא מבשרות טובות

איראן מאשימה את ישראל בעוד מתקפת סייבר מתוחכמת, ובפיצוצים המסתוריים שאירעו על אדמתה ● למרות השתיקה הרועמת בירושלים, מפת הפיצוצים האלה מצביעה על מודיעין מדויק, ועל יכולת חדירה עמוקה למערכים סודיים של משטר האייתולות ● בכל הקשור לאפשרות של נקמה איראנית, ישראל נכנסה לכוננות גבוהה ● פרשנות

כל מי שמכיר את מפת אתרי הגרעין של איראן לא מתפלא. ברצף הפיצוצים המסתוריים של השבועות האחרונים, מישהו מנסה לשגר מסר. האיראנים – אשר בפיצוץ הראשון, סמוך למתקן בפרצ'ין, עוד ניסו להסוות את הדברים – עלו בסוף השבוע האחרון מדרגה, ומפנים אצבע מאשימה לישראל.

ירושלים, כתמיד בעניין האיראני, שותקת. הכי רחוק הגיע הבוקר שר הביטחון, בני גנץ, כשחזר בראיון לגלצ על המנטרה: "איראן גרעינית לא תהיה". ולמרות השתיקה הרועמת, בחינה מעמיקה של מפת הפיצוצים מצביעה על מודיעין מדויק מאוד, ועל יכולת חדירה עמוקה למערכים סודיים של משטר האייתולות.

כך, למשל, הפגיעה בפרצ'ין. את האתר הזה חשף לעולם ארגון ביון ב-2007. מדובר במתקן תת-קרקעי המכיל אלפי צנטריפוגות, ושם מחזיקה איראן את הצנטריפוגות המתקדמות ביותר. את המחקר והפיתוח של צנטריפוגות חדשות עושה איראן בנתאנז, שם נרשמה כנראה הפגיעה הכי גדולה בסדרת הפיצוצים.

צוותי כיבוי אש באיראן מגיעים לאתר שבו אירע הפיצוץ. 1 ביולי 2020 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)
צוותי כיבוי אש באיראן מגיעים לאתר שבו אירע הפיצוץ. 1 ביולי 2020 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

פיתוח צנטריפוגות באיראן

בישראל, כמו במדינות מערביות נוספות, סימנו את פיתוח הצנטריפוגות כאחד הממדים שאותם חייב העולם לרסן. המתמטיקה פשוטה: מה שעושות עשר צנטריפוגות ישנות, עושה אחת חדשה. כלומר, כאשר תתקבל ההחלטה לפרוץ לפצצה, איראן יכולה להעשיר אורניום בקצב המהיר פי 10 מזה המוכר כיום.

עכשיו גם מובן יותר מה קורה לפרויקט הזה, כאשר פיצוץ מסתורי במתקן חסוי משבית את קו הייצור או את מעבדת המחקר האיראניים. ההיגיון הזה נכון לכל אחד מארבעת הפיצוצים שאירעו על אדמת איראן החל מה-26 ביוני ועד הלילה.

איראן, כאמור, מאשימה את ישראל במתקפת סייבר מתוחכמת. זו לא הפעם הראשונה שמיוחסת יכולת כזו למודיעין הישראלי.

ב-2010, מתקפת סייבר מתוחכמת – הידועה כתולעת סטקסנטגרמה לשורה של פיצוצים בצנטריפוגות שהעשירו אורניום במתקן העל-קרקעי בנתאנז.

לישראל מיוחסת גם מתקפת סייבר שהשביתה לפני חודשיים את הנמל הימי החשוב של איראן, באנדר עבאס. אז, הוגדרה המתקפה כפעולת נקם על ניסיון איראני להשתלט על מנגנון החדרת הכלור למי השתייה בארץ, ולהרעיל אזרחים.

השאלה עתה היא מדוע בחר מי שבחר לתקוף את אתרי הגרעין. אם ישראל אכן עומדת מאחורי התקיפות הללו, יכולות לכך שתי סיבות, ושתיהן לא מבשרות טוב:

הראשונה, גורמים ביטחוניים בישראל עדיין מרגישים שהמסר בהשבתת הנמל לא עבר, ומצריך "שימור הרתעה" ע"י פגיעה בנכסים רגישים יותר לשלטון בטהראן.

האפשרות השנייה, היא פריצת דרך משמעותית בפרויקט הגרעין האיראני, שהצריכה פעולה מיידית להאטת התהליך, מבלי להיגרר לעימות צבאי.

בשני המקרים, אם אכן הייתה זו ישראל, סביר להניח שהשותפים האמריקנים עודכנו, ואולי בחלק מהמקרים אף שותפו. בדיוק כמו ב-2010, אז הגדירו מומחי סייבר את התולעת "מוצר שרק מעצמה יכולה לפתח".

לישראל מיוחסת גם מתקפת סייבר שהשביתה לפני חודשיים את הנמל הימי החשוב ביותר של איראן, באנדר עבאס. אז, הוגדרה המתקפה כפעולת נקם על הניסיון האיראני להשתלט על מנגנון החדרת הכלור למי השתייה בישראל

בסוף השבוע האחרון דיווחה התקשורת בארץ על רמת כוננות גבוהה מפני נקמה איראנית. עיקר תשומת הלב הוקדש לממד הסייבר. כמו ישראל, גם איראן מיפתה היטב את המטרות ברשת, אבל עד כה לא ממש הצליחה לחדור למערכת קריטית.

זה לא אומר שהניסיונות לא יימשכו. להפך, הם צפויים אפילו לעלות מדרגה. השאלה היא האם איראן תסתפק במגרש הקיברנטי, או שמא הכישלון ברשת יאלץ אותה לבצע פיגוע דרך שליח. את זה היא כבר עשתה פעמים רבות בעבר.

עוד 471 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה