אסדת הדיקוח לוויתן (צילום: Flash90)
אם העובדים על האסדות יידבקו, צפוי מחסור בגז ובחשמל

חשש ממשבר אנרגיה בעקבות מגפת הקורונה

פרסום ראשון

נובל אנרג'י מזהירה כי במקרה של התפרצות קורונה על אסדות הפקת הגז, העבודה בהן תיפסק עד להודעה חדשה ● המשמעות: מחסור חמור בגז, שיוביל גם למחסור באספקת החשמל לבתים ולמפעלים ● המשבר בשוק האנרגיה העולמי והמעבר לאנרגיה ירוקה מסכנים את יציבות שותפויות הגז בישראל ● דלק קידוחים צירפה היום "הערת אזהרה" לדוחות, ובעלי החוב של הקבוצה שבשליטת תשובה עלולים לשלם את המחיר ● משרד האנרגיה בתגובה: נהלי הבטיחות באסדות חודדו

התפשטות מגפת הקורונה עלולה להביא את משק האנרגיה בישראל למחסור קיצוני, בגלל התלות הכמעט מוחלטת ביצרני הגז. המפעילה האמריקאית של קידוחי הגז, נובל אנרג'י, העבירה בימים האחרונים אזהרה מדאיגה לשותפות שלה במאגרים: במקרה של התפרצות על אסדות הזיקוק, הפקת הגז תיפסק. פשוט כך.

בדומה לענפים אחרים שהוגדרו חיוניים, גם הפקת הגז נמשכת בימים אלה כרגיל. אלא שבשונה ממפעלים אחרים, לעובדים על אסדות הזיקוק של תמר ולווייתן, אין תחליף, מאחר שזו מומחיות ייחודית. במקרה של הדבקה על האסדות, הוסיפה נובל, היא תתקשה להביא לכאן עובדים מחו"ל, בגלל המגבלות והסגרים הרבים על תנועת אנשים בין מדינות. המגבלות האלה יקשו על המשך ההפעלה של תמר ולווייתן, שמסתמכים על כוח אדם שכולל מומחים מקצועיים מרחבי העולם.

הגז הוא מקור האנרגיה העיקרי של משקי הבית והתעשייה בארץ: בשנה החולפת 65% מהחשמל יוצר ממקור זה, וסך הצריכה עומד על 11BCM, (מיליארד מטרים מעוקבים), ששיקפו הכפלה של יותר מפי 2 בהפקת גז לעומת תחילת העשור. כך שאם הנגיף יתפשט באסדות, שעל כל אחת מהן מוצבים עשרות עובדים, המחסור יורגש באופן אקוטי בקרב משקי בית ומפעלים חיוניים אחרים ברחבי ישראל.

אמנם, במקרה של מחסור בגז תחנות הכוח שאמורות לקלוט אותו, יכולות לעבור לייצר חשמל גם מהמקור המשני, של דלק או סולר, והשאלה היא כמה מלאי יש להם כדי לעשות את זה בצורה חלקה.

ההתראה המטרידה של נובל, שמתפרסמת כאן לראשונה, נחשפה בימים האחרונים בדוחות השנתיים של שותפותיה במאגרי הקידוח, ישראמקו ורציו. שותפה נוספת, דלק קידוחים, דיווחה היום על תוצאותיה, שכללו גרעון עמוק בהון החוזר, חשש מפתיחת הסכמים של לקוחות והערת אזהרה של רואי החשבון של החברה, ועוד על כך בהמשך. נובל אנרג'י היא המפעילה של מאגרי הגז תמר ולווייתן, וגם מחזיקה בהם 25% ו-40% בהתאמה.

כדי לנסות למנוע את התרחיש המבהיל של הפסקת הפקה של מקור האנרגיה העיקרי של ישראל, נובל טוענת שפיתחה תכנית פעולה בתיאום עם משרדי האנרגיה והבריאות. אלא שמבחינתה, אם הנגיף יתפשט, ההפקה תיעצר כדי להבטיח קודם כל את בריאותם ובטיחותם של העובדים על האסדות.

האם זה אומר שאם יתממש הסיכון הזה, נצטרך להתחיל לאגור סולר ודלק באופן עצמאי ולהצטייד בעששיות נפט לתאורה? במשרד האנרגיה לא מתרגשים, וטוענים שיש להם פתרונות למקרה הלא בלתי סביר הזה.

כך הם מסרו בתגובה: "המשרד מבטיח את האספקה והרציפות התפקודית של צרכי משק האנרגיה והמים בישראל, בשגרה ובחירום, ופועל לפיתוח אוצרות הטבע בישראל. שר האנרגיה שטייניץ מקיים בתקופה זו הערכות מצב בנוגע לפעילות משק האנרגיה מול הגורמים המקצועיים והחברות. החברות התבקשו להכין תכניות מענה לתרחישים שונים מבחינת פעילות שוטפת ומצבת כוח האדם, וכך בוצע – זאת בכדי לאפשר אספקת אנרגיה רציפה לכלל הציבור.

האם זה אומר שאם יתממש הסיכון הזה, נצטרך להתחיל לאגור סולר ודלק באופן עצמאי ולהתחיל להצטייד בעששיות נפט לתאורה? במשרד האנרגיה לא מתרגשים, וטוענים שיש להם פתרונות למקרה הלא בלתי סביר הזה

"השר הדגיש בפני הגורמים המקצועיים והחברות את הצורך לקיים הפרדה מוחלטת בין המשמרות באסדות הגז, בחדרי הבקרה של תחנות הכוח ושל נתג"ז, לבחון את המלאי הנדרש ואת צפי הביקוש לדלק, להכשיר עובדים חיוניים ולבחון פנייה לפנסיונרים של החברות לסייע, וכמובן להקפיד על מילוי כלל ההנחיות".

התגובה המרגיעה הזו מצד שטייניץ צפויה, מאחר שהוא תומך נלהב של החברות המפיקות. השר כבר הצהיר שהוא שואף לכך שהתלות שלנו בגז רק תלך ותגבר, על חשבון הנפט והפחם שלדעתו מזהמים יותר. לפי החזון שלו, בחמש השנים הקרובות ישראל תייצר חשמל מגז בלבד, למעט כמות זניחת מאנרגיה נקייה.

המעבר לייצור חשמל מגז בלבד יקרה הודות למספר התפתחויות, בהן חיבור מאגר כריש למערכת ההולכה, והסבת תחנות כוח פחמיות נוספות לגז. בנוסף, הגז יונגש לעוד מפעלי תעשייה, וייעשה בו שימוש נרחב יותר גם בתחבורה, בין השאר בעוד רכבים חשמליים שייכנסו לשוק, בחשמול הרכבת וכן בחלק מהאוטובוסים.

אנרגיה סולארית, אילוסטרציה (צילום: Andrey Moisseyev istockphoto)
אנרגיה סולרית, אילוסטרציה (צילום: Andrey Moisseyev istockphoto)

משבר עולמי בשוק האנרגיה

מעבר לסיכון המטריד שישראל נתקלת בו כעת של עצירת הייצור באסדות, המפיקות עצמן חשופות לסיכון של ירידת מחירי האנרגיה, בגלל אותו נגיף שהכניס את כלכלת העולם לשיתוק, ובייחוד את התיירות, התעופה והתחבורה.

מחיר חבית נפט צלל בחודשיים האחרונים מ-53 דולר ל-20 דולר כיום. מחיר הגז הנוזלי צנח ל-1.6 דולר ליחידה, בעוד שחברת החשמל משלמת למונופול הגז כ-5.5 דולר ליחידה. מחירי האנרגיה בעולם מושפעים קודם כל על ידי היקף הביקושים, שכאמור ירדו בגלל עצירת הפעילות הכלכלית בעולם.

מחיר חבית נפט צלל מ-53 דולר ל-20 דולר כיום. מחיר הגז הנוזלי צנח ל-1.6 דולר ליחידה, בעוד שחברת החשמל משלמת למונופול הגז כ-5.5 דולר ליחידה. מחירי האנרגיה מושפעים קודם כל על ידי היקף הביקושים

עם זאת, בשונה ממוצרים אחרים בשוק החופשי, מחירי הגז והנפט נקבעים גם על ידי מכסות הייצור של ארגון יצואניות הפטרוליום (אופ"ק), ועל ידי מדינות שאינן חברות בארגון זה, כמו ארה"ב ורוסיה. חוסר הסכמה בין רוסיה לסעודיה על מכסות הייצור תרמה עוד קצת לקריסת המחירים.

הגברת התלות של המשק בגז, שמקבלת ממד מדאיג בשל הקורונה, זוכה לביקורת מזה זמן, בגלל שמדובר באנרגיה מזהמת, בעוד שמשבר האקלים מצריך מעבר מדלקים שמקורם בנפט, פחם וגז, לאנרגיה מתחדשת ונקייה, כגון רוח, שמש ומים.

ישראל מפגרת מאוד בתחום הזה. עד סוף השנה הממשלה רוצה לייצר רק 10% מהחשמל ממקורות מתחדשים, ועד סוף העשור היעד הצנוע מדי הוא רק 17%. בלי שינוי כיוון קיצוני בקו המחשבה הזו של משרד האנרגיה, זיהום האוויר, השיטפונות, הסופות וההקצנה בטמפרטורות ימשיכו לשגשג בארץ (ובעולם).

המודעות הגוברת בעולם לשינויי האקלים שינתה דיסקט גם בקרב בנקים זרים ומדינות רבות בעולם, שכבר מסתייגים מהשקעה בחברות גז, וזה אמור להקשות עוד יותר על פיתוח המאגרים הישראלים בעתיד.

נובל אנרג'י לא פרטו באשר לתכנית הפעולה שלהם למניעת הדבקה ומה קורה אם היא תתפרץ. הם מסרו בתגובה כך: "נובל אנרג'י ממשיכה להפעיל את כל מתקניה בבטיחות ובאמינות. ביחד עם משרד האנרגיה ומשרד הבריאות אימצנו תכנית שתבטיח המשך הפעלה בטוחה של מתקנים אלו. אנו מייחסים חשיבות עליונה לשמירה על הבריאות ובטיחות של עובדי נובל והציבור בכל מוקדי הפעילות של החברה ומבינים את חשיבות הפעלתם לכלכלה ולביטחון מדינת ישראל אשר הכריזה עליהם כמתקנים אסטרטגיים. אנחנו מחויבים להמשיך לעבוד באופן שוטף עם ממשלת ישראל כדי להבטיח את המשך הזרמת הגז למשק".

הפגנה נגד מתווה הגז, ארכיון 2016 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit, File)
הפגנה נגד מתווה הגז, ארכיון 2016 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit, File)

מצב פיננסי רעוע

אך גם אם נובל תצליח להימנע מהדבקה של עובדי האסדות, הרי שנובל אנרג'י נתונה בעין הסערה גם בגלל מצבה הפיננסי הרעוע, שבשנה האחרונה הביא לגידול בעודף התחייבויות שוטפות והפסד של כ-1.5 מיליארד דולר.

החשש מפשיטת רגל של המפעילה הביא להורדת דירוג האג"ח שלה ל-BBB ולצניחה של 80% במניה מתחילת השנה. לשותפות במאגרי הגז יש אפשרות להיפרע מנובל אם תפשוט רגל, אך התהליך של מציאת מחליפה עלולה לאתגר מאוד את משק הגז בישראל.

תמר החלה להפיק גז לפני שבע שנים, מבאר הקידוח שממוקמת 90 ק"מ מול חופי חיפה ומשם לאסדה שבמרחק 25 ק"מ מול חופי אשדוד. לווייתן החל לייצר גז ב-1 בינואר השנה, מהבאר שנמצאת 130 ק"מ מול חופי חיפה ומשם לאסדת הזיקוק שנמצאת בטווח ראייה מחוף הכרמל.

החשש מפשיטת רגל של נובל אנרג'י הביא להורדת דירוג האג"ח שלה, ולצניחה של 80% במניה. לשותפות במאגרי הגז יש אפשרות להיפרע ממנה אם תפשוט רגל, אך תהליך מציאת מחליפה עלולה לאתגר את משק הגז

שני המאגרים מייצאים את הגז למצרים ולירדן, ובימים האחרונים התברר שהמדינה מצאה לנכון לממן כמעט חצי מעלות צינור הייצוא מאשדוד לאשקלון, במחיר של קרוב ל-300 מיליון שקל.

דלק קידוחים העריכה בעבר את ההכנסות מחוזה הייצוא למצרים ב-7.5 מיליארד דולר, אך כיום ברור שמדובר בסכום מופרז, נוכח עודפי הייצור האדירים של המצרים עצמם, וקריסת מחירי האנרגיה בעולם שתאפשר להם לצמצם את הכמויות שירכשו, לפי ההסכם.

יצחק תשובה, ארכיון (צילום: משה שי פלאש 90)
יצחק תשובה, ארכיון (צילום: משה שי פלאש 90)

העיניים נשואות לקבוצת דלק

קריסת מחירי האנרגיה כיוונה את הזרקור התקשורתי בעיקר לכיוונה של דלק, שמחזיקה כאמור (באמצעות דלק קידוחים) ב-45% מלווייתן וב-22% מתמר, כשאת האחזקה השנייה היא אמורה למכור עד סוף השנה הבאה.

מניות חברת האחזקות של קבוצת דלק צנחו רק בחודש האחרון ביותר מ-70% לשווי של מיליארד שקל בלבד. ההתרסקות הזו, בעיקר של תשואות האג"ח לעשרות ומאות אחוזים, משקפת וודאות של שוק ההון בכך שהחברה לא תפרע את מלוא החוב כלפיהם. כפי שפורסם כאן לראשונה, מחזיקי האג"ח של דלק כינסו אסיפה טלפונית ובה הם דרשו תשובות ממנהלי דלק.

מבחינת יצחק תשובה בעצמו, מדובר במשבר של ממש שככל הנראה יוריד אותו מהבמה כמי שהיה הטייקון האחרון בישראל. שווי האחזקות שלו בדלק עומד על כ-600 מיליון שקל, ואילו חובו לבנקים מסתכם בכ-1.2 מיליארד שקל

כצפוי, מחזיקי החוב שמייצגים בעיקר את הציבור הרחב של החוסכים לטווח ארוך, יצאו מהאספה מודאגים עוד יותר: מנהלי דלק לא נתנו תשובה לשאלה האם תשובה יזרים כסף לחברה, והגבירו את החשש שלא יהיה מאיפה לשלם, כשדיווחו שלבנקים כבר יש שיעבוד על האחזקות באיתקה ובדלק קידוחים.

בנוסף, נאמר שם שחוץ מסיטיבנק, עוד שני בנקים זרים כבר דורשים פירעון מידי של הלוואות דלק כלפיהם. במלים אחרות, ייתכן שהבנקים כבר הקדימו את ציבור המשקיעים באג"ח של דלק, בעיקר באמצעות קרנות הפנסיה והגמל של הראל, מיטב, מנורה ופסגות.

היום בצהריים דיווחה דלק קידוחים על תוצאותיה לשנה החולפת, וצירפה הערת אזהרה של רואי החשבון שלה והדגישה את הגרעון של 456 מיליון דולר בהון החוזר, (עודף התחייבויות שוטפות על נכסים שוטפים). החברה אומרת שמשבר הקורונה מעמיד בסימן שאלה את יכולתה לפרוע חובות, ושהיא תצטרך לגייס הון בהיקף של עד 300 מיליון דולר וכן לנסות לקבל הארכה על מועדי הפרעון מהמלווים הקיימים.

לפי הדיווח, למלווים של החברה האם, קבוצת דלק, קמו מספר עילות להעמיד את ההלוואות שלהם לפרעון מיידי, וכרגע מתקיימים מולם מגעים בניסיון למנוע זאת. החברה מוסיפה שהבעיות של החברה האם עלולות להשפיע לרעה גם על מצבה, כמי ששולטת באופן ישיר בשני מאגרי הגז הגדולים.

אמנם, בשנה החולפת דלק קידוחים הרוויחה 223 מיליון דולר ורשמה כעמט יציבות בהכנסות, אבל זה כבר היסטוריה שלפני משבר קורונה. בשורה התחתונה, החברה מתריעה על כך שהמשך המשבר יוריד את הביקוש לאנרגיה עוד יותר, יפגע בהכנסות מתמר ולווייתן וכן ב"חוסן הכלכלי" של לקוחות החברה ובבעלת השליטה.

עם זאת, כל זה לא אמור להדאיג את משק הגז הישראלי מבחינת המשך אספקת מקור לאנרגיה, שכן מחזיקי החוב כולים פשוט לקחת את החברה לידיהם.

מבחינת יצחק תשובה בעצמו, מדובר במשבר של ממש שככל הנראה יוריד אותו מהבמה כמי שהיה הטייקון האחרון בישראל. שווי האחזקות שלו בדלק עומד על כ-600 מיליון שקל, ואילו החוב האישי שלו לבנקים מסתכם בכ-1.2 מיליארד שקל, וקשה להניח שהנכסים הפרטיים שבידיו יגשרו על הפער הזה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עומר - היקף המתחדשות איננו נמוך. הוא היה 3% לפני שנה אך מזנק לאזור ה 10% השנה, הודות להבשלה של כמה פרוייקטים. בעוד עשור היקף המגהוואט מהמתחדשות יהיה כפול אך זה לא יהיה 20% בגלל שאנחנו מ... המשך קריאה

עומר – היקף המתחדשות איננו נמוך. הוא היה 3% לפני שנה אך מזנק לאזור ה 10% השנה, הודות להבשלה של כמה פרוייקטים.
בעוד עשור היקף המגהוואט מהמתחדשות יהיה כפול אך זה לא יהיה 20% בגלל שאנחנו מתרבים כמו שפנים. שיעור הפיריון פה גבוה משמעותית ממדינות מערביות וזה גורם להרבה בעיות. אחת מהן היא הצורך לספק חשמל 24/7/365 לכולם. זה לא מובן מאליו, בפרט בשכונה בה בחרנו לחיות (המזרח התיכון, בירדן או עזה אין את הלוקסוס שלנו).
מה שיצליח לעמוד בקצב ההתרבות המטורף שלנו אלו תחנות כח פרטיות חדשות, כשאוטוטו תחנת חדרהopc עולה לאויר. תחנות אלה אמורות גם לכפר על הסגירה של התחנות הפחמיות המזהמות בחדרה ואשקלון.
אותו קצב גידול מטורף (200 אלף תושב מדי שנה) מכריח אותנו גם להקים מתקני התפלה חדשים ואלה עובדים על גז טבעי 24/7/365.

אנשים פשוט לא מודעים עד כמה אנחנו חריגים בהקשר שיעור הפריון פה. הלו. תרגיעו. אנחנו כבר לא מגינה קטנה יותר ולא צריך יותר לעודד ילודה.

מי שרוצה ללמוד יותר לעומק על הסוגיה מוזמן לאתר עמותת צפוף. תמצאו חומר מעניין, אינטליגנטי ומרתק. 🙂

עוד 1,539 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 29 במאי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בר סימן טוב: "עליה בתחלואה, בעיקר בבתי הספר, בכל הארץ"

ראשי משרד הבריאות ייפגשו מחר ב-16:00 עם ראש הממשלה לדיון מיוחד ● בר סימן טוב: "יש לנו כ-70 חולים חדשים ביום. הדרך ל-1000 חולים ביום היא קצרה" ● סדצקי: "אנחנו מדברים על מוקדים ב-31 בתי ספר, המפוזרים בכל הארץ. התנאים בבתי הספר לא מאפשרים שמירה על אי-הדבקה בקורונה"

21:19 עריכה

משרד הבריאות פרסם הערב נתונים נוספים על העליה בתחלואה בווירוס הקורונה, לפיהם ירושלים מובילה עם 98 מאובחנים חדשים בשלושת הימים האחרונים.

רק בבית הספר הגימנסיה הרצליה נמצאו 78 נדבקים מאומתים, מתוך 700 תלמידים ואנשי הוראה שנבדקו שם.

19:44 עריכה

פרופ' ערן סגל, ממפתחי שאלון הקורונה של מכון ויצמן והאוניברסיטה עברית – אשר נועד לנטר ולזהות מוקדי התפרצות, פרסם הערב גראפים המבוססים על השאלון – לפיהן יש עליה ברורה בשבוע החולף בתסמיני המחלה בקרב הציבור.

19:34 עריכה

זמן קצר אחרי מסיבת העיתונאים של ראשי משרד הבריאות, פרסם המשרד נתונים מעודכנים: 101 חולים חדשים נוספו היום למניין נדבקי הקורונה. המדובר בקפיצה משמעותית במספר הנדבקים.

נתוני משרד הבריאות נכון לערב יום שישי, ה-29 במאי 2020 (צילום: משרד הבריאות)
נתוני משרד הבריאות נכון לערב יום שישי, ה-29 במאי 2020 (צילום: משרד הבריאות)
19:08 עריכה

שר החינוך יואב גלנט הבהיר כי ההחלטה האם לסגור חלק ממוסדות החינוך תתקבל רק לקראת מחר בערב.

19:03 עריכה

ראש האופוזיציה ויו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, מיהר למתוח ביקורת בטוויטר על העדר נוכחות של מי מחברי הממשלה במסיבת העיתונאים שקיימו ראשי משרד הבריאות.

18:52 עריכה

בדיון שיתקיים מחר עם ראש הממשלה, ראשי משרד הבריאות ימליצו על סגירת בתי הספר בחטיבת הביניים והתיכון, בעקבות עליה במספר הנדבקים בקורונה בקרב תלמידים. כך אמרו הערב ראשי מערכת הבריאות, במסיבת עיתונאים מיוחדת, בנוכחות מנכ"ל משרד הבריאות היוצא משה בר סימן טוב, ראש שירותי בריאות הציבור פרופ' סיגל סצדקי, והמשנה למנכ"ל פרופ' איתמר גרוטו.

"אנחנו מרגישים שהמציאות משתנה באופן שמחייב אותנו להעביר את המסר לציבור", אמר בר סימן טוב בפתח דבריו. "שוחחנו עם שר הבריאות במהלך כל היום. ממש עכשיו סיימנו הערת מצב כוללת גם עם ראש הממשלה וגם עם ראש הממשלה החליפי, עם שר הבריאות ושר האוצר וראש המל"ל.

"אנחנו רואים בימים האחרונים עליה משמעותית בתחלואה והיא קיימת  בחלקי הארץ השונים. חיכינו לראות שבאמת מדובר בשינוי מגמה, וזה מה שאחנו רואים. עלינו לאחוז וחצי בדיקות חיוביות, למרות שמספר הבדיקות נשאר אותו הדבר.

"לצערנו הסיבה היא שאין שמירה על הכללים, ואין דרך למנוע תחלואה אם אין שמירה על הכללים: ללכת עם מסכות, להקפיד על מרחק ועל הגיינה, וזה לא מתבצע.

"אנחנו מזהים עליה בתחלואה בעיקר בבתי הספר. בשבוע האחרון בלבד, 35% מהנדבקים הם בגילאי 10-19 – אז נתח משמעותי ומובהק מהתחלואה החדשה היא בבתי ספר".

"אנחנו מזהים עליה בתחלואה בעיקר בבתי הספר. בשבוע האחרון בלבד, 35% מהנדבקים הם בגילאי 10-19 – אז נתח משמעותי ומובהק מהתחלואה החדשה היא בבתי ספר"

"לצערנו המחלה עדיין כאן", המשיך בר סימן טוב. "אמרנו את זה לאורך כל הדרך: לא החום ולא הלחות יגרמו לזה שהיא תעלם. ולכן הצעדים עדיין בתוקף. אבל אווירת ההתרופפות אינה במקומה. עברנו לצערנו לאופוריה ושאננות.

"אם לא נחזור להקפיד על הכללים, המציאות תאלץ אותנו לנקוט בצעדים קשים.

"יש לנו כ-70 חולים חדשים, אתמול היו 78-79. הדרך ל100-200 חולים ביום היא קצרה. ומשם הדרך ל-1000 חולים ביום היא קצרה.

"דרום קוריאה פתחו את בתי הספר – והיתה להם התפרצות בסדר גודל נמוכה משלנו והם סגרו את בתי הספר בחזרה.

"אבל עדיין לא התקבלה החלטה לגבי בתי ספר, אנחנו מחכים לנתונים של היום ואז תתקבל ההחלטה.

"גל שני שכולם מדברים עליו הוא לא גזרת גורל. הוא תלוי רק בהתנהגות שלנו. יש אמצעים להתגונן ממנו. אנחנו נערכים לכך בכל האמצעים, וכמו שישראל נמנעה מהתפרצות בלתי נשלטת עד כה, היא יכולה גם בעתיד".

"גל שני שכולם מדברים עליו הוא לא גזרת גורל. הוא תלוי רק בהתנהגות שלנו. יש אמצעים להתגונן ממנו. אנחנו נערכים לכך בכל האמצעים, וכמו שישראל נמנעה מהתפרצות בלתי נשלטת עד כה, היא יכולה גם בעתיד"

בתשובה לשאלה האם משרד הבריאות לא מיהר לפתוח את בתי הספר מוקדם מדי, השיב בר סימן טוב: "אנחנו שלמים עם הצעדים שננקטו גם בסגירה וגם בפתיחה. אנחנו ידענו מראש שאנחנו נצטרך לעשות ניסוי וטעייה.

"פתחנו את בתי הספר, אנחנו עומדים מאחורי ההחלטה הזו, ואם נגיע למסקנה שצריך לסגור שוב אז לא נהסס לעשות את זה. אנחנו כרגע מתמקדים בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה. לפי דפוסי התחלואה ניתן את ההמלצות שלנו".

בר סימן טוב אמר עוד כי אין אפשרות לבצע סגר סלקטיבי, שכן "ההתפשטות לא מוגדרת לפי אזור" וציין כי דיון שיתקיים מחר בארבע, בנוכחות ראש הממשלה בנימין נתניהו, "ואז תתקבל ההחלטה הסופית".

באשר למסעדות שנפתחו והאם יש סכנה כי ייסגרו שוב, אמר המנכ"ל היוצא: "אנחנו נפעל בהתאם למציאות. לא הפסקנו את העבודה שלנו. בכל בוקר יש הערכת מצב. 80-90 אחוז מהיום אנחו עוסקים בקורונה מנתחים את הנתונים ואת אחוזי תחלואה".

סצדקי הוסיפה עוד: "אנחנו משוכנעים שקיימת בבעיה בבתי הספר. נכון להיום, אנחנו מדברים על מוקדים ב-31 בתי ספר. בתי הספר האלה מפוזרים בכל הארץ. ולכן ברור לנו שהתנאים בבתי הספר, פלוס ההתנהגות של שכבות הגיל, לא מאפשרים שמירה על אי-הדבקה בקורונה".

"נכון להיום, אנחנו מדברים על מוקדים ב-31 בתי ספר. בתי הספר האלה מפוזרים בכל הארץ. ולכן ברור לנו שהתנאים בבתי הספר, פלוס ההתנהגות של שכבות הגיל, לא מאפשרים שמירה על אי-הדבקה בקורונה"

עם זאת, ראשי משרד הבריאות הדגישו כי אינם דוחפים להחזרת מדיניות הסגר המלא. "אנחנו לא המלצנו לחזור אחורה למצב שבו היינו. הסיבה שאנחנו פה היא דבר ראשון לקרוא לציבור לשמור על הכללים. אנחנו לא בתוואי שבסופו יש סגר. זה לחלוטין בשליטה שלנו. נקפיד על הכללים – נמנע התפשטות התחלואה".

בסיום מסיבת העיתונאים, הדגיש בר סימן טוב כי ההמלצה של משרד הבריאות עומדת בעינה: לא לפגוש את סבא וסבתא. "תחזרו לפגוש את סבא וסבתא בזום", סיכם.

15:25 עריכה

משרד הבריאות יקיים הערב, בשעה 18:00, מסיבת עיתונאים מיוחדת. כך הודיע דובר המשרד.

התדרוך יתקיים באגף לשעת חרום של משרד הבריאות, בתל אביב, בנוכחות מנכ״ל משרד הבריאות היוצא משה בר סימן טוב, ראש שירותי בריאות הציבור פרופ׳ סיגל סדצקי, והמשנה למנכל פרופ׳ איתמר גרוטו.

במשרד הבריאות גוברת הדאגה בעקבות העלייה התלולה במספר הנדבקים בווירוס הקורונה. כתבת חדשות 12 דפנה ליאל דיווחה היום כי אחוז הבדיקות החיוביות עלה ל-1.5%, אחרי משך זמן רב שבו רק 0.5% מהבדיקות התבררו כחיוביות.

בדיווחים שונים היום נאמר עוד כי במשרד הבריאות שוקלים לסגור מיידית את חטיבות הביניים וכן לסגור שוב את בתי הכנסת.

עוד 7 עדכונים

תפרו לקוף כובע אדום

בשבוע שעבר, בתוך בלגן החזרה לבתי הספר, רואיין באיזו תכנית אדם חביב בשם דוד, בן 73, שעבד כשומר בבית ספר. עם החזרה ללימודים הודיעו לו מחברת השמירה שהעסיקה אותו כי אסור להם כעת להעסיקו בשל גילו והשתייכותו לקבוצת סיכון.

דוד נשלח הביתה לחיות מקצבת זקנה של 2500 ₪. מיד לאחר מכן הופיעו בחדשות קשישים חיוניים והודיעו על הסכם להרכבת ממשלה, על הנחיות חדשות ועוד ועוד – מנהיגים חיוניים, מנהלי בתי חולים חיוניים, מנכ"לים ומנהלים, וגם מובילי המחאה לגווניה, כולם קשישים בקבוצת סיכון, אבל בניגוד לדוד ורבים כמוהו, הם לא סגורים בבתים, הם לא פוחדים ממגיפה, והם מופיעים בכל מקום.

בשבוע שעבר רואיין דוד, בן 73, שעבד כשומר בביה"ס. עם החזרה ללימודים הודיעו לו מעסיקיו בחברת השמירה כי אסור להם כעת להעסיקו בשל גילו, והוא נשלח הביתה לחיות מקצבת זקנה של 2500 ש"ח

באולפני הטלוויזיה של ישראל, שלא כמו בתוכניות שאני צופה בהן מארה"ב או אנגליה, אין  מקפידים על שום כללי זהירות: לא מראיינים אנשים מהבתים המבודדים. למסיבות עיתונאים, פאנלים של קשקושים, ואפילו לתוכניות הבידור, הוזעקו קשישי השבט של זהו זה. כל אלה, או שעיסוקיהם חשובים כל כך שכדאי להם להסתכן, או שהם יודעים שאין סכנה של ממש, ומותר להם כבני אדם בוגרים ועצמאים להחליט בשביל עצמם איך ינהגו מול הסכנה.

וזה לא מספיק להם: הם חייבים להחליט גם בשביל ציבור גדול מאוד של זקנים שפשוט לא נספרים. לדוד – שבימים כתיקונם העבודה שלו מסוכנת, שאנחנו מצפים ממנו שיעצור בשער כל סכנה, טרוריסט ומחבל בשביל שכר המינימום שהוא מקבל – אסור כעת להחליט שהוא יכול  להתמודד עם סכנת הקורונה.

שמעתי באיזה מקום שהתקנה הזו שאסור להעסיק מבוגרים הוסרה לאחרונה מהתו הסגול, אבל לא נראה לי שמישהו טרח להחזיר את המפוטרים לעבודתם.  גם לא נראה לי שהפיטורים האלה על רקע גיל הם חוקיים – אבל הם לפי הנחיות השילטון.

אומרים לנו שזה כדי לשמור על הזקנים. באמת תודה; אבל נראה לי שמה שבאמת נאמר כאן הוא: אין לנו משאבים או עניין לטפל בכם אם תחלו ותעיקו על המערכת; ולפיכך מותרת אפליה בוטה.

אומרים לנו שזה כדי לשמור על הזקנים. באמת תודה; אבל נראה לי שמה שבאמת נאמר כאן הוא: אין לנו משאבים או עניין לטפל בכם אם תחלו ותעיקו על המערכת; ולפיכך מותרת אפליה בוטה

אומרים לנו שהמגיפה מסוכנת לזקנים, וזו אמירה כללית מאוד ולא מדויקת. בארצות המערב שנפגעו מקורונה חצי מהמתים מתו בבתי אבות. זה נורא. לא ברור איך דווקא מי שהיו אמורים להיות מוגנים, שלא יוצאים ולא מתערבבים עם אנשים, ובטח לא טסים לשום מקום, נדבקו ועוד בתחילת גלי ההתפרצויות. לא ידוע לי שיש תשובה מחקרית למה שקרה במוסדות הללו.

מה שברור לגמרי הוא שזקנה כשלעצמה אינה מסוכנת. וברור שאיש לא יודע מה בדיוק  הסיבה למופעים קשים של המחלה. במחקר מסוים שהתפרסם נאמר שהווירוס תוקף באכזריות אנשים שלוקחים תרופות נגד לחץ דם גבוה. בכל אופן במערכת ההפחדה הסטטיסטית לא מפרטים לנו את מספרם של זקנים בריאים שנפגעו ומתו מקורונה, אבל מפחידים ציבור של מיליון איש בישראל שהם בסכנה.

ככל שהקורונה מתאזרחת בעולם מתפרסמים יותר ויותר מחקרים על התפלגות הפגיעה, וכבר לא ברור מי הם קבוצות הסיכון. בארה"ב, למשל, פורסם ששחורים נפגעים פי ששה מלבנים. האם יעלה על הדעת ששחורים יהיו בהסגר ויפסיקו לעבוד?

באנגליה פורסם מחקר שלפיו בעלי מקצועות נמוכי שכר – נהגים, שומרים, מנקים –  נפגעים הרבה יותר מבעלי המשכורות הגבוהות.

בכל העולם ברור שמקצועות הרפואה והסיוע בקו הראשון נמצאים בסכנה גדולה מאחרים. הפתרון לכך הוא לא בהשבתתם וסילוקם אלא באמצעי מיגון טובים יותר. המחקרים האלה היו צריכים להביא לכך שנהגי האוטובוסים והמוניות, שומרים בכניסה לבתי חולים וגם דוד בשער בית הספר יקבלו, למשל, חליפות מיגון שישמרו עליהם מפני הדבקה.

ככל שהקורונה מתאזרחת בעולם מתפרסמים יותר מחקרים על התפלגות הפגיעה, וכבר לא ברור מי בקבוצות הסיכון. בארה"ב, למשל, פורסם ששחורים נפגעים פי 6 מלבנים. האם יעלה על הדעת ששחורים יהיו בהסגר?

רופאה גריאטרית בקליפורניה פרסמה מאמר שבו ניסתה להבין למה דווקא המבוגרים יותר מסתובבים בחוץ ולא חוששים מהמגיפה. בין שאר מסקנותיה בולטת אחת: שמה שמוגדר זקנים בקבוצת הסיכון – אנשים בני 65 ומעלה – פשוט אינם רואים את עצמם כזקנים, ואין להם שום עניין לתת למישהו להחליט בשבילם.

הרבה מאוד מידידיי המבוגרים נתפסו בפחד הגדול שהושרה בישראל על "סבא וסבתא", וחלקם נכנסו ממש למצבי חרדה, למרות שבכללי – המבוגרים חרדים פחות מהצעירים. מבוגרים כבר עברו בחייהם סכנות ומחלות ולא נבהלים כל כך בקלות, אבל גם לא מתמרדים מספיק.

התנועה הכי מקסימה בעולם, למרות שהיא קטנה ושולית, היא תנועת הכובע האדום: נשים מבוגרות שלובשות שמלות סגולות (לא תו סגול, אלא צבען של הסופרז'יסטיות) וחובשות כובע אדום, כי לא אכפת להן מה אומרים עליהן ומה מצפים מהן.

דחיקתם של מבוגרים ממקומות העבודה היא אפליה מקוממת, בדיוק כמו פיטוריהם של בעלי מוגבלויות, כמו הקמצנות הנוראה הנוהגת בקצבות הנכות. לרגע אחד קיננה בנו התקווה שהמגיפה הזו תביא לסולידריות בין בני אדם, שכולם נתונים באותה  צרה. אז בואו נאריך את הרגע הזה: נמשיך לדרוש זכויות, ונדרוש מידע שיאפשר לנו להחליט בעצמנו מה מסוכן לנו ומה לא.

רבים מידידיי המבוגרים נתפסו בפחד שהושרה בישראל על "סבא וסבתא", וחלקם נכנסו ממש למצבי חרדה, למרות שבכללי – המבוגרים חרדים פחות מהצעירים אחרי שעברו בחייהם סכנות ומחלות

לפני שברחו מעמדותיהם כמו מספינה טובעת, חילקו לעצמם ראשי משרד הבריאות מחמאות אין קץ על ניהול המשבר; אבל במקביל הסתירו הרבה עובדות. אנחנו שומעים רק מה שנוח לשלטונות באותו היום: כשרוצים לחדש את התיירות מודיעים שהמצב נפלא; כשרוצים להחזיר את הפחד, מאיימים בעשרות אלפי מתים בגל השני שאף אחד לא יודע עליו שום דבר.

אני מצפה לראייה חדשה ודרך חדשה דווקא מאלה שנשארו בצד: מן הזקנים, מן האמנים, מכל יתר הנשכחים: אסור לנו לוותר! אסור להסכים לחזור איכשהו לשגרת הדיכאון. צריך למצוא דרכים חדשות. ישראל, כמו כל העולם, זקוקה ל"ניו דיל" – והזקנים, לפחות חלק מהם, עוד זוכרים מה זה. זוכרים איך נראית חברה שנרתמת לבניה בסולידריות וממציאה פתרונות למצוקות.

אז – כובע אדום  ונצא לרחוב (בצֵל כמובן) .

טל יצחקי היא מנהלת תיאטרון אלפא וביתא-ספר לאמנויות המופע, ת"א. לימדה באוניברסיטת ת"א, מכללת ספיר, ייסדה את המגמה לעיצוב בחוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה ועמדה בראשה. בין 2003 ל-2005 הייתה מרצה ואמנית אורחת באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק. עיצבה תפאורות, תלבושות, בובות ומסכות למעלה מ-250 הצגות ומופעים בתיאטרונים ולהקות מחול בארץ ובחו"ל; תרגמה מחזות וקובץ נאומי צ'רצ'יל; הייתה מיוזמי מרכז הפרינג' בת"א; שימשה מזכ"ל איגוד מעצבי הבמה בישראל; אצרה תערוכות עיצוב במה, הרצתה והנחתה סדנאות בארץ ובעולם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 907 מילים

בנימין נתניהו המדינאי ידוע בזהירותו ובהססנותו בכל הנוגע למהלכים פרו-אקטיביים ● אבל בנימין נתניהו הנאשם דוהר לעבר סיפוח חד-צדדי ומסוכן ● אם האחרון ינצח, המזרח התיכון כולו ישלם מחיר כבד ● דעה

עוד 1,406 מילים

עומר הפלסטיני וג'ונתן היהודי מפתחים בדיקה חדשנית לקורונה

מכון מחקר בארצות הברית פועל לפיתוח בדיקת קורונה ביתית ופשוטה במיוחד, כדי לעמוד ביעד האמריקאי השאפתני של מיליון בדיקות ביום ● בפרויקט משתתפים חוקר יהודי וחוקר פלסטיני, שמקפידים לשמור על קשר קרוב גם מחוץ לשעות העבודה ● ג'ונתן: "התארחתי לא מעט בארוחות שבירת צום הרמדאן, ועומר ממש אוהב לטקעס"

עוד 762 מילים

האוכלוסיות החרדיות במדינת ניו יורק נפגעו קשות ממגפת הקורונה, וכעת הן משלמות גם מחיר כלכלי כבד ● המושל קואומו החליט לפתוח את המדינה בהדרגה, כאשר העיר ניו יורק והאזורים החרדיים יפתחו אחרונים ● בעלות עסקים חרדיות החליטו להשיב מלחמה, כדי להמשיך להתפרנס בכבוד ● ובמלחמה הזו כל האמצעים כשרים

עוד 1,418 מילים

למקרה שפיספסת

חדר חושך יז'י קושינסקי, זמן קצר לפני התאבדותו

את אדן החלון במלון "המלך דוד" שבירושלים אוחז בידיו בחוזקה, אולי כדי שלא ליפול אל מוות מוקדם מדי, ג'וזף לווינקופף, ילד שואה יהודי מלודז', שכדי להצילו בזמן מלחמת העולם שינה לו אביו את השם שנתן לו בלידתו ל-יז'י קושינסקי.

קושינסקי שניצל מהשואה בזכות איכרים פולנים, היגר מפולין לארצות הברית בסוף שנות ה-50, והפך את סיפור חייו מהשואה לספרות, שהוטל ספק ברמזים האוטוביוגרפיים ששובצו בה.

גם בסיפור חייו החדש באמריקה, אליה היגר אחרי שהמציא קרן בדיונית שבשמה/שמו הבטיח בכתב כי יחזור לפולין, דמותו של קושינסקי נדמית כדמותו של גיבור בבדיה ספרותית פיקרסקית:

מהגר פולני (מי שהיה צלף בצבא הפולני, כנראה), הופך לפרנסתו לנהג משאית, משלים תארים באוניברסיטת קולומביה, זוכה למענקים ופרסים מקרנות אמריקאיות, נהיה למרצה בפרינסטון, מתחתן ומתגרש לאחר ארבע שנים עם יורשת מיליונים, שמנדה אותו לפני מותה מירושה, הופך אותה לדמות בספר, הופך לאזרח אמריקאי חובב פולו, מתחתן עם צאצאית אמריקאית למשפחת אצולה גרמנית, מסיים חייו בהתאבדות בגיל 57.

"אני הולך לישון מעט יותר מהרגיל", כתב במכתב ההתאבדות, אחרי שנטל כדורי הרגעה, סמים ואלכוהול.

אז כאן בירושלים, בחדרו שבמלון, זמן לא רב לפני מותו, הכל היה מהודק ומוקפד ומכסה:

הריבועים בחולצת המשבצות הסוגרת על צוואר, השרוולים הארוכים המסתירים גוף, עד קצה כפות הידיים הגרומות הנראות כציפורני ציפור האוחזות בענף, והמכנסיים המשוכות למעלה מדי, גבוה מעל קו המותן. נו, ילד פולני.

איל יצהר הוא צלם שמלווה ומתעד מזה שנים את צדדיה ומרכיביה השונים של ההוייה הישראלית. במהלך השנים עבודותיו התפרסמו ב עיתונים שונים בינהם " מוניטין ", " כותרת ראשית ", רשת שוקן, מוספי "ידיעות אחרונות", עיתונות חוץ, "גלובס" ובתערוכות. והוא אינו אופטימי כלל

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 204 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

לארון וישוואנאת, מנתח עסקי בן 29 מארה"ב, היה חלום: לתרגם את "הארי פוטר" ליידיש ● בראיון בלעדי הוא מספר איך יצא לדרך ללא מו"ל וללא אישור המחברת, איך הסתיים המסע המופלא שלו, ואיך מדברות הדמויות בשפה שעליה גדל ● "האגריד מדבר בדיאלקט פולני כפרי, פילץ' מדבר במשלב ליטאי, ודמבלדור מדבר כמו חכם בתורה"

עוד 839 מילים

תיעוד מיוחד ירוק זה מעולה, אדום זה הכי גרוע

"הפסקתי להתעניין במספר החולים והנדבקים בקורונה בסין, יש לי תחושה שהמידע שנמסר לנו אינו אמין" ● בפרק השלישי ביומנה של יפעת פרופר, מתחילים לעלות סימני שאלה סביב דיווחי הממשל על פרוץ המגפה והטיפול בה, והשלטונות מצרים את צעדיהם של האזרחים - באמצעות אפליקציה מיוחדת שמקטלגת אותם לפי צבעים ● תיעוד מיוחד של עידן הקורונה בשנגחאי, הפרק השלישי בסדרה

עוד 3,045 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הַמִּשְׁפָּט

טיוטה להקדמה למבוא לעבודה סמינריונית בספרות, שתיכתב בעתיד על הרומן הגדול "המשפט", מאת פרנץ ביסמוט

עוד 1,494 מילים

"אנחנו יכולים להציע להם שיעורים אמיתיים ולראות את המרצים!"

ההתעניינות של סטודנטים יהודים מארה"ב בלימודים בישראל מעולם לא הייתה גבוהה יותר ● הסיבה: האקדמיה בארץ נערכת לחזרה לשגרה בסתיו, בעוד שבאמריקה שוררים כאוס וחוסר ודאות ● "זו תהיה הפעם הראשונה מזה זמן שנוכל לבלות עם חברים, ולהתחיל לחזור לחיים"

עוד 735 מילים

משרד הבריאות מזהיר מעליה חריגה בהדבקה: 64 מקרים ביממה האחרונה

בכירים בצה"ל וברשות הפלסטינית ממשיכים בפגישות התיאום, בניגוד להצהרות ● שגרירות ארה"ב מזהירה מפני הסלמה בשטחים ● אהוד ברק נגד שופטי העליון: שתיקתם בעניין נתניהו כשל מוסרי ● גבי אשכנזי תקף את הכוונה לקצץ בתקציב משרדו: פגיעה בלתי סבירה במשרד החוץ ● איציק שמולי ביטל קיצוץ של 20 מיליון שקלים בתקציב הטיפול לגברים מכים

עוד 39 עדכונים

משפט נתניהו: מה הלאה?

אחרי הפתיחה הדרמטית בתחילת השבוע, משפטו של ראש הממשלה נכנס כעת למסלול רצוף אתגרים ● מתי יתחיל מצעד העדים? בכמה ימים בשבוע יתנהלו הדיונים? מתי הנאשם מס' 1 יתייצב שוב באולם? והאם המשפט יעשה היסטוריה ויעבור למבנה אחר, הרחק מרחוב צלאח א-דין? ● יובל יועז צופה פני עתיד על בסיס תקדימי העבר

עוד 1,095 מילים

יו"ר לשכת עורכי הדין תוקף בחריפות את השר אוחנה

פרסום ראשון המשרד לביטחון פנים מקדם בימים אלה הצעת חוק לפיה השר אמיר אוחנה יהיה רשאי להגביל ואף לאסור לחלוטין ביקורים של עורכי דין, בני משפחה ואחרים אצל אסירים ועצירים - הכל תחת האמתלה של מניעת התפשטות הקורונה ● במכתב ששלח יו"ר לשכת עורכי הדין אבי חימי לאוחנה הוא תוקף בחריפות הן את עצם הצעת החוק - ובמיוחד את האופן החפוז והנסתר לכאורה שבו אוחנה מקדם את ההצעה

עוד 805 מילים ו-4 תגובות

סקרים שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלים כי האמון בבית המשפט העליון גדול כמעט פי שניים מהאמון שנותנים האזרחים בכנסת ובממשלה ● אפילו במחנה הימין, כמעט מחצית המצביעים תומכים דווקא בחיזוק מערכת המשפט ● כדאי לזכור את זה בפעם הבאה שנתניהו ותומכיו מכריזים כי "לפחות חצי מהעם חושב שתופרים פה ראש ממשלה" ● פרשנות

עוד 1,114 מילים ו-3 תגובות

מסתבר שזו באמת הבירה הטובה במזרח התיכון

פרק 7מדיס ח'ורי חזרה לטייבה אחרי שהשלימה תואר במנהל עסקים בבוסטון, כדי להשתלב בעסק המשפחתי, ובשנים האחרונות היא מנהלת את "בירה טייבה" ביד רמה ● היא הייתה שם באינתיפאדה השנייה, שכמעט חיסלה את העסק ● היא מתמודדת עם משבר הקורונה והפוגת הרמאדן ● אבל את הסיפוח, היא לא יודעת אם הם ישרדו ● אמיר בן-דוד ביקר אותה במפעל וחזר עם שלושה ארגזי בירה - שחוסלו במהירות גדולה בהרבה מהמתוכנן

עוד 1,914 מילים

נתניהו וכ"ץ הצהירו על סיוע של 100 מיליארד שקל, והעבירו רבע מזה

תכנית הסיוע הגרנדיוזית עליה הכריזה הממשלה כוללת סעיפים שבוצעו בתקציב נמוך בהרבה ממה שהובטח, הלוואות שאינן מהוות בכלל הוצאה תקציבית, ומענקים פיקטיביים שחוזרים על מענקים שמוזכרים בסעיפים אחרים ● כל זאת בזמן המשבר הכלכלי הקשה בתולדות המדינה, כאשר כרבע מהעובדים מובטלים ● הכלכלן ד"ר עאמר אבו קרן: "זו תכנית של שליפות וחוסר שקיפות מוחלט" ● "נראה כאילו נתניהו זרק מספרים, ואנשיו היו צריכים למלא אותם בתוכן"

עוד 2,538 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה