לפני חודש, אַייל לוי היה בשפל המדרגה. לוי, יליד תל אביב בן 57, סבל מבעיות של בריאות נפשית וחי ברחובות, עד שהוצעה לו מיטה במקלט מקומי לחסרי בית שמפעילה עמותת לשובע.
עד לא מזמן, דיירי המקלט היו מסתובבים בחוץ במהלך היום ושבים אליו בערב. אבל מאז הנחיות הממשלה לשמירה על ריחוק חברתי, שנועדו לעצור את התפשטות הקורונה, הם שוהים במקלט 24 שעות ביממה.
"הייתי הולך לפארק או לכל מיני מקומות", מספר לוי. "זה היה לפני הקורונה. עכשיו אני נשאר בפנים כל היום. אנחנו לא יוצאים. יש לנו משחקים וטלוויזיה".
לפי גורמים במערכת הבריאות, חסרי בית כמו לוי עשויים להיות בסיכון גבוה להידבקות בקורונה, דבר שהוביל הן גופי ממשלה והן ארגוני צדקה לנקוט צעדים כדי להגן עליהם ולהציע להם קורת גג.
אנשים שחיים ברחוב "הם בקבוצת סיכון, מפני שלא דואגים להם בימי שגרה, וגם עכשיו הם נופלים בין הכיסאות", אומר פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת באר שבע.
"הייתי הולך לפארק או לכל מיני מקומות", מספר אייל לוי. "זה היה לפני הקורונה. עכשיו אני נשאר בפנים כל היום. אנחנו לא יוצאים. יש לנו משחקים וטלוויזיה"
לבד מחסרי הבית, אנשים נוספים שמרבים לשהות ברחובות, כמו עובדות תעשיית המין, גם הם "בסיכון גבוה" ומצריכים התערבות פעילה מצד רשויות הרווחה. לדברי דוידוביץ', גורמים ממשלתיים גילו עניין רב בבעיה בימים האחרונים.
"יש כוח משימה חדש של משרד הבריאות, שמתחיל לחשוב איך לעבוד עם האוכלוסיות האלה, וכמובן, הרשתות שעובדות עם הקהילות האלה בימי שגרה מנסות לשתף פעולה ולפתח תוכנית", הוא אומר לזמן ישראל, ומוסיף כי "גם אנשים ללא אזרחות ייבדקו ויטופלו עכשיו, ללא קשר למצבם הביטוחי".
משרד הבריאות דחה את שאלתנו כיצד בכוונתו לטפל בחסרי הבית במהלך התפשטות המגפה, וטען כי הטיפול בהם הוא "באחריות משרד הרווחה והרשויות המקומיות" שהוא משתף איתן פעולה.
לדברי מהא מטר, המפקחת על השירותים לדרי רחוב במשרד הרווחה, בישראל יש כיום כ-1,900 דרי רחוב שמקבלים עזרה כלשהי מהמשרד ועוד כ-400 שאינם מקבלים עזרה מהמשרד ומנסים להתחמק מהעובדים הסוציאליים שלו. המשרד מבחין בין "דרי רחוב" לחסרי דיור, שלדבריו נמצאים באחריות משרד השיכון.
המספרים האלה שונים מאוד מאלה שמציינת האגודה לזכויות האזרח בישראל, שהגדירה בעבר 25,000 אנשים כחסרי בית וטענה כי שירותי הרווחה מגישים סיוע רק לכ-10% מהמספר הכולל של חסרי בית בישראל.
לפי הגדרת משרד הרווחה, דר רחוב הוא אדם מעל גיל 18 שגר ברחוב, נמצא לרוב בניתוק או ניכור ממשפחה תומכת ועשוי להיות במצב גופני או נפשי לא יציב ובעל היסטוריה של חולי גופני או נפשי, מכור לסמים, בעל היסטוריה של אלימות, לא מסוגל לתפקד ברוב תחומי החיים ואינו נאבק לשינוי מצבו.
בתנאי שגרה, משרד הרווחה מנסה לאתר את אלו שחיים ברחוב ולשכנע אותם להצטרף לתכניות שהוא מפעיל, אולם לא נראה כי הוא נוהג כך מאז פרוץ הקורונה.
מקלטים לבידוד
בשבועות האחרונים, כל המקלטים של משרד הרווחה צוידו באמצעים המאפשרים לדיירים לשהות בבידוד במקרה הצורך, מעין "חדר מיון שהמטופלים באים אליו ונשארים בבידוד עד סוף התקופה הנדרשת לבידוד".
דיירים חדשים שמגיעים למקלטים מוכנסים מיד לבידוד על מנת להגן על הדיירים האחרים, שכן הם "מאופיינים כאוכלוסייה בסיכון, היות שלרובם יש רקע בריאותי כלשהו או סיבוכים רפואיים אחרים", על פי המשרד.
בתל אביב, שריכוז חסרי הבית בה הוא הגבוה ביותר בישראל, היחידה לדרי הרחוב של העירייה, שכוללת תשעה עובדים סוציאליים ושני עובדי שטח, מתפקדת "באופן מלא", כך נמסר מטעם העירייה.
היחידה מבצעת "סיורים פרואקטיביים" במקומות כמו התחנה המרכזית, מספקת מידע על המגפה ומציעה לאנשים בסיכון מקום לינה באחד משלושת המקלטים בעיר. מהעירייה נמסר עוד כי בימים אלה היא שוקלת לפתוח מקלט רביעי.
על פי דוח של מבקרת העירייה מדצמבר האחרון, תל אביב סובלת ממחסור באנשי צוות מיומנים ובבתי מחסה לאוכלוסיית חסרי הבית, כך דווח בהארץ. בשנה הקודמת יואב בן ארצי, מנהל היחידה האחראית לדרי רחוב בעיריית תל אביב, אמר כי הוא מאמין שמשרד הרווחה ממעיט בהיקף הבעיה בתל אביב ובמדינה.
ואולם לא כולם מאמינים שהבעיה כה רחבה כפי שיש מי שמציג אותה.
גיל-עד חריש הוא יושב ראש עמותת לשובע, אשר מפעילה את המקלט שאייל לוי מתגורר בו כרגע. המקלט הזה הוא אחד מתוך שלושה שהעמותה מנהלת ושמשמשים כעת בית לכ-125 אנשים.
"בתל אביב אני מעריך שיש לא יותר מ-200 אנשים ששוהים ברחוב במקום במקלטים", הוא אומר, ומציין כי העמותה שלו מנהלת עם העירייה משא ומתן על פתיחת מקלט נוסף למכורים לסמים.
"יש הרבה חסרי בית שרשומים ככאלה, אבל הם כבר טופלו וגרים במקום כלשהו עם איזה פתרון צנוע – עם חברים או משפחה או שהם שוכרים חדר יחד – אבל הם עדיין רשומים כחסרי בית".
אבל עבור אלה השוהים ברחוב, המגפה היא סכנה אמיתית, הוא אומר. צריכת סמים ואלכוהול יכולה להחליש את מערכת החיסון, הוא מוסיף, והיות שחסרי בית לרוב אינם מקפידים על כללי היגיינה בסיסיים, "הם בפירוש בסיכון גבוה".
"צריכת סמים ואלכוהול יכולה להחליש את מערכת החיסון, והיות שחסרי בית לרוב אינם מקפידים על כללי היגיינה בסיסיים, הם בפירוש בסיכון גבוה"
"אנחנו מנסים לדחוף אותם למקלטים או להוסטלים שלנו", הוא אומר, ומוסיף כי הוא מחכה לראות את הממשלה מגבירה את מאמציה.
עירייה פסיבית
בירושלים, הרשויות אופטימיות יותר. "אין אצלנו בעיה קשה. אנחנו חושבים שיש כ-30 אנשים חסרי בית בעיר", אומרת סגנית ראש העיר, פלר חסן-נחום.
המקלט שמפעילה העירייה, ששוהים בו כרגע 15 אנשים, אמנם פתוח כעת 24 שעות ביממה כמו בתל אביב, אבל העירייה אינה "מחפשת באופן אקטיבי" כרגע אחר חסרי בית. אם מישהו יפנה לרשויות ויבקש עזרה, הוא ייקלט, אבל "אנחנו באמת לא יכולים לצאת לחפש אותם ברחובות, מפני שהם זזים ממקום למקום".
"מתברר שההגדרה שלנו לחסרי בית היא קצת צרה יותר מאשר, נגיד, בתל אביב", היא מסבירה, ומציינת כי העירייה מחשיבה מישהו כחסר בית רק אם הוא "לא מסוגל לתפקד ברמה שהוא יכול למצוא לעצמו בית".
חסן-נחום מספרת על סטודנטית לרפואה שבעל הבית שלה הוציא אותה מהדירה לאחר שהתנדבה לעבוד עם חולי קורונה, ובעקבות זאת קיבלה סיוע מהעירייה, אבל אנשים כאלה אינם נחשבים לחסרי בית מנקודת מבט הרשות המקומית.
כרגע, מניעת מקרים נוספים של חסרוּת בית נראית כמו דאגה משמעותית עבור העירייה. "אנחנו מאמינים שבגלל הקורונה והעובדה שהרבה אנשים איבדו מקומות עבודה ומקורות פרנסה, אנחנו צפויים לראות עלייה גדולה בקטגוריית האנשים שיזדקקו לעזרתנו כדי שלא להגיע לרחוב", אומרת חסן-נחום.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם