הסכנות האמיתיות לדמוקרטיה

.הפגנות חוק הלאום (צילום: Tomer-Neuberg-Flash90)
Tomer-Neuberg-Flash90
הפגנות חוק הלאום

המערבולת הפוליטית ששבתה את ישראל בשנה אחרונה נסבה במובהק על עניין אחד מרכזי: הישרדותו הפוליטית, וכנראה גם האישית, של בנימין נתניהו. אבל במקביל, התסבוכת הזו היא גם תולדה של שני תהליכים ארוכי-טווח, שהקריירה הפוליטית של נתניהו כרוכה בהם: מעמדם של אזרחי ישראל הערבים ומאזן הכוחות בין מערכת המשפט והמערכת הפוליטית. בשני ההיבטים באות לידי ביטוי מגמות שנמשכות מאז שנות השמונים והתשעים – העשורים בהם נכנס נתניהו לפוליטיקה הישראלית וטיפס בה במהירות.

דווקא בימים שבהם העיניים מרוכזות בהווה המיידי, בשל התהפוכות הפוליטיות הרודפות זו את זו, ובעיקר בשל המגפה המתחוללת, שמחריפה ומחדדת את המשברים הערכיים והשלטוניים בהם נתונה ישראל, כדאי להזכיר את הפרספקטיבה ההיסטורית הרחבה. בימים בהם מדי יום נזעקות כותרות ומצהירות כי הדמוקרטיה בסכנה, התבוננות ארוכת-טווח מלמדת כי תהליכים אלה, והאופן בו הם משולבים בקריירה של נתניהו, מסמנים את הסכנות האמיתיות לתשתיתה, למוסדותיה ולאופייה הדמוקרטיים של ישראל.

בימים בהם נזעקות כותרות כי הדמוקרטיה בסכנה, התבוננות ארוכת-טווח מלמדת כי תהליכים אלה, והאופן בו הם משולבים בקריירה של נתניהו, מסמנים את הסכנות האמיתיות לאופיה הדמוקרטי של ישראל

תושביה הערבים של מדינת ישראל סבלו מאז ומתמיד ממעמד של אזרחים סוג ב' והופלו לרעה מבחינה אזרחית ופוליטית. מאז שנות השמונים חלו במעמדם שתי מגמות, אשר יש שיראו בהן סותרות, הנוגעות לעליית נציגותם הפוליטית מזה ולהשתלבותם האזרחית מזה.

מחד, המנהיגות הפוליטית של האוכלוסיה הערבית הלכה והפכה מרכזית בייצוגם: בשנות השמונים הוקמה ועדת המעקב העליונה ואז גם החלו רובם של אזרחי ישראל הפלסטינים להצביע למפלגות ערביות.

בתקופת ממשלת רבין בשנות התשעים נציגות זו זכתה לכוח פוליטי משמעותי כשתמכה בצעדי הממשלה מבחוץ, והאוכלוסייה הערבית זכתה לייצוג ציבורי משמעותי יותר בזכות מדיניות הממשלה.

כישלונם של הסכמי אוסלו בשנות התשעים ובפרט אירועי אוקטובר 2000 היפכו את מגמת השילוב, והגבירו את הנתק הפוליטי בין הציבור היהודי והערבי, ואולם אירועים אלה רק הגבירו את חשיבותה של הנציגות הפוליטית הערבית. ניסיונן של ממשלות ימין לדכא נציגות זו בהעלאת אחוז החסימה הביאו לתוצאה הפוכה, בזכות החזון והפרגמטיות של מנהיגי הציבור הערבי עם הקמתה של הרשימה המשותפת, ומגמת ההתחזקות הגיעה לשיאה במערכת הבחירות האחרונה כשהמשותפת בשיא כוחה.

במקביל, שינויים במבנה המשק הישראלי והעולמי וצמיחתו של מעמד בינוני ערבי ישראלי הביאו להשתלבות אזרחית הולכת וגוברת של הערבים במערכות החיים השונות בישראל.  הדבר ניכר בפרט במקצועות שונים במערכת הבריאות, כפי שניבט לעין כל בימי המגפה המשתוללת כעת. דווקא השתלבות זו תרמה לחיזוקה של הנציגות הפוליטית, שכן היא הגבירה, מתוך רצון או מהשלמה,  את הלגיטימציה למוסדותיה השלטוניים של ישראל ואת הנכונות בקרב הציבור הערבי להשתתפות בזירה הפוליטית הישראלית.

ניסיונות ממשלות ימין לדכא את הנציגות הפוליטית הערבית בהעלאת אחוז החסימה הביאו לתוצאה הפוכה, בזכות החזון והפרגמטיות של מנהיגי הציבור הערבי, בעיקר במערכת הבחירות האחרונה

ואולם, מגמת ההשתלבות הכלכלית-אזרחית לא סימנה פתיחות פוליטית של הרוב היהודי וקבלה גבוהה יותר של האזרחים הערבים. להיפך, ההתפתחויות במערכת הפוליטית הגבירו את הבידול בין האוכלוסיות וטיפחו מגמות לאומניות וגזעניות בקרב הציבור היהודי.

בחירתם, המובנת כשלעצמה, של נציגיו הפוליטיים של המגזר להעמיד את הסוגיה הפלסטינית בראש סדר-יומם (לפחות עד לאחרונה), והתמקדות התקשורת הישראלית בסוגיה זו בסיקור הפוליטיקה הערבית הוסיפו אף הם למגמת הנתק. אליה נוספו סממנים של חשדנות, עוינות ואיבה בכל הופעה של נציג מפלגה ערבית בתקשורת הישראלית הממלכתית.

לצד זאת, מפלגות שדוגלות בהתניית אזרחות בעמידה בקריטריונים לאומיים ובחילופי אוכלוסין על בסיס לאום, שבעבר נמצאו בשוליה הימניים של המפה הפוליטית, הפכו למרכזיות בפוליטיקה הישראלית. את שיא המגמה סימן כינונו של חוק יסוד הלאום בכנסת העשרים. הסירוב להשתייך למחנה פוליטי שנסמך על קולות הערבים – בין אם כעניין אידיאולוגי, ובין אם כתירוץ לאופורטוניזם פוליטי שמתקבל כלגיטימי – עומד ביסוד המבוי הסתום שאליו נקלעה המערכת הפוליטית בשנה האחרונה.

לאורך כל הקריירה הפוליטית שלו, ידע בנימין נתניהו למנף את המגמה הזו ולתרגם את הסנטימנט היהודי הבדלני להון פוליטי – החל מקמפיין "נתניהו טוב ליהודים" ב-1996, דרך "הערבים נוהרים לקלפיות"  כשני עשורים לאחר מכן, ועד לימים אלה בהם מחנהו טען, בהובלתו ובניצוחו, לחוסר הלגיטימיות של תוצאות הבחירות לכנסת, בשל הישענותו של הרוב על נציגי המפלגות הערביות.

הסירוב להשתייך למחנה פוליטי שנסמך על קולות הערבים – בין אם כעניין אידיאולוגי, ובין אם כתירוץ לאופורטוניזם פוליטי שמתקבל כלגיטימי – עומד ביסוד המבוי הסתום שאליו נקלעה המערכת הפוליטית בשנה האחרונה

מדיניות פופוליסטית זו ננקטת לאורך השנים בחוסר-אחריות ובלא שתילקחנה בחשבון השלכותיה הרחבות, וכך היא מחלחלת מטה, מזינה ומלבה יצרים ואמוציות לאומניים וגזעניים ברחוב הישראלי. בישראל של השנים האחרונות, תקריות רחוב אלימות שקורבנותיהם ערבים הפכו, למרבה הצער, לתופעה שאינה נדירה כלל. הטיעון הרואה בנציגים הפוליטיים של הציבור הערבי מוקצים, והמרכזיות שתפס בהתפתחויות הפרלמנטריות האחרונות, גם אם אינם המקבילה הפוליטית המדויקת של גזענות הרחוב, בוודאי אינם מסייעים למיגורה.

*  *  *

תהליך נוסף המתרחש מאז שנות השמונים הוא העלייה בכוחה של המערכת המשפטית, ובית המשפט העליון בראשה, אל מול המערכת הפוליטית. ביסוד מגמה זו גורמים מגוונים, חלקם גלובליים וחלקם ייחודיים לנסיבות הישראליות. במסגרתה, הגבירו בתי-המשפט והמשפטנים את מעורבותם בנעשה במערכת הפוליטית, אם באמצעות ביקורת שיפוטית על הכנסת והממשלה, ואם באמצעות העמדת קריטריונים שאיפשרו פיקוח משפטי הדוק יותר על שליחי-ציבור, והביאו לסיומן של קריירות ציבוריות בגין עבירות מין ושחיתות.

תהליך התחזקות המערכת המשפטית הגיע לשיאו בסוף שנות התשעים וראשית שנות האלפיים, בתקופת נשיאותו של אהרן ברק, אז זכה בג"צ ליוקרה ציבורית חסרת-תקדים. מאז חלה נסיגה מסויימת בכוחו של בית-המשפט, ויותר מכך בפופולריות שלו בציבור, אך מאזן הכוחות בין המערכת המשפטית לפוליטית נותר עדין ושברירי. גם את האפיזודה עם יו"ר הכנסת, חרף חוסר-התקדים בחומרתה, אפשר לראות מתוך זווית זו.

המערכת המשפטית המתחזקת בעשורים האחרונים קידמה לא רק את הפיקוח המשפטי על המערכת הפוליטית, אלא גם ערכים ליברליים שבמרכזם רעיון זכויות האדם, ובמסגרתם גם הגנה על זכויות המיעוט הערבי.

המערכת המשפטית המתחזקת בעשורים האחרונים קידמה לא רק את הפיקוח המשפטי על המערכת הפוליטית, אלא גם ערכים ליברליים שבמרכזם רעיון זכויות האדם, ובמסגרתם הגנה על זכויות המיעוט הערבי

כאן נפגשים שני התהליכים ארוכי-הטווח. בשנת 2000 קבע בית-המשפט העליון את זכותה של משפחה ערבית להתגורר ביישוב קהילתי שיועד ליהודים בלבד (בעקבות זאת, בחוק הלאום הוכנס סעיף המתייחס לכך בעקיפין), ולאורך השנים משמש בג"צ כמגן אחרון המאפשר את השתתפותן של מפלגות וח"כים ערבים בבחירות לכנסת.

גם בתחום היחסים עם הפלסטינים בשטחים, אף שעל פי רוב בג"צ מיישר קו עם הקו המרכזי של התפיסות הביטחוניות הישראליות, הוא סימן מספר פעמים גבולות משפטיים להפעלת הכוח הישראלי. עמדות ופסיקות אלה משמשות בידי מתנגדיו של בג"צ מימין להציגו כשמאלני, וכך לחתור תחת הלגיטימיות העממית הרחבה של מערכת המשפט הישראלית.

כך הפך הוויכוח הענייני על גבולות סמכויותיה של המערכת המשפטית לכמעט בלתי-ניתן להפרדה משאלות פוליטיות של ימין ושמאל. וכך נותר האיזון בין הרשויות תקוע במאזן בלתי יציב. מחד, בית המשפט מגלה, ככלל, יותר ריסון שיפוטי בעשור האחרון בהתערבות במערכת הפוליטית, אך עדיין אינו נרתע מלהתערב במקרים מסוימים. ועוד, ריסון זה אינו חל על מערכת התביעה, שהמשיכה במגמת חיזוק הפיקוח על אנשי-ציבור.

מאידך, הצעות שונות שמועלות במערכת הפוליטית להגבלת כוחה של המערכת השיפוטית, כגון הגבלת היקפה של הביקורת השיפוטית או הסדרת סמכויות היועמ"ש לממשלה נעצרות, שכן הן נתפסות כמייצגות אינטרסים פוליטיים חד-צדדיים. ואמנם, הסדרה כזו ראוי שתיוסד על קונצנזוס פוליטי וציבורי רחב.

למרות הכרזת המלחמה שלו בשנות התשעים על "האליטות הישנות", נתניהו לא העמיד דווקא את מערכת המשפט כמטרה להתקפה לאורך השנים. חרף פרשיות משפטיות שונות בשנות התשעים (בראון-חברון, עמדי והמתנות) – האליטות התקשורתית, התרבותית, האקדמית וכן הביטחונית עמדו אצלו במקום גבוה יותר.

כל זאת עד שהגיעו החקירות הנוכחיות ואיתן העמדתו לדין. או-אז הפכה מערכת המשפט ואכיפת החוק לחלק ממנגנוני השמאל ומהקנוניה לבצע הפיכה שלטונית. התעמולה נגד מערכת המשפט בוודאי מתפשטת אף היא לרחשי לב הציבור הרחב, אך אין לדעת את מידת השפעתה בפועל.

המלחמה באליטות אחרות עמדה אצל נתניהו במקום גבוה יותר, עד שהגיעו החקירות הנוכחיות ואיתן העמדתו לדין, ומערכת המשפט הפכה לחלק ממנגנוני השמאל ומקנוניית ההפיכה השלטונית

התשובה מצויה ככל הנראה איפשהו בין כישלונה היחסי של ההפגנה נגד הפרקליטות שארגן לעצמו נתניהו לפני ארבעה חודשים, לבין ההצלחה האלקטורלית של הליכוד וגוש הימין במערכת הבחירות האחרונה, בה זכה נתניהו, למרות היותו נאשם פלילי, בקולותיהם של מיליוני בוחרים. גם אם הצלחה זו אינה מסמנת לכשעצמה זילות כלפי מערכת המשפט, עצם קיומה של ההפגנה ההיא, וכן יחסו המבזה של אדלשטיין לפסק-דינו של בג"צ עתה, מסמנים מגמה מדאיגה. נדמה כי נתניהו לא יבחל בהקרבת מערכת המשפט, גם לא בהתססה עממית, כדי להימלט מדין.

*  *  *

מגפת הקורונה טרפה את הקלפים ופתחה פתח למנהיגי המערכת הפוליטית לצאת מהמבוי הסתום, בחסותו של מצב החירום. לעת הזו, לא ניתן להתנבא כיצד ייראה העולם בימים שלאחר המגפה. בטווח הקצר הסתמן הפתרון הפוליטי בדמות ממשלת אחדות.

בטווח הארוך, ייתכן שיהיו למגיפה ולמשבר הכלכלי השלכות עומק על מוסדות כמו מדינת הלאום, הדמוקרטיה הפרלמנטרית והמערכת הכלכלית הגלובלית.

בטווח הביניים, עם זאת, ניתן להניח שהמוסדות ימשיכו להתנהל כסדרם. וכאן יש לסמן את מעמדם של האזרחים הערבים ואת הלגיטימיות הציבורית של מערכת המשפט, כנתונים תחת איום, המסכן את הדמוקרטיה שישראל עוד מקיימת בגבולות הקו הירוק. השימוש בתקנות לשעת חירום והפגיעה הזמנית בתפקוד הכנסת הן מדאיגות, אך לא הן יביאו למותה של הדמוקרטיה. את הסכנה האמיתית, הקיומית, מסמנים הגזענות הלאומנית וביזויה של מערכת המשפט, בפרט כשהם זוכים לגיבוי מההנהגה הפוליטית.

יניב רון-אל הוא דוקטורנט לסוציולוגיה. משפטן בהשכלתו ועורך-דין להוותו. עוסק בסוציולוגיה פוליטית וכלכלית ובסוציולוגיה של המשפט. מחקרו מתמקד בסוציולוגיה של חברת הצריכה. חובב היסטוריה וארכיטקטורה. לומד ומתגורר בשיקגו. ממשיך לעקוב אחר הפוליטיקה הישראלית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,384 מילים
כל הזמן // יום שישי, 29 במאי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

משרד הבריאות מזהיר מעליה חריגה בהדבקה: 64 מקרים ביממה האחרונה

בכירים בצה"ל וברשות הפלסטינית ממשיכים בפגישות התיאום, בניגוד להצהרות ● שגרירות ארה"ב מזהירה מפני הסלמה בשטחים ● אהוד ברק נגד שופטי העליון: שתיקתם בעניין נתניהו כשל מוסרי ● גבי אשכנזי תקף את הכוונה לקצץ בתקציב משרדו: פגיעה בלתי סבירה במשרד החוץ ● איציק שמולי ביטל קיצוץ של 20 מיליון שקלים בתקציב הטיפול לגברים מכים

עוד 39 עדכונים

שיקום האמון? לפחות תקרעו את התחת למעננו

הפוסט הזה צריך היה להיפתח ברצף קללות קשות, חריפות, המבטאות את התגובה לעוצמת המעשה החמור שביצעו הפוליטיקאים. אבל יש דברים שלא אומרים בפומבי. אנחנו בני תרבות. לכאורה. לא מקללים במאמרים מכובדים.

אבל האם המעשה שביצעו עשרות פוליטיקאים בהחלטתם למעול באמון הציבור שבחר בהם, אינו מעשה אלים? חריף? בוטה? חסר תרבות? האם השקר ששיקרו גנץ, אשכנזי, שמולי ופרץ, אורלי אבקסיס לוי וחבריהם לכחול לבן העבודה ודרך ארץ, אינו מעשה שמחייב תגובה חריפה בהתאם לחומרת מעשיהם?

הפוסט צריך היה להיפתח ברצף קללות קשות, המבטאות את התגובה לעוצמת המעשה שביצעו הפוליטיקאים. אבל יש דברים שלא אומרים בפומבי. אנחנו בני תרבות, לכאורה

השבר שנגרם לאמון הבוחר אינו ניתן לתיקון במצב החוקתי הנוכחי בישראל. אין חוק שמונע מפוליטיקאים לקחת את פתק הבוחר ולעשות בו כרצונם דקה אחרי הבחירות. שבר האמון הזה ילווה אותנו עוד שנים אחרי שגנץ יהפוך לאבק היסטורי ונתניהו לאסיר היסטורי. 

עשרות נבחרי ציבור בגדו באמון בוחריהם והם יושבים כיום בפרלמנט, מחוקקים כאוות נפשם ומשחקים את המשחק הדמוקרטי כאילו יש להם מנדט ציבורי לכך. ההיפך הוא הנכון. אין להם מנדט. המנדט שניתן להם ניתן למטרות אחרות ולערכים אחרים. הם עצמם התחייבו פומבית לערכים הללו ובגדו בהם. התחייבו לא לשבת תחת נאשם בפלילים והפרו את הבטחתם.

גם אם כחול לבן יציגו סקרים המצביעים על תמיכת  60% מבוחריהם במהלך ההצטרפות לממשלת "נתנימינהו", הרי ברור שעם 60% מבוחריהם הם לא היו מגיעים ל"הישג" של ממשלה פריטטית. ואולי בכלל לא היו יכולים להצטרף לממשלת אחדות שוויונית. המנדט הוא של כלל בוחרי המפלגה ולא רק של חלק מהם.

לכן הבגידה כה מקוממת. לכן התיקון חייב להיעשות לעומק – בחקיקה, הסברה, ובהפיכת הליך הבחירות להליך מחייב מבחינה משפטית. כל עוד נבחר ציבור לא חותם על מחוייבות למצע הבחירות ולהתחייבות שנתן לבוחרים תמורת המנדט שקיבל מהם, אי אפשר יהיה להחזיר את האמון לדמוקרטיה הישראלית ולשיטת הבחירות.

המעשה הנדרש כעת מחברי הכנסת הוא לשנות את חוק הבחירות, על מנת לשקם את אמון הבוחרים. כל עוד החוזה בין הבוחר לנבחר אינו חוזה משפטי מחייב, שניתן לתבוע את הפרתו בבית המשפט, אין שום ערך לאף מילה או הבטחת בחירות של שום פוליטיקאי בישראל.

כל עוד החוזה בין הבוחר לנבחר אינו חוזה משפטי מחייב, שניתן לתבוע את הפרתו בבית המשפט, אין שום ערך לאף מילה או הבטחת בחירות של שום פוליטיקאי בישראל

בבחירות השיקום הבאות, אם אכן יתרחשו, תיאלץ כל מפלגה לבחור את נבחריה בפריימריס פתוחים דמוקרטיים כפי שיקבע חוק חדש. כל מפלגה תהיה חייבת להחתים את נבחריה על מצע מחייב. חתימה חוזית על פי חוק חדש. כל חבר כנסת או מועמד לכנסת, יהיה  חייב לחתום על התחייבות חוזית מול בוחריו שתאפשר להם לתבוע אותו בביהמ"ש במידה ויפר את התחייבויותיו הבסיסיות היסודיות.

בחירת מועמדים בשיטה של מועמד יחיד, הבוחר את רשימת המועמדים לפי רצונו ובכך הם חייבים לו את בחירתם, חייבת לעבור מן הארץ. בכל המפלגות. הסכנה מרוחה לנגד עינינו כל יום שבו סמרטוטי נתניהו מתחנפים אליו ובועטים בכל ערך למענו ובכל יום שנאמני גנץ שותקים וסותמים את אפם מול ההתקפות הפרועות על מוסדות החוק, רק כדי להישאר בממשלת החירום אחדות המזויפת שנוצרה כאן.

כדי לשוב ולהיבחר יהיה עליהם לתקן את המעוות. לתקן את מה שהם עצמם קילקלו.

הבחירות הבאות צריכות להתקיים רק לאחר שכל מפלגה תציג מצע בפרק זמן סביר לפני הבחירות, תאפשר דיון ציבורי אודותיו, תתחייב עליו בחוק מול יו"ר ועדת הבחירות (רצוי שופט עליון שלא ישב בין ה-11 שאישרו את כהונת נאשם בפלילים כרה"מ), תבחר את נציגיה באופן דמוקרטי ותחתים אותם על המצע.

הבחירות הבאות צריכות להתקיים רק לאחר שפתק הבוחר ישתנה ויוחלף בדף אלקטרוני שבו הבוחרים יבחרו (דיגיטלית מהבית או במחשב בקלפי) שלושה דברים מרכזיים – מפלגה, רשימת נבחרים ורשימת נושאים לאומיים לטיפול מיידי של הממשלה. זה יהיה סדר העדיפות הלאומי לממשלה שתוקם אחרי הבחירות.

קורות חייהם של נבחרי הרשימה במפלגה המועדפת על הבוחרים יפורסמו מראש, אלה יצטרכו להיות אנשים עם רזומה ציבורי ראוי. אחרי כן יבחרו הבוחרים בדף האלקטרוני את הנושאים החשובים ביותר לדעתם, המחייבים את טיפולה של הממשלה שתיבחר.

מיד לאחר הבחירות יפורסמו התוצאות. שמות חברי הכנסת שנבחרו, המפלגות שנבחרו והנושאים שמחייבים את הממשלה שתורכב מקואליציה של מפלגות. כל אלה יעוגנו בחקיקה מחייבת. הממשלה שתוקם תהיה חייבת לפעול לפי סדר העדיפויות שקבעו רוב הבוחרים מכל המפלגות.

לאחר הבחירות יפורסמו שמות החכ"ים, המפלגות והנושאים שנבחרו, ומחייבים את הממשלה. כל אלה יעוגנו בחקיקה מחייבת. הממשלה שתוקם תהיה חייבת לפעול לפי סדר העדיפויות שקבעו רוב הבוחרים

ממשלת ימין לא תוכל לקדם רק סיפוח כאשר בוחרי המפלגות המרכיבות את הקואליציה ובוחרי יתר המפלגות, יצביעו קודם כל על שיקום כלכלי ועל הורדת מחיר הדיור ויוקר המחיה. הבוחרים מכל המפלגות ייצרו בעצם סדר עדיפות לאומי לכל ממשלה שתקום וזהו הסדר שיחייב את הממשלה בחוק.

חינוך מתקדם לכל, בתי חולים ראויים וחדשים, הורדת יוקר המחיה, דיור במחיר סביר, הפסקת ההסתה נגד מוסדות החוק, גיוס שוויוני, השקעות במחקר ומדע, מינוי אנשי מקצוע לתפקידים בממשלה ולא עסקנים פוליטיים, הגנה על ערכי הדמוקרטיה, הסכמים מדיניים שיקדמו שלום, מאבק בגזענות, שמירה על משאבי הטבע של המדינה ועל תשתיות אנרגיה ומים, שחרור כשלים ביורוקרטיים, תמיכה בניצולי שואה וקשישים ועוד.

הבחירות בשיטה החדשה לא יסמנו רק את זהות אנשי השלטון הבאים כתוצאה מבחירת המפלגות לקואליציה, אלא הן יסמנו את רצון כל העם בתחומים ובנושאים שאותם הממשלה חייבת לקדם. מעין משאל עם שיתקיים אחת לארבע שנים שאחריו הממשלה פועלת לפי רצון העם ולא רק לפי רצון מרכיבי הקואליציה.

הליך השיקום של אמון הציבור הוא המשימה הראשונה כעת לטיפולם של חברי הכנסת שהעדיפו לשבת תחת נאשם בפלילים ובלבד שלא ייאלצו לסכן את עכוזם בעוד מערכת בחירות. אם כך – לפחות תקרעו את התחת חברים, בניסיון להחזיר את אמוננו. למהלך כזה יתכן שגם חבריכם לשעבר יצטרפו ויהיה לכך רוב בכנסת הנוכחית.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 866 מילים

תיעוד מיוחד ירוק זה מעולה, אדום זה הכי גרוע

"הפסקתי להתעניין במספר החולים והנדבקים בקורונה בסין, יש לי תחושה שהמידע שנמסר לנו אינו אמין" ● בפרק השלישי ביומנה של יפעת פרופר, מתחילים לעלות סימני שאלה סביב דיווחי הממשל על פרוץ המגפה והטיפול בה, והשלטונות מצרים את צעדיהם של האזרחים - באמצעות אפליקציה מיוחדת שמקטלגת אותם לפי צבעים ● תיעוד מיוחד של עידן הקורונה בשנגחאי, הפרק השלישי בסדרה

עוד 3,045 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הַמִּשְׁפָּט

טיוטה להקדמה למבוא לעבודה סמינריונית בספרות, שתיכתב בעתיד על הרומן הגדול "המשפט", מאת פרנץ ביסמוט

עוד 1,494 מילים

"אנחנו יכולים להציע להם שיעורים אמיתיים ולראות את המרצים!"

ההתעניינות של סטודנטים יהודים מארה"ב בלימודים בישראל מעולם לא הייתה גבוהה יותר ● הסיבה: האקדמיה בארץ נערכת לחזרה לשגרה בסתיו, בעוד שבאמריקה שוררים כאוס וחוסר ודאות ● "זו תהיה הפעם הראשונה מזה זמן שנוכל לבלות עם חברים, ולהתחיל לחזור לחיים"

עוד 735 מילים

למקרה שפיספסת

השמאל וסיפוח - עמוק בבור וממשיכים לחפור

השמאל בישראל לא מפספס הזדמנות להחמיץ הזדמנות. הנה שוב: אחרי שבמשך שנים הוא הזניח את ניסוחה של עמדה מדינית חדשנית שעשויה לאתגר את פיתרון שתי המדינות (2SS) הדועך, על ידי קבלת המציאות ופיתוחה של הצעה חלופית פרוגרסיבית, בטוחה וישראלית – הוא חוזר כעת על הגישה השלילית שלו בהתמודדות עם הסיפוח.

בדיוק כמו שהשמאל בשארית כוחותיו מנסה להחזיק את פיתרון שתי המדינות בחיים לאחר שתוכנית טראמפ למעשה חיסלה אותו סופית, הוא עושה כעת מאמץ דומה, חסר תוחלת, על מנת לסכל סיפוח שסביר להניח שיתרחש במידה זו או אחרת, כחלק מאותה תוכנית טראמפ.

בדיוק כמו שהשמאל בשארית כוחותיו מנסה להחזיק את פיתרון שתי המדינות בחיים לאחר שתוכנית טראמפ למעשה חיסלה אותו סופית, הוא עושה כעת מאמץ דומה, חסר תוחלת, על מנת לסכל סיפוח שסביר להניח שיתרחש

כל המאמצים לקדם את מימוש פיתרון שתי המדינות בזמן שחלק הולך וגדל של הציבור הישראלי הפך להיות יותר ויותר ספקן לגבי ישומו, ובוודאי שאין לו עניין לקבל רבים מהתנאים הכרוכים בו, רק גרמו לצמצום התמיכה הציבורית בשמאל.

באופן דומה, המאמצים להילחם בסיפוח בלי להתחשב בכך שחלק גדול מהציבור תומך בסיפוח חלקי לפחות, אינם מציאותיים וחמור מכך, הם פוגעים בקידום הערכים של השמאל.

בכך שהוא ממשיך לקדם פיתרון שתי מדינות שאינו ניתן ליישום ודוחה את הסיפוח על הסף, השמאל מבטיח לעצמו את עמדת הדובי לא לא. בעיני חלק גדול מהציבור זו עמדה שמקלה ראש בשיקולי ביטחון רלוונטיים ומתעלמת מרצון חלק ניכר מהאוכלוסייה היהודית בישראל, שלא מוכנים לוותר על גישה חופשית ליהודה ושומרון. המשך קידום גישה זו לא יאפשר לשמאל להחזיר לעצמו את אמון הציבור שאותו איבד במהלך השנים האחרונות.

הנחישות של השמאל לפעול למען היפרדות שתי מדינות, אחת יהודית ואחת פלשתינית מסמלת את הדחיה של ערכי השמאל המסורתיים. השמאל פועל למען הלאומיות הפלסטינית ביותר נחישות מאשר הפלסטינים עצמם. אלה לרוב רק רוצים לחיות חיים נורמליים ובעצם לא כל כך חשוב להם מה כתוב על הדרכון כל עוד יש להם שיוויון זכויות.

כמו כן תמיכת השמאל בהיפרדות כאילו מדובר בתנועה אתנוצנטרית וקידום חלוקה על בסיס אתני עומדת בסתירה לערכיה. מה קרה לשמאל המסורתי הקורא לאיחוד העמים ופועל למען זכויות אדם ואזרח ושגשוג כלכלי לכולם ללא קשר לאתניות, דת או השתייכות לאומית?

כשהשמאל ממשיך לקדם פיתרון 2 מדינות בלתי ישים ודוחה את הסיפוח על הסף, הוא מבטיח לעצמו את עמדת הדובי לא לא ונתפש כמקל ראש בשיקולי ביטחון וכמי שמתעלם מרצון חלק ניכר מהעם

השמאל הגיע לסוף דרכו כי פעל באופן עקבי ומתמשך נגד הערכים שלו ונגד רחשי ליבו של הציבור. אין זה מפתיע אם כן שיחד עם הרשימה המשותפת הוא אפילו לא השיג 20 אחוז מהמושבים בכנסת.

הדרך היחידה להחזיר לעצמו את הכוח הפוליטי הניכר שאבד במשך השנים היא באמצעות קידום מדיניות פרגמטית למדינת ישראל דמוקרטית בין נהר הירדן לים התיכון, הנושקת למדינת עיר פלסטינית עצמאית ברצועת עזה. שום אפשרות אחרת לא תספק את הביטחון הדרוש לישראל, את הלגיטימיות שבלעדיה ישראל לא יכולה לשגשג, את ההזדמנות הכלכלית שתיתן ליהודים ולפלסטינים סיבה לגרום לזה לקרות והבטחה לעתיד משותף בשלום בארץ ישראל / פלסטין.

עמנואל שחף הוא מהנדס, מנהל, איש מוסד, פעיל פוליטי וחברתי, בעל ניסיון רב תרבותי יוצא דופן, מעוניין במיוחד בחלופות מדיניות ומקדם היום פדרציה בארץ ישראל. חי עם שוש באזור השרון, אבא לשנים וסבא ל-8

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 465 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

משפט נתניהו: מה הלאה?

אחרי הפתיחה הדרמטית בתחילת השבוע, משפטו של ראש הממשלה נכנס כעת למסלול רצוף אתגרים ● מתי יתחיל מצעד העדים? בכמה ימים בשבוע יתנהלו הדיונים? מתי הנאשם מס' 1 יתייצב שוב באולם? והאם המשפט יעשה היסטוריה ויעבור למבנה אחר, הרחק מרחוב צלאח א-דין? ● יובל יועז צופה פני עתיד על בסיס תקדימי העבר

עוד 1,095 מילים

יו"ר לשכת עורכי הדין תוקף בחריפות את השר אוחנה

פרסום ראשון המשרד לביטחון פנים מקדם בימים אלה הצעת חוק לפיה השר אמיר אוחנה יהיה רשאי להגביל ואף לאסור לחלוטין ביקורים של עורכי דין, בני משפחה ואחרים אצל אסירים ועצירים - הכל תחת האמתלה של מניעת התפשטות הקורונה ● במכתב ששלח יו"ר לשכת עורכי הדין אבי חימי לאוחנה הוא תוקף בחריפות הן את עצם הצעת החוק - ובמיוחד את האופן החפוז והנסתר לכאורה שבו אוחנה מקדם את ההצעה

עוד 805 מילים ו-4 תגובות

סקרים שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלים כי האמון בבית המשפט העליון גדול כמעט פי שניים מהאמון שנותנים האזרחים בכנסת ובממשלה ● אפילו במחנה הימין, כמעט מחצית המצביעים תומכים דווקא בחיזוק מערכת המשפט ● כדאי לזכור את זה בפעם הבאה שנתניהו ותומכיו מכריזים כי "לפחות חצי מהעם חושב שתופרים פה ראש ממשלה" ● פרשנות

עוד 1,114 מילים ו-1 תגובות

מסתבר שזו באמת הבירה הטובה במזרח התיכון

פרק 7מדיס ח'ורי חזרה לטייבה אחרי שהשלימה תואר במנהל עסקים בבוסטון, כדי להשתלב בעסק המשפחתי, ובשנים האחרונות היא מנהלת את "בירה טייבה" ביד רמה ● היא הייתה שם באינתיפאדה השנייה, שכמעט חיסלה את העסק ● היא מתמודדת עם משבר הקורונה והפוגת הרמאדן ● אבל את הסיפוח, היא לא יודעת אם הם ישרדו ● אמיר בן-דוד ביקר אותה במפעל וחזר עם שלושה ארגזי בירה - שחוסלו במהירות גדולה בהרבה מהמתוכנן

עוד 1,914 מילים

נתניהו וכ"ץ הצהירו על סיוע של 100 מיליארד שקל, והעבירו רבע מזה

תכנית הסיוע הגרנדיוזית עליה הכריזה הממשלה כוללת סעיפים שבוצעו בתקציב נמוך בהרבה ממה שהובטח, הלוואות שאינן מהוות בכלל הוצאה תקציבית, ומענקים פיקטיביים שחוזרים על מענקים שמוזכרים בסעיפים אחרים ● כל זאת בזמן המשבר הכלכלי הקשה בתולדות המדינה, כאשר כרבע מהעובדים מובטלים ● הכלכלן ד"ר עאמר אבו קרן: "זו תכנית של שליפות וחוסר שקיפות מוחלט" ● "נראה כאילו נתניהו זרק מספרים, ואנשיו היו צריכים למלא אותם בתוכן"

עוד 2,538 מילים

אפקט הקורונה מאה אלף ישראלים עשויים לפשוט רגל

במשרד המשפטים נערכים לגל פשיטות רגל ופירוקים במשק ● החקיקה האחרונה בנושא עלולה לגרום לכך שרבים מפושטי הרגל יאבדו גם את הבית ● הממשלה לא הקדימה תרופה למכה, ולא הכריזה על הקורונה כ"אסון טבע" - מה שהיה משפר דרמטית את מצב החייבים ● ובמקביל, מתרחבת התופעה של ישראלים שלוקחים הלוואות בשוק האפור, תוך מגע עם גורמים מפוקפקים ואלימים

עוד 1,995 מילים

נתניהו נגד רגב: "התבטאויותייך פוגעות באחדות הממשלה"

פורסם פסק הדין המלא של בג"ץ בעניין הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו וההסכם הקואליציוני; השופט מזוז: הרכבת ממשלה בידי נאשם בפלילים משקפת כשל מוסרי ● סקר: מחנה נתניהו - הליכוד, ש"ס, יהדות התורה וימינה - מקבל 67 מנדטים ● נתניהו פנה למח"ש בדרישה לחקור מי הגורם המשטרתי, שלדבריו, איים עליו ● מנהל ביה"ח ברזילי חזי לוי יתמנה למנכ"ל משרד הבריאות

עוד 45 עדכונים

כחול-לבן מאיימים ללכת הביתה אם נתניהו יציג סיפוח חד-צדדי. בליכוד מגחכים בתגובה

ככל שמתקרב המועד שהציב נתניהו להעביר את חוק החלת הריבונות בגדה המערבית, כך מתקרב לכאורה העימות העקרוני הגדול בין כחול-לבן והליכוד ● "אם נתניהו ילך לסיפוח חד-צדדי, גנץ יארוז את חפציו וילך הביתה", מאיימים בכחול-לבן ● "נתניהו יעשה מה שהוא רוצה עם הסיפוח, והם יסתמו את הפה", מגיבים בליכוד ● אם לשפוט לפי התנהלות גנץ עד כה, גם הפעם הוא לא יעשה כלום ● פרשנות

עוד 584 מילים

פרשת וילה שוקן: עיריית ירושלים נדרשת להתערב בסיפוח המתחם לבית רה"מ

מעקב זמן ישראל בעקבות חשיפת "סיפוח" וילה שוקן למעון רה"מ בבלפור, ועדת השימור של עיריית ירושלים נדרשת לסוגיית ההשתלטות על הנכס, שחלקים ממנו מיועדים לשימור ולשימוש הציבור ● מגישת השאילתה, ציפי רון: "לאיש אין מושג מה קורה שם. אם בונים שם, זה לא תקין"

עוד 621 מילים
שגריר ארצות הברית בישראל דיוויד פרידמן (רביעי מימין) מסייר בהתנחלות אפרת עם ראשי המתנחלים, 20 בפברואר 2020

מיוחד המתנחלים טסו לחגוג. ואז הכל השתבש

ראשי המועצות בשטחים נהרו בינואר לוושינגטון, כדי לחזות מקרוב בטראמפ ונתניהו משיקים את תכנית המאה, וסוללים את הדרך לסיפוח ● הם הבטיחו לא לתקוף את התכנית מיד לאחר פרסומה - אבל בסוף אחד מהם תקף אותה עוד קודם לכן ● את הטקס החגיגי הם כבר ראו בטלוויזיה, ועל ההאטה ביישום התכנית שמעו בדרך לארץ ● ג'ייקוב מגיד מפרסם לראשונה את מאחורי הקלעים של המסע השלומיאלי לוושינגטון, את הבדלי הגרסאות, ואת חשבון הנפש של חלק ממשתתפיו

עוד 3,260 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה