בסוף השבוע מתו שלושה ישראלים מדום לב בגלל שלא הגיעו בזמן לקבלת טיפול רפואי. בבית החולים איכילוב בתל אביב מדווחים כי שלשום מת שם אדם מאצירת שתן, כי לא הגיע למיון במשך שעות. שני בני אדם אחרים הגיעו שלשום לאיכילוב במצב קשה לאחר שחיכו כמה ימים בבית, למרות שהיו חולים מאוד – אחד עם דימום במערכת העיכול, שחיכה עד שאיבד הכרה, והשני עם חום, אחרי ניתוח.
כל החולים הללו פחדו להגיע לבית החולים, מחשש להידבק בנגיף הקורונה. מדובר בתופעה בהיקף עצום, שמתרחשת בכל רחבי הארץ. לפי הדיווחים, בחלק מבתי החולים נרשמה לאחרונה ירידה של כ-80% בהגעת חולים לחדרי המיון.
כפי שדווח לראשונה בזמן ישראל, באיגוד הנירולוגים דיווחו כבר לפני כשבועיים על ירידה של יותר מ-40% בהגעת חולים עם חשד לשבץ מוחי לבתי החולים. בזמן שחלף מאז התופעה החמירה, וכעת הם מדווחים כי התופעה חצתה את רף ה-50%.
"מדי חצי שעה יש בישראל אדם שעובר אירוע מוחי", אומר לזמן ישראל הפרופסור דוד טנה, יו"ר איגוד הנירולוגים ומומחה בטיפול בשבץ מוחי.
"יש ירידה של יותר מחצי בהגעת חולים עם חשש לאירוע מוחי לבתי החולים, והמשמעות היא שמדי שעה יש אדם עם חשש לאירוע מוחי שלא נבדק ומטופל. אירוע מוחי הוא אירוע מסוכן, והזמן הוא מרכיב קריטי בשאלה, מה תהיה התוצאה שלו".
לדברי פרופ' טנה, "המחיר של אי-הגעה לבית החולים עשוי להיות קריטי. אדם יכול להגיע לנכות קשה, להישאר מטופל סיעודי כל ימי חייו, ואף למות. יש לכך השלכות קשות, שאני מאוד מודאג מפניהן. מדובר באחד הגורמים המרכזיים לנכות. אנחנו ממשיכים לעבוד כרגיל ובמד"א עובדים כרגיל. החולים פשוט צריכים לדעת שאסור להם לא להגיע לטיפולים. זה מציל חיים".
הייתכן שהממשלה, התקשורת והממסד הרפואי יצרו בהלה מוגזמת מהקורונה, שגורמת לאנשים שלא מתמצאים בפרטים לפחד מפני הגעה לבתי החולים?
"נכון לרגע זה אני לא יודע, אבל אנחנו נדע את התשובה לכך בעתיד. אני יודע רק דבר אחד: הסכנה באי-הגעה של חולה עם חשש למצב חירום היא גדולה לאין ערוך מהסכנה להידבק בקורונה. אנא, אם אתם צריכים – הגיעו לחדר המיון".
ד"ר גיא להט, מנהל שותף של החטיבה הכירורגית באיכילוב, כתב השבוע פוסט שבו קרא לציבור: "חולים מעכבים את הגעתם לקבלת טיפול חרף התסמינים מהם הם סובלים בבית כי הם מפחדים מהקורונה. מדובר בסכנת נפשות שעולה במחיר דמים, ולא בגלל הקורונה.
"אני קורא לכל הציבור: אל תמנעו מהגעה למיון ותמשיכו לסבול בבית מסימפטומים מדאיגים. מיד עם הופעתם יש להגיע למיון ולהבטיח מתן טיפול מהיר שימנע סיבוכים ותמותה.
"חדר המיון שלנו ערוך לקבל בצורה בטוחה ומוגנת את כלל החולים הנזקקים לטיפול ואנו הרופאים במחלקות השונות כאן, כדי לטפל בכם בצורה בטוחה ומיטבית, והכול תוך הקפדה על שמירת כללי ההיגיינה ומיגון. תעזרו לנו לעזור לכם למען בריאותכם. גם בימים אלה איננו חסינים ממחלות אחרות, שגרתיות".
"המחיר של אי הגעה לבית החולים עשוי להיות קריטי. אדם יכול להגיע לנכות קשה, להישאר מטופל סיעודי כל ימי חייו, ואף למות. יש לכך השלכות קשות, שאני מאוד מודאג מפניהן. מדובר באחד הגורמים המרכזיים לנכות"
לא כל הרופאים מסכימים
לא כל הרופאים מסכימים לגבי גודל הסכנה שבהיעלמותם של החולים מהמיון. רופא כירורג באחד מבתי החולים במרכז הארץ, שדיבר שלא לייחוס, אמר: "רק רבע מהחולים שמגיעים למיון בדרך כלל מגיעים כיום.
"אבל חולים שבאמת צריכים בית חולים ממשיכים להגיע. יש רבים שאוהבים להיבדק. הם מרגישים שהם משלמים על שירותי בריאות ושמגיע להם. הקורונה נתנה הכוונה של החולים. בית החולים חי מאנשים שבאים סתם לבדיקות. אבל זה מיקד את החולים הקשים. נדע עליהם כשנעשה סיכומים שנתיים".
ככל הידוע, הירידה בהגעת חולים במצבי חירום לבתי החולים נובעת רק מהפחד של החולים עצמם. חדרי המיון פתוחים כרגיל, ומד"א מפנה כל אדם במצב חירום לבתי החולים. במענה הקולי של מד"א מסננים את הפונים מיד ל"פניות במקרי חירום" ו"פניות בנושאי קורונה", והפניות בנושאי החירום מטופלות קודם ומיד.
גורם בכיר במד"א הבהיר לזמן ישראל: "אנחנו הגדלנו את המוקד הטלפוני שלנו פי חמישה בגלל העומס שנוצר עקב 'קריאות הקורונה' והשאלות בנוגע לקורונה והטיפול באנשים שבבידוד, כך שאין כרגע עומס על המוקד.
"להפך, באופן מדאיג מאוד יש ירידה בהיקף הפניות במקרי החירום הרגילים, והעומס בתחומים השגרתיים נמוך מדי. אנשים במצבי חירום רפואיים חוששים להגיע לבתי החולים וזאת שגיאה מצדם, זה לא טוב בכלל".
"באופן מדאיג מאוד יש ירידה בהיקף הפניות במקרי החירום הרגילים, והעומס בתחומים השגרתיים נמוך מדי. אנשים במצבי חירום רפואיים חוששים להגיע לבתי החולים וזאת שגיאה מצדם, זה לא טוב בכלל"
טיפולים מבוטלים, החולים יישארו נכים
סכנה גדולה נוספת שיוצרת "תקופת הקורונה" נובעת מביטול טיפולים ובדיקות האלקטיביים – כאלה שנקבעו מראש. זאת, בגלל שבתי חולים ביטלו טיפולים כאלה במסגרת היערכות החירום לקורונה, ובחלקם אף נסגרו מחלקות שלמות.
בחלק מהמקרים הפעילות בוטלה באופן יזום כחלק מההיערכות למגיפה. באחרים, היא בוטלה בגלל שרופאים חלו בקורונה והמחלקות שלהם נשלחו לבידוד בית, או שהחולים עצמם נמצאו בבידוד בזמן שיועד לטיפולים שלהם.
היקף הסכנה משתנה מתחום לתחום. קרדיולוג בבית חולים בגוש דן אומר: "אנו מודאגים מכך שחולים לא מגיעים לבדיקות, ותוך שנה נדע אם הם גם מתו מזה".
מבדיקה שערכנו בכמה בתי חולים, בהם רמב"ם, ברזילי וולפסון – עולה כי הטיפולים האונקולוגיים בהם ממשיכים כרגיל.
בתחום הטיפולים הנירולוגיים בוטלו טיפולים רבים, ורופאים מזהירים שלביטולים הללו יהיה מחיר כבד בבריאותם וחייהם של אנשים.
לדברי פרופסור טנה, "יש איחורים באבחונים וביטולים של בדיקות חיוניות, כמו MRI ו-EMG ודחייה של טיפולים. עלולים להיות לכך מחירים גבוהים. למשל, במקרים שבהם חולים יגיעו למצב של נכות והחמרת נכויות. המערכת צריכה לעשות כמיטב יכולתה כדי לאפשר לחולים להמשיך ולהגיע לטיפולים".
ביטול טיפולים בטרשת נפוצה
ד"ר רוני מילוא, מנהל המחלקה הנירולוגית במרכז הרפואי ברזילי ומזכיר החברה הישראלית לנוירואימונולוגיה, מטפל בחולי טרשת נפוצה, ומזהיר מהשלכות קשות מאוד של ביטול הטיפולים האלקטיביים על החולים במחלה.
לדברי מילוא, "המצב גורם לפגיעה בחולי הטרשת הנפוצה בכמה צורות שונות. יש חולים שלא יכולים להגיע לטיפולים הקבועים שלהם, בגלל שבתי החולים מבטלים טיפולים אלקטיביים ומחלקות נסגרו. יש חולים במצבי חירום שלא מגיעים לבתי החולים מתוך חשש להידבק בקורונה, ויש חולים שטרם אובחנו ושחלקם עדיין לא יודעים שיש להם את המחלה, ולא מגיעים להיבדק ולקבל אבחנה מוקדמת, שחשובה במחלה. כל הדברים הללו עלולים לגרום להחמרה במצבם ובנכויות".
למה הכוונה "החמרה במצבם"? מה עלולה להיות התוצאה?
"חולה בהתקף שלא יגיע לבית החולים ולא יקבל טיפול מתאים, עלול להגיע למצב של הפרעה בתפקוד, של נכות, לפחות לתקופה זמנית ולעתים באופן בלתי הפיך.
"חולה שלא יאובחן, ייבדק או יטופל בזמן, עלול להגיע מהר יותר למצב שבו יהיה זקוק להליכון, מקל או כיסא גלגלים. בשנות ה-80 חולים בטרשת הגיעו למצב שבו הם זקוקים לעזרה בהליכה (מקל או הליכון) תוך 15 שנה בממוצע. כיום, בזכות טיפולים יעילים וגם בזכות אבחון מוקדם, הזמן הממוצע הוא 30 שנה.
"הטיפולים שאנו מעניקים 'משטחים את העקומה' של התפתחות הנכות. כל הפסקה בטיפול עלולה להחזיר את העקומה למצב של צמיחה שעלולה להיות מהירה בחלק מהחולים, שבה הם יגיעו לקשיי תנועה חמורים הרבה יותר מהר".
למה הם לא מגיעים לטיפולים ולבדיקות?
"הטיפול במצבי החירום נעשה בבתי החולים שאליהם מגיעים באמבולנס, ולמרפאות שאליהן החולים מגיעים עצמאית. כל מי שמגיע – מטופל, אבל עבור חלק מהחולים המשמעות של להידבק בקורונה, והבידוד הנלווה לכך, יותר מפחיד כרגע. הטיפולים שהם מקבלים משפיעים על מערכת החיסון, ולכן יש סיכון מסוים שהם בסיכון גבוה יותר להידבק בווירוס הקורונה.
"אין לנו נתונים מדויקים כמו לגבי שבץ מוחי, אבל ההערכה שלי היא שיותר מחצי מהחולים במצבי חירום לא מגיעים לטיפול. חשוב לי להדגיש: מי שעובר התקף או חשש להתקף – שיגיע לטיפול. עבור חולה בטרשת נפוצה הסיכון באי-הגעה לטיפול לא פחות חמור מהסיכון לחלות בקורונה, אם לא יותר.
"החולים במצבים שכביכול אינם דחופים, סובלים מהעובדה שחלק מהטיפולים מבוטלים וחלק מהפונקציות סגורות. בברזילי וגם בבתי חולים אחרים הרופאים זמינים וממשיכים לטפל כפי שמתאפשר – במקום, או באמצעים וירטואליים.
"הבעיה היא שמרכזי הטיפול בארץ לא עובדים כפי שעבדו לפני המגיפה, שירותים אמבולטוריים נסגרו וחלק גדול מהצוותים הוסב לעבודה במחלקות הקורונה. רבים מהחולים סובלים מכאבים, בדידות, קשיים נפשיים ופיזיים, וכשהפסיכולוג והפיזיותרפיסט שמטפלים בהם לא זמינים – המצוקה גוברת.
"הסיכון באי-מתן טיפול קבוע לחולה, גבוה מהסיכון לקורונה. במחלקה שלנו הבאנו מטופלים לצורך מתן תרופות בעירוי, וטיפלנו בהם במהירות ובמינימום מגע עם הצוותים ועם חולים האחרים. מטופלים אחרים הפנינו למרכזי טיפול יום בקהילה, שמיומנים בטיפולים אלו. לחלק קטן דחינו את הטיפול לתקופה מסוימת, שעדיין לא תסכן אותם, והכל מתוך שקילת מכלול גורמים ושיקולים אישיים.
![ד"ר רוני מילוא (צילום: החברה לנוירולוגיה)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/04/doctor-milo-280x360.jpg "ד"ר רוני מילוא (צילום: החברה לנוירולוגיה)")
"אננו מנסים להיערך לאפשרות לטפל באנשים בבתים. חלק מהטיפולים מתבצעים באמצעות אינפוזיות, וזה דורש הכנה ותיאום. יש חברות ייעודיות שנותנות טיפולים כאלה וצריך להיערך לשילוב שלהן ולהכשיר צוותים. צריך בשביל זה אישור של משרד הבריאות, ואנו כל כך עמוסים שלא הגענו אפילו לבקש את האישור. אני יודע שיש חברות תרופות שמתכוונות לפנות למשרד הבריאות כדי להעניק טיפולי בית לחולי טרשת אבל להבנתי זה טרם יצא לפועל".
עיכובים באבחנה והמתנה ארוכה לבדיקות
מילא מצביע על בעיה נוספת עם חולי הטרשת הנפוצה, והיא כל אותם חולים שלא יודעים שיש להם טרשת נפוצה. "בעיה לא פחות קשה היא אנשים שעדיין לא אובחנו. קודם כל קשה להבחין במחלה ויש אנשים שלא מבינים שזה מה שיש להם. הם מרגישים נימול ביד, ומאחר שהם לא יודעים שזאת בעיה נירולוגית הם פונים לאורתופד במקום לנירולוג, ובתקופה כזאת חלקם בכלל לא פונים".
"ההמלצה החד-משמעית שלנו היא להגיע לנירולוג בקופת חולים כשיש חשש לבעיה נירולוגית. קופות החולים עובדות, וחשוב להגיע לנירולוג שיידע לעשות את המיון הראשוני. אבל גם אחר כך זה הליך מורכב. כדי לאבחן דרוש נירולוג המיומן באבחנת טרשת נפוצה, ויש צורך בבדיקות שונות, כמו MRI שזמני המתנה הארוכים ממילא לבדיקה הזו, עלולים להתארך אף יותר כעת. התוצאה עלולה להיות עיכוב באבחנה, טיפול מאוחר ותוצאות טיפוליות טובות פחות בעתיד".
רופאים רבים דורשים להפסיק את כל הטיפולים הלא-דחופים בבתי החולים כל עוד מגיפת הקורונה נמשכת. אני מבין שאתה לא מסכים עם הגישה הזאת?
"אני כן מסכים איתה, אבל חושב שאפשר וצריך בתקופה זו להעביר את הטיפולים הללו לקהילה, ובמידת האפשר – לבית. בדרך הזו אפשר לסכן פחות את החולים ולאפשר לצוותים הרפואיים בבית החולים להתמודד עם המגיפה, אם תחמיר.
"אין קיצורי דרך. קורונה או לא קורונה, אסור שחולה אחד יישאר בלא טיפול רפואי באופן שיסכן אותו ויפגע בבריאותו ובתפקודו".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם