המירוץ לתרופה

מעבדות רבות ברחבי העולם עורכות ברגעים אלה ניסויים ב-6,125 כימיקלים שונים על כ-24 החלבונים של נגיף הקורונה ● פרופסור שי ארקין מהאוניברסיטה העברית לקח את דיוויד הורוויץ לסיור באחת מהמעבדות האלה ● מיוחד

  • פרופ' ישעיה (שי) ארקין במעבדה שלו באוניברסיטה העברית, 29 במרץ 2020 (צילום: זמן ישראל)
    זמן ישראל
  • אריאלה שלו בעבודתה במעבדה של פרופ' שי ארקין באוניברסיטה העברית, 29 במרץ 2020 (צילום: זמן ישראל)
    זמן ישראל
  • ד"ר פרבהט טומאר מכין בדיקה במעבדה של פרופ' שי ארקין באוניברסיטה העברית, 29 במרץ 2020 (צילום: זמן ישראל)
    זמן ישראל

מעבדות רבות ברחבי העולם עורכות ברגעים אלה ניסויים ב-6,125 כימיקלים שונים על כ-24 החלבונים של נגיף הקורונה ● פרופסור שי ארקין מהאוניברסיטה העברית לקח את דיוויד הורוויץ לסיור באחת מהמעבדות האלה ● מיוחד

במעבדה קטנה בקמפוס של האוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים, פרופסור שי ארקין והצוות שלו, המונה 3 אנשים, "זורקים כימיקלים" על כמה מהחלבונים המרכיבים את נגיף הקורונה, בתקווה שאחד מהם ייתפס.

זו לפחות השפה הלא-מדעית שארקין מתאר בה את המחקר שמתנהל כעת במעבדה שלו ובעוד אלפי מעבדות אחרות בעולם, במאבק נגד המגפה שהביאה להפסקת רבות מהפעולות ומהאינטראקציות האנושיות. לכן, תהיה אשר תהיה הסביבה המצומצמת שבה אתם נמצאים, ודאי תשמחו לשמוע שהוא אופטימי.

ארקין מודה שהנגיף עשוי להיות קטלני בקרב קשישים וקבוצות סיכון אחרות. אבל הריחוק החברתי הוא אמצעי ביניים יעיל, לפחות במידת מה, והוא קונה זמן לקהילה המדעית למצוא פתרון אמיתי. והפתרון, הוא אומר בביטחון, יימצא.

ארקין נמנה עם המדענים שמרגישים יש להם נקודת פתיחה טובה במירוץ לבלימת המגפה, היות שבמשך קרוב לשני עשורים הוא עסק בחקר מרכיבי השפעת וסארס 1, "קודמו הדומה להפליא" של קוביד-19, שגרם למותם של 774 בני אדם ב-2003-2002. לדבריו, לפחות חלק מכ-24 המרכיבים של קוביד-19 הם חלבונים הידועים כמגיבים לתרופות – שמדענים הצליחו לדכא את פעילותם.

המירוץ הקדחתני שהמעבדה שלו וכל אותן אלפי מעבדות בעולם מנהלות כרגע הוא בדיקת השפעתם של כ-6,000 כימיקלים – תרופות שכבר אושרו כלא רעילות לבני אדם – על התרכובות המרכיבות את הנגיף. "אתה זורק על זה כימיקלים… אם אחד הכימיקלים מדכא את אחד המרכיבים, והמרכיב הזה חיוני לנגיף, אז הכימיקל הזה מיד נחשב לתרופה פוטנציאלית נגדו", הוא מסביר.

נשמע פשוט? ובכן, כן ולא, כפי שהריאיון הזה מנסה להבהיר.

הריאיון התקיים ביום ראשון שעבר, תחילה במשרדו של ארקין, ולאחר מכן, לזמן קצר, במעבדה הקטנה שלו – אחד מהמקומות הבודדים בקמפוס שעדיין עובדים. הקפדנו לשמור על מרחק של שני מטרים זה מזה – משימה שהייתה מאתגרת מעט כשנכנסו למעבדה, שבה שניים מאנשי הצוות שלו הדגימו לי את עבודתם.

אריאלה שלו בעבודתה במעבדה של פרופ' שי ארקין באוניברסיטה העברית, 29 במרץ 2020 (צילום: זמן ישראל)
אריאלה שלו בעבודתה במעבדה של פרופ' שי ארקין באוניברסיטה העברית, 29 במרץ 2020 (צילום: זמן ישראל)

אז איך הולך עם החיפוש אחר תרופה לנגיף הקורונה?

"אנחנו עובדים בצורה קדחתנית. אנחנו צוות קטן, ואנחנו מגישים כימיקלים למרכיב של הנגיף שזיהינו לפני הרבה שנים".

מגישים כימיקלים?

"בתבחין – בדיקה שמראה אם החלבון של הנגיף מתפקד. זורקים עליו כימיקלים. אם אחד מהם מדכא את אחד המרכיבים, אז הוא נחשב לתרופה פוטנציאלית".

כמה מרכיבים יש לנגיף?
"כ-24. לנגיפים באופן כללי יש כ-25-10. לא כולם מגיבים לתרופות. המרכיב שאנו מתמקדים בו שייך למשפחת חלבונים שמגיבים – שמדענים הצליחו לדכא".

"בתבחין – בדיקה שמראה אם החלבון של הנגיף מתפקד. זורקים עליו כימיקלים. אם אחד הכימיקלים מדכא את אחד המרכיבים, אז הוא מיד נחשב לתרופה פוטנציאלית נגד הנגיף"

ואם אתה מצליח לדכא אותו בקוביד-19?

"אתה צריך לוודא שהוא חיוני לנגיף. אם התשובה חיובית, אז נהדר. מעבדות מסביב לעולם מנסות לפגוע בכ-24 מרכיבי הנגיף. עם נגיף השפעת זה פשוט יותר. יש לו כעשרה חלבונים, וטמיפלו מדכאת את אחד מהם ועוצרת את השפעת. ב-HIV, מכיוון שהנגיף עובר מוטציות, זורקים עליו כמה תרופות שונות באותו הזמן – הקוקטייל המפורסם, שמדכא כמה מרכיבים שונים – כך שהסבירות שהנגיף יחמוק מכל אחת ואחת מהן באותו הזמן קרובה לאפס".

אבל קוביד-19 הוא פשוט יותר, באופן תאורטי? הוא לא עובר מוטציות?

"יש וריאנטים שונים שלו, אבל הוא לא עובר מוטציות באופן תדיר כמו HIV, ככל שידוע לנו".

מה אתה יכול לספר לי על אופי הכימיקלים שאתם זורקים עליו?

"מה שאנו מנסים לעשות – ושוב, אני מקווה וצופה שזה גם מה שאחרים עושים – זה ייעוד מחדש של תרופות. מכיוון שגם אם היום, אני מוצא כימיקל חדש שמדכא את הנגיף, ייקח זמן רב עד שאפשר יהיה להשתמש בו. ייעוד מחדש מצמצם את משך הזמן הזה בצורה מדהימה (כמעט לאפס). בעיקרון, הרופא שלך יכול להגיד, פשוט תיקח את זה. הוא ירשום לך את זה בשביל, אני לא יודע, התקרחות, ואתה תיקח. לייעוד אחר, עם תווית אחרת. עושים את זה כל הזמן.

"כלורוקין מעולם לא נבדקה כתרופה נגד הסארס-קורונה. ובכל זאת כבר משתמשים בה. כי, שוב, מדובר בייעוד מחדש. אנחנו יודעים מהן תופעות הלוואי השליליות של כלורוקין, ולכן אנחנו יכולים להשתמש בה נגד הנגיף".

האם יש עדויות מהימנות להצלחת השימוש בה?

"אני חושב שהקהילה המדעית עדיין עובדת על זה".

אוקיי. אז אתה בוחר כימיקלים כדי לזרוק על החלבונים האלה?

"בדיוק".

תזכור שאתה מדבר עם הדיוט גמור, שכותב בעיקר עבור אנשים שאינם מומחים. כך שזה נשמע מאוד פשוט.

"נכון".

אלא אם מדובר במיליארדים של כימיקלים.

"לא, לא, ישנם כ-6,000 כימיקלים שאושרו לשימוש כתרופות, או לפחות עברו את השלב שנקרא שלב 1. המשמעות של שלב 1 היא בעיקרו של דבר שהכימיקל הוא לא רעיל. שלבים 2 ו-3 קשורים ביעילות שלו. אבל במונחים של בדיקה או ייעוד מחדש, לא אכפת לי אם התרופה יעילה נגד, נניח, התקרחות (או התוויות אחרות שהיא נועדה להן במקור). כל עוד היא לא רעילה, אני יכול להשתמש בה.

"אתה רואה כאן את המרכז לייעוד מחדש של תרופות (הוא מסובב לעברי את מסך המחשב שלו, ומראה לי אתר אינטרנט): ישנן 6,125 תרכובות ייחודיות".

וכמה זה קשה "לזרוק כימיקל על חלבון"?

"ובכן, זה תלוי כמה מוצלח ופשוט התבחין שלך. אני יכול להגיד לך שכבר בדקנו כ-300 כימיקלים, ומצאנו שניים או שלושה – אבל הם בלתי מספקים. הם עובדים אבל הם לא מושלמים. אנחנו רוצים שהם יהיו יותר טובים. אבל אני מתאר לעצמי שאם מתוך 300 מצאנו שניים או שלושה מבטיחים במידה מסוימת, אז מתוך 6,000 אנחנו ומעבדות אחרות בעולם עשויים למצוא את הטובים יותר".

"אני יכול להגיד לך שכבר בדקנו כ-300 כימיקלים, ומצאנו שניים או שלושה – אבל הם בלתי מספקים. הם עובדים אבל הם לא מושלמים. אנחנו רוצים שהם יהיו יותר טובים"

פלאש 90 (צילום: פלאש 90)
פלאש 90 (צילום: פלאש 90)

השניים או שלושה שמצאתם בינתיים, ברגע שבדקתם אותם והתברר שהם "בלתי מספקים", זה אומר שהם לא רלוונטיים? או שאם אני גוסס מהמחלה הזאת, היית אומר, היי, קח את זה?

"מה שחסר במחקר שלנו – ואני מתאר לעצמי שגם במעבדות רבות בעולם, שכל אחת מהן בודקת את המרכיבים שלה בתבחין ייחודי לה – הוא לנסות את אותם כימיקלים על נגיף אמיתי, בחיית מודל או בתרבית רקמה. אנו לא יכולים לעשות את זה כאן. צריך מעבדה עם בטיחות ביולוגית שמסוגלת לטפל בנגיף. בישראל יש רק אחת כזו, במכון למחקר ביולוגי, חברינו הטובים מנס ציונה. מה שצריך לעשות הוא לזרוק את התרופה על חיית מודל, שאני לא יודע אם כבר יש להם, או על תרבית רקמה אנושית, שהנגיף חי עליה. ואז רואים אם היא מדכאת אותו".

"מה שצריך לעשות הוא לזרוק את התרופה על חיית מודל, שאני לא יודע אם כבר יש להם, או על תרבית אנושית, שהנגיף חי עליה. ואז רואים אם היא מדכאת אותו"

יש לך שתיים או שלוש תרופות שאתה לא חושב שכדאי לשלוח אותן עדיין לנס ציונה?…

"הן בסימן שאלה. הן לא מושלמות, אבל קשה לדעת. יש לנו אינדיקציות ראשוניות; התוצאות הסופיות עשויות להיות טובות יותר או גרועות יותר".

כך ההיררכיה עובדת? אם את מוצא משהו ואתה חושב שזה באמת יכול להשפיע, תשלח את זה לנס ציונה?

"נכון".

שככל הנראה כבר מוצפים בפניות?

"נכון. שזה דבר טוב, דרך אגב. זה אומר שהם מנסים פתרונות שונים".

אותן 6,125 תרכובות ייחודיות – היית חושב שבמהלך השבועות, אם לא החודשים, שחלפו מאז תחילת המשבר, כולן נזרקו על 24 המרכיבים של הנגיף, בהתחשב בעוצמה של המדע האמריקאי, לדוגמה?

"ובכן, אנחנו עדיין לא עובדים על זה במשך חודשים. פיתוח תבחין חדש עבור חלבון מסוים הוא לא כזה מהיר".

אז התבחין הוא לא דבר פשוט? השתמשת בביטוי להדיוטות: "לזרוק" את זה על החלבון. אבל למעשה זה הרבה יותר מורכב?…

"אתה עורך ניסוי במבחנה, ומקבל תוצאה. התוצאה: אולי כחול עובד, אדום לא עובד. ואז אתה מכניס לשם כימיקל. אחד מאותם 6,000 כימיקלים בערך. ואז אתה רואה, האם התמיסה שלי הופכת מכחולה לאדומה? הכנת המבחנה הזאת, התבחין הזה, היא לא דבר טריוויאלי".

והכנתם ניסויים עבור 300 כימיקלים.

"בדקנו 300 כימיקלים על מרכיב אחד. הכנו תבחין שמאפשר לסקור מספר גדול של כימיקלים. זה מה שאנו עושים במהלך שני העשורים האחרונים פחות או יותר: חוקרים בן משפחה קרוב מאוד של הנגיף המסוים הזה ונגיפים דומים אחרים".

אתה לא מתחיל מאפס 6,125 פעמים. יש לך בדיקה, יש לך תבחין, זה מאפשר לך…

"אם אותם 6,125 כימיקלים היו כאן על המדף שלי, היינו מסוגלים לסקור את כולם".

למה הם לא כאן על המדף שלך?

"מפני שלא הייתה סיבה שהם יהיו כאן על המדף שלי עד תחילת מרץ. מה שאני עושה כרגע, חוץ מלנהל את המחקר והקבוצה, זה למלא בקשות למענקים כמו משוגע, בניסיון להשיג כסף למימון המבצע הזה".

אז אם היית מנהל את העולם והיית מצליף באצבעותיך, היו ברשותך מאגר של אותם 6,125 כימיקלים ותבחין שמאפשר לך לזרוק את כולם על אחד מ-24 החלבונים של הנגיף.

"נכון".

כמה זמן זה היה לוקח לך?

"ככל הנראה חודשיים".

והסימנים עד כה מצביעים בעיניך על כך שמתוך אותם 6,125 יהיה משהו שיעבוד בצורה די יעילה.

"זו הנחה סבירה. הבעיה היא שהמחקר בעולם לא עובד בצורה כזאת… אנשים לא משלמים למחקר שלא נראה חיוני מבעוד מועד. אז יש קצת עיכוב".

מה שאני עושה כרגע, חוץ מלנהל את המחקר והקבוצה, זה למלא בקשות למענקים כמו משוגע, בניסיון להשיג כסף למימון המבצע המחקרי הזה"

שכפי הנראה, אחרי כמה שבועות מתחילים עכשיו לפצות עליו?

"כן. אני מאוד שמח לראות שכמעט כל סוכנות (למימון מחקר) בישראל אומרת מיד, תקשיבו, אנשים, רק תנו לנו כמה רעיונות, ואנחנו נספק לכם מימון מהר מאוד. אני נדהם מהנדיבות המתמשכת של ידידי האוניברסיטה העברית, שיצרו איתי קשר ישירות ובעיקרון אמרו לי, שי, מה אתה צריך? נשלח לך את זה. אנשים אומרים שזו סכנה ברורה ומידית. כולם מנסים לתת יד".

שעובד מד"א בחליפת מגן מפני נגיף הקורונה מגיע לבדוק חולה עם תסמיני קורונה, ירושלים, 28 במרץ 2020 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)
שעובד מד"א בחליפת מגן מגיע לבדוק חולה עם תסמיני קורונה, ירושלים, 28 במרץ 2020 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

כששוחחנו בטלפון לפני כמה שבועות, הטלת ספק בכמה מההערכות שנשמעו לגבי מידת סכנה, כזריעת בהלה מיותרת.

"נכון. אני דבק בתחזית שלי: זה לא הולך להרוג מיליוני אנשים ברחבי העולם".

אבל זה לא היה הורג מיליוני אנשים אם לא היינו שומרים על ריחוק, בייחוד מקשישים?

"בוודאי. אבל אם יש לך פתרון למשהו… דלקת גרון סטרפטוקוקית הייתה גורמת תחלואה ותמותה עצומות אם לא היינו לוקחים אנטיביוטיקה. אז יש דברים שאפשר לעשות (כדי לצמצם משמעותית את ההשפעה). הרבה מהדברים האלה לא נעימים. כלומר, כולנו רוצים לחגוג את פסח. אבל תראה מה קורה בסין, שבה חמישית מאוכלוסיית העולם הייתה בסגר. מספר המקרים החדשים שם צנח.

"כולנו רוצים לחגוג את סדר פסח. אבל תראה מה קורה בסין, שבה חמישית מאוכלוסיית העולם הייתה נתונה בסגר. מספר המקרים החדשים שם צנח"

"תסתכל באתר של אוניברסיטת ג'ון הופקינס. ספרד במצב הרבה יותר גרוע. אבל אם אתה מסתכל על איטליה, שיש בה שיעור תמותה איום, מספר המקרים החדשים בכל יום הוא לא כזה שונה. העקומה שלהם כבר לא אקספוננציאלית. מקרי המוות שאנחנו רואים היום הם כמובן בעקבות הידבקות מלפני שלושה או ארבעה שבועות. אבל מה נראה בעוד שלושה שבועות? כלומר, זה התייצב".

מספר המקרים החדשים באיטליה התייצב?

"מספר המקרים החדשים הוא די דומה בכל יום. זה נמצא בשליטה. אנחנו צפויים לראות עוד מקרי מוות, מפני שמערכת הבריאות שלהם רוויה לגמרי. אבל כדי לבלום גידול מתמשך, מה שצריך לעשות הוא להפחית את מספר ההידבקויות. ריחוק חברתי עושה את העבודה".

אתה נשמע מדעי ודקדקן, אבל ריחוק חברתי הוא שיטה קיצונית! בעיקרו של דבר, השבתנו הרבה מהחברה שלנו. אנחנו נמצאים במצב די לא טיפוסי.

"מאוד לא טיפוסי! יהיה מדויק יותר לומר: מצב שעוד לא חווינו מעולם. מה שאנחנו עושים זה לקנות זמן עבור הקהילה המדעית, שעובדת בקדחתנות כדי למצוא פתרונות. ואני בטוח לגמרי שזה יקרה. אני לא אומר שהקבוצה שלי תמצא. אבל יש מספר גדול מאוד של קבוצות כאלה ברחבי העולם, ואחת מהן תמצא".

"מה שאנחנו עושים עכשיו זה לקנות זמן עבור הקהילה המדעית, שעובדת בקדחתנות כדי למצוא פתרונות. ואני בטוח לגמרי שזה יקרה. אני לא אומר שהקבוצה שלי תמצא"

אלפים?

"אלפים… הן ימצאו פתרונות".

האם כך ייראה העתיד? האם המגפה הזו מסמנת את כניסתה האנושות לעידן חדש שבו יכו בנו לעתים יותר קרובות נגיפים כאלה, או אולי גרועים יותר?

"אפשר לקוות שזאת קריאת השכמה. זה די לא ייאמן שהייתה לנו הכנה מוקדמת לקוביד-19 (עם הסארס). היא קרתה ב-2003. והמאמצים שהמערב השקיע כדי לעשות משהו לגבי זה היו כמעט אפסיים".

ד"ר פרבהט טומאר מכין בדיקה במעבדה של פרופ' שי ארקין באוניברסיטה העברית, 29 במרץ 2020 (צילום: זמן ישראל)
ד"ר פרבהט טומאר מכין בדיקה במעבדה של פרופ' שי ארקין באוניברסיטה העברית, 29 במרץ 2020 (צילום: זמן ישראל)

כי זה הרג רק 700 ומשהו בני אדם, אז כולם פשוט הפסיקו לנסות?

"זה נעלם. אתה צריך להבין שלוקח לקהילה המדעית קצת זמן להגיב למשהו חדש לגמרי. ועד שאנשים התחילו להגיד 'אני אעזוב את העבודה השגרתית שלי ואני אתרכז בסארס', המחלה כבר נעלמה. זה לא באמת גרם הרבה נזק למערב. 'שאננות' היא המילה הכי טובה כדי לתאר את התגובה הזאת".

והלקח שאנחנו צריכים ללמוד הוא…?

"מחלקות וירולוגיה לא צריכות להיעלם. ואני לא מדבר בתור וירולוג. אני ביוכימאי ואני חוקר מרכיבים מסוימים של נגיפים".

אבל, שוב, האם העובדה שלפני 18-17 שנה היה לנו סארס 1 ועכשיו יש לנו סארס 2 פירושה שאנחנו צריכים להתכונן למשהו גרוע יותר או שזה משהו חריג? האם הדברים האלה קורים כבר מאות שנים והמדע מעולם לא הכיר בכך? המוני אנשים ימותו…

"לא, אני לא חושב כך. היו לנו התפרצויות של מחלות בעבר. יש לנו כל שנה התפרצות של שפעת שגורמת לתמותה משמעותית. אבל אנו יודעים לצפות אותה מראש. אז בארה"ב, למשל, אומרים, אוקיי, הולכים להיות לנו השנה 60,000 מקרי מוות משפעת. למדנו לחיות עם זה. זה לא הולך להיות הרבה יותר מזה. ולמרבה הצער, זה כנראה גם לא הולך להיות הרבה פחות. אבל אנו יודעים לצפות את התוצאה. הבעיה עם הדבר הזה עכשיו היא שאנחנו לא יודעים לצפות אותה.

"האם יהיו לנו עוד דברים כאלה? התשובה היא בפירוש כן, אבל אנו לא יודעים מתי. אז הייתה אבולה, הייתה זיקה והייתה שפעת החזירים. כל אלה לא ממש השפיעו על המערב בצורה דרמטית. הן לא היו כל כך מאיימות. הדבר הזה כן. אני לא רוצה להגיד שהיה לנו 'מזל' לפני כן. אבל מגפות קורות מדי פעם. הן קורות. צריך להבטיח שנהיה מוכנים".

כלומר, צריך להשקיע במדע שיעזור לנו להתמודד איתן מהר יותר?

"אני אתן לך דוגמה פשוטה. אם היית מגיש לסוכנות כלשהי למימון מחקר בקשה למענק לפני דצמבר 2019, ואומר, 'אני רוצה לחקור את נגיף הקורונה', אנשים היו שואלים, 'למה שתרצה לחקור משפחת נגיפים שפוגעת בעיקר בבעלי חיים? למה שלא תחקור, בוא נאמר, צהבת נגיפית מסוג C או מסוגB או HIV או שפעת? היית יכול לפחות להצטייד בתשובה: 'ובכן, אתם זוכרים מה קרה עם הסארס', אבל אם לא היה לך אפילו את זה, אנשים היו צוחקים עליך. הם פשוט היו צוחקים עליך".

טוב, הם בטח לא יצחקו עכשיו.

"עכשיו לא. אז הייתי אומר, בואו נערוך מיפוי טוב יותר של הנגיפים האלה שפוגעים עכשיו בבעלי חיים ויכולים לקפוץ אלינו – כלומר יונקים ועופות".

אז יש עכשיו נגיפים אחרים שם בחוץ שאנחנו לא מסתכלים עליהם מפני שהם אף פעם לא ביצעו את הקפיצה הזאת, אבל הם יכלו בעיקרון, ויכולים בעיקרון להיות מסוכנים לא פחות או אולי אפילו יותר מהקורונה?

"יכולים להיות. יש כל כך הרבה נגיפים, שאפילו לא גירדנו את קצה הקרחון. נגיפי הקורונה היו הימור טוב (בשביל לעשות את הצעד ולדרוש יותר תשומת לב מדעית), מפני שכבר נתקלנו בהם פעמיים בעבר – עם הסארס ועם המרס – ומפני שהם גורמים להרבה תמותה ותחלואה אצל בעלי חיים שמוכרים לנו".

אם ננסה לקחת צעד אחורה מזה, ובהתחשב בכך שאנחנו לא רוצים להציף את שירותי הבריאות שלנו, ושממשלות לא רוצות להשקיע בהם עוד כסף, האם לא צריך להוציא מחוץ לחוק את העישון, למשל? המשבר הגדול כאן הוא שלא יהיו מספיק מכונות הנשמה אם הנגיף יכה בנו ממש חזק. אבל בכל שנה מתים בארה"ב חצי מיליון איש ממחלות שקשורות בעישון. אנו רואים את ההיסטריה מפני הנגיף הלא מוכר הזה, לעומת האדישות כלפי גורם מוות חמור ומוכר.

"זה ההבדל בין סכנה שאתה מכיר לבין הלא ידוע והלא מוכר. אני מסכים לחלוטין: העובדה שעישון הוא עדיין חוקי – או העובדה שהמשטרה יכולה לעצור אדם שיכור ופשוט, אתה יודע, לתת לו להתאושש מההנגאובר ואז לשחרר אותו – בעיניי, זה מגוחך. העישון פוגע כמעט בכל פרמטר בריאות שיש לך. הסיכוי שלך לקבל התקף לב, הסיכוי שלך לסבול משורה של מחלות, גדל אם אתה מעשן. ההשלכות הכלכליות שיש לזה על מערכת הבריאות הן בלתי נתפסות.

"השאלה מדוע הנגיף הזה מפחיד אותנו הרבה יותר מעישון – למרות שעישון, אתה צודק בזה לחלוטין, הורג יותר אנשים בשנה מאשר הנגיף הזה יהרוג ככל הנראה בסופו של דבר – שייכת יותר לתחום הפסיכולוגיה מאשר לביוכימיה. עישון הורג אותך על פני זמן ממושך. כשאתה מדליק סיגריה אתה לא מכניס את עצמך מיד לסיכון להגיע לטיפול נמרץ, בעוד שהנגיף הזה כן מציב את האיום הזה. ואף על פי שגם עישון פסיבי מזיק, הדבר הזה עשוי להזיק הרבה יותר".

"השאלה מדוע הנגיף הזה מפחיד אותנו הרבה יותר מעישון – למרות שעישון הורג יותר אנשים בשנה מאשר הנגיף הזה יהרוג ככל הנראה – שייכת יותר לתחום הפסיכולוגיה"

אוקיי. עכשיו, מה אתה יכול להראות לי בעבודת המחקר שלך?

"אני יכול להראות לך את הרובוטים. אנו לא לוקחים כל אחד ואחד מהכימיקלים האלה ומטפטפים אותם כל אחד בנפרד ומנטרים כל מבחנה ומבחנה, מפני שקודם כול, זה לוקח המון זמן. אבל גרוע מזה, זה לא אמין בגלל טעויות אנוש; אז כל מה שאנחנו עושים אנחנו משכפלים, כדי לקבל סטטיסטיקה טובה.

"וכאן נכנסים הרובוטים. הרובוט הוא בעיקרו של דבר מערכת מפוארת לטיפול בנוזלים. הוא לוקח מבחנה מכאן, והוא לוקח תמיסות מ-א', ב', ג' ו-ד', ומערבב אותן לפי היחס שהגדרת לו. ואז הוא יכול לנטר את מה שקורה במבחנה הזאת. זה מה שאני יכול להראות לך. וזה תהליך מאוד שגרתי".

זה מה שקורה עכשיו באלפי מעבדות ברחבי העולם?

"בדיוק".

כשמנסים לזרוק בהן 6,125 תרופות על 24 המרכיבים של הנגיף?

"כן, ולהרבה תעשיות פרמצבטיות יש ספריות טובות יותר (של כימיקלים). אני באמת משוכנע שהקהילה המדעית תצליח לגבור על זה. מפני שאין סיבה להניח, כשאתה מסתכל על הנגיף, שהוא הולך להיות מטרה מאוד קשה – שלא כמו HIV. בעיקר מפני שהצלחנו לפתח חיסון (עבור בעלי חיים) נגד בני משפחה אחרים (של נגיף הקורונה). אז למה לא נגד זה? זה לא הולך להיות קץ האנושות.

"אבל מה שאני לא יכול להבין זה אנשים שאומרים, 'אה, אתם יודעים מה, בואו נאפשר לכולם לפתח חסינות עדר. ובסדר, כל אלה מעל גיל 80, אתם יודעים, מה אפשר לעשות? ביש מזל. הם חיו את חייהם. זה לא שפוי".

"מה שאני לא יכול להבין זה אנשים שאומרים, 'אה, אתם יודעים מה, בואו נאפשר לכולם לפתח חסינות עדר. ובסדר, כל אלה מעל גיל 80, אתם יודעים, מה אפשר לעשות? ביש מזל"

ארקין מוביל אותי לאורך המסדרון אל המעבדה ומציג לי את הצוות שלו.
"זה ד"ר פרבהט טומאר. זאת אריאלה שלו. פרבהט הוא זה שמפעיל את הרובוט".

ארקין מצביע על מלבנים שטוחים בצבע אפור כהה, מעט גדולים יותר מקלפי משחק. "אלה הצלחות שבהן מתבצעות כל הבדיקות. זו נקראת צלחת 96 בארות. כל אחת מהבארות האלה היא מבחנה בפני עצמה. ואנו יכולים להשתמש בשמונה צלחות כאלה באותו הזמן. אז 8 כפול 96 – זה מספר לא קטן של בדיקות שאפשר לבצע באותו הזמן. אנו מנטרים את הספיגה – הצבע של כל אחת מהבארות – באמצעות המכונה הזאת שם. ואם תתקרב לשם, תוכל לראות איך זה נראה".

כמה זמן אורך התהליך הזה?

"כמה שעות. בדרך כלל, פרבהט מתכנן ניסוי ואז מכין צלחת אחת או שתיים או שלוש, ולמחרת אנחנו חוזרים וזה גמור. לתעשיות הפרמצבטיות בטח יש מכונות שיכולות לעשות הרבה יותר".

ועד עכשיו, שתיים או שלוש היו מעודדות במידה מסוימת?

"כן, שתיים או שלוש היו מעודדות במידה מסוימת".

ארקין מוביל אותי אל מחוץ למעבדה ואל היציאה מהבניין, שכמעט כל המשרדים בו סגורים.

"אם תהיה לך הצלחה גדולה, בבקשה תיידע אותי", אני אומר. "אני אעשה את זה", הוא מבטיח, ושב חזרה אל הימרוץ.

עוד 2,905 מילים
כל הזמן // יום שישי, 5 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים

על מלכים ועל הדמוקרטיה בישראל

האכזבה והייאוש ממה שקורה בפוליטיקה הישראלית מייצרים אמירות שנשמעות בלחש ובקול, על כך שצריך לשנות את שיטת המשטר. אמרנו תחושות קשות, אך דומה שהתחושות הללו נוכחות בעיקר אצל אלה שרוצים בכל מאודם שבנימין נתניהו יברך את עמו ויפרוש לחיים פרטיים טובים ונעימים. מקצתם זועמים וכועסים ורוצים לראותו מאחורי סורג ובריח.

הקולות לשינוי המשטר מגיעים משם, ממחצית הבוחרות והבוחרים שחשים מיאוס. הם מאמינים ששינוי השיטה יביא את הבשורה. אז כדי להרגיע, בישראל הנושא הזה עולה ויורד מהפרק חדשות לבקרים. דיברו כאן על בחירות אזוריות, העלו והורידו את אחוז החסימה, ואפילו עשו ניסוי בשידור חי של "בחירה ישירה לראשות הממשלה". ומה קרה? המצב נהיה רק יותר גרוע.

נושא שינוי שיטת המשטר עולה ויורד מהפרק חדשות לבקרים. דיברו על בחירות אזוריות, העלו והורידו את אחוז החסימה, וניסו "בחירה ישירה לראשות הממשלה". ומה קרה? המצב נהיה רק יותר גרוע

במדע המדינה יש תיאורים אינספור לשיטות ניהול משטר דמוקרטי. מדינות העולם מתחבטות בסוגיה הזו לא אחת. לכל המדינות הדמוקרטיות יש תחושת פספוס, שמשהו לא עובד. העקרון הדמוקרטי נראה אידיאלי, צודק ושוויוני, אך בפועל הוא לא אחת כסות למאוויי שלטון חסרי רסן של בודדים, שמכירים את הכללים היטב ויודעים לסחוט את המיץ גם מקליפת הלימון. גם כשנדמה שלא נותרו בו נוזלים.

דוגמאות לכך לא חסרות ולא נתעמק כאן במהלכים הדמוקרטיים לכינון המשטר בגרמניה בשנות השלושים של המאה שעברה, אלא ננסה להתעמק בעקרון אחד ויחיד שמהווה מכשול במשטרים דמוקרטיים ונגדיר אותו באופן כללי – תרבות פוליטית.

בין הטוטליטריזם לבין הדמוקרטיה יש מצוק ענק, שבר טקטוני שמסמן את המעבר החד בין דיכוי לבין חירות, בין משטור לבין חופש לבחור. אם נעשה משאל בין אזרחי העולם, מה הם היו רוצים שיהיה, אני מאמין שיש עדיין רבים מאוד שרוצים שמישהו יקבל עבורם החלטות. שהם ישלמו מיסים והמדינה תיתן להם שירותים. אל תהיו מופתעים ממה שכתבתי, קחו למשל את וועד הבית שבו אתם גרים, אף אחד לא רוצה לקחת את המשימה, ולצד עובדה זו, כולם רוצים שהבית יהיה נקי וכשמשהו מתקלקל במעלית, שיהיה מי שידאג לזה, בכספי המיסים.

הדוגמא הזאת של וועד הבית היא לא ייחודית, אפילו בבחירות ללשכת עורכי הדין אחוזי ההשתתפות הם מהנמוכים המוכרים במקומותינו. התכונה האנושית הזאת מלווה אותנו במהלכים רבים בחיינו, כשמעלים ומורידים את מחירי הבנזין, כשמשנים את תעריפי הגז והחשמל ועוד ועוד.

יש המכנים זאת אדישות אזרחית ויש בכך המון ויש שיאמרו, זו דרכו של המין האנושי. יצורים חופשיים שרוצים רועה שינהל אותם.

יש מצוק ענק המסמן את המעבר בין דיכוי ומשטור לבין חירות וחופש בחירה. במשאל בין אזרחי העולם – אני מאמין שרבים ירצו שמישהו יקבל עבורם החלטות. קחו את וועד הבית שלכם למשל

אנחנו קוראים גם את ההיסטוריה של העם היהודי ונזכרים בעם שבא אל שמואל וביקש להמליך מלך שינהל אותם. שמואל ענה:

"וַיֹּאמֶר–זֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיכֶם: אֶת-בְּנֵיכֶם יִקָּח, וְשָׂם לוֹ בְּמֶרְכַּבְתּוֹ וּבְפָרָשָׁיו, וְרָצוּ, לִפְנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ.  וְלָשׂוּם לוֹ, שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים; וְלַחֲרֹשׁ חֲרִישׁוֹ וְלִקְצֹר קְצִירוֹ, וְלַעֲשׂוֹת כְּלֵי-מִלְחַמְתּוֹ וּכְלֵי רִכְבּוֹ.  וְאֶת-בְּנוֹתֵיכֶם, יִקָּח, לְרַקָּחוֹת וּלְטַבָּחוֹת, וּלְאֹפוֹת.  וְאֶת-שְׂדוֹתֵיכֶם וְאֶת-כַּרְמֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם, הַטּוֹבִים–יִקָּח; וְנָתַן, לַעֲבָדָיו.  וְזַרְעֵיכֶם וְכַרְמֵיכֶם, יַעְשֹׂר; וְנָתַן לְסָרִיסָיו, וְלַעֲבָדָיו.  וְאֶת-עַבְדֵיכֶם וְאֶת-שִׁפְחוֹתֵיכֶם וְאֶת-בַּחוּרֵיכֶם הַטּוֹבִים, וְאֶת-חֲמוֹרֵיכֶם–יִקָּח; וְעָשָׂה, לִמְלַאכְתּוֹ.  צֹאנְכֶם, יַעְשֹׂר; וְאַתֶּם, תִּהְיוּ-לוֹ לַעֲבָדִים."

הסיפור הזה מופיע בספר שמואל א פרק ח' ומלווה אותנו מאז ועד היום. רבים מאיתנו רוצים שמישהו יחליט עבורם מה טוב ומה רע, מה מותר ומה אסור. אם אומר שבעצם כולם רוצים את זה תאמרו, ואולי בצדק, שירדתי מדעתי. אולי. אבל גם במשטר דמוקרטי – 120 נבחרי ציבור קובעים למליוני בני אדם מה מותר ומה אסור. ההבדל היחיד שהמלך הוא אחד ובכנסת יש 120 חברים וחברות. החשיבה דומה למדי אצל המלך ואצל נבחרי הציבור.

אכן, זה אולי לא היה צריך להיות כך, אך הלכה ולמעשה כשנבחר מישהו, הוא חש בגופו את זרמי המלוכה: "אני אחליט, אני אנווט".

ובכל זאת, אמרנו שבין המשטר הטוטליטרי לבין המשטר הדמוקרטי פעורה תהום. כן פעורה תהום, אם כי נבחרי הציבור הדמוקרטים מקפידים לכסות את התהום בערמות של חוקים שנועדו לתת להם עוד ועוד עוצמה למשול ולמלוך.

במהלך השנים, אולי מתחילת הדרך של הדמוקרטיה הישראלית, אנחנו בוחרים אמנם במפלגות, אך חושבים בעיקר על המנהיגים, כשהבולטים שבהם הם דוד בן גוריון, מנחם בגין, יצחק רבין, אריאל שרון ובנימין נתניהו. אלה מנהיגים שהצליחו לבסס את מעמדם ולהפוך לכמעין מלכים דמוקרטיים בדיוק כפי ש"העם רוצה". היו עוד ראשי ממשלות, אך הם היו אפיזודה חולפת וקשה להיזכר שהיו שם, אלא אם כן היו מעורבים באירועים משמעותיים כמו לוי אשכול במלחמת ששת הימים וגולדה מאיר במלחמת יום הכיפורים.

גם במשטר דמוקרטי – 120 נבחרי ציבור קובעים למליוני בני אדם מה מותר ומה אסור. ההבדל היחיד שהמלך הוא אחד ובכנסת יש 120 חברים וחברות. החשיבה דומה למדי אצל המלך ואצל נבחרי הציבור

הדמוקרטיה הישראלית צעירה ומהוססת, אך גם דמוקרטיות וותיקות כמו בצרפת ובארצות הברית מתנדנדות כמו כאן אצלנו וניכר שהנשיא הנבחר הוא לא פחות ולא יותר מאשר המלך הדמוקרט. השוני העיקרי והחשוב הוא שלמלך הזה יש תאריך תפוגה, שתי קדנציות כמו בארצות הברית. תאריך תפוגה שלא קיים כאן אצלנו במדינת ישראל הדמוקרטית, שבה יש מלך דמוקרט, נערץ, שיכול להמשיך למלוך גם עם כתבי אישום על שחיתות והפרת אמונים.

כאמור לרבים מאוד מאיתנו זה מצב נוח, כי יש מישהו שמחליט עבורנו כמו בהרבה תחומים אחרים.

ומה לגבי האחרים, אלה שרוצים לשנות את השיטה? התשובה שלי פשוטה, אם תשנו תקבלו את אותה התוצאה. הבעיה בישראל וכנראה במקומות נוספים בעולם, שהמונח נבחר ציבור התעוות.

המילה בחירה מסחררת את בני האדם ומטעה אותם לחשוב שמרגע שנבחרו הם למעשה מלך כל יכול. הנקודה הזאת היא קריטית. נבחרי ציבור, מרגע בחירתם מקבלים חסינות, מתוך התפישה שצריך לאפשר להם לעבוד. זו גישה שגויה, שכן בזמן הזה הם מחוקקים גם חוקים לא אתיים ולא מוסריים שמטרתם לשמר את הכוח שלהם.

ברגע שנבחרי הציבור בישראל מחוקקים חוקים שמאפשרים להם להמשיך במשימתם גם עם כתבי אישום, הם בעצם מודיעים לנו האזרחים שלא משנה איזה פתק נשים בקלפי, הם ימשיכו למשול בנו.

מציע לנו לחשוב, איך יכול להיות שיש לא מעט נבחרי ציבור שפוקדים את חדרי החקירות של המשטרה. איך יכול להיות שראש ממשלה, נשיא ועוד כמה שרים בילו מאחורי סורג ובריח. איך יכול להיות שראש ממשלה עם כתב אישום נבחר לקדנציה נוספת וכעת יחלק את זמנו המוגבל בישיבה עם השרים על עתידנו ובישיבה בבית המשפט כדי לדון בעתידו האישי.

ברגע שנבחרי הציבור בישראל מחוקקים חוקים שמאפשרים להם להמשיך במשימתם גם עם כתבי אישום, הם בעצם מודיעים לנו האזרחים שלא משנה איזה פתק נשים בקלפי, הם ימשיכו למשול בנו

הבעיה היא לא השיטה, הבעיה היא נבחרי הציבור שלנו, האם אנחנו יודעים באמת עבור מי ומה אנחנו מצביעים. התשובה היא שאנחנו מצביעים למי שימשול בנו ולא מוטרדים מערכיו האישיים, למרות שהכל גלוי לפנינו. מלכים דמוקרטיים, בעלי נכסים, שאינם חתומים על קוד אתי כלשהו וזוכים להערצה ואהדה גם ביום הבחירות. היום שבו אנו הולכים בהמונינו, גם אם זה נעשה שלוש פעמים בשנה, מצקצקים בלשון ומצביעים באדיקות לכל אותם אלה שרוצים רק למשול.

לסיכום: נשנה את התרבות הפוליטית שלנו, נצפה ונתבע מנבחרי הציבור להיות נקיי כפיים, שליחים שלנו שפועלים על פי קוד אתי ברור. נציב בפני המפלגות את הדרישות שלנו ונתבע מהם הגבלת קדנציות, שתיים ולא יותר.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הבעיה בהנחה כי דרישה להגינות ויושר מנהיגותי צריכה להתבטא על ידי הבוחר היא תמימות. יש כן צורך להיסמך על קדנציות חברי כנסת ישרי דרך אחת לפחות כדי לעגן חוקים דמוקרטיים המעמידים את ראש המפל... המשך קריאה

הבעיה בהנחה כי דרישה להגינות ויושר מנהיגותי צריכה להתבטא על ידי הבוחר היא תמימות. יש כן צורך להיסמך על קדנציות חברי כנסת ישרי דרך אחת לפחות כדי לעגן חוקים דמוקרטיים המעמידים את ראש המפלגה במבחן מוסרי , נקיון כפיים ובעיקר בקיצוב כהונה .

עוד 1,086 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

מנדלבליט: ישנה דחיפות לחוקק את חוק הקורונה, כי תקנות החירום יפקעו בקרוב

לדברי היועץ המשפטי לממשלה, התקבלו מאות הערות על הצעת החוק והייעוץ המשפטי החל לדון בהן ● נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי פרופסור חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ● ועד רשות שדות התעופה הפסיק את שביתת הפתע בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שנקבעה פגישה בעניינו בין שרת התחבורה רגב ושר האוצר כ"ץ

עוד 15 עדכונים

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים

למקרה שפיספסת

נוכחות יוניפי"ל בדרום לבנון מגיעה לצומת דרכים

התמונות יוצאות הדופן בהן חיילים לבנונים מכוונים מטולי RPG, בעוד טנק של צה"ל פועל במובלעת מול משגב-עם, וביניהם עומדים חיילי יוניפי"ל – ממחישות בצורה הטובה ביותר את המצב המורכב שקיים בגבולה הצפוני של ישראל. הן גם מדגישות את הצורך "לחשב מסלול מחדש" באשר למדיניות שיש לנקוט בנוגע להתעצמות ארגון חזבאללה בדרום לבנון.

נתחיל מהסוף – התקרית החריגה במובלעת מול קיבוץ משגב-עם הסתיימה מבלי שנורתה ירייה אחת. עובדה זו הינה תולדה ישירה של השת"פ הקרוב של צה"ל עם ארגון יוניפי"ל, ודרכו עם צבא לבנון, באופן שמאפשר לצה"ל לבצע פעילות במקום כה רגיש ללא סכנת התדרדרות.

התקרית החריגה הסתיימה ללא ירייה אחת. תולדה ישירה של השת"פ הקרוב של צה"ל עם יוניפי"ל, ודרכו עם צבא לבנון, באופן שמאפשר לצה"ל לבצע פעילות במקום כה רגיש ללא סכנת התדרדרות

במובן הרחב של הדברים, היכולת של יוניפי"ל להעביר מסרים משני הצדדים משככת מתיחות, מונעת מתיחויות ובולמת את הפיכתם של אירועים טקטיים (כתוצאה מפעילות צה"ל בגבול הצפוני) לאסטרטגיים.

אולם תקרית זו גם ממחישה את הבעייתיות הרבה של נוכחות יוניפי"ל בדרום לבנון. מטול ה-RPG שהוחזק על-ידי אחד מחיילי צל"ב. הנוכחות "הכמעט" גלויה של אנשי חזבאללה באיזור (וכמובן של כתבי תחנת הטלוויזיה של הארגון "אלמנאר", שבאופן "מפתיע" הגיעו למקום במהירות). אלה ממחישים שמעבר לתיאום בין הגורמים השונים, אין באמת לארגון יוניפי"ל את היכולת לכפות את מרותו וליישם הלכה למעשה את המנדט הרחב שניתן לו לאחר מלחמת לבנון.

אירוע זה מצטרף לאירועי משמעותיים יותר בגבול הצפון. גילוי המנהרות ההתקפיות של חזבאללה שנחפרו מתחת לאפם של חיילי יוניפי"ל, רצף התגובות של חזבאללה על אירועים שונים שלטענתו ישראל היתה אחראית עליהם (פגיעה בגדר המערכת, ירי נ"ט, הנחת מטענים), וכמובן בניין הכוח של הארגון בדרום לבנון שנמשך כמעט ללא כל התנגדות – כל אלה ממחישים את אוזלת ידו של ארגון יוניפי"ל בגבול הצפוני.

לקראת דיוני חידוש המנדט של יוניפי"ל, על ישראל לקבל החלטה האם היא מוכנה לקבל הלכה למעשה את המצב בגבול הצפוני (עם כל החסרונות שבכך) ולאפשר את נוכחותו של יוניפי"ל בגבולה הצפוני. זאת מתוך הנחה שארגון זה לא יבלום את בניין הכוח, אבל יאפשר העברת מסרים שאולי תמנע חיכוך עתידי. או שהיא מוכנה לקבל כל זאת, או שהיא מבקשת לשנות את המצב הנוכחי מיסודו.

לקראת דיוני חידוש המנדט של יוניפי"ל, על ישראל להחליט: האם לאפשר נוכחות יוניפי"ל בגבולה הצפוני, בהנחה שלא יבלום את בניין הכוח אך יאפשר העברת מסרים למניעת חיכוך עתידי – או לשנות את המצב מיסודו

חשוב לזכור כי ישראל עתידה לשלם מחיר מדיני יקר אם תחול התדרדרות שתוביל למלחמה בינה או לבין חיזבאללה, בשל נכונותה לקבל את הפעילות המוגבלת של יוניפי"ל בגבול הצפון.

העובדה שיוניפי"ל מאפשר לחזבאללה לפעול באופן עצמאי בגבול הצפון ולא באמת מדווח על כך בדיווחיו השונים למועצת הבטחון (שכן אם הוא יציג את המצב לאשורו הוא יוצג במערומיו) – עתידה להקשות על ישראל לגייס תמיכה בינ"ל לפעילות קשה שלה בגבול הצפון, שתכוון גם כנגד אזרחים (לאור העובדה שחיזבאללה מסתיר ומסתתר מאחורי אזרחיו השיעים בדרום לבנון).

אותה "קהילה בינ"ל" עלולה להסתמך על דיווחי יוניפי"ל ולהאשים את ישראל בהפעלת כוח מיותרת כנגד אזרחים ומוסדות אזרחיים, מבלי שיש עדויות לכך שחיזבאללה מסתתר מאחוריהם (שכן יוניפי"ל לא דיווח על כך).

חשוב לציין כי לקהילה הבינ"ל (בדגש על המדינות החברות במועב"ט ואלו ששולחות את חייליהן ליוניפי"ל) המצב הנוכחי הוא מאוד נוח. הוא גם מאפשר לכאורה לאותן מדינות השפעה על המצב בלבנון, מבלי לשלם את המחיר של פעילות אקטיבית מצד יוניפי"ל מול פעילות חזבאללה בדרום לבנון.

אותן מדינות שמעדיפות את שלומם של חיילי יוניפי"ל מעל לכל אינטרס אחר (וכמובן שלא ניתן להאשימם בכך) לא באמת דוחפות או מבקשות לדחוף את יוניפי"ל לפעילות מסוג זה, והן מבינות היטב את מגבלות הכוח של פעילות יוניפי"ל (מבלי שהן מודות בכך כמובן).

ישראל עתידה לשלם מחיר מדיני יקר אם תחול התדרדרות שתוביל למלחמה בינה או לבין חיזבאללה, בשל נכונותה לקבל את הפעילות המוגבלת של יוניפי"ל בגבול הצפון

ולכן – אם תרצה ישראל להוביל לשינוי של ממש באשר לנוכחות כוח יוניפי"ל ומהלכיו בגבול הצפון, יהיה עליה לבצע מהלכים דרסטיים בזירה המדינית בהקשר. מכיוון שמהלכים אחרים בדמות "הנחיה ליוניפי"ל לממש הלכה למעשה את המנדט שניתן לו בשטח" כבר מוצו, ולכאורה התקבלו החלטות במועצת הבטחון בהקשר (וכמובן שום דבר לא קרה) – רק מהלכים ישראלים משמעותיים יוכלו לשנות את המצב בזירה הצפונית מהיסוד.

בפני ישראל עומדות מספר אופציות:

  • פעילות מדינית לביטול נוכחות יוניפי"ל על כל המשתמע מכך.
  • לחץ לצמצום משמעותי של כמות החיילים המוצבת בלבנון (מעל 10000), מתוך הנחה שצמצום נוכחות זו יסייע לישראל בחשיפת הפעילות השלילית של חזבאללה (במובן הזה שיהיה ברור שיוניפי"ל לא באמת מפקח על המתרחש בגבול), והפיכת יוניפיל למכשיר תיאום בלבד.
  • במקביל לכלל האופציות – הגברת המסרים בדבר מלחמה קרבה עם חזבאללה אם יוניפי"ל לא ישנה את מדיניותו. זאת כדי להפעיל לחץ על מועצת הבטחון לשנות את מתווה הפעילות של יוניפי"ל, או לכל הפחות לתת לישראל גיבוי כלשהו לפעילות בגבולה הצפוני אם תחול התדרדרות בינה לבין חזבאללה. זו מדיניות מסוכנת, מתוך הבנה שמסרים אלו עלולים להיות כ"נבואה המגשימה את עצמה" ואלו עתידים להלחיץ מאוד את מדינת לבנון וארגון חזבאללה.

בוודאי שלכל אחת מהאופציות הללו ישנן השלכות משמעותיות. אבל, כאמור, גם המשך המצב הנוכחי גורם לישראל לשלם מחירים משמעותיים (לאור סכנת ההסלמה בזירה הצפונית).

אמנם על רקע עליית המתח בין ישראל והארגון, ולאור החשש המוחשי להתדרדרות, עשויה ישראל לאבד מכשיר שיכול לסייע לה לתחם את המתיחות בינה ובין חזבאללה בעת מתיחות, אך מנגד אותו "מכשיר" עלול להוות מכשול של ממש אם תהיה התדרדרות מהירה בזירה הצפונית. מאיום בפגיעה לא מכוונת בחיילי יוניפי"ל ועד מניעת פעילות צה"ל באזורים מסוימים בשל נוכחות הארגון, בוודאי בשלבים הראשונים של המערכה העתידית.

בצורה פרדוקסלית, דווקא היעדרותו של גורם בינ"ל בדרום לבנון יכולה לאפשר לישראל לקבל גיבוי בינ"ל לפעילות אפשרית מול חזבאללה, אותו גיבוי שהיא תתקשה לקבל כל עוד חיילי יוניפי"ל מוצבים באיזור זה.

בצורה פרדוקסלית, דווקא היעדרותו של גורם בינ"ל בדרום לבנון יכולה לאפשר לישראל לקבל גיבוי בינ"ל לפעילות אפשרית מול חזבאללה, אותו גיבוי שהיא תתקשה לקבל כל עוד חיילי יוניפי"ל מוצבים באיזור זה

מה שלא ישתנה – איזור דרום לבנון הוא "אסם התבואה" של חזבאללה מבחינת אמל"ח ונוכחות פעילים של הארגון. לא יוניפי"ל ולא צל"ב (שיותר משתף פעולה עם חזבאללה מאשר מונע פעולה) יכולים להוות מכשול של ממש להמשך בניין הכוח של הארגון. הגיע זמן ההחלטה.

רס"ן (במיל') דני (דניס) סיטרינוביץ שירת 25 שנה במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר המובילות באמ"ן ובנספחות אמ"ן בשגרירות ישראל בוושינגטון. דני בוגר תואר שני ביחסים בינ"ל מהאוניבסיטה העברית, וכיום ראש האקדמיה הדיגיטלית של חברת Cobwebs technologies. מתגורר ברחובות ומתעניין (מאוד) בהתפתחויות אסטרטגיות במזרח התיכון, בדגש על המערכה כנגד איראן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 957 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

"נתניהו מנתק את ארץ ישראל מהיהודים"

ראיון הקרע במחנה הימין סביב החלת הריבונות רק הולך ומחמיר ● בראיון לזמן ישראל, אומר עירא רפפורט, מי שהיה חבר במחתרת היהודית: "צריך להילחם בזה בצורה חריפה מאד" ● כמו רבים מחבריו ביו"ש, הוא תוקף בחריפות את טראמפ ונתניהו ● "כשאתה מוסר את ארץ ישראל לאויבים, זה החטא הגדול ביותר. אבל כשאתה גם מנתק את היישובים - זה עוון לא פחות גדול" ● אבל, הוא מרגיע, זה לא יזלוג לאלימות: "מה שהיה טוב בזמנו, לא נכון להיום"

עוד 987 מילים

פטר אקשטיין קובקס הגן על מיעוטים ברומניה במשך עשרות שנים ● וגם הוביל את מאבק הלהט"ב שם ● למרות שאביו היה יהודי, הוא מעולם לא שקל לעלות לארץ ● האם המורשת הליברלית שלו תשרוד שלו את גל הלאומנות באזור, שאותו מוביל השכן מהונגריה, ויקטור אורבן? ● ראיון

עוד 1,244 מילים

ציוץ אחד יכול לעצור את הדהירה לסיפוח חד-צדדי

פרשנות לפני כארבעה חודשים הציג נשיא ארה"ב את תוכנית המאה - "משלום לשגשוג: חזון לשיפור חייהם של הפלסטינים והישראלים" ● משפט אחד שאמר טראמפ בנאומו באותו יום, אשר עומד בניגוד גמור לתוכנית הכתובה והמושקעת, איפשר לנתניהו לחתור תחת התוכנית ולהפוך אותה למסך עשן עבור פעולת הונאה חד-צדדית - שתפגע קשות במרקם היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל ● האם טראמפ יתערב לפני שיהיה מאוחר מדי?

עוד 3,152 מילים

רוב הישראלים ציפו מבג"ץ לפסול את נתניהו

סקר מדד השלום מעלה כי רק 35% מהישראלים תומכים בפסיקת בג"ץ שאיפשרה לנתניהו לכהן כראש ממשלה, לעומת 51.5% שציפו מבג"ץ לפסול אותו ● לתמיכה הרחבה באקטיביזם שיפוטי במקרה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים שותפים מצביעי ימין רבים ● קמפיין הליכוד להחרבת שלטון החוק פוגע אנושות גם בבני גנץ, העלול להיפלט מהפוליטיקה מוקדם מהצפוי ● פרשנות

עוד 854 מילים ו-1 תגובות

פייק ניוז תוצרת יולי אדלשטיין: הכריז על מהפכה שהתרחשה כבר

הביקורת על מיעוט בדיקות הקורונה, גרמה לשר הבריאות להכריז כי יאפשר גם לאנשים ללא סימפטומים להיבדק ● אבל בדיקת זמן ישראל מגלה: בדיקות כאלה נערכו כבר לפני ההכרזה ● אפידמיולוג בכיר: "אדלשטיין רק התאים את ההודעות הרשמיות למדיניות במציאות"

עוד 851 מילים

איימן עודה: "ההפגנה תתקיים על אפם וחמתם של ממשלת הימין והמשטרה"

אריה דרעי תועד נוסע באין כניסה בדרכו לראיון בבני ברק ● פטין מולא על ההדבקות של ח"כ אבו שחאדה: פיגוע של המשותפת בכנסת ● משרד רה"מ מסיים התקשרות עם חברת ניקיון בצל חשד לתצהיר שקרי של עובדות במעון ● ליברמן: "לא יהיה סיפוח, נתניהו בדרך למדינה פלסטינית" ● רגב ואדלשטיין הודיעו: הרכבות יחזרו לפעול ביום שני הקרוב

עוד 61 עדכונים

תביעת פעילי כחול-לבן נגד גנץ נוגעת ללב אך חסרת סיכוי

446 פעילים ומתנדבים של כחול-לבן הגישו אתמול תביעה אזרחית נגד יו"ר המפלגה בני גנץ, בטענה כי החלטתו לחבור אל בנימין נתניהו, בניגוד להבטחתו במהלך הבחירות, מהווה הפרת חוזה עמם ● אולם, ככל שקל לחוש בכאבם האותנטי של התובעים, כך גם קל להפריך את הקונסטרוקציה המשפטית שעליה העמידו את תביעתם ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אכן הגיע הזמן להתקדם אך בפעם הבאה יש לדרוש מהמועמדים להגיש כתב התחייבות מחייב למצביעו שקיים הבטחותיו העקרוניות . יש לעגן את הצבעתם של האזרחים בהתאם להתחייבות המועמדים. ניתוק מוחלט של הח... המשך קריאה

אכן הגיע הזמן להתקדם אך בפעם הבאה יש לדרוש מהמועמדים להגיש כתב התחייבות מחייב למצביעו שקיים הבטחותיו העקרוניות . יש לעגן את הצבעתם של האזרחים בהתאם להתחייבות המועמדים. ניתוק מוחלט של החלטתו של מועמד לאחר בחירתו מאפשרת את בגידתו שוב ושוב ומציבה את קו השבר בשיטה הדמוקרטית הנהוגה .

עוד 886 מילים ו-1 תגובות

נ' עברה בדיקת קורונה ונשלחה לבידוד ביתי עד לקבלת התוצאות, אבל לא היה לה בית מתאים להתבודד בו ● כשפנתה לקופת החולים עם הבעיה, היא הופנתה למשרד הבריאות, שהפנה אותה לעירייה, משם הופנתה לפיקוד העורף וחוזר חלילה ● לבסוף היא נאלצה לשכור דירה זמנית על חשבונה - ולא בפעם הראשונה ● בפיקוד העורף אומרים בתגובה שהמלוניות עדיין פעילות, אך הם לא אחראים לשיכון המבודדים

עוד 627 מילים

הזהב השחור של ד"ר זיו

פרק 9כמעט בלתי נמנע שעיתונאי מתל אביב יגיע להתנחלות בגדה המערבית עם סטיגמות בתא המטען, ולכן זה תמיד משמח כשהסטיגמות האלה חוטפות כאפה ● אמיר בן-דוד פוגש במסעו דוקטור למדעי המוח ומנסה לדבר איתו על הסיפוח, על פוליטיקה ועל יחסי המתנחלים והפלסטינים ● את ד"ר נדב זיו הרבה יותר מעניין לדבר על תשוקתו הגדולה: ייצור ביו-פחם ● בסוף הם התפשרו - ויצא ראיון מעניין במיוחד

עוד 2,087 מילים

"גם אם נוכל לעזור לאישה אחת בלבד, זה שווה את המאמץ"

כל אישה שמגיעה לבית מרקחת בספרד ואומרת את מילות הקוד "מסכה 19", מאותתת בכך על מצוקה ● בתגובה, הרוקח ממלא טופס מיוחד ומעביר אותו בדיסקרטיות לרשויות ● היוזמה הספרדית כבר אומצה בצרפת ובהולנד, ונתונים ראשוניים מעידים על תרומתה למאבק באלימות במשפחה ● למה בישראל היוזמה הזו נדחתה, ומדוע רשויות הרווחה מסתייגות מקמפיינים ברוח דומה ברשתות החברתיות?

עוד 1,977 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה