מה מלמד אותנו נגיף אחד חכם?

הדמייה של נגיף הקורונה (צילום: wildpixel/iStock)
wildpixel/iStock
הדמייה של נגיף הקורונה

נגיף הקורונה, בדרכו האכזרית והחכמה, מלמד אותנו כמה עובדות חיים חשובות. אחרי שפגע במערכת הנשימה של העולם כולו, הנגיף הקטן והשתקן מלמד אותנו על עצמנו. התובנות שלו ישארו איתנו גם כאשר הוא ייעלם או נחוסן מפניו.

1

אין לנו דבר חשוב יותר מקרבה חברתית. חיבוק. נשיקה. לחיצת יד. בילוי משותף. הם כל כך חיוניים לחיינו, עד שרק כשהם נמנעים מאיתנו אנחנו לומדים להעריך את ערכם.

2

המשמעת החברתית והשיתוף מגינים על חיינו. אנחנו תלויים במשמעת הזאת כמו באוויר לנשימה. לא רק בקבוצה הקטנה הסובבת אותנו, אלא במדינה כולה וברחבי העולם. התנהגות ממושמעת, מצילה חיים. תרבות של משמעת חיונית לקיום החיים. אבל משמעת כיתתית צרה, עלולה להיות מסוכנת. והיבדלות קהילתית וניסיון להפר משמעת ציבורית רחבה עלולה לגרום נזק בלתי הפיך גם לקהילה המתבדלת וגם למדינה שלמה סביבה.

3

המדע שהאדם פיתח במשך אלפי שנות ציוויליזציה, עדין אינו מפותח מספיק כדי להגן על הקיום האנושי. האדם המציא גלגל ומחשב, דלק ותרופות, הגיע לירח, אבל פה על כדור הארץ מסתובב יצור חכם ממנו.

4

משרד הבריאות חשוב יותר ממשרד הביטחון. מערכת הבריאות חשובה לאין ערוך מכמות הטנקים, הצוללות והמטוסים, הפצצות הגרעיניות ואיגודי הכוחות העצומים שבנו המעצמות.

משרד הבריאות חשוב יותר ממשרד הביטחון. מערכת הבריאות חשובה לאין ערוך מכמות הטנקים, הצוללות והמטוסים, הפצצות הגרעיניות ואיגודי הכוחות העצומים שבנו המעצמות

נגיף אחד בלתי נראה שיתק את כל ארסנל הנשק בעולם ואת המוטיבציה להפעיל אותו עבור סיבות הנתפסות כיום כאיזוטריות, מטופשות, קטנוניות מול עוצמתו של הנגיף.

5

הפוליטיקה שלנו כל כך מושחתת, עד שרק נגיף זעיר אך מאיים ומסוכן, יכול להבהיר לנו עד כמה הפוליטיקאים שלנו ציניים ומוכנים למכור את כל עקרונותיהם כדי לקבל תפקיד מינסטריאלי ותקציב. שום ספין בחירות לא שיכנע אותנו שהם כאלה. רק כאשר הם זרקו את כל הבטחות הבחירות שלהם בחסות הנגיף, הבנו את עוצמת הבגידה והשקר המנחים את חייהם.

6

מזון. רק הנגיף הזה מבהיר לנו עד כמה המדינה תלויה במזון שהיא עצמה מייצרת ומספקת. בחקלאות, במים בתעשייה כחול לבן. כשכל הטיסות נעצרות והעולם כולו בהסגר, התורות הכלכליות על ייבוא שיוריד עלויות ייצור, נמסות מתחת למסיכות ולכפפות.

7

הנגיף מחזק את הדמוקרטיה. לפתע הדמוקרטיה כל כך בהירה ומובנת. דרושה ובלתי מושגת. לפתע לקיחתה מאיתנו בחסות הנגיף, מזעזעת אותנו כמו ששום צעד ציני מרושע לא גרם קודם לכן.

8

הקורונה מבהיר למקבלי ההחלטות שלנו, גם אם יתמהמהו, שאת מערכות חיינו צריכים לנהל אנשים מקצועיים, משכילים, ישרים. אי אפשר להפקיד מערכת חיונית כמו בתי החולים בידי שותף פוליטי, רק משיקול פוליטי צר. הקריסה ברורה. כיום היא מסתובבת בחוצות הרחובות הריקים ובמחלקות הטיפול נמרץ המשוועות לכוח אדם ומכשירי הנשמה.

9

מלחמה ושלום. נגיף הקורונה כל כך חכם, עד שמדינות שונות הדוברות שפות שונות, בעלות ידע ותרבות שונה, נאלצות להיעזר זו בזו כדי להתגבר עליו. בדרך כלל כל מדינה הייתה מנהלת את מלחמותיה בעצמה, לבדה, מול אויביה. לפתע כשיש אויב משותף לכולם, האויבים של אתמול מחויבים לשתף פעולה ביניהם מול האויב המשותף המאיים על כולם. אחריו אולי גם יידעו להגיע להבנות לגבי הסכסוך העתיק ביניהם.

10

הקורונה, בחכמתו, התפזר בכל העולם. הוא נמצא ברקמת החיים בכל ריאה וריר ועל כל משטח. הוא יכול לעבור מאדם לאדם בלי הבדל דת גזע או מין. בלי להבחין בין גזען לדמוקרט, בין הומופוב לאנטישמי, בין מזרחי לאשכנזי, בין שחור ללבן.
בדרכו הפתלתלה מסביר לנו הנגיף שכולנו שווים וכולנו בשר ודם.

הקורונה, בחכמתו, התפזר בכל העולם. הוא נמצא ברקמת החיים בכל ריאה וריר ועל כל משטח. הוא יכול לעבור מאדם לאדם בלי הבדל דת גזע או מין. בלי להבחין בין גזען לדמוקרט, בין הומופוב לאנטישמי, בין מזרחי לאשכנזי, בין שחור ללבן

בקלות רבה אנו עלולים לאבד במהירות את היקר לנו ביותר, אם לא נהיה ערבים זה לזה. אם לא נשים מאחורינו שנאות ויריבויות, דעות קדומות ומיתוסים שקריים, אם לא נפעל ונחיה יומיום כבני אדם אכפתיים ודואגים זה לזה, אין לנו, לכולנו, קיום בכלל. לא נוכל להפריד בין היריבים, בין השונאים למושאי שנאתם. הנגיף מאיים על כולם.

11

להסתגר ולחשוב. נגיף חכם החליט לעצור את העולם ולגרום לו לחשוב. תיכנסו לבתים, תשתקו, תקשיבו לתקופת מה לחבריכם, להוריכם, לעצמכם ותעשו חשבון נפש. כפרטים וכחברה.

מי שיחזור אחרי הסגר והבידוד לנהוג כמו שנהג לפני התפרצות הקורונה, עלול לשלם מחיר יקר. בלתי אפשרי.

אולי האיום והחכמה הטמונה בו, תשנה במשהו את דרכם של בני האדם להתייחס אל סביבתם ואל שכניהם.

אחרי הכל אין לנו ברירה אלא להביט על כל צעד שאנו עושים כיום דרך הפרספקטיבה שהציב לנו נגיף הקורונה החכם.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
מרתק וחכם. אהבתי לקרוא. וחשוב - לא לשכוח גם את המסר שאנחנו תלויים בטבע. ואין זה חכם לזלזל בו. הטבע הוא לא רק עניין של מחבקי עצים ושל פעילי סביבה הזויים. אסור לנו להתעלם מהטבע, לנצל או... המשך קריאה

מרתק וחכם. אהבתי לקרוא.

וחשוב – לא לשכוח גם את המסר שאנחנו תלויים בטבע. ואין זה חכם לזלזל בו. הטבע הוא לא רק עניין של מחבקי עצים ושל פעילי סביבה הזויים. אסור לנו להתעלם מהטבע, לנצל אותו ולדחוק אותו לקרן זווית. אי אפשר להתבצר בבנייני הענק ובמשרדים ולחשוב שאפשר לקנות, להשתמש במשאבים וליצור אשפה ככל שנרצה. בכל פעם שמנהיגים ומנכ"לים מתמלאים גבהות לב וחושבים שהם שולטים בכל, בא הטבע ומציב תמרור אזהרה. פעם אחת זה סופת הוריקן, פעם אחרת בצורת או שריפות ופעם אחרת זה וירוס.

הטבע הוא שותף שלנו, הוא בן ברית ובבני ברית צריך לנהוג בכבוד, במידה ולשמור על איזון ראוי והוגן.

מישהו שלח לי את הקטע הבא: "העולם ממשיך את חייו והוא מאוד יפה.
הוא הכניס לכלוב רק את האנושות. אני חושב, שהוא שולח לנו מסר:
"אתם לא כל כך נחוצים. האוויר, האדמה, המים והשמים בלעדיכם מרגישים טוב. ואפילו טוב מאוד. כאשר תחזרו, תזכרו שאתם האורחים שלי, ולא הבעלים שלי."

בדיוק.

אביגדור שרון

עוד 666 מילים ו-2 תגובות
סגירה