מחלקה לטיפול נמרץ בבית חולים העמק בעפולה. ירידה חדה בהגעת חוליםפ לחדרי מיון בבתי החולים (צילום: Flash90)
Flash90
רופאים מזהירים: מאות עלולים למות או להפוך לנכים ללא טיפול רפואי

מדי שעה, ישראלי נוסף עובר אירוע מסכן חיים - אך חושש להגיע לבי"ח

חולים קשים לא פונים לחדר מיון ונשארים בבית - לעתים עד אבדן הכרה - מחשש להידבק בנגיף הקורונה ● התופעה כבר גרמה לכמה מקרי מוות בודדים בישראל, וההערכה היא שהמספרים האמיתיים גבוהים בהרבה ● רופאים בכירים מזהירים: ביטול בדיקות וטיפולים יחמיר את מצבם של רבים, ויגרום למספר עצום של מקרי מוות ונכות ● מעקב זמן ישראל

בסוף השבוע מתו שלושה ישראלים מדום לב בגלל שלא הגיעו בזמן לקבלת טיפול רפואי. בבית החולים איכילוב בתל אביב מדווחים כי שלשום מת שם אדם מאצירת שתן, כי לא הגיע למיון במשך שעות. שני בני אדם אחרים הגיעו שלשום לאיכילוב במצב קשה לאחר שחיכו כמה ימים בבית, למרות שהיו חולים מאוד – אחד עם דימום במערכת העיכול, שחיכה עד שאיבד הכרה, והשני עם חום, אחרי ניתוח.

כל החולים הללו פחדו להגיע לבית החולים, מחשש להידבק בנגיף הקורונה. מדובר בתופעה בהיקף עצום, שמתרחשת בכל רחבי הארץ. לפי הדיווחים, בחלק מבתי החולים נרשמה לאחרונה ירידה של כ-80% בהגעת חולים לחדרי המיון.

כפי שדווח לראשונה בזמן ישראל, באיגוד הנירולוגים דיווחו כבר לפני כשבועיים על ירידה של יותר מ-40% בהגעת חולים עם חשד לשבץ מוחי לבתי החולים. בזמן שחלף מאז התופעה החמירה, וכעת הם מדווחים כי התופעה חצתה את רף ה-50%.

"מדי חצי שעה יש בישראל אדם שעובר אירוע מוחי", אומר לזמן ישראל הפרופסור דוד טנה, יו"ר איגוד הנירולוגים ומומחה בטיפול בשבץ מוחי.

"יש ירידה של יותר מחצי בהגעת חולים עם חשש לאירוע מוחי לבתי החולים, והמשמעות היא שמדי שעה יש אדם עם חשש לאירוע מוחי שלא נבדק ומטופל. אירוע מוחי הוא אירוע מסוכן, והזמן הוא מרכיב קריטי בשאלה, מה תהיה התוצאה שלו".

לדברי פרופ' טנה, "המחיר של אי-הגעה לבית החולים עשוי להיות קריטי. אדם יכול להגיע לנכות קשה, להישאר מטופל סיעודי כל ימי חייו, ואף למות. יש לכך השלכות קשות, שאני מאוד מודאג מפניהן. מדובר באחד הגורמים המרכזיים לנכות. אנחנו ממשיכים לעבוד כרגיל ובמד"א עובדים כרגיל. החולים פשוט צריכים לדעת שאסור להם לא להגיע לטיפולים. זה מציל חיים".

הייתכן שהממשלה, התקשורת והממסד הרפואי יצרו בהלה מוגזמת מהקורונה, שגורמת לאנשים שלא מתמצאים בפרטים לפחד מפני הגעה לבתי החולים? 

"נכון לרגע זה אני לא יודע, אבל אנחנו נדע את התשובה לכך בעתיד. אני יודע רק דבר אחד: הסכנה באי-הגעה של חולה עם חשש למצב חירום היא גדולה לאין ערוך מהסכנה להידבק בקורונה. אנא, אם אתם צריכים – הגיעו לחדר המיון".

פרופסור דוד טנא (צילום: כפיר סיוון)
פרופסור דוד טנה (צילום: כפיר סיוון)

ד"ר גיא להט, מנהל שותף של החטיבה הכירורגית באיכילוב, כתב השבוע פוסט שבו קרא לציבור: "חולים מעכבים את הגעתם לקבלת טיפול חרף התסמינים מהם הם סובלים בבית כי הם מפחדים מהקורונה. מדובר בסכנת נפשות שעולה במחיר דמים, ולא בגלל הקורונה.

"אני קורא לכל הציבור: אל תמנעו מהגעה למיון ותמשיכו לסבול בבית מסימפטומים מדאיגים. מיד עם הופעתם יש להגיע למיון ולהבטיח מתן טיפול מהיר שימנע סיבוכים ותמותה.

"חדר המיון שלנו ערוך לקבל בצורה בטוחה ומוגנת את כלל החולים הנזקקים לטיפול ואנו הרופאים במחלקות השונות כאן, כדי לטפל בכם בצורה בטוחה ומיטבית, והכול תוך הקפדה על שמירת כללי ההיגיינה ומיגון. תעזרו לנו לעזור לכם למען בריאותכם. גם בימים אלה איננו חסינים ממחלות אחרות, שגרתיות״.

"המחיר של אי הגעה לבית החולים עשוי להיות קריטי. אדם יכול להגיע לנכות קשה, להישאר מטופל סיעודי כל ימי חייו, ואף למות. יש לכך השלכות קשות, שאני מאוד מודאג מפניהן. מדובר באחד הגורמים המרכזיים לנכות"

לא כל הרופאים מסכימים

לא כל הרופאים מסכימים לגבי גודל הסכנה שבהיעלמותם של החולים מהמיון. רופא כירורג באחד מבתי החולים במרכז הארץ, שדיבר שלא לייחוס, אמר: "רק רבע מהחולים שמגיעים למיון בדרך כלל מגיעים כיום.

"אבל חולים שבאמת צריכים בית חולים ממשיכים להגיע. יש רבים שאוהבים להיבדק. הם מרגישים שהם משלמים על שירותי בריאות ושמגיע להם. הקורונה נתנה הכוונה של החולים. בית החולים חי מאנשים שבאים סתם לבדיקות. אבל זה מיקד את החולים הקשים. נדע עליהם כשנעשה סיכומים שנתיים".

ככל הידוע, הירידה בהגעת חולים במצבי חירום לבתי החולים נובעת רק מהפחד של החולים עצמם. חדרי המיון פתוחים כרגיל, ומד"א מפנה כל אדם במצב חירום לבתי החולים. במענה הקולי של מד"א מסננים את הפונים מיד ל"פניות במקרי חירום" ו"פניות בנושאי קורונה", והפניות בנושאי החירום מטופלות קודם ומיד.

גורם בכיר במד"א הבהיר לזמן ישראל: "אנחנו הגדלנו את המוקד הטלפוני שלנו פי חמישה בגלל העומס שנוצר עקב 'קריאות הקורונה' והשאלות בנוגע לקורונה והטיפול באנשים שבבידוד, כך שאין כרגע עומס על המוקד.

"להפך, באופן מדאיג מאוד יש ירידה בהיקף הפניות במקרי החירום הרגילים, והעומס בתחומים השגרתיים נמוך מדי. אנשים במצבי חירום רפואיים חוששים להגיע לבתי החולים וזאת שגיאה מצדם, זה לא טוב בכלל".

"באופן מדאיג מאוד יש ירידה בהיקף הפניות במקרי החירום הרגילים, והעומס בתחומים השגרתיים נמוך מדי. אנשים במצבי חירום רפואיים חוששים להגיע לבתי החולים וזאת שגיאה מצדם, זה לא טוב בכלל"

בדיקות מעבדה לנגיף הקורונה (צילום: משרד הבריאות)
בדיקות מעבדה לנגיף הקורונה (צילום: משרד הבריאות)

טיפולים מבוטלים, החולים יישארו נכים

סכנה גדולה נוספת שיוצרת "תקופת הקורונה" נובעת מביטול טיפולים ובדיקות האלקטיביים – כאלה שנקבעו מראש. זאת, בגלל שבתי חולים ביטלו טיפולים כאלה במסגרת היערכות החירום לקורונה, ובחלקם אף נסגרו מחלקות שלמות.

בחלק מהמקרים הפעילות בוטלה באופן יזום כחלק מההיערכות למגיפה. באחרים, היא בוטלה בגלל שרופאים חלו בקורונה והמחלקות שלהם נשלחו לבידוד בית, או שהחולים עצמם נמצאו בבידוד בזמן שיועד לטיפולים שלהם.

היקף הסכנה משתנה מתחום לתחום. קרדיולוג בבית חולים בגוש דן אומר: "אנו מודאגים מכך שחולים לא מגיעים לבדיקות, ותוך שנה נדע אם הם גם מתו מזה".

מבדיקה שערכנו בכמה בתי חולים, בהם רמב"ם, ברזילי וולפסון – עולה כי הטיפולים האונקולוגיים בהם ממשיכים כרגיל.

בתחום הטיפולים הנירולוגיים בוטלו טיפולים רבים, ורופאים מזהירים שלביטולים הללו יהיה מחיר כבד בבריאותם וחייהם של אנשים.

לדברי פרופסור טנה, "יש איחורים באבחונים וביטולים של בדיקות חיוניות, כמו MRI ו-EMG ודחייה של טיפולים. עלולים להיות לכך מחירים גבוהים. למשל, במקרים שבהם חולים יגיעו למצב של נכות והחמרת נכויות. המערכת צריכה לעשות כמיטב יכולתה כדי לאפשר לחולים להמשיך ולהגיע לטיפולים".

ביטול טיפולים בטרשת נפוצה

ד"ר רוני מילוא, מנהל המחלקה הנירולוגית במרכז הרפואי ברזילי ומזכיר החברה הישראלית לנוירואימונולוגיה, מטפל בחולי טרשת נפוצה, ומזהיר מהשלכות קשות מאוד של ביטול הטיפולים האלקטיביים על החולים במחלה.

לדברי מילוא, "המצב גורם לפגיעה בחולי הטרשת הנפוצה בכמה צורות שונות. יש חולים שלא יכולים להגיע לטיפולים הקבועים שלהם, בגלל שבתי החולים מבטלים טיפולים אלקטיביים ומחלקות נסגרו. יש חולים במצבי חירום שלא מגיעים לבתי החולים מתוך חשש להידבק בקורונה, ויש חולים שטרם אובחנו ושחלקם עדיין לא יודעים שיש להם את המחלה, ולא מגיעים להיבדק ולקבל אבחנה מוקדמת, שחשובה במחלה. כל הדברים הללו עלולים לגרום להחמרה במצבם ובנכויות".

למה הכוונה "החמרה במצבם"? מה עלולה להיות התוצאה?

"חולה בהתקף שלא יגיע לבית החולים ולא יקבל טיפול מתאים, עלול להגיע למצב של הפרעה בתפקוד, של נכות, לפחות לתקופה זמנית ולעתים באופן בלתי הפיך.

"חולה שלא יאובחן, ייבדק או יטופל בזמן, עלול להגיע מהר יותר למצב שבו יהיה זקוק להליכון, מקל או כיסא גלגלים. בשנות ה-80 חולים בטרשת הגיעו למצב שבו הם זקוקים לעזרה בהליכה (מקל או הליכון) תוך 15 שנה בממוצע. כיום, בזכות טיפולים יעילים וגם בזכות אבחון מוקדם, הזמן הממוצע הוא 30 שנה.

"הטיפולים שאנו מעניקים 'משטחים את העקומה' של התפתחות הנכות. כל הפסקה בטיפול עלולה להחזיר את העקומה למצב של צמיחה שעלולה להיות מהירה בחלק מהחולים, שבה הם יגיעו לקשיי תנועה חמורים הרבה יותר מהר".

חדר טראומה בבית חולים הדסה. מרץ 2020 (צילום: Hadas Parush/Flash90)
חדר טראומה בבית חולים הדסה. מרץ 2020 (צילום: Hadas Parush/Flash90)

למה הם לא מגיעים לטיפולים ולבדיקות?

"הטיפול במצבי החירום נעשה בבתי החולים שאליהם מגיעים באמבולנס, ולמרפאות שאליהן החולים מגיעים עצמאית. כל מי שמגיע – מטופל, אבל עבור חלק מהחולים המשמעות של להידבק בקורונה, והבידוד הנלווה לכך, יותר מפחיד כרגע. הטיפולים שהם מקבלים משפיעים על מערכת החיסון, ולכן יש סיכון מסוים שהם בסיכון גבוה יותר להידבק בווירוס הקורונה.

"אין לנו נתונים מדויקים כמו לגבי שבץ מוחי, אבל ההערכה שלי היא שיותר מחצי מהחולים במצבי חירום לא מגיעים לטיפול. חשוב לי להדגיש: מי שעובר התקף או חשש להתקף – שיגיע לטיפול. עבור חולה בטרשת נפוצה הסיכון באי-הגעה לטיפול לא פחות חמור מהסיכון לחלות בקורונה, אם לא יותר.

"החולים במצבים שכביכול אינם דחופים, סובלים מהעובדה שחלק מהטיפולים מבוטלים וחלק מהפונקציות סגורות. בברזילי וגם בבתי חולים אחרים הרופאים זמינים וממשיכים לטפל כפי שמתאפשר – במקום, או באמצעים וירטואליים.

"הבעיה היא שמרכזי הטיפול בארץ לא עובדים כפי שעבדו לפני המגיפה, שירותים אמבולטוריים נסגרו וחלק גדול מהצוותים הוסב לעבודה במחלקות הקורונה. רבים מהחולים סובלים מכאבים, בדידות, קשיים נפשיים ופיזיים, וכשהפסיכולוג והפיזיותרפיסט שמטפלים בהם לא זמינים – המצוקה גוברת.

"הסיכון באי-מתן טיפול קבוע לחולה, גבוה מהסיכון לקורונה. במחלקה שלנו הבאנו מטופלים לצורך מתן תרופות בעירוי, וטיפלנו בהם במהירות ובמינימום מגע עם הצוותים ועם חולים האחרים. מטופלים אחרים הפנינו למרכזי טיפול יום בקהילה, שמיומנים בטיפולים אלו. לחלק קטן דחינו את הטיפול לתקופה מסוימת, שעדיין לא תסכן אותם, והכל מתוך שקילת מכלול גורמים ושיקולים אישיים.

ד"ר רוני מילוא (צילום: החברה לנוירולוגיה)
ד"ר רוני מילוא (צילום: החברה לנירולוגיה)

"אננו מנסים להיערך לאפשרות לטפל באנשים בבתים. חלק מהטיפולים מתבצעים באמצעות אינפוזיות, וזה דורש הכנה ותיאום. יש חברות ייעודיות שנותנות טיפולים כאלה וצריך להיערך לשילוב שלהן ולהכשיר צוותים. צריך בשביל זה אישור של משרד הבריאות, ואנו כל כך עמוסים שלא הגענו אפילו לבקש את האישור. אני יודע שיש חברות תרופות שמתכוונות לפנות למשרד הבריאות כדי להעניק טיפולי בית לחולי טרשת אבל להבנתי זה טרם יצא לפועל״.

עיכובים באבחנה והמתנה ארוכה לבדיקות

מילא מצביע על בעיה נוספת עם חולי הטרשת הנפוצה, והיא כל אותם חולים שלא יודעים שיש להם טרשת נפוצה. "בעיה לא פחות קשה היא אנשים שעדיין לא אובחנו. קודם כל קשה להבחין במחלה ויש אנשים שלא מבינים שזה מה שיש להם. הם מרגישים נימול ביד, ומאחר שהם לא יודעים שזאת בעיה נירולוגית הם פונים לאורתופד במקום לנירולוג, ובתקופה כזאת חלקם בכלל לא פונים".

"ההמלצה החד-משמעית שלנו היא להגיע לנירולוג בקופת חולים כשיש חשש לבעיה נירולוגית. קופות החולים עובדות, וחשוב להגיע לנירולוג שיידע לעשות את המיון הראשוני. אבל גם אחר כך זה הליך מורכב. כדי לאבחן דרוש נירולוג המיומן באבחנת טרשת נפוצה, ויש צורך בבדיקות שונות, כמו MRI שזמני המתנה הארוכים ממילא לבדיקה הזו, עלולים להתארך אף יותר כעת. התוצאה עלולה להיות עיכוב באבחנה, טיפול מאוחר ותוצאות טיפוליות טובות פחות בעתיד".

רופאים רבים דורשים להפסיק את כל הטיפולים הלא-דחופים בבתי החולים כל עוד מגיפת הקורונה נמשכת. אני מבין שאתה לא מסכים עם הגישה הזאת?

"אני כן מסכים איתה, אבל חושב שאפשר וצריך בתקופה זו להעביר את הטיפולים הללו לקהילה, ובמידת האפשר – לבית. בדרך הזו אפשר לסכן פחות את החולים ולאפשר לצוותים הרפואיים בבית החולים להתמודד עם המגיפה, אם תחמיר.

"אין קיצורי דרך.  קורונה או לא קורונה, אסור שחולה אחד יישאר בלא טיפול רפואי באופן שיסכן אותו ויפגע בבריאותו ובתפקודו".

עוד 1,527 מילים
כל הזמן // יום שישי, 5 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים

על מלכים ועל הדמוקרטיה בישראל

האכזבה והייאוש ממה שקורה בפוליטיקה הישראלית מייצרים אמירות שנשמעות בלחש ובקול, על כך שצריך לשנות את שיטת המשטר. אמרנו תחושות קשות, אך דומה שהתחושות הללו נוכחות בעיקר אצל אלה שרוצים בכל מאודם שבנימין נתניהו יברך את עמו ויפרוש לחיים פרטיים טובים ונעימים. מקצתם זועמים וכועסים ורוצים לראותו מאחורי סורג ובריח.

הקולות לשינוי המשטר מגיעים משם, ממחצית הבוחרות והבוחרים שחשים מיאוס. הם מאמינים ששינוי השיטה יביא את הבשורה. אז כדי להרגיע, בישראל הנושא הזה עולה ויורד מהפרק חדשות לבקרים. דיברו כאן על בחירות אזוריות, העלו והורידו את אחוז החסימה, ואפילו עשו ניסוי בשידור חי של "בחירה ישירה לראשות הממשלה". ומה קרה? המצב נהיה רק יותר גרוע.

נושא שינוי שיטת המשטר עולה ויורד מהפרק חדשות לבקרים. דיברו על בחירות אזוריות, העלו והורידו את אחוז החסימה, וניסו "בחירה ישירה לראשות הממשלה". ומה קרה? המצב נהיה רק יותר גרוע

במדע המדינה יש תיאורים אינספור לשיטות ניהול משטר דמוקרטי. מדינות העולם מתחבטות בסוגיה הזו לא אחת. לכל המדינות הדמוקרטיות יש תחושת פספוס, שמשהו לא עובד. העקרון הדמוקרטי נראה אידיאלי, צודק ושוויוני, אך בפועל הוא לא אחת כסות למאוויי שלטון חסרי רסן של בודדים, שמכירים את הכללים היטב ויודעים לסחוט את המיץ גם מקליפת הלימון. גם כשנדמה שלא נותרו בו נוזלים.

דוגמאות לכך לא חסרות ולא נתעמק כאן במהלכים הדמוקרטיים לכינון המשטר בגרמניה בשנות השלושים של המאה שעברה, אלא ננסה להתעמק בעקרון אחד ויחיד שמהווה מכשול במשטרים דמוקרטיים ונגדיר אותו באופן כללי – תרבות פוליטית.

בין הטוטליטריזם לבין הדמוקרטיה יש מצוק ענק, שבר טקטוני שמסמן את המעבר החד בין דיכוי לבין חירות, בין משטור לבין חופש לבחור. אם נעשה משאל בין אזרחי העולם, מה הם היו רוצים שיהיה, אני מאמין שיש עדיין רבים מאוד שרוצים שמישהו יקבל עבורם החלטות. שהם ישלמו מיסים והמדינה תיתן להם שירותים. אל תהיו מופתעים ממה שכתבתי, קחו למשל את וועד הבית שבו אתם גרים, אף אחד לא רוצה לקחת את המשימה, ולצד עובדה זו, כולם רוצים שהבית יהיה נקי וכשמשהו מתקלקל במעלית, שיהיה מי שידאג לזה, בכספי המיסים.

הדוגמא הזאת של וועד הבית היא לא ייחודית, אפילו בבחירות ללשכת עורכי הדין אחוזי ההשתתפות הם מהנמוכים המוכרים במקומותינו. התכונה האנושית הזאת מלווה אותנו במהלכים רבים בחיינו, כשמעלים ומורידים את מחירי הבנזין, כשמשנים את תעריפי הגז והחשמל ועוד ועוד.

יש המכנים זאת אדישות אזרחית ויש בכך המון ויש שיאמרו, זו דרכו של המין האנושי. יצורים חופשיים שרוצים רועה שינהל אותם.

יש מצוק ענק המסמן את המעבר בין דיכוי ומשטור לבין חירות וחופש בחירה. במשאל בין אזרחי העולם – אני מאמין שרבים ירצו שמישהו יקבל עבורם החלטות. קחו את וועד הבית שלכם למשל

אנחנו קוראים גם את ההיסטוריה של העם היהודי ונזכרים בעם שבא אל שמואל וביקש להמליך מלך שינהל אותם. שמואל ענה:

"וַיֹּאמֶר–זֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיכֶם: אֶת-בְּנֵיכֶם יִקָּח, וְשָׂם לוֹ בְּמֶרְכַּבְתּוֹ וּבְפָרָשָׁיו, וְרָצוּ, לִפְנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ.  וְלָשׂוּם לוֹ, שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים; וְלַחֲרֹשׁ חֲרִישׁוֹ וְלִקְצֹר קְצִירוֹ, וְלַעֲשׂוֹת כְּלֵי-מִלְחַמְתּוֹ וּכְלֵי רִכְבּוֹ.  וְאֶת-בְּנוֹתֵיכֶם, יִקָּח, לְרַקָּחוֹת וּלְטַבָּחוֹת, וּלְאֹפוֹת.  וְאֶת-שְׂדוֹתֵיכֶם וְאֶת-כַּרְמֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם, הַטּוֹבִים–יִקָּח; וְנָתַן, לַעֲבָדָיו.  וְזַרְעֵיכֶם וְכַרְמֵיכֶם, יַעְשֹׂר; וְנָתַן לְסָרִיסָיו, וְלַעֲבָדָיו.  וְאֶת-עַבְדֵיכֶם וְאֶת-שִׁפְחוֹתֵיכֶם וְאֶת-בַּחוּרֵיכֶם הַטּוֹבִים, וְאֶת-חֲמוֹרֵיכֶם–יִקָּח; וְעָשָׂה, לִמְלַאכְתּוֹ.  צֹאנְכֶם, יַעְשֹׂר; וְאַתֶּם, תִּהְיוּ-לוֹ לַעֲבָדִים."

הסיפור הזה מופיע בספר שמואל א פרק ח' ומלווה אותנו מאז ועד היום. רבים מאיתנו רוצים שמישהו יחליט עבורם מה טוב ומה רע, מה מותר ומה אסור. אם אומר שבעצם כולם רוצים את זה תאמרו, ואולי בצדק, שירדתי מדעתי. אולי. אבל גם במשטר דמוקרטי – 120 נבחרי ציבור קובעים למליוני בני אדם מה מותר ומה אסור. ההבדל היחיד שהמלך הוא אחד ובכנסת יש 120 חברים וחברות. החשיבה דומה למדי אצל המלך ואצל נבחרי הציבור.

אכן, זה אולי לא היה צריך להיות כך, אך הלכה ולמעשה כשנבחר מישהו, הוא חש בגופו את זרמי המלוכה: "אני אחליט, אני אנווט".

ובכל זאת, אמרנו שבין המשטר הטוטליטרי לבין המשטר הדמוקרטי פעורה תהום. כן פעורה תהום, אם כי נבחרי הציבור הדמוקרטים מקפידים לכסות את התהום בערמות של חוקים שנועדו לתת להם עוד ועוד עוצמה למשול ולמלוך.

במהלך השנים, אולי מתחילת הדרך של הדמוקרטיה הישראלית, אנחנו בוחרים אמנם במפלגות, אך חושבים בעיקר על המנהיגים, כשהבולטים שבהם הם דוד בן גוריון, מנחם בגין, יצחק רבין, אריאל שרון ובנימין נתניהו. אלה מנהיגים שהצליחו לבסס את מעמדם ולהפוך לכמעין מלכים דמוקרטיים בדיוק כפי ש"העם רוצה". היו עוד ראשי ממשלות, אך הם היו אפיזודה חולפת וקשה להיזכר שהיו שם, אלא אם כן היו מעורבים באירועים משמעותיים כמו לוי אשכול במלחמת ששת הימים וגולדה מאיר במלחמת יום הכיפורים.

גם במשטר דמוקרטי – 120 נבחרי ציבור קובעים למליוני בני אדם מה מותר ומה אסור. ההבדל היחיד שהמלך הוא אחד ובכנסת יש 120 חברים וחברות. החשיבה דומה למדי אצל המלך ואצל נבחרי הציבור

הדמוקרטיה הישראלית צעירה ומהוססת, אך גם דמוקרטיות וותיקות כמו בצרפת ובארצות הברית מתנדנדות כמו כאן אצלנו וניכר שהנשיא הנבחר הוא לא פחות ולא יותר מאשר המלך הדמוקרט. השוני העיקרי והחשוב הוא שלמלך הזה יש תאריך תפוגה, שתי קדנציות כמו בארצות הברית. תאריך תפוגה שלא קיים כאן אצלנו במדינת ישראל הדמוקרטית, שבה יש מלך דמוקרט, נערץ, שיכול להמשיך למלוך גם עם כתבי אישום על שחיתות והפרת אמונים.

כאמור לרבים מאוד מאיתנו זה מצב נוח, כי יש מישהו שמחליט עבורנו כמו בהרבה תחומים אחרים.

ומה לגבי האחרים, אלה שרוצים לשנות את השיטה? התשובה שלי פשוטה, אם תשנו תקבלו את אותה התוצאה. הבעיה בישראל וכנראה במקומות נוספים בעולם, שהמונח נבחר ציבור התעוות.

המילה בחירה מסחררת את בני האדם ומטעה אותם לחשוב שמרגע שנבחרו הם למעשה מלך כל יכול. הנקודה הזאת היא קריטית. נבחרי ציבור, מרגע בחירתם מקבלים חסינות, מתוך התפישה שצריך לאפשר להם לעבוד. זו גישה שגויה, שכן בזמן הזה הם מחוקקים גם חוקים לא אתיים ולא מוסריים שמטרתם לשמר את הכוח שלהם.

ברגע שנבחרי הציבור בישראל מחוקקים חוקים שמאפשרים להם להמשיך במשימתם גם עם כתבי אישום, הם בעצם מודיעים לנו האזרחים שלא משנה איזה פתק נשים בקלפי, הם ימשיכו למשול בנו.

מציע לנו לחשוב, איך יכול להיות שיש לא מעט נבחרי ציבור שפוקדים את חדרי החקירות של המשטרה. איך יכול להיות שראש ממשלה, נשיא ועוד כמה שרים בילו מאחורי סורג ובריח. איך יכול להיות שראש ממשלה עם כתב אישום נבחר לקדנציה נוספת וכעת יחלק את זמנו המוגבל בישיבה עם השרים על עתידנו ובישיבה בבית המשפט כדי לדון בעתידו האישי.

ברגע שנבחרי הציבור בישראל מחוקקים חוקים שמאפשרים להם להמשיך במשימתם גם עם כתבי אישום, הם בעצם מודיעים לנו האזרחים שלא משנה איזה פתק נשים בקלפי, הם ימשיכו למשול בנו

הבעיה היא לא השיטה, הבעיה היא נבחרי הציבור שלנו, האם אנחנו יודעים באמת עבור מי ומה אנחנו מצביעים. התשובה היא שאנחנו מצביעים למי שימשול בנו ולא מוטרדים מערכיו האישיים, למרות שהכל גלוי לפנינו. מלכים דמוקרטיים, בעלי נכסים, שאינם חתומים על קוד אתי כלשהו וזוכים להערצה ואהדה גם ביום הבחירות. היום שבו אנו הולכים בהמונינו, גם אם זה נעשה שלוש פעמים בשנה, מצקצקים בלשון ומצביעים באדיקות לכל אותם אלה שרוצים רק למשול.

לסיכום: נשנה את התרבות הפוליטית שלנו, נצפה ונתבע מנבחרי הציבור להיות נקיי כפיים, שליחים שלנו שפועלים על פי קוד אתי ברור. נציב בפני המפלגות את הדרישות שלנו ונתבע מהם הגבלת קדנציות, שתיים ולא יותר.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הבעיה בהנחה כי דרישה להגינות ויושר מנהיגותי צריכה להתבטא על ידי הבוחר היא תמימות. יש כן צורך להיסמך על קדנציות חברי כנסת ישרי דרך אחת לפחות כדי לעגן חוקים דמוקרטיים המעמידים את ראש המפל... המשך קריאה

הבעיה בהנחה כי דרישה להגינות ויושר מנהיגותי צריכה להתבטא על ידי הבוחר היא תמימות. יש כן צורך להיסמך על קדנציות חברי כנסת ישרי דרך אחת לפחות כדי לעגן חוקים דמוקרטיים המעמידים את ראש המפלגה במבחן מוסרי , נקיון כפיים ובעיקר בקיצוב כהונה .

עוד 1,086 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

מנדלבליט: ישנה דחיפות לחוקק את חוק הקורונה, כי תקנות החירום יפקעו בקרוב

לדברי היועץ המשפטי לממשלה, התקבלו מאות הערות על הצעת החוק והייעוץ המשפטי החל לדון בהן ● נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי פרופסור חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ● ועד רשות שדות התעופה הפסיק את שביתת הפתע בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שנקבעה פגישה בעניינו בין שרת התחבורה רגב ושר האוצר כ"ץ

עוד 15 עדכונים

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים

למקרה שפיספסת

נוכחות יוניפי"ל בדרום לבנון מגיעה לצומת דרכים

התמונות יוצאות הדופן בהן חיילים לבנונים מכוונים מטולי RPG, בעוד טנק של צה"ל פועל במובלעת מול משגב-עם, וביניהם עומדים חיילי יוניפי"ל – ממחישות בצורה הטובה ביותר את המצב המורכב שקיים בגבולה הצפוני של ישראל. הן גם מדגישות את הצורך "לחשב מסלול מחדש" באשר למדיניות שיש לנקוט בנוגע להתעצמות ארגון חזבאללה בדרום לבנון.

נתחיל מהסוף – התקרית החריגה במובלעת מול קיבוץ משגב-עם הסתיימה מבלי שנורתה ירייה אחת. עובדה זו הינה תולדה ישירה של השת"פ הקרוב של צה"ל עם ארגון יוניפי"ל, ודרכו עם צבא לבנון, באופן שמאפשר לצה"ל לבצע פעילות במקום כה רגיש ללא סכנת התדרדרות.

התקרית החריגה הסתיימה ללא ירייה אחת. תולדה ישירה של השת"פ הקרוב של צה"ל עם יוניפי"ל, ודרכו עם צבא לבנון, באופן שמאפשר לצה"ל לבצע פעילות במקום כה רגיש ללא סכנת התדרדרות

במובן הרחב של הדברים, היכולת של יוניפי"ל להעביר מסרים משני הצדדים משככת מתיחות, מונעת מתיחויות ובולמת את הפיכתם של אירועים טקטיים (כתוצאה מפעילות צה"ל בגבול הצפוני) לאסטרטגיים.

אולם תקרית זו גם ממחישה את הבעייתיות הרבה של נוכחות יוניפי"ל בדרום לבנון. מטול ה-RPG שהוחזק על-ידי אחד מחיילי צל"ב. הנוכחות "הכמעט" גלויה של אנשי חזבאללה באיזור (וכמובן של כתבי תחנת הטלוויזיה של הארגון "אלמנאר", שבאופן "מפתיע" הגיעו למקום במהירות). אלה ממחישים שמעבר לתיאום בין הגורמים השונים, אין באמת לארגון יוניפי"ל את היכולת לכפות את מרותו וליישם הלכה למעשה את המנדט הרחב שניתן לו לאחר מלחמת לבנון.

אירוע זה מצטרף לאירועי משמעותיים יותר בגבול הצפון. גילוי המנהרות ההתקפיות של חזבאללה שנחפרו מתחת לאפם של חיילי יוניפי"ל, רצף התגובות של חזבאללה על אירועים שונים שלטענתו ישראל היתה אחראית עליהם (פגיעה בגדר המערכת, ירי נ"ט, הנחת מטענים), וכמובן בניין הכוח של הארגון בדרום לבנון שנמשך כמעט ללא כל התנגדות – כל אלה ממחישים את אוזלת ידו של ארגון יוניפי"ל בגבול הצפוני.

לקראת דיוני חידוש המנדט של יוניפי"ל, על ישראל לקבל החלטה האם היא מוכנה לקבל הלכה למעשה את המצב בגבול הצפוני (עם כל החסרונות שבכך) ולאפשר את נוכחותו של יוניפי"ל בגבולה הצפוני. זאת מתוך הנחה שארגון זה לא יבלום את בניין הכוח, אבל יאפשר העברת מסרים שאולי תמנע חיכוך עתידי. או שהיא מוכנה לקבל כל זאת, או שהיא מבקשת לשנות את המצב הנוכחי מיסודו.

לקראת דיוני חידוש המנדט של יוניפי"ל, על ישראל להחליט: האם לאפשר נוכחות יוניפי"ל בגבולה הצפוני, בהנחה שלא יבלום את בניין הכוח אך יאפשר העברת מסרים למניעת חיכוך עתידי – או לשנות את המצב מיסודו

חשוב לזכור כי ישראל עתידה לשלם מחיר מדיני יקר אם תחול התדרדרות שתוביל למלחמה בינה או לבין חיזבאללה, בשל נכונותה לקבל את הפעילות המוגבלת של יוניפי"ל בגבול הצפון.

העובדה שיוניפי"ל מאפשר לחזבאללה לפעול באופן עצמאי בגבול הצפון ולא באמת מדווח על כך בדיווחיו השונים למועצת הבטחון (שכן אם הוא יציג את המצב לאשורו הוא יוצג במערומיו) – עתידה להקשות על ישראל לגייס תמיכה בינ"ל לפעילות קשה שלה בגבול הצפון, שתכוון גם כנגד אזרחים (לאור העובדה שחיזבאללה מסתיר ומסתתר מאחורי אזרחיו השיעים בדרום לבנון).

אותה "קהילה בינ"ל" עלולה להסתמך על דיווחי יוניפי"ל ולהאשים את ישראל בהפעלת כוח מיותרת כנגד אזרחים ומוסדות אזרחיים, מבלי שיש עדויות לכך שחיזבאללה מסתתר מאחוריהם (שכן יוניפי"ל לא דיווח על כך).

חשוב לציין כי לקהילה הבינ"ל (בדגש על המדינות החברות במועב"ט ואלו ששולחות את חייליהן ליוניפי"ל) המצב הנוכחי הוא מאוד נוח. הוא גם מאפשר לכאורה לאותן מדינות השפעה על המצב בלבנון, מבלי לשלם את המחיר של פעילות אקטיבית מצד יוניפי"ל מול פעילות חזבאללה בדרום לבנון.

אותן מדינות שמעדיפות את שלומם של חיילי יוניפי"ל מעל לכל אינטרס אחר (וכמובן שלא ניתן להאשימם בכך) לא באמת דוחפות או מבקשות לדחוף את יוניפי"ל לפעילות מסוג זה, והן מבינות היטב את מגבלות הכוח של פעילות יוניפי"ל (מבלי שהן מודות בכך כמובן).

ישראל עתידה לשלם מחיר מדיני יקר אם תחול התדרדרות שתוביל למלחמה בינה או לבין חיזבאללה, בשל נכונותה לקבל את הפעילות המוגבלת של יוניפי"ל בגבול הצפון

ולכן – אם תרצה ישראל להוביל לשינוי של ממש באשר לנוכחות כוח יוניפי"ל ומהלכיו בגבול הצפון, יהיה עליה לבצע מהלכים דרסטיים בזירה המדינית בהקשר. מכיוון שמהלכים אחרים בדמות "הנחיה ליוניפי"ל לממש הלכה למעשה את המנדט שניתן לו בשטח" כבר מוצו, ולכאורה התקבלו החלטות במועצת הבטחון בהקשר (וכמובן שום דבר לא קרה) – רק מהלכים ישראלים משמעותיים יוכלו לשנות את המצב בזירה הצפונית מהיסוד.

בפני ישראל עומדות מספר אופציות:

  • פעילות מדינית לביטול נוכחות יוניפי"ל על כל המשתמע מכך.
  • לחץ לצמצום משמעותי של כמות החיילים המוצבת בלבנון (מעל 10000), מתוך הנחה שצמצום נוכחות זו יסייע לישראל בחשיפת הפעילות השלילית של חזבאללה (במובן הזה שיהיה ברור שיוניפי"ל לא באמת מפקח על המתרחש בגבול), והפיכת יוניפיל למכשיר תיאום בלבד.
  • במקביל לכלל האופציות – הגברת המסרים בדבר מלחמה קרבה עם חזבאללה אם יוניפי"ל לא ישנה את מדיניותו. זאת כדי להפעיל לחץ על מועצת הבטחון לשנות את מתווה הפעילות של יוניפי"ל, או לכל הפחות לתת לישראל גיבוי כלשהו לפעילות בגבולה הצפוני אם תחול התדרדרות בינה לבין חזבאללה. זו מדיניות מסוכנת, מתוך הבנה שמסרים אלו עלולים להיות כ"נבואה המגשימה את עצמה" ואלו עתידים להלחיץ מאוד את מדינת לבנון וארגון חזבאללה.

בוודאי שלכל אחת מהאופציות הללו ישנן השלכות משמעותיות. אבל, כאמור, גם המשך המצב הנוכחי גורם לישראל לשלם מחירים משמעותיים (לאור סכנת ההסלמה בזירה הצפונית).

אמנם על רקע עליית המתח בין ישראל והארגון, ולאור החשש המוחשי להתדרדרות, עשויה ישראל לאבד מכשיר שיכול לסייע לה לתחם את המתיחות בינה ובין חזבאללה בעת מתיחות, אך מנגד אותו "מכשיר" עלול להוות מכשול של ממש אם תהיה התדרדרות מהירה בזירה הצפונית. מאיום בפגיעה לא מכוונת בחיילי יוניפי"ל ועד מניעת פעילות צה"ל באזורים מסוימים בשל נוכחות הארגון, בוודאי בשלבים הראשונים של המערכה העתידית.

בצורה פרדוקסלית, דווקא היעדרותו של גורם בינ"ל בדרום לבנון יכולה לאפשר לישראל לקבל גיבוי בינ"ל לפעילות אפשרית מול חזבאללה, אותו גיבוי שהיא תתקשה לקבל כל עוד חיילי יוניפי"ל מוצבים באיזור זה.

בצורה פרדוקסלית, דווקא היעדרותו של גורם בינ"ל בדרום לבנון יכולה לאפשר לישראל לקבל גיבוי בינ"ל לפעילות אפשרית מול חזבאללה, אותו גיבוי שהיא תתקשה לקבל כל עוד חיילי יוניפי"ל מוצבים באיזור זה

מה שלא ישתנה – איזור דרום לבנון הוא "אסם התבואה" של חזבאללה מבחינת אמל"ח ונוכחות פעילים של הארגון. לא יוניפי"ל ולא צל"ב (שיותר משתף פעולה עם חזבאללה מאשר מונע פעולה) יכולים להוות מכשול של ממש להמשך בניין הכוח של הארגון. הגיע זמן ההחלטה.

רס"ן (במיל') דני (דניס) סיטרינוביץ שירת 25 שנה במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר המובילות באמ"ן ובנספחות אמ"ן בשגרירות ישראל בוושינגטון. דני בוגר תואר שני ביחסים בינ"ל מהאוניבסיטה העברית, וכיום ראש האקדמיה הדיגיטלית של חברת Cobwebs technologies. מתגורר ברחובות ומתעניין (מאוד) בהתפתחויות אסטרטגיות במזרח התיכון, בדגש על המערכה כנגד איראן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 957 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

"נתניהו מנתק את ארץ ישראל מהיהודים"

ראיון הקרע במחנה הימין סביב החלת הריבונות רק הולך ומחמיר ● בראיון לזמן ישראל, אומר עירא רפפורט, מי שהיה חבר במחתרת היהודית: "צריך להילחם בזה בצורה חריפה מאד" ● כמו רבים מחבריו ביו"ש, הוא תוקף בחריפות את טראמפ ונתניהו ● "כשאתה מוסר את ארץ ישראל לאויבים, זה החטא הגדול ביותר. אבל כשאתה גם מנתק את היישובים - זה עוון לא פחות גדול" ● אבל, הוא מרגיע, זה לא יזלוג לאלימות: "מה שהיה טוב בזמנו, לא נכון להיום"

עוד 987 מילים

פטר אקשטיין קובקס הגן על מיעוטים ברומניה במשך עשרות שנים ● וגם הוביל את מאבק הלהט"ב שם ● למרות שאביו היה יהודי, הוא מעולם לא שקל לעלות לארץ ● האם המורשת הליברלית שלו תשרוד שלו את גל הלאומנות באזור, שאותו מוביל השכן מהונגריה, ויקטור אורבן? ● ראיון

עוד 1,244 מילים

ציוץ אחד יכול לעצור את הדהירה לסיפוח חד-צדדי

פרשנות לפני כארבעה חודשים הציג נשיא ארה"ב את תוכנית המאה - "משלום לשגשוג: חזון לשיפור חייהם של הפלסטינים והישראלים" ● משפט אחד שאמר טראמפ בנאומו באותו יום, אשר עומד בניגוד גמור לתוכנית הכתובה והמושקעת, איפשר לנתניהו לחתור תחת התוכנית ולהפוך אותה למסך עשן עבור פעולת הונאה חד-צדדית - שתפגע קשות במרקם היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל ● האם טראמפ יתערב לפני שיהיה מאוחר מדי?

עוד 3,152 מילים

רוב הישראלים ציפו מבג"ץ לפסול את נתניהו

סקר מדד השלום מעלה כי רק 35% מהישראלים תומכים בפסיקת בג"ץ שאיפשרה לנתניהו לכהן כראש ממשלה, לעומת 51.5% שציפו מבג"ץ לפסול אותו ● לתמיכה הרחבה באקטיביזם שיפוטי במקרה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים שותפים מצביעי ימין רבים ● קמפיין הליכוד להחרבת שלטון החוק פוגע אנושות גם בבני גנץ, העלול להיפלט מהפוליטיקה מוקדם מהצפוי ● פרשנות

עוד 854 מילים ו-1 תגובות

פייק ניוז תוצרת יולי אדלשטיין: הכריז על מהפכה שהתרחשה כבר

הביקורת על מיעוט בדיקות הקורונה, גרמה לשר הבריאות להכריז כי יאפשר גם לאנשים ללא סימפטומים להיבדק ● אבל בדיקת זמן ישראל מגלה: בדיקות כאלה נערכו כבר לפני ההכרזה ● אפידמיולוג בכיר: "אדלשטיין רק התאים את ההודעות הרשמיות למדיניות במציאות"

עוד 851 מילים

איימן עודה: "ההפגנה תתקיים על אפם וחמתם של ממשלת הימין והמשטרה"

אריה דרעי תועד נוסע באין כניסה בדרכו לראיון בבני ברק ● פטין מולא על ההדבקות של ח"כ אבו שחאדה: פיגוע של המשותפת בכנסת ● משרד רה"מ מסיים התקשרות עם חברת ניקיון בצל חשד לתצהיר שקרי של עובדות במעון ● ליברמן: "לא יהיה סיפוח, נתניהו בדרך למדינה פלסטינית" ● רגב ואדלשטיין הודיעו: הרכבות יחזרו לפעול ביום שני הקרוב

עוד 61 עדכונים

תביעת פעילי כחול-לבן נגד גנץ נוגעת ללב אך חסרת סיכוי

446 פעילים ומתנדבים של כחול-לבן הגישו אתמול תביעה אזרחית נגד יו"ר המפלגה בני גנץ, בטענה כי החלטתו לחבור אל בנימין נתניהו, בניגוד להבטחתו במהלך הבחירות, מהווה הפרת חוזה עמם ● אולם, ככל שקל לחוש בכאבם האותנטי של התובעים, כך גם קל להפריך את הקונסטרוקציה המשפטית שעליה העמידו את תביעתם ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אכן הגיע הזמן להתקדם אך בפעם הבאה יש לדרוש מהמועמדים להגיש כתב התחייבות מחייב למצביעו שקיים הבטחותיו העקרוניות . יש לעגן את הצבעתם של האזרחים בהתאם להתחייבות המועמדים. ניתוק מוחלט של הח... המשך קריאה

אכן הגיע הזמן להתקדם אך בפעם הבאה יש לדרוש מהמועמדים להגיש כתב התחייבות מחייב למצביעו שקיים הבטחותיו העקרוניות . יש לעגן את הצבעתם של האזרחים בהתאם להתחייבות המועמדים. ניתוק מוחלט של החלטתו של מועמד לאחר בחירתו מאפשרת את בגידתו שוב ושוב ומציבה את קו השבר בשיטה הדמוקרטית הנהוגה .

עוד 886 מילים ו-1 תגובות

נ' עברה בדיקת קורונה ונשלחה לבידוד ביתי עד לקבלת התוצאות, אבל לא היה לה בית מתאים להתבודד בו ● כשפנתה לקופת החולים עם הבעיה, היא הופנתה למשרד הבריאות, שהפנה אותה לעירייה, משם הופנתה לפיקוד העורף וחוזר חלילה ● לבסוף היא נאלצה לשכור דירה זמנית על חשבונה - ולא בפעם הראשונה ● בפיקוד העורף אומרים בתגובה שהמלוניות עדיין פעילות, אך הם לא אחראים לשיכון המבודדים

עוד 627 מילים

הזהב השחור של ד"ר זיו

פרק 9כמעט בלתי נמנע שעיתונאי מתל אביב יגיע להתנחלות בגדה המערבית עם סטיגמות בתא המטען, ולכן זה תמיד משמח כשהסטיגמות האלה חוטפות כאפה ● אמיר בן-דוד פוגש במסעו דוקטור למדעי המוח ומנסה לדבר איתו על הסיפוח, על פוליטיקה ועל יחסי המתנחלים והפלסטינים ● את ד"ר נדב זיו הרבה יותר מעניין לדבר על תשוקתו הגדולה: ייצור ביו-פחם ● בסוף הם התפשרו - ויצא ראיון מעניין במיוחד

עוד 2,087 מילים

"גם אם נוכל לעזור לאישה אחת בלבד, זה שווה את המאמץ"

כל אישה שמגיעה לבית מרקחת בספרד ואומרת את מילות הקוד "מסכה 19", מאותתת בכך על מצוקה ● בתגובה, הרוקח ממלא טופס מיוחד ומעביר אותו בדיסקרטיות לרשויות ● היוזמה הספרדית כבר אומצה בצרפת ובהולנד, ונתונים ראשוניים מעידים על תרומתה למאבק באלימות במשפחה ● למה בישראל היוזמה הזו נדחתה, ומדוע רשויות הרווחה מסתייגות מקמפיינים ברוח דומה ברשתות החברתיות?

עוד 1,977 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה