משבר הקורונה: מחאת הדגלים השחורים נגד שלטון נתניהו (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
Olivier Fitoussi/Flash90

דעה מדינת ישראל חולה מאוד

פוליטיקה המבוססת על שקרים, כנסת שמאבדת מכוחה, פערים כלכליים הולכים וגדלים, מערכת בריאות ענייה ומרוסקת, וקרעים חברתיים עמוקים ● מדינת ישראל הייתה חולה זמן רב לפני התפרצות הקורונה, אבל המגיפה הציפה את כל הבעיות אל פני השטח ● כבר בעתיד הקרוב ישראל תשתנה לחלוטין ● נותר לנו רק לקוות שהשינוי יהיה לטובה

נגיף הקורונה, בגילוייו הקיצוניים, גורר חוסר תפקוד רב-מערכתי שיוביל בסופו של דבר לקריסה. השפעתו הקטלנית חורגת בהרבה מתחום בריאות הפרט. היא מחלחלת לרשות הציבור וחושפת את הסדר הכלכלי, החברתי והנורמטיבי לזיהום נרחב. בישראל, התהליך הזה נמצא בשלב מתקדם בעיקר בזירה הפוליטית. בעקבות המפץ הגדול שבני גנץ ניצח עליו ביום חמישי האחרון, כולם עוסקים כעת בהרכבת ממשלת החירום ובהשלכותיה לטווח הקרוב. אולם בשל הבלבול המושגי הגדול, אין מספיק תשומת לב למשמעויות העמוקות יותר של הדרמה הזו.

נכנסנו לעידן הקורונה במצב של תוהו ובוהו פוליטי. הקיפאון הממשלתי לווה במשבר דמוקרטי עמוק, המשילות הגיעה לשפל חדש והקיטוב החברתי הגיע לשיא. מאז התפרצות המגפה, גישות שונות לסכנות שהיא מציבה הניבו אסטרטגיות שונות לטיפול בה. אלה שרואים בקורונה את "הסכנה הגדולה ביותר מזה מאות שנים" (בהובלת בנימין נתניהו) מוכנים להקריב את הנורמות הקיימות כדי להיאבק בה; אלה שדוחים את התחזיות השחורות הללו מודאגים יותר לגבי השלכותיה הלא רפואיות; ואלה שלא החליטו לאיזה צד הם שייכים נמנעים מלשפוט.

מעטים מודעים להשפעות הרות האסון שיש לכך על אמון הציבור במנהיגיו, בנורמות המנחות ובמוסדות. ביטחונם של האזרחים בנציגיהם הנבחרים, בערכים שהם דוגלים בהם, ביכולתם לשלוט במבנה המוסדי של המדינה ובמחויבותם לסולידריות חברתית הוא נושא שיהיה צורך להידרש אליו בתקופה שלאחר המשבר. את לבני הבניין להתמודדות עם האתגר הזה יש להניח כבר היום.

רמת הממשלה

החלטתו החפוזה של גנץ להיכנס לממשלה עם נתניהו, תוך כדי הפרת הבטחת הבחירות הקדושה ביותר שלו – שלא ישב באותה ממשלה עם אדם שהואשם בעבירות פליליות – הפכה לפתע על פיהן את כל הנחות העבודה של הדינמיקה הפוליטית הישראלית בשנים האחרונות. החשש מפני התמשכות הקיפאון הממשלתי בנסיבות הקיימות, הן מצדו של גנץ והן מצדו של נתניהו (אם כי ככל הנראה מסיבות שונות לחלוטין), גבר על כל השיקולים האחרים.

החלטתו החפוזה של גנץ להיכנס לממשלה עם נתניהו, תוך כדי הפרת הבטחת הבחירות הקדושה ביותר שלו, הפכה על פיהן את כל הנחות העבודה של הדינמיקה הפוליטית

מנהיגה של מפלגת האופוזיציה העיקרית העניק לגיטימציה ליריבו הראשי, ובתוך כך חתר תחת תכלית קיומה. באופן אירוני, גם נתניהו הסכים להעניק כוח רב לאיש שהוא שב והמעיט בערכו והצהיר עליו כבלתי כשיר אם לא יותר מזה.

יחד, הם שמו ללעג את עקרון היסוד הדמוקרטי של חילופי השלטון בקלפי. הנחת העבודה שלהם ממשיכה להיות שיציבות ממשלתית היא צו השעה בזמנים יוצאי דופן. מה שהם כושלים מלראות הוא שהמשכיות (או שמא פמיליאריות?) אינה מבטיחה בהכרח יציבות.

המשא ומתן על הקמת הממשלה החדשה התמקד באופן בלעדי בהרכבה. זה עדיין קורה. בשעה שמתקבלות החלטות על חלוקת התיקים ועל זהות השרים, מעט מאוד נאמר על קווי היסוד של הממשלה הנכנסת או על סדרי העדיפויות שלה (אם כי הצורך העליון יהיה כמובן להתמודד עם מצב החירום הרפואי והכלכלי). למותר לומר כי העמימות האסטרטגית הזו רק זורעת אי ודאות וחרדה גדולות יותר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו והרמטכ"ל בני גנץ, ארכיון, 2013 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
ראש הממשלה בנימין נתניהו והרמטכ"ל בני גנץ, ארכיון, 2013 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

התוצאה היא בלבול מהול ברמות גבוהות של כעס, פחד וספקנות. בחוגי האופוזיציה הרגש השולט הוא של אכזבה הגובלת בתחושה עמוקה של בגידה.

בגוש הימין-דתיים, התמיכה האיתנה במנהיג ממותנת במידת מה (אבל לא הפחיתה לגמרי) את החששות. חלקים רחבים בציבור מאמצים גישה של "נחכה ונראה". רוב הישראלים האחרים מתקשים להחליט למי הם מאמינים ולמה. חוסר האמון בממשלה מחלחל לרמת המשטר. כמה מיסודות המפתח של הדמוקרטיה, שכבר היו נתונים בסכנה, נפגעו עוד יותר בעקבות התעלול הפוליטי.

רמת המשטר

ראשית כול, שלטון החוק והנורמות של ממשל דמוקרטי מתרסקים לחלוטין. מעמד מערכת המשפט הולך ומצטמצם, ולא פחות משמעותי מכך, גם מעמד הכנסת. מעמדם של הרשות המבצעת ושל מי שאוחז במושכות השלטון עולה מעבר לכל דמיון. והאזרח הפרטי נסחף בזרם בתוך הביצה הזאת.

שנית, תפקידן של המפלגות הפוליטיות כמי שמייצגות את העדפותיהם של אזרחי ישראל, תפקיד שכבר התרוקן מתוכן, סופג מהלומה קשה. בהיעדר ביטחון במפלגות הפוליטיות, האופוזיציה – מרכיב מפתח במערכת האיזונים והבלמים הדמוקרטית – היא למעשה עקרה. ההיסטוריה של התקופה האחרונה בישראל מדגימה עד כמה האפשרות הזאת מחלישה את הדמוקרטיה הישראלית.

תפקידן של המפלגות הפוליטיות כמי שמייצגות את העדפותיהם של אזרחי ישראל, תפקיד שכבר התרוקן מתוכן, ספג מהלומה קשה. כעת, האופוזיציה היא למעשה עקרה

שלישית, המנגנונים המוסדיים הולכים ונשחקים. הרעיון של איזונים ובלמים, שנועדו להגן על האזרחים מפני שימוש לרעה בכוח מצד אלה האוחזים בשלטון, מתמוסס. הצורך באחריותיות זוכה להתעלמות שיטתית. ובדיוק כאשר אנשים צמאים לעובדות מוסמכות, חסרה שקיפות. כלי השלטון משותקים למעשה.

רביעית, הציניות שמלווה את מהלכיה של הממשלה מטשטשת (אם לא מעוותת לגמרי) ערכי יסוד דמוקרטיים. מהשיח שמתנהל בימים האחרונים בין שותפי הקואליציה המתהווה, נעדר כל אזכור לבסיס השוויוני של מבנים דמוקרטיים, לאופיים המכליל, לסובלנותם המהותית, ולערכי היסוד של כבוד האדם וחירותו. ללא טיפוח של בסיס הערכים הזה, נחרץ דינם של משטרים דמוקרטיים.

מגפת הקורונה: מחאה נגד המגמות האנטי-דמוקרטיות בממשלה ובכנסת (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
מגפת הקורונה: מחאה נגד המגמות האנטי-דמוקרטיות בממשלה ובכנסת (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

רמת המדינה

בנוסף על הדאגות הללו בנוגע למשטר, קיימת שאלת המשילות ברמת המדינה. נקודת המוצא של ההיערכות המחודשת בימים האחרונים היא שהמשבר רב-הפנים שמתפתח בעקבות משבר הקורונה מצריך את חיזוק יכולותיה של המדינה. אולם באלה נעשה בעשורים האחרונים שימוש מעוות או לא ראוי.

במישור הכלכלי, הפרשי ההכנסות גדלו משמעותית. במישור החברתי, הפערים התרחבו באופן תלול. רבים משירותי הרווחה הופרטו או הופקדו בידי המגזר השלישי המרושש. שארית הסולידריות שנותרה לאחר שנה של אי-בהירות אלקטורלית פוחתת בשל חוסר ביטחון אישי וכללי. אם יש קונצנזוס כלשהו, הרי שהוא נסוב סביב הצורך להרחיב את מעורבות המדינה ולהגביר את יעילותה.

אולם בדיוק כאשר המדינה מבססת את מעמדה כשחקנית מפתח, יכולותיה בשפל. נכון לעכשיו, תפקוד מנגנון המדינה במהלך משבר הקורונה לוקה בחסר.

מערכת הבריאות סובלת משנים של קיצוצים, ויכולתה להתמודד עם המשבר מוגבלת. הגירעון הלאומי הגדל הותיר את הכלכלה בלתי ערוכה לגודל המשימות שיהיה עליה להתמודד עמן. שירותי הרווחה אינם עובדים בצורה מסודרת ופעולות הממשלה אינן מתואמות. האמון ביכולות המדינה פוחת לא רק בשל השחיתות הפושטת אלא גם בשל התפקוד הצולע היום (הבדיקות לאיתור נגיף הקורונה הן דוגמה אחת). ובאופן בלתי נמנע, יעילות המדינה נפגעת.

מגפת הקורונה: כוחות לאכיפת ההסגר בשכונת מאה שערים בירושלים (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
מגפת הקורונה: כוחות לאכיפת ההסגר בשכונת מאה שערים בירושלים (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

רמת החברה

לבסוף, החברה שלנו, המאופיינת בשסעים פנימיים, נותרה מפולגת ומקוטבת עמוקות. הגם שישראלים רבים מיהרו שוב באופן מרשים להגיש עזרה לנזקקים או לאושש את העניים והמוחלשים, האפליה המושרשת מוסיפה להתקיים, אף על פי שהמגפה אינה עושה הבחנה בין קבוצות לאומיות, מגזרים, מיקומים גאוגרפיים, דתות או מגדרים. בנייתו מחדש של אמון הדדי היא משימה לא פשוטה.

ישראל נמצאת בעיצומה של קריסה רב-מערכתית רחבה, שהמשבר הפוליטי הוא רק קצה הקרחון שלה. שיקומה ידרוש זמן ממושך הרבה יותר מההתגברות על המגפה שהניעה אותה. עכשיו הוא הזמן להתמודד עם הסכנות המידיות ולהתחיל בהכנות לתהליך השיקום הארוך. הציבור הישראלי, בין שהוא שבור לב, המום, אדיש או מרוצה, צריך להתחיל להסתכל קדימה. הדבר דורש לא רק סבלנות, אלא גם הבנה שמה שהיה איננו עוד, ומה שיהיה עדיין אינו ידוע.

עכשיו הזמן להתמודד עם הסכנות המידיות ולהתחיל בהכנות לתהליך השיקום הארוך. הציבור הישראלי, בין שהוא שבור לב, המום, אדיש או מרוצה, צריך להתחיל להסתכל קדימה

תהפוכות רבות פנים ומטלטלות בהיסטוריה לוו בשינויים מערכתיים גדולים. בעבר, האתגרים שהביאו עמן תקופות של אחרי משבר הזמינו חלופות אוטוריטריות חריפות, משטרי בידוד קיצוניים, או אלטרנטיבות דמוקרטיות מתוחכמות. זה המקום שבו חייבת להיכנס לפעולה היצירתיות הישראלית. לאופן שבו החברה הישראלית והממשל שלה ינווטו את העתיד הקרוב תהיה השפעה ישירה על הדרך שבה המדינה תמסגר מחדש את חזונה, את הסביבה שלה, את מוסדותיה, ולפיכך את עתידה. דבר אחד בטוח: ישראל של אחרי נגיף הקורונה לא תהיה אותו הדבר.

פרופ' נעמי חזן, לשעבר סגנית יו"ר הכנסת ופרופסור (אמריטה) למדעי המדינה באוניברסיטה העברית, היא מנהלת שותפה של "שוות" – המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית

עוד 1,119 מילים
כל הזמן // יום שישי, 29 במאי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בר סימן טוב: "עליה בתחלואה, בעיקר בבתי הספר, בכל הארץ"

ראשי משרד הבריאות ייפגשו מחר ב-16:00 עם ראש הממשלה לדיון מיוחד ● בר סימן טוב: "יש לנו כ-70 חולים חדשים ביום. הדרך ל-1000 חולים ביום היא קצרה" ● סדצקי: "אנחנו מדברים על מוקדים ב-31 בתי ספר, המפוזרים בכל הארץ. התנאים בבתי הספר לא מאפשרים שמירה על אי-הדבקה בקורונה"

21:19 עריכה

משרד הבריאות פרסם הערב נתונים נוספים על העליה בתחלואה בווירוס הקורונה, לפיהם ירושלים מובילה עם 98 מאובחנים חדשים בשלושת הימים האחרונים.

רק בבית הספר הגימנסיה הרצליה נמצאו 78 נדבקים מאומתים, מתוך 700 תלמידים ואנשי הוראה שנבדקו שם.

19:44 עריכה

פרופ' ערן סגל, ממפתחי שאלון הקורונה של מכון ויצמן והאוניברסיטה עברית – אשר נועד לנטר ולזהות מוקדי התפרצות, פרסם הערב גראפים המבוססים על השאלון – לפיהן יש עליה ברורה בשבוע החולף בתסמיני המחלה בקרב הציבור.

19:34 עריכה

זמן קצר אחרי מסיבת העיתונאים של ראשי משרד הבריאות, פרסם המשרד נתונים מעודכנים: 101 חולים חדשים נוספו היום למניין נדבקי הקורונה. המדובר בקפיצה משמעותית במספר הנדבקים.

נתוני משרד הבריאות נכון לערב יום שישי, ה-29 במאי 2020 (צילום: משרד הבריאות)
נתוני משרד הבריאות נכון לערב יום שישי, ה-29 במאי 2020 (צילום: משרד הבריאות)
19:08 עריכה

שר החינוך יואב גלנט הבהיר כי ההחלטה האם לסגור חלק ממוסדות החינוך תתקבל רק לקראת מחר בערב.

19:03 עריכה

ראש האופוזיציה ויו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, מיהר למתוח ביקורת בטוויטר על העדר נוכחות של מי מחברי הממשלה במסיבת העיתונאים שקיימו ראשי משרד הבריאות.

18:52 עריכה

בדיון שיתקיים מחר עם ראש הממשלה, ראשי משרד הבריאות ימליצו על סגירת בתי הספר בחטיבת הביניים והתיכון, בעקבות עליה במספר הנדבקים בקורונה בקרב תלמידים. כך אמרו הערב ראשי מערכת הבריאות, במסיבת עיתונאים מיוחדת, בנוכחות מנכ"ל משרד הבריאות היוצא משה בר סימן טוב, ראש שירותי בריאות הציבור פרופ' סיגל סצדקי, והמשנה למנכ"ל פרופ' איתמר גרוטו.

"אנחנו מרגישים שהמציאות משתנה באופן שמחייב אותנו להעביר את המסר לציבור", אמר בר סימן טוב בפתח דבריו. "שוחחנו עם שר הבריאות במהלך כל היום. ממש עכשיו סיימנו הערת מצב כוללת גם עם ראש הממשלה וגם עם ראש הממשלה החליפי, עם שר הבריאות ושר האוצר וראש המל"ל.

"אנחנו רואים בימים האחרונים עליה משמעותית בתחלואה והיא קיימת  בחלקי הארץ השונים. חיכינו לראות שבאמת מדובר בשינוי מגמה, וזה מה שאחנו רואים. עלינו לאחוז וחצי בדיקות חיוביות, למרות שמספר הבדיקות נשאר אותו הדבר.

"לצערנו הסיבה היא שאין שמירה על הכללים, ואין דרך למנוע תחלואה אם אין שמירה על הכללים: ללכת עם מסכות, להקפיד על מרחק ועל הגיינה, וזה לא מתבצע.

"אנחנו מזהים עליה בתחלואה בעיקר בבתי הספר. בשבוע האחרון בלבד, 35% מהנדבקים הם בגילאי 10-19 – אז נתח משמעותי ומובהק מהתחלואה החדשה היא בבתי ספר".

"אנחנו מזהים עליה בתחלואה בעיקר בבתי הספר. בשבוע האחרון בלבד, 35% מהנדבקים הם בגילאי 10-19 – אז נתח משמעותי ומובהק מהתחלואה החדשה היא בבתי ספר"

"לצערנו המחלה עדיין כאן", המשיך בר סימן טוב. "אמרנו את זה לאורך כל הדרך: לא החום ולא הלחות יגרמו לזה שהיא תעלם. ולכן הצעדים עדיין בתוקף. אבל אווירת ההתרופפות אינה במקומה. עברנו לצערנו לאופוריה ושאננות.

"אם לא נחזור להקפיד על הכללים, המציאות תאלץ אותנו לנקוט בצעדים קשים.

"יש לנו כ-70 חולים חדשים, אתמול היו 78-79. הדרך ל100-200 חולים ביום היא קצרה. ומשם הדרך ל-1000 חולים ביום היא קצרה.

"דרום קוריאה פתחו את בתי הספר – והיתה להם התפרצות בסדר גודל נמוכה משלנו והם סגרו את בתי הספר בחזרה.

"אבל עדיין לא התקבלה החלטה לגבי בתי ספר, אנחנו מחכים לנתונים של היום ואז תתקבל ההחלטה.

"גל שני שכולם מדברים עליו הוא לא גזרת גורל. הוא תלוי רק בהתנהגות שלנו. יש אמצעים להתגונן ממנו. אנחנו נערכים לכך בכל האמצעים, וכמו שישראל נמנעה מהתפרצות בלתי נשלטת עד כה, היא יכולה גם בעתיד".

"גל שני שכולם מדברים עליו הוא לא גזרת גורל. הוא תלוי רק בהתנהגות שלנו. יש אמצעים להתגונן ממנו. אנחנו נערכים לכך בכל האמצעים, וכמו שישראל נמנעה מהתפרצות בלתי נשלטת עד כה, היא יכולה גם בעתיד"

בתשובה לשאלה האם משרד הבריאות לא מיהר לפתוח את בתי הספר מוקדם מדי, השיב בר סימן טוב: "אנחנו שלמים עם הצעדים שננקטו גם בסגירה וגם בפתיחה. אנחנו ידענו מראש שאנחנו נצטרך לעשות ניסוי וטעייה.

"פתחנו את בתי הספר, אנחנו עומדים מאחורי ההחלטה הזו, ואם נגיע למסקנה שצריך לסגור שוב אז לא נהסס לעשות את זה. אנחנו כרגע מתמקדים בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה. לפי דפוסי התחלואה ניתן את ההמלצות שלנו".

בר סימן טוב אמר עוד כי אין אפשרות לבצע סגר סלקטיבי, שכן "ההתפשטות לא מוגדרת לפי אזור" וציין כי דיון שיתקיים מחר בארבע, בנוכחות ראש הממשלה בנימין נתניהו, "ואז תתקבל ההחלטה הסופית".

באשר למסעדות שנפתחו והאם יש סכנה כי ייסגרו שוב, אמר המנכ"ל היוצא: "אנחנו נפעל בהתאם למציאות. לא הפסקנו את העבודה שלנו. בכל בוקר יש הערכת מצב. 80-90 אחוז מהיום אנחו עוסקים בקורונה מנתחים את הנתונים ואת אחוזי תחלואה".

סצדקי הוסיפה עוד: "אנחנו משוכנעים שקיימת בבעיה בבתי הספר. נכון להיום, אנחנו מדברים על מוקדים ב-31 בתי ספר. בתי הספר האלה מפוזרים בכל הארץ. ולכן ברור לנו שהתנאים בבתי הספר, פלוס ההתנהגות של שכבות הגיל, לא מאפשרים שמירה על אי-הדבקה בקורונה".

"נכון להיום, אנחנו מדברים על מוקדים ב-31 בתי ספר. בתי הספר האלה מפוזרים בכל הארץ. ולכן ברור לנו שהתנאים בבתי הספר, פלוס ההתנהגות של שכבות הגיל, לא מאפשרים שמירה על אי-הדבקה בקורונה"

עם זאת, ראשי משרד הבריאות הדגישו כי אינם דוחפים להחזרת מדיניות הסגר המלא. "אנחנו לא המלצנו לחזור אחורה למצב שבו היינו. הסיבה שאנחנו פה היא דבר ראשון לקרוא לציבור לשמור על הכללים. אנחנו לא בתוואי שבסופו יש סגר. זה לחלוטין בשליטה שלנו. נקפיד על הכללים – נמנע התפשטות התחלואה".

בסיום מסיבת העיתונאים, הדגיש בר סימן טוב כי ההמלצה של משרד הבריאות עומדת בעינה: לא לפגוש את סבא וסבתא. "תחזרו לפגוש את סבא וסבתא בזום", סיכם.

15:25 עריכה

משרד הבריאות יקיים הערב, בשעה 18:00, מסיבת עיתונאים מיוחדת. כך הודיע דובר המשרד.

התדרוך יתקיים באגף לשעת חרום של משרד הבריאות, בתל אביב, בנוכחות מנכ״ל משרד הבריאות היוצא משה בר סימן טוב, ראש שירותי בריאות הציבור פרופ׳ סיגל סדצקי, והמשנה למנכל פרופ׳ איתמר גרוטו.

במשרד הבריאות גוברת הדאגה בעקבות העלייה התלולה במספר הנדבקים בווירוס הקורונה. כתבת חדשות 12 דפנה ליאל דיווחה היום כי אחוז הבדיקות החיוביות עלה ל-1.5%, אחרי משך זמן רב שבו רק 0.5% מהבדיקות התבררו כחיוביות.

בדיווחים שונים היום נאמר עוד כי במשרד הבריאות שוקלים לסגור מיידית את חטיבות הביניים וכן לסגור שוב את בתי הכנסת.

עוד 7 עדכונים

תפרו לקוף כובע אדום

בשבוע שעבר, בתוך בלגן החזרה לבתי הספר, רואיין באיזו תכנית אדם חביב בשם דוד, בן 73, שעבד כשומר בבית ספר. עם החזרה ללימודים הודיעו לו מחברת השמירה שהעסיקה אותו כי אסור להם כעת להעסיקו בשל גילו והשתייכותו לקבוצת סיכון.

דוד נשלח הביתה לחיות מקצבת זקנה של 2500 ₪. מיד לאחר מכן הופיעו בחדשות קשישים חיוניים והודיעו על הסכם להרכבת ממשלה, על הנחיות חדשות ועוד ועוד – מנהיגים חיוניים, מנהלי בתי חולים חיוניים, מנכ"לים ומנהלים, וגם מובילי המחאה לגווניה, כולם קשישים בקבוצת סיכון, אבל בניגוד לדוד ורבים כמוהו, הם לא סגורים בבתים, הם לא פוחדים ממגיפה, והם מופיעים בכל מקום.

בשבוע שעבר רואיין דוד, בן 73, שעבד כשומר בביה"ס. עם החזרה ללימודים הודיעו לו מעסיקיו בחברת השמירה כי אסור להם כעת להעסיקו בשל גילו, והוא נשלח הביתה לחיות מקצבת זקנה של 2500 ש"ח

באולפני הטלוויזיה של ישראל, שלא כמו בתוכניות שאני צופה בהן מארה"ב או אנגליה, אין  מקפידים על שום כללי זהירות: לא מראיינים אנשים מהבתים המבודדים. למסיבות עיתונאים, פאנלים של קשקושים, ואפילו לתוכניות הבידור, הוזעקו קשישי השבט של זהו זה. כל אלה, או שעיסוקיהם חשובים כל כך שכדאי להם להסתכן, או שהם יודעים שאין סכנה של ממש, ומותר להם כבני אדם בוגרים ועצמאים להחליט בשביל עצמם איך ינהגו מול הסכנה.

וזה לא מספיק להם: הם חייבים להחליט גם בשביל ציבור גדול מאוד של זקנים שפשוט לא נספרים. לדוד – שבימים כתיקונם העבודה שלו מסוכנת, שאנחנו מצפים ממנו שיעצור בשער כל סכנה, טרוריסט ומחבל בשביל שכר המינימום שהוא מקבל – אסור כעת להחליט שהוא יכול  להתמודד עם סכנת הקורונה.

שמעתי באיזה מקום שהתקנה הזו שאסור להעסיק מבוגרים הוסרה לאחרונה מהתו הסגול, אבל לא נראה לי שמישהו טרח להחזיר את המפוטרים לעבודתם.  גם לא נראה לי שהפיטורים האלה על רקע גיל הם חוקיים – אבל הם לפי הנחיות השילטון.

אומרים לנו שזה כדי לשמור על הזקנים. באמת תודה; אבל נראה לי שמה שבאמת נאמר כאן הוא: אין לנו משאבים או עניין לטפל בכם אם תחלו ותעיקו על המערכת; ולפיכך מותרת אפליה בוטה.

אומרים לנו שזה כדי לשמור על הזקנים. באמת תודה; אבל נראה לי שמה שבאמת נאמר כאן הוא: אין לנו משאבים או עניין לטפל בכם אם תחלו ותעיקו על המערכת; ולפיכך מותרת אפליה בוטה

אומרים לנו שהמגיפה מסוכנת לזקנים, וזו אמירה כללית מאוד ולא מדויקת. בארצות המערב שנפגעו מקורונה חצי מהמתים מתו בבתי אבות. זה נורא. לא ברור איך דווקא מי שהיו אמורים להיות מוגנים, שלא יוצאים ולא מתערבבים עם אנשים, ובטח לא טסים לשום מקום, נדבקו ועוד בתחילת גלי ההתפרצויות. לא ידוע לי שיש תשובה מחקרית למה שקרה במוסדות הללו.

מה שברור לגמרי הוא שזקנה כשלעצמה אינה מסוכנת. וברור שאיש לא יודע מה בדיוק  הסיבה למופעים קשים של המחלה. במחקר מסוים שהתפרסם נאמר שהווירוס תוקף באכזריות אנשים שלוקחים תרופות נגד לחץ דם גבוה. בכל אופן במערכת ההפחדה הסטטיסטית לא מפרטים לנו את מספרם של זקנים בריאים שנפגעו ומתו מקורונה, אבל מפחידים ציבור של מיליון איש בישראל שהם בסכנה.

ככל שהקורונה מתאזרחת בעולם מתפרסמים יותר ויותר מחקרים על התפלגות הפגיעה, וכבר לא ברור מי הם קבוצות הסיכון. בארה"ב, למשל, פורסם ששחורים נפגעים פי ששה מלבנים. האם יעלה על הדעת ששחורים יהיו בהסגר ויפסיקו לעבוד?

באנגליה פורסם מחקר שלפיו בעלי מקצועות נמוכי שכר – נהגים, שומרים, מנקים –  נפגעים הרבה יותר מבעלי המשכורות הגבוהות.

בכל העולם ברור שמקצועות הרפואה והסיוע בקו הראשון נמצאים בסכנה גדולה מאחרים. הפתרון לכך הוא לא בהשבתתם וסילוקם אלא באמצעי מיגון טובים יותר. המחקרים האלה היו צריכים להביא לכך שנהגי האוטובוסים והמוניות, שומרים בכניסה לבתי חולים וגם דוד בשער בית הספר יקבלו, למשל, חליפות מיגון שישמרו עליהם מפני הדבקה.

ככל שהקורונה מתאזרחת בעולם מתפרסמים יותר מחקרים על התפלגות הפגיעה, וכבר לא ברור מי בקבוצות הסיכון. בארה"ב, למשל, פורסם ששחורים נפגעים פי 6 מלבנים. האם יעלה על הדעת ששחורים יהיו בהסגר?

רופאה גריאטרית בקליפורניה פרסמה מאמר שבו ניסתה להבין למה דווקא המבוגרים יותר מסתובבים בחוץ ולא חוששים מהמגיפה. בין שאר מסקנותיה בולטת אחת: שמה שמוגדר זקנים בקבוצת הסיכון – אנשים בני 65 ומעלה – פשוט אינם רואים את עצמם כזקנים, ואין להם שום עניין לתת למישהו להחליט בשבילם.

הרבה מאוד מידידיי המבוגרים נתפסו בפחד הגדול שהושרה בישראל על "סבא וסבתא", וחלקם נכנסו ממש למצבי חרדה, למרות שבכללי – המבוגרים חרדים פחות מהצעירים. מבוגרים כבר עברו בחייהם סכנות ומחלות ולא נבהלים כל כך בקלות, אבל גם לא מתמרדים מספיק.

התנועה הכי מקסימה בעולם, למרות שהיא קטנה ושולית, היא תנועת הכובע האדום: נשים מבוגרות שלובשות שמלות סגולות (לא תו סגול, אלא צבען של הסופרז'יסטיות) וחובשות כובע אדום, כי לא אכפת להן מה אומרים עליהן ומה מצפים מהן.

דחיקתם של מבוגרים ממקומות העבודה היא אפליה מקוממת, בדיוק כמו פיטוריהם של בעלי מוגבלויות, כמו הקמצנות הנוראה הנוהגת בקצבות הנכות. לרגע אחד קיננה בנו התקווה שהמגיפה הזו תביא לסולידריות בין בני אדם, שכולם נתונים באותה  צרה. אז בואו נאריך את הרגע הזה: נמשיך לדרוש זכויות, ונדרוש מידע שיאפשר לנו להחליט בעצמנו מה מסוכן לנו ומה לא.

רבים מידידיי המבוגרים נתפסו בפחד שהושרה בישראל על "סבא וסבתא", וחלקם נכנסו ממש למצבי חרדה, למרות שבכללי – המבוגרים חרדים פחות מהצעירים אחרי שעברו בחייהם סכנות ומחלות

לפני שברחו מעמדותיהם כמו מספינה טובעת, חילקו לעצמם ראשי משרד הבריאות מחמאות אין קץ על ניהול המשבר; אבל במקביל הסתירו הרבה עובדות. אנחנו שומעים רק מה שנוח לשלטונות באותו היום: כשרוצים לחדש את התיירות מודיעים שהמצב נפלא; כשרוצים להחזיר את הפחד, מאיימים בעשרות אלפי מתים בגל השני שאף אחד לא יודע עליו שום דבר.

אני מצפה לראייה חדשה ודרך חדשה דווקא מאלה שנשארו בצד: מן הזקנים, מן האמנים, מכל יתר הנשכחים: אסור לנו לוותר! אסור להסכים לחזור איכשהו לשגרת הדיכאון. צריך למצוא דרכים חדשות. ישראל, כמו כל העולם, זקוקה ל"ניו דיל" – והזקנים, לפחות חלק מהם, עוד זוכרים מה זה. זוכרים איך נראית חברה שנרתמת לבניה בסולידריות וממציאה פתרונות למצוקות.

אז – כובע אדום  ונצא לרחוב (בצֵל כמובן) .

טל יצחקי היא מנהלת תיאטרון אלפא וביתא-ספר לאמנויות המופע, ת"א. לימדה באוניברסיטת ת"א, מכללת ספיר, ייסדה את המגמה לעיצוב בחוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה ועמדה בראשה. בין 2003 ל-2005 הייתה מרצה ואמנית אורחת באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק. עיצבה תפאורות, תלבושות, בובות ומסכות למעלה מ-250 הצגות ומופעים בתיאטרונים ולהקות מחול בארץ ובחו"ל; תרגמה מחזות וקובץ נאומי צ'רצ'יל; הייתה מיוזמי מרכז הפרינג' בת"א; שימשה מזכ"ל איגוד מעצבי הבמה בישראל; אצרה תערוכות עיצוב במה, הרצתה והנחתה סדנאות בארץ ובעולם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 907 מילים

בנימין נתניהו המדינאי ידוע בזהירותו ובהססנותו בכל הנוגע למהלכים פרו-אקטיביים ● אבל בנימין נתניהו הנאשם דוהר לעבר סיפוח חד-צדדי ומסוכן ● אם האחרון ינצח, המזרח התיכון כולו ישלם מחיר כבד ● דעה

עוד 1,406 מילים

עומר הפלסטיני וג'ונתן היהודי מפתחים בדיקה חדשנית לקורונה

מכון מחקר בארצות הברית פועל לפיתוח בדיקת קורונה ביתית ופשוטה במיוחד, כדי לעמוד ביעד האמריקאי השאפתני של מיליון בדיקות ביום ● בפרויקט משתתפים חוקר יהודי וחוקר פלסטיני, שמקפידים לשמור על קשר קרוב גם מחוץ לשעות העבודה ● ג'ונתן: "התארחתי לא מעט בארוחות שבירת צום הרמדאן, ועומר ממש אוהב לטקעס"

עוד 762 מילים

האוכלוסיות החרדיות במדינת ניו יורק נפגעו קשות ממגפת הקורונה, וכעת הן משלמות גם מחיר כלכלי כבד ● המושל קואומו החליט לפתוח את המדינה בהדרגה, כאשר העיר ניו יורק והאזורים החרדיים יפתחו אחרונים ● בעלות עסקים חרדיות החליטו להשיב מלחמה, כדי להמשיך להתפרנס בכבוד ● ובמלחמה הזו כל האמצעים כשרים

עוד 1,418 מילים

למקרה שפיספסת

חדר חושך יז'י קושינסקי, זמן קצר לפני התאבדותו

את אדן החלון במלון "המלך דוד" שבירושלים אוחז בידיו בחוזקה, אולי כדי שלא ליפול אל מוות מוקדם מדי, ג'וזף לווינקופף, ילד שואה יהודי מלודז', שכדי להצילו בזמן מלחמת העולם שינה לו אביו את השם שנתן לו בלידתו ל-יז'י קושינסקי.

קושינסקי שניצל מהשואה בזכות איכרים פולנים, היגר מפולין לארצות הברית בסוף שנות ה-50, והפך את סיפור חייו מהשואה לספרות, שהוטל ספק ברמזים האוטוביוגרפיים ששובצו בה.

גם בסיפור חייו החדש באמריקה, אליה היגר אחרי שהמציא קרן בדיונית שבשמה/שמו הבטיח בכתב כי יחזור לפולין, דמותו של קושינסקי נדמית כדמותו של גיבור בבדיה ספרותית פיקרסקית:

מהגר פולני (מי שהיה צלף בצבא הפולני, כנראה), הופך לפרנסתו לנהג משאית, משלים תארים באוניברסיטת קולומביה, זוכה למענקים ופרסים מקרנות אמריקאיות, נהיה למרצה בפרינסטון, מתחתן ומתגרש לאחר ארבע שנים עם יורשת מיליונים, שמנדה אותו לפני מותה מירושה, הופך אותה לדמות בספר, הופך לאזרח אמריקאי חובב פולו, מתחתן עם צאצאית אמריקאית למשפחת אצולה גרמנית, מסיים חייו בהתאבדות בגיל 57.

"אני הולך לישון מעט יותר מהרגיל", כתב במכתב ההתאבדות, אחרי שנטל כדורי הרגעה, סמים ואלכוהול.

אז כאן בירושלים, בחדרו שבמלון, זמן לא רב לפני מותו, הכל היה מהודק ומוקפד ומכסה:

הריבועים בחולצת המשבצות הסוגרת על צוואר, השרוולים הארוכים המסתירים גוף, עד קצה כפות הידיים הגרומות הנראות כציפורני ציפור האוחזות בענף, והמכנסיים המשוכות למעלה מדי, גבוה מעל קו המותן. נו, ילד פולני.

איל יצהר הוא צלם שמלווה ומתעד מזה שנים את צדדיה ומרכיביה השונים של ההוייה הישראלית. במהלך השנים עבודותיו התפרסמו ב עיתונים שונים בינהם " מוניטין ", " כותרת ראשית ", רשת שוקן, מוספי "ידיעות אחרונות", עיתונות חוץ, "גלובס" ובתערוכות. והוא אינו אופטימי כלל

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 204 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

לארון וישוואנאת, מנתח עסקי בן 29 מארה"ב, היה חלום: לתרגם את "הארי פוטר" ליידיש ● בראיון בלעדי הוא מספר איך יצא לדרך ללא מו"ל וללא אישור המחברת, איך הסתיים המסע המופלא שלו, ואיך מדברות הדמויות בשפה שעליה גדל ● "האגריד מדבר בדיאלקט פולני כפרי, פילץ' מדבר במשלב ליטאי, ודמבלדור מדבר כמו חכם בתורה"

עוד 839 מילים

תיעוד מיוחד ירוק זה מעולה, אדום זה הכי גרוע

"הפסקתי להתעניין במספר החולים והנדבקים בקורונה בסין, יש לי תחושה שהמידע שנמסר לנו אינו אמין" ● בפרק השלישי ביומנה של יפעת פרופר, מתחילים לעלות סימני שאלה סביב דיווחי הממשל על פרוץ המגפה והטיפול בה, והשלטונות מצרים את צעדיהם של האזרחים - באמצעות אפליקציה מיוחדת שמקטלגת אותם לפי צבעים ● תיעוד מיוחד של עידן הקורונה בשנגחאי, הפרק השלישי בסדרה

עוד 3,045 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הַמִּשְׁפָּט

טיוטה להקדמה למבוא לעבודה סמינריונית בספרות, שתיכתב בעתיד על הרומן הגדול "המשפט", מאת פרנץ ביסמוט

עוד 1,494 מילים

"אנחנו יכולים להציע להם שיעורים אמיתיים ולראות את המרצים!"

ההתעניינות של סטודנטים יהודים מארה"ב בלימודים בישראל מעולם לא הייתה גבוהה יותר ● הסיבה: האקדמיה בארץ נערכת לחזרה לשגרה בסתיו, בעוד שבאמריקה שוררים כאוס וחוסר ודאות ● "זו תהיה הפעם הראשונה מזה זמן שנוכל לבלות עם חברים, ולהתחיל לחזור לחיים"

עוד 735 מילים

משרד הבריאות מזהיר מעליה חריגה בהדבקה: 64 מקרים ביממה האחרונה

בכירים בצה"ל וברשות הפלסטינית ממשיכים בפגישות התיאום, בניגוד להצהרות ● שגרירות ארה"ב מזהירה מפני הסלמה בשטחים ● אהוד ברק נגד שופטי העליון: שתיקתם בעניין נתניהו כשל מוסרי ● גבי אשכנזי תקף את הכוונה לקצץ בתקציב משרדו: פגיעה בלתי סבירה במשרד החוץ ● איציק שמולי ביטל קיצוץ של 20 מיליון שקלים בתקציב הטיפול לגברים מכים

עוד 39 עדכונים

משפט נתניהו: מה הלאה?

אחרי הפתיחה הדרמטית בתחילת השבוע, משפטו של ראש הממשלה נכנס כעת למסלול רצוף אתגרים ● מתי יתחיל מצעד העדים? בכמה ימים בשבוע יתנהלו הדיונים? מתי הנאשם מס' 1 יתייצב שוב באולם? והאם המשפט יעשה היסטוריה ויעבור למבנה אחר, הרחק מרחוב צלאח א-דין? ● יובל יועז צופה פני עתיד על בסיס תקדימי העבר

עוד 1,095 מילים

יו"ר לשכת עורכי הדין תוקף בחריפות את השר אוחנה

פרסום ראשון המשרד לביטחון פנים מקדם בימים אלה הצעת חוק לפיה השר אמיר אוחנה יהיה רשאי להגביל ואף לאסור לחלוטין ביקורים של עורכי דין, בני משפחה ואחרים אצל אסירים ועצירים - הכל תחת האמתלה של מניעת התפשטות הקורונה ● במכתב ששלח יו"ר לשכת עורכי הדין אבי חימי לאוחנה הוא תוקף בחריפות הן את עצם הצעת החוק - ובמיוחד את האופן החפוז והנסתר לכאורה שבו אוחנה מקדם את ההצעה

עוד 805 מילים ו-4 תגובות

סקרים שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלים כי האמון בבית המשפט העליון גדול כמעט פי שניים מהאמון שנותנים האזרחים בכנסת ובממשלה ● אפילו במחנה הימין, כמעט מחצית המצביעים תומכים דווקא בחיזוק מערכת המשפט ● כדאי לזכור את זה בפעם הבאה שנתניהו ותומכיו מכריזים כי "לפחות חצי מהעם חושב שתופרים פה ראש ממשלה" ● פרשנות

עוד 1,114 מילים ו-3 תגובות

מסתבר שזו באמת הבירה הטובה במזרח התיכון

פרק 7מדיס ח'ורי חזרה לטייבה אחרי שהשלימה תואר במנהל עסקים בבוסטון, כדי להשתלב בעסק המשפחתי, ובשנים האחרונות היא מנהלת את "בירה טייבה" ביד רמה ● היא הייתה שם באינתיפאדה השנייה, שכמעט חיסלה את העסק ● היא מתמודדת עם משבר הקורונה והפוגת הרמאדן ● אבל את הסיפוח, היא לא יודעת אם הם ישרדו ● אמיר בן-דוד ביקר אותה במפעל וחזר עם שלושה ארגזי בירה - שחוסלו במהירות גדולה בהרבה מהמתוכנן

עוד 1,914 מילים

נתניהו וכ"ץ הצהירו על סיוע של 100 מיליארד שקל, והעבירו רבע מזה

תכנית הסיוע הגרנדיוזית עליה הכריזה הממשלה כוללת סעיפים שבוצעו בתקציב נמוך בהרבה ממה שהובטח, הלוואות שאינן מהוות בכלל הוצאה תקציבית, ומענקים פיקטיביים שחוזרים על מענקים שמוזכרים בסעיפים אחרים ● כל זאת בזמן המשבר הכלכלי הקשה בתולדות המדינה, כאשר כרבע מהעובדים מובטלים ● הכלכלן ד"ר עאמר אבו קרן: "זו תכנית של שליפות וחוסר שקיפות מוחלט" ● "נראה כאילו נתניהו זרק מספרים, ואנשיו היו צריכים למלא אותם בתוכן"

עוד 2,538 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה