ב-31 במרץ אנו מציינים את יום הנראות הטרנסג'נדרי הבינלאומי. לצערנו, בריונות, הדרה, יחס שלילי ולעג – הם מנת חלקם של תלמידים.ות טרנסג'נדרים.יות במערכת החינוך שלנו, לעתים על בסיס יומיומי.

לאורך שנים, מערכת החינוך שלנו כמעט ולא עוסקת בסוגיות הקשורות במין, מגדר ומיניות. במשך שנים, כאשר דיברו במערכת החינוך על מגדר, אם בכלל, התייחסו בעיקר לנשים. ליתר דיוק, לדיכוי שחוות נשים בחברה פטריארכלית.

ב-31 במרץ אנו מציינים את יום הנראות הטרנסג'נדרי הבינלאומי. לצערנו, בריונות, הדרה, יחס שלילי ולעג – הם מנת חלקם של תלמידים.ות טרנסג'נדרים.יות במערכת החינוך שלנו, לעתים על בסיס יומיומי

בעשורים האחרונים ישנו שגשוג של שיח, כתיבה ומחקר העוסקים בהבניית זהויות מגדריות מגוונות – זהויות להטב"קיות וביטויים מגדרים חדשים הנכנסים לטווח הנורמטיבי. הרחבת שיח הזהויות וצורות הביטוי המגוונות יצרו עיסוק במחירים שמשלמים א.נשים בחברה על ציות או התנגדות להבניות המגדריות המקובלות. בנים למשל, גדלים לעולם שמדגיש אידאלים נוקשים של גבריות. הם לומדים מגיל קטן ללבוש את שריון הגבריות, שעוזר להם לשמור על פאסון, לשדר ביטחון ולהפגין אומץ וגבורה. 

ארגון הבריאות העולמי (W.H.O) מגדיר מיניות כך: 

"אנרגיה פנימית הדוחפת אותנו למצוא אהבה, מגע, חום ואינטימיות. להיות מיני פירושו להיות חושני. המיניות משפיעה על המחשבות, הרגשות והאינטראקציה הבין-אישית שלנו. מכיוון שהיא כל כך משמעותית לבריאות הפיזית והנפשית שלנו,  הזכות לממש אותה, נכללת בזכות היסוד של הפרט להיות בריא" (A2006, W.H.O).

צפו ב:דר' אשר אלבו – 20 שנה מחנך ומורה של מורים – מדגים בסרטון איך עושים את זה.

בית הספר צריך לשמש עבור התלמידים.ות מרחב בטוח בו מתנהל דיאלוג פתוח ומכבד בינם.ן לבין עצמם.ן ובינם.ן לבין הצוות החינוכי גם בנושאי מגדר, זהות מינית ומיניות. הדיאולוג צריך להתקיים ביושר, מתוך כבוד הדדי ובפתיחות. שיח אותנטי המבוסס על אמון וקשר. מרחב בית ספרי כזה מטפח את הפרט, ומהווה בסיס משמעותי לבריאותו הפיזית והנפשית. מרחב מכיל ומגן הנותן מקום וערך לגישות, עמדות וזהויות מגוונות מסייע בתהליך גיבוש זהותו.ה של כל תלמיד.ה.

קינדלון ותומפסון בספרם: "לגדל בן: חייהם הרגשיים של בנים" (2001) – מסבירים כי בנים, ובהמשך נערים וגברים, שאינם מפגינים את ההתנהגות המצופה בחברה מ"גבר אמיתי", יזכו לקבל מהסביבה כינויי גנאי המסמנים אותם כ"לא גבר". 

בחברה בה אנו מגדלים את הילדים.ות שלנו העלבון הגדול ביותר עבור גבר זה להיות ההפך מגבר, כלומר לקבל תיוג של נשי – קוקסינל, נקבה, כוסית, הומו או ילדה קטנה. קוקסינל היא כנראה הקללה החמורה ביותר. הגברי נתפס כניגוד והיפוך מוחלט של הנשי. גברי עליון, נשי נחות. אתה רוצה לפגוע לילד.גבר בגבריות שלו, האשם אותו בנשיות. 

בחברה בה אנו מגדלים את הילדים.ות שלנו העלבון הגדול ביותר עבור גבר זה להיות ההפך מגבר, כלומר לקבל תיוג של נשי – קוקסינל, נקבה, כוסית, הומו או ילדה קטנה. קוקסינל היא כנראה הקללה החמורה ביותר

עם תפיסה זו הורים ומחנכים מתמודדים ובעולם שבור זה אנו מגדלים את הילדים.ות שלנו. א.נשי החינוך חייבים להתייצב בראש המחנה ולהוביל מהלך חינוכי יסודי במטרה לתקן עיוות עמוק זה.

תפקיד מרכזי של מערכת החינוך היא בהכשרת בני.ות הנוער להשתלבות ראויה בחברה העתידית. התלמידים.ות שלנו הם.ן שיעצבו את החברה העתידית בה הם.ן יחיו ובה אנחנו נזדקן. אם נבחן במבט בלתי-מזוין את הגבריות המקומית כפי שהיא מתבטאת בציבוריות הישראלית העכשווית, נסיק שהגבר הישראלי הרצוי הוא – מאצ'ו, מיליטריסט, קרייריסט –  או בפשטות – גבר-גבר. 

תפיסה זו מצמצמת את הריבוי והגיוון בזהויות מגדריות, החייבות להתקיים כדבר מקובל בחברה הומניסטית פלורליסטית. תפקידנו כמחנכים לשזור ביום יום של בית הספר, הן בלימודי והן בחברתי, עיסוק מרחיב לרצף הזהויות המגדריות ובכך לאפשר בעשייתנו מרחב מזמן צמיחה והכלה.

חינוך עושים באמצעות הדגמה. כאשר אנו רוצים לעצב את עולמם הערכי של התלמידים.ות שלנו עלינו להדגים להם.ן את הנתיב למציאת העצמי האותנטי. אנו נדרשים  לחיזוק החוסן הפנימי של התלמידים.ות שלנו וליצירת מרחב מוגן ובטוח המזמן ומברך כל ביטוי של זהות עצמית. יצירת אקלים ומרחב המאפשרים גוונים רבים לרצף הזהויות המגדריות יבטיח שכל ילד.ה איש.ה יבינו שהם.ן יצירה אנושית ייחודית וחד פעמי, כזאת המדגימה הלכה למעשה את הריבוי האין-סופי של החוויה האנושית.

הבנה זו מחייבת אותנו המחנכים בהתבוננות הומניסטית אמיצה המציבה את הפרט במרכז ומאפשרת לו התבוננות פנימית אותנטית כמצע מוגן לגיבוש ועיצוב  ההבנה הבסיסית כי כל ילד.ה, נער.ה, איש.ה הם.ן מושלמים.ות בדיוק כפי שהם.ן.

מהגבריות המקומית, כפי שהיא מתבטאת בציבוריות הישראלית, נסיק שהגבר הישראלי הרצוי הוא מאצ'ו, מיליטריסט, קרייריסט. כלומר גבר-גבר. א.נשי החינוך חייבים להוביל מהלך חינוכי יסודי לתיקון העיוות

חוכמתם של רבותנו ז"ל לאפשר פורקן לחווית השונות במסגרת מוגדרת ותחומה, יכולה לשמש כבסיס פורה לשיח ולמידה על חשיבת יהודית, קבלת האחר ופריצת הנורמה החברתית במטרה לעשות לכדי טוב לתיקון עולם חשובה. 

בתקווה שנצליח לאפשר לכל אחת.ד מהתלמידות.ים שלנו להרגיש שיייכים, מוגנים ואוהובים בדיוק כפי שהם. 

נשוי ואב לחמישה. איש חינוך – מורה להיסטוריה ואזרחות. מנחה קבוצות, מנהל קמפוס בקבוצת החינוך אנקורי.