מועדון הבכירים ממשיך לסדר לעצמו מיליונים בחברות הציבוריות

בזמן שהמשק הישראלי מתמודד עם זוועה כלכלית, חברי מועדון מצומצם ממשיכים להרוויח מיליונים כשכירים בחברות ציבוריות ● בניגוד לתחזיות המוקדמות, המוסדות הפיננסים לא קרסו בגלל הגבלות השכר, והצליחו למצוא מנהלים גם בשכר הצנוע שהוגבל ל-3.5 מיליון שקל ● אבל בשאר הענפים חגיגת השכר נמשכת כסדרה ● יקום מקביל, קווים לדמותו

02/04/2020 09:06
הבורסה לניירות ערך בתל אביב (צילום: Adam Shuldman/Flash90)

לפני שלושה שבועות נכנסו רוב העסקים בישראל להדממה שנכפתה עליהם על ידי ממשלת ישראל. תחילה היו אלה ענפי התיירות והתעופה, ובאמצע החודש נסגרו גם כל החנויות והמסעדות לקבלת קהל. מיליון איש מובטלים בפועל, רבים מהם יקבלו דמי אבטלה שקטנים בהרבה מהשכר שקיבלו לפני כן, אחרים אפילו לזה לא יזכו.

עכשיו כבר ברור שגם תכנית הפיצויים של הממשלה לעצמאים ולעסקים קטנים רחוקה מאוד מלהספיק, ולמעשה מפקירה אותם להסתדר לבד. השוכרים מתחננים להפחתה בשכר הדירה, וגם בעלי הדירות עצמם חוששים שלא יעמדו בתשלומי המשכנתא. זהו אחד המשברים הכלכליים החמורים בתולדות המדינה, בחסות מגיפה גלובלית של אחת למאה שנה.

לצד הזוועה הכלכלית הזו, מתברר, ממשיך להתקיים יקום מקביל, שבו חברי מועדון מצומצם ממשיכים לסדר לעצמם מיליונים כשכירים בחברות ציבוריות. כמו מעבורת שהתנתקה מחללית האם, המנהלים האלה, שקופצים מחברה לחברה במשך שנים, והדירקטורים שיושבים בהנהלה של כמה שיותר חברות במקביל, אוחזים בתעודת ביטוח לכל החיים.

רוב הדו"חות לסיכום השנה שחלפה בבורסה פורסמו בימים האחרונים, ולפני פרסומם נחתמו על ידי המנהלים והדירקטורים. כאילו לא משתוללים בחוץ מגיפה ואסון כלכלי, חבילות התגמול החלומיות ל-2019 אושרו כמו שהן, בלי בעיה, בכמעט כל החברות.

הניתוק מהסערה שמתחוללת כאן בשלושת השבועות האחרונים איפשר לדירקטורים לחתום למנהלים על שכר ובונוסים, שחורגים בהרבה מעבר להגבלת ה-3.5 מיליון שקל בבנקים ובחברות הביטוח. בתמורה ימשיכו הדירקטורים לקבל את ה-15-20 אלף שקל לישיבה או שתיים בחודש, שגם אותן אפשר לעשות בטלפון, עוד לפני עידן קורונה.

קניון עזריאלי בסגר (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

קניון עזריאלי בסגר (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

המניות נחתכו, השכר לא

בניגוד לתחזיות המוקדמות, המוסדות הפיננסים לא קרסו בגלל הגבלות השכר, והצליחו למצוא מנהלים גם בשכר הצנוע הזה. אבל בשאר הענפים חגיגת השכר נמשכת כסדרה.

לא רק בשם הסולידריות ומראית העין אפשר היה לצפות שהחתולים השמנים יוותרו הפעם על חלק מהשמנת. במשך השנים, ההצדקה העיקרית לשכר חזירי של פי עשרות ומאות משכר המינימום, היתה התשואה הנהדרת והדיווידנדים שהמנהלים האלה נתנו למשקיעים במניות החברות, כביכול.

ההצדקה העיקרית לשכר חזירי, של פי עשרות ומאות משכר המינימום, היתה התשואה הנהדרת והדיווידנדים שהמנהלים האלה נתנו למשקיעים במניות החברות, כביכול. הפעם, המניות של כל החברות שברשימה נחתכו

אלא שהפעם, המניות של כל החברות שברשימה שלהלן נחתכו בשבועות האחרונים בעשרות אחוזים, כך שגם ההצדקה הזו כבר לא תקפה. ובמקרה הזה, מי שמשלם למנהלים האלה את השכר הנדיב מדי, הוא החוסכים לפנסיה. אלה מבין החוסכים שקרובים לפרישה, עלולים לספוג עכשיו הפסדים של מאות שקלים פחות בכל חודש בקצבה החודשית.

הבנקים לא צריכים לאסוף אנשים מהרחוב

"אני חושב שכל הדיון על שכר המנהלים צריך להיפתח מחדש", אומר ד"ר יצחק ספורטא מהפקולטה לניהול באונ' ת"א. לדבריו, ההיסטוריה הוכיחה שהתגמול המופרז של המנהלים לא שיפר ביצועים של חברות, אבל העובדים נשארו תקועים בשכר נמוך ועם פחות בטחון תעסוקתי.

"שכר המנהלים הפך להיות מופרך ב-30 שנה האחרונות, בשם איזו אידאולוגיה, שאנחנו צריכים את האנשים המוכשרים, ושצריך לשלם להם הרבה כי אם לא העולם יתהפך, כי בזכותם אנחנו חיים. הנה בבנקים מקבלים המנהלים 2.5 מיליון שקל, ואתה רואה שיש מועמדים. זה לא שצריך לאסוף אנשים ברחוב. תפריך את זה אלף פעם, אבל הם ימשיכו להאמין. יש כאלה שכבר קוראים לזה ׳וודו׳ או ׳זומבי אקונומיקס׳", הוא מוסיף.

״הנה בבנקים מקבלים המנהלים 2.5 מיליון שקל, ואתה רואה שיש מועמדים. זה לא שצריך לאסוף אנשים ברחוב. תפריך את זה אלף פעם, אבל הם ימשיכו להאמין. יש כאלה שכבר קוראים לזה ׳וודו׳ או ׳זומבי אקונומיקס׳"

מבחינתו, גם המצב הנוכחי מוכיח שמי שבאמת מניע את גלגלי המשק הם האזרחים, שישלמו את המחיר, והעובדים החיוניים שנשארו בשטח. אבל פערי השכר שנפתחו בעשורים האחרונים עלולים להביא למשברים גדולים עוד יותר.

"עכשיו יודעים שיש מצב קשה שיימשך כמה חודשים, ואנחנו רואים שכל החברות האלה שוות כקליפת השום, ושמי שבעצם יתניע את כל המערכת זה אנחנו, שנצטרך לשלם את החשבון דרך הממשלה, ובכל מני צורות. השאלה הגדולה היא איך אנחנו רוצים לבנות את החברה שלנו, כי הפערים בעושר ובשכר יוצרים בעיה בכלכלה עצמה, ומשבשים את היכולת לצמוח, ומלבד זה גם גורמים לחוסר יציבות חברתית ופוליטית.

"זה פוגע באמון של האזרחים בכל המערכות, כי האינדוקטרינציה שעברנו לגבי המנהלים, היא שמדובר באנשים מיוחדים ומוכשרים, ואז אתה רואה שבמצבים קיצוניים כמו שקורה עכשיו, זה לא תלוי בהם. מה גם שרואים שהעובדים היותר חשובים הם השליחים, עובדי מפעלי המזון, והמנקים. בטוח שמנהלים צריכים לשלם יותר מס. היום גם נפרסים בפנינו כל הכשלים של המערכת: נתנו תמריצים לחברות ולמנהלים בצורה של הפחתות מס, ועכשיו אין מספיק מיטות בבתי החולים".

האינדוקטרינציה שעברנו לגבי המנהלים, היא שמדובר באנשים מיוחדים ומוכשרים. אבל אז מגלים שבמצבים קיצוניים כמו עכשיו, זה לא תלוי בהם. מה גם שרואים שהעובדים היותר חשובים הם השליחים, ועובדי מפעלי המזון

כפי שיפורט בהמשך, היו (מעט) חריגים שהחליטו לוותר על חלק מהשכר והבונוס השנתי, והיה אחד שאפילו וויתר על השכר כולו. אלא שגם מבין המנהלים שהרגישו קצת לא נעים לשלוח את כל העובדים לחל"ת ולהמשיך כרגיל, הרוב הסכימו להפחית את שכרם במעט, רק ממרץ או אפריל והלאה, ולא על השכר של השנה הקודמת.

בזמן שמתרקם מרד תשלומי מסים, או מחאת שוכרי הדירות, ורבים אחרים מנסים לחשב מה גודל העצם שביטוח לאומי יזרוק להם, הנה פלנטה אחרת, קווים לדמותה.

סלילת כביש (צילום: Flash 90)

סלילת כביש (צילום: Flash 90)

מגרדים את הכסף מהרצפה, במריצות

מי שנהנה השנה מגאות פנומנלית הוא ענף התשתיות. השאיפות המגלומניות של הממשלה, ששיחררה פרויקטים במיליארדים בלי הכרה, בעיקר בתחבורה, לצד הדרישה האובססיבית להתחלות בנייה, שלחו את חברות התשתיות והבנייה לגרד את הכסף מהרצפה, במריצות.

הענף הזה יחווה עכשיו האטה ועיכובים, בין היתר, בגלל הקושי להביא לכאן עובדים מהשטחים, אבל סביר להניח שחברות התשתית ייצאו טוב גם מהמשבר הזה. כן ביבי לא ביבי, כן ממשלת מעבר או לא, החברות האלה כבר יידעו איך לעבוד עם כל שר וכל פקיד ממשלתי, ולהוציא מהם עוד ועוד עבודות, שהתקציב שלהן ממשיך לגדול בטור מעריכי, הרבה מעבר למה שסוכם בהתחלה.

סביר להניח שחברות התשתית ייצאו טוב גם מהמשבר הזה. כן ביבי לא ביבי, כן ממשלת מעבר או לא, החברות האלה כבר יידעו איך לעבוד עם כל שר ופקיד, ולהוציא מהם עוד ועוד עבודות, שהתקציב שלהן ממשיך לגדול

כאן המקום להזכיר, שלגאות הזו יש מחיר כבד שהגיע השנה לשיא עצוב: בענף הבנייה לבדו נהרגו בשנה החולפת 40 עובדים, רובם מנפילה מגובה.

מי שניסח את הכללים לדו"חות השנתיים של החברות הבורסאיות האלה הוא פרופ' אמיר ברנע, שבגללו כל מסמך כזה מחזיק מאות עמודים, אלא שבדרך כלל אין בהם נתונים על המשכורות הממוצעות לעובדים מהשורה, ובמה שנוגע לתשתיות ובנייה, חסרים גם מספרים של תאונות עבודה – כמה נהרגו וכמה נפצעו.

הכי טוב לעשות עסקים עם המדינה

מי שדרך כוכבה בענף הבנייה והתשתיות היא שפיר הנדסה, שלמרות ההתרסקות בבורסה בשבועיים האחרונים, עדיין מציגה זינוק של 80% במנייתה בשנה האחרונה. בעלי השליטה, ארבעת האחים שפירא, שגם נהנים מרווחים שהחברה מחלקת, גרפו השנה יחד שכר של 20 מיליון שקל, וצבר העבודות בקנה שלהם הוא בהיקף של כ-7 מיליארד שקל, כולל למשל, הקו הירוק של הרכבת הקלה בירושלים.

ארבעת האחים שפירא, שגם נהנים מרווחים ששפיר הנדסה מחלקת, גרפו השנה יחד שכר של 20 מיליון שקל, וצבר העבודות בקנה הוא בהיקף של כ-7 מיליארד שקל, כולל למשל, הקו הירוק של הרכבת הקלה בירושלים

מי שהוכיחה בפעם המי יודע כמה שהכי טוב לעשות עסקים עם המדינה היא חברת הבניה אשטרום. חמישה מנהלים בחברה סיכמו את השנה החולפת עם 5-7 מיליון שקל. גם השנה הם ידרשו שכר גבוה, שכן לפני כחודשיים, המדינה החליטה לקנות בחזרה מאשטרום את סיטיפס, זכיינית הרכבת הקלה בירושלים, בלא פחות מ-1.6 מיליארד שקל.

הרכבת הקלה בירושלים (צילום: Nati Shohat/FLASH90)

הרכבת הקלה בירושלים (צילום: Nati Shohat/FLASH90)

העסקה סדרה לאשטרום רווח הון פנטסטי של 630 מיליון שקל, (שייהנו ממנו גם השותפות האחרות ברכבת, קרן תש"י הפרטית, הראל וקרנות ההשתלמות של המורים והגננות).

לפני כחודשיים, המדינה החליטה לקנות בחזרה מאשטרום את סיטיפס, זכיינית הרכבת הקלה בירושלים, בלא פחות מ-1.6 מיליארד שקל. העסקה הזו סידרה לאשטרום רווח הון פנטסטי של 630 מיליון שקל

הסיבה לכך שהמדינה קנתה בחזרה את הרכבת הירושלמית במחיר מופרז, יחסית, היא מחלוקות עם סיטיפס לגבי הארכת הקו האדום צפונה. מי שתקבל את העבודות בהמשך היא קבוצת שפיר (ע"ע בסעיף הקודם). מי יודע, אולי רוני חזקיהו או שאר פקידי האוצר שחתמו על העסקה הזו, עוד יעבדו יום אחד בענף התשתיות.

רוני חזקיהו (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

רוני חזקיהו (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

המניה נחתכה, הבכירים לא ויתרו על שקל

בשיכון ובינוי עסקים כרגיל. אייל לפידות תמיד הצדיק את חבילת התגמול החלומית שלו, למעשה הגדולה ביותר במשק, בכך שבעבר הציף ערך למשקיעים במניה של הפניקס.

והנה החודש גם המניה של שיכון ובינוי נחתכה בכ-40%, אבל בכירי החברה לא ויתרו על שקל מהמיליונים הרבים שעליהם סיכמו. מבחינתם, העבודות בענף התשתיות נמשכות וכנראה שאין סיבה לפגוע בבכירים.

בסעיף הבטיחות, החברה מציינת שאחד הסיכונים לפעילותה הוא "חשיפה לאובדן בנפש ולפגיעות גוף", בכל זאת מדובר בחברה שנסמכת על פועלי בנייה. נתוני התאונות לא מופיעים בדו"ח התקופתי שפורסם לפני מספר ימים, אך לפי דו"ח אחר ששיכון ובינוי פירסמה באופן וולנטרי, נראה שב-2018, נהרגו 4 פועלי בנייה ונפצעו כמה עשרות.

9 הרוגים באתרי הבנייה של אלקטרה

עוד בצמרת הדירוג, דודו זבידה מחברת הנדל"ן מבנה, שבשמה הקודם היתה בבעלות אליעזר פישמן. החברה שמשכירה נכסים בארץ ובעולם לא תצליח להימנע מפגיעה מהמשבר, ובכל מקרה זה לא מנע מהמנכ"ל את אחת המשכורות הגבוהות במשק.

גם המנכ"ל של אלקטרה, איתמר דויטשר, מתברג בצמרת טבלת השכירים המיליונרים. המניה ירדה החודש ב-17%, אחרי שכבר הכפילה את עצמה במהלך השנה, הודות לשגשוג בענף הבנייה ותשתיות. באלקטרה לא הושפעו מהמשבר עד כה, ומאמינים שאם הוא לא יימשך זמן רב, הם ימשיכו לגדול.

אלא שהרווחים האלה גבו מחיר כבד בשנים האחרונות, ובקיץ שעבר ציינה החברה 9 הרוגים באתרי הבנייה שלה, אז גם הגיעו מפגינים למחות מול ביתו של דויטשר. הדו"ח לשנה החולפת אמנם מציין "חזון של אפס תאונות מסכנות חיים", והכשרת עשרות עוזרי בטיחות בעבודה, אבל כאמור, אין פה נתונים על היקף הפציעות והאבדות בנפש.

אלפי עובדים בפתאל יצאו לחל״ת

אחת הנפגעות הישירות והחמורות של המשבר היא רשת מלונות פתאל, מהגדולות בארץ, עם 222 מלונות, שרובם באירופה. החברה הציגה השבוע צמיחה חדה בהכנסות ל-5.3 מיליארד שקל, ורווח נקי של 41 מיליון שקל. השורה התחתונה אמנם נחתכה, והחברה מסבירה זאת ביישום תקן חשבונאי חדש, אבל זה כבר חסר משמעות, כי עכשיו יש מצב חדש, שלמעשה כפה על חברת התיירות להדמים את כל הפעילות שלה.

התוצאה היא שרשת פתאל הוציאה לחל"ת לא פחות מ-5,500 עובדים מתוך 6,000, כולל אסף, נדב ויובל פתאל, הבעלים והמייסד, בעל השליטה והמנכ"ל, דוד פתאל, שבלט לטובה בוויתור על מענק של כמעט 6 מיליון שקל עבור השנה החולפת. יחיד סגולה בהקשר הזה.

יתר הבכירים הסכימו לוותר על מחצית מהבונוס השנתי, הדירקטורים ויתרו על רבע מהתגמול, וכלל העובדים שנותרו, ויתרו על 45% משכרם החל מתחילת אפריל.

הדממת פעילות האופנה

בקרב חברות האופנה, קסטרו הודיעה על הדממה מלאה של הפעילות, למעט המכירות באון ליין, ובעלי השליטה, בני הזוג אסתר וגבי רוטר, הודיעו שייוותרו על השכר החל מאמצע מרץ השנה, ועד לחזרת החברה לפעילות. גם בכירים אחרים בחברה הסכימו להפחתה משמעותית.

גם פוקס נאלצה לסגור את כל החנויות ושלחה את העובדים לחל"ת. בעל השליטה הראל ויזל, הסכים לוותר על השכר מאמצע מרץ עד להודעה חדשה, אבל לא ויתר על השכר הגבוה, יחסית, לשנה שחלפה.

הראל ויזל (צילום: Moshe Shai/FLASH90)

הראל ויזל (צילום: Moshe Shai/FLASH90)

בתחום הקניונים, השוכרים והחברות (ע"ע קסטרו ופוקס) עומדים בפני שוקת שבורה, אחרי שנסגרו על ידי הממשלה כמעט באופן מוחלט, למעט סופרמרקטים, פארמה, בנקים ומרפאות שעדיין מורשים לפעול.

למרות הטלטלה, בקבוצת עזריאלי, (שמייסדה דוד ז"ל המציא את המילה קניון), בכירי החברה לא התבלבלו, ואישרו לעצמם 4-7 מיליון שקל עבור השנה שחלפה.

עם זאת, החברה נאותה לוותר על שכר הדירה מ-2,800 החנויות השוכרות שלה, עבור המחצית השנייה של מרץ. כמו כן, עזריאלי תעמיד קרן של 100 מיליון שקל בהלוואות ומענקים שתעניק לשוכרים, ועל ידי כך תנסה לעזור להם לפרוס תשלומים, בהתאם לשיקול דעתה ורצונה הטוב.

הפחתה צנועה בשכר הבכירים של קניוני עופר

הדממת הפעילות נכפתה גם על המתחרה הגדולה, קניוני עופר, (מליסרון), שבבעלותה 20 קניונים, בהם הקופות הרושמות ברמת אביב ובקריון. הבכירים לא ויתרו על שכר בשנה החולפת, אבל הסכימו להפחית קצת מעתה והלאה: ליאורה עופר, בעלת השליטה והיו"ר, תוותר על כל דמי הניהול מתחילת אפריל, ושאר המנהלים והדירקטורים הסכימו להפחתות צנועות של 10%-20%.

ליאורה עופר (צילום: Moshe Shai/Flash90)

ליאורה עופר (צילום: Moshe Shai/Flash90)

בתחום הכימיקלים, כי"ל ממשיכה לעבוד כמעט כרגיל בארץ ובעולם, אך צפויה לספוג ירידת מחירים של האשלג, הפוספטים והמינרלים שהיא כורה בים המלח ובחו"ל. לכי"ל יש השפעה סביבתית ניכרת על ים המלח, והחברה נמצאת במחלוקת תמידית עם המדינה על ההשקעות בשיקומו, וכן על תמלוגים ומסים שהיא אמורה לשלם עבור אוצרות הטבע.

בימים האחרונים החברה גם העזה לפנות ישירות לראש הממשלה, בנימין נתניהו, שיאשר לה לכרות פוספטים ליד ערד, ואיימה לפטר אלף עובדים אם לא יתקבל האישור. בסופו של דבר לא מדובר בחברה שהמציאה את האייפון, אלא בכזו שקיבלה רישיון ממדינת ישראל לקצור מלח ולכרות מחצבים בים המוות עד סוף העשור הנוכחי, ומעסיקה הרבה מאוד פועלים בשכר נמוך.

המנכ"ל רביב צולר, חבר ותיק במועדון המצומצם של קסטת שוק ההון, הצליח לאשר שכר שמן במיוחד, וארבעה בכירים נוספים בחברה קיבלו אף הם 5-6 מיליון שקל כל אחד.

מפעלי ים המלח (צילום: Lior Mizrahi/Flash90)

מפעלי ים המלח (צילום: Lior Mizrahi/Flash90)

מנהלי הבנקים נעדרים מהטבלה

מי שנעדרים גם השנה מטבלת שכר הבכירים, הם מנהלי הבנקים למעט אחד: אורי לוין, שנכנס אשתקד לתפקיד מנכ"ל דיסקונט, ונהנה משכר של כ-10 מיליון שקל. את רוב השכר הזה הוא קיבל עבור התפקיד הקודם שלו כמנכ"ל דיסקונט ניו יורק, שלא כפוף להגבלת שכר הבנקאים והפיננסים של ישראל.

לעומתו, המנכ"לית הפורשת לילך אשר טופילסקי סיימה את תפקידה בשכר "צנוע" של 3 מיליון שקל, לעומת מנכ"לים אחרים שפרשו בעבר מהבנקים עם שכר של 10 מיליון שקל וצפונה.

לילך אשר-טופילסקי, מנכ"לית דיסקונט לשעבר (צילום: Hadas Parush/Flash90)

לילך אשר-טופילסקי, מנכ"לית דיסקונט לשעבר (צילום: Hadas Parush/Flash90)

פרישה מרצון בסלקום

הקריירה הפוליטית של אבי גבאי הסתיימה בכשלון במפלגת העבודה, ואת האקזיט הוא מצא השנה כמנכ"ל סלקום, עם אופציות בשווי 12 מיליון שקל ושכר חודשי בסיסי של 110 אלף שקל.

עם זאת, לאור משבר הקורונה, ושליחת 1,200 מעובדי החברה לחל"ת, גבאי החליט להפחית זמנית את השכר החודשי בחצי. עוד לפני המשבר, הוא סיכם עם הוועד על פיטורים, סליחה, "פרישה מרצון", של 450 עובדים.

אבי גבאי (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

אבי גבאי (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

שכר הבכירים בחברות ציבוריות ב-2019 (במיליונים)

שם חברה תפקיד סך התגמול רכיב מנייתי
אייל לפידות שיכון ובינוי מנכ"ל 24 17
תמיר כהן שיכון ובינוי יו"ר 17 12.5
איתמר דויטשר אלקטרה מנכ"ל 13 4.7
דוד זבידה מבנה מנכ"ל 11.7
משה לחמני שיכון ובינוי מנכ"ל יוצא 9.9 5.6
אורי לוין דיסקונט מנכ"ל 9.8
אברהם נוסבאום אשטרום יו"ר 6.5
גיל גירון אשטרום מנכ"ל 6.5
שי אתרוגי אשטרום מנכ"ל 5.6
ירון רוקמן אשטרום מנכ"ל 5.5
ישראל שפירא שפיר מנכ"ל 5
הראל שפירא שפיר מנכ"ל 5
גיל שפירא שפיר מנכ"ל 5
חן שפירא שפיר מנכ"ל 5
הראל ויזל פוקס מנכ"ל 7.6 3
ירון שורק אלקטרה מנכ"ל 7
איציק אברכהן שופרסל מנכ"ל 7 2.7
אייל חנקין עזריאלי מנכ"ל 6.8
מוסא נחלה שיכון ובינוי מנכ"ל חברה בת 5.5 1.6
יוחנן לוקר כיל יו"ר
עמית שגב שיכון ובינוי סמנכ"ל יוצא 5.2 1
ארנון תורן עזריאלי סמנכ"ל 5
דנה עזריאלי עזריאלי יו"ר 4.4
אירית סקלר-פילוסוף עזריאלי סמנכ"ל 4
ליאור רביב ישרוטל מנכ"ל 5
אסתר וגבי רוטר קסטרו מנכ"לים 4.8
משה רוזנבלום מליסרון סמנכ"ל
עופר רפיח פתאל סמנכ"ל 3.5
ליאורה עופר מליסרון יו"ר 3.3
דוד פתאל פתאל מנכ"ל 3
איתן יוחננוף יוחננוף מנכ"ל 3