משבר הקורונה

השר בנט חתם על הקצאת 700 חיילים לסיוע למשטרה

נתניהו לראשי מפלגות הימין: הפרסומים בנושא המו"מ הם פייק ניוז מוחלט ● שקד: מסירת משרדי הביטחון והמשפטים לשמאל, פירושו שעבוד אידיאולוגי לשמאל ● אושרה בקשת יש עתיד להתפלג מסיעת חוסן לישראל, גנץ נשאר עם השם כחול לבן ● בעלה של יועצת נתניהו לענייני חרדים, עמה נפגש בסוף השבוע שעבר, התגלה כחולה קורונה

נפתלי בנט (צילום: Sraya Diamant/Flash90)
Sraya Diamant/Flash90
נפתלי בנט
07:13 עריכה

ראש הממשלה נתניהו ויושב ראש חוסן לישראל גנץ קיימו פגישה שנמשכה כשמונה שעות, ובה חלה התקדמות במשא ומתן בין הצדדים. הפגישה נערכה במעון ראש הממשלה ולקח בה חלק גם חבר הכנסת גבי אשכנזי. נתניהו וגנץ צפויים לשוב ולהיפגש היום.

07:43 עריכה

הוועדה המסדרת של הכנסת, בראשות אבי ניסנקורן, תתכנס היום בשעה 12:00 כדי לדון בבקשת הפיצול של כחול לבן, שהגישו המפלגות יש עתיד ותל"ם. זאת על רקע כוונתה של חוסן לישראל, בראשות בני גנץ, להצטרף לממשלת נתניהו.

07:58 עריכה

אחרי שגבי אשכנזי אמר שאינו מעוניין לכהן כשר החוץ, בחוסן לישראל הביעו נכונות במשא ומתן הקואליציוני לוותר על התפקיד. במפלגה מבקשים לקבל לידיהם את משרד הבריאות, המשרד לביטחון הפנים או שבליכוד יוותרו על התעקשותם למנות את יולי אדלשטיין ליושב ראש הכנסת. כך דיווח זאב קם בתאגיד השידור כאן.

08:21 עריכה

חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה צפויה לעבור מיש עתיד לחוסן בישראל.

פינה תמנו (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
תמנו-שטה בכנסת, 2018 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
08:45 עריכה

ביו הליכוד לחוסן לישראל ישנן מחלוקות לגבי תיקי החוץ, הבריאות, הגנת הסביבה ואיוש משרת יושב ראש הכנסת – כך דיווח יואב קרקובסקי בתאגיד השידור כאן. בעוד שבתחילה פורסם כי משרת שר החוץ תוחזק על ידי חוסן, עתה מסתמן שהמפלגה תוותר על התפקיד. בחוסן לישראל מעוניינים במשרד להגנת הסביבה כדי שמיקי חיימוביץ' תכהן כשרה בתיק זה. בנוסף, במפלגה מסתייגים ממינוי יולי אדלשטיין ליושב ראש הכנסת.

מיכאל שמש דיווח שבין המפלגות ניטשת מחלוקת על המשרד לביטחון הפנים. בחוסן לישראל מעוניינים במעוזי שלטון חוק, ולצד תיק המשפטים שואפים במפלגה להחזיק גם במשרד זה.

09:01 עריכה

חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה מיש עתיד הודיעה ליושב ראש מפלגתה, יאיר לפיד, שבכוונתה להצטרף לחוסן לישראל. לפי דיווח של יובל קרני ב-ynet, לפיד נתן את הסכמתו למהלך. לדברי תמנו-שטה, גנץ עשה את הדבר הנכון כשהחליט להצטרף לממשלת נתניהו.

09:19 עריכה

הודעתה של חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה על עזיבת יש עתיד והצטרפות לחוסן לישראל.

החלטתי להישאר בכחול לבן במסגרת חוסן לישראל ולתת גיבוי מלא לראש המפלגה, חבר הכנסת בני גנץ, בממשלת האחדות שתוקם בקרוב. גנץ הוא מנהיג ששם את ישראל לפני הכל וזו לא סיסמה אלא עובדה.

אני מאמינה שבעת המורכבת הזו, הן בשל משבר הקורונה, הפלונטר הפוליטי והשסעים החברתיים – האינטרס הציבורי הוא ממשלת אחדות שתתפקד בצורה מיטבית מול האתגרים העומדים לפנינו למען ישראל. חונכתי על ערבות הדדית ואחדות העם ואני בוחרת בדרך הזו מתוך הבנה שאנחנו חייבים ללכד ולאחד את החברה הישראלית בעת הקשה הזו.

בהזדמנות זו אני רוצה להודות לחבר הכנסת יאיר לפיד מעומק הלב על שנים של חברות ועשייה משותפת ולכל חברי הכנסת של יש עתיד, לפעילי המפלגה ולכל האנשים המדהימים שפגשתי לאורך השנים.

לא אסתיר, לא קל להיפרד מהמסגרת הפוליטית הראשונה שלי, שהייתה לי בית פוליטי אך בניגוד להחלטה שנלקחה ביש עתיד שלא להיכנס לממשלת אחדות כעת, אני סברתי אחרת ועל כן בשעת מבחן זו אני בוחרת לתת אמון וחיזוק למהלך זה.

אני סומכת על הרמטכ"ל וחבר הכנסת בני גנץ שבאמת עבורו ישראל לפני הכל, ואהיה לו לעזר כשליחה ונבחרת ציבור.

אני תקווה שעוד היום נצא לתקופה פוליטית חדשה, תקופה של אחדות, שבה נתמודד יחד עם האתגרים שלפנינו.

כולי תפילה שבעזרת השם נצליח יחד להתגבר במהירות על משבר הקורונה והשלכותיו ונדע בשורות טובות בכל התחומים.

09:42 עריכה

אחרי שחברת הכנסת פנינה תמנו-שטה הודיעה על עזיבת מפלגתה, ביש עתיד מבהירים שהם בדקו היטב ולא יהיו עוד עריקות מקרבם – כך דיווחה אנה רייבה ברסקי מ"מעריב".

09:50 עריכה

יושב ראש אגודת ישראל יעקב ליצמן הודיע לראש הממשלה נתניהו שלא יוותר על תפקידו כשר הבריאות – כך דיווח מיכאל שמש בתאגיד השידור כאן. בין הליכוד לחוסן לישראל מתנהל משא ומתן קואליציוני, שבמסגרתו דרשו האחרונים לקבל לידיהם את המשרה.

10:05 עריכה

בשעה 12:00 תדון בכנסת הוועדה המסדרת בפיצול כחול לבן.

זו החלוקה הנוכחית בתוך סיעת כחול לבן:
• 15 חברים בחוסן לישראל, מפלגתו של גנץ;
 13 חברים ביש עתיד, מפלגתו של לפיד;
 5 חברים בתל"ם, מפלגתו של יעלון.

חוסן לישראל, יש עתיד ותל"ם יבקשו להתפצל לשתי סיעות, כשהאחרונות יבקשו להמשיך לפעול כסיעה אחת. יועז הנדל וצבי האוזר יבקשו להתפצל מתל"ם. פנינה תמנו-שטה תבקש לעזוב את יש עתיד ולהצטרף לחוסן לישראל. ע'דיר כמאל מריח מסתייגת מהצטרפות מפלגתה לממשלת נתניהו; לא ברור אם תבקש דבר מה מהוועדה.

השאלה העיקרית נוגעת לחברי הכנסת יועז הנדל וצבי האוזר, שאמנם חברים בתל"ם – שלא תצטרף לממשלה – אך, לפי מספר דיווחים, מעוניינים לקחת בה חלק.

(1) בני גנץ – חוסן לישראל
(2) יאיר לפיד – יש עתיד
(3) משה (בוגי) יעלון – תל"ם
(4) גבי אשכנזי – חוסן לישראל
(5) אבי ניסנקורן – חוסן לישראל
(6) מאיר כהן – יש עתיד
(7) מיקי חיימוביץ' – חוסן לישראל
(8) עפר שלח – יש עתיד
(9) יועז הנדל – תל"ם; מעוניין להתפצל יחד עם האוזר ממפלגתם
(10) אורנה ברביבאי – יש עתיד
(11) מיכאל ביטון – חוסן לישראל
(12) חילי טרופר – חוסן לישראל
(13) צבי האוזר – תל"ם; מעוניין להתפצל יחד עם הנדל ממפלגתם
(14) אורית פרקש-הכהן – חוסן לישראל
(15) קארין אלהרר – יש עתיד
(16) מירב כהן – חוסן לישראל
(17) יואל רזבוזוב – יש עתיד
(18) אסף זמיר – חוסן לישראל
(19) יזהר שי – חוסן לישראל
(20) אלעזר שטרן – יש עתיד
(21) מיקי לוי – יש עתיד
(22) עומר ינקלביץ' – חוסן לישראל
(23) פנינה תמנו-שטה – יש עתיד; מעוניינת להצטרף לחוסן לישראל
(24) ע'דיר כמאל מריח – חוסן לישראל; מסתייגת מהצטרפות מפלגתה לממשלה
(25) רם בן ברק – יש עתיד
(26) אלון שוסטר – חוסן לישראל
(27) יואב סגלוביץ' – יש עתיד
(28) רם שפע – חוסן לישראל
(29) בועז טופורובסקי – יש עתיד
(30) אורלי פרומן – תל"ם
(31) איתן גינזבורג – חוסן לישראל
(32) אנדרי קוז'ינוב – תל"ם
(33) עידן רול – יש עתיד

אגב, אם מי מחברי הכנסת של כחול לבן יתפטר מהכנסת, מי שייכנס במקומו יהיה חבר יש עתיד יוראי להב הרצנו (גם אם המתפטר הוא חבר חוסן לישראל או תל"ם).

10:11 עריכה

השר לביטחון הפנים גלעד ארדן גינה את ההלוויה ההמונית שנערכה בבני ברק.

10:21 עריכה

בשעה 13:00 תקיים חברת הכנסת מרב מיכאלי כנס וירטואלי נגד הצטרפות מפלגת העבודה לממשלת נתניהו.

10:27 עריכה

בחוסן לישראל העלו את שמותיהם של גבי ברבש ויצחק קרייס כמועמדים לתפקיד שר הבריאות – כך דיווח ירון אברהם מחדשות 12. ברבש שימש כמנכ"ל משרד הבריאות וניהל את בית החולים איכילוב. קרייס מנהל את המרכז הרפואי שיבא ושימש כקצין הרפואה הראשי בצה"ל.

10:46 עריכה

יושב ראש ימינה, השר נפתלי בנט, הציג תוכנית להתמודדות עם מגפת הקורונה. התוכנית הוגשה לראש הממשלה נתניהו ולמטה לביטחון לאומי.

תוכנית בנט להתמודדות עם הקורונה.

10:59 עריכה

דפנה ליאל דיווחה ב-N12 על המשא ומתן הקואליציוני –

• מסתמן ששר המשפטים, שיהיה בידי חוסן לישראל, יאויש על ידי מי שאיננו חבר כנסת. זאת בעקבות תביעת הליכוד.

• לשר הבריאות יעקב ליצמן הוצע לעמוד בראש משרד הבינוי והשיכון – שאף יורחב – אך יושב ראש יהדות התורה דחה את ההצעה.

פנינה תמנו-שטה תתמנה לשרת העלייה והקליטה, אף שהמשרה הובטחה לגדי יברקן.

• עומר ינקלביץ' צפויה להתמנות לשרת ירושלים ומורשת.

11:01 עריכה

יושב ראש ימינה, השר נפתלי בנט, מעוניין לקבל לידיו את משרד האוצר – כך דיווח מיכאל שמש בתאגיד השידור כאן.

11:13 עריכה

גורמים ביש עתיד אומרים ל-The Times of Israel שהם מופתעים מכך שפנינה תמנו-שטה החליטה לעזוב את המפלגה ולהצטרף לממשלת נתניהו יחד עם חוסן לישראל. לדבריהם, הצעד של תמנו-שטה "מאוד מאכזב". עוד אמרו במפלגה שחברת הכנסת "נטשה אנשים שלחמו לצידה במשך שנים".

12:13 עריכה

בוועדה המיוחדת של הכנסת להתמודדות עם נגיף הקורונה נשא מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד דברים והשיב לשאלות חברי הכנסת. לדבריו, נשקל הסגר באזורים בעייתיים כמו בני ברק.

יושב ראש הוועדה עפר שלח אמר ש"במשבר הזה הסוגיה הכלכלית היא לפחות שווה בכובדה לסוגיה הבריאותית. השאלה אם החולה הכלכלי לא ימות לפני חולה הקורונה. ככל שהזמן עובר יהיה יותר קשה להחזיר את העסקים לקדמותם. כשאתה משטיח את העקומה אתה גם מאריך אותה, מאריך את הסבל".

"אנחנו בסדר גודל של חודש מאז הקורונה התפשטה בישראל ונעשו צעדים דרסטיים שלא נעשו מאז קום המדינה. המשימה שלי כמנכ"ל האוצר היא שהמשק יתפקד. יצא בתקשורת שמשרד האוצר והבריאות נלחמים – ממש לא. המשימה של הבריאות היא לעצור את הנגיף, המטרה שלנו היא לדאוג למשק", אמר באב"ד.

לדבריו, "למעלה מ-90% נמצאים בחל"ת ולא מפוטרים. החל"ת אמור להגיע בשלושה החודשים הקרובים לסדר גודל של 14 עד 15 מיליארד שקל, עם מיליון אנשים בחל"ת".

אם ההשבתה החלקית שיש עכשיו תימשך חמישה שבועות מדובר על פגיעה בתוצר של- 5%, 75-70 מיליארד שקל. אם מדובר על השבתה כוללת נעמוד על פגיעה של 18%. ההשפעה על הגירעון דומה – השבתה חלקית לחמישה שבועות תגדיל את הגירעון ב-6%, הסביר מנכ"ל משרד האוצר.

"למדינה יש רשת בטחון סוציאלית מצוינת לשכירים. ביחס לעצמאים – מאחר שאין להם דמי אבטלה, יצרנו כלי שנותן מענה גם להם במסגרת אותה רשת ביטחון בצורה של מענק עד לאחר הפסח (סוף אפריל). יהיה מענה בשלוש (וחצי) שכבות: (1) מענק על פי קריטריונים לנפגעי המשבר (2) מענה תזרימי – הוקמו קרנות עבור הלוואות בתנאים מאוד נוחים (3) דחיית תשלומים – הטבות רגולטוריות, מע"מ, ארנונה, מים (בחלק מהמקרים בוטלו תשלומים ולא רק נדחו) (4) שכבה רביעית קטנה – האצת המשק, השקעה בהשקעה במשק שאמורה להניב פריון בהמשך (לדוגמה השקעה בתשתיות)".

באב"ד אמר כי "העסקים הקטנים הם אלו שנפגעו הכי קשה, לכן דחיית התשלומים עבורם היא הכי גדולה. אנחנו מודעים לבעיה, שמה שנתנו לעסק עד כה לא מספיק. החשש שלנו זה שברגע שנתחיל להיכנס לעולם המקורות התקציביים זה יהיה כמו להעביר מיני תקציב, יהיו וויכוחים עד אין סוף. כשנעשה תקציב, ונראה מה היו נזקי הקורונה, כמובן שנעשה קיצוצים ממקומות שונים במשק".

הוא סיפר שחבילת הסיוע, בסך 80 מיליארד שקלים, נמצאת בדיונים. כשנשאל האם מערכת הבריאות קיבלה לאורך השנים מה שהייתה זקוקה לו כדי שתהיה ערוכה למצב הנוכחי, השיב שאף משרד לא קיבל מאה אחוז ממה שהיה צריך.

12:34 עריכה

המשפטן ידידיה שטרן נפגש, בנפרד, עם נתניהו וגנץ, בתיווכו של חבר מפלגת חוסן לישראל, חילי טרופר – כך פרסם זאב קם בתאגיד השידור כאן. שטרן, פרופסור למשפטים, סירב להשיב לשאלה האם נפגש עם השניים במסגרת בחינת מועמדותו לתפקיד שר המשפטים.

ידידיה שטרן (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
שטרן בירושלים, 2018 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
12:37 עריכה

ישיבתה של הוועדה המסדרת בנושא פיצול כחול לבן נדחתה מהשעה 12:00 לשעה 13:00.

12:49 עריכה

"אנו סבורים כי ראוי שלראשות משרד הבריאות ימונה איש מקצוע לתפקיד שר הבריאות – רופא בעל ניסיון עשיר ברפואה הישראלית, בניהול ובארגון" – כך כתבו מנהלי מחלקות בבתי חולים ורופאים בכירים במכתב ששלחו היום לנתניהו ולגנץ ושפורסם ב-ynet.

"רק מנהיג, שר בריאות מקצועי, אשר עבד עמנו כתף לכתף ולמד את מערכת הבריאות מתוכה יוכל להוביל רפורמה במערכת הבריאות", טענו במכתבם. בנוסף, מתחו חותמי המכתב ביקורת על התחזקות הרפואה הפרטית על חשבון הרפואה הציבורית.

12:52 עריכה

יושב ראש הכנסת הבא יהיה חבר כנסת מהליכוד, אך ימונה בהסכמת כחול לבן – כך סיכמו שתי המפלגות. המשמעות היא שיולי אדלשטיין לא ימונה לתפקיד, זאת לאור ההתנגדות בכחול לבן למינויו. בין השמות שהוזכרו כמועמדים – יריב לוין ויובל שטייניץ.

13:22 עריכה

התקדמות במשא ומתן הקואליציוני. חוסן לישראל הסכימה שיעקב ליצמן יוסיף לכהן כשר הבריאות. בליכוד הסכימו ששר המשפטים לא יהיה מועמד חיצוני אלא יבוא משורות חוסן לישראל; המשמעות – לתפקיד יתמנה חילי טרופר או אבי ניסנקורן. משרד החוץ, משרד העבודה והרווחה ומשרד הכלכלה יהיו בידי חוסן לישראל. את תפקיד שר החוץ ימלא גבי אשכנזי, בשעה שגנץ יכהן כשר הביטחון. עם מינויו של האחרון לראש הממשלה, יקבל אשכנזי לידיו את משרד הביטחון.

13:29 עריכה

בלוק המפלגות, הכולל את הליכוד, ש"ס, יהדות התורה ומימינה, יקבל את משרדי הפנים, האוצר, ביטחון הפנים, החינוך, הבריאות, תחבורה, האנרגיה, הבינוי והשיכון, הגנת הסביבה, הנגב והגליל, הדתות, המודיעין, השיתוף פעולה האזורי והמשרד לענייני ירושלים.

חוסן לישראל תחזיק במשרדי הביטחון, החוץ, המשפטים, הכלכלה, המדע, החקלאות, הכלכלה, התקשורת, התיירות, התפוצות, העבודה והרווחה, השוויון החברתי והמשרד לנושאים אסטרטגיים.

14:07 עריכה

ההרכב המסתמן של הממשלה, לפי הדיווחים בתקשורת –
ראש הממשלה – בנימין נתניהו
הביטחון – בני גנץ
החוץ – גבי אשכנזי
האוצר – ישראל כ"ץ או נפתלי בנט
הפנים – אריה דרעי
הבריאות – יעקב ליצמן
המשפטים – אבי ניסנקורן או חילי טרופר
ביטחון הפנים – מירי רגב או גלעד ארדן
העלייה והקליטה – פנינה תמנו-שטה
הכלכלה והתעשייה – חוסן לישראל
התקשורת – חוסן לישראל
המדע והטכנולוגיה – חוסן לישראל
החקלאות ופיתוח הכפר – חוסן לישראל
התפוצות – חוסן לישראל
העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים – חוסן לישראל
התרבות והספורט – חוסן לישראל
נושאים אסטרטגיים – חוסן לישראל
הבינוי והשיכון – הליכוד, ש"ס, יהדות התורה או ימינה
החינוך – הליכוד, ש"ס, יהדות התורה או ימינה
התחבורה והבטיחות בדרכים – הליכוד, ש"ס, יהדות התורה או ימינה
הגנת הסביבה – הליכוד, ש"ס, יהדות התורה או ימינה
פיתוח הפריפריה הנגד והגליל – הליכוד, ש"ס, יהדות התורה או ימינה
שירותי דת – הליכוד, ש"ס, יהדות התורה או ימינה
שיתוף פעולה אזורי – הליכוד, ש"ס, יהדות התורה או ימינה
המשרד לענייני מודיעין – הליכוד, ש"ס, יהדות התורה או ימינה
האנרגיה – הליכוד, ש"ס, יהדות התורה או ימינה
ירושלים ומורשת – הליכוד, ש"ס, יהדות התורה או ימינה
• יושב ראש הכנסת – הליכוד

14:17 עריכה

בספטמבר 2021 יסיים בנימין נתניהו את כהונתו כראש הממשלה ויוחלף בתפקיד על ידי בני גנץ – כך מסתמן לפי ההסכם הקואליציוני המתגבש בין הליכוד וחוסן לישראל. ב-18 החודשים הקרובים יכהן גנץ כממלא מקום ראש הממשלה, וב-18 החודשים העוקבים יכהן בתפקיד נתניהו, לאחר שיחוקק חוק, שיקבע כי נאשם בפלילים יכול לכהן במשרה זו.

14:19 עריכה

בחוסן לישראל הסירו את הווטו שלהם ממינוי מירי רגב לשרה לביטחון הפנים.

14:25 עריכה

אחרי ששורה של כלי תקשורת דיווחו שיולי אדלשטיין לא ימונה ליושב ראש הכנסת, דפנה ליאל דיווחה ב-N12 שבליכוד עוד לא ויתרו על מינוי אדשלטיין לתפקיד.

14:30 עריכה

קרוב משפחה של גורם מסביבתו המקצועית הקרובה של ראש הממשלה נתניהו חלה בקורונה. אותו גורם שהה במחיצת נתניהו ביום חמישי האחרון. כך דיווחה ענבר טויזר ב-N12.

14:39 עריכה

טל שניידר מ"גלובס" פרסמה חלוקה, לא סופית, של תיקי חוסן לישראל; לפיה, עמיר פרץ ואיציק שמולי יהיו חברים בממשלה.

14:42 עריכה

לפי דיווח של טל שניידר מ"גלובס", בפגישה של נתניהו וגנץ במעון ראש הממשלה בלילה נכחו מטעמו של יושב ראש חוסן לישראל רונן צור, מעיין ישראלי והוד בצר, ומטעמו של יושב ראש הליכוד נכחו יריב לוין, יעקב אטרקצ'י ושרה נתניהו. בנוסף לקח חלק בפגישה גבי אשכנזי.

14:45 עריכה

מסתמן שהשם כחול לבן יישאר בידי חוסן לישראל ולא בידי יש עתיד ותל"ם.

14:48 עריכה

בשידור שבו השיב בחשבון הפייסבוק והטוויטר שלו לשאלות שהופנו אליו אמר שר הביטחון נפתלי בנט כי מערכת הביטחון היא שצריכה לנהל את משבר הקורונה עימו מתמודדת ישראל.

14:50 עריכה

הדיון בוועדה המסדרת לגבי פיצול כחול לבן נדחה לשעה 15:00.

15:08 עריכה

מסתמן שמירי רגב תמונה לתפקיד השרה לביטחון פנים – כך דיווחה מורן אזולאי ב-ynet.

15:24 עריכה

יועז הנדל מונה ליו"ר ועדת החוץ והביטחון, כך דיווח כתב חדשות 13 ברק רביד.

15:30 עריכה

ח"כ לשעבר עיסאווי פריג': "32 שרים. עשרה סגני שרים. מזל שיש אזרחים שאפשר לגבות מהם 'מלווה' שיממן את כל זה".

15:37 עריכה

השר בצלאל סמוטריץ': "ממשלת אחדות זה חשוב, ו'פריטטי' זו בהחלט מילה יפה שהכרנו בחודשים האחרונים, אבל חסרים לי אבירי הדמוקרטיה וחסידי הרוב מהשבוע שעבר שיסבירו למה זה דמוקרטי לתת לגוש של 17 ח"כים כוח פוליטי שווה לגוש של 58 ח"כים ולמעשה להפוך כל קול של מי שהצביע לשמאל לשווה פי שלושה מכל קול שהצביע לימין". 

עוד הוסיף סמוטריץ': "אז נכון, בדמוקרטיה שלנו יש פערים ועיוותים, ומפלגות קטנות מקבלות פעמים רבות יותר כוח מחלקן היחסי. אבל פי שלושה וחצי? בממשלה הבאה המיעוט הולך לשלוט ולנהל את המדינה. יכול להיות שאין ברירה, אבל צריך לשים את זה על השולחן ולזכור את בפעם הבאה שידברו על ה'סחטנות' של המפלגות הקטנות".

15:43 עריכה

על מנת שמהלך החילוף (חוסן לישראל-יש עתיד) בין ע'דיר כמאל מריח לפנינו תמנה שטה, כל חברי הכנסת צריכים לחתום. מיקי חיימוביץ', מחוסן לישראל, מסרבת לחתום ועלולה לתקוע את המהלך. על פי ההשערות – מעוניינת לקבל הבטחה על תיק הגנת הסביבה.

16:00 עריכה

ח"כ מרב מיכאלי (עבודה): "עמיר פרץ הוריד את השפם שלו ואמר שלא יישב עם נתניהו. אנחנו עדיין מאמינות ומאמינים לעמיר, אני עדיין מאמינה לעמיר וקוראת לו כאן: 'אסור לתת יד להרס של מדינת ישראל הדמוקרטית, כי לא תהיה לנו מדינת אחרת".

16:25 עריכה

הוועדה המסדרת בכנסת אישרה את התפלגות חברי "יש עתיד" מסיעת "כחול לבן". מפלגת "חוסן לישראל" בראשות בני גנץ תקבל את השם "כחול לבן".

16:42 עריכה

חברי הכנסת יועז הנדל וצבי האוזר התפלגו מסיעת 'תל"ם' לסיעה חדשה – 'דרך ארץ'. אמנם, סיעה זו התמזגה לסיעת כחול לבן.

17:00 עריכה

ח"כ ע'דיר כמאל מריח שעזבה את חוסן ישראל לטובת יש עתיד: "אני רוצה להודות לבני גנץ על שיתוף הפעולה ומאחלת לו ולחברי ב'חוסן' הצלחה בממשלה".

17:02 עריכה

השר נפתלי בנט קרא לקיצוץ במשכורות הגבוהות במגזר הציבורי ובפנסיות התקציביות כי מדובר ב"מרכיב חשוב לשיקום המשק ממשבר הקורונה"

17:09 עריכה

ח"כ יעקב טסלר נכנס לבידוד לאחר שנחשף לחולה קורונה.

17:14 עריכה

בהמשך לדיווח על כך שגורם בסביבת ראש הממשלה נחשף לחולה קורונה – מדובר ביועצת של נתניהו לענייני חרדים, רבקה פאלוך, שנפגשה עמו ביום חמישי האחרון לפגישת עבודה.

על פי הפרסום בחדשות 12, יומיים לאחר הפגישה בין פאלוך לראש הממשלה, התברר כי בעלה חלה בקורונה הוא ואושפז בסוף השבוע בבית החולים.

17:52 עריכה

בכירים במפלגת ימינה תקפו בחריפות את ראש הממשלה בנימין נתניהו על רקע העובדה שהמפלגה תקבל ככל הנראה רק תיק בכיר אחד בממשלה המתהווה.

"נתניהו תוקע שוב סכין בגב הציונות הדתית. כמו תמיד, נתניהו מחרים את ימינה ומותיר אותנו לסוף. אותה ציונות דתית שהצילה אותו משך השנה האחרונה, ותמיד התייצבה לצידו", דברי בכירים במפלגת ימינה, על פי דיווח של חדשות 12.

17:55 עריכה

ח"כ גדי יברקן, שערק מכחול לבן לליכוד, בתום ישיבת הוועדה המסדרת היום: "אני רוצה לתבוע את עלבוני מחבריי לשעבר בכחול לבן. כשבאתי לציבור החזרתי את המנדט שלי, לא גנבתי אותו, כולם יצאו להכפיש אותי כאדם ללא ערכים וכבוגד. בסוף מתברר שהאיש הישר הוא אני. בחלוף חודשיים, עם ישראל ראה איך פוליטיקאים לא אמורים להתנהג. פוליטיקאים צריכים להוות דוגמה למופת. בסופו של דבר מי שבחר לרמות את בוחריו, אלה 32 ח"כים בכחול לבן. עם זאת, הרמייה הזאת הצילה את מדינת ישראל".

18:49 עריכה

הממשלה אישרה במשאל טלפוני את החלטת שר הבריאות יעקב ליצמן להעניק היתר לקבלת תרומה למשרד הבריאות, עבור ציוד מיגון וטיפול לצוותים הרפואיים ולחולים.

19:17 עריכה

ח"כ תמר זנדברג (מרצ) קוראת לח"כים ממפלגת העבודה, עמיר פרץ ואיציק שמולי "לא להיות הגשר לממשלת שחיתות וגזענות. קוראת לכם לעצור את חרושת השמועות ולהודיע שלא תגנבו את המנדט ותעבירו אותו לממשלת הימין. לא חשוב מה מציעים לכם, שום מחיר לא שווה את החרפה".

19:27 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח בטלפון עם כל ראשי המחנה הלאומי והבהיר להם ששימור המחנה הלאומי חשוב יותר מתמיד במהלך המאמצים להקמת ממשלת אחדות. נתניהו הבהיר לראשי הסיעות כי פרסומים רבים בתקשורת בנושא המשא ומתן, לרבות חלוקת תפקידים, הם פייק ניוז מוחלט.

19:38 עריכה

היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט הודיע כי החלטת הממשלה על סיוע בחיילים לאכיפת מגבלות התנועה תובא הלילה לאישור שרי הממשלה.

19:41 עריכה

ח"כ איילת שקד: "מסירת משרדי הביטחון והמשפטים לשמאל פירושו שעבוד אידאולוגי לשמאל והחרבה של המהפכה במשרד המשפטים ומאמץ ההסדרה שהובלנו ביהודה ושומרון בשנים האחרונות".

19:49 עריכה

הממשלה תתכנס לישיבה בשיחת ועידה טלפונית ב-22:00 כדי לדון בהחמרת הגבלות התנועה על האזרחים וצמצום הפעילות במשק.

20:43 עריכה

משמר הדמוקרטיה הישראלית פנה הערב לראש הממשלה בנימין נתניהו וליו"ר "חוסן לישראל", ח"כ בני גנץ, בדרישה שיימנעו משינוי חוק יסוד: הממשלה לשם הגדלת מספר השרים וסגני השרים שיכהנו בממשלה. זאת, על רקע הדיווחים כי בכוונתם למנות למעלה מ-30 שרים לממשלה הבאה.

משמר הדמוקרטיה מציין כי הגדלת מספר השרים יביא לבזבוז כספי ציבור, היעדר יעילות וכן לתרעומת ציבורית שתוביל לערעור הלגיטימיות של הרשות המבצעת ואובדן אמון הציבור בממשלה. זאת אף ביתר שאת, נוכח מצב החירום שנגרם עקב התפרצות הקורונה והמשבר הכלכלי במשק, שעלול עוד להתרחב. בהתאם לחוק יסוד: הממשלה, ניתן למנות עד 19 שרים ו-4 סגני שרים. את המכתב כתבו עו"ד אוהד שפק ועו"ד יובל יועז.

גילוי נאות: יובל יועז הוא הפרשן המשפטי של זמן ישראל

20:44 עריכה

כחול לבן קיימה הערב ישיבת סיעה ראשונה לאחר הפילוג מיש עתיד. הישיבה התקיימה באמצעות אפליקציית זום והשתתפו בה גם שני הפורשים מתל"ם יועז הנדל וצבי האוזר.

20:55 עריכה

יו"ר מרצ ניצן הורוביץ על הדיווחים לפיהם יהיו בממשלה הבאה 34 שרים: "טירוף מוחלט".

21:39 עריכה

ח"כ אחמד טיבי הודיע כי תחנת בדיקת קורונה עבור המגזר הערבי בוואדי עארה

*الطيبي بعد اجتماعه بمدير عام نجمة داوود الحمراء: سيتم فوراً افتتاح مركز فحوصات للكورونا في المجتمع العربي*اجتمع مساء اليوم الأحد النائب د. أحمد الطيبي، رئيس كتلة القائمة المشتركة، في مركز العمليات في نجمة داوود الحمراء في القدس بالسيد ايلي بين مدير عام نجمة داوود الحمراء، وذلك بعد التوجه له ولوزير الصحة ليتسمان ولمدير عام وزارة الصحة بار سيمانتوڤ طالبين مركز فحوصات لڤيروس الكورونا في المجتمع العربي. د. أحمد الطيبي: "قبل عدة أيام زرت وزملائي اعضاء لجنة الصحة في القائمة المشتركة مركز نجمة داوود الحمراء في تل ابيب وطالبنا بفتح هذا المركز، وبعد الموافقة المبدئية في حينه لافتتاح مركز في وادي عارة، كما طلبنا، لم يتم فتح مركز بادعاء عدم وجود طلبات من مواطنين عرب لاجراء الفحوصات. اليوم تحدثت مع وزير الصحة ليتسمان وطالبته باتخاذ قرار فوري بافتتاح مركز في فحوصات في المجتمع العربي وعليه كان هذا الاجتماع مع مدير عام نجمة داوود الحمراء ايلي بين، حيث اجتمعنا وكنا بتواصل مباشر مع الوزير ويسعدني ابلاغكم بمصادقة الوزير على افتتاح مركز فحوصات متنقل في المجتمع العربي بشكل فوري، على ان تتولى نجمة داوود الحمراء افتتاح هذا المركز". وأنهى الطيبي: "تحدثت الى رئيس اللجنة القطرية لرؤساء السلطات المحلية العربية الاخ مضر يونس، واتفقنا على متابعة تنفيذ هذا القرار بشكل فوري. ونعمل على اقناع الوزارة بتغيير تعليمات اجراء الفحوصات من جهة، ؤاتوجه لكل ابناء مجتمعنا، الرجاء الالتزام بتعليمات وزارة الصحة كاملة، وعندما تظهر أية أعراض للمرض، التواصل مع طبيب العائلة أو مع نجمة داوود الحمراء. عدد المرضى القليل في المجتمع العربي لا يدل على عدم وجود اصابات في الكورونا انما ذلك لربما بسبب ترددنا للوصول الى مراكز الفحص واجراء الفحوصات. نريد لهذا الوباء ان يزول دون ضحايا، صحتكم تهمنا والتزموا التعليمات". وهدا المركز متنقل يتم نقله بين البلدات العربيه والمناطق المختلفه لاجراء الفحوصات في كافة البلاد .بدوره قال مدير عام نجمة داوود الحمراء ايلي بين: "اجتمعنا اليوم، بعد التوصل لاتفاق بين د. أحمد الطيبي ووزير الصحة ومدير عام وزارة الصحة لافتتاح مركز فحوصات للكورونا في المجتمع العربي. سنقوم هنا من هذا المركز في القدس بتخصيص قسم لنشر التعليمات باللغة العربية، الأمر الذي يساهم بنشر التوعية وتعزيز المعرفة لدى المواطنين العرب، اشكر النائب الطيبي لحصولنا على مصادقة وزارة الصحة لافتتاح المركز. وفقا للاتفاق بين الطيبي ووزير الصحة، فان المركز سيكون في عارة عرعرة، وعليه فاننا سنقوم غدا حتى ساعات الظهر بتجهيز المركز وسيبدأ العمل بالمركز في ساعات المغرب. واضاف ايلي بين: "كما واود ان اشيد بجهود النائب الطيبي للحصول على موافقة وزارة الصحة لتخفيف شروط اجراء الفحص، وذلك لاتاحة امكانية اجراء الفحص ايضا للاشخاص الراغبين لاجراء الفحص دون ان يكون هناك عوارض كاملة للمرض، هذا يزيد من فرص الكشف عن المزيد من الحالات، وتقليل انتشار الڤيروس".

פורסם על ידי ‏Ahmad Tibi احمد طيبي‏ ב- יום ראשון, 29 במרץ 2020

21:40 עריכה

שר הביטחון נפתלי בנט חתם על הקצאת 700 חיילים לסיוע למשטרה באכיפת הנחיות משרד הבריאות על רקע משבר הקורונה.

22:12 עריכה

ח"כ יואב קיש משבח את תוכניתו של השר נפתלי בנט ליציאה ממשבר הקורונה

07:04 עריכה

יועצת ראש הממשלה לענייני חרדים רבקה פאלוך, שנפגשה עם נתניהו ביום חמישי האחרון, נמצאה חיובית לנגיף הקורונה. 

גורמים במשרד ראש הממשלה אמרו לחדשות 12, כי יפעלו לפי הנחיות משרד הבריאות והההערכה היא שתיארך חקירה אפידמיולוגית נרחבת, על מנת לאתר היכן שהתה פאלוך ועם מי באה במגע. עוד נודע כי במהלך שהותה בכנסת, ביום חמישי האחרון, בשעה שהדרמה הפוליטית הייתה בשיאה, פגשה פאלוך מספר לא קטן של שרים וחברי כנסת.

עוד 61 עדכונים
כל הזמן // יום שני, 1 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

על רקע חילוקי הדעות ביניהם, הורה אדלשטיין לבכירי משרד הבריאות שלא להתראיין

שר החינוך גלנט הודיע שבית ספר שיתגלה בו חולה קורונה - ייסגר ● גנץ הנחה את כוכבי להכין את צה"ל לקראת סיפוח אפשרי של שטחים בגדה ● נתניהו וגנץ אמרו שלמשטרה לא יתאפשר לפרוץ לבתים ללא צו ● בנט: נביע את עמדתנו לגבי יוזמת הסיפוח, אחרי שתוצג מפה ● חוקרי משטרה גבו מנתניהו ומבני משפחתו עדות לגבי תלונתו על איומים שהופנו כלפיו

עוד 39 עדכונים

נעבור את זה ביחד? אשליית הקהילה הלאומית

כאשר ההיסטוריון הכלכלי קרל פולני הביט לאחור למשבר הכלכלי הגדול ומלחמת העולם השנייה שבאה בעקבותיו, הלקח שלו היה ברור: לא נחזור שוב לאמונה העיוורת ב"אוטופיה של כלכלת השוק". כלכלת השוק, תוצאה של תהליכים פוליטיים מתוכננים ולא התפתחות ספונטנית הנשענת על טבע אנושי, כפי שהיטיב להסביר, איננה יכולה להתקיים לאורך זמן מבלי להשמיד את החברה עצמה. לכן, אך טבעי שכדי להגן על עצמה, החברה (באמצעות המדינה) תשוב ותיקח אחריות על הכלכלה.

יהיה זה נאיבי לצפות שאנשים בשעות שעולמם חרב עליהם ימתינו בסבלנות עד שהשוק "יאזן את עצמו" (או, לחילופין, עד שהצמיחה "תחלחל למטה"). איומים קיומיים, מלמדת ההיסטוריה, עלולים להצמיח שיח לאומי המבוסס על גזענות וקריאה להשעיה של הדמוקרטיה או צמצומה. אבל, ההיסטוריה גם מלמדת שזו אינה האפשרות היחידה. מתוך ההריסות של המשבר צמחה מדינת הרווחה, שבדיוק כפי ששירטט פולני, בחרה להגן על המדינה והחברה מידי כלכלת השוק דרך מערכת של שירותים חברתיים, זכויות חברתיות, עבודה מאורגנת ורשתות ביטחון קולקטיביות. עם זאת, החל משנות השבעים של המאה העשרים, המבנה הכלכלי-חברתי שאפשר את מדינת הרווחה המודרנית החל להיסדק, וכוחות השוק הלא מרוסנים חזרו להשתלט על חיינו.

מהריסות המשבר הכלכלי הגדול ומלחמת העולם ה-2 צמחה מדינת הרווחה, שבחרה להתגונן מכלכלת השוק דרך מערכת שירותים חברתיים, זכויות חברתיות, עבודה מאורגנת ורשתות ביטחון קולקטיביות

כלכלת השוק הגלובלית של העשורים האחרונים לא הייתה יד המקרה, אלא מהלך פוליטי מתוכנן. אידאולוגיה ניאו-ליברלית סדורה, ניצול של משברים כלכליים ושינויים טכנולוגיים, ובעיקר מהלכים פוליטיים – הינדסו מחדש את כלכלת השוק, והסיגו לאחור את מדינת הרווחה לטובת סדר כלכלי דומה לזה שפולני הזהיר מפניו.

ואכן, כלכלת השוק הלא מרוסנת התבררה שוב כרעיון המעמיד בסכנה את הקיום החברתי ודורש התערבות "חיצונית", ולא בפעם הראשונה. המשבר הכלכלי של 2008 דרש התערבות נמרצת של ממשלות. הפעם, מול מגפה עולמית, עומדות מערכות בריאות ורווחה ברחבי העולם שעברו תהליכי "התייעלות" והפרטה – בסכנת קריסה או קצרות מלהושיע, וממשלות נדרשות גם הפעם לנקוט פעולות שאינן כתובות בספרי הכלכלה הניאו-ליברלית.

רבות ורבים חזרו בשבועות האחרונים לספרו של קאמי, הדבר, ולאמירה כי "מגפות הן דבר נפוץ, אבל כשהן ניחתות על ראשך, אתה מתקשה להאמין להן. מספר מגפות הדֶבֶר שידע העולם אינו נופל ממספר המלחמות. ואף-על-פי-כן מגפות דֶבֶר ומלחמות מוצאות תמיד את בני-האדם מופתעים". הדרישה, ספונטית יותר או פחות, לשרטט מחדש גבולות ברורים וחומות מפרידות, היא תגובה מוכרת למשברים. זהויות לאומיות המבחינות בין שייכים וזרים, לטענת אידיאולוגים ימנים, מציעות סולידריות אותנטית במקום קוסמופוליטיות ריקה מתוכן. ואכן, קשה שלא להתרשם מקורת הרוח שמסבה הסגתה לאחור (גם אם זמנית) של הגלובליזציה לימין הלאומי ברחבי העולם. אבל, אם לוקחים בחשבון שרבים ממנהיגי הימין האלה אחראים, במעשה או בתמיכה, לאותה מדיניות ניאו-ליברלית שרוקנה את המדינה מנכסיה והותירה אותה עם מערכות ציבוריות מוחלשות, יש טעם, מוסרי ופרגמטי,  לחשוד בסולידריות שהם מציעים.

הפעם, מול מגפה עולמית, מערכות בריאות ורווחה ברחבי העולם שעברו "התייעלות" והפרטה – בסכנת קריסה או קצרות מלהושיע. ממשלות נדרשות לפעולות שאינן כתובות בספרי הכלכלה הניאו-ליברלית

שבועות ספורים של מגפה – גם אם מספר הנפגעים ישירות נותר נמוך בהרבה מהתחזיות הקודרות – הספיקו כדי להותיר רבים בעוני ואי בטחון כלכלי. בניית חומות בין מדינות, שיח לאומי מדיר של נאמנות בתוכן והסתמכות על סולידריות קהילתית, רחוקה מלתת מענה מוסרי או מעשי למשבר הנוכחי, וככל הנראה גם לא לאלה שלפנינו. חומות, פריבילגיות אתנו-לאומיות או מנגנוני צדקה קהילתיים אינם תחליף למדינת רווחה, המחויבת לכלל אזרחיה ולמוסדות בין-לאומיים המאפשרים שיתוף פעולה בין מדינות. תשובות לאתגרים העומדים בפנינו נדרשות אפוא לקחת בחשבון שאלות מוסריות של אחריות ואנושיות אבל גם שאלות מעשיות בנוגע לחברת הסיכון בה אנו חיים.

חברת הסיכון

חברת הסיכון, המושג אותו טבע כבר לפני שנים הסוציולוג אולריך בק, מתאפיינת בחוסר ביטחון וחוסר וודאות. חברה בה באופן עקרוני "הכל אפשרי, הכל לא צפוי ולא נשלט" (91). העקירה (disembedding) של עוגני הביטחון בחברה שהיו מוכרים עד כה, לפחות עבור קבוצות מסוימות – עבודה יציבה, בטחון כלכלי וסדר פוליטי – איננה מלווה בשזירה (embedding) של עוגנים חדשים המחליפים את הישנים. הסיכונים הגלובליים על פי בק ממוטטים לא רק גבולות לאומיים אלא גם את מעמדה של המדינה ואת הסמכות של מנגנוניה לטובת אינדיווידואליזציה שמשמעותה אבדן האמון במוסדותיה:

"האינדיווידואליזציה היא ברירת המחדל כתוצאה מכשלון מערכות המומחים לנהל סיכונים או לשלוט בהם באורח רציונלי. היחידים נאלצים לפקפק בהבטחות הרציונליות שמפזרים מוסדות מפתח אלו. כתוצאה מכך, אנשים נאלצים לבטוח בעצמם ונעשים מנוכרים למערכות מומחים מבלי שיש בידיהם תחליף כלשהו". (111)

הסיכונים הללו, שהחברה המודרנית עצמה יוצרת ועוסקת במניעתם ובניהולם, ניתנים אולי לחיזוי במידה מוגבלת אבל לא למניעה או להכלה. הסיכונים הללו חוצים גבולות גיאוגרפים (שינויי אקלים), אינם מוגבלים בזמן (פסולת רדיואקטיבית) ולא ניתן לקבוע באופן מהימן סובב ומסובב (משברים פיננסיים). כאשר סיכון נחווה כנוכח בכל מקום, טוען בק, ומגפת הקווויד 19 היא דוגמה טובה לכך, אפשר להגיב אליו בשלוש דרכים:

  1. הראשונה, הכחשה, כפי שכמה מנהיגים נקטו בשלבים הראשונים של המחלה.
  2. השניה, אדישות, המתבטאת בחלק מתגובתם של אזרחים למציאות הנתפסת כבלתי ניתנת לשינוי.
  3. והשלישית, טרנספורמציה, פעולה אקטיבית המבקשת לחולל שינוי.

על פי בק, עימותי הסיכון אשר מערערים על הסדר הקיים, מאפשרים לחברה להבין את המחירים של המבנה הכלכלי-החברתי הנוכחי, המאופיין על ידי אי-אחריות מאורגנת ומצביע על הצורך בבנייה של מוסדות חדשים. או, בלשונו של בק:

"הלם הסכנה הוא קריאה להתחלה חדשה. במקום בו ישנה התחלה חדשה, הפעולה אפשרית. בני אדם רוקמים קשרים חוצי-גבולות. פעילות משותפת חוצת-גבולות זו של זרים משמעה חירות. כל חירות מוכלת ביכולת זו להתחיל." (עמ' 102).

הקוסמופוליטיות אצל בק איננה אוטופיה, אלא ה"ממשות של זמננו" – כאשר כלכלה, סביבה וחברה מבטלים את משמעותם של גבולות הלאום. החיפוש העקר של הפתרון "מתחת לאלומת אור פנס הרחוב של מדינת הלאום" נועד לכישלון. החזון שמציע בק, חשיבה מחוץ ומעבר למוסדות המוכרים, אינו בהכרח עונה לצרכים ורצונות עכשוויים, בהם מדינה ולאום ממשיכים להיות רלוונטיים. כמו כן, החזון של קהילה פוליטית גלובלית טומן בחובו גרעין דמוקרטי משמעותי. ככל שמוסדות ההכרעה רחוקים יותר מאתנו האזרחים, כך היכולת שלנו להשפיע על ההחלטות קטנה, ואנו נתונים לשלטונה של אליטה קוסמופוליטית מצומצמת, אותה אליטה שמנהלת את הגלובליזציה בצורתה הניאו-ליברלית. אבל החשיבה על חברה העכשווית כ"חברת סיכון" מצביעה על כיווני מחשבה חדשים. הראשון, חיזוק מעמדה של המדינה כרשת ביטחון וסולידריות, כמסגרת של השתתפות פוליטית משותפת; תוך הרחבת המושג של שייכות ושותפות מעבר לקהילות מקומיות ולאומיות. השני, ההכרח בגיבושה של אחריות וסולידריות גם מעבר לגבולות המדינה כדי להתמודד עם משברי חברת הסיכון.

הפוליטיקה של הנוסטלגיה: הקהילה ומדינת הלאום האתנית

"נעבור את זה ביחד" מבטיחים לנו ערוצי התקשורת בחודשים האחרונים ואפילו פרסומות סכריניות של בנקים למשכנתאות מדברות על "אנחנו". לכאורה, אל הריק שהשאירה מדינת הרווחה בעידן הניאו-ליברלי נכנסת היוזמה הפרטית (מנגנוני צדקה) והקהילה. שתיהן מבוססות על בחירה והימנעות מפגיעה ב"חירויות" הניאו-ליברליות. התגייסות אישית ותרומות הן חלק מאותו תהליך בו המדינה מתייתרת בחלק גדול מתפקידיה לטובת השוק. מושגים כמו אחריות תאגידית ותרומה חברתית משנים מהותית את רעיון הרווחה מזכות אזרחית לכזו התלויה ברצונם הטוב של בעלי הון ובבחירתם לחלוק את רווחיהם. לכאורה, השיח של קהילה וקהילתיות מציב אתגר או ביקורת כלפי הניאו-ליברליזם האינדיבידואליסטי. הדגש על סולידריות, על חשיבות הפעולה האנושית הלא ממוסחרת, ועל חשיבות ההשתתפות הפעילה של כל אחת ואחד מאיתנו בחיי הקהילות שלנו, כל אלה מרכיבים מרכזיים של התפיסה הקהילתנית ומנוגדים לקידוש השוק והאנוכיות ממקסמת הרווחים המאפיינים את הניאו-ליברליזם. אבל, בפועל, השיח הקהילתי עשוי לחזק את אותה מדיניות כאשר הוא נופל למלכודת הניאו-ליברלית המסמנת אותו כתחליף למדינה וכמי שיכול לסייע בצמצום כוחה. זה נכון במיוחד לגבי הגישה הקהילתנית שאפיינה את החשיבה של ה"ניו לייבור" של בלייר, את המדיניות החברתית של ביל קלינטון ואומץ בידי שמרנים בארה"ב ואירופה כהצדקה לנסיגת המדינה מאחריותה על רווחת האזרחים.

לכאורה, שיח הקהילתיות מאתגר את הניאו-ליברליזם האנוכי ומדגיש סולידריות ותרומה פרטית. בפועל, השיח הזה עלול לחזקו, כשהמלכודת הניאו-ליברלית מסמנת אותו כתחליף למדינה

דברים אלה אינם באים לשלול את חשיבותן של קהילות ואת הפוטנציאל הפוליטי הטמון בהן לסולידריות ופעולה פוליטית, שאת כוחו ומשמעותו ראינו בחודשים האחרונים במקומות רבים. השיח הקהילתני גם אינו אחיד והומוגני, אל מול הקהילתנות הפוליטית המבקשת להעביר אחריות מהמדינה אל הקהילה ומאמינה באחריות חברתית של תאגידים, ישנן תפיסות אחרות, קואפרטיביות. תפיסות אלה, להן שורשים היסטוריים במסורות דתיות וסוציאליסטיות, מבקשות לשמר את אחריותה של המדינה לרווחת אזרחיה כאשר עקרון ה"שיוריות" (subsidiarity) מעניק לקהילה את הזכות להוציא אל הפועל מדיניות רווחה ולהתאימה לצרכיה. זאת, בשונה מהקהילתנות הפוליטית הפוטרת – לפחות באופן חלקי – את המדינה מאחריות ומעבירה אותה לקהילות מקומיות או לתאגידים. המשבר הנוכחי חושף את המגבלות של הקהילתנות הפוליטית אשר אין ביכולתה לתת מענה לאתגרים הגדולים. יתרה מכך, העובדה שהסולידריות הקהילתית מוגבלת לחבריה מעודדת תחרות בין קהילות על משאבים מוגבלים הפוגעת בכולן. כך, כאשר קהילה אוגרת אמצעי הגנה מול הנגיף הנמנעים מקהילות אחרות, המחלה מתפשטת מהר יותר.

באופן דומה, משברים כלכליים ופוליטיים מעוררים שיח לאומי הנסוב על קריאה לסולידריות ופעולה משותפת המבחינה בין ה"אנחנו" ל"הם". אפילו באירופה המאוחדת לכאורה, המאבק על משאבים חיוניים כמו תרופות ואמצעי מיגון, וקודם לכן על סוגיית הפליטים, משרטט מחדש גבולות בין מדינות ומפריד בין קבוצות לאומיות. השיח הלאומי, לגווניו, מציב כאלטרנטיבה פוליטית לגלובליזציה והניאו-ליברליזם, קהילה המבוססת על סולידריות וקשרים אמיצים, מחייבים ו"טבעיים" בין חבריה. כמו הקהילתנות, גם הלאומיות במופעה הניאו-ליברלי חיה בכפיפה עם כלכלת השוק. המדינה הניאו-ליברלית מגייסת אתוס לאומי כדי לחפות ולכסות על הניכור החברתי שהיא עצמה יוצרת. בה בעת, פוליטיקאים לאומיים יכולים לאמץ סדר יום ניאו-ליברלי כאשר זה מייצג ערכים כמו מצוינות, הצלחה ותגמול, ואתוס של "חילחול" על פיו הצלחת המעטים תיטיב גם עם הרוב. משנתם המדינית-פוליטית של מנהיגים כגון בנימין נתניהו או נפתלי בנט היא דוגמה לשילוב בין לאומיות וניאו-ליברליזם רדיקלי. בכל זה אין הרבה חדש, הלאומיות בעידן המודרני שימשה דבק מלכד בחברה שהתפרקה ממוסדותיה המסורתיים והאינטימיים ואיפשרה את התפתחותה של כלכלת השוק.

כמו הקהילתנות, גם הלאומיות במופעה הניאו-ליברלי חיה בכפיפה עם כלכלת השוק. המדינה הניאו-ליברלית מגייסת אתוס לאומי כדי לחפות ולכסות על הניכור החברתי שהיא עצמה יוצרת

הפוליטיקה של הנוסטלגיה, כותב הפילוסוף הפוליטי וויליאם קונולי, היא געגוע לתקופה מדומיינת של סדר חברתי, קהילה וערכים המזוהים עם קהילתיות ומדינת לאום. אך גם התבוננות נוסטלגית למדינת הלאום איננה תשובה מספקת. מדינת הלאום כאידיאל בו גבולות טריטוריאלים ולאומיים חופפים ומבטיחים הומוגניות דתית, לשונית, תרבותית וזהותית התקיימה בפועל במקומות ספורים. לעיתים קרובות תהליכי היווצרותה והתהוותה היו כרוכים באלימות או הדרה של מי שהוגדרו כלא שייכים או שסירבו להשתייך. הלאומיות, לצד היותה לעיתים מפעל מרשים של סולידריות ושיחרור, היתה אחראית גם לעוולות, היררכיות והדרות המתבטאות בתביעות פוליטיות מתמשכות לשוויון והכרה. לכן, הניסיון לשחזר את מדינת הלאום נדון ככל הנראה לכישלון או שמחירו המוסרי גבוה מדי. הסדר החברתי הישן מעורר געגועים בעיקר אצל מי שנהנו ממנו בעבר, או צפויים ליהנות ממנו בעתיד. שאלות של מגדר, אתניות וגזע(נות) לא רק מטילות צל על העבר אלא גם על האפשרות לכונן מדינות לאום בעידן של גלובליזציה על משמעותיה הכלכליות, התרבותיות והדמוגרפיות. בפועל, תביעות של מעוטים להכרה, מחד, והגירה, מאידך, משנות גם את פניהן של מדינות שנחשבו בעבר הומוגניות או כמי שמסוגלות לייצר האחדה תרבותית.

השאלה המסתמנת, לפחות בטווח הקרוב, איננה אם מדינות ימשיכו להתקיים אלא איזה מנגנונים של שותפות וסולידריות יציעו בתוך ומעבר לגבולותיהן. המשבר הנוכחי לימד שהמאבק במגיפה מצריך שיתוף פעולה ואמון גם מצד קבוצות שאינן חלק מהלאום (אזרחים ערבים) או כאלה שהשתייכותם מותנה ומסויגת (חרדים). אתגרים אלה, בישראל ובעולם, דורשים הסדרים חדשים המבטיחים צדק והוגנות והמאפשרים משילות ולגיטימציה ומתבססים על סולידריות רחבה.

מדינת הרווחה האוניברסלית

הסוציולוג הבריטי בריאן טרנר הגדיר אזרחות כסטטוס חברתי הקשור לחברות בקהילה פוליטית, ושקובע את חלקו של הפרט מסך המשאבים של אותה קהילה פוליטית. טרנר מצביע על "אזרחות חברתית" שממנה נובעות לא רק זכויות אזרחיות ופוליטיות, אלא גם זכויות כלכליות וחברתיות, כפי שמתבטא במשטרי רווחה אוניברסליים. אזרחות חברתית זו מגולמת בסדרה של הסדרים מוסדיים שמחליפים את השוק כמנגנון המקנה נגישות לשרותים וטובין כגון חינוך, בריאות ודיור. בעוד שבמסגרת האזרחות הליברלית תחומים אלה מסופקים על ידי השוק, זאת אומרת הנגישות אליהן תלויה ביכולת של הפרט להצליח באחד השווקים – עבודה, פיננסי, נדל"ן; האזרחות החברתית הופכת את הנגישות לשרותים וטובין אלה לזכות אזרחית אוניברסלית. בעוד שבמסגרת השוק הקריטריון להקצאת שרותים הוא קריטריון הרווח, הוצאת שירותים אלה משליטתו של השוק והעברתם לסמכות המדינה מאפשרת לתכנן אותם כמענה לצרכים של האוכלוסייה.

בעוד שבמסגרת השוק הקריטריון להקצאת שרותים הוא קריטריון הרווח, הוצאת שירותים אלה משליטת השוק והעברתם לסמכות המדינה מאפשרת לתכננם כמענה לצרכי האוכלוסייה

באופן פרדוקסלי, הרטוריקה הלאומית, בעיקר זו הקיצונית, מלווה לעיתים דווקא בשיח אנטי-מדינתי וקריאת תיגר על סמכות מוסדות המדינה. מפגינים חמושים התובעים להסיר את מגבלות הסגר בארצות הברית, משתמשים בשיח ליברטריאני המערער על סמכות המדינה. ניאו-שמרנים מבקשים לצמצם את סמכותה של המדינה לביטחון גבולותיה ולהותיר את השאר בידי השוק. אחרים, מפיצים תיאוריות קונספירציה על המדינה ה"עמוקה" שמוסדותיה מבקשים לנשל אזרחים מזכותיהם הדמוקרטיות. אולם, מה שמבחין בין מוסדות על-לאומיים כמו האיחוד האירופי לבין מדינות ריבוניות בהתנהלותן במשבר איננה רק שאלת הזהות וההזדהות, אלא גם הסמכות שבידיהן וקירבתן לפיקוח הדמוקרטי על ידי אזרחיות ואזרחים. היכולת לצוות על אנשים להישאר בבתיהם ולהגביל תנועה במרחב הציבורי, מחד, וגבייה וחלוקה מחדש של משאבים, מאידך – תוך היענות לצרכים האזרחיים כפי שמתבטאים בדרכים השונות שהדמוקרטיה הייצוגית מאפשרת – למדנו זה מכבר הן המפתח להתמודדות עם משברים.

המחלוקות הקשות בקרב האיחוד האירופאי אל מול המשבר, כאשר מדינות העדיפו אינטרסים פרטיקולריים על פני סולידריות חוצת גבולות משמשת עדות נוספת לחסידי מדינת הלאום על חוסר התוחלת בניסיון לנצח את הלאומיות. אבל, מבלי לגרוע מעומק המשבר בו מצוי האיחוד האירופי, חוסר סולידריות ואנוכיות מתחוללים בין מדינות בארצות הברית ובתוך מדינות. מדפים ריקים בסופרמרקטים או אי ציות לדרישה לבידוד והסתגרות הם עדויות לאמון נמוך בין אזרחים ובינם לבין המדינה. כפי שמוכיחות דוגמאות כמו זו של טראמפ בארה"ב, בולסונרו בברזיל או נתניהו אצלנו (על אף השוני המשמעותי בין זלזולם של שני הראשונים בכל המלצות המדענים, אל מול התנהגותו הזהירה והקשובה להמלצות המדע של האחרון). רטוריקה לאומית המעודדת סולידריות בין דומים על בסיס שלילת אחרים מחלישה את מוסדות המדינה ואת האמון בהם. לעומתה, סולידריות אזרחית המכוונת לכלל האזרחים, שלא על בסיס אתני או תרבותי, מושתתת על השתתפות ואחריות משותפת למוסדות המדינה.

רטוריקה לאומית המעודדת סולידריות בין דומים על בסיס שלילת אחרים מחלישה את מוסדות המדינה ואת האמון בהם. סולידריות בין כלל האזרחים מושתתת על אחריות משותפת למוסדות המדינה

התשובה לחשד, המוצדק לעיתים קרובות, במדינה ומוסדותיה, לפיכך, איננו ביטולם של המוסדות לטובת כלכלת השוק אלא הגדרה מחודשת והרחבה של מערכת הביטחון החברתי: עבודה מאורגנת, חינוך ובריאות ציבוריים ומנגנוני רווחה משוכללים. סמכויות אלה, מחד, צריכות להיות מוכפפות לפיקוח אזרחי ומעורבות אזרחית דמוקרטית של כלל הקבוצות. מאידך, הן צריכות להיות מאוזנות גם במנגנוני סולידריות וסמכות רחבים יותר כדי להתמודד עם אתגרי חברת הסיכון הגלובלית.

אחריות גלובלית

חברת הסיכון הגלובלית מציבה אתגרים שמדינות, גם אם ייסגרו עצמן בגבולות לאומיים, יתקשו לתת להן מענה. קשה לראות איך מדינות יוכלו, מוסרית ומעשית, לשמור על גבולות סגורים מול גלי הגירה של פליטים הנמלטים על נפשם ממדינות קורסות או להתעלם ממשברים הומניטריים במדינות אחרות. יתרה מכך, משברים כלכליים, בריאותיים או סביבתיים אינם מתחשבים בגבולות מדיניים ובמוקדם או במאוחר ייפגעו גם באלה המסתגרים מאחוריהם.

המשבר הנוכחי ממחיש זאת היטב. מעבר הוירוס מהיר יותר מאשר יכולת התגובה של המדינות, ולכן סגירת הגבולות הייתה תמיד מאוחרת בכדי לעצור אותו. המשבר מאיר גם את חשיבות שיתוף הפעולה בין מדינות. היכולת של מדענים ממדינות שונות לשתף פעולה, אפשרה את הזיהוי המהיר של הוירוס, של הרכב המעטפת והחומר הגנטי שלו, ועל ידי כך פיתוח מהיר ביותר של בדיקות לזיהוי הנדבקים, ועבודה מואצת לפיתוח חיסון. הפנדמיה הראתה גם שהחלום של מדינה שמספקת לעצמה את כל צרכיה ואינה זקוקה לשיתוף עם מדינות נוספות, הופך בעת משבר לחלום בלהות. החל ממזון, דרך אמצעי מיגון וכלה במכונות הנשמה, מדינות זקוקות לשיתוף פעולה. אך כאמור, התמודדות עם משברים עולמיים לא רק דורשים להתעלות מעל גבולות לאומיים, אלא גם להשתחרר מתכתיבי השוק. הרי להכפיף כל עשייה אנושית לרווחיות ההשקעות מונע שיתוף פעולה של ידע מדעי (שכן משטר הפטנטים מגביל מאוד את הנגישות לאמצעי טיפול), ודן לכישלון כל ניסיון להתמודד עם משבר האקלים העומד לפתחנו.

התמודדות עם משברים עולמיים לא רק דורשים להתעלות מעל גבולות לאומיים, אלא גם להשתחרר מתכתיבי השוק. הרי להכפיף כל עשייה אנושית לרווחיות ההשקעות מונע שיתוף פעולה של ידע מדעי

כאשר נשאל ד"ר ג'ונתן סאלק, ממציא החיסון נגד הפוליו, חיסון שאפשר להתמודד עם הפנדמיה של שנות החמישים המוקדמות, מדוע לא רשם פטנט על המצאתו השיב בשאלה: האם תוציא פטנט על השמש? בעידן הנוכחי, קשה אולי לדמיין ניסיון לנתק את המחקר המדעי היישומי משאלות של רווחיות ומכוחם של תאגידים. אולם, קשה גם לראות כיצד הפקרתן של אוכלוסיות מוחלשות בתוך מדינות מפותחות או במדינות עניות תאפשר להתמודד באופן מיטבי עם מגפות בעולם גלובלי.

כפי שאיומים כגון מגיפה או משבר האקלים אינם יודעים גבולות, כך ההתמודדות איתם – דרך שיתוף פעולה מדעי, מעבר מידע חופשי או צעדי מדיניות משותפים – חייבת להתעלות על גבולות בין מדינות. הסולידריות בתוך מדינות, המבוססת על אזרחות משמעותית, תידרש למעגלים רחבים יותר של סולידריות חוצת גבולות. בעולם גלובלי, אסון הומניטרי או משבר כלכלי במקום אחד, ישפיע במוקדם או במאוחר על אחרים. באותו אופן, גם סמכות המדינה המתבקשת כדי להעניק משמעות לאזרחות וביטחון מקיף לחבריה, תצטרך להיות מגובה בסמכויות למוסדות על ובין-לאומיים שיידרשו כדי להתמודד עם איומים עתידיים אך ממשיים. הנוסטלגיה למדינת לאום, והשיח הלאומי שהמשבר מעורר, מתעלמת מההיסטוריה הבעייתית של אותם מוסדות, משאלות מוסריות הנוגעות להווה שלהן ובעיקר ליכולתם להתמודד עם המשברים העומדים בפנינו.

פרופ' דני פילק מרצה במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. הוא חוקר פוליטיקה ישראלית, מדיניות בריאות ותנועות פופוליסטיות. דני חבר הנהלה בעמותת רופאים לזכויות אדם ובמרכז אדווה, ובין מייסדי תנועת עומדים ביחד

גיא בן-פורת הוא פרופסור למדע המדינה, ראש המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון. הוא כותב על תהליכי שלום, משטרה ומיעוטים, ועל יחסי דת-מדינה. חילוני, אבל מאמין בהפועל באר שבע

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 2,647 מילים

נתניהו ניצח? אנחנו ניצחנו!

בזמן שאחרים עסקו בסיפוח, ברוטציות ובהמצאת משרדי ממשלה, ש"ס ויהדות התורה זכו במשרדים חשובים ובהשפעה חסרת תקדים על קביעת המדיניות הכלכלית של ישראל - בלי רעש וצלצולים ● חביב רטיג גור משרטט את דרכן של המפלגות החרדיות למוקדי הכוח, ואת הפחד שלהן לאבד השפעה ● פרשנות

עוד 1,939 מילים

סיפור מסריח

פרק 8מפעלים לטיפול בפסולת הם הדבר האחרון שמישהו רוצה ליד הבית ● תהליך הטיפול בפסולת, בעיקר בפסולת מסוכנת, מייצר מפגעים בריאותיים ואסתטיים; מזהם את המים, האוויר והקרקע; וכרוך במטרדי רעש וריח ● לא הפלא וגם ממש לא פלא, אם כך, שרוב אזורי הפסולת של מדינת ישראל הם בכלל בגדה המערבית ● אמיר בן-דוד ממשיך במסעו על מפת הסיפוח, והפעם הוא נוסע בעקבות הריח

עוד 2,103 מילים

גם כאשר הם מחמיאים לראש הממשלה וגם כאשר הם "תוקפים" אותו, שקד וחבריה לא מתבלבלים לרגע ● מהלכי ימינה בימיה הראשונים באופוזיציה מציירים אותה כמפלגה השייכת בכל מהותה לממשלת נתניהו החמישית ● השחיתות זורמת לה בציציות והיא סלע קיומה, שהרי בלעדיה לא יתאפשר משטר האפרטהייד שאליו היא חותרת ● פרשנות

עוד 1,457 מילים

למקרה שפיספסת

הפחד לצאת נגד הקונספציה והברנז'ה

צפיתי לפני מספר שבועות בשלושת פרקיה של הסדרה המרתקת "מלחמה בלי שם", של ישראל רוזנר ומתי פרידמן על מלחמת לבנון.

מדובר במסמך תיעודי מטלטל מהשניה הראשונה ועד האחרונה של שלושת פרקיו. הוא מטלטל לא בגלל שהוא מביא את "כל הסיפור" (אף מסמך לא מביא את "כל הסיפור"), אלא מכיון שאת חלקי הסיפור שהוא כן מביא, הוא מביא באופן הגון, חודר ונטול הנחות.

מדובר במסמך תיעודי מטלטל. לא בגלל שהוא מביא את "כל הסיפור" (אף מסמך לא מביא את "כל הסיפור"), אלא מכיון שאת חלקי הסיפור שהוא כן מביא, הוא מביא באופן הגון, חודר ונטול הנחות

מה הוא כן מביא? את הסיפור הישראלי. כיצד "מלחמת אין ברירה" נוספת הפכה למלכודת של כוח, אטימות, קונספציה ופחדנות. כן, פחד היא כנראה המילה החשובה ביותר בסיפור הזה: הפחד לצאת נגד הקונספציה ונגד הברנז'ה, שאיים על רוב בכירי הצבא ועל הפוליטיקאים, הוא מה שהנציח את 18 שנות "שומרים על ישובי הצפון" מלבנון.

ופחד הוא גם מה שגמר את זה בסופו של דבר. פחד מוות במובן הפשוט והמיידי, שהומחש בסיפור הטרגי של החייל עופר שרון (מפברואר 1999), אשר חשש להסתער על לוחמי חזבאללה שארבו להם, שעה שחבריו נהרגו ונפצעו, כפי שמתואר בפרק השלישי. אבל הפחד והספקות שניכרו בשרון לגבי צדקת פעילות הצבא בדרום לבנון, ששיתקו אותו, הם אלו שבסופו של דבר הצילו כנראה לא רק אותו, אלא גם הרבה חיילים אחרים. זה היה אחד הארועים שהובילו את ראשי הצבא להבנה שהסיפור נגמר. הצבא אכול מבפנים. ולצבא שאכול מבפנים אין תקומה.

החסרון הגדול של הסדרה, כצפוי ביצירה דוקומנטרית ישראלית, הוא היעדרו הכמעט מוחלט של הקול הלבנוני האזרחי בסיפור הזה. למעט ראיון קצר עם לבנונית שיעית שמתארת בפרק הראשון כיצד בן דודה נהרג על ידי חיילים ישראליים, ככל הנראה בטעות או מתוך רשלנות פושעת – הצופה לא יכול להתחיל להבין את מימדי הסבל והמחירים האיומים שהאוכלוסייה בלבנון בכלל ובדרום בפרט, שילמה וחוותה במהלך 18 השנים הללו.

אין שום נתון כולל או אפילו התייחסות כלשהי למאות אלפי הפליטים, עשרות אלפי הפצועים וההרוגים (כמה בדיוק? כנראה שאף אחד לא יודע) וההרס הכלכלי והחברתי שהנוכחות הצבאית הישראלית, כלומר הכיבוש הישראלי, השיתו על לבנון ואוכלוסייתה האזרחית, שלרובה לא היה דבר וחצי דבר עם ישראל עד לשנת 1982.

פחד היא כנראה המילה החשובה כאן: הפחד לצאת נגד הקונספציה והברנז'ה, שאיים על רוב בכירי הצבא והפוליטיקאים, הנציח את 18 שנות "שומרים על ישובי הצפון" מלבנון

אין כל התייחסות לזוועות שהתחוללו כמה קלומטרים מצפון למטולה בין כותלי כלא אל חיאם (בו נכלאו במהלך השנים על פי הערכות כ-5,000 אנשים), שנוהל על ידי צד"ל בחסות צה"ל והשב"כ, בלא שכל ארגון בינ"ל יכול היה לבקר במקום.

אין כל התייחסות לחייהם של כ150,000 אזרחים לבנונים שחיו תחת כיבוש ישראלי בפועל במשך השנים שבמהלכן ישראל שלטה ב"רצועת הלבנון", שכללה כ-10% משטח לבנון! מסתבר שהשמיים הם הגבול כאשר עובדים "בלי בג"ץ ובלי בצלם".

וחבל שכך, ולא רק מכיון שראוי שישראלים ידעו ויבינו כיצד מעשינו השפיעו ומשפיעים על חייהם של שכנינו. אלא גם מכיון שהתייחסות לכל ההיבטים הללו היתה מעניקה עומק אחר לגמרי לתופעה שנקראת חזבאללה, ולא מותירה אותה רק כ"זרוע הפונדמנטליסטית והרצחנית של איראן", כפי שישראלים הורגלו לחשוב עליה.

העדרה הכמעט מוחלט של הפרספקטיבה הלבנונית אינו מקרי. הוא מבטא היטב את גבולות השיח המקובל כאן, שהיוצרים (שאת שניהם אגב, אני מכיר אישית מעריך ומחבב) הכפיפו את עצמם אליה בין אם במודע ובין אם לא. ברור אפוא שיוצרים אחרים אשר בשורה התחתונה אינם מחוייבים לסיפור הישראלי-ציוני, היו מוציאים תחת ידם סדרה אחרת לגמרי, שהיתה מאירה כמה פינות מוחשכות ומושתקות בשיח הישראלי, על התקופה הזו.

אין כל התייחסות לחיי כ-150,000 אזרחים לבנונים שחיו תחת כיבוש ישראלי ב"רצועת הלבנון". מסתבר שהשמיים הם הגבול כשעובדים "בלי בג"ץ ובלי בצלם"

למותר כמעט לציין שכאשר צופים בסדרה הזו, אי אפשר שלא לחשוב על קונספציות נוספות בהן אנו חיים ועל אוכלוסייה אזרחית נוספת שבה ישראל רודה ואותה היא מנשלת מזה עשרות שנים. רק שזה סיפור שאנו עדיין מאוד רחוקים מלהיות מסוגלים לדבר עליו בלשון עבר. תיאור כן והגון שלו יחייב אותנו יום אחד לבחינה הרבה יותר ביקורתית, חודרת וכואבת על כולנו כאן.

חלק ניכר מזמנו של דרור אטקס במהלך שני העשורים האחרונים הוא בילה בגדה המערבית, בנסיון להבין ולתעד את מדיניות ההתנחלות וגזל האדמות שישראל מנהלת שם. בעבר עבד עבור מספר ארגוני שמאל ישראלים וכיום פועל מתוך פלטפורמה קטנה בשם 'כרם נבות' שעוסקת בעניינים אלו. הוא מתכוון לתעד כאן מדי פעם אנשים או תופעות בהם הוא נפגש במהלך עבודתו. https://www.keremnavot.org/hebrew

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 622 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תחקיר מה חיפשה חברת ריגול ישראלית באוקראינה ואיך זה קשור לרוסיה

חברת הריגול הישראלית סיי-גרופ פעלה לטובת האינטרסים של רוסיה, כאשר עקבה לכאורה אחרי פעילים למען הדמוקרטיה באוקראינה ● מה שמעורר את השאלה המטרידה: למען מי עבדה חברה של קציני מודיעין לשעבר בצה"ל? ● וגם: מה חלקו של הארווי ויינשטיין בפרשה, ואיך עמנואל רוזן קשור לכל זה?

עוד 4,769 מילים

לשלוח את הילד לבית הספר זה כמו לזרוק קובייה בקזינו

נכון לאמש, 144 תלמידים, מורים והורים מהגימנסיה בירושלים אובחנו כנשאי קורונה ● לכל אחד מהנדבקים יש אחים ואחיות או חברים מבתי ספר אחרים, מתנועות הנוער, מהשכונה ● ובתוך בית הספר, אי אפשר לחשוב ברצינות על ריחוק חברתי ● שלום ירושלמי שולח הבוקר את הילד לבית הספר בתחושת חוסר אונים ועם חשש גדול ● טור אישי

את הילד שלי אשלח היום בבוקר לתיכון במערב ירושלים באותה תחושה שמהמר זורק את הקובייה בקזינו בסטריפ של לאס וגאס. גם פה וגם שם המספרים מדברים.

נכון לאתמול בצהריים אובחנו 109 תלמידים בגימנסיה העברית ברחביה כנשאי קורונה. בשעות אחר הצהריים המספר עלה ב-22. קצב מדהים. יחד עם המורים וההורים הגענו בשעות ערב ל-144. בית הספר – שבו למדו פעם נשיא המדינה וראש הממשלה – נסגר, וכולם נכנסו לבידוד.

הגימנסיה שוכנת ברחוב קק"ל ברחביה, שזה מרכז העיר. מכאן המעגלים יכולים להתפשט לכל הכיוונים, כמו בבריכת מים שמשליכים לתוכה אבן. בינתיים מגלים עוד נשא ועוד נשאית, כי לרבים בגימנסיה יש אחים שלומדים בבתי ספר אחרים בעיר. ולא רק.

הגימנסיה העברית בשכונת רחביה בירושלים (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
הגימנסיה העברית בשכונת רחביה בירושלים (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

תיכון הרטמן נסגר, כי מורה מהגימנסיה שחלה בקורונה מלמד גם שם. המסורתי כמעט נסגר, כי תלמידה שנדבקה שם היא בתו של איש צוות בגימנסיה, וכן הלאה. בבית הספר ליד-האוניברסיטה הגיעו אתמול ללימודים 27 תלמידים מתוך 1,100.

בתי הספר ריקים או כמעט ריקים. כך החליטו ההורים, ובצדק. פולה בן גוריון, סאלד, אילן רמון, גאולים, רמת מוריה, בויאר ואפילו מקיף גילה. עד לשם הגיע המעגל המתרחב. אם תחשבו על זה, הכול היה די צפוי.

אני מביט במכתב ששלח מנהל הגימנסיה דני לייבוביץ' להורי התלמידים, כאשר הסתיים הסגר הגדול ב-17 במאי.

לייבוביץ' מביע במכתבו געגועים והתרגשות גדולה עם חידוש הלימודים, שולח הוראות ומטיל מגבלות, אבל מודה בפה מלא שהוא לא יכול לאכוף בבית הספר את שלושת התנאים הבסיסיים למניעת הדבקה שמחייב משרד הבריאות: חבישת מסיכות, מרחק של שני מטר בין התלמידים והיגיינה. כל הורה יחליט עכשיו מה לעשות.

מנהל הגימנסיה מביע במכתבו געגועים והתרגשות גדולה עם חידוש הלימודים, שולח הוראות ומטיל מגבלות, אבל מודה בפה מלא שהוא לא יכול לאכוף בבית הספר את שלושת התנאים הבסיסיים למניעת הדבקה

הלימודים התחדשו בכל זאת. אפשר להבין את ההורים וגם את התלמידים. השהייה בבית היא בלתי נסבלת עבור בני נוער שכל חייהם היא תזזית אחת גדולה; הלימודים מרחוק לא יכולים להחליף את החוויה בכיתה ובהפסקות; ההורים לא יכולים להחזיק מעמד בחל"ת ובכלל.

אני מכיר את העניין מקרוב. הילד שלי – שמקטר תדיר על הלימודים ומייחל ליום שבו יסגרו את בית הספר לעולמי עד ויזרקו את המפתחות לים – רק חיכה ליום שבו יפתחו את הכיתות.

כולם לקחו הימור לפני שבועיים. בירושלים ההימור היה כבד במיוחד. זוהי עיר מבודדת, קהילתית וצפופה. הנערים מכל מקום נפגשים בכל מקום – בתנועות הנוער, ברחוב, במרכז המסחרי, בכדורגל ובכדורסל.

בתוך בית הספר או בכל מקום אחר אי אפשר לחשוב ברצינות על ריחוק חברתי. אפילו לא על ברכת מרפקים. המסכות לא נסבלות בדרך כלל. אין באמת הבדל בין הפסקה בבית ספר למבלים באומן 17.

בתוך בית הספר אי אפשר לחשוב ברצינות על ריחוק חברתי. אפילו לא על ברכת מרפקים. המסכות לא נסבלות בדרך כלל. אין באמת הבדל בין הפסקה בבית ספר למבלים באומן 17

זה המצב. היום יש לילד מבחן מתכונת באנגלית. בהמשך, יום לימודים רגיל. מה עושים? הוא לא יישאר בבית, גם אם נרתך את דלתות הכניסה לבניין. המחשבה שהוא יחזור, חלילה, עם נגיף לתוך בידוד נוראי וחרדה גדולה מוציאה אותי מדעתי. פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל הדסה, אומר שהצעירים כלל לא יינזקו. הלוואי.

אני שם את הז'יטון ומתפלל לטוב. בירושלים, המרחק לבורא עולם הכי קצר. שיחה מקומית, כמו שאמר פעם מנחם בגין.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 493 מילים ו-1 תגובות

ההשתוללות המכוערת של יאיר נתניהו ברשתות החברתיות גוררת אנשי ציבור ותקשורת לפינג-פונג אלים ומיותר עם בנו של ראש הממשלה ● אם כולנו נתחיל להתייחס אליו כמו אל פעוט בהתקף זעם ופשוט נתעלם ממנו עד שיירגע וילך לישון - אולי הוא יגרום הרבה פחות נזק ● דעה

עוד 961 מילים ו-1 תגובות

ככל שמתקרב המועד שבו ישראל תבקש להחיל ריבונות באופן חד-צדדי על שטחים בגדה המערבית, בעולם מתחילים לזנוח את פרדיגמת שתי מדינות לשני עמים ● במקום זאת, מנהיגים ופעילים בעולם מתחילים לתמוך בפתרון מדינה אחת עם זכויות שוות לכל אזרחיה ● והגדרת ישראל כמדינה יהודית ממש לא מעניינת אותם ● פרשנות

עוד 1,442 מילים

מס במתנה בעלי ערוץ 13 ממתין להכרעת הממשלה על מחיר המלט

מפעל נשר עומד בפני החלטה קריטית: ועדה של משרד הכלכלה צפויה להכריע השבוע אם להטיל מס של עד 30% על יבוא מלט, ולייקר במאות מיליוני שקלים את תשתיות הבנייה ● מונופול העבר מדווח על הפסדים, אך בעליו, האוליגרך לן בלווטניק, הוא גם הבעלים של ערוץ 13, שגם הוא מדמם הפסדים ● וכך שוב פוליטיקה, כלכלה ותקשורת מתערבבים זה בזה תחת שלטון נתניהו ● הגורם הפוליטי הראשון שהנושא ינחת על שולחנו הוא עמיר פרץ

עוד 1,155 מילים

תזכיר חוק: המשטרה תיכנס לבתים ללא צו, הממשלה תגביל ביקורי בית

נתניהו: חדשות 12 עסוקים בתעמולה נגד הימין ● המשטרה חושדת שעובדות מעון רה"מ מסרו תצהירים שקריים לטובת שרה נתניהו ● אדלשטיין: נרחיב את הבדיקות לאנשים ללא תסמינים ● כ"ץ עוקץ את פרץ: אין שר אוצר חלופי ● הממשלה תקצץ במשרדים קיימים כדי לפנות כספים למשרדים חדשים ● גנץ: "אנחנו ממש מצטערים על המקרה שבו נורה איאד אל-חלאק; הנושא יתוחקר"

עוד 40 עדכונים

אל מול המציאות הפוליטית, שופטי בג"ץ נותרו חסרי אונים

ל-78 העמודים שכתבו 11 שופטי בג"ץ בעניין הטלת הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים, אין משמעות מיידית - אך פסק הדין מספק הצצה להלך הרוח של בית המשפט בנושאים הבוערים ● מה עמדת השופטים לגבי הלכת פנחסי-דרעי ● מי מהם היה פוסק אחרת אם הנשיא היה מטיל את המנדט על נתניהו בסיבוב הראשון ● ולמה, בסופו של דבר, פסק הדין הזה כמוהו כהנפת דגל לבן ● פרשנות

עוד 2,001 מילים

בכיר לשעבר במנהל האזרחי השתלט על אדמות פלסטיניות באופן לא חוקי

חשיפה יחידת הפיקוח במנהל האזרחי ביו"ש אחראית לאכוף שימוש שלא כחוק באדמות פרטיות בגדה המערבית ● אלא שדוד קישיק-כהן, מי שעמד בראש היחידה במשך 23 שנים, בעצמו השתלט על אדמות פלסטיניות ונטע עליהן מטע עצי זית לפני 30 שנה, בזמן שכיהן בתפקיד ● הוא ממשיך להחזיק במטע בניגוד לחוק גם היום ● גורמים במנהל האזרחי: אין למנהל סמכות לפנות את המטע ללא תלונה רשמית

עוד 506 מילים ו-2 תגובות

נתניהו: נהדק את המשמעת שהתרופפה, נפעל נגד מי שלא פועל לפי הכללים

שר האוצר כץ: כל מעסיק שיחזיר עובד מחל"ת יקבל מענק של 7,000 ש"ח ● פרץ העביר ביקורת: מתעלם מההנחיות. אעלה מחר בישיבת הממשלה הצעה למתווה שיעמוד בסיכומים ● ברקת: לגנץ אין את הכישורים והניסיון להיות ראש ממשלה ● השר אמיר אוחנה על הרג הצעיר בעל הצרכים המיוחדים: לא נחרוץ את דין השוטרים עד תום הבדיקה

עוד 21 עדכונים

מיוחד הסיפור שמאחורי "מסתערבים, אגדה ישראלית"

"הלכתי לפגוש את יצחק לא כי שמעתי עליו או על היחידה הקטנה שהוא השתייך אליה בימי הקמת המדינה, ולא כי תכננתי לכתוב את הספר הזה, אלא רק כי שנים של עבודה עיתונאית לימדו אותי שבילוי בחברת מרגלים זקנים תמיד משתלם" ● מתי פרידמן בהקדמה לספרו החדש, "מסתערבים, אגדה ישראלית", מספר כיצד הגיע לחקור את סיפורה של המחלקה הערבית בפלמ"ח - אשר על בסיסה נולד המוסד למבצעים מיוחדים

עוד 1,406 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה