חסידים בתפילה. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
מדוע הועלו תלמידי הישיבה ממוקד ההתפרצות לטיסות רגילות?

טיסות הקורונה - הסיפור האמיתי

תחקיר זמן ישראל

בעקבות התפרצות הקורונה בקהילה החרדית בניו יורק, מאות תלמידי ישיבה עם אזרחות ישראלית ביקשו לחזור במהרה לארץ ● משרד הבריאות חשש כי פוטנציאל ההידבקות וההדבקה שלהם גבוה, אך רבים מהם עלו לכמה טיסות אל על, והעמידו בסכנה את שאר הנוסעים - שלא ידעו על כך דבר ● עשרות מתלמידי הישיבה התגלו כנשאי הנגיף, ושאר הנוסעים המבוהלים רוצים לדעת מי החליט להסתיר מהם את האמת

ביום רביעי, 18 במרץ, בסביבות 12 בצהריים, חיכתה עדי ישראל, סטודנטית למשחק בת 22, לעלות על טיסת אל על לארץ, כשהעלייה למטוס נדחתה ללא הסבר.

"נוסעים יקרים, טיסה LY002 מניו יורק לתל אביב תמריא בשעה 13:30 במקום ב-12:30 כפי שתוכנן במקור", נכתב בסמס שקיבלה אמה של עדי בדימונה, אשר חיכתה לבתה שהייתה אמורה לשוב מלימודי משחק בבית הספר של לי שטרסברג.

"נגיף הקורונה התפשט בניו יורק", מסבירה ישראל מדוע החליטה לטוס בחזרה באותו יום. "עברנו ללימודים אונליין. אימא שלי רצתה שאני אחזור הביתה".

היא גם חשבה שישראל תהיה מקום טוב יותר להיות בו במהלך התפשטות המגפה, מכיוון שבשונה מארצות הברית, יש בה ביטוח בריאות לאומי. "חשבתי שעדיף להיות במערכת הבריאות הישראלית, בארץ יש לי ביטוח רפואי יותר טוב".

אבל בזמן שחיכתה לעלות למטוס, עדי הבחינה בצוות של אל על מתייעץ עם אנשי הביטחון. "נא לשבת", אמר הצוות לנוסעים. "אנחנו עדיין לא מעלים למטוס".

בזמן שחיכתה, היא קיבלה סרטון וידאו מאמה, שצילמה את דיווח החדשות ישירות ממסך הטלוויזיה בסלון ביתם. כשבתחתית המסך מופיעה הכותרת "מטוס הקורונה", עמליה דואק סיפרה לצופי חדשות 12 כי העלייה לטיסת אל על בנמל התעופה JFK נעצרה בשל חשש שכמה מהנוסעים באו במגע עם נשאי קורונה.

"אנחנו יודעים שבקהילות היהודיות (החרדיות) שם הייתה הדבקה המונית, בניו יורק", אמרה הכתבת למגיש באולפן. "היו בתי כנסת שנכנסו להסגר, וזו בדיוק המטרה, למנוע מאותם אנשים להגיע כאן לישראל, אל הקהילות החרדיות כאן.

"אנחנו יודעים שבקהילות היהודיות (החרדיות) שם הייתה הדבקה המונית, בניו יורק", אמרה הכתבת. "היו בתי כנסת שנכנסו להסגר, וזו בדיוק המטרה, למנוע מאותם אנשים להגיע אל הקהילות החרדיות כאן"

"אני מזכירה לך שדיווחנו שגם בדיונים בלשכת ראש הממשלה מסמנים את הקהילות החרדיות והערביות כאלה שעדיין לא נענות לנהלים, ולכן הניסיון כאן זה להקדים תרופה למכה, למנוע כל אפשרות שהאנשים האלה יגיעו לארץ".

חרדים מתפללים בניו יורק בתקופת הקורונה, בהתאם להנחיות שמירת המרחק. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: AP Photo/Mark Lennihan)
מתפללים בניו יורק, בהתאם להנחיות שמירת המרחק. למצולמים אין קשר לנאמר (צילום: AP Photo/Mark Lennihan)

עדי ישראל היא אחת משישה ישראלים שטסו מניו יורק לישראל ב-18 וב-19 במרץ והתראיינו לזמן ישראל, וכולם מספרים סיפור דומה.

על רקע דיווחי התקשורת על הדבקה נרחבת בשכונות החרדיות בברוקלין, יותר מ-100 תלמידי ישיבה במרכז חב"ד בשכונת קראון הייטס – כולם אזרחי ישראל – עלו לכמה טיסות אל על ביומיים האלה והועברו עם נחיתתם לבידוד בבית מלון. רבים מהם, אם לא רובם, אומתו כחולים בקוביד-19 כאשר הגיעו לארץ.

בין חבריהם לטיסה של אותם תלמידי ישיבה היו קשישים וישראלים חולים שלא היה להם מושג כי הם חולקים מטוס עם עשרות חולים שעשויים להיות מידבקים (על פי מומחי בריאות, תקופת הדגירה של נגיף הקורונה היא ככל הנראה 5 ימים או יותר, ואנשים מתחילים להפיץ את הנגיף עוד לפני שהם מראים תסמינים).

האם לאל על ולמשרד הבריאות הישראלי היה חשד שהתלמידים האלה נושאים את הנגיף, והם הניחו להם לעלות למטוס בכל מקרה? ומה עם התלמידים עצמם, שחתמו על הצהרה לפיה לא באו במגע עם אדם חולה? האם חלקם שיקרו? ומה מידת האחריות של הישיבה עצמה, שעל פי הדיווחים סגרה את דלתותיה ועודדה את התלמידים לשוב לישראל, במקום להורות להם לשהות בבידוד ביתי בניו יורק?

דובר של חב"ד אמר לזמן ישראל שלתלמידים לא היה מושג כי הם נדבקו כאשר עלו לטיסה. אבל נוסעים אחרים בטיסה, ששוהים כעת בבידוד ביתי של 14 יום (כפי שמחויב לעשות כל מי שנכנס לארץ), מטילים בכך ספק ודורשים תשובות.

חסידי חב"ד רוקדים ב-14 במרץ 2020, לפני שישיבה 770 בקראון הייטס נסגרה בעקבות מגפת הקורונה (צילום: צילום מסך מיוטיוב)
חסידי חב"ד רוקדים ב-14 במרץ, לפני שישיבה 770 בקראון הייטס נסגרה בעקבות הקורונה (צילום: צילום מסך מיוטיוב)

"התחלתי לפחד"

עדי, הסטודנטית למשחק, לא לגמרי הבינה מדוע טיסת הצהריים שלה ביום רביעי, LY002, לא המריאה בזמן. "חיכינו וחיכינו. התחלתי לפחד", היא אומרת לי.

מאחורי הקלעים, אל על התייעצה בדחיפות עם משרד הבריאות הישראלי וניסתה להחליט מה לעשות עם עשרות תלמידי ישיבת תומכי תמימים לובביץ' בקראון הייטס, כך אמר לזמן ישראל דובר אל על, ומשרד הבריאות אישר.

קהילת קראון הייטס, לצד קהילות יהודיות ולא יהודיות אחרות בברוקלין, הוכו בקורונה בפתאומיות ובאכזריות. ב-9 במרץ דווח על מקרה אחד במוסד סיעודי בדרום ברוקלין. ב-13 במרץ בתי ספר חרדיים בקראון הייטס נסגרו בעקבות דיווחים על שלושה מקרים מאומתים בקהילת חב"ד, שמונה כ-15,000 איש.

ב-15 במרץ, רבנים ורופאים מובילים בקהילה פרסמו מכתב שלפיו "בימים אלה, קוביד-19 הגיעה לממדים של מגפה בקהילה שלנו".

ב-17 במרץ דווח באתר החרדי המודיע, כי "עובד 'הצלה' בקראון הייטס אמר ל'מודיע' שישנם כל כך הרבה מקרים, שיש חשש שכמעט כל הקהילה נחשפה".

ידיעה אחרת, שפורסמה באותו היום באתר Anash של חב"ד, דיווחה כי מגורי התלמידים וחדר האוכל של מרכז ישיבת תומכי תמימים לובביץ' בקראון הייטס (הידועה גם כישיבה 770) ייסגרו בשל התפרצות הקורונה, כי לא יסופקו מגורים חלופיים וכי ההנהלה ממליצה לתלמידים מחו"ל לשוב לביתם.  הישיבה כוללת כ-250 תלמידים. "על פי הדיווחים, ל-50 בחורים יש תסמינים קלים", נכתב שם.

על פי דובר אל על, שלומי עם שלום, בצהרי יום רביעי, 18 במרץ, עשרות תלמידי ישיבת תומכי תמימים התבקשו לרדת מהמטוס לאחר שכבר עלו עליו. זאת משום שמשרד הבריאות הישראלי קיבל מידע שלפיו רבים מהם חולים, לדבריו.

"היו שמועות", אומר עם שלום, "אז משרד הבריאות ביקש שנחתים אנשים על הצהרה לפיה לא פגשו בחולה קורונה ב-14 יום האחרונים, ולכן אינם נדרשים לבידוד. הורדנו אנשים מהמטוס, הכנו את הטפסים ונתנו להם לחתום. אלה היו ההנחיות המדויקות של משרד הבריאות. אם הם היו אומרים, אל תעלו את האדם הזה על המטוס, או שהם היו אומרים, אל תיתנו למטוס להמריא, היינו מצייתים".

בינתיים, רוב נוסעי אל על האחרים הושארו באפלה.

"היו שמועות, אז משרד הבריאות ביקש שנחתים אנשים על הצהרה שאינם נדרשים לבידוד. הכנו את הטפסים ונתנו להם לחתום. אם הם היו אומרים, אל תעלו את האדם הזה על המטוס, היינו מצייתים"

"חיכינו וחיכינו", אומרת עדי ישראל. "בסוף מישהו דיבר ברמקול ואמר שכל מי שרוצה לעלות על הטיסה צריך לחתום על טופס הצהרה. היינו צריכים להצהיר שלא באנו במגע עם מישהו שיש לו קורונה בשבועיים האחרונים, והיינו צריכים להצהיר שלא חווינו שום תסמינים, כמו חום, שיעול או קוצר נשימה".

עדי ישראל, סטודנטית למשחק, חזרה לישראל מניו יורק בטיסת אל על שהמריאה ב-18 במרץ 2020 (צילום: Courtesy)
עדי ישראל, סטודנטית למשחק, חזרה לישראל מניו יורק בטיסת אל על שהמריאה ב-18 במרץ 2020

הצוות התחיל לחלק את הטפסים וצעק על הנוסעים לשבת, היא מספרת. בשלב מסוים נגמרו להם הטפסים והם מיהרו להדפיס טפסים נוספים. ישראל חתמה על הטופס בתום לב, אבל היא הבינה שעבור חלק מהנוסעים הפיתוי לשקר היה גדול. "כבר היינו בגייט, אנשים רק רצו לעלות על המטוס ולהגיע הביתה", היא אומרת.

בטיסה, עדי לבשה כפפות, ניגבה את המושב, הידיות ומגש האוכל, וניסתה לשמור על מרחק מנוסעים אחרים, ככל הניתן. "ידעתי שהמחלה פוגעת בעיקר במבוגרים, אבל הורי מבוגרים, הייתי בדרך אליהם ולא רציתי לסכן אותם", היא אומרת.

הטיסה עצמה התנהלה די כרגיל. הצוות עטה מסכות וכפפות, אך הארוחות הוגשו כרגיל. עדי הבחינה באנשים משתעלים, אבל לא באופן שנראה לה יוצא דופן.

אבל אחרי שהמטוס נחת, קרה משהו מוזר.

"נחתנו בסביבות השעה 6:15 בבוקר שעון ישראל (ב-19 במרץ). אחת הדיילות אמרה ברמקול שתלמידי ישיבה 770 בקראון הייטס צריכים לרדת ראשונים", מספרת עדי. לדבריה, כמחצית מהנוסעים קמו והתחילו לרדת מהמטוס. "אחרי שהם ירדו, המטוס נראה די ריק", היא מוסיפה.

סרטונים שהועלו לרשת, וכן דיווחים בכלי התקשורת החרדיים והמרכזיים בארץ, מתארים את המשך ההתרחשויות: אוטובוס שמושביו כוסו ביריעות פלסטיק והנהג שלו ישב מאחורי מחיצת מגן הגיע למסלול הנחיתה. הצעירים עלו לרכב מבלי לעבור ביקורת דרכונים. איש במסכה שנראה כבעל סמכות דיבר איתם.

"משרד הבריאות פנה לרבני חב"ד", הוא אמר. "שלפי המידע שיש בידיו על מה שקורה בקראון הייטס, הם מסתכלים על כל אחד מכם כחולה קורונה עד שיוכח אחרת. מבחינתם כל אחד באוטובוס הוא חולה. אשר על כן, ובתיאום עם הרבנים וראשי הישיבה, החליטו לקחת את כולם ישירות לבידוד במלון דן בירושלים".

אחד הבחורים בסרטון מוחה: "אם אנחנו חולים, למה לא כל הטיסה היא עם חולים, הרי היינו איתם בטיסה שלמה. אז למה לא כולם על האוטובוס הזה?". "זאת לא החלטה שלי, אני לא רופא", אומר האיש. "תשאל את משרד הבריאות".

כמה ימים לאחר מכן, ב-23 במרץ, ערוץ 12 דיווח כי 65 מתוך 114 התלמידים ששהו בבידוד במלון בירושלים אומתו כחולי קורונה. משרד הבריאות אישר לזמן ישראל כי מספר תלמידי הישיבה שנדבקו ככל הנראה גבוה מ-65 המקרים שדווחו אז.

עדי ישראל בילתה את השבוע האחרון בבידוד בבית משפחתה בדימונה. היא החלה לפתח חום ושיעול ומחכה כעת לתוצאות הבדיקה שלה.

"אני לחוצה", היא אומרת. "ומאוכזבת. הם ידעו שיש חולים בקראון הייטס. אם היה אפילו חשש קטן, היו צריכים למצוא פתרון, אולי להקדיש מטוס לכל האנשים משם. אני מרגישה שהסתירו מאתנו משהו. כשנודע שהיו תלמידים חולים על המטוס, אל על אמרו שהם ייצרו קשר עם שאר הנוסעים, אך לא שמעתי מהם".

"אני לחוצה ומאוכזבת. אם היה אפילו חשש קטן, היו צריכים למצוא פתרון, אולי להקדיש מטוס לכל האנשים משם. כשנודע שהיו תלמידים חולים על המטוס, אל על אמרו שהם ייצרו קשר עם הנוסעים, אך לא שמעתי מהם"

לדברי שלומי עם שלום מאל על, לא הייתה לחברה ברירה אלא לאפשר לתלמידי הישיבה לעלות למטוס. "מילאנו את הוראות משרד הבריאות", הוא אומר.

להפלות בין נוסעים או למנוע מחלקם לעלות למטוס רק משום שהם משתייכים לדת או למגזר מסוימים, או למדו בישיבה מסוימת, זה בניגוד לחוק, הוא מסביר. "אני לא יכול להחליט שמי שלובש חליפה לא יכול לעלות למטוס. זה יהיה מעשה אנטישמי. ואני גם לא יודע מאיזו ישיבה הם. זה לא כתוב על הכרטיסים שלהם".

"מילאנו את ההוראות של משרד הבריאות. אני לא יכול להחליט שמי שלובש חליפה לא יכול לעלות למטוס. זה יהיה מעשה אנטישמי. ואני גם לא יודע מאיזו ישיבה הם. זה לא כתוב על הכרטיסים שלהם"

"האם יש רופא במטוס?"

לדברי הנוסעים ששוחחנו איתם, תלמידים מאותה ישיבה עלו על טיסות נוספות, מבלי שהנוסעים האחרים היו מודעים לסכנה או לדיונים שניהלו אל על ומשרד הבריאות מאחורי הקלעים. מוטי בן יצחק ואשתו סוזי מאשקלון, שניהם בשנות השישים לחייהם, היו על טיסה LY0026 מניוארק לתל אביב, שהמריאה ב-18 במרץ בשעה 20:30, כמה שעות אחרי הטיסה מנמל התעופה ג'ון פ' קנדי.

בני הזוג בן יצחק היו בדרכם חזרה מביקור אצל ילדיהם ונכדיהם במונסי, ניו יורק, לאחר שהחתן שלהם, רופא חדר מיון בווסטצ'סטר, יעץ להם לקצר את הביקור בשל התפשטות נגיף הקורונה בארצות הברית. "יש לי מחלת ריאות חסימתית כרונית. אשתי ואני מאוד פחדנו להידבק", אומר בן יצחק.

מוטי בן יצחק (צילום: פייסבוק)
מוטי בן יצחק (צילום: פייסבוק)

לפני שעלו למטוס, כל הנוסעים התבקשו למלא את אותה הצהרה שלפיה אין להם תסמינים של נגיף הקורונה והם לא באו במגע עם חולה מאומת, מספר בן יצחק.

כמה שעות לאחר ההמראה, נשמעה הודעה ברמקולים: "האם יש רופא במטוס?". הדיילים הובילו אדם חרדי בגיל העמידה אל מחלקת התיירים פלוס, שבה ישבו בני הזוג בן יצחק, והצמידו לפניו מסכת חמצן.

רמי שוורץ, בן 33 מירושלים, היה גם הוא על הטיסה מניוארק לתל אביב, יחד עם אשתו, ילדיהם וסבתה בת ה-93 של אשתו. בני המשפחה שבו לביתם מוושינגטון הבירה, שם הם היו אמורים להשתתף בחתונה שבוטלה ברגע האחרון.

"פתאום הדיילים שאלו אם יש רופא במטוס. שאלנו מה קרה, והם אמרו שמישהו סובל מהתקף סוכרת", הוא מספר. שוורץ חושב שזה היה שקר לבן, שנועד למנוע בהלה בקרב הנוסעים.

כמה שעות לאחר ההמראה, נשמעה הודעה ברמקולים: "האם יש רופא במטוס?". הדיילים הובילו אדם חרדי בגיל העמידה אל מחלקת התיירים פלוס, שבה ישבו בני הזוג בן יצחק, והצמידו לפניו מסכת חמצן

רופא שקם להגיש סיוע לאיש אמר לשוורץ שלמעשה הוא סובל מקוצר נשימה ומחום. "נצטרך להיכנס לבידוד ממש ממש טוב אחרי זה", הוא אמר לשוורץ.

שוורץ מספר שלאחר מכן הוא שמע במקרה את אחת הדיילות מדברת בטלפון. "כנראה היינו מעל טורקיה בשלב הזה. היא דיברה עם מישהו ואמרה שבשום אופן לא נבצע נחיתת חירום, מכיוון שאז נצטרך להיכנס לבידוד במקום שבו ננחת".

כשהמטוס נחת בבן-גוריון, האיש החולה הורד ממנו ראשון, בעוד הנוסעים האחרים התבקשו להישאר ישובים במקומותיהם. "ואז הודיעו שכולם צריכים להישאר במושבים שלהם, אבל תלמידי ישיבה 770 בקראון הייטס מוזמנים לרדת מהמטוס", מספר בן יצחק. "אני זוכר שהם השתמשו במילה 'מוזמנים'".

בן יצחק אומר שכ-30-20 אנשים קמו והחלו לרדת מהמטוס. כאשר גילה לאחר מכן שאנשים מהטיסה שלו אומתו כחולים בקוביד-19 הוא היה נסער.

"אם היינו יודעים שיש על המטוס קבוצה של אנשים עם סיכוי גבוה לקורונה, לא היינו עולים לטיסה", הוא אומר. "עכשיו אנו פשוט מחכים לראות אם נדבקנו. עם כל גירוד בגרון, כל שיעול, אנחנו חושבים, האם זה מה שאולי נדבקנו בו במטוס?"

שוורץ שמע במקרה את אחת הדיילות מדברת בטלפון. "כנראה היינו מעל טורקיה בשלב הזה. היא דיברה עם מישהו ואמרה שבשום אופן לא נבצע נחיתת חירום, מכיוון שאז נצטרך להיכנס לבידוד במקום שבו ננחת"

שוורץ תוהה מדוע אל על ומשרד הבריאות הניחו לטיסה להמריא כמתוכנן. "ידענו שהייתה התפרצות במקומות כמו קראון הייטס, אבל סמכנו על הרשויות שלא יעמידו אותנו בסכנה. האם זו הייתה החלטה מכוונת, להעמיד אותנו בסכנה למען מטרה גדולה יותר, או שזו היה מחדל?"

רמי ודורנית שוורץ (צילום: פייסבוק)
רמי ודורנית שוורץ (צילום: פייסבוק)

אנשים ב"חליפות אסטרונאוטים"

ביום חמישי, 19 במרץ, יום לאחר שתי הטיסות עתירות האירועים של 18 במרץ, התרחשות דומה חזרה על עצמה. אחת הנוסעים בטיסה LY8 מנמל התעופה ג'ון פ' קנדי לתל אביב הייתה שלי בר-ניב, 30, קונדיטורית במסעדה במנהטן שהצוות שלה פוטר בעקבות מגפת הקורונה. בר-ניב החליטה שמבחינה כלכלית ומבחינות נוספות, זהו זמן טוב לחזור לישראל. לפני שהנוסעים קיבלו את כרטיסי העלייה למטוס, היא מספרת, גם הם נדרשו לחתום על הצהרת הקורונה.

בזמן שחיכתה בתור, בר-ניב שוחחה עם כמה מהנוסעים החרדים. "שמעתי כמה בחורים אומרים שהם הולכים ישר לבידוד במלון דן", היא משחזרת.

"ואנשים אחרים בתור אמרו, 'לא, אתם אמורים להיכנס לבידוד ביתי. בידוד במלון הוא לאנשים שאומתו כחולים'. אבל נראה שהם כבר ידעו שהם הולכים למלון".

שלי בר-ניב (צילום: פייסבוק)
שלי בר-ניב (צילום: פייסבוק)

כאשר המטוס נחת, מספרת מיכל, סטודנטית לעבודה סוציאלית באוניברסיטת קולומביה שגם הייתה בטיסה, "כמה אנשים ממשרד הבריאות עלו למטוס. הם לבשו את חליפות האסטרונאוטים האלה. אחד מהם דיבר ברמקול ואמר ש'רק תלמידי ישיבה 770 בברוקלין רשאים לרדת'". בין 10 ל-20 נוסעים עשו זאת.

שחר הלוי, בן 22, סטודנט למוזיקה ב"ניו סקול", היה גם הוא במטוס. "כל 30 שניות", הוא נזכר, "מישהו במטוס השתעל בצורה שהבהילה אותי".

כמה ימים לאחר מכן הוריו קיבלו שיחת טלפון שיידעה אותם כי על הטיסה של בנם היו חולי קורונה מאומתים, וכי כל המשפחה צריכה להיכנס לבידוד.

שחר הלוי (צילום: פייסבוק)
שחר הלוי (צילום: פייסבוק)

אביו של שחר, יוסי קליין הלוי, זועם על המצב. "קרה בטיסה הזו דבר שערורייתי, ואני רוצה לדעת למה. אני רוצה לדעת למה משרד הבריאות נתן לזה לקרות, כשבבירור היה לו חשש מספיק לגבי קבוצת תלמידי הישיבה כדי לקחת אותם ברגע שהם נחתו. אני רוצה לדעת למה חב"ד בישראל עודדו את תלמידיהם לעלות למטוס, כשכולם כבר ידעו שקראון הייטס נפגעה מהנגיף בצורה חמורה. ואני רוצה לדעת למה אל על הניחה להם לעלות, למרות ההיסוס הראשוני שלה".

"זה לא רק עניין אישי, אף על פי שזה כמובן מאוד אישי בשבילי", מוסיף הלוי, סופר ועיתונאי שמפרסם גם פוסטים בזמן ישראל. "זו גם שאלה דוחקת על תפקוד המוסדות שלנו במצב חירום של חיים או מוות. זה על אחריות ואחריותיות".

"קרה בטיסה הזו דבר שערורייתי, ואני רוצה לדעת למה. אני רוצה לדעת למה משרד הבריאות נתן לזה לקרות, כשבבירור היה לו חשש מספיק לגבי קבוצת תלמידי הישיבה כדי לקחת אותם לבידוד במלון ברגע שהם נחתו"

להחזיר את הבנים הביתה

מוטי זליגסון, דובר מטעם תנועת חב"ד-לובביץ' בקראון הייטס, אמר לי שככל הידוע לו, אף אחד מתלמידי הישיבה שטסו הביתה לישראל ב-18 וב-19 במרץ לא ידע שהוא חולה. "השאלות שלך מבוססות על 'דיווחים' שלפיהם אלו שטסו גילו תסמינים לפני העלייה למטוס, אבל זה בכלל לא מה שאומרים אנשים שיש להם ידע ממקור ראשון, הבחורים עצמם", הוא אומר.

למעשה, על פי הדיווחים בערוצי התקשורת של חב"ד, רבים מתלמידי הישיבה נחשדו כחולים, אבל הנהגת חב"ד ביקשה לשלוח אותם הביתה אף על פי כן.

בידיעה שפורסמה ב-17 במרץ באתר של חב"ד נכתב כי על פי בקשת משרד הבריאות, ראשי חב"ד בישראל מכינים רשימה של תלמידי ישיבה מקראון הייטס שמתכוונים לחזור לארץ. לדברי מאיר אשכנזי, סמנכ"ל מד"א-הצלה באזור הדרום ופעיל חב"ד, שמצוטט בידיעה, היה חשש שרבים מהבחורים חולים בקורונה.

מאיר אשכנזי, סמנכ"ל מד"א-הצלה באזור הדרום (צילום: פייסבוק)
מאיר אשכנזי, מד"א-הצלה (צילום: פייסבוק)

"כבר בשעות הצהריים קיבלנו פניות מהורים רבים אשר מעוניינים שבנם יחזור לארץ", אמר אשכנזי. "לשם כך, פנינו למד"א בישראל, אשר עדכנו את משרד הבריאות בכך שישנם בחורים רבים אשר מתכוננים לחזור לארץ, ולאור המצב בקראון הייטס יש חשש שחלק מהם כבר נדבק ומגיע לארץ חולה בקורונה".

כמה ימים לאחר מכן, חיים שטיינר, עסקן חב"ד וחבר מרכז הליכוד, התראיין לאותו אתר, וטען כי משרד הבריאות לא רצה בתחילה לאפשר לתלמידי הישיבה לטוס חזרה לישראל, אבל בסופו של דבר הוא שוכנע לעשות זאת.

"סיפר לי היום אחד מהעסקנים שהשתתף בשיחה בין משרד הבריאות לאחד מרבני חב"ד כי משרד הבריאות עמד לאסור על חברות התעופה להטיס את הבחורים לארץ, דבר שהיה משאיר מאות בחורים ברחוב ללא מיטה ואוכל, זאת מאחר והנהלת הישיבה שם סגרה את הפנימייה וחדר האוכל", אמר שטיינר.

"משרד הבריאות עמד לאסור על חברות התעופה להטיס את הבחורים לארץ, דבר שהיה משאיר מאות בחורים ברחוב ללא מיטה ואוכל, זאת מאחר והנהלת הישיבה שם סגרה את הפנימייה וחדר האוכל"

"בעצה אחת עם הרבנים הוחלט במשרד הבריאות להעביר את כל הבחורים למלון לבידוד מוחלט", הוא הוסיף. "היום לאחר שנודעו ממדי התפשטות המחלה בין הבחורים, אנו מבינים כמה המהלך היה נכון והציל את אנשי שלומנו בכל הארץ".

"לא היה לנו מידע קונקרטי"

ד"ר אשי שלמון, מנהל המחלקה ליחסים בינלאומיים במשרד הבריאות, אמר ל"זמן ישראל" כי משרד הבריאות החליט לאפשר לתלמידי הישיבה מקראון הייטס לטוס משום שלא היה בידיו מידע קונקרטי כי הם חולים, "רק שמועות ורכילות".

"ביום הטיסה (18 במרץ), לא היה לנו מידע קונקרטי על אף אחד חולה. היו רק שמועות. ניסינו לדבר עם חב"ד ועם גורמי מערכת הרפואה בניו יורק, אבל לא היה לנו מידע מאומת על חולים שלא כדאי להעלות למטוס. זה היה ברמת רכילות. לכן החלטנו לעשות את הדבר המשפטי הזה, לתת לנוסעים לחתום על הצהרה, מפני שאנו לא מורשים למנוע מאזרחי ישראל להיכנס לארץ על בסיס שמועות".

AsherShalmon (צילום: ווטסאפ)
אשר שלמון (צילום: ווטסאפ)

שלמון מוסיף כי למשרד הבריאות היה מידע קונקרטי על חולה אחד שהיה אמור לטוס לארץ ב-18 במרץ, והוא מנע ממנו לעלות למטוס.

לפי שלמון, היו למעשה 6-7 מטוסים שמשרד הבריאות הוריד מהם קבוצות תלמידי ישיבה עם נחיתתם ולקח אותם למלון. "למה עשינו זאת? קודם כול, מפני שלרוב האנשים אין תנאים מתאימים לבידוד בבית, ושנית, בגלל עניין ההיענות: אלה הם צעירים שאי אפשר באמת לסמוך עליהם שיבודדו את עצמם כמו שצריך".

למרות שמאיר אשכנזי ממד"א-הצלה אמר בפומבי ב-17 במרץ שרבים מתלמידי הישיבה שמתכננים לטוס לישראל עשויים להיות חולים, שלמון דוחה את ההצעה שניתן היה לפעול לפי המידע הזה. "הפעם הראשונה שמישהו ממשרד הבריאות דיבר עם אשכנזי הייתה שלוש שעות לפני המראת הטיסה (של 18 במרץ). ביקשנו ממנו מידע מאומת, מקרה מאומת אחד, אך הוא לא יכול היה לספק לנו כזה".

שלמון מכיר בכך שאחת הסיבות לכך שלא היה מידע מאומת, היא שארה"ב כולה סובלת ממחסור בבדיקות קורונה. "יש 150,000 אנשים בקראון הייטס. חוץ מכמה סיפורים, אנו לא יודעים עד היום כמה חולים יש שם, מפני שיש מעט מאוד בדיקות. רק אחרי שבדקנו את תלמידי הישיבה בארץ, הבנו את ממדי הבעיה".

מלון דן בירושלים, שהוסב למתקן לבידוד חולי קורונה, 17 במרץ 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
מלון דן בירושלים, שהוסב למתקן לבידוד חולי קורונה, 17 במרץ 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

"לטוס על אחריותך"

שלמון אומר שחזרתם של תלמידי הישיבה מקראון הייטס לא הייתה מבצע מתואם כפי שהדבר מוצג בכמה מערוצי התקשורת החרדיים, אלא הם רכשו את הכרטיסים בעצמם וממשיכים להגיע לישראל בטיסות שונות, לאו דווקא באל על.

"ביקשנו מחב"ד לפרסם מכתב שאומר להם לא לבוא. ובכל טיסה אחרי הראשונה ניסינו לאתר בחורים מקראון הייטס ולקחת אותם לבידוד במלון. המצב בוויליאמסבורג ובבורו פארק (שבברוקלין) הוא לא הרבה יותר טוב, דרך אגב".

לשאלה אם משרד הבריאות שקל להטיס את התלמידים במטוס מיוחד, הוא אומר, "זה לא עובד ככה. אנחנו לא מוציאים טיסות בשביל ישיבה אחת".

שלמון סבור שהדרך היחידה למנוע הדבקה במטוסים היא לעצור את כל הטיסות מניו יורק – מה שקורה בהדרגה בשעה שפעילותן של חברות התעופה בעולם מושבתת במידה רבה. "זו שאלה משפטית גדולה. אבל אני חושב שזה יהיה הדבר הנכון לעשות, אני אומר את זה כאזרח פרטי, לא כנציג של המדינה". "אני לא חושב שיש מטוס אחד שמגיע מניו יורק ואין עליו אנשים חולים", הוא מוסיף. "כל מי שטס ללא צורך מוחלט מעמיד את עצמו בסכנה. כרגע כל טיסה היא מסוכנת".

שלמון אמר את הדברים ב-26 במרץ. באותו היום, אל על הודיעה כי היא משעה באופן זמני את כל טיסות הנוסעים השגרתיות שלה, לכל היעדים, בין היתר מפני חשש לבריאותם של הנוסעים ושל אנשי הצוות.

סוכנות הידיעות היהודית JTA תרמה להכנת הכתבה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 3,019 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 5 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים

על מלכים ועל הדמוקרטיה בישראל

האכזבה והייאוש ממה שקורה בפוליטיקה הישראלית מייצרים אמירות שנשמעות בלחש ובקול, על כך שצריך לשנות את שיטת המשטר. אמרנו תחושות קשות, אך דומה שהתחושות הללו נוכחות בעיקר אצל אלה שרוצים בכל מאודם שבנימין נתניהו יברך את עמו ויפרוש לחיים פרטיים טובים ונעימים. מקצתם זועמים וכועסים ורוצים לראותו מאחורי סורג ובריח.

הקולות לשינוי המשטר מגיעים משם, ממחצית הבוחרות והבוחרים שחשים מיאוס. הם מאמינים ששינוי השיטה יביא את הבשורה. אז כדי להרגיע, בישראל הנושא הזה עולה ויורד מהפרק חדשות לבקרים. דיברו כאן על בחירות אזוריות, העלו והורידו את אחוז החסימה, ואפילו עשו ניסוי בשידור חי של "בחירה ישירה לראשות הממשלה". ומה קרה? המצב נהיה רק יותר גרוע.

נושא שינוי שיטת המשטר עולה ויורד מהפרק חדשות לבקרים. דיברו על בחירות אזוריות, העלו והורידו את אחוז החסימה, וניסו "בחירה ישירה לראשות הממשלה". ומה קרה? המצב נהיה רק יותר גרוע

במדע המדינה יש תיאורים אינספור לשיטות ניהול משטר דמוקרטי. מדינות העולם מתחבטות בסוגיה הזו לא אחת. לכל המדינות הדמוקרטיות יש תחושת פספוס, שמשהו לא עובד. העקרון הדמוקרטי נראה אידיאלי, צודק ושוויוני, אך בפועל הוא לא אחת כסות למאוויי שלטון חסרי רסן של בודדים, שמכירים את הכללים היטב ויודעים לסחוט את המיץ גם מקליפת הלימון. גם כשנדמה שלא נותרו בו נוזלים.

דוגמאות לכך לא חסרות ולא נתעמק כאן במהלכים הדמוקרטיים לכינון המשטר בגרמניה בשנות השלושים של המאה שעברה, אלא ננסה להתעמק בעקרון אחד ויחיד שמהווה מכשול במשטרים דמוקרטיים ונגדיר אותו באופן כללי – תרבות פוליטית.

בין הטוטליטריזם לבין הדמוקרטיה יש מצוק ענק, שבר טקטוני שמסמן את המעבר החד בין דיכוי לבין חירות, בין משטור לבין חופש לבחור. אם נעשה משאל בין אזרחי העולם, מה הם היו רוצים שיהיה, אני מאמין שיש עדיין רבים מאוד שרוצים שמישהו יקבל עבורם החלטות. שהם ישלמו מיסים והמדינה תיתן להם שירותים. אל תהיו מופתעים ממה שכתבתי, קחו למשל את וועד הבית שבו אתם גרים, אף אחד לא רוצה לקחת את המשימה, ולצד עובדה זו, כולם רוצים שהבית יהיה נקי וכשמשהו מתקלקל במעלית, שיהיה מי שידאג לזה, בכספי המיסים.

הדוגמא הזאת של וועד הבית היא לא ייחודית, אפילו בבחירות ללשכת עורכי הדין אחוזי ההשתתפות הם מהנמוכים המוכרים במקומותינו. התכונה האנושית הזאת מלווה אותנו במהלכים רבים בחיינו, כשמעלים ומורידים את מחירי הבנזין, כשמשנים את תעריפי הגז והחשמל ועוד ועוד.

יש המכנים זאת אדישות אזרחית ויש בכך המון ויש שיאמרו, זו דרכו של המין האנושי. יצורים חופשיים שרוצים רועה שינהל אותם.

יש מצוק ענק המסמן את המעבר בין דיכוי ומשטור לבין חירות וחופש בחירה. במשאל בין אזרחי העולם – אני מאמין שרבים ירצו שמישהו יקבל עבורם החלטות. קחו את וועד הבית שלכם למשל

אנחנו קוראים גם את ההיסטוריה של העם היהודי ונזכרים בעם שבא אל שמואל וביקש להמליך מלך שינהל אותם. שמואל ענה:

"וַיֹּאמֶר–זֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיכֶם: אֶת-בְּנֵיכֶם יִקָּח, וְשָׂם לוֹ בְּמֶרְכַּבְתּוֹ וּבְפָרָשָׁיו, וְרָצוּ, לִפְנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ.  וְלָשׂוּם לוֹ, שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים; וְלַחֲרֹשׁ חֲרִישׁוֹ וְלִקְצֹר קְצִירוֹ, וְלַעֲשׂוֹת כְּלֵי-מִלְחַמְתּוֹ וּכְלֵי רִכְבּוֹ.  וְאֶת-בְּנוֹתֵיכֶם, יִקָּח, לְרַקָּחוֹת וּלְטַבָּחוֹת, וּלְאֹפוֹת.  וְאֶת-שְׂדוֹתֵיכֶם וְאֶת-כַּרְמֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם, הַטּוֹבִים–יִקָּח; וְנָתַן, לַעֲבָדָיו.  וְזַרְעֵיכֶם וְכַרְמֵיכֶם, יַעְשֹׂר; וְנָתַן לְסָרִיסָיו, וְלַעֲבָדָיו.  וְאֶת-עַבְדֵיכֶם וְאֶת-שִׁפְחוֹתֵיכֶם וְאֶת-בַּחוּרֵיכֶם הַטּוֹבִים, וְאֶת-חֲמוֹרֵיכֶם–יִקָּח; וְעָשָׂה, לִמְלַאכְתּוֹ.  צֹאנְכֶם, יַעְשֹׂר; וְאַתֶּם, תִּהְיוּ-לוֹ לַעֲבָדִים."

הסיפור הזה מופיע בספר שמואל א פרק ח' ומלווה אותנו מאז ועד היום. רבים מאיתנו רוצים שמישהו יחליט עבורם מה טוב ומה רע, מה מותר ומה אסור. אם אומר שבעצם כולם רוצים את זה תאמרו, ואולי בצדק, שירדתי מדעתי. אולי. אבל גם במשטר דמוקרטי – 120 נבחרי ציבור קובעים למליוני בני אדם מה מותר ומה אסור. ההבדל היחיד שהמלך הוא אחד ובכנסת יש 120 חברים וחברות. החשיבה דומה למדי אצל המלך ואצל נבחרי הציבור.

אכן, זה אולי לא היה צריך להיות כך, אך הלכה ולמעשה כשנבחר מישהו, הוא חש בגופו את זרמי המלוכה: "אני אחליט, אני אנווט".

ובכל זאת, אמרנו שבין המשטר הטוטליטרי לבין המשטר הדמוקרטי פעורה תהום. כן פעורה תהום, אם כי נבחרי הציבור הדמוקרטים מקפידים לכסות את התהום בערמות של חוקים שנועדו לתת להם עוד ועוד עוצמה למשול ולמלוך.

במהלך השנים, אולי מתחילת הדרך של הדמוקרטיה הישראלית, אנחנו בוחרים אמנם במפלגות, אך חושבים בעיקר על המנהיגים, כשהבולטים שבהם הם דוד בן גוריון, מנחם בגין, יצחק רבין, אריאל שרון ובנימין נתניהו. אלה מנהיגים שהצליחו לבסס את מעמדם ולהפוך לכמעין מלכים דמוקרטיים בדיוק כפי ש"העם רוצה". היו עוד ראשי ממשלות, אך הם היו אפיזודה חולפת וקשה להיזכר שהיו שם, אלא אם כן היו מעורבים באירועים משמעותיים כמו לוי אשכול במלחמת ששת הימים וגולדה מאיר במלחמת יום הכיפורים.

גם במשטר דמוקרטי – 120 נבחרי ציבור קובעים למליוני בני אדם מה מותר ומה אסור. ההבדל היחיד שהמלך הוא אחד ובכנסת יש 120 חברים וחברות. החשיבה דומה למדי אצל המלך ואצל נבחרי הציבור

הדמוקרטיה הישראלית צעירה ומהוססת, אך גם דמוקרטיות וותיקות כמו בצרפת ובארצות הברית מתנדנדות כמו כאן אצלנו וניכר שהנשיא הנבחר הוא לא פחות ולא יותר מאשר המלך הדמוקרט. השוני העיקרי והחשוב הוא שלמלך הזה יש תאריך תפוגה, שתי קדנציות כמו בארצות הברית. תאריך תפוגה שלא קיים כאן אצלנו במדינת ישראל הדמוקרטית, שבה יש מלך דמוקרט, נערץ, שיכול להמשיך למלוך גם עם כתבי אישום על שחיתות והפרת אמונים.

כאמור לרבים מאוד מאיתנו זה מצב נוח, כי יש מישהו שמחליט עבורנו כמו בהרבה תחומים אחרים.

ומה לגבי האחרים, אלה שרוצים לשנות את השיטה? התשובה שלי פשוטה, אם תשנו תקבלו את אותה התוצאה. הבעיה בישראל וכנראה במקומות נוספים בעולם, שהמונח נבחר ציבור התעוות.

המילה בחירה מסחררת את בני האדם ומטעה אותם לחשוב שמרגע שנבחרו הם למעשה מלך כל יכול. הנקודה הזאת היא קריטית. נבחרי ציבור, מרגע בחירתם מקבלים חסינות, מתוך התפישה שצריך לאפשר להם לעבוד. זו גישה שגויה, שכן בזמן הזה הם מחוקקים גם חוקים לא אתיים ולא מוסריים שמטרתם לשמר את הכוח שלהם.

ברגע שנבחרי הציבור בישראל מחוקקים חוקים שמאפשרים להם להמשיך במשימתם גם עם כתבי אישום, הם בעצם מודיעים לנו האזרחים שלא משנה איזה פתק נשים בקלפי, הם ימשיכו למשול בנו.

מציע לנו לחשוב, איך יכול להיות שיש לא מעט נבחרי ציבור שפוקדים את חדרי החקירות של המשטרה. איך יכול להיות שראש ממשלה, נשיא ועוד כמה שרים בילו מאחורי סורג ובריח. איך יכול להיות שראש ממשלה עם כתב אישום נבחר לקדנציה נוספת וכעת יחלק את זמנו המוגבל בישיבה עם השרים על עתידנו ובישיבה בבית המשפט כדי לדון בעתידו האישי.

ברגע שנבחרי הציבור בישראל מחוקקים חוקים שמאפשרים להם להמשיך במשימתם גם עם כתבי אישום, הם בעצם מודיעים לנו האזרחים שלא משנה איזה פתק נשים בקלפי, הם ימשיכו למשול בנו

הבעיה היא לא השיטה, הבעיה היא נבחרי הציבור שלנו, האם אנחנו יודעים באמת עבור מי ומה אנחנו מצביעים. התשובה היא שאנחנו מצביעים למי שימשול בנו ולא מוטרדים מערכיו האישיים, למרות שהכל גלוי לפנינו. מלכים דמוקרטיים, בעלי נכסים, שאינם חתומים על קוד אתי כלשהו וזוכים להערצה ואהדה גם ביום הבחירות. היום שבו אנו הולכים בהמונינו, גם אם זה נעשה שלוש פעמים בשנה, מצקצקים בלשון ומצביעים באדיקות לכל אותם אלה שרוצים רק למשול.

לסיכום: נשנה את התרבות הפוליטית שלנו, נצפה ונתבע מנבחרי הציבור להיות נקיי כפיים, שליחים שלנו שפועלים על פי קוד אתי ברור. נציב בפני המפלגות את הדרישות שלנו ונתבע מהם הגבלת קדנציות, שתיים ולא יותר.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הבעיה בהנחה כי דרישה להגינות ויושר מנהיגותי צריכה להתבטא על ידי הבוחר היא תמימות. יש כן צורך להיסמך על קדנציות חברי כנסת ישרי דרך אחת לפחות כדי לעגן חוקים דמוקרטיים המעמידים את ראש המפל... המשך קריאה

הבעיה בהנחה כי דרישה להגינות ויושר מנהיגותי צריכה להתבטא על ידי הבוחר היא תמימות. יש כן צורך להיסמך על קדנציות חברי כנסת ישרי דרך אחת לפחות כדי לעגן חוקים דמוקרטיים המעמידים את ראש המפלגה במבחן מוסרי , נקיון כפיים ובעיקר בקיצוב כהונה .

עוד 1,086 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

מנדלבליט: ישנה דחיפות לחוקק את חוק הקורונה, כי תקנות החירום יפקעו בקרוב

לדברי היועץ המשפטי לממשלה, התקבלו מאות הערות על הצעת החוק והייעוץ המשפטי החל לדון בהן ● נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי פרופסור חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ● ועד רשות שדות התעופה הפסיק את שביתת הפתע בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שנקבעה פגישה בעניינו בין שרת התחבורה רגב ושר האוצר כ"ץ

עוד 15 עדכונים

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים

למקרה שפיספסת

נוכחות יוניפי"ל בדרום לבנון מגיעה לצומת דרכים

התמונות יוצאות הדופן בהן חיילים לבנונים מכוונים מטולי RPG, בעוד טנק של צה"ל פועל במובלעת מול משגב-עם, וביניהם עומדים חיילי יוניפי"ל – ממחישות בצורה הטובה ביותר את המצב המורכב שקיים בגבולה הצפוני של ישראל. הן גם מדגישות את הצורך "לחשב מסלול מחדש" באשר למדיניות שיש לנקוט בנוגע להתעצמות ארגון חזבאללה בדרום לבנון.

נתחיל מהסוף – התקרית החריגה במובלעת מול קיבוץ משגב-עם הסתיימה מבלי שנורתה ירייה אחת. עובדה זו הינה תולדה ישירה של השת"פ הקרוב של צה"ל עם ארגון יוניפי"ל, ודרכו עם צבא לבנון, באופן שמאפשר לצה"ל לבצע פעילות במקום כה רגיש ללא סכנת התדרדרות.

התקרית החריגה הסתיימה ללא ירייה אחת. תולדה ישירה של השת"פ הקרוב של צה"ל עם יוניפי"ל, ודרכו עם צבא לבנון, באופן שמאפשר לצה"ל לבצע פעילות במקום כה רגיש ללא סכנת התדרדרות

במובן הרחב של הדברים, היכולת של יוניפי"ל להעביר מסרים משני הצדדים משככת מתיחות, מונעת מתיחויות ובולמת את הפיכתם של אירועים טקטיים (כתוצאה מפעילות צה"ל בגבול הצפוני) לאסטרטגיים.

אולם תקרית זו גם ממחישה את הבעייתיות הרבה של נוכחות יוניפי"ל בדרום לבנון. מטול ה-RPG שהוחזק על-ידי אחד מחיילי צל"ב. הנוכחות "הכמעט" גלויה של אנשי חזבאללה באיזור (וכמובן של כתבי תחנת הטלוויזיה של הארגון "אלמנאר", שבאופן "מפתיע" הגיעו למקום במהירות). אלה ממחישים שמעבר לתיאום בין הגורמים השונים, אין באמת לארגון יוניפי"ל את היכולת לכפות את מרותו וליישם הלכה למעשה את המנדט הרחב שניתן לו לאחר מלחמת לבנון.

אירוע זה מצטרף לאירועי משמעותיים יותר בגבול הצפון. גילוי המנהרות ההתקפיות של חזבאללה שנחפרו מתחת לאפם של חיילי יוניפי"ל, רצף התגובות של חזבאללה על אירועים שונים שלטענתו ישראל היתה אחראית עליהם (פגיעה בגדר המערכת, ירי נ"ט, הנחת מטענים), וכמובן בניין הכוח של הארגון בדרום לבנון שנמשך כמעט ללא כל התנגדות – כל אלה ממחישים את אוזלת ידו של ארגון יוניפי"ל בגבול הצפוני.

לקראת דיוני חידוש המנדט של יוניפי"ל, על ישראל לקבל החלטה האם היא מוכנה לקבל הלכה למעשה את המצב בגבול הצפוני (עם כל החסרונות שבכך) ולאפשר את נוכחותו של יוניפי"ל בגבולה הצפוני. זאת מתוך הנחה שארגון זה לא יבלום את בניין הכוח, אבל יאפשר העברת מסרים שאולי תמנע חיכוך עתידי. או שהיא מוכנה לקבל כל זאת, או שהיא מבקשת לשנות את המצב הנוכחי מיסודו.

לקראת דיוני חידוש המנדט של יוניפי"ל, על ישראל להחליט: האם לאפשר נוכחות יוניפי"ל בגבולה הצפוני, בהנחה שלא יבלום את בניין הכוח אך יאפשר העברת מסרים למניעת חיכוך עתידי – או לשנות את המצב מיסודו

חשוב לזכור כי ישראל עתידה לשלם מחיר מדיני יקר אם תחול התדרדרות שתוביל למלחמה בינה או לבין חיזבאללה, בשל נכונותה לקבל את הפעילות המוגבלת של יוניפי"ל בגבול הצפון.

העובדה שיוניפי"ל מאפשר לחזבאללה לפעול באופן עצמאי בגבול הצפון ולא באמת מדווח על כך בדיווחיו השונים למועצת הבטחון (שכן אם הוא יציג את המצב לאשורו הוא יוצג במערומיו) – עתידה להקשות על ישראל לגייס תמיכה בינ"ל לפעילות קשה שלה בגבול הצפון, שתכוון גם כנגד אזרחים (לאור העובדה שחיזבאללה מסתיר ומסתתר מאחורי אזרחיו השיעים בדרום לבנון).

אותה "קהילה בינ"ל" עלולה להסתמך על דיווחי יוניפי"ל ולהאשים את ישראל בהפעלת כוח מיותרת כנגד אזרחים ומוסדות אזרחיים, מבלי שיש עדויות לכך שחיזבאללה מסתתר מאחוריהם (שכן יוניפי"ל לא דיווח על כך).

חשוב לציין כי לקהילה הבינ"ל (בדגש על המדינות החברות במועב"ט ואלו ששולחות את חייליהן ליוניפי"ל) המצב הנוכחי הוא מאוד נוח. הוא גם מאפשר לכאורה לאותן מדינות השפעה על המצב בלבנון, מבלי לשלם את המחיר של פעילות אקטיבית מצד יוניפי"ל מול פעילות חזבאללה בדרום לבנון.

אותן מדינות שמעדיפות את שלומם של חיילי יוניפי"ל מעל לכל אינטרס אחר (וכמובן שלא ניתן להאשימם בכך) לא באמת דוחפות או מבקשות לדחוף את יוניפי"ל לפעילות מסוג זה, והן מבינות היטב את מגבלות הכוח של פעילות יוניפי"ל (מבלי שהן מודות בכך כמובן).

ישראל עתידה לשלם מחיר מדיני יקר אם תחול התדרדרות שתוביל למלחמה בינה או לבין חיזבאללה, בשל נכונותה לקבל את הפעילות המוגבלת של יוניפי"ל בגבול הצפון

ולכן – אם תרצה ישראל להוביל לשינוי של ממש באשר לנוכחות כוח יוניפי"ל ומהלכיו בגבול הצפון, יהיה עליה לבצע מהלכים דרסטיים בזירה המדינית בהקשר. מכיוון שמהלכים אחרים בדמות "הנחיה ליוניפי"ל לממש הלכה למעשה את המנדט שניתן לו בשטח" כבר מוצו, ולכאורה התקבלו החלטות במועצת הבטחון בהקשר (וכמובן שום דבר לא קרה) – רק מהלכים ישראלים משמעותיים יוכלו לשנות את המצב בזירה הצפונית מהיסוד.

בפני ישראל עומדות מספר אופציות:

  • פעילות מדינית לביטול נוכחות יוניפי"ל על כל המשתמע מכך.
  • לחץ לצמצום משמעותי של כמות החיילים המוצבת בלבנון (מעל 10000), מתוך הנחה שצמצום נוכחות זו יסייע לישראל בחשיפת הפעילות השלילית של חזבאללה (במובן הזה שיהיה ברור שיוניפי"ל לא באמת מפקח על המתרחש בגבול), והפיכת יוניפיל למכשיר תיאום בלבד.
  • במקביל לכלל האופציות – הגברת המסרים בדבר מלחמה קרבה עם חזבאללה אם יוניפי"ל לא ישנה את מדיניותו. זאת כדי להפעיל לחץ על מועצת הבטחון לשנות את מתווה הפעילות של יוניפי"ל, או לכל הפחות לתת לישראל גיבוי כלשהו לפעילות בגבולה הצפוני אם תחול התדרדרות בינה לבין חזבאללה. זו מדיניות מסוכנת, מתוך הבנה שמסרים אלו עלולים להיות כ"נבואה המגשימה את עצמה" ואלו עתידים להלחיץ מאוד את מדינת לבנון וארגון חזבאללה.

בוודאי שלכל אחת מהאופציות הללו ישנן השלכות משמעותיות. אבל, כאמור, גם המשך המצב הנוכחי גורם לישראל לשלם מחירים משמעותיים (לאור סכנת ההסלמה בזירה הצפונית).

אמנם על רקע עליית המתח בין ישראל והארגון, ולאור החשש המוחשי להתדרדרות, עשויה ישראל לאבד מכשיר שיכול לסייע לה לתחם את המתיחות בינה ובין חזבאללה בעת מתיחות, אך מנגד אותו "מכשיר" עלול להוות מכשול של ממש אם תהיה התדרדרות מהירה בזירה הצפונית. מאיום בפגיעה לא מכוונת בחיילי יוניפי"ל ועד מניעת פעילות צה"ל באזורים מסוימים בשל נוכחות הארגון, בוודאי בשלבים הראשונים של המערכה העתידית.

בצורה פרדוקסלית, דווקא היעדרותו של גורם בינ"ל בדרום לבנון יכולה לאפשר לישראל לקבל גיבוי בינ"ל לפעילות אפשרית מול חזבאללה, אותו גיבוי שהיא תתקשה לקבל כל עוד חיילי יוניפי"ל מוצבים באיזור זה.

בצורה פרדוקסלית, דווקא היעדרותו של גורם בינ"ל בדרום לבנון יכולה לאפשר לישראל לקבל גיבוי בינ"ל לפעילות אפשרית מול חזבאללה, אותו גיבוי שהיא תתקשה לקבל כל עוד חיילי יוניפי"ל מוצבים באיזור זה

מה שלא ישתנה – איזור דרום לבנון הוא "אסם התבואה" של חזבאללה מבחינת אמל"ח ונוכחות פעילים של הארגון. לא יוניפי"ל ולא צל"ב (שיותר משתף פעולה עם חזבאללה מאשר מונע פעולה) יכולים להוות מכשול של ממש להמשך בניין הכוח של הארגון. הגיע זמן ההחלטה.

רס"ן (במיל') דני (דניס) סיטרינוביץ שירת 25 שנה במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר המובילות באמ"ן ובנספחות אמ"ן בשגרירות ישראל בוושינגטון. דני בוגר תואר שני ביחסים בינ"ל מהאוניבסיטה העברית, וכיום ראש האקדמיה הדיגיטלית של חברת Cobwebs technologies. מתגורר ברחובות ומתעניין (מאוד) בהתפתחויות אסטרטגיות במזרח התיכון, בדגש על המערכה כנגד איראן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 957 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

"נתניהו מנתק את ארץ ישראל מהיהודים"

ראיון הקרע במחנה הימין סביב החלת הריבונות רק הולך ומחמיר ● בראיון לזמן ישראל, אומר עירא רפפורט, מי שהיה חבר במחתרת היהודית: "צריך להילחם בזה בצורה חריפה מאד" ● כמו רבים מחבריו ביו"ש, הוא תוקף בחריפות את טראמפ ונתניהו ● "כשאתה מוסר את ארץ ישראל לאויבים, זה החטא הגדול ביותר. אבל כשאתה גם מנתק את היישובים - זה עוון לא פחות גדול" ● אבל, הוא מרגיע, זה לא יזלוג לאלימות: "מה שהיה טוב בזמנו, לא נכון להיום"

עוד 987 מילים

פטר אקשטיין קובקס הגן על מיעוטים ברומניה במשך עשרות שנים ● וגם הוביל את מאבק הלהט"ב שם ● למרות שאביו היה יהודי, הוא מעולם לא שקל לעלות לארץ ● האם המורשת הליברלית שלו תשרוד שלו את גל הלאומנות באזור, שאותו מוביל השכן מהונגריה, ויקטור אורבן? ● ראיון

עוד 1,244 מילים

ציוץ אחד יכול לעצור את הדהירה לסיפוח חד-צדדי

פרשנות לפני כארבעה חודשים הציג נשיא ארה"ב את תוכנית המאה - "משלום לשגשוג: חזון לשיפור חייהם של הפלסטינים והישראלים" ● משפט אחד שאמר טראמפ בנאומו באותו יום, אשר עומד בניגוד גמור לתוכנית הכתובה והמושקעת, איפשר לנתניהו לחתור תחת התוכנית ולהפוך אותה למסך עשן עבור פעולת הונאה חד-צדדית - שתפגע קשות במרקם היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל ● האם טראמפ יתערב לפני שיהיה מאוחר מדי?

עוד 3,152 מילים

רוב הישראלים ציפו מבג"ץ לפסול את נתניהו

סקר מדד השלום מעלה כי רק 35% מהישראלים תומכים בפסיקת בג"ץ שאיפשרה לנתניהו לכהן כראש ממשלה, לעומת 51.5% שציפו מבג"ץ לפסול אותו ● לתמיכה הרחבה באקטיביזם שיפוטי במקרה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים שותפים מצביעי ימין רבים ● קמפיין הליכוד להחרבת שלטון החוק פוגע אנושות גם בבני גנץ, העלול להיפלט מהפוליטיקה מוקדם מהצפוי ● פרשנות

עוד 854 מילים ו-1 תגובות

פייק ניוז תוצרת יולי אדלשטיין: הכריז על מהפכה שהתרחשה כבר

הביקורת על מיעוט בדיקות הקורונה, גרמה לשר הבריאות להכריז כי יאפשר גם לאנשים ללא סימפטומים להיבדק ● אבל בדיקת זמן ישראל מגלה: בדיקות כאלה נערכו כבר לפני ההכרזה ● אפידמיולוג בכיר: "אדלשטיין רק התאים את ההודעות הרשמיות למדיניות במציאות"

עוד 851 מילים

איימן עודה: "ההפגנה תתקיים על אפם וחמתם של ממשלת הימין והמשטרה"

אריה דרעי תועד נוסע באין כניסה בדרכו לראיון בבני ברק ● פטין מולא על ההדבקות של ח"כ אבו שחאדה: פיגוע של המשותפת בכנסת ● משרד רה"מ מסיים התקשרות עם חברת ניקיון בצל חשד לתצהיר שקרי של עובדות במעון ● ליברמן: "לא יהיה סיפוח, נתניהו בדרך למדינה פלסטינית" ● רגב ואדלשטיין הודיעו: הרכבות יחזרו לפעול ביום שני הקרוב

עוד 61 עדכונים

תביעת פעילי כחול-לבן נגד גנץ נוגעת ללב אך חסרת סיכוי

446 פעילים ומתנדבים של כחול-לבן הגישו אתמול תביעה אזרחית נגד יו"ר המפלגה בני גנץ, בטענה כי החלטתו לחבור אל בנימין נתניהו, בניגוד להבטחתו במהלך הבחירות, מהווה הפרת חוזה עמם ● אולם, ככל שקל לחוש בכאבם האותנטי של התובעים, כך גם קל להפריך את הקונסטרוקציה המשפטית שעליה העמידו את תביעתם ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אכן הגיע הזמן להתקדם אך בפעם הבאה יש לדרוש מהמועמדים להגיש כתב התחייבות מחייב למצביעו שקיים הבטחותיו העקרוניות . יש לעגן את הצבעתם של האזרחים בהתאם להתחייבות המועמדים. ניתוק מוחלט של הח... המשך קריאה

אכן הגיע הזמן להתקדם אך בפעם הבאה יש לדרוש מהמועמדים להגיש כתב התחייבות מחייב למצביעו שקיים הבטחותיו העקרוניות . יש לעגן את הצבעתם של האזרחים בהתאם להתחייבות המועמדים. ניתוק מוחלט של החלטתו של מועמד לאחר בחירתו מאפשרת את בגידתו שוב ושוב ומציבה את קו השבר בשיטה הדמוקרטית הנהוגה .

עוד 886 מילים ו-1 תגובות

נ' עברה בדיקת קורונה ונשלחה לבידוד ביתי עד לקבלת התוצאות, אבל לא היה לה בית מתאים להתבודד בו ● כשפנתה לקופת החולים עם הבעיה, היא הופנתה למשרד הבריאות, שהפנה אותה לעירייה, משם הופנתה לפיקוד העורף וחוזר חלילה ● לבסוף היא נאלצה לשכור דירה זמנית על חשבונה - ולא בפעם הראשונה ● בפיקוד העורף אומרים בתגובה שהמלוניות עדיין פעילות, אך הם לא אחראים לשיכון המבודדים

עוד 627 מילים

הזהב השחור של ד"ר זיו

פרק 9כמעט בלתי נמנע שעיתונאי מתל אביב יגיע להתנחלות בגדה המערבית עם סטיגמות בתא המטען, ולכן זה תמיד משמח כשהסטיגמות האלה חוטפות כאפה ● אמיר בן-דוד פוגש במסעו דוקטור למדעי המוח ומנסה לדבר איתו על הסיפוח, על פוליטיקה ועל יחסי המתנחלים והפלסטינים ● את ד"ר נדב זיו הרבה יותר מעניין לדבר על תשוקתו הגדולה: ייצור ביו-פחם ● בסוף הם התפשרו - ויצא ראיון מעניין במיוחד

עוד 2,087 מילים

"גם אם נוכל לעזור לאישה אחת בלבד, זה שווה את המאמץ"

כל אישה שמגיעה לבית מרקחת בספרד ואומרת את מילות הקוד "מסכה 19", מאותתת בכך על מצוקה ● בתגובה, הרוקח ממלא טופס מיוחד ומעביר אותו בדיסקרטיות לרשויות ● היוזמה הספרדית כבר אומצה בצרפת ובהולנד, ונתונים ראשוניים מעידים על תרומתה למאבק באלימות במשפחה ● למה בישראל היוזמה הזו נדחתה, ומדוע רשויות הרווחה מסתייגות מקמפיינים ברוח דומה ברשתות החברתיות?

עוד 1,977 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה