גנץ ואשכנזי פוגשים את נתניהו במעון ראש הממשלה

ליברמן: נלך לאופוזיציה ● לפיד: גנץ ואשכנזי בחשו מאחורי גבי ● כחלון רוצה לחלק מענקים של 5 מיליארד שקל ● ניסנקורן: זחילה והליכה על 4 זה קשקוש, הולכים לממשלה שוויונית ● יורם יובל קורא להדחת ליצמן: הסגר חזק מדי וגורם לסטרס ● מחאת הדגלים השחורים הגיעה לבתים של גנץ, שפע, חיימוביץ' וזמיר ● האוזר תומך בממשלת חירום, רדיר מריח מתנדנדת

בנימין נתניהו ובני גנץ בשלט חוצות ברמת גן, ב-20 בפברואר 2020 (צילום: AP Photo/Oded Balilty)
AP Photo/Oded Balilty
בנימין נתניהו ובני גנץ בשלט חוצות ברמת גן, ב-20 בפברואר 2020
15:03 עריכה

שבוע טוב! מחאת הדגלים השחורים מגיעה היום לבתיהם של כמה ח"כים מחוסן לישראל, במחאה על המגעים של ראש המפלגה גנץ לכניסה לממשלה תחת נתניהו.

המפגינים הגיעו לבתים של גבעת חיים איחוד לביתו של רם שפע, לאחר מכן לבית של מיקי חיימוביץ' ויזהר שי ובהמשך הם אמורים להגיע גם למירב כהן, אסף זמיר, אבי ניסנקורן ומיכאל ביטון.

"יצאנו להיאבק למען הדמוקרטיה ובכך נמשיך. אנו מצפים מחברי הכנסת של חוסן לישראל לעמוד בהבטחותיהם מהשבוע האחרון- להשאיר את אדלשטיין מחוץ לתפקיד יו״ר הכנסת, לחוקק את החוקים נגד שחיתות, שהם חתומים עליהם- עוד לא אבדה תקוותנו״.

ח״כ שפע, יצא למפגינים: ״נתניהו בשבועות האחרונים, לצד הטיפול בקורונה, גם השתמש בה כדי לסכן את הדמוקרטיה שלנו״. בהמשך סרב שפע להגיד איך יצביע על החוקים שהונחו השבוע על ידי מפלגתו.

15:05 עריכה

צבי האוזר מאותת בציוץ הזה שהוא תומך בממשלה בראשות נתניהו, אלא שהוא שייך כרגע על הנייר לפחות, למפלגת תלם בראשות משה יעלון, שמתנגד לממשלה כזו. מנגד, רדיר מריח ממפלגת גנץ הצהירה אתמול שהיא לא תצטרף לממשלת נתניהו, וכינתה אותו "המושחת מבלפור".

15:19 עריכה

המשטרה תבקר בבתים שבסיכון לאלימות במשפחה, ולפי הדיווח בחדשות 13 מדובר ביוזמה של קרן ברק (ליכוד) שפנתה בנושא הזה לגלעד ארדן, השר לבט"פ.

15:29 עריכה

אנשי "הדגלים השחורים" מחכים לאסף זמיר מתחת לבית שלו בגן העיר בתל אביב, ומבקשים "רק שתי שאלות": האם יתחייב לחוק שלפיו נאשם בפלילים לא יוכל להקים ממשלה ולכך שיולי אדלשטיין לא יוכל להיות יו"ר הכנסת.

15:33 עריכה

האיחוד האירופי מפגין משהו מהסולידריות שאמורה לאפיין אותו, כשהיום גרמניה מטיסה חולי קורונה מאיטליה אליה. בספרד נשבר היום שיא עגום של 832 חולי קורונה שמתו ביממה.

15:57 עריכה

לפי דיווח של גור מגידו, בחוסן לישראל עשויים לתמוך בחוק שיאפשר כהונה של נאשמים בפלילים. השר אריה דרעי, שהמשטרה המליצה להעמיד אותו לדין, עשוי להיות אחד המוטבים של חוק כזה.

16:08 עריכה

בישראל יש עכשיו 3,460 נדבקים ידועים בקורונה, שמשקפים תוספת של 425 מהבוקר. מספר המתים עד כה, 12, נמוך יחסית לאירופה.

הסגר צפוי להתהדק עוד יותר בימים שני-שלישי, באופן שיצמצם עוד יותר את הפעילות במשק. תעשיות חיוניות וחברות קטנות ממשיכות לעבוד כרגע, כמו למשל ענפי הבניה וההסעדה, וזה עלול להשתנות.החרפת הסגר היא בהמלצת משרד הבריאות.

16:27 עריכה

פרופ' יורם יובל תוקף את שר הגריאות יעקב ליצמן וקורא להדחתו. בראיון לערוץ 12 לפני מספר דקות, יובל אומר כך:

"הכנסנו את הציבור בישראל לסטרס כי הכניסו אנשים לבתים אבל עשו את זה יותר מדי חזק … סטרס ממושך פוגע במערכת החיסונית".

לדבריו, קווי הסיוע הנפשי עמוסים ויש עליה בצריכה של תרופות הרגעה ומעבר לכך, יש עליה באלימות בתוך המשפחה וניצול מיני.

"ברגע שאתה סוגר אנשים לאורך זמן אתה פוגע בחוסן שלהם … הייתי מציע לסלק את האדם שאחראי למחדל, ואנחנו יודעים שחלק גדול מהנדבקים זה במגזר החרדי, 29% מהאנשים שנדבקו זה בבתי כנסת או בישיבה והייתי מצפה שמי שאחראי על כך יפנה את מקומו".

יובל מצטט מאמר של רוני אלשייך, המפכ"ל לשעבר, שלטענתו היו צריכים לעשות סגר מוחלט ואז להקל בהדרגה איפה שאפשר.

16:37 עריכה

במשטרה חושבים שאנשי מחאת הדגלים השחורים הפרו את תקנות איסור ההתקהלות. לפי דיווח של משה נוסבאום בערוץ 12, במהלך השבת היו גם הפרות של האיסור להתרחק מהבית למרחק של יותר ממאה 100.

בצאת השבת המשטרה תשוב לאכוף את התקנות בעיקר בבני ברק, בית"ר עלית ומבוא בית"ר, ותוחמר האכיפה גם בשאר אזורי הארץ, כלומר גם ביישובים חילוניים. כמו כן, ישולחו לחופשה כ-400 אסירים שהיו אמורים להשתחרר בעוד חודש.

16:46 עריכה

משטרת ישראל הציבה מחסומים במרחק שלושה רחובות מביתו של גנץ, ולא מאפשרת לאנשי הדגלים השחורים למחות ליד ביתו. הם דורשים מגנץ לעמוד בהבטחה לחוק שימנע מרוה"מ עם כתב אישום להרכיב ממשלה ולמנוע את חזרת אדלשטיין לתפקיד יו"ר הכנסת.

16:56 עריכה

"אני לא מקל בזה אבל אין פה דרמה … מספר קטן של מאובחנים", אומר פרופ' שוקי שומר ב"פגוש את העיתונות" בתגובה לתקלת בדיקות הקורונה שעליה דיווח משרד הבריאות היום. 8 בדיקות קורונה היו שגויות מתוך 6,000. השגיאות היו בשתי מעבדות אבל המשרד עצר את הדיווחים בכל 27 המעבדות.

17:02 עריכה

"אין תכנית ולא הוצגה לנו תכנית, צריך לעבור מהשלב של כיבוי שרפות למניעת שרפות, יש בעיה, השתמשת במוסד להביא מטושים ומכונות חמצן, שלח את המוסד שיביא לך מודיעין מהמגזר העסקי שמתרסק", כך אומר הערב דובי אמיתי,  יו"ר נשיאות המגזר העסקי.

לדבריו, אם לא תהיה תכנית כלכלית של הישרדות והאצה לצמיחה, לא תהיה וודאות והמגזר העסקי לא יוכל להמשיך לנוע. אמיתי נראה כאילו הוא מדבר מדם לבו, לנוכח קריסה אמיתית של עשרות אלפי עסקים קטנים ובינוניים וחברות גדולות בגלל הדממת המשק, ולנוכח החרפת הסגר בימים הקרובים. "ככל שעולים השיקולים הבריאותיים, לצד זה שמים את השיקולים הכלכליים".

17:23 עריכה

מוריס דורפמן, ראש חטיבת רגולציה ומיחשוב במשרד הבריאות מגיב לשגיאת הבדיקות עליה דווח היום, בראיון ל"פגוש את העיתונות":

"כרגע מדובר על 8 מקרים שזיהינו מתוך 6,000 מעבדות, מדובר בשתי מעבדות אבל עצרנו דיווחים מכל המעבדות. כל השאר ממשיך לעבוד כרגיל. בשעות הקרובות נודיע לאנשים איפה היו טעויות, הבדיקות נמשכות".

17:27 עריכה

לפיד מבקש להימנע מלכנות את גנץ בוגד.

17:42 עריכה

ח"כ יאיר גולן (מרצ) אומר שגנץ היה צריך להילחם ולנסות להקים ממשלה, למרות שהיו לו 2-3 מורדים שלא איפשרו ממשלת מיעוט.

"היה יכול להיות הרבה יותר הגיוני, מאשר המצב של שרים ברוטציה שמסתמן עכשיו, לומר 'אנחנו ממשיכים בשליטתנו בכנסת, ממשלת ישראל תהיה ממשלת חירום, נתמוך בממשלה בהחלטות שנוגעות לקורונה ושאר הדברים לפי צורך העניין' … גנץ מעל באמון המצביעים, שמענו על המהלך מהתקשורת".

גולן שרת עם גנץ במשך שנים ארוכות ואומר שהוא הופתע והתאכזב. "כל המהלך הזה נואל ולא נכון … אדם שאומר אני לא מאמין בערכים שעליהם הלכתי לשלוש מערכות בחירות ונכנס לממשלת נתניהו בתנאים מבזים? אני לא מבין את זה".

18:22 עריכה

רם בן ברק מיש עתיד תוקף את גנץ על המגעים לכניסה לממשלת נתניהו.

18:30 עריכה

ניצן אלון לשעבר אלוף פיקוד מרכז השתתף ביום רביעי במחאת הדגלים השחורים בירושלים ואמר שאולי כניסת גנץ לממשלה לפחות תיבלם.

"לא מתייחס להיבטים מפלגתיים ולא עליתי לירושלים בהקשר מפלגתי, חשבתי שמתקיים כאן תהליך של הפרת איזון בין רשויות וחשבתי שיש מקום להתבטא ציבורית … פגיעה במעמדו של בית המשפט העליון, הפרת האיזון בין הרשויות הן תופעות בעייתיות ולא צריך לתת למשבר קורונה להסיט אותנו מהיותה של ישראל דמוקרטית … שמאל זה לא ביטוי גנאי … אני מקווה מאוד שהמגמה השלילית לפחות תיבלם".

18:42 עריכה

"אנחנו רוצים להבטיח רוטציה", אומר אבי ניסנקורן ממפלגת גנץ, (חוסן לישראל), ל"פגוש את העיתונות".

"אנחנו לא הולכים על ארבע, הביטוי הזה זחילה, הליכה על ארבע זה קשקוש, אנחנו הולכים לממשלה פריטטית, 30 שרים נובע מכך שנוצרו אילוצים, ממשלת אחדות זה העיקר … צריך להבין שהמשק נכנס עכשיו לצורך של הבראה עמוקה וצריך תקציב מהפכני, וצריך לעשות את זה ביחד אנחנו בשעת חירום".

לדבריו, הם היו רוצים להוריד את מספר השרים האסטרונומי אבל זה מה שמסתמן: "עמדתנו היא שצריך כמה שפחות שרים בממשלה…לפי הסכם הרוטציה נתניהו היא מ"מ ראש הממשלה ולא שר".

18:53 עריכה

יאיר לפיד מתראיין הערב ל"פגוש את העיתונות", אחרי שקודם לכן צייץ שהוא מבקש להימנע מלכנות את גנץ 'בוגד'.

"גם אם אני אנסה אלף שנה לא אומר על גנץ אלפית ממה שמה עליו השותף החדש שלו, זה לא עלבונות אלא תיאור מצב, הם זחלו פנימה, אני נכנסתי עם 19 מנדטים לממשלת נתניהו ב-2013 ולא קראו לזה ממשלת אחדות".

"הבטחנו אחד לשני שלא נשב בממשלה של אדם עם 3 כתבי אישום, ועדת חקירה ממלכתית לפרשת הצוללות … הם זרקו את כל זה הצידה והלכו לממשלה של נתניהו".

"משבר קורונה לא מנוהל נכון מבחינה בריאותית וכלכלית, אם הם באמת עסוקים בקורונה איך הם לא דרשו את משרד הבריאות? … היו שתי אופציות, אף אחד לא רצה בחירות רביעיות, היה מתווה שאומר שמסיימים את נושא יו"ר כנסת וועדות ועושים הערכת מצב עוד שבוע, ואני אמרתי נלך להקפאת מצב לשלושה חודשים".

"רציתי ממשלת אחדות ובכל השבועיים האחרונים בוגי ואני לא הבנו למה הם לא דוחפים לממשלת אחדות בראשות בני הרי המנדט אצלנו. בסוף זה כמו לרוץ מרתון להגיע ראשון ומטר לפני קו הסיום להתיישב על הרצפה ולפרוץ בבכי. היינו צריכים להמשיך את המאמץ והחלק המדהים הוא שבני גנץ לא רצה … אם הייתי יודע שהם יזחלו לממשלת נתניהו אולי לא הייתי לא חובר אליהם … לא מקפיאים ערכים, אין דבר כזה".

"נתתי בגנץ ואשכנזי אמון והם בחשו מאחורי גבי … הופתעתי, באמת האמנתי שצריך לשמור על כחול-לבן לא משנה מה יקרה ואז הבנתי ששותפי מאמינים אחרת … הם פירקו אלטרנטיבה שלטונית כדי להצטרף לממשלת נתניהו … אף אחד לא מאמין שנתניהו יפנה את מקומו בעוד שנה וחצי".

19:16 עריכה

הממשלה תתכנס מחר לאשר הגבלות נוספות על העבודה במשק. לפי דיווח של N12, שר האוצר כחלון רוצה לחלק 5 מיליארד שקל כפיצוי לעסקים קטנים. הסגר שאולי ייכנס לתוקף בשני-שלישי, יוריד את היקף העובדים בענפים שעדיין פועלים כרגע, (מסעדות ומפעלים חיוניים) אם כי ייתכן סגר מחמיר יותר שישאיר רק את המפעלים החיוניים פתוחים, ואז ייפסקו משלוחים ממסעדות. בכל מקרה תשיאר מגבלת ה-100 מטר מהבית. לא ברור האם יימשכו העבודות בענפי בנייה ותשתיות.

19:33 עריכה

גנץ ונתניהו ייפגשו בהמשך הערב, כאשר אחת המחלוקות כרגע היא על המחזיק בתיק המשפטים. בליכוד לא מוותרים על תיק הבריאות ויו"ר הכנסת.

19:38 עריכה

איימן עודה אומר ב"פגוש את העיתונות" שהוא לא שוחח עם גנץ ואינו מעוניין לדבר איתו. האם הוא מתחרט על ההמלצה על גנץ?

"תארו לעצמכם לו לא המלצנו עליו, הייתם מאשימים אותנו, הציבור הערבי והיהודי אחד, אנחנו היחידים שהגדלנו את כוחנו, מנענו ממשלת ימין צרה, ידענו שיש סיכוי גדול שגנץ ייכנס לממשלה, הרגשנו את חולשתו מהיום הראשון … יש הרבה גזענות כלפי הערבים, אם היו מתייחסים אלינו כקבוצה לגיטימית, אפילו בסיעה שלו הוא לא הצליח לשכנע את הנדל והאוזר".

"עם יד על הלב, האם קל לנו להמליץ על רמטכ"לים ולהביא את כל המשותפת".

20:10 עריכה

במשרד הבריאות עדיין מעכבים תשובות נשאות קורונה ל-6,000 איש שבבידוד לאחר שב-8 בדיקות התגלו סתירות, ולכן נעצר הדיווח לאותם אנשים.

לפי דיווח ב-N12, במערכת הבריאות מודאגים מהפלג הירושלמי של המגזר החרדי. קרית יערים, כפר חב"ד ובני ברק סובלות מאחוזי הדבקה גבוהים.

מחר בערב תהיה הכרעה לגבי ההחמרה בצמצום פעילות המשק, לרבות הפחתה במספר העובדים שמורשים להגיע לעבודה לכ-15%.

נתניהו שוחח הערב עם ראש ממשלת איטליה ג'וזפה קונטה והביע צער על האסון הגדול בפוקד את האיטלקים. כמו כן שוחח נתניהו עם טראמפ שברך אותו על הקמת הממשלה המסתמנת.

בישראל יש כרגע 3,460 חולי קורונה, מהם 50 במצב קשה, ועד כה מתו מהנגיף 12 בני אדם.

20:38 עריכה

"אפשר לשלוח יותר אנשים הביתה", אומר משה בר סימן-טוב הערב לערוץ 12, ביחס להחמרה בסגר על המשק שצפויה מחרתיים.

"מחפשים צעד שלא ייתן מכת מוות למשק … אנחנו חוששים מעליה במספר החולים שאותה לא נוכל לתקן … זה סוג של הסגר לקראת פסח … הדילמה קשה האם לחכות מספר ימים או לקבל החלטות עכשיו … מניח שתהיה החמרה של הכללים".

21:12 עריכה

מספר הנדבקים בקורונה עלה הערב ל-3,619, מהם 54 בני אדם במצב קשה. עד כה מתו מהנגיף 12 בני אדם ו-89 נוספים הבריאו.

שמואל ספרי, אזרח ישראלי בן 82 מחיפה נפטר באיטליה מקורונה, לאחר שהיה בשיט ליד טורינו ואושפז בבית חולים כשהתגלה שהוא נושא את הנגיף. אשתו נמצאת בבידוד במתקן צבאי בטורינו.

21:24 עריכה

עופר שלח חושב שגנץ לא הולכת לממשלת אחדות אלא לממשלת נתניהו. על הנייר לגנץ יש 15 מנדטים בלבד, אם כי רדיר מריח הודיעה שלא תתמוך בממשלת נתניהו.

21:34 עריכה

ליברמן חושב שהממשלה המתגבשת אינה ממשלת אחדות, אלא ממשלת נתניהו עם גוש "משיחי חרדי".

השבוע "ישראל ביתנו" הוכיחה שוב שאצלה מילה זו מילה. יש לנו דרך, יש לנו עקרונות ויש לנו תפיסת עולם. לא ניתן לקנות אותנו לא…

פורסם על ידי ‏Avigdor Liberman – אביגדור ליברמן‏ ב- יום שבת, 28 במרץ 2020

22:13 עריכה

ניצן הורביץ תוקף את גנץ (כצפוי) אך זוכה לתמיכה בימין ממוטי יוגב. לפי דיווח בוואלה!, רדיר מריח תתמוך בכניסה לממשלת נתניהו תמורת ביטול חוק קמיניץ וחוק הלאום.

22:25 עריכה

6 ישראלים יטוסו לישראל במטוס צ'כי.

22:41 עריכה

נתניהו, גנץ ואשכנזי נפגשים כעת במעון ראש הממשלה כדי לסכם על ממשלה של חוסן לישראל עם הליכוד ומפלגות ימין נוספות.

היום בצהריים גנץ הסביר שהחליט שמיצה את האפשרויות הקיימות וכעת הוא מבקש להימנע מבחירות רביעיות.

ביום הזה אני שלם יותר מתמיד. אני שלם כי עשיתי את מה שהעם שלי צריך.כמו בכל סוף שבוע, כמה מילים ממני אליכם-חשוב לי…

פורסם על ידי ‏בני גנץ – Benny Gantz‏ ב- יום שישי, 27 במרץ 2020

עוד 30 עדכונים
כל הזמן // יום שני, 1 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

נתניהו ניצח? אנחנו ניצחנו!

בזמן שאחרים עסקו בסיפוח, ברוטציות ובהמצאת משרדי ממשלה, ש"ס ויהדות התורה זכו במשרדים חשובים ובהשפעה חסרת תקדים על קביעת המדיניות הכלכלית של ישראל - בלי רעש וצלצולים ● חביב רטיג גור משרטט את דרכן של המפלגות החרדיות למוקדי הכוח, ואת הפחד שלהן לאבד השפעה ● פרשנות

עוד 1,939 מילים

הפחד לצאת נגד הקונספציה והברנז'ה

צפיתי לפני מספר שבועות בשלושת פרקיה של הסדרה המרתקת "מלחמה בלי שם", של ישראל רוזנר ומתי פרידמן על מלחמת לבנון.

מדובר במסמך תיעודי מטלטל מהשניה הראשונה ועד האחרונה של שלושת פרקיו. הוא מטלטל לא בגלל שהוא מביא את "כל הסיפור" (אף מסמך לא מביא את "כל הסיפור"), אלא מכיון שאת חלקי הסיפור שהוא כן מביא, הוא מביא באופן הגון, חודר ונטול הנחות.

מדובר במסמך תיעודי מטלטל. לא בגלל שהוא מביא את "כל הסיפור" (אף מסמך לא מביא את "כל הסיפור"), אלא מכיון שאת חלקי הסיפור שהוא כן מביא, הוא מביא באופן הגון, חודר ונטול הנחות

מה הוא כן מביא? את הסיפור הישראלי. כיצד "מלחמת אין ברירה" נוספת הפכה למלכודת של כוח, אטימות, קונספציה ופחדנות. כן, פחד היא כנראה המילה החשובה ביותר בסיפור הזה: הפחד לצאת נגד הקונספציה ונגד הברנז'ה, שאיים על רוב בכירי הצבא ועל הפוליטיקאים, הוא מה שהנציח את 18 שנות "שומרים על ישובי הצפון" מלבנון.

ופחד הוא גם מה שגמר את זה בסופו של דבר. פחד מוות במובן הפשוט והמיידי, שהומחש בסיפור הטרגי של החייל עופר שרון (מפברואר 1999), אשר חשש להסתער על לוחמי חזבאללה שארבו להם, שעה שחבריו נהרגו ונפצעו, כפי שמתואר בפרק השלישי. אבל הפחד והספקות שניכרו בשרון לגבי צדקת פעילות הצבא בדרום לבנון, ששיתקו אותו, הם אלו שבסופו של דבר הצילו כנראה לא רק אותו, אלא גם הרבה חיילים אחרים. זה היה אחד הארועים שהובילו את ראשי הצבא להבנה שהסיפור נגמר. הצבא אכול מבפנים. ולצבא שאכול מבפנים אין תקומה.

החסרון הגדול של הסדרה, כצפוי ביצירה דוקומנטרית ישראלית, הוא היעדרו הכמעט מוחלט של הקול הלבנוני האזרחי בסיפור הזה. למעט ראיון קצר עם לבנונית שיעית שמתארת בפרק הראשון כיצד בן דודה נהרג על ידי חיילים ישראליים, ככל הנראה בטעות או מתוך רשלנות פושעת – הצופה לא יכול להתחיל להבין את מימדי הסבל והמחירים האיומים שהאוכלוסייה בלבנון בכלל ובדרום בפרט, שילמה וחוותה במהלך 18 השנים הללו.

אין שום נתון כולל או אפילו התייחסות כלשהי למאות אלפי הפליטים, עשרות אלפי הפצועים וההרוגים (כמה בדיוק? כנראה שאף אחד לא יודע) וההרס הכלכלי והחברתי שהנוכחות הצבאית הישראלית, כלומר הכיבוש הישראלי, השיתו על לבנון ואוכלוסייתה האזרחית, שלרובה לא היה דבר וחצי דבר עם ישראל עד לשנת 1982.

פחד היא כנראה המילה החשובה כאן: הפחד לצאת נגד הקונספציה והברנז'ה, שאיים על רוב בכירי הצבא והפוליטיקאים, הנציח את 18 שנות "שומרים על ישובי הצפון" מלבנון

אין כל התייחסות לזוועות שהתחוללו כמה קלומטרים מצפון למטולה בין כותלי כלא אל חיאם (בו נכלאו במהלך השנים על פי הערכות כ-5,000 אנשים), שנוהל על ידי צד"ל בחסות צה"ל והשב"כ, בלא שכל ארגון בינ"ל יכול היה לבקר במקום.

אין כל התייחסות לחייהם של כ150,000 אזרחים לבנונים שחיו תחת כיבוש ישראלי בפועל במשך השנים שבמהלכן ישראל שלטה ב"רצועת הלבנון", שכללה כ-10% משטח לבנון! מסתבר שהשמיים הם הגבול כאשר עובדים "בלי בג"ץ ובלי בצלם".

וחבל שכך, ולא רק מכיון שראוי שישראלים ידעו ויבינו כיצד מעשינו השפיעו ומשפיעים על חייהם של שכנינו. אלא גם מכיון שהתייחסות לכל ההיבטים הללו היתה מעניקה עומק אחר לגמרי לתופעה שנקראת חזבאללה, ולא מותירה אותה רק כ"זרוע הפונדמנטליסטית והרצחנית של איראן", כפי שישראלים הורגלו לחשוב עליה.

העדרה הכמעט מוחלט של הפרספקטיבה הלבנונית אינו מקרי. הוא מבטא היטב את גבולות השיח המקובל כאן, שהיוצרים (שאת שניהם אגב, אני מכיר אישית מעריך ומחבב) הכפיפו את עצמם אליה בין אם במודע ובין אם לא. ברור אפוא שיוצרים אחרים אשר בשורה התחתונה אינם מחוייבים לסיפור הישראלי-ציוני, היו מוציאים תחת ידם סדרה אחרת לגמרי, שהיתה מאירה כמה פינות מוחשכות ומושתקות בשיח הישראלי, על התקופה הזו.

אין כל התייחסות לחיי כ-150,000 אזרחים לבנונים שחיו תחת כיבוש ישראלי ב"רצועת הלבנון". מסתבר שהשמיים הם הגבול כשעובדים "בלי בג"ץ ובלי בצלם"

למותר כמעט לציין שכאשר צופים בסדרה הזו, אי אפשר שלא לחשוב על קונספציות נוספות בהן אנו חיים ועל אוכלוסייה אזרחית נוספת שבה ישראל רודה ואותה היא מנשלת מזה עשרות שנים. רק שזה סיפור שאנו עדיין מאוד רחוקים מלהיות מסוגלים לדבר עליו בלשון עבר. תיאור כן והגון שלו יחייב אותנו יום אחד לבחינה הרבה יותר ביקורתית, חודרת וכואבת על כולנו כאן.

חלק ניכר מזמנו של דרור אטקס במהלך שני העשורים האחרונים הוא בילה בגדה המערבית, בנסיון להבין ולתעד את מדיניות ההתנחלות וגזל האדמות שישראל מנהלת שם. בעבר עבד עבור מספר ארגוני שמאל ישראלים וכיום פועל מתוך פלטפורמה קטנה בשם 'כרם נבות' שעוסקת בעניינים אלו. הוא מתכוון לתעד כאן מדי פעם אנשים או תופעות בהם הוא נפגש במהלך עבודתו. https://www.keremnavot.org/hebrew

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 622 מילים

סיפור מסריח

פרק 8מפעלים לטיפול בפסולת הם הדבר האחרון שמישהו רוצה ליד הבית ● תהליך הטיפול בפסולת, בעיקר בפסולת מסוכנת, מייצר מפגעים בריאותיים ואסתטיים; מזהם את המים, האוויר והקרקע; וכרוך במטרדי רעש וריח ● לא הפלא וגם ממש לא פלא, אם כך, שרוב אזורי הפסולת של מדינת ישראל הם בכלל בגדה המערבית ● אמיר בן-דוד ממשיך במסעו על מפת הסיפוח, והפעם הוא נוסע בעקבות הריח

עוד 2,103 מילים

גנץ הנחה את כוכבי להכין את צה"ל לקראת סיפוח אפשרי של שטחים בגדה

שר החינוך גלנט הודיע שבית ספר שיתגלה בו חולה קורונה - ייסגר ● נתניהו וגנץ אמרו שלמשטרה לא יתאפשר לפרוץ לבתים ללא צו ● בנט: נביע את עמדתנו לגבי יוזמת הסיפוח, אחרי שתוצג מפה ● חוקרי משטרה גבו מנתניהו ומבני משפחתו עדות לגבי תלונתו על איומים שהופנו כלפיו

עוד 33 עדכונים

גם כאשר הם מחמיאים לראש הממשלה וגם כאשר הם "תוקפים" אותו, שקד וחבריה לא מתבלבלים לרגע ● מהלכי ימינה בימיה הראשונים באופוזיציה מציירים אותה כמפלגה השייכת בכל מהותה לממשלת נתניהו החמישית ● השחיתות זורמת לה בציציות והיא סלע קיומה, שהרי בלעדיה לא יתאפשר משטר האפרטהייד שאליו היא חותרת ● פרשנות

עוד 1,457 מילים

למקרה שפיספסת

מצב חירום ללא גבולות

הממשלה מקדמת חוק שמטרתו המוצהרת היא:

"להקנות לממשלה סמכויות מפורשות ומתוחמות, מכוח חקיקה ראשית, בנושאים האמורים, לצורך המשך ההתמודדות כאמור עם הנגיף".

הצורך בחקיקת החוק נובע מהמגבלה החוקתית בחוק יסוד הממשלה, המגביל את תוקפן של תקנות שעת חירום לשלושה חודשים בלבד אלא אם הוארך תוקפן בחוק. ובלשון תזכיר החוק:

"קם הצורך להעמיד תחליף חקיקתי להסדרים החיוניים שבתקנות שעת החירום, אשר יאפשר את המשך המאבק בנגיף מעבר לתקופת שלושת החודשים".

מכיוון שהממשלה כבר התקינה תקנות חירום במגוון תחומים והיא פועלת מכוחן מאז חודש מרץ 2020, ומכיוון שכאמור תוקפן מוגבל לשלושה חודשים בלבד ללא יכולת הארכה אלא בחוק – הרי שאם רוצים להמשיך ולהתקין תקנות חירום יש צורך בחקיקה ראשית המעניקה סמכות להתקנת תקנות. מדובר בחקיקה הקשורה בקיומו של מצב חירום וכוללת סמכויות המאפשרות שינוי בהסדרים הקיימים במצבי חירום.

הממשלה מקדמת חוק שמטרתו הארכת תוקף התקנות לשעת חירום, מעבר למגבלת שלושת החודשים, ומקנה לממשלה סמכויות נרחבות "לצורך המשך ההתמודדות עם הנגיף"

אפשר היה לטעון כי מדובר בצעד מבורך ודמוקרטי, שכן הממשלה לא תמשיך לפעול מכוח תקנות שעת חירום אלא מכוח חקיקה ראשית של הכנסת – מה שאוהבים לכנות "דרך המלך".

ואכן תזכיר החוק מזכיר את העובדה כי הצורך בחקיקה הוא בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון ולהנחיות היועץ המשפטי לממשלה בדבר החלפת תקנות שעת חירום בחקיקה ראשית – אלא שבהתחשב בממשלה הספציפית הזו, בנסיבות הקמתה ובעומד בראשה – אין מקום לברך על החקיקה, אלא יש מקום לדאגה.

נסיבות הקמת הממשלה – לאחר שלוש מערכות בחירות שנכפו על המדינה בידי נאשם בפלילים שלא הצליח להרכיב ממשלה, טיב ההסכם בין נתניהו לבין גנץ שהתחזה להסכם קואליציוני ועל כן עבר את מבחן בג"ץ, אלא שטיבו האמיתי הוא הסדרת כהונת נאשם בפלילים בראשות הממשלה תוך ניהול המשפט, הקמת ממשלה שניתן לכנות אותה "מפלץ ארך רגליים" בשל הגודל שלה, משרדיה המופרכים והעלות שלה – כל זה בעת משבר כלכלי המאיים על המשק כולו, תפירת תפקיד "ראש ממשלה חלופי" המתאים למידותיו של הנאשם בפלילים שימשיך לכהן תוך מימון ציבורי שלו ושל משפחתו, כולן סיבות ונסיבות שדי בהן לעורר דאגה בלב האזרחים מהעתיד לבוא.

אלא שהחקיקה הזו מעוררת דאגה גם בשל הבטים נוספים: הקמת הממשלה הביאה לפרוק המפלגה השנייה בגודלה, מפלגה שאמורה היתה לשמש כאופוזיציה. המשמעות של פירוק המפלגה לצד עריקת אורלי לוי לליכוד ופירוק שאריות גוש השמאל, היא שאין לממשלה אופוזיציה. וכשאין לממשלה אופוזיציה, כשהממשלה כה גדולה וחבריה הם רוב חברי בית המחוקקים – הממשלה מחזיקה בכוח רב.

פירוק המפלגה השניה בגודלה, עריקת אורלי לוי ופירוק שאריות גוש השמאל, פירושם שאין לממשלה אופוזיציה. וכשאין לה אופוזיציה וחבריה הם רוב החכ"ים, הממשלה מחזיקה בכוח רב

כאשר רשות אחת מבין שלוש רשויות מרכזת בידה כוח רב ביחס לשתי הרשויות האחרות מדובר במצב לא תקין, מצב בו מערכת האיזונים במדינה דמוקרטית עומדת על שווי משקל רופף.

כך בימים כתיקונם, כך וודאי בימים שמי שאוחז בשלטון הוא נאשם בפלילים באישומים חמורים, אישומים הקשורים בקשר הדוק לתפקיד, אישומים שנעשו מתוך התפקיד.

מצב זה יוצר ניגוד עניינים אינהרנטי. אם בימים כתיקונם כוח רב בידי רשות אחת ועיקור רשות אחרת מיכולת הביקורת שלה קיים חשש שהכוח הזה ינוצל לרעה, הרי שכאשר נאשם בפלילים הוא המחזיק בידו כוח רב – החשש מניצול הכוח לרעה הוא חשש ממשי – מצב של קרוב לוודאי.

השוואה בין תקנות שעת החירום, מכוחן פעלה הממשלה עד כה, לבין תזכיר החוק – מלמדת כי חקיקת החוק מפקידה בידי הממשלה כוח רב.

על פי חוק יסוד הממשלה, המתאר את המצב הקיים, מי שאמורה להכריז על מצב החירום זו הכנסת, הרשות המחוקקת, ורק אם אין אפשרות לכינוס הכנסת ובשל דחיפות המצב, הממשלה רשאית להכריז על מצב חירום. ואילו על פי תזכיר החוק, המתאר את המצב החדש, הסמכות להכריז על מצב החירום נתונה בידי הממשלה.

אם בימים כתיקונם כוח רב בידי רשות אחת ועיקור רשות אחרת מיכולת הביקורת שלה מעורר חשש שהכוח ינוצל לרעה, הרי שאם הכוח נמצא בידי נאשם בפלילים, ניצולו לרעה קרוב לוודאי

ההכרזה על מצב החירום היא תנאי להפעלת סמכויות הממשלה מכוח מצב החירום. תזכיר החוק איננו מפרט מה הן אמות המידה להפעלת מצב החירום:

  • האם די במאה נדבקים חדשים להפעלת מצב החירום בידי הממשלה וללא פיקוח של הכנסת?
  • כמה מהר תכריז ממשלה שהעילה להקמתה היה מצב חירום בשל נגיף הקורונה על מצב חירום, אם אמת המידה הכתובה בתזכיר החוק היא: "אם שוכנעה שקיימת סבירות גבוהה להתפשטות הנגיף לרמה המסכנת את בריאות הציבור אם לא יינקטו פעולות מכוח הסמכויות הקבועות בחוק זה"? שוכנעה בידי מי? האם בידי וועדת מומחים של משרד הבריאות? האם בידי הד"ר יורם לס האוחז בדעה אחת או שמא בידי פרופ' רהב האוחזת בדעה אחרת?
  • תזכיר החוק מציין כי לא יוכרז על מצב חירום לפני שתתקבל המלצה של שר הבריאות בעניין. בהתחשב בכך ששר הבריאות חדש בתפקידו ואינו מכיר את המשרד – למי יישמע שר הבריאות?
  • בהתחשב בדברים החמורים שנודעו לנו על שר הבריאות היוצא, על אופן ניהול המשבר ועל כך שהיה למעשה ממודר ולא הוא קיבל את ההחלטות – האם כך יהיה עם שר הבריאות החדש?
  • מה על העובדה כי שר הבריאות החדש היה האדם הראשון בתפקיד ציבורי שסרב לקיים את החלטת בג"ץ? האם אפשר לסמוך על אדם כזה? האם עלינו לסמוך על כך שההכרזה על מצב החירום תהיה הכרזה עניינית ולא הכרזה מטעמים פוליטיים?

בנוסף על כך – המשמעות של הכרזה על מצב חירום היא שהממשלה יכולה לפגוע בזכויות היסוד של האזרח בשל מצב החירום. כך למשל כשהמדינה עוקבת אחרי אזרחים יש בכך פגיעה בפרטיות. כשהמדינה מונעת התקהלות יש פגיעה בחירות ובזכות ההתקהלות.

הכרזה על מצב חירום מאפשרת לממשלה לפגוע בזכויות היסוד של האזרח. כשהמדינה עוקבת אחרי אזרחים יש פגיעה בפרטיות. כשהיא מונעת התקהלות יש פגיעה בחירות ובזכות ההתקהלות

ההצדקה לפגיעה בזכויות היסוד הוא מצב החירום שפירושו העדפת האינטרס הציבורי, כמו למשל בריאות העם על פני זכויות היסוד של הפרט – זכויות המוגנות בחוקי היסוד.

הפרופ' אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון בדימוס, סבור כי היחס בין חוקי היסוד לבין זכויות האדם במצבי חירום צריך למצוא פתרון במסגרת חוקי היסוד – הם אמורים להסדיר את הפגיעה בזכויות האדם. והנה, לא רק שהפגיעה בזכויות איננה מוסדרת בחוקה אלא שבתזכיר החוק מוצע לקבוע כי השר הממונה על החוק יהיה ראש הממשלה, בשל הפריסה הרחבה של הסמכויות המוצעות, השפעתן על תחומי אחריות של משרדי ממשלה רבים, ובשים לב להקניית הסמכות להתקין את התקנות לממשלה.

אלא שהסעיף הזה, הבא לתאר מדוע כדאי שהשר האחראי עליו יהיה ראש הממשלה, הוא גם הסעיף המסביר היטב מדוע זה רע מאוד שהסמכות תהיה נתונה בידי ראש הממשלה שהוא נאשם בפלילים – בבחינת בא לברך ויצא מקלל.

  • איך לדעתכם ינהג אדם בשעה שעליו לקבל החלטות כאשר כמעט כל החלטה שהוא מקבל יכולה להשפיע על מצבו האישי?
  • איך לדעתכם ינהג אדם שבתחילת משפטו הוכיח כי אינו בוחל בדבר – לא בהשתלחות חסרת רסן ולא בפירוק מערכת המשפט ואכיפת החוק?
  • מה יעשה נאשם כזה כשהחוק שם בידיו כוח רב?

ובכן, יש חשש שינצל את הכוח הזה לרעה, ולא רק חשש, שהרי ראינו כבר ניצול לרעה ראינו בטרם הוחק החוק, בשעה שהוא, חברי ממשלתו והנשיא הפרו את ההנחיות שהממשלה עצמה קבעה תוך זלזול עמוק באזרחים. ראינו ניצול כזה כאשר נעשה שימוש לא מידתי תוך פגיעה בזכויות יסוד כאשר הממשלה ביקשה להילחם במגפה באמצעות מעקב אחר אזרחים ופגיעה בפרטיותם, זאת על אף שהיו בידה אמצעים פחות פוגעניים כגון הגדלת מספר הבדיקות.

והנה, לא רק שהפגיעה בזכויות איננה מוסדרת בחוקה, אלא שבתזכיר החוק מוצע לקבוע כי השר הממונה על החוק יהיה רה"מ. ובכן, יש חשש שינצל את הכוח לרעה, כפי שראינו בעבר

חוק כזה, אילו באמת נועד להתמודד עם מצב חירום בריאותי בשל הקורונה, היה קובע הסדרים ברורים באשר לדרכים למלחמה בנגיף ובאשר לבדיקות הנדרשות.  חוק כזה היה מנסה לתקן את כל המחדלים שאיפיינו את הטיפול בנגיף בעת שאלה נעשו מכוח תקנות חירום.

במקום זה החוק נותר עמום מאוד, הוא אינו קובע הסדרים ברורים ונותן בידי הממשלה שיקול דעת רחב, רחב מדי באשר לפגיעה בזכויות היסוד של אזרחים בעת מצב חירום. "כוח ללא אחריות משול להפקרות" אמר הפרופ' אהרן ברק וכוח כזה הנתון בידי נאשם בפלילים הוא הפקרות מוחלטת.

ואחרון, הבחירות, העתירות לבג"ץ והקמת הממשלה לוו ברוממות הדמוקרטיה בפי שופרות הימין. לי אין אלא להביא את דבריו של שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס על החוקה של רפובליקת ויימר, שאפשרה למפלגה הנאצית להשתתף בבחירות:

"היא תשאר תמיד אחת מהבדיחות הטובות ביותר של הדמוקרטיה, שהיא מבטיחה לאויביה המושבעים את האמצעים להשמדתה".

רינה ענתי היא בעלת דוקטורט לביוכימיה מהטכניון ובעלת תואר במנהל עסקים ובמשפטים מהמרכז הבינתחומי. במשך שנתיים שימשה כעוזרת מחקר של כבוד נשיא בית המשפט העליון בדימוס הפרופ' אהרן ברק. התמחתה בבית המשפט השלום בתל אביב. במקור מחצור הגלילית, כעת גרה במרכז, נשואה ואמא לשני בנים

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,280 מילים ו-1 תגובות
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תחקיר מה חיפשה חברת ריגול ישראלית באוקראינה ואיך זה קשור לרוסיה

חברת הריגול הישראלית סיי-גרופ פעלה לטובת האינטרסים של רוסיה, כאשר עקבה לכאורה אחרי פעילים למען הדמוקרטיה באוקראינה ● מה שמעורר את השאלה המטרידה: למען מי עבדה חברה של קציני מודיעין לשעבר בצה"ל? ● וגם: מה חלקו של הארווי ויינשטיין בפרשה, ואיך עמנואל רוזן קשור לכל זה?

עוד 4,769 מילים

לשלוח את הילד לבית הספר זה כמו לזרוק קובייה בקזינו

נכון לאמש, 144 תלמידים, מורים והורים מהגימנסיה בירושלים אובחנו כנשאי קורונה ● לכל אחד מהנדבקים יש אחים ואחיות או חברים מבתי ספר אחרים, מתנועות הנוער, מהשכונה ● ובתוך בית הספר, אי אפשר לחשוב ברצינות על ריחוק חברתי ● שלום ירושלמי שולח הבוקר את הילד לבית הספר בתחושת חוסר אונים ועם חשש גדול ● טור אישי

את הילד שלי אשלח היום בבוקר לתיכון במערב ירושלים באותה תחושה שמהמר זורק את הקובייה בקזינו בסטריפ של לאס וגאס. גם פה וגם שם המספרים מדברים.

נכון לאתמול בצהריים אובחנו 109 תלמידים בגימנסיה העברית ברחביה כנשאי קורונה. בשעות אחר הצהריים המספר עלה ב-22. קצב מדהים. יחד עם המורים וההורים הגענו בשעות ערב ל-144. בית הספר – שבו למדו פעם נשיא המדינה וראש הממשלה – נסגר, וכולם נכנסו לבידוד.

הגימנסיה שוכנת ברחוב קק"ל ברחביה, שזה מרכז העיר. מכאן המעגלים יכולים להתפשט לכל הכיוונים, כמו בבריכת מים שמשליכים לתוכה אבן. בינתיים מגלים עוד נשא ועוד נשאית, כי לרבים בגימנסיה יש אחים שלומדים בבתי ספר אחרים בעיר. ולא רק.

הגימנסיה העברית בשכונת רחביה בירושלים (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
הגימנסיה העברית בשכונת רחביה בירושלים (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

תיכון הרטמן נסגר, כי מורה מהגימנסיה שחלה בקורונה מלמד גם שם. המסורתי כמעט נסגר, כי תלמידה שנדבקה שם היא בתו של איש צוות בגימנסיה, וכן הלאה. בבית הספר ליד-האוניברסיטה הגיעו אתמול ללימודים 27 תלמידים מתוך 1,100.

בתי הספר ריקים או כמעט ריקים. כך החליטו ההורים, ובצדק. פולה בן גוריון, סאלד, אילן רמון, גאולים, רמת מוריה, בויאר ואפילו מקיף גילה. עד לשם הגיע המעגל המתרחב. אם תחשבו על זה, הכול היה די צפוי.

אני מביט במכתב ששלח מנהל הגימנסיה דני לייבוביץ' להורי התלמידים, כאשר הסתיים הסגר הגדול ב-17 במאי.

לייבוביץ' מביע במכתבו געגועים והתרגשות גדולה עם חידוש הלימודים, שולח הוראות ומטיל מגבלות, אבל מודה בפה מלא שהוא לא יכול לאכוף בבית הספר את שלושת התנאים הבסיסיים למניעת הדבקה שמחייב משרד הבריאות: חבישת מסיכות, מרחק של שני מטר בין התלמידים והיגיינה. כל הורה יחליט עכשיו מה לעשות.

מנהל הגימנסיה מביע במכתבו געגועים והתרגשות גדולה עם חידוש הלימודים, שולח הוראות ומטיל מגבלות, אבל מודה בפה מלא שהוא לא יכול לאכוף בבית הספר את שלושת התנאים הבסיסיים למניעת הדבקה

הלימודים התחדשו בכל זאת. אפשר להבין את ההורים וגם את התלמידים. השהייה בבית היא בלתי נסבלת עבור בני נוער שכל חייהם היא תזזית אחת גדולה; הלימודים מרחוק לא יכולים להחליף את החוויה בכיתה ובהפסקות; ההורים לא יכולים להחזיק מעמד בחל"ת ובכלל.

אני מכיר את העניין מקרוב. הילד שלי – שמקטר תדיר על הלימודים ומייחל ליום שבו יסגרו את בית הספר לעולמי עד ויזרקו את המפתחות לים – רק חיכה ליום שבו יפתחו את הכיתות.

כולם לקחו הימור לפני שבועיים. בירושלים ההימור היה כבד במיוחד. זוהי עיר מבודדת, קהילתית וצפופה. הנערים מכל מקום נפגשים בכל מקום – בתנועות הנוער, ברחוב, במרכז המסחרי, בכדורגל ובכדורסל.

בתוך בית הספר או בכל מקום אחר אי אפשר לחשוב ברצינות על ריחוק חברתי. אפילו לא על ברכת מרפקים. המסכות לא נסבלות בדרך כלל. אין באמת הבדל בין הפסקה בבית ספר למבלים באומן 17.

בתוך בית הספר אי אפשר לחשוב ברצינות על ריחוק חברתי. אפילו לא על ברכת מרפקים. המסכות לא נסבלות בדרך כלל. אין באמת הבדל בין הפסקה בבית ספר למבלים באומן 17

זה המצב. היום יש לילד מבחן מתכונת באנגלית. בהמשך, יום לימודים רגיל. מה עושים? הוא לא יישאר בבית, גם אם נרתך את דלתות הכניסה לבניין. המחשבה שהוא יחזור, חלילה, עם נגיף לתוך בידוד נוראי וחרדה גדולה מוציאה אותי מדעתי. פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל הדסה, אומר שהצעירים כלל לא יינזקו. הלוואי.

אני שם את הז'יטון ומתפלל לטוב. בירושלים, המרחק לבורא עולם הכי קצר. שיחה מקומית, כמו שאמר פעם מנחם בגין.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 493 מילים ו-1 תגובות

ההשתוללות המכוערת של יאיר נתניהו ברשתות החברתיות גוררת אנשי ציבור ותקשורת לפינג-פונג אלים ומיותר עם בנו של ראש הממשלה ● אם כולנו נתחיל להתייחס אליו כמו אל פעוט בהתקף זעם ופשוט נתעלם ממנו עד שיירגע וילך לישון - אולי הוא יגרום הרבה פחות נזק ● דעה

עוד 961 מילים ו-1 תגובות

ככל שמתקרב המועד שבו ישראל תבקש להחיל ריבונות באופן חד-צדדי על שטחים בגדה המערבית, בעולם מתחילים לזנוח את פרדיגמת שתי מדינות לשני עמים ● במקום זאת, מנהיגים ופעילים בעולם מתחילים לתמוך בפתרון מדינה אחת עם זכויות שוות לכל אזרחיה ● והגדרת ישראל כמדינה יהודית ממש לא מעניינת אותם ● פרשנות

עוד 1,442 מילים

מס במתנה בעלי ערוץ 13 ממתין להכרעת הממשלה על מחיר המלט

מפעל נשר עומד בפני החלטה קריטית: ועדה של משרד הכלכלה צפויה להכריע השבוע אם להטיל מס של עד 30% על יבוא מלט, ולייקר במאות מיליוני שקלים את תשתיות הבנייה ● מונופול העבר מדווח על הפסדים, אך בעליו, האוליגרך לן בלווטניק, הוא גם הבעלים של ערוץ 13, שגם הוא מדמם הפסדים ● וכך שוב פוליטיקה, כלכלה ותקשורת מתערבבים זה בזה תחת שלטון נתניהו ● הגורם הפוליטי הראשון שהנושא ינחת על שולחנו הוא עמיר פרץ

עוד 1,155 מילים

תזכיר חוק: המשטרה תיכנס לבתים ללא צו, הממשלה תגביל ביקורי בית

נתניהו: חדשות 12 עסוקים בתעמולה נגד הימין ● המשטרה חושדת שעובדות מעון רה"מ מסרו תצהירים שקריים לטובת שרה נתניהו ● אדלשטיין: נרחיב את הבדיקות לאנשים ללא תסמינים ● כ"ץ עוקץ את פרץ: אין שר אוצר חלופי ● הממשלה תקצץ במשרדים קיימים כדי לפנות כספים למשרדים חדשים ● גנץ: "אנחנו ממש מצטערים על המקרה שבו נורה איאד אל-חלאק; הנושא יתוחקר"

עוד 40 עדכונים

אל מול המציאות הפוליטית, שופטי בג"ץ נותרו חסרי אונים

ל-78 העמודים שכתבו 11 שופטי בג"ץ בעניין הטלת הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים, אין משמעות מיידית - אך פסק הדין מספק הצצה להלך הרוח של בית המשפט בנושאים הבוערים ● מה עמדת השופטים לגבי הלכת פנחסי-דרעי ● מי מהם היה פוסק אחרת אם הנשיא היה מטיל את המנדט על נתניהו בסיבוב הראשון ● ולמה, בסופו של דבר, פסק הדין הזה כמוהו כהנפת דגל לבן ● פרשנות

עוד 2,001 מילים

בכיר לשעבר במנהל האזרחי השתלט על אדמות פלסטיניות באופן לא חוקי

חשיפה יחידת הפיקוח במנהל האזרחי ביו"ש אחראית לאכוף שימוש שלא כחוק באדמות פרטיות בגדה המערבית ● אלא שדוד קישיק-כהן, מי שעמד בראש היחידה במשך 23 שנים, בעצמו השתלט על אדמות פלסטיניות ונטע עליהן מטע עצי זית לפני 30 שנה, בזמן שכיהן בתפקיד ● הוא ממשיך להחזיק במטע בניגוד לחוק גם היום ● גורמים במנהל האזרחי: אין למנהל סמכות לפנות את המטע ללא תלונה רשמית

עוד 506 מילים ו-2 תגובות

נתניהו: נהדק את המשמעת שהתרופפה, נפעל נגד מי שלא פועל לפי הכללים

שר האוצר כץ: כל מעסיק שיחזיר עובד מחל"ת יקבל מענק של 7,000 ש"ח ● פרץ העביר ביקורת: מתעלם מההנחיות. אעלה מחר בישיבת הממשלה הצעה למתווה שיעמוד בסיכומים ● ברקת: לגנץ אין את הכישורים והניסיון להיות ראש ממשלה ● השר אמיר אוחנה על הרג הצעיר בעל הצרכים המיוחדים: לא נחרוץ את דין השוטרים עד תום הבדיקה

עוד 21 עדכונים

מיוחד הסיפור שמאחורי "מסתערבים, אגדה ישראלית"

"הלכתי לפגוש את יצחק לא כי שמעתי עליו או על היחידה הקטנה שהוא השתייך אליה בימי הקמת המדינה, ולא כי תכננתי לכתוב את הספר הזה, אלא רק כי שנים של עבודה עיתונאית לימדו אותי שבילוי בחברת מרגלים זקנים תמיד משתלם" ● מתי פרידמן בהקדמה לספרו החדש, "מסתערבים, אגדה ישראלית", מספר כיצד הגיע לחקור את סיפורה של המחלקה הערבית בפלמ"ח - אשר על בסיסה נולד המוסד למבצעים מיוחדים

עוד 1,406 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה