ארדן: "ליל הסדר מדאיג אותנו, לקראת החג יהיו החמרות נוספות"

גדעון סער: בני גנץ צריך לפתור את בעיית גודל הממשלה ● בנט: אם לא נתנהל נכון, עלולים להגיע למצב שיהיו לנו יותר מתאבדים מאשר מתים ● דיווח: חברי כנסת בכחול לבן דוחקים בגנץ לסגת מהדרישה שלא למנות את אדלשטיין ליושב ראש הכנסת

גלעד ארדן (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
הדס פרוש/פלאש90
גלעד ארדן
07:13 עריכה

הממשלה אישרה בלילה את תקנות החירום החדשות למאבק בהתפשטות נגיף הקורונה.

לא תתאפשר התכנסות, לרבות לא לצורך תפילה וחתונה, במרחב הציבורי. יתאפשר בכותל המערבי קיום מניין אחד, בכל תפילה, של 10 אנשים במרחק של 2 מטרים זה מזה. הלוויה תערך במקום פתוח בלבד ובהשתתפות של עד 20 אנשים. ברית מילה תיערך בהשתתפות של עד 10 אנשים. התקנות לעניין חתונה יכנסו לתוקפן ביום ז' בניסן התש"ף (1 באפריל 2020) בשעה 08:00.

– נקבע כי טרם הגעת העובד למקום העבודה, העובד ימדוד חום וימלא הצהרה על מדידת חום והיעדר תסמינים (חום גוף מעל 38 מעלות צלזיוס, שיעול, קושי בנשימה). העובד יגיע למקום העבודה עם הטופס המלא לאותו יום, ועל המעביד לאסוף ולשמור את הטפסים כאמור. לעניין עובד שאינו מועסק במסגרת עסק או משלח יד של המעסיק – הצהרה יכולה להיעשות בעל פה.

– במקום עבודה בו לא ניתן לשמור על מרחק של שני מטרים בין עובד לעובד ידאג המעסיק לאמצעים אחרים למניעת הדבקה.

– לכל עובד יוקצה ציוד אישי קבוע ככל הניתן. ציוד בשימוש של יותר מאדם אחד יעבור חיטוי קפדני לפני כל העברה מאדם לאדם.

– תינתן הנחיה לעובדים לשמור בקפדנות על כללי היגיינה ובכלל זה שטיפת ידיים.

– תינתן הנחיה לעובדים כי בעת שימוש במעלית במקום העבודה, לא יהיו במעלית יותר משני נוסעים.

– גם מעבדות לתיקון מוצרי תקשורת ומחשבים יורשו לקבל לקוחות בבית העסק בהתאם להנחיות משרד הבריאות. שירותי משלוחים מותרים לכל סוגי המוצרים ובהתאם להנחיות משרד הבריאות.

במקום עבודה לא ישהו בו-זמנית יותר מ-10 עובדים או 15% ממצבת העובדים, לפי הגבוה מביניהם. על אף האמור, רשאי מעסיק להעלות את מספר העובדים המרבי המותר לשהייה בו זמנית עד לשיעור של 30% ממצבת העובדים כל עוד ההעלאה חיונית לפעילות השוטפת של מקום העבודה, והמעסיק דיווח למנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה את שמות העובדים שנוכחותם נדרשת במקום העבודה, את תפקידם ואת הטעמים שבשלהם נדרשת נוכחותם כאמור. (מתייחס למקום עבודה לא חיוני)

– מנכ"ל בעסק שהוגדר כמקום עבודה חיוני לא יוכל לאפשר לעובדי המנהלה להגיע אלא במקרים שנוכחותם חיונית.

– לא תתאפשר קבלת קהל במקום העבודה אלא לצורך אספקת מוצרים או שירותים חיוניים ובלבד שצומצמו ככל הניתן מספר נותני השירות. (מתייחס למקום עבודה לא חיוני)

במקום עבודה שבו מועסקים דרך כלל עובדים במשמרות, ישבץ המעסיק, ככל האפשר, את אותה קבוצת עובדים יחד באותה המשמרת.

– במטרה להפחית את מספר עובדי המגזר הציבורי השוהים במקום העבודה, נקבע כי החל ממחר (ד׳) מנכ"ל לא יאפשר כניסה או שהיה של עובדים חיוניים, במקום העבודה, בשיעור העולה על 20% ממצבת העובדים. על כל חריגה נדרש המנהל להגיש דיווח לנציב שירות המדינה לגבי היקף העובדים החיוניים הנוספים שנוכחותם חיונית והטעמים לכך.

– הממשלה אישרה להוסיף עובדי פיקוח מהמגזר הציבורי המוסמכים בהטלת קנסות, שאינם עובדים חיונים במשרדיהם, כדי לסייע בהגברת האכיפה של הצווים והתקנות למניעת התפשטות נגיף הקורונה.

• הבהרה בעניין בעלי דוכנים בשוק קמעונאי: בעל דוכן בשוק קמעונאי רשאי לפתוח חנות מקוונת, שממנה יוכל לספק מוצרים בשירות משלוחים בלבד. הכל כמובן בתנאי שהשוק והדוכן עצמו סגורים לקהל.

• הבהרה לסעיף הנוגע ליציאת אנשים: הממשלה החליטה כי יציאה ממקום מגורים, תותר ליחיד או לאנשים הגרים באותו בית, לזמן קצר ולמרחק של עד 100 מטר ממקום המגורים.

07:20 עריכה

שורה של אישים הביעו תמיכה בבני גנץ ובכחול לבן בעקבות החלטתם המסתמנת להצטרף לממשלת נתניהו. תחת הכותרת "אין לנו ארץ אחרת" ולצד הסלוגן "רק יחד – אחדות עכשיו" פורסמה בתקשורת מודעה שבה נכתב, ש"מנהיגות נבחנת ביכולת לקבל החלטות קשות ואמיצות. מנהיגות נבחנת ביכולת לשלם מחיר אישי כבד".

על המודעה חתומים חברי הכנסת לשעבר שי פירון, עמרם מצנע ועליזה לביא, ראש המכון למחקרי ביטחון עמוס ידלין, הזמר קובי אוז, העיתונאי חנוך דאום, ראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות חיים ביבס, יושב ראש התעוררות עופר ברקוביץ', אנשי העסקים שלמה דברת, אודי אנג'ל וחמי פרס, הפעיל החברתי זיו שילון ואישים נוספים.

07:29 עריכה

החל משעות הצהריים כ-600 חיילים ומפקדים יסייעו לפעילות המשטרה במשימות של אכיפה וסיור במטרה למגר את התפשטות נגיף הקורונה.

08:24 עריכה

בישיבת הממשלה, שבה נידונו ההחמרות החדשות, הציע ראש הממשלה נתניהו להגדיר שלושה עד ארבעה אתרי הפגנות מפוקחים בכל יישוב, אולם היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט התנגד לכך – כך דיווח מיכאל שמש בתאגיד השידור כאן.

09:07 עריכה

מסתמן שמטעם כחול לבן יכהנו כחברי קבינט בני גנץ, גבי אשכנזי, אבי ניסנקורן, יועז הנדל וחילי טרופר. בנוסף אליהם כלול גם עמיר פרץ, אם יצטרף לממשלה. כך דיווח הבוקר מיכאל שמש בתאגיד השידור כאן.

09:21 עריכה

שניים מבני משפחתו של עמיר פרץ, ארי פרץ ואמו סימון, מתו במרוקו מקורונה בימים האחרונים – כך דיווח שמעון איפרגן ב"מאקו".

10:15 עריכה

27 מכונות הנשמה ושמונה מיליון מסכות שנרכשו הגיעו לישראל.

10:33 עריכה

מאות סטודנטים לסיעוד, שהשלימו את לימודיהם, יחלו לסייע באופן מיידי למערכת הבריאות – כך הודיע יושב ראש ועדת הקורונה בכנסת, עפר שלח.

10:39 עריכה

בליכוד מנסים לשכנע את כחול לבן לוותר את משרדי ממשלה, בין היתר בהצעה שהמפלגה תזכה בזכות הצבעה עודפת. כך שגם אם לכחול לבן יהיו פחות תיקים מספר הקולות שלהם בממשלה יהיה שווה לזה של הליכוד, ש"ס, יהדות התורה וימינה. בכחול לבן דוחים את ההצעה. כך דיווחה דפנה ליאל ב-N12.

11:24 עריכה

האלוף במילואים רוני נומה מונה לראש מטה המאבק בקורונה של עיריית בני ברק.

רוני נומה (צילום: גרשון אלינסון, פלאש 90)
נומה בגוש עציון, 2017 (צילום: גרשון אלינסון, פלאש 90)
11:56 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב אמר שמשרדו יגבש המלצות בעניין שימוש במסכות פנים. "בוחנים עם מומחים איך אפשר להסתובב עם מסכות מאולתרות, אפשר גם להשתמש בחתיכות בד", אמר.

12:28 עריכה

בית המשפט המחוזי מרכז מחק על הסף את תביעתו של שאול אלוביץ' לקבלת פיצוי של 10 מיליון ש"ח מהמדינה בגין ירידת ערך של תיק ניירות הערך שלו, שנתפס במסגרת חקירת תיק 4000.

במסגרת ההליך הפלילי שמתנהל נגדו, גובשה בין אלוביץ' לבין המדינה הסכמה שלפיה ההחזקה ברכוש התפוס שלו תוארך לתקופה, אשר בסיומה, ככל ולא יסתיימו ההליכים, יוכל איש העסקים לבקש שחרור של הרכוש התפוס. כחלק מההסכם, התחייב אלוביץ' "שלא לנקוט במהלך תקופת ההסכמה הליך משפטי כלשהו ביחס לרכוש התפוס ובכלל זה הליכים שעניינם טענות לזכות ברכוש התפוס".

למרות ההסכמה, הגיש שאול אלוביץ', יחד עם אחיו יוסי – שלא היה צד להסכם, אך החזיק יחד עם אחיו בתיק ניירות ערך – תביעה נזיקית בסך של 20 מיליון ש"ח בגין ירידת ערך של התיק ממועד התפיסה.

בהחלטה שמחקה על הסף את תביעתו של אלוביץ', ביהמ"ש קבע כי קיים אינטרס ציבורי בכיבוד הסכמים. עוד קבע ביהמ"ש כי בעוד שהמדינה ביצעה את חלקה בהסכם, כיבדה את ההבנות שהושגו ואף שינתה את מצבה לרעה כאשר שחררה לידי אלוביץ' חשבונות בנק ורכב שנתפס – איש העסקים פעל, בהגשת התביעה, בניגוד להסכם עליו חתם. בית המשפט קבע כי לא ניתן להתיר חזרה של צד מהסכם מהסוג הזה, לאחר שהצד שכנגד מילא את חלקו, אלא בהתקיים נסיבות חדשות, חריגות ובלתי צפויות שאינן מתקיימות בענייננו.

באשר ליוסי אלוביץ', בית המשפט קבע כי תביעתו תימשך כסדרה אך הבהיר כי אם יוסי אלוביץ' יודיע שהוא מבקש לשמור על זכותו להגיש תביעה בבוא העת יחד עם אחיו, וזאת על מנת לחסוך זמן שיפוטי, טרחה ובזבוז כפול של משאבים, בקשתו תענה בחיוב

החלטת בית המשפט בעניין אלוביץ'.

12:38 עריכה

מיכל פרץ, אשתו של השר רפי פרץ, מנהלת "מגעים קדחתניים" מול שרה נתניהו כדי שבעלה יתמנה לשר בממשלה הבאה – כך דיווחה שירית אביטן כהן מ"מקור ראשון", שציינה, שבסביבתו של יושב ראש הבית היהודי מכחישים את הדברים.

12:43 עריכה

טל שניידר מ"גלובס" מסבירה את ההתנגדות בליכוד למינוי אבי ניסנקורן לשר המשפטים.

13:26 עריכה

השר נפתלי בנט התנגד בישיבת הממשלה שנערכה בלילה לצמצום מצבת כוח העבודה מ-30% ל-15% – כך דיווחה גילי כהן בתאגיד השידור כאן. חרף התנגדותו התקבלה הצעתו של שר האוצר כחלון בעניין.

13:39 עריכה

דיווחים סותרים על המשא ומתן הקואליציוני – כך פרסם עמית סגל ב-N12. לפי חלק מהגורמים, חלה התקדמות במגעים, ולדברי אחרים, עדיין ישנה סטגנציה.

13:59 עריכה

גורמים בצוות המשא ומתן של כחול לבן אומרים שישנן שלוש נקודות מחלוקת עם הליכוד: איוש משרת יושב ראש הכנסת, זהות שר המשפטים ושאלת החלת הריבונות על השטחים שמעבר לקו הירוק – כך דיווח יובל קרני ב-ynet.

14:16 עריכה

גדעון סער קרא להקים "ממשלה רזה". בחשבון הטוויטר שלו פרסם חבר הכנסת קריאה לקצץ למשך תקופה מוגדרת את שכרם של בעלי הכנסות גבוהות במגזר הציבורי, בהם שרים, חברי כנסת ושופטים. "הערבות ההדדית והדוגמא האישית הם יסודות חשובים בהתמודדות עם משבר הקורונה", הוסיף.

דפנה ליאל כתבה ב-N12, שלו היה עתיד להיות חלק מהממשלה המתהווה, לא היה סער מצייץ נגדה.

14:18 עריכה

יולי אדלשטיין מאיים שאם לא יקבל תפקיד בכיר, יישאר חבר כנסת מן השורה – כך דווח בחדשות 12 ובחדשות 13.

14:26 עריכה

חברי כנסת בכחול לבן דוחקים ביושב הראש בני גנץ לסגת מהתביעה שיולי אדלשטיין לא יתמנה ליושב ראש הכנסת – כך דיווחה דפנה ליאל מחדשות 12. לדבריהם, התביעה תוקעת את המשא ומתן הקואליציוני ותתברר בעתיד כטעות.

15:03 עריכה

במכון הישראלי לדמוקרטיה פרסמו אתמול סקר דעת קהל, שבו נמצא שרוב הציבור – 52% – סבורים שבשל מצב החירום השורר אין לארגן בימים אלה מחאה. מרבית הציבור – 51% – מחזיקים בדעה שעל משרד הבריאות להוסיף ולנהל את המשבר הנוכחי. כך עדכן כתב זמן ישראל נתי יפת.

הסקר נערך בימים שלישי-חמישי בשבוע שעבר בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל.

15:07 עריכה

שר הביטחון, נפתלי בנט: "אני סבור שאנחנו יכולים מאוד מהר לפתוח מחדש את כלכלת ישראל. המגזר הפרטי בעיניי זה לב המשימה. אנחנו כרגע עלולים להגיע למצב שאם לא נתנהל נכון, יהיו יותר מתים מהתאבדויות מאשר מתים מקורונה".

15:20 עריכה

יו"ר מרצ ניצן הורוביץ על הבגרויות: "כל הגורמים מבקשים ממשרד החינוך לצמצם את מספר הבחינות. שנים מדברים על זה, מבקשים להעביר חלק מהבחינות לאוטונומיה של התיכונים, ועכשיו בגלל הקורונה זה הכרחי. אז הנה ההזדמנות לעשות את השינוי הגדול בבחינות הבגרות".

16:15 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח היום עם מנהל המכון למחקר ביולוגי, פרופ' שמואל שפירא, ושמע ממנו עדכונים על ההתקדמות במאמצי המחקר והפיתוח של המכון בנושא קדם החיסון והנוגדנים. שפירא ציין כי חלה התקדמות המשמעותית בתכנון החיסון ונערכים כעת לקראת מודל לתחילת הניסוי בבעלי חיים.

16:26 עריכה

הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי ואלוף פיקוד העורף תמיר ידעי נכנסו לבידוד

16:28 עריכה

התקנות החדשות של משרד הבריאות נחתמו על ידי הממשלה וייכנסו לתוקפן ב-17:30. בין היתר הוחלט כי קיים איסור על התקהלות של יותר משני אנשים, איסור יציאה לטובת חתונה, ואיסור קיום מניין לתפילה גם בשטח פתוח.

16:53 עריכה

ח"כ בני גנץ: "כינסתי היום את נשיאות הכנסת כדי להבטיח את המשך עבודתו התקינה של בית המחוקקים לנוכח מגבלות הקורונה. בהמשך להקמת הוועדות שיפקחו על עבודת הממשלה, החלטנו כעת להגדיל את מספר הח"כים שיוכלו לשהות במקביל במליאה ל-18. המטרה שלי היא לאפשר לכנסת לפעול ככל הניתן בהתחשב בנסיבות".

 

17:06 עריכה

ישראל דורגה במקום הראשון במדד המדינות הבטוחות ביותר מפני התפשטות נגיף הקורונה על פי הניתוח של Deep Knowledge Group.

17:46 עריכה

ח"כ גדעון סער קורא לח"כ בני גנץ לפתור את בעיית 'גודל הממשלה': "הפריטטיות אינה מצדיקה מספר שרים שווה, כי אפשר להגיע להסדרים שונים בתקנון עבודת הממשלה".

18:45 עריכה

ח"כ משה גפני סיכם עם שר העבודה והרווחה אופיר אקוניס על תשלום דמי אבטלה למטפלות המשפחתונים. איגוד משפחתוני בכוח לעובדים: "מדובר בבשורה אדירה ובאוויר לנשימה. אלפי משקי בית שנדונו לעוני ניצלו רגע לפני הפסח".

 

18:56 עריכה

ראשי צעירי הליכוד אבי קורקוס שיגרו מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו בו ביקשו ממנו לעמוד על ערכי המחנה הלאומי במו"מ להקמת ממשלת אחדות.

"אנו מבקשים כי ממשלה זו תעמוד ולא תזניח את עקרונות המחנה הלאומי, עקרונות שהליכוד חרט על דגלו במערכות הבחירות האחרונות, ערכים עליהם מושתתת תנועת הליכוד ומהווים האבן השואבת שלה", כתבו השלושה לנתניהו.

19:25 עריכה

נתניהו הורה לשר התקשורת דודי אמסלם לדרוש להפחית את מספר המרואיינים באולפני הטלוויזיה – כך פורסם בחדשות 13.

20:04 עריכה

ח"כ יאיר לפיד תקף את התנהלותו של ראש הממשלה נתניהו בעקבות הדיווח לפיו מאות בני אדם נכנסים לארץ ממוקדי סיכון ולא מועברים לבידוד במלון.

"בזמן שהציבור ברובו מתנהג למופת ושומר על ההנחיות, ראש הממשלה מאפשר למי שנוחת שכאן ממדינות עם תחלואה גבוהה להיכנס לישראל מבלי להיות בבידוד. את משבר הקורונה צריך לנהל במנותק משיקולים פוליטיים. אני קורא לראש הממשלה להחזיר את ההנחיות לתוקפן במיידי".

 

20:14 עריכה

השר לביטחון פנים גלעד ארדן התייחס לנגיף הקורונה בקרב הציבור החרדי: "במקרה של בני ברק נערכו דיונים כדי להחליט אם להטיל הסגר. היום בבני ברק יש ציות מאוד נרחב של האוכלוסייה למשטרה ולהנחיות משרד הבריאות. בגדול יש שיתוף פעולה, מלבד פלגים קיצוניים. הדבר הכי דחוף כרגע זה להוציא את החולים ואת המבודדים למלונות שמותאמים לציבור החרדי וזו המשימה הדחופה".

עוד הוסיף ארדן בראיון בחדשות 12: "ליל הסדר מדאיג אותנו, לקראת החג יהיו החמרות נוספות".

20:30 עריכה

שר הבריאות יעקב ליצמן מקדם העברת גופותיהם של יהודי התפוצות שמתו מקורונה לקבורה בישראל, בניגוד לעמדת אנשי במשרדו. לפי משרד הבריאות, המהלך עלול לסכן את בריאות הציבור הישראלי – כך דווח הערב בכאן 11.

20:34 עריכה

ראש הממשלה נתניהו קיים היום דיון בנושא בדיקות הקורונה, במסגרתו הנחה את משרד הביטחון לדאוג לרכש של ערכות הבדיקה באופן שיוכל לאפשר 30 אלף בדיקות ביום.

20:36 עריכה

ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו מבהיר כי ציוץ בטוויטר לכאורה שמופץ לטענתו בקבוצות של תומכי הליכוד, בו נכתב כי הוא עוזב את מפלגתו, הוא פייק ניוז. "כנראה שמישהו ממש נלחץ מהפעילות שלי ושל חבריי לסיעת ישראל ביתנו".

21:01 עריכה

ראש המל״ל מאיר בן שבת ומנכ״ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב תדרכו הערב את שרי הממשלה על תמונת המצב בהתמודדות עם מגיפת הקורונה ועל הצעדים המתוכננים למניעת ההתפשטות.

במסגרת התדרוך אמר ראש המל"ל בן שבת: "יעדי המדיניות שלנו כרגע הם ארבעה:
א. הבטחת בלימת המגיפה.
ב. שיפור ההיערכות להמשך ההתפשטות.
ג. יצירת תנאים ליציאה.
ד. חזרה זהירה איטית ומדורגת לשגרה אחרת לחלוטין מזו שהכרנו.
כל זה רק לאחר הפסח ורק לאחר השלמת ההכנות. אנחנו עדיין באזור המסוכן. די ביום אחד כמו פורים או בהתלקחות מקומית אחת, כדי להכשיל את כל מאמצינו ולכן חייבים להמשיך בהגבלות הקיימות ולמלא אחר כל ההוראות".

22:10 עריכה

בלשכת שר הבריאות יעקב ליצמן הכחישו את הטענות לפיהן השר פעל להבאת גופות נפטרים יהודים שחלו בקורונה לישראל, ומגדירים את הדיווח "פייק ניוז".

07:14 עריכה

בשבוע הבא תובא לאישור הכנסת חקיקת בזק, שנועדה לאשר בהקדם תיקון לחוק יסוד הכנסת בהוראת שעה לשלושה חודשים – זאת כדי לאפשר לח"כים שנמצאים בבידוד מחשש שנדבקו בקורונה להשתתף בדיונים בוועדות ובמליאת הכנסת, וכן להשתתף בהצבעות באמצעות כלים טכנולוגיים המאפשרים זיהוי קולי וחזותי. כך מדווח העיתון "ישראל היום".

יוזמי המהלך, שנעשה בתיאום עם יו"ר הכנסת ח"כ בני גנץ, הם יו"ר הוועדה המסדרת ח"כ אבי ניסנקורן וח"כ יזהר שי (כחול לבן).

ח"כ שי אמר כי "יש חשיבות רבה לכך שהתיקון לחוק יאושר בהקדם, כדי שהכנסת תוכל לתפקד ולא תשותק אם כמה עשרות ח"כים יהיו בבידוד, או שח"כים מסיעה מסוימת יידרשו להישאר בבידוד ואז תהיה בכך משום פגיעה בדמוקרטיה".

עוד 40 עדכונים
כל הזמן // יום רביעי, 3 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

מגפת הקורונה שוודיה: פסק דין, וחשבון

מסתבר שמגפת הקורונה חידדה גבולות בין מדינות וטישטשה גבולות אחרים: בין מומחים והדיוטות, בין מדענים וחובבי מדע, בין אפידמיולוגים בהכשרתם ויודעי דבר מטעם עצמם. כתבי חוץ, עיתונאֵי חצר, שלוחי מצווה, בעלי חשבון פייסבוק, ואפילו סתם בעלי מקלדת – כולם מזהים מגמות, מחשבים קיצים, ומוכיחים באותות ובמופתים איך טעו פרופסורים שסרבו לזמר עם המקהלה. ניחא. בין כל המכות שהנחיתה הקורונה, זאת נמנית עם הקלות ביותר.

מגפת הקורונה חידדה גבולות בין מדינות וטישטשה אחרים: בין מומחים והדיוטות, מדענים וחובבי מדע, אפידמיולוגים בהכשרתם ויודעי דבר מטעם עצמם

"האם שוודיה פירסמה את פסק הדין?" שאלה כותרת פוסט קודם. פירסמה גם פירסמה. האם טעה העולם כששיתק את החיים במדינה אחר מדינה? טעה גם טעה. הכיצד? 435 מתֵי קורונה למליון נפש בשוודיה ועדיין סופרים, לעומת 99 למליון בדנמרק ו-44 למליון בנורווגיה (31 במאי). היש הוכחה טובה מזו ליעילות הסגר? אין ספק שאם היה מוטל סגר בשוודיה, מספר המתים לא היה בדרכו לחצות את ה-500 למליון, אלא היה בדיוק כמו ב… בלגיה? (816 למליון, עם סגר), ספרד? (580 למליון, עם סגר), בריטניה? (566 למליון, עם סגר), צרפת? (441 למליון, עם סגר), הולנד? (347 למליון, עם סגר), אירלנד? (335 למליון, עם סגר), דנמרק? (99 למליון, עם סגר), נורווגיה? (44 למליון, עם סגר), ישראל? (31 למליון, עם סגר), בלארוס? (24 למליון, ללא סגר), יפן? (7 למליון, ללא סגר). עוד נחזור לבקר במועדון ההשוואות.

דועכת בשוודיה או לא?

התשובה בגרפים. לא במספר החולים שאובחנו אתמול, לא במספר המתים שדווח הבוקר, ולא באף מספר מצטבר.

נתחיל בשני גרפים פשוטים, שאינם מצריכים תעודות פטירה, סיווג סיבות מוות, או חישוב ממוצעים. שניהם נלקחו מהמרשם השוודי של היחידות לטיפול נמרץ ב-31 במאי.

גרף 1: מספר האישפוזים היומי של חולי קורונה ביחידות לטיפול נמרץ

מספר האישפוזים היומי של חולי קורונה ביחידות לטיפול נמרץ
מספר האישפוזים היומי של חולי קורונה ביחידות לטיפול נמרץ

גרף 2: מספר חולי קורונה יומי ביחידות לטיפול נמרץ

מספר חולי קורונה יומי ביחידות לטיפול נמרץ
מספר חולי קורונה יומי ביחידות לטיפול נמרץ

אין ספק ששני מדדי האישפוז מתארים נאמנה את מגמות המגפה בחולים קשים, שהם מקור התמותה. שני הגרפים תואמים את שלושת השלבים הקלאסים של עקומת מגפה, בכפוף לתנודות יומיות: התפרצות (עליה), שיא (היעצרות העליה ויציבות יחסית), ודעיכה (ירידה). הקו האדום המקווקו מדגים בערך את המהלך הצפוי לולא נעצרה המגפה והמשיך שלב ההתפרצות.

על פי מדדים אלה, מגפת הקורונה בשוודיה החלה להיעצר במחצית הראשונה של חודש אפריל. כדי לדייק בתאריכים נזדקק לגרפי תמותה ותחלואה המייצבים תנודות יומיות ותנודות מחזוריות. בשוודיה, כמו במדינות רבות אחרות, קטֵנים המספרים בסופי השבוע בהשוואה לאמצעיתו. השינויים המלאכותיים האלה נעלמים אם מציגים בכל יום את הממוצע של שבעת הימים האחרונים.

תמותה יומית

התמותה היומית מקורונה בשוודיה חדלה לטפס בקצב ההתפרצות סביב ה-12 באפריל (גרף 3, קו אדום מקווקו). שיא התמותה היומית מתוארך לאמצע אפריל. לאחר השיא נצפה שלב דעיכה איטי ועקבי ברובו, עם שיפוע מתון בהרבה משיפוע ההתפרצות.

גרף 3: ממוצע נע של מספר המתים היומי (מקור: המועצה השוודית הלאומית לבריאות ורווחה, 27 מאי).

ממוצע נע של מספר המתים היומי (מקור: המועצה השוודית הלאומית לבריאות ורווחה, 27 מאי). 
ממוצע נע של מספר המתים היומי (מקור: המועצה השוודית הלאומית לבריאות ורווחה, 27 מאי).

בעת כתיבת שורות אלה יורדת התמותה היומית הממוצעת בקצב של מקרה מוות אחד עד שניים ביום. אם יישמר הקצב הנוכחי, התמותה הסופית מוערכת בסדר גודל של 500-550 למליון.

התמותה היומית מקורונה בשוודיה חדלה לטפס בקצב ההתפרצות סביב ה-12 באפריל שיאה מתוארך לאמצע אפריל. אחריו נצפה שלב דעיכה איטי ועקבי ברובו, עם שיפוע מתון בהרבה משיפוע ההתפרצות

יש סיבות להניח שמספר המתים האמיתי נמוך ב-5-10% מהמספר המדווח. הספירה הרשמית של המועצה הלאומית לבריאות ורווחה, הגוף הרשמי לסטטיסטיקת תמותה, מושתתת על תעודות פטירה בהן רשומה קורונה כסיבת מוות. הצלבת הנתונים עם דיווחי מתים של הסוכנות לבריאות הצבור הראתה שב-12% ממקרי המוות המיוחסים לקורונה לא נמצאה בדיקת קורונה תומכת.

גם נתוני הסוכנות לבריאות הציבור לוקים בספירת יתר, שכן מוות מקורונה מוגדר כמוות בתוך 30 יום של חולה קורונה מאובחן, גם אם סיבת המוות היתה אחרת. ואכן, הצלבת הנתונים עם תעודות פטירה הראתה כי סיבת המוות לא היתה קורונה בקרוב ל-5% מהמקרים. נסכם: שני המקורות בשוודיה מדווחים על מספר מתים דומה, ושניהם כנראה שוגים בהערכת יתר – מסיבות שונות.

שיעור התמותה בשוודיה

לפני עידן ועידנים, כלומר לפני שלושה חודשים, העריך ארגון הבריאות העולמי את שיעור התמותה הממוצע מקורונה ב-3.4%, גבוה יותר מהערכה קודמת של 2%. גם המספר העגול 4% הוזכר בקצה הטווח.

לא דובים ולא יער. כבר בשלב מוקדם היה ברור כי אחוז לא מבוטל של הנדבקים אינו מפתח סימפטומים ולכן מספר הנדבקים גדול פי כמה ממספר המאובחנים. לפיכך, שיעור התמותה המחושב (אחוז המתים בקרב המאובחנים) גדול בהרבה משיעור התמותה האמיתי.

כבר בשלב מוקדם התברר כי אחוז ניכר מהנדבקים אינו מפתח סימפטומים, ולכן מס' הנדבקים גדול פי כמה ממס' המאובחנים. לפיכך, שיעור התמותה המחושב גדול בהרבה משיעור התמותה האמיתי

כדי לתקן את שיעור התמותה המחושב יש לחלקו ביחס שבין כלל הנדבקים באוכלוסייה לחולים המאובחנים. לדוגמה, שיעור התמותה המחושב בארץ הוא 1.6%. על פי ממצאים ראשוניים של סקר סרולוגי, מספר הנדבקים גדול פי 10 ממספר החולים הידועים, ולפיכך שיעור התמותה האמיתי הוא 0.16%. מחקרים דומים בעולם מייצבים את שיעור התמותה הממוצע מקורונה בטווח של 0.1%-1.1%.

היחס בין נדבקים למאובחנים תלוי, בין היתר, במדיניות הבדיקות בכל מדינה. מספר גדול של בדיקות קורונה ומדיניות בדיקות ליברלית צפויים להקטין את היחס, ולהיפך. בשלב מוקדם הוחלט בשוודיה להגביל את הבדיקות לחולים עם סימפטומים משמעותיים המופנים לבתי החולים ולא לנסות לאבחן כל מקרה אפשרי של המחלה. לפיכך צפוי שם יחס גדול.

ואכן, תוצאות מוקדמות מסקר סרולוגי בשוודיה, מראות כי מספר הנדבקים גדול בערך פי 25 ממספר המאובחנים. בהתאמה לכך, שיעור התמותה האמיתי מוערך ב-0.5%, בערך באמצע טווח התמותה בעולם. נזכיר כי 88% מהמתים בשוודיה היו בני 70 ומעלה (22% בני 70-79, 41% בני 80-89, ו-25% בני 90 ומעלה).

מספר החולים החדשים

מספר החולים החדשים חדל לטפס בקצב הקודם (קו אדום מקווקו) סביב ה-9 באפריל, כשלושה שבועות לאחר תחילת ההתפרצות (גרף 4). בשוודיה, כמו בכל העולם, נעצרה התפרצות המגפה בטווח של 2-4 שבועות מנקודת הזינוק, ללא סגר וללא חסינות נוגדנית של מרבית האוכלוסיה. הכיצד? ככל הנראה חלק גדול מאוכלוסיית העולם נושא חסינות תאית לנגיף כתוצאה מחשיפה קודמת לקרובי משפחתו. בתקופת ההתפרצות נוספו בכל מדינה אחוזים נוספים של חסינות נוגדנית עד שהושגה הרמה הנדרשת להשגת "חסינות עדר". לחילופין, יש המציעים תיאוריה נועזת על החלשות הנגיף.

בשוודיה, כבכל העולם, נעצרה ההתפרצות בטווח 2-4 שבועות מנקודת הזינוק, ללא סגר או חסינות נוגדנית של מרבית האוכלוסיה. כיצד? כנראה חלק גדול מאוכלוסיית העולם נושא חסינות תאית לנגיף

גרף 4: ממוצע נע של מספר החולים החדשים היומי (מקור: הסוכנות השוודית לבריאות הציבור, 30 במאי):

חולים חדשים, ממוצע נע
חולים חדשים, ממוצע נע

בניגוד למדינות רבות, גרף החולים החדשים בשוודיה מציג תקופת שיא מתמשכת ובה שני מהלכים גליים. התופעה אינה ייחודית לשוודיה. תמונת שיא מתמשך ניתן לראות גם בארה"ב, בבריטניה, בבלגיה ועוד, אם כי משך השיא חריג בשוודיה. ניתוח התופעה מצביע על שני הסברים אפשריים היכולים להתקיים בו זמנית:

1

עלייה שיטתית במספר הבדיקות במדינה, וכתוצאה מכך איבחון יתר של חולים בהשוואה לתקופה קודמת
גרף 5 תומך בהסבר. מספר בדיקות הקורונה בשוודיה שעמד על כ-20,000 בשבוע באמצע אפריל (תקופת ההתייצבות) עלה בעקביות ל-32,000 בשבוע באמצע חודש מאי. במקביל, ירד אחוז הבדיקות החיוביות מ-19% ל-11%, כך שמספר המאובחנים נותר יציב יחסית. נזכיר כי התמותה היומית ירדה בתקופה זאת – ללא ירידה מקבילה במספר החולים החדשים. כיצד מתיישבות המגמות הסותרות? האם הגדלת מספר הבדיקות העשירה את קבוצת המאובחנים בחולים קלים יותר שלא נבדקו בעבר, וכך הִסוותה מגמת ירידה במספר החולים היומי?

גרף 5: מספר חולי קורונה מאובחנים לעומת מספר הבדיקות (מקור: הסוכנות השוודית לבריאות הציבור, דו"ח קורונה שבועי, 29 במאי)

גרף 5: מספר חולי קורונה מאובחנים לעומת מספר הבדיקות (מקור: הסוכנות השוודית לבריאות הציבור, דו"ח קורונה שבועי, 29 במאי)
גרף 5: מספר חולי קורונה מאובחנים לעומת מספר הבדיקות (מקור: הסוכנות השוודית לבריאות הציבור, דו"ח קורונה שבועי, 29 במאי)

זאת גם השערתה של הסוכנות השוודית לבריאות הציבור. בסיכום הדו"ח השבועי מסוף מאי נכתב:

"הבדיקה המורחבת בקבוצות של אנשים שאינם זקוקים לטיפול בבית חולים עשויה להשפיע על מספר המקרים המדווחים. מספר המקרים השבועי, מבלי לכלול צוותי סיעוד וטיפול, דומה לשבוע הקודם. מכיוון שנתונים אחרים מצביעים על ירידה בהידבקות, הדבר מצביע על כך שיותר אנשים עם תסמינים קלים נבדקים כעת מבעבר, אך אין כיום נתונים זמינים לאשר זאת".

2

המדינה אינה יחידת מגפה אחידה
שיא מתמשך צפוי גם כאשר המדינה מורכבת מתת-יחידות גיאוגרפיות, שלהן תאריכי התפרצות שונים ותאריכי שיא שונים. כפועל יוצא מכך נוצרת סידרת גרפי מגפה החופפים רק חלקית (גרף 6). הגרף הכלל-מדינתי משמר את מישכו של שלב ההתפרצות, אבל "סיכום" העקומות מייצר שיא מתמשך ויכול למתן את שיפוע הדעיכה (גרף 7). כך קרה בארה"ב על 50 מדינותיה, וכך קרה גם בשוודיה על 21 מחוזותיה. למשל, מחוז שטוקהולם (30% מהחולים) הגיע לשיא המגפה בשבוע השני של אפריל, ואילו מחוז ואסטרה גוטלנד (15% מהחולים) הגיע לשיא כחודש מאוחר יותר.

גרף 6: סידרת עקומות מגפה זהות, בהסטה של 8 ימים

גרף 6: סידרת עקומות מגפה זהות, בהסטה של 8 ימים
גרף 6: סידרת עקומות מגפה זהות, בהסטה של 8 ימים

גרף 7: עקומת מגפה מסכמת

גרף 7: עקומת מגפה מסכמת
גרף 7: עקומת מגפה מסכמת

כתב האישום

תזכורת למי ששכח, או הדחיק.

מודלים אקדמאיים כבדי משקל ניבאו מליוני חולים ועשרות אלפי מתים מקורונה בשוודיה, אם תמשיך בגישתה הליברלית, נטולת סגרים וריחוק חברתי כפוי. על פי התחזית של המכון האמריקאי למדדי בריאות והערכה, מוסד מחקרי בעל שם, היו צפויים בשוודיה כ-2,800 מתים ביום בשיא המגפה, ומספר מצטבר של כ-75,000 מתים בסופה. קבוצת חוקרים רב-מיקצועית שוודית, בתיגבור בלגי, חזתה שההתנהלות השערורייתית של הרשויות בשוודיה תסתיים בקריסת היחידות לטיפול נמרץ (עומס של פי 40 מהתפוסה), ולפחות 80,000 מתים עד סוף חודש יוני.

קבוצת חוקרים רב-מיקצועית שוודית, בתיגבור בלגי, חזתה שההתנהלות השערורייתית של הרשויות בשוודיה תסתיים בקריסת היחידות לטיפול נמרץ (עומס של פי 40 מהתפוסה), ולפחות 80,000 מתים עד סוף יוני

אין-ספור כותרות בתקשורת העולמית הדהדו את התחזיות האפוקליפטיות. העולם עצר את נשמתו אל מול טיפשותה ורשלנותה של שוודיה וחיכה לספירה הנוראה. זאת, כידוע, בוששה לבוא. כמאה מתים ביום בשיא התמותה, לעומת צפי של 2,800. כ-5,000 מתים במגפה, לעומת צפי של 80,000 ויותר. היחידות לטיפול נמרץ לא הגיעו לשיא התפוסה.

כתב אישום מתוקן

משזוכתה שוודיה מכתב האישום המקורי בקול ענות חלושה, מיהר העולם להגיש כתב אישום מתוקן, שהרי זיכויה של שוודיה פרושו הרשעת העולם. כתב האישום המתוקן היה מוקטן וחלש אבל הודפס באותיות גדולות במיוחד. בעצם היה זה כתב אישום בצירוף פסק דין: שוודיה מואשמת ומורשעת בגרימת מוות ברשלנות מפני ששיעור התמותה למליון גבוה פי חמישה עד פי עשרה מזה של שכנותיה. המשחק ברולטה רוסית נסתיים באסון.

או שלא היתה זאת רולטה, ולא היה זה אסון.

סיבתיות

כל מי שנחשף ליסודות הפילוסופיה של המדע יודע שאין הוכחה לוגית לקשר סיבתי. כדי לדעת שהעדרו של סגר גרם לתמותה יתירה בשוודיה, יש לדעת את התשובה לשאלה "מה היתה התמותה מקורונה בשוודיה אילו הוטל בה סגר?". התשובה אינה בנמצא, כמובן. אם כן, מדוע סוברים כה רבים שהתשובה בידם? קל להבין. הם סמוכים ובטוחים שהתמותה בשכנות הסקנדינביות מייצגת בערך את התמותה בשוודיה, אם היה מוטל בה סגר (עד 100 למליון). אבל על מה מסתמכת האמונה הזאת, אם לא על הנחת יסוד לפיה תמיד היתה בארצות הסקנדינביות תמותה דומה מנגיף רספירטורי (שפעת למשל)?

נחדד את הנקודה: אם הנחת היסוד שגוייה, קורסת השרשרת כולה: התמותה מקורונה בשוודיה – אם היה מוטל בה סגר – לא בהכרח היתה דומה לתמותה מקורונה בדנמרק או בנורווגיה. יתכן שהיתה זהה לתמותה הנצפית. ואם כך, לא ניתן לטעון שהיעדר הסגר שיחק תפקיד כלשהו בקביעת מספר המתים. ההיסטריה העולמית סביב שוודיה אמורה להתחלף בהיסטריה עולמית על הפיאסקו העולמי.

התמותה מקורונה בשוודיה – אם היה מוטל בה סגר – לא בהכרח היתה דומה לתמותה מקורונה בדנמרק או בנורווגיה. ההיסטריה העולמית סביב שוודיה אמורה להתחלף בהיסטריה עולמית על הפיאסקו העולמי

למרבית המזל גם שר ההסטוריה יקבל הזדמנות לומר את דברו. הטבלה מציגה תמותה מוערכת למליון נפש בארצות הסקנדינביות במגפת הקורונה (נכון ל-31 במאי) ובשתי עונות השפעת הקודמות. עונת השפעת של 2017/2018 היתה קשה במיוחד: בארה"ב נרשמה התמותה הגבוהה ביותר מזה ארבע עשורים, כ-60,000 מתים, ושיעור התמותה באירופה הוערך ב-250 למליון.

טבלה: תמותה מוערכת למליון נפש

תמותה מוערכת למיליון נפש
תמותה מוערכת למיליון נפש

ברור כי תמותת השפעת אינה אחידה בשלוש המדינות בשנתיים הקודמות, והיא גבוהה יותר אצל שכנותיה של שוודיה (להוציא נתון חסר מנורווגיה). יתר על כן, בשפעת העונתית של 2017/2018 היתה התמותה בדנמרק גבוהה כמעט פי חמישה מהתמותה בשוודיה – הפוך ליחס התמותה מקורונה – ובלי כותרות בתקשורת. האם ייתכן הבדל תמותה מנגיף בין שוודיה ודנמרק בסדר גודל של פי חמישה, ללא סגר באף מדינה? קרה. בכיוון ההפוך לתמותה מקורונה! האם תתכן תמותה משפעת בארצות הסקנדינביות בסדר גודל של תמותה מקורונה? קרה. קרסה התשתית להנחת האסון בשוודיה.

בשפעת העונתית של 2017/2018 היתה התמותה בדנמרק גבוהה כמעט פי 5 מהתמותה בשוודיה – הפוך ליחס התמותה מקורונה – בלי סגר באף מדינה ובלי כותרות בתקשורת

ואם לא די בכך, הרי שגם בנורווגיה החלו להישמע ניצני פקפוק ביעילות הסגר. ניתוח שלאחר מעשה מלמד כי מקדם ההדבקה של הנגיף ירד ל-1.1 בקירוב בשעה שהוטלו ההגבלות הגורפות במדינה, וספק אם הללו תרמו להיעצרות המגפה.

לבסוף, נזכיר כי אין בסיס מחקרי ליעילותו של סגר כלל-מדינתי בהורדת תמותה ממגפה. שוודיה לא הימרה יותר משהימר העולם כולו, שכן פרט לחורבן כלכלי יכול סגר ממושך להעלות תמותה ממחלות אחרות שהטיפול בהן הוזנח ונדחה. סטטיסטיקת התמותה של 2020 תוציא פסק דין אמיתי בכל מדינה.

קורונה בבתי האבות

לפחות שליש מהמתים מקורונה, במדינות רבות, היו דיירי בתי אבות. כבר נכתב, ועוד ייכתב, על הנסיבות האומללות שהובילו לכך, ביניהן מדיניות סגר גורפת במקום טיפול ממוקד בפלח אוכלוסייה בסיכון גבוה. למרבה הצער, גם בהעדרו של סגר כללי, לא פסח המחדל על שוודיה, שכן כמחצית מהמתים מקורונה היו דיירי בתי אבות. תיאורים אנקדוטלים משוודיה ומנורווגיה (שהצליחה להימנע מגורל דומה) מלמדים עד כמה היו חשובים צעדי מנע נקודתיים.

לענייננו, קשה לדמיין כיצד סגר כלל מדינתי יכול להפחית תמותת דיירים סיעודיים בבתי אבות, וקל לדמיין כיצד סגר של בית אבות, בדיקות קורונה יומיות, ובידודי דיירים, יכולים להשיג את אותה מטרה.

קשה לדמיין כיצד סגר כלל מדינתי יכול להפחית תמותת דיירים סיעודיים בבתי אבות, וקל לדמיין כיצד סגר של בית אבות, בדיקות קורונה יומיות ובידודי דיירים, יכולים להשיג את אותה מטרה

יותר מכך, גם במדינות שקיימו את הסגר ככתבו וכלשונו – אירלנד למשל – מחצית מהמתים מקורונה היו דיירי בתי אבות. אגב, תמותת הקורונה באירלנד טיפסה ל-335 למליון (נכון ל-31 במאי), אבל בניגוד לשוודיה, אירלנד אינה מעסיקה את התקשורת בארץ ובעולם. ברור מדוע. אירלנד לא חרגה מהקונצנזוס העולמי.

טעויות

נתחיל בציטוט של לנסלוט הוגבן, זואולוג וסטטיסטיקאי (1895-1975):

"אין שום דבר מדעי במיוחד בזהירות מופרזת. המדע משגשג באמצעות הכללות נועזות".

ואפשר להוסיף: כל מדען טועה לפעמים, ומי שאינו רוצה להסתכן ולטעות, אולי עדיף שלא יהיה מדען. אבל אין דין שווה לכל הטעויות. יש טעויות מהותיות ויש אי דיוקים בניבוי. אם חזית מליוני חולי קורונה וחלו רק עשרות אלפים – הטעות מהותית. כך גם אם חזית 80,000 מתים, והמספר הסופי היה 5,000.

לעומת זאת, אם חזית 2,000 מתים והמספר הסופי היה 5,000, כשלת בדיוק הניבוי. אם חזית את שיא התמותה בשבוע הראשון של אפריל וטעית בשבוע – לא קלעת לתאריך.

בפוסט קודם כתבתי: 

"בעת כתיבת שורות אלה נפטרו בשוודיה כ-900 חולי קורונה. במדינה מתגוררים כ-10 מליון תושבים. אם אכן עברה שוודיה את תקופת השיא, התמותה מקורונה תהיה, לכל היותר, כפולה מהתמותה השנתית שם משפעת (הנעה בין 50 ל- 100 נפטרים למליון)".

על מה הסתמך הניבוי שנתברר כשגוי?

ראשית, באותה עת היו רק מדינות בודדות שהגיעו לשלב הדעיכה של המגפה, ביניהן סין, דרום-קוריאה, אוסטרליה ואוסטריה. בכולן נצטיירה עקומת פעמון סימטרית למדי של מספר החולים החדשים, ושיא שנמשך עד לשבוע. להדגמה, מוצגים כאן הגרפים של אוסטריה (מקור: וורלד-או-מיטר).

מספר החולים באוסטריה
מספר החולים באוסטריה
מספר המתים באוסטריה
מספר המתים באוסטריה

כאשר עקומת המגפה סימטרית בערך, מספר המתים הסופי הוא בערך פי שניים ממספר המתים עד לשיא. לדוגמה, עד לשיא התמותה באוסטריה (7-10 באפריל) נספרו כ-300 מתים, וסך המתים הסופי מתקרב ל-700. אם שיא התמותה בשוודיה היה בשבוע הראשון של אפריל, ומספר המתים עמד על 900, הרי שסך המתים אמור היה להיות כפול (ולכל היותר פי שניים משפעת, עד 200 למליון). רק בשבועות הבאים נתברר כי במרבית המדינות, כולל ישראל, שלב הדעיכה איטי וממושך בהרבה משלב ההתפרצות. עקומות התמותה לא היו סימטרית.

שנית, שוודיה לא עברה את שיא התמותה ביום כתיבת המאמר (11 באפריל). השיא מתוארך לאמצע אפריל. בחמשת הימים הבאים עלה מספר המתים ל-1300.

בפוסט קודם עוד יותר כתבתי: 

"למרבה הצער, האווירה הנוכחית מלמדת ששום טיעון לא ישכנע את המשוכנעים פרט לקבוצת ביקורת אחת: שוודיה".

כנראה שגם זאת היתה טעות. דבר לא ישכנע את מי שמשוכנע שהסגר העולמי הציל את העולם מנגיף הקורונה. לא הפוסט הנוכחי, לא מאמרים אחרים, וגם לא סטטיסטיקת התמותה של 2020.

אייל שחר הוא פרופסור אמריטוס לבריאות הציבור (אוניברסיטת אריזונה), בוגר בית ספר לרפואה (אוניברסיטת ת"א), מוסמך באפידמיולוגיה (אוניברסיטת מינסוטה), היה בגימלאות ונהנה מכל רגע עד שפרצה מגיפת הקורונה והכריחה אותו לחזור לעבודה. http://www.u.arizona.edu/~shahar/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 2,413 מילים

משרד הבריאות פותח במבצע בדיקות סרולוגיות, מהמקיפים בעולם, לזיהוי חולי קורונה

עשרות אלפי בדיקות דם, שהחל להיערך היום בבני ברק ויתרחבו בשבוע הבא לשאר הארץ, ייערכו בלמעלה ממאה יישובים ● השימוע של דוד ביטן ייערך בחודש הבא ● יושב ראש האופוזיציה לפיד נפגש עם ראש הממשלה נתניהו, לראשונה מאז הושבעה הממשלה החדשה ● סמוטריץ' על גניבת ציוד צבאי בדרום: "בדואי שמתקרב לגנוב - צריך לירות בו"

עוד 29 עדכונים

נ' עברה בדיקת קורונה ונשלחה לבידוד ביתי עד לקבלת התוצאות, אבל לא היה לה בית מתאים להתבודד בו ● כשפנתה לקופת החולים עם הבעיה, היא הופנתה למשרד הבריאות, שהפנה אותה לעירייה, משם הופנתה לפיקוד העורף וחוזר חלילה ● לבסוף היא נאלצה לשכור דירה זמנית על חשבונה - ולא בפעם הראשונה ● בפיקוד העורף אומרים בתגובה שהמלוניות עדיין פעילות, אך הם לא אחראים לשיכון המבודדים

עוד 627 מילים

הזהב השחור של ד"ר זיו

פרק 9כמעט בלתי נמנע שעיתונאי מתל אביב יגיע להתנחלות בגדה המערבית עם סטיגמות בתא המטען, ולכן זה תמיד משמח כשהסטיגמות האלה חוטפות כאפה ● אמיר בן-דוד פוגש במסעו דוקטור למדעי המוח ומנסה לדבר איתו על הסיפוח, על פוליטיקה ועל יחסי המתנחלים והפלסטינים ● את ד"ר נדב זיו הרבה יותר מעניין לדבר על תשוקתו הגדולה: ייצור ביו-פחם ● בסוף הם התפשרו - ויצא ראיון מעניין במיוחד

עוד 2,087 מילים

"גם אם נוכל לעזור לאישה אחת בלבד, זה שווה את המאמץ"

כל אישה שמגיעה לבית מרקחת בספרד ואומרת את מילות הקוד "מסכה 19", מאותתת בכך על מצוקה ● בתגובה, הרוקח ממלא טופס מיוחד ומעביר אותו בדיסקרטיות לרשויות ● היוזמה הספרדית כבר אומצה בצרפת ובהולנד, ונתונים ראשוניים מעידים על תרומתה למאבק באלימות במשפחה ● למה בישראל היוזמה הזו נדחתה, ומדוע רשויות הרווחה מסתייגות מקמפיינים ברוח דומה ברשתות החברתיות?

עוד 1,977 מילים

למקרה שפיספסת

חינוך פיננסי אחרי קורונה

כשהתחלתי ללמוד את תחום הכלכלה האישית לפני בערך 20 שנה, היו מומחים שאמרו: "שימו בצד 10% מההכנסה השוטפת שלכם לחיסכון". אחרים אמרו 30%, והיו גם כאלה שאמרו 50%.

50%?!

איך ישראלים, שבקושי סוגרים את החודש, יכולים לשים בצד 50% עבור חיסכון ממשכורות הנטו שלהם?

לפני כ-20 שנה היו מומחים שאמרו: "שימו בצד 10% מהכנסתכם השוטפת לחיסכון". אחרים אמרו 30%, והיו שאמרו 50%. איך ישראלים שבקושי סוגרים את החודש יכולים לשים בצד 50% ממשכורות הנטו שלהם?

לאחרונה שמעתי את דן אריאלי מעביר פרזנטציה מצויינת על רקע תקופת הקורונה. הוא שיתף תובנה מעניינת.

חלק מהשווי הפיננסי שלנו נראה לכל: הבית שאנחנו גרים בו, הרכב שאנחנו נוסעים בו, הבגדים והתכשיטים שאנחנו לובשים ועונדים, והשמחות שאליהן אנחנו מזמינים את קרובינו וחברינו.

אבל חלק מהשווי שלנו מוסתר ואינו ידוע לאנשים מבחוץ, כלומר כמה כסף ונכסים אחרים צברנו.

אריאלי הצביע על כך שאנשים נוטים להשקיע יותר ברכוש הנראה, אשר מרשים אחרים ומקנה מעמד חברתי. לעתים קרובות, השווי האמיתי שלהם במדד של יציבות כלכלית נמוך בהרבה לעומת האופן שבו הוא נראה לקהילה מסביב.

כתוצאה מכך, כשנוחת משבר, אנשים אינם נערכים ואין להם כרית מגינה ליפול עליה.

מאחורי הקלעים ממתינים כמובן הבנקים וסוחרי השוק האפור, שמציעים הלוואות עם סיכוי גבוה שהלווים לא יוכלו להחזיר.

ככל שחוסר היציבות החברתית קשה כרגע, הצרות יהיו הרבה יותר קשות בעוד שנה-שנתיים כאשר מספר גדול של אנשים לא יוכלו להחזיר את ההלוואות ויכנסו להליכי הוצאה לפועל.

אז מסתבר שאולי המומחים הפיננסים צדקו, אולי צריך באמת לשים בצד יותר כסף למצבי חירום.

אולי הקורונה היא הזדמנות טובה לבחון מחדש את הרגלי הקניות שלנו, ובמיוחד לחשוב על הערכים שאנו רוצים להעביר לדור הצעיר.

מי קובע מה אנחנו צריכים לקנות? הסטייליסטים ומעצבי המותגים שמרוויחים הון עתק מהתאווה האינסופית שלנו לרכוש אופנה חדשה וחפצים יותר חדשניים?

דן אריאלי הצביע על הנטיה להשקיע יותר ברכוש הנראה, שמרשים אחרים ומקנה מעמד חברתי. לעתים קרובות, השווי האמיתי במדד היציבות הכלכלית נמוך בהרבה לעומת האופן שבו הוא נתפש בעיני הקהילה מסביב

מי אומר שאנחנו צריכים להזמין מאות אנשים לשמחות משפחתיות? האם אנשים באמת נהנים מהאירועים הללו?

כל כמה זמן אנחנו צריכים לאכול בחוץ? האם אנחנו יכולים להכין יותר אוכל בעצמנו ולשבת ולהינות מארוחות בבית?

מה מביא לנו אושר? ארון צפוף ודחוס בדברים, או יותר מדפים מרווחים ומסודרים?

בשורה התחתונה, מי אחראי למצב הכלכלי שלנו? על מי אנחנו יכולים לסמוך שיושיע אותנו? הממשלה, הבנקים, ההורים והחמים שלנו, או אנחנו עצמנו?

קורונה היא שעון מעורר חשיבה מחדש כפויה של הניהול הכלכלי האישי שלנו.

אולי נחשוב לעשות דברים אחרת, ולשנות כמה הרגלי קניה וחיסכון.

והכי חשוב מכל, אנחנו חייבים להעביר את הלקחים הללו לדור הצעיר.

מינדי אייזנר היא מייסדת ומנכ"לית עמותת "חיים בפלוס". היא פועלת למניעת חובות ועוני באמצעות חינוך פיננסי לצעירים. מינדי עלתה לארץ מטורונטו, קנדה וגרה עם משפחתה ברעננה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 390 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

לא סביר שארה"ב תאפשר את הסיפוח כבר ב-1 ביולי

ארבעה שבועות לפני המועד שקבע נתניהו להחלת הריבונות, נראה כי ראש הממשלה ייאלץ לחכות עוד זמן מה ● עבודת ההכנה של צוות המיפוי המשותף לישראל ולארה"ב ספגה עיכוב של שבועות ואולי אף חודשים בגלל משבר הקורונה, אומר מקור בכיר לזמן ישראל ● בנוסף, אומר המקור, ביקור של קושנר בירושלים לפני סיום התהליך נתפס כהכרחי

מאד לא סביר שהממשל האמריקאי יאשר מהלך חד-צדדי של ישראל לסיפוח חלקים בגדה המערבית ב-1 ביולי, כפי שתכנן ראש הממשלה בנימין נתניהו. כך אמר הלילה מקור בכיר המעורב בנושא לזמן ישראל.

למעשה, יעברו שבועות ואף חודשים עד שהצוות הישראלי-אמריקאי האמון על הכנת המפות יסיים את עבודתו – תנאי שהבית הלבן הציב לפני שיתמוך בהחלת ריבונות, אמר המקור.

צוות המיפוי אמור לשרטט את הגבולות המדויקים של האזורים עליהם ישראל מבקשת להחיל ריבונות – משימה קשה הדורשת עבודת שטח מדויקת, על פי המקור. אלא שחבר משמעותי בצוות מהצד האמריקאי – הממונה על העניינים הישראליים-פלסטיניים במועצה לביטחון לאומי, סקוט ליית' – נבצר מלהגיע לאזור מאז התפרצות מגפת הקורונה.

צוות המיפוי המשך לפעול באופן חלקי במהלך התפרצות המגפה, אך גורמים רשמיים המעורבים בתהליך אישרו כי נוכחותו של ליית' נחוצה על מנת להשלים את עבודת הצוות. לא ברור מתי ליית' יוכל להגיע לישראל, וגם אם יגיע בקרוב, ספק אם הצוות יוכל לסיים את עבודתו לפני ה-1 ביולי.

גורמים רשמיים המעורבים בתהליך אישרו כי נוכחותו של ליית' נחוצה על מנת להשלים את עבודת הצוות. לא ברור מתי ליית' יוכל להגיע לישראל, וגם אם יגיע בקרוב, ספק אם הצוות יוכל לסיים את עבודתו לפני ה-1 ביולי

סיבוך נוסף במאמץ הישראלי לסיים את עבודת המיפוי במהרה היא העובדה שבכירים בבית הלבן, האחראים על נושא הסיפוח – יועץ הנשיא ג'ארד קושנר והשליח המיוחד לתהליך השלום אבי ברקוביץ' – לא ביקרו בישראל מאז שדונלד טראמפ חשף את תוכנית המאה בינואר.

מקורות המעורים בנעשה אמרו לזמן ישראל כי לא סביר שהבית הלבן יתמוך בסיפוח ישראל לפני שהשניים יגיעו לירושלים לשיחות בנושאים שנותרו פתוחים.

נתניהו אמר לחברי סיעת הליכוד בשבוע שעבר כי הוא מתכנן לפתוח בתהליך החלת הריבונות ב-1 ביולי – התאריך שנקבע בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול-לבן, הסכם המאפשר לראש הממשלה שיקול דעת אבסולוטי בנושא.

אך על פי ההסכם, ישראל תוכל לקדם את תוכניתו של נתניהו להחיל ריבונות בבקעת הירדן ועל כל היישובים בגדה המערבית רק עם שיתוף פעולה מלא של הבית הלבן.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן, ושר התיירות, יריב לוין, במהלך פגישה לדיון במיפוי הרחבת הריבונות הישראלית לשטחים בגדה המערבית, שהתקיימה באריאל ב-24 בפברואר 2020 (צילום: David Azagury/US Embassy Jerusalem)
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן, ושר התיירות, יריב לוין, במהלך פגישה לדיון במיפוי הרחבת הריבונות הישראלית לשטחים בגדה המערבית, שהתקיימה באריאל ב-24 בפברואר 2020 (צילום: David Azagury/US Embassy Jerusalem)

ממשל טראמפ התחייב להכיר בריבונות שתוחל כל עוד ההנהגה בישראל תפעל על פי המתווה שהוצג בוושינגטון בתחילת השנה. מאז, כמה שרי ליכוד העריכו כי יישום תוכנית הריבונות תיאלץ להידחות.

זאב אלקין, למשל, אמר בראשון כי אין כל ביטחון שעבודת צוות המיפוי תסתיים עד ה-1 ביולי, וכי החלת הריבונות תצטרך להידחות מעט.

"אני יודע שעובדים על המפה ויכול להיות שהתהליך הזה ייקח עוד קצת זמן", אלקין אמר בראיון לגלי צה"ל. "ה-1 ביולי הוא התאריך הראשון שבו אפשר להביא את זה לדיון בממשלה ובכנסת. ייתכן שזה ייקח עוד כמה ימים או כמה שבועות".

אלקין: "אני יודע שעובדים על המפה ויכול להיות שהתהליך הזה ייקח עוד קצת זמן. ה-1 ביולי הוא התאריך הראשון שבו אפשר להביא את זה לדיון בממשלה ובכנסת. ייתכן שזה ייקח עוד כמה ימים או כמה שבועות

ביום שני, נתניהו קיים שיחת ועידה בנושא עסקת המאה – ובכלל זה תוכנית ישראל לספח כ-30% מהגדה המערבית – עם קושנר וברקוביץ'. שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן ושגריר ישראל בארה"ב רון דרמר השתתפו בשיחה גם כן.

לא ישראל ולא ארה"ב פרסמו את תוכנה של השיחה, אולם ערוץ 13 ציטט מקורות אמריקאים כאומרים שבכירים בממשל שם בוחנים מתי ואיך בדיוק ישראל מתכוונת להתקדם עם סיפוח חד-צדדי – וכי לא הצליחו לקבל תשובה חד-משמעית בשיחת הוועידה הזו.

הדיווח בערוץ 13 אף ציטט מקור ישראלי בכיר שאמר כי "הרושם הוא שבבית הלבן מצננים את ההתלהבות בעניין הסיפוח ורוצים להאט את התהליך", מאחר שהממשל האמריקאי עסוק כרגע במחאות ברחבי ארצות הברית ובמשבר הקורונה – הבריאותי והכלכלי.

אתמול (שלישי), נתניהו נפגש במשרד ראש הממשלה עם נציגי מועצת יו"ש, המתנגדים לתוכנית טראמפ משום שהיא תומכת, לפחות בתיאוריה, בהקמת מדינה פלסטינית על 70% משטחי הגדה המערבית.

בנימין נתניהו עם ראש עיריית אפרת עודד רביבי, בעת ביקור ראש הממשלה בהתנחלות ב-31 ביולי 2019 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)
בנימין נתניהו עם ראש עיריית אפרת עודד רביבי, בעת ביקור ראש הממשלה בהתנחלות ב-31 ביולי 2019 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)

גורם בקרב ראשי המתנחלים אמר לזמן ישראל כי נתניהו רמז בפגישה שהאמריקאים מקשיחים את עמדותיה וציטט את ראש הממשלה כאומר שהבית הלבן "כבר פחות נלהב מהרעיון של החלת הריבונות". על פי אותו גורם, הפגישה היתה מתוחה וראשי המתנחלים יצאו ממנה בתחושה כי הסיפוח לא יקרה "במהירות או בהיקף" שנתניהו הבטיח במקור.

מצד משרד ראש הממשלה, עם זאת, ציינו כי נתניהו אמר בפגישה כי השיחות עם האמריקאים עדיין נמשכות בהתייחסו, ככל הנראה, לעבודת צוות המיפוי.

עוד 634 מילים

משהו השתבש במערכת ההפעלה של ניר ברקת

ראש עיריית ירושלים לשעבר מצליח לעשות כל טעות טירון אפשרית בזירה הפוליטית ● הוא הרגיז את האיש החזק בליכוד, ישראל כ"ץ ● הוא העליב את האיש המסוכן בליכוד, גדעון סער ● הוא מעצבן את נתניהו ובני ביתו, מפר הנחיות משרד הבריאות ונעדר מהצבעות החשובות למפלגתו ● בליכוד מתבדחים בסרקזם על המיליארדר בעירייה שהפך למיליונר בכנסת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 689 מילים ו-1 תגובות

התעשיינים רוצים הקלות מהמדינה, אבל משחקים באש

בחסות משבר הקורונה, התעשיינים מצפים להקלות בפיקוח ובביורוקרטיה, בהתאם למגמות בעולם המערבי ● אבל אירועים כמו שרפת הענק בבז"ן - שהובילה השבוע להרשעה ועסקת טיעון - מזכירים לנו שכאן זה ממש לא אירופה ● אם המפעלים הגדולים רוצים שהציבור ייתן בהם אמון, הם צריכים לשמור הרבה יותר טוב על הסביבה והבריאות

עוד 764 מילים

הרשות הפלסטינית הסירה את הסגר שהטילה עם פרוץ הקורונה, אבל החנויות שם עדיין ריקות והתושבים בלא מקור הכנסה ● הקצביות מציעות סחורה בחצי המחיר, אך איש לא קונה, ותושבי הגדה המערבית חיים על פיתות וירקות ● כוונות הסיפוח רק מחמירות את המצב ● "הפלסטינים בבקעה לא יקבלו אזרחות, ואת האדמות שלהם ייקחו. במקרה הטוב הם ימשיכו להיות כוח עבודה זול לישראל" ● ועל המקרה הרע איש לא מעז לחשוב

עוד 1,242 מילים ו-1 תגובות

חוק הסמכויות המיוחדות הוא שעת חירום לדמוקרטיה

ההיגיון בבסיס הצעת החוק, שאמור להחליף את תקנות שעת החירום למאבק במגפת הקורונה, משקף פגיעה קשה בעקרונות היסוד של הדמוקרטיה, ובכלל זה עקרון הפרדת הרשויות ● העובדה שאלפי אזרחים כבר הגישו התנגדויות לחוק היא מעודדת ● אבל דווקא דברי הרגיעה של בני גנץ אתמול הם זריית חול בעיני הציבור ● פרשנות

עוד 1,044 מילים

בתום הערכת מצב אצל רה"מ: התיכונים והחטיבות לא ייסגרו

כחול לבן וישראל בכר הגיעו לפשרה לאחר שנשמע בהקלטה מכנה את גנץ "טיפש" ● כעשרת אלפים תלמידים ומורים נמצאים בבידוד ● תושב הצפון נעצר בחשד שפרסם פוסט, שבו איים לפגוע בנתניהו ● בנט: ישראל איבדה אפשרות לבצע 60,000 בדיקות ביום

עוד 43 עדכונים

לנתניהו לא תהיה ברירה אלא לדחות את הסיפוח לאוקטובר

בזמן שארה"ב מתמודדת עם מאה אלף מתים מקורונה ושבוע רצוף של מחאות אלימות ברחבי המדינה, נתניהו ממשיך בדיונים עם הבית הלבן במטרה לקדם את תוכניתו להחיל ריבונות בגדה המערבית כבר בחודש הבא ● אך נתניהו צריך לתמרן את מסלול הריבונות גם בתוך הימין הישראלי, וכאן הדרך רצופת מוקשים - כולל במפלגתו שלו ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 777 מילים ו-1 תגובות

נתניהו ניצח? אנחנו ניצחנו!

בזמן שאחרים עסקו בסיפוח, ברוטציות ובהמצאת משרדי ממשלה, ש"ס ויהדות התורה זכו במשרדים חשובים ובהשפעה חסרת תקדים על קביעת המדיניות הכלכלית של ישראל - בלי רעש וצלצולים ● חביב רטיג גור משרטט את דרכן של המפלגות החרדיות למוקדי הכוח, ואת הפחד שלהן לאבד השפעה ● פרשנות

עוד 1,939 מילים

סיפור מסריח

פרק 8מפעלים לטיפול בפסולת הם הדבר האחרון שמישהו רוצה ליד הבית ● תהליך הטיפול בפסולת, בעיקר בפסולת מסוכנת, מייצר מפגעים בריאותיים ואסתטיים; מזהם את המים, האוויר והקרקע; וכרוך במטרדי רעש וריח ● לא הפלא וגם ממש לא פלא, אם כך, שרוב אזורי הפסולת של מדינת ישראל הם בכלל בגדה המערבית ● אמיר בן-דוד ממשיך במסעו על מפת הסיפוח, והפעם הוא נוסע בעקבות הריח

עוד 2,102 מילים

גם כאשר הם מחמיאים לראש הממשלה וגם כאשר הם "תוקפים" אותו, שקד וחבריה לא מתבלבלים לרגע ● מהלכי ימינה בימיה הראשונים באופוזיציה מציירים אותה כמפלגה השייכת בכל מהותה לממשלת נתניהו החמישית ● השחיתות זורמת לה בציציות והיא סלע קיומה, שהרי בלעדיה לא יתאפשר משטר האפרטהייד שאליו היא חותרת ● פרשנות

עוד 1,457 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה