הפוליטיקה של ישראל כה מורכבת, עד שנחמד לפגוש באותם מצבים נדירים שבהם התמונה בהירה וברורה: שלושה חברי כנסת גנבו את הבחירות.
מדובר כמובן באורלי לוי-אבקסיס שרצה ברשימת העבודה-גשר-מרצ, והצמד יועז הנדל וצבי האוזר מכחול לבן. שלושתם הסתכסכו איכשהו עם בנימין נתניהו ויובאו למרכז-שמאל במטרה למשוך קולות ימניים ולשבור את המעין-תיקו הבין-גושי. זה לא היה המהלך הכי נקי בעולם, אבל זה כלום לעומת הסדום ועמורה של הליכוד.
ומה קרה? ראשית, השלושה נכשלו כישלון חרוץ במשימתם; ואז, בחסות הקורונה, הם בעצם העבירו את המנדטים בחזרה לימין. יש קו מאוד עדין בין ביצוע תפקידך לבין ביצוע ההפך המוחלט מתפקידך; קל כל-כך להתבלבל.
לוי-אבוקסיס, שיהירותה קיימת ביחס הפוך לערכה הפוליטי האמיתי, זכתה אך בקומץ קולות במחוז הבית בבית שאן; כישלון מרהיב ומשכנע. שני האחרים אלגנטיים מעט יותר אבל שווים אותו דבר; אם בכלל הנדל גרם לנזק בראיון בו זילזל קלות בתרבות המזרח תיכונית, ובזאת דרך בערמת צואה שאורבת כל בחירות לשלומיאל התורן ממחנה הלא-ימין.
לוי-אבוקסיס, שיהירותה קיימת ביחס הפוך לערכה הפוליטי האמיתי, זכתה אך בקומץ קולות במחוז הבית בבית שאן; כישלון מרהיב ומשכנע. שני האחרים אלגנטיים מעט יותר אבל שווים אותו דבר
האמת היא שלא בלתי סביר שהמרכז-שמאל נעקץ. הנסיון למשוך קולות מהצד השני בשיטה הזאת לא באמת מכבד אף אחד ומדיף צחנת ייאוש, במיוחד כאשר כל העסק מתקשר לבריחה כללית מאמירה ערכית בעניינים כמו הכיבוש. עשו הצגה יפה לימין הרך, והימין הרך לא בא. לא באמת. ללא שבעת המנדטים של אביגדור ליברמן (שנטשו את נתניהו בגלל עימותים עם הקנאים הדתיים ששוהים קבע בחצרו) תוצאות כל הסיבובים בשנה שעברה מזכירות להדהים את בחירות 2015 – למרות שלושת הגנרלים, ושלושה כתבי אישום. פשוט מדהים.
השערות שהשלושה יערקו החלו כבר בליל הבחירות ב-2 במרץ, אז היה נראה שנתניהו השיג 60 מנדטים. אבל עד מהרה הסתבר שמפלגות שרצו על טיקט מובהק של החלפת נתניהו זכו ב-62. דהיינו: ניצחו את הבחירות.
בני גנץ נדרש להפר אחת משתי הבטחות:
- או שהוא מאחד כוחות עם נתניהו, למרות שזה נוגד לגמרי את התפקיד שייעדה לו ההיסטוריה ושאותו הוא אימץ.
- או שהוא מבסס את ממשלתו בין היתר על תמיכת הרשימה הערבית המשותפת, למרות שהתנער ממנה במהלך הקמפיין כחלק מהחיזור האבוד אחר קולות הימין.
באמצע מרץ, ימים ספורים לאחר שקיבל את המנדט, היה נראה שגנץ בחר, ואף בחר בחוכמה: הוא יקים ממשלה שתתבסס על גוש ה-62 שלו – כמו שרוב מצביעי הגוש ללא ספק קיוו. הרי הוצאת נתניהו (וחבורתו) מבלפור היה מביא ממש אקסטזה לאלה שרואים בו מחריב הדמוקרטיה – אדם שגם שיאן הסתה נגד ערבים וגם הורס את מדינת היהודים. איחוי הקרע בן ה-72 שנה עם ערביי ישראל היה בונוס משמח מאוד.
לא בלתי סביר שהמרכז-שמאל נעקץ. הנסיון למשוך קולות מהצד השני בשיטה הזאת לא באמת מכבד אף אחד ומדיף צחנת ייאוש, במיוחד כאשר כל העסק מתקשר לבריחה כללית מאמירה ערכית בעניינים כמו הכיבוש
ואז הכל החל להתפרק. לוי-אבקסיס צייצה ראשונה שלא תתמוך במהלך, תוך הפרת רמיזותיה במהלך הקמפיין. ואז החרה החזיק אחריה הצמד הנדלאוזר. שימו לב: חברי מפלגתו של גנץ אשכרה סירבו לאשר את מינויו לראש ממשלה, להעיף משטר שמתעלל בישראל, ולהציל את הציונות – בגלל שחברי המשותפת הסכימו לעשות אותו דבר. כך התנדף לו הרוב של גנץ, וכך נרמס רצון הרוב בישראל, משל היה האופוזיציה ברוסיה. לא ברור מה הזוי יותר – הטירוף זה, או משבר הקורונה.
ביום חמישי האחרון חבר גנץ כידוע לנתניהו, וייתכן שממשלת אחדות קרובה. זה גרם לפירוק המיידי של כחול לבן תוך טריקת דלת רועמת של יאיר לפיד ובוגי יעלון. פיצוץ כחול לבן משאיר את האופוזיציה לנתניהו שוב מפולגת, תוצאה מזעזעת שמהווה פרס גדול לראש הממשלה. מאז גנץ חוטף ממצביעיו מי צוננין, עם נאצות שלא היו מביישות את מרכז הליכוד.
על פי העסקה המתהווה נתניהו יישאר על כנו במשך 18 חודשים ואז יעביר את ראשות הממשלה לגנץ למשך תקופה זהה. משעשע להווכח שכמעט אף אחד לא מאמין שנתניהו יכבד את ההבטחה הזו; אני לא בטוח שגנץ עצמו מאמין.
לפיד אומר שהרמטכ"ל (מיל') "זחל" לקואליציה של נתניהו, אבל נראה שגנץ קיבל לא מעט בתמורה. שוב לפי דיווחים, זה כולל ממשלה פריטטית למחצית הסיעה שתגיע איתו. ידוע שבארץ כל ח"כ הוא מלך, אבל אצל גנץ כמעט כל ח"כ יהיה גם שר! זה גם כולל כנראה תיקים חשובים כמו בטחון ומשפטים.
יתרה מזאת, קואליציה שלא נשלטת על ידי הליכוד ככל הנראה לא תבצע את הזוועות שתכננה הכנופיה הזו, כמו פסקת התגברות נגד בג"צ. ואם יפעל בחכמה גנץ יוכל לעשות דברים טובים מאד, כמו מינוי שר ערבי ופעולות לקידום השלום על אפם ועל חמתם של ה"שותפים" המבישים. למה לא? אדרבה – מצווה לעצבנם.
על פי העסקה המתהווה, נתניהו יישאר על כנו 18 חודשים ואז יעביר את ראשות הממשלה לגנץ לתקופה זהה. משעשע להווכח שאיש כמעט לא מאמין שנתניהו יכבד את ההבטחה הזו; אני לא בטוח שגנץ עצמו מאמין
אני חושב שגנץ שוחר טוב – אבל נראה שהוא מיהר יותר מדי. היתה לו אפשרות טובה בהרבה: להפעיל לחץ מקסימלי על העריקים, ולשחדם אם צריך (להריץ את האוזר לבית המשפט העליון ולתת להנדל איזו התנחלות מזיקה על שמו) , להסביר להם שאחרי שממשלת ה-62 (או 61) תעיף את ביבי – הליכוד הוא שיזחל פנימה – והרי לכם ממשלת אחדות, ממש כרצון העם.
למה מתווה משובח זה נזנח? אולי גנץ ראה במשבר הקורונה פורס מז'ור שאין להתווכח עימו. נתניהו הרי מקיים אירועי טלוויזיה כמעט יומיומיים בהם הוא מצייר את המגיפה כאסון הגדול ביותר מאז המבול ומשווק את עצמו כתיבת נח אנושית.
התקשורת הבלתי אחראית זורמת עם זה ובקושי טורחת לדווח על הפאשלות במערכת הבריאות או על העובדה ששר הבריאות (שכאילו נבחר בשל אי-התאמתו כמו רוב עמיתיו בקבינט) אינו מאמין בעליונות המדע. מכונת הספין עובדת שעות נוספות בכדי לשכנע אנשים שלא מחליפים סוסים באמצע משבר ושבחירות רביעיות תהיינה אסון – יותר מהשלישיות, בטור הנדסי כמו הקורונה.
במצב הפוך נתניהו לעולם לא היה מוותר, וגם אני לא. גנץ כנראה בחר במה שהוא ראה כאופציה הפחות גרועה. יש לי סימפטיה מסויימת לכך, כאחד שלעתים קרובות מגן על דברים גרועים – כמו דמוקרטיה למשל – באותה עילה ממש.
במצב הפוך נתניהו לעולם לא היה מוותר, וגם אני לא. גנץ כנראה בחר במה שראה כאופציה הפחות גרועה. יש לי סימפטיה מסויימת לכך, כאחד שלעתים קרובות מגן על דברים גרועים – כמו דמוקרטיה למשל – באותה עילה ממש
אבל תרחיש זה מניח שלא הייתה שום אפשרות להזיז את נתניהו בלי בחירות רביעיות. לפיכך המפתח להצדקת ההחלטה המוזרה של גנץ הוא האם, כשהתבררה הבגידה בשורותיו, הוא עשה כל מה שאפשר מבחינה אנושית בכדי להחזיר את הבוגדים למוטב.
ברור שזה מה שנתניהו היה עושה. ומי יודע? העסקה הפאוסטית טרם נחתמה, כך שאולי עוד לא מאוחר גם לגנץ.
דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם